נציב יום אופירה בת סמירה רפואת הנפש והגוף לא תשמע יותר קולות לא מחשבות שליליות לא פחד תתקבל מחילתה אצל הקב"ה על מחשבות פסולות תזכה למחשבות טובות וטהורות וכל מה שכתוב בדף יתקיים אמן

אנחנו ממשיכים חלק יט חיזוקים לעלות בעבודת השם האמונה בכוח התפילה צריך לדעת שפעולת התפילה להצלחה בלימוד זה דווקא אם מאמינים בכוחה ובסגולתה ומסמיכים תכף לבקשה את הלימוד למעשה התפללת מה ביקשת שתצליח בלימוד אז שב תלמד מיד אבל אלא שמבקשים ולא מסמיכים את הלימוד לתפילה היה מרן החפץ חיים זכר צדיק לברכה נושא משל נורא ונפלא יש בו להמחיש עד כמה נדמים אנשים כאלה למשוגעים וחסרי דעת וכה נשא החפץ חיים את משלו:

"משל לאיש אחד בעיירה אחת שהיה תלמיד חכם פיקח ונבון דבר עשיר גדול ובעל לב טוב בקיצור כליל המעלות מובן מאליו שלכל בני העיירה כולם רובם ככולם אנשים פשוטים וקשיי יום כולם נשענו על כתפיו של העשיר הזה כל מי שהיה צריך תמיכה ועזר אם זה בחומר אם זה ברוח בעצה טובה בכסף היה בא אליו והיה יוצא שמח וטוב לב יום אחד בשעת בוקר מוקדמת מגיע יהודי מתנה לפניו את צרותיו מתחנן בדמעות שליש: "אנא יעשה לי כבודו טובה גדולה בנפשי הדבר יש לי בת שהגיע לפירקה אני זקוק מאוד לסכום כסף 300 רובל כסף כדי לתת לה נדוניה אבל אני עני ואביון אין לי פרוטה לפורטה תציל אותי ואת ביתי שלא תשב ותמתין עד שילבינו שערות ראשה"

וכך המשיך להכביר בקשות ותחנונים לפני העשיר העשיר אמר לו: "למה אתה מתחנן לפני כל כך? אני מוכן לעזור לך במצוקתך אבל אין לי פה את פנקס ההמחאות על כן תואיל להיכנס למשרדי בצהרי היום אם ירצה השם אכתוב לך המחאה 300 רובל ויהיה רצון שתזכה לחתן את בתך עם חתן מושלם תורה וגדולה יהיו אצלו במקום אחד ושלום על ישראל!" פניו של העני אורו ששמע את הדברים הטובים והנעימים מפי העשיר ומיד אמר בשמחה גלויה: "שמחתני נחמתני החייתני חיזקת את רוחי ההבטחה שלך עוזרת לי והיא כמים קרים על נפש עייפה יברך השם אותך על החסד הגדול שאתה עושה עימדי"

מתוך שפע דברי תודה וברכה נפרד בשמחה מן הגביר ונפנה לילך לדרכו הגיע השעה היעודה שקבע איתו העשיר מחכה לו במשרד המחאה מוכנה שלא יצטרך להמתין רגע אלא שהעני לא מגיע לפי דבריו הוא זקוק מאוד לכסף והוא לא מגיע לגביר יש סדר יום מסודר לא יכול לסטות ממנו לפיכך משבושש העני לאחר שעה מלהגיע נאלץ לעזוב את המשרד ובליבו מנקרת תמיהה "היכן נעלם היהודי? מספר שעות לפני כן התחנן בדמעות לקבל הלוואה זו

התמיהה לא האריכה ימים למחורת בבוקר בשעה מוקדמת ביותר דופק העני בדלת העשיר ומתחיל שוב לפרוק את מועקת ליבו בדיוק כמו אתמול ומתאר את המצב שיש לו בת שהגיע לפירקה הוא צריך להשיא אותה ואין בידו פרוטה לפורטה הגביר זוכר את ההמתנה חסרת התוחלת "אמש" משיב לעני "הלוא היית אצלי אתמול ואמרת את אותם הדברים והבטחתי לך שאני אמלא חסרונך והמתנתי במשרד מדוע לא באת בשעה היעודה? בכל אופן היום באותה שעה במשרד תבוא ותקבל את ההמחאה" שוב הודה לו בירך אותו על החסד הגדול ויצא לדרכו

אם אנחנו סבורים שבאותו היום לבטח לא הצליחה שום סיבה שבעולם לעוצרו והוא מתייצב בפתח משרדו של העשיר בשעה היעודה טעות בידנו גם באותו יום הוא לא הגיע אל הגביר והוא ממתין עד שהבין שהוא לא יבוא גם היום למחרת בבוקר מתייצב העני שוב בפתח של העשיר והסיפור הקבוע בפיו הפעם העשיר מסתכל עליו בפנים צוננות ואמר בנחרצות: "שמע נא כשבאת לבית שלי בפעם הראשונה ביקשת את עזרתי האמנתי בכל ליבי שאתה זקוק לעזרה לפי כך נרתמתי לעזור לך כשלא הגעת לקבל את ההלוואה שביקשת סברתי וקיבלתי אולי אונס היה לך אבל משאתה מתעתע בי כבר פעמיים בבוקר אתה מתחנן על נפשך ובצהריים אתה לא מגיע לקבל את המעות ברור לי שאין אמת בפיך ואתה לא צריך את הכסף וכל רצונך זה רק להתעשר על חשבוני לפיכך תעוף מפה ואני לא רוצה לראות אותך עוד פעם!"

בזאת סיים החפץ חיים את המשל ואמר: "כשאנחנו שומעים את הסיפור על העני הזה ברור שהוא משוגע ממש המשיגענר אין לו בת ואין לו צורך להשיאה וכל הדיבורים שלו דברי הבלים לא דובים ולא יער כדרך המשתגעים אבל אנחנו יותר גרועים מהעני נכנס אדם לבית הכנסת בנץ מניח טלית ותפילין מתחיל להתפלל מגיע "אהבה רבה אהבתנו" מדבר לפני הקב"ה ואומר: "אהבה רבה אהבתנו השם אלוקינו חמלה גדולה ויתירה חמלת עלינו" אני יודע אבא שאתה אוהב אותנו מאוד מאוד ואתה חומל עלינו חמלה גדולה ויתרה אהבה רבה בלוחות ראשונים וחמלה גדולה ויתרה זה לוחות שניים וקיבלנו עוד את המשכן שכינה ירדה לשרות אחרי העגל איזה אהבה!

אבל אף על פי כן אני לא מעז לבקש ממך בזכות עצמי בקשה גדולה שיש לי מאוד אני רוצה שאתה תעזור לי ותיתן לי מה שאני מבקש אבל אין לי זכויות לבקש אני מבקש "אבינו מלכנו בעבור אבותינו שבטחו בך ותלמדם חוקי חיים" אני מבקש בזכות האבות הקדושים שהם מצאו חן בעינייך עד שלימדת להם את התורה הקדושה את חוקי החיים ואני מעז לבוא להתחנן לפניך "כן תחוננו ותלמדנו" כמו שלימדת אותם תורה כמו שאתה נתת להם "חוקי חיים!" אני מבקש ככה תעשה איתי שאני אמצא חן בעינך ובמתנת חינם תלמד גם אותנו את התורה תורת חיים אני לא מבקש בית 3 קומות לא מעוניין לא בכסף ולא בזהב לא ולא! אני יודע שהכל הבלים אין בהם ממש

דבר אחד אני רוצה: "חוקי חיים" תורה שיש בה את חוקי החיים אני יודע שהחיים בלי תורה אינם חיים אלא מוות אין חיים אלא תורה לפיכך איני מבקש אלא זאת וכאן ממשיך להפציר ולהתחנן: "אבינו אב הרחמן המרחם רחם עלינו" רחמנות! רחמנות עלינו אני לא מבקש מותרות אני זקוק לרחמים: "תרחם עלינו ותן בליבנו להבין להשכיל לשמוע ללמוד וללמד לשמור ולעשות ולקיים את כל דברי תלמוד תורתך באהבה!" 8 בקשות נחוצות מאוד "להבין להשכיל לשמוע ללמוד ללמד לשמור ולעשות ולקיים" ולא מסתפק במועט בחלק מהתורה

אלא מדגיש "את כל דברי תלמוד תורתך" והעיקר שתהיה לו בינה לקיים את כל זה "באהבה" שזה לא יהיה עליו משא וכמו עול על הכתפיים אלא ללמוד את התורה באהבה ובחיבה!" מסיים החפץ חיים: "אם היה אדם מתיישב אחרי גמר התפילה הזאת ללמוד כמו שאנחנו יושבים מיד אחרי התפילה ללמוד או לכל הפחות במשך היום והלילה עוסק בתורת השם אז בוודאי שהתפילה תתקבל והיו עוזרים לו מן השמים ומקבל לב להבין להשכיל כל מה שהוא ביקש

אבל המשוגעים האלה שעוד לפני שנגמרת התפילה הם כבר עומדים בדלת של הבית כנסת בחוסר סבלנות ואת המילים "ושלא עשנו כגויי הארצות" הם מסיימים בחוץ ורצים לענייני העולם הזה בתירוץ "פרנסה" פרנסה ואומרים "ולא עשנו כגויי הארצות" ומה אתה עושה? רץ כמו כל הגויים החוצה בשביל פרנסה, פרנסה, אבל רק עכשיו התחננת לפני הקב"ה שיפתח לך את הלב לדברי תורתו הקדושה והקב"ה מוכן הוא מחכה נו תפתח את הספר אני ייתן לך להבין להשכיל את כל מה שביקשת "אני רוצה! ההמחאה מוכנה!!" נו? אבל לא באים מחר באים עוד פעם ואומרים לו עוד פעם "המרחם! רחם נא עלינו ותן בליבנו להבין להשכיל"

טמבל משיגענר תגיד לי: על מי אתה עובד? מה אתה מבלבל את המוח לקב"ה שקרן אתה רוצה או לא רוצה משוגע תפתח את הספר ביקשת אדם משקיע את עצמו בענייני העולם הזה כל היום וכל הלילה ממש אם במעשים אם במחשבות ולמחרת בבוקר בנץ נכנס לבית הכנסת עוד פעם טלית ותפילין מתחנן "אהבת עולם אהבתנו השם אלוקינו" ושהוא בורח תכף עוד לא הסתיימה התפילה הוא כבר בשווקים ברחובות ושוב ושוב חוזר חלילה לא יום ולא יומיים לא שנה ולא שנתיים טמבלולו מה אומרים בשמים? "משיגענר!" משוגע זה

אם היה האדם מדבר לאט לאט ושם לב מה הוא אומר באמת לא היה מגיע לשיגעון כזה הוא היה מתבייש אבל הכל מתחיל שהוא אינו יודע מה הוא מדבר בכלל זה פעם ראשונה שהוא שם לב עכשיו שאני מדבר זה פעם ראשונה שהוא שם לב מה הוא אומר וכשהוא אומר "אהבת עולם" ואחרי זה הוא פולט מילים במהירות ובחטף מסרס ומקלקל וכל מעייניו נתונים להזדרז ולגמור מהר העיקר לא לאחר לעבודה

הרב לאפיאן כותב: "שנים רבות הוא לא אמר תחנונים בסוף שמונה עשרה כי הוא לא רוצה להיות שקרן: "אלוקי נצור לשוני מרע ושפתותי מדבר מרמה ונפשי כעפר לכל תהיה" אני נפשי כעפר לכל תהיה אם ידרכו עלי ממש כמו שאני עפר אז אני לא אגיב ולא כלום איך אני יכול להגיד דבר כזה? אם אני עדיין לא כזה אז הוא לא אמר את זה שלא יהיה שקרן מה זה לשקר "אלוקי נצור לשוני מרע" דיבורים לא אמר את זה ופה אדם משקר כל היום מחרטט משיגענר ממילא אדם כזה נשאר ללא תורה ללא תפילה ישן הוא בשינת הבלי הזמן וגם לא מתעורר לקול מוכיחים וגם לדרשה הזאת כי הוא חכם בעיניו משבעה מטיבי טעם

זה המשל שאמר החפץ חיים נוקב ויורד עד התהום אבל מי בעל לב לא יחרד להבין להיטיב את דרכו כשהוא שומע דברים קדושים כאלה שיצאו מפיו של החפץ חיים איך אפשר לעמוד ולבקש מהקב"ה בקשות שאתה לא מתכוון בכלל אליהם בכלל בכלל תביעה גדולה ישמיעו לבנאדם מה אמרת המתנו לך חיכינו לך רצינו לתת לך לא באת לקחת זה תביעה גדולה מאוד על בן אדם תעוף מפה! אל תבוא יותר לכאן!!

"רבי חנניה בן עקשיא אומר רצה הקדוש ברוך לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצוות שנאמר השם חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר"