נציב יום תהילה הדר בת חבצלת תבושר שהבדיקות יצאו תקינות ושתזכה לזרע של קודש חי וקיים אמן

לכל אחד יש את האפשרות להיות מגדולי הדור הרב שלמה לורנץ זכרונו לברכה היה מספר תדיר על הביקור הראשון אצל מרן החזון אי"ש זכר צדיק לברכה בשנת ת"ש לפני שמונים שנה וכך סיפר: "הצגתי אז בפני החזון אי"ש שאלה בנושא דרך הלימוד: "עלה בדעתי מן הדין לסווג את תלמידי הישיבות ולכוון כל אחד לישיבה המתאימה לכישוריו יש בחורים לפי מידת כישרונותיהם אינם מסוגלים להגיע ללמדנות מובהקת ואם ילמדו בישיבות שלומדים בעמקות אין סיכוי שיצאו מהם גדולי תורה מובהקים או ראשי ישיבות או מרבצי תורה אלה ברבות הימים יהפכו להיות בעלי בתים כי בלי כישרונות מיוחדים וודאי לא ניתן להגיע ולהיות אותו אחד מאלף שיוצא להוראה כתוב "אלף נכנסים למקרא ואחד יוצא להוראה" עדיף אפוא", אמרתי "לכוון אותם מתחילה לישיבות מתאימות להם שיכינו אותם להיות בעלי בתים חשובים שידועים ללמוד דף גמרא והלכות על בוריין וזה יהיה בוודאי דבר גדול"

את הצעתי נימקתי בכך "בכל זאת אותם שלא ניחונו בכישרונות גדולים ילמדו בדרך הלימוד של הישיבות בהם לומדים בדרך העמקות יתכן מאוד שיתבלבלו בלימודיהם ולבסוף לא ישאר בידם כלום גם בעלי בתים שיודעים ללמוד לא יהיו אבל אם ילכו לישיבות מתאימות יש סיכוי שיצליחו כי מניסיוני ראיתי שמהישיבות שבהם למדו בדרך הפשט יצאו בעלי בתים תלמידי חכמים חשובים שתורתם הייתה עיקר ומלאכתם עראי ואם כן הרי זה לכאורה גדר "חנוך לנער על פי דרכו"

ועוד הוספתי ואמרתי לחזון אי"ש: "הלוא באירופה גם היו בעלי בתים שהשכימו ללמוד בשלוש לפנות בוקר והקדישו אחר כך חלק גדול מהיום ללמוד תורה ובאמת ידעו ללמוד רש"י גמרא רש"י ותוספות וגם הרבה הלכות והיות שארץ ישראל היום היא "כרך שהכל בו" מדוע לא ננצל זאת לתועלת של הצעירים?" ובכן זאת הייתה הצעתי ובקשתי לשמוע חוות דעתו של מרן החזון אי"ש זכר צדיק לברכה והוא דחה את הדברים מכל וכל!

"לא ייתכן דבר כזה אנחנו צריכים לדאוג שכל אחד יהיה גדול בתורה מיוחד עלינו לתת לכל אחד ואחד את האפשרות להיות הגדול בתורה בה הידיעה לפי שיטתך אנחנו מנחים מלכתחילה את זה שאינו כישרוני להיות בעל הבית אומנם בעל הבית שיעשה תורתו לקבע אבל סוף סוף הוא יישאר בעל הבית אין לנו רשות לעשות כך אנו מצווים לנסות לעשות אותו גדול מיוחד כל אחד!"

ועל הטענה שלא כל אחד מסוגל להיות גדול שכן כדי להיות גדול בתורה צריך להיות מחונן בכישרונות? על זה הוא השיב שתי תשובות נפלאות! ואני מצטט את לשונו בדיוק: "ראשית יכול להיות שהאדם בלי כישרונות סתום לגמרי עד שהוא הולך הוא מגיע לפינה של הרחוב ומסתובב לרחוב השני והנה נפתחים לפניו כל הכישרונות וכל המעיינות והוא נהפך להיות לבעל כישרון עצום ככה זה עובד"

וכאן המשיך החזון אי"ש וסיפר לי: "מאחד מגדולי התורה שלא היה כישרוני בצעירותו ועד כדי כך היה קשה הבנה שעוד בהיותו בגיל שמונה עשרה ביקש ממנו להסביר לו פשט ברש"י שמבאר את המילים "ארצה שעיר - לארץ שעיר כל תיבה שצריכה למ"ד בתחילתה הטיל לה הכתוב ה"א בסופה" ושאלתו בפיו: "הלוא התיבות ארצה שעיר אינן מתחילות בלמ"ד?" זו הייתה דרגתו! "כלום ייתכן" שאל החזון אי"ש בפנים שוחקות: "חוסר כישרון ואטימות יותר גדולה מזו? והאיש הזה הפך לאחד מגדולי התורה!"

הוא ביקש מאחד בגיל שמונה עשרה: "תסביר לי את הפשט ברש"י, רש"י אומר על הפסוק: "ארצה שעיר" לארץ שעיר כל תיבה שצריכה למ"ד בתחילתה הטיל לה הכתוב ה"א בסופה" אז מה, הוא שאל בן השמונה עשרה: "אבל התיבות "ארצה שעיר" לא מתחילות בלמ"ד?"

אז אני מסביר למי שלא מבין כמו הבן שמונה עשרה שזה נקרא "סתום" אבל יש לו סיכוי להיות גדול! "ארצה שעיר" הכתוב היה צריך לכתוב "לארץ שעיר" ולמה הוא כתב "ארצה שעיר"? כי כל תיבה שצריכה למ"ד בתחילתה "לארץ" הטיל לה הכתוב ה"א בסופה זה הופך להיות "ארצה" ארצה שעיר, במקום לארץ שעיר, "ארצה שעיר" במקום למ"ד בהתחלה ה"א בסוף וזה אותו דבר כמו לארץ שעיר "ארצה שעיר" אז זה נקרא "כל תיבה" תיבה זה מילה "שצריכה למ"ד בתחילתה" לארץ שעיר מטילים ה"א בסופה במקום הלמ"ד בתחילתה

אז מה הוא שאל: "אבל ב"ארצה שעיר" אין למ"ד בהתחלה... טוב, גם אחד כזה יכול להיות גאון! והוא אומר: שהאחד הזה הפך להיות אחד מגדולי ישראל! אחד מגדולי התורה! הוא הפך להיות. "אז ביקשתי ממנו" אומר הרב שלמה לורנץ: "ביקשתי שיגלה לי מי אותו גדול? שכן יהיה בזה עידוד גדול לאלה שמפקפקים בכוחם ואינם מאמינים שיגיעו אי פעם לדרגה של גדול בתורה כאשר ישמעו שאדם מסוים שהיה כמותם ואפילו פחות מהם נעשה לבסוף לגדול מפורסם ומוכר! אז יגיד כבודו מה שמו?"

רבנו חשב הרהר הרבה בסוף הפטיר: "אף על פי כן מסקנתי שאין כדאי לגלות מי הוא, יתכן שעצם הידיעה תפגע בו!" גם כאשר חזרתי לאחר כשנתיים או שלוש וביקשתי שיגלה לי, הוא סרב! אבל הפעם הוסיף ואמר: "שעכשיו כבר אי אפשר לגלות כי אותו גדול כבר איננו בחיים!" זוהי התשובה הראשונה אמר לי אז החזון אי"ש והמשיך: "התשובה השנייה היא: שבכדי לזכות להיות גדול בדור הדבר תלוי לא פחות מבכשרונות גם בבכיות ובתפילות!" צריך לבכות על זה ולהתפלל לבכות! לבכות ולהתפלל

ולאחר מכן האריך עמי שעה ארוכה להוציא מליבי את הדעה שהפירוש "חנוך לנער על פי דרכו" זה חס ושלום למנוע את האפשרות להיות גדול בתורה מאלה שנראה שאינם מוכשרים לכך צריך לדאוג שלכל אחד תהיה אפשרות להיות אותו "אחד מאלף" למרות שהדבר לכאורה "בלתי אפשרי" כי בתורה אין בלתי אפשרי הכל אפשרי בתורה אמרנו כבר בשיעורים הקודמים השם נותן מתנה בסוף אבל הוא רוצה לראות שאתה מחזר אחרי התורה מתאמץ ועמל ויגע והקב"ה בסוף מביא את זה כ"מציאה!"

את היסוד הזה הוכיח מרן החפץ חיים זכר צדיק לברכה מזה שכתוב בתורה "ויקרא משה אל בצלאל ואל אהליאב ואל כל איש חכם לב אשר נתן השם חכמה בלבו כל אשר נשאו ליבו לקרבה אל המלאכה לעשות אותה" והדברים לכאורה טעונים ביאור, כי ממשמעות דברי הפסוק נראה שחכמת הלב של החכמים נבעה מנשיאות ליבם לקרבה אל המלאכה ומה היא? ביאר החפץ חיים: הכתוב בא ללמד אותנו מי הוא "כל איש חכם לב" אשר נתן מתנה זה נתן השם חכמה בלבו מי זה? "כל אשר נשאו ליבו לקרבה אל המלאכה לעשות אותה" כשהשם ראה את הלב של המתנדב והנה הוא משתוקק לגשת אל מלאכת הקודש ורק העדר ידיעה והבנה תמנעהו אז "נתן חכמה בליבו" להוציא רצונו אל הפועל אתה צריך רק לרצות ושהלב ישא אותך לעשות וללמוד וכשהשם רואה שאתה מוכן אז הוא נותן במתנה

והרי לנו מכאן יסוד חשוב כל איש ואיש מישראל יכול לגשת למלאכת הקודש ללימוד התורה הקדושה לעבודת השם יתברך והדבר תלוי רק בנשיאות לב כשם שהניגשים למלאכת המשכן לא עברו "בחינות" אם הם יודעים מקודם לעבוד במלאכות הנדרשות ולא הוצרכו לכישורים מיוחדים אלא רק נשיאות לב כמאמר הכתוב "כל אשר נשאו ליבו לקרבה אל המלאכה לעשות אותה" כך כל הניגש למלאכת הקודש בכל דור ודור ללמוד תורה ליראת שמים לא צריך כישורים או נתונים מיוחדים הוא צריך רק לשאוף להיות בחינת "נשאו ליבו" מעוניין רוצה הלב נושא אותו הוא רוצה

וממילא אין לאדם מקום להתאונן ולאמר: "מה אני? מה חיי? מה תבונתי? בער אני ולא איש איך אני אהין לקרב אל הקודש להתמסר לתורה הקדושה?" אלא לא כן הדבר "רחמנא לבא בעי!" הקב"ה רוצה את הלב שלך מי שליבו שלם עם השם ומשתוקק לרכוש ידיעת התורה השם פותח את ליבו מבינו ומאלפו בינה לדעת ולהשכיל בתורה ובכל עניינה שלמות האמיתית אשר יעשה אותם האדם וחי בהם על זה אמרו חכמים זיכרונם לברכה ביומא לח "הבא להיטהר מסייעין אותו" מי לנו גדול מהתנא רבי עקיבא שהיה בור ועם הארץ עד גיל 40 היה רועה צאן ורק אחר כך הלך ללמוד תורה ונהיה מאורן של ישראל ומפיו אנו חיים עד עצם היום הזה אז אפשר להתחיל מעכשיו אבל צריך נשיאות לב ורצון ושאיפה ולשבת ללמוד תורה "כי קרוב אליך הדבר מאוד בפיך!" בפיך - אז תתחיל ללמוד "בפיך" תתחיל ללמוד "ובלבבך" שיתיישבו הדברים על הלב ותזכה "לעשותו"

"רבי חנניא בן עקשיא אומר: "רצה הקב"ה לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצוות שנאמר: "השם חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר"