נציב יום: לעילוי נשמת אליהו גרינברג בן לאה מנוחתו עדן, א מ ן!!

מובא ב"נפש החיים" מחכמים זכרונם לברכה: "כאשר אדם עובר עבירה – הוא מחריב עולמות". הוא חושב בשעת מעשה: שלא עשה אלא דבר קל, אולם האמת היא: "שהוא גורם לחורבנות נוראים בעולמות העליונים ומחשיך את אורם". זה לא נוגע רק למצב שלו לעולם הבא, אלא על ידי זה הוא משפיע גם בעולם הזה דברים נוראים, וכל זה על ידי עבירה קטנה. והנה לנו ידוע כי מידה קטנה מרובה ממידת פורענות כפול חמש מאות, אז מעתה כשאדם לומד תורה - הרי הוא בונה פלטין של מעלה ופלטין של מטה.

כמבואר ב"נפש החיים" בשער א' פו: "כל מצוה מכוונת כנגד עולם שכנגדה", וכן מבואר שם: "שלימוד התורה מחייה את כל העולמות", הרי שהדברים ברורים כשמש בצהריים, שכשאדם יושב ולומד - הוא בונה עולמות. אבל אם הדבר מתרופף אצלו - אז מראים לו, וכיצד מראים לו? על ידי מאורעות שמהם יכולים לעמוד על עומק החורבן שמונח ברגע אחד קטן, הנה פתאום ברגע אחד קורסים המגדלים הגבוהים בעולם "מגדלי התאומים" נופלים ונמוגים בענני אבק ועשן, פתאום, בפעם אחת.

ומעתה יש לנו להתבונן שהרי אם חס ושלום אדם עושה עבירה, אז הוא מחריב הרבה הרבה יותר מכל המגדלים! כי הוא מחריב עולמות. לעומת זאת כשאדם לומד - אז הוא בונה ובונה ובונה, "אל תקרי בנייך אלא בוניך" ואם נמשיך באותו הקו - הנה כמה שנים יעברו {היום זה כבר עברו} עד שהצליחו לבנות מחדש מגדל אחד במקומם, כמה אלפי פועלים יצטרכו לזה? וכמה כסף? ומי שיושב ולומד - "מאימתי קורין את שמע בערבין? משעה שהכוהנים נכנסים לאכול בתרומתן" - כבר בנה עולמות שלמים.

מגדל אחד בנו - שנים, כסף, אלפים. ויושב לו יהודי וקורא מה שאמרנו, ובונה עולמות. כל מילה בונים עולמות, בונים בפלטרין של מעלה, בונים עולמות שלמים, כל מילה ומילה של תורה - מוסיפה עוד ועוד עולמות. לא זו בלבד, אתה לא רק בונה עולמות חדשים - אתה גם מחזיק אותם עם כל הבריאה, מעין "הסתכל באורייתא ומקיים עלמא"

כפי שאמר רבי חיים וולוז'ינר: "הבריאה לא נבנתה פעם אחת, כעת היא בגדר הווה, אבל כל רגע צריך לקיים את העולם, "המחדש בטובו בכל יום תמיד מעשה בראשית" מעשה בראשית מתחדש בכל יום מחדש". זאת אומרת: זה לא היה מקרה חד פעמי, ומאז נעזב העולם, בכל יום מחדש. "בכל יום מאיר לארץ ולדרים עליה", בכל יום "מעריב ערבים", בכל יום. איך מקיימים את הבריאה? על ידי תורה ומעשים טובים,

"אם לא בריתי יומם ולילה חוקות שמים וארץ לא שמתי". אם לא בריתי = זו תורה, כשהוגים בה יומם ולילה - כל חוקות השמים והארץ לא שמתי, הכל היה נמוג ברגע. אז כל קיום הבריאה על ידי תורה ומעשים טובים, ואם יצוייר שהעולם ישאר רגע אחד בלי תורה-כל הבריאה תחזור לתוהו ובוהו". הגאון מוילנה בסוף הצום ביום הכיפורים - היה נשאר לשבת ללמוד,

שאלו אותו: "למה הוא לא הולך לסעוד?"

אומר: "כולם עכשיו אוכלים מי יחזיק את העולם?"

נמצא שכשסוגרים את הגמרא, בשיחה בטילה רחמנא לצלן - זה לא סתם ביטול תורה שזה חמור אלא יש כאן החרבת עולם.

וכבר האריך בזה המשגיח רבי משה טיקוצ'ינסקי זכר צדיק לברכה הוא אומר כך: "כשבחור יושב ולומד, ובא חברו ותופח לו בגב ואומר לו מישהו קורא לך בחוץ, והוא סוגר את הגמרא ויוצא - לא יכולים לדעת אלו חורבנות גרמו בכל העולמות באותו רגע, אילו העיניים רואות את החורבן הגדול שעשו - לבטח היו מתמלאים חלחלה ופחד".

סיפרנו פעם --- שהיה אברך לומד בלדרמן ביום שישי, והמנקה היה תמיד בא לנקות וכשהיה יושב היה מבקש ממנו לזוז, כי הוא רוצה לנקות במקום שהוא נמצא, אחרי שהוא נפטר, הוא בא אליו בחלום, לבקש ממנו מחילה, "לא מכניסים אותו לגן עדן בגלל שהוא ביטל תורה שהוא הקים אותו שיעבור מקום". לא מכניסים אותו לגן עדן בשביל ביטול תורה שלכאורה הכרחי, זה התפקיד שלו זה העבודה שלו, והוא אומר: "רק לקום מפה לפה" זה הכל, לא מכניסים אותו.

והנה בדרך העולם, כשבונים בניין עובר זמן רב עד שניצב הוא על תילו בשלימותו. קומה מצטרפת לקומה עד שעומד בניין. כך ממש בעניין קיום העולמות בעניין לימוד התורה, לא יודעים ממך, לא מכירים אותך אתה אלמוני, אתה לומד בכולל 10-20-30-50 שנה, אין לך משרה לא קוראים לך "רב", אתה לא אב בית דין ולא שום דבר, ונראה לך שאתה לא שווה כלום.

אבל האמת שזה לא כך כלל וכלל, בסופו של דבר, כשתגיע לעולם האמת, תמצא בעצמך גדלות עצומה ותראה איזה פעולות ועולמות נשגבים אתה פעלת בעמלך. נראה לך שאתה רק בן ישיבה פשוט, או אברך כולל פשוט, אבל זה לא פשוט בכלל.

ורבי זאב צ'צ'יק זכר צדיק לברכה אמר: "אם תדפיס חידושי תורה בשמי - תכתוב "חידושי תורה מבן ישיבה אחד",

שאלו אותו: "מה פשר הנוסח הזה?"

הוא אמר: "זה התואר הנכבד והגדול ביותר בעולם. "בן ישיבה אחד" מה צריך יותר?".

אם השמים והעיניים לרווחה - היינו רואים עד היכן מגיע ערך של רגע בתורה, ומילה אחת בתורה. מילה זה תרי"ג מצוות. --- תר"יג - כמה צריך בשביל לעשות תרי"ג? ואתה במילה אחת זוכה בתרי"ג, ועוד מילה תרי"ג, ועוד מילה תרי"ג, ועוד מילה תרי"ג. אם היינו עומדים על ערכה של התעוררות - להגיע רגע! רגע! קודם לכולל, נגיד מתחילים ב-9.00 ואתה מגיע דקה שתיים לפני ומתחיל ללמוד - דקה או שתיים. אם היית יודע כמה שווה הרגע על זה שאתה מקדים....

אז היינו מקילים בחשבונות שזה בלי יחס כלל לכל הכבוד המדומה מסביב, אדם צריך לדעת את ערכו וערך התורה וזה מספיק, וכל השאר זה בלוף. "הבל הבלים אמר קהלת הכול הבל" אפילו שלעינינו נראה שזה מעשה קטן ובלתי נחשב שהקדמנו דקה שתיים, הספרים הקדושים מהארים שזה ממש כמו אדם שרואה כוכב קטן, למה הוא קטן? כי הוא רחוק מאתנו, אבל האמת שהכוכב הזה גדול עשרות מונים מכדור הארץ, כמה אתה רואה עד האופק בקושי.

כוכב קטן - רגע קטן, רגע אחד קטן לפני, תרי"ג מצוות, מילה אחת הקדמת, בדקה אחת אפשר להגיד 200 מילים, כפול תרי"ג – יה חביבי, איזה אוצרות. וכן כאן, בעוד ההכרה שלנו בערך המעשים נובע מכך שאין לנו את הכלים להשיג ולהבין את הערך האמתי, לכן זה נראה אצלנו עניינים קטנים מאוד. לפיכך, --- בתורה חייב! להיות בשמחה הכי גדולה שיש בעולם! שום דבר לא צריך לעניין אותו, והוא לא צריך לחשוב על כלום, לא כבוד, לא רבנות, לא שום דבר אחר.

אין אדם מיליונר מאושר ועשיר יותר ממי שזוכה ללמוד תורה. "אשריכם ישראל שאתם עוסקים בתורה".

"רבי חנניא בן עקשיא אומר: "רצה הקב"ה לזכות את ישראל, לפיכך הרבה להם תורה ומצות, שנאמר: "השם חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר".