בן זומא אומר: איזהו חכם.... האלשיך הקדוש | הרב אמנון יצחק
תאריך פרסום: 05.09.2019, שעה: 09:43
- - - אין זה תמלול הדרשה, אלא עיקרי הדברים מהספר 'משנת משה' ליקוט מפרושיו של האלשיך הקדוש על התנ"ך - למסכת אבות, באדיבות המחבר שליט"א - - -
אבות ד א
וקדשתו כי את לחם אלהיך הוא מקריב קדוש יהיה לך כי קדוש אני ה' מקדשכם.
והנה אמרו רבותינו ז"ל (נדרים סב א) וקדשתו לכל דבר שבקדושה, לברך ראשון, לפתוח ראשון, ליטול מנה יפה ראשון וכו'. ועל פי דרכם זה יתכן אשר הערנו באומרו אני ה' מקדשכם ולא אמר מקדשו. שהוא מעין ענין מאמרם ז"ל בתנחומא (בראשית א) על פסוק (שמו"א ב ל) כי מכבדי אכבד זה המכבד ת"ח, כי לה' המה ומשרתיו יקראו ככהנים בעבודתם.
ובזה יאמר וקדשתו אתה ישראל את הכהן לכל דבר שבקדושה לברך ראשון וכו', ולא תעשה כן על היותך נהנה על ידו שתתכפר בעבודתו, כי אם על בחינת כבודי כי את לחם אלהיך הוא מקריב, כי על כן קדוש הוא לאלהיו, באופן שאותי אתה מכבד בכבדך אותו, ותרויח בזה כי גם אני אכבדך עמו כי מכבדי אכבד, וזהו אני ה' מקדשכם כאחד, כי כמוהו כמוך תהיו שוים לקבל כבוד ממני, כי אומרו מקדשכם הוא ענין כבוד, כאומרו וקדשתו שפירשו ז"ל לברך ראשון וכו', ואין מוציאין המשמעות מפשוטו לגמרי, כי אם יהיה בעיניך כקדוש להיות ראוי לכבוד, ועל דרך זה אני מקדשכם, שתהיו קדושים בעיני וחשובים לכבדכם.
והנה עדיין ראוי לשים לב מי הגיד לרבותינו ז"ל במדרש תנחומא שאומרו מכבדי אכבד מדבר בתלמידי חכמים.
אמנם יתבאר זה לפי דרכנו במשנת בן זומא האומר איזהו מכובד המכבד את הבריות, שנאמר כי מכבדי אכבד וכו'. ולבא אל ביאורו נעתיק כל המשנה ונבאר אותה בס"ד וז"ל, בן זומא אומר איזהו חכם הלומד מכל אדם, שנאמר (תהלים קיט צט) מכל מלמדי השכלתי כי עדותיך שיחה לי. איזהו גבור הכובש את יצרו, שנאמר (משלי טז לב) טוב ארך אפים מגבור ומושל ברוחו מלוכד עיר. איזהו עשיר השמח בחלקו, שנאמר (תהלים קכח ב) יגיע כפיך כי תאכל אשריך וטוב לך, אשריך בעולם הזה וטוב לך לעולם הבא. איזהו מכובד המכבד את הבריות, שנאמר (שמו"א ב ל) כי מכבדי אכבד ובוזי יקלו, ע"כ.
וראוי לשים לב, א – מה היא כונת התנא בארבעה דברים אשר בא לגדור גדרן מזולתן, שאם הוא על התנאים הצריכים להשגת נבואה, אם כן במקום איזהו מכובד היה ראוי לומר איזהו עניו ויגדור גדרו. ב – אומרו הלומד מכל אדם, כי הלא זה יותר יצדק בו תואר תלמיד מתואר חכם. ג – כי מה ראה במאמר התנא האומר איזהו חכם הרואה את הנולד (תמיד לב א) שדחה אותו, או אם מר אמר חדא ומר אמר חדא ולא פליגי. ד – הראיה שמביא מפסוק מכל מלמדי השכלתי, כי הלא אינו אומר שם שעל לומדו מכל אדם נקרא חכם. ה – אומרו איזהו גבור הכובש את יצרו שנאמר טוב ארך אפים מגבור, כי הלא תראה ראיה הפכית, כי מאומרו טוב ארך אפים מגבור יורה שהארך אפים אינו הגבור, ואיך יאמר שהוא תואר וגדר הגבור. ו – אומרו איזהו עשיר השמח בחלקו שנאמר יגיע כפיך וכו', מי אמר לו שמי שנאמר בו יגיע כפיך וכו' נקרא עשיר. ז – מי אמר לו כי האוכל יגיע כפיו האמור שם הוא שמח בחלקו ולא שבעצבון יאכלנו. ח – למה מביא פירוש אומרו בכתוב אשריך וטוב לך אשריך בעולם הזה וטוב לך לעולם הבא, כי הלא אין זה רק לתת טעם אל כפל התיבות, כי מי שהוא מאושר ידוע הוא שטוב לו, על כן פירש אשריך בעולם הזה וטוב לך לעולם הבא, וצריך לתת טוב טעם מה ראה על ככה ומה הגיע אליו פה להטפל בהתכת תיבות הכתוב, ויראה שלא כענין. ט – אומרו איזהו מכובד המכבד את הבריות, כי אדרבה הוא תואר מכבד ולא תואר מכובד. י – אומרו שנאמר כי מכבדי אכבד ובוזי יקלו, כי הלא המה דברי ה' האומר כי מכבדיו יכבד, ואיך ילמוד משם למכבד את הבריות, כי כבוד ה' שאני. יא – אומרו ובוזי יקלו, כי הלא לא ילמוד רק מאומרו מכבדי אכבד, ולמה יביא ובוזי יקלו לבלי צורך, והוא דבר הפך הענין, האם לגמור הפסוק בלבבו לבד לא יחשד התנא ירבה דברים לבלי צורך, ומה גם במלות כאלה.
אמנם יתכן בכללות הענין, בא לתאר תוארים הראויים אל הדברים האפשריים לטעות בהם בני האדם, וירא והנה ארבעה המה התוארים אשר יתארם האדם הפך אמיתתם, ובא להסיר מלבם, והוא כי הלא אם יאמרו לכל אשר הוא חכם בעיניו, אמור נא מה הוא גדר החכם, הלא יענה המלמד לכל אדם. ואם יאמרו אליו ומה תואר הגבור, הלא יאמר אשר יאבק איש עמו ויגבר עליו ויפילהו ארצה. ובאמור אליו אמור נא תואר העשיר וגדרו, הלא יאמר אשר רב חילו. ואם יאמרו לו איזהו מכובד, הנה יאמר אשר יכבדוהו אנשים.
על כן כנגד ארבעה דברים אלו דבר בן זומא, ויגלה עפר מעיני כל אשר טח מראות עיניו מהביט אל האמת. ואמר אשר יאמר כי חכם יקרא המלמד לזולת, אין זה תוארו האמתי, כי אם אדרבה הלמד מכל אדם כאשר נבאר בס"ד. וכן אשר יאמר כי גבור הוא גבור הכח באבריו, לא כן הוא, כי אם הכובש את יצרו אף אם חלש שבחלשים יהיה. וכן אשר בלב כל איש כי עשיר הוא אשר כביר מצאה ידו, נהפוך הוא, כי אדרבה רש הוא, כי מרבה נכסים מרבה דאגה (אבות ב ז), אך לא יקרא עשיר כי אם השמח בחלקו המועט. וכן אשר אמר איזהו מכובד, לא אשר יכבדוהו, כי אם אדרבה המכבד את הבריות, כאשר נבאר בס"ד.
עוד יתכן דרך שני, והוא מחלוקת אחרונים במאמר הידוע מרבותינו ז"ל (נדרים לח א) בגדרי תוארים המיוחדים לנבואה, הלא המה חכם גבור עשיר ועניו. כי יש מהאחרונים אומרים דברים כפשטן. אך הלא על זה הפירוש קושיא גדולה נופלת עליו, והיא כי היתכן יהיה איש צדיק חסיד ישר ונאמן והוא חלש או איש רש, היאבה ה' למנוע ממנו שפע נבואתו על שטבעו או מזלו גרמו לו יהיה חלש, או על שחשכו כוכבי נשפו מלהעשירו, נמצאת הנבואה תלויה ונתונה תחת הטבע או תחת המזל, והלא כמו זר נחשב. על כן יש מחכמי המחקר האחרונים הסכימה דעתן לומר כי גם מאמרם ז"ל באומרם חכם גבור ועשיר, מעמד שלשתן על הכשרון התלוי בבחירה הוא, כרביעית היא הענוה. ולפי זה, אשר הביאו בגמרא (נדרים לח א) ראיה אל הגבורה משיבור הלוחות, יהיה כי לולא היות משה כובש את יצרו עד היות חומרו זך וכמעט רוחני, על כן עצר כח לשבר הלוחות, מה שאין באיש גבור כח גופני יכול לעשות. וכן מה שהביאו ראיה אל העושר מפסוק (שמות לד א) פסל לך, הפסולת לך יהיה, בשום לב כי הלא יקשה שאם כן כל אשר התנבא עד אשר פסל לוחות שניות איך השיג הנבואה הגדולה מבלי היותו עשיר עד לוחות שניות, אך הוא כי היה שמח בחלקו, וה' עשה שגם עושר בפועל יהיה לו.
והן זאת יתכן היה בלב בן זומא, כי התעורר על זה איך יעלה על לב תהיה השגת דבקותו יתברך תלויה במזל ולא בחסידות וכשרון המעשה, על כן גזר אומר כי מעמד שלשתן תלוים בשלמות הכשרון, כרביעית שהיא היות עניו.
וזהו איזהו חכם וכו' איזהו גבור וכו' איזהו עשיר וכו', ואחרי אומרו איזהו עשיר השמח בחלקו, ראה והנה משנה שלמה שנינו (קדושין מט ב) המקדש את האשה ואמר על מנת שאני עשיר, אין אומרים כרבי אלעזר בן חרסום וכרבי אלעזר בן עזריה, אלא כל שבני עירו מכבדים אותו מפני עשרו, הרי כי גדר העשיר הוא היותו מכובד, ואם כן איפוא גם כן יתהפך שאיזהו מכובד מי שהוא עשיר, על כן מה עשה, אחרי אומרו גדר העשיר, אמר איזהו מכובד המכבד את הבריות, כלומר ולא היותו עשיר. זהו דרך כלל כונת בן זומא אשר הניעו לדבר דבריו אלה.
ונבא אל התכת מאמריו קו לקו, והוא כי הנה היחל ואמר איזהו חכם – ולא כיון על ענין האומר הרואה את הנולד (תמיד לב א), כי שם ידבר על חכמת ההנהגה והמדות, כי אם איזהו האיש אשר ישיג גדר היותו חכם באמת ולא ימוט גדר זה ממנו, הלא הוא הלמד מכל אדם, והוא כלל נפלא. והענין, כי אין אדם שם לבו ונפשו להשיג חכמת התורה עד הכירו חין ערכה כי רב ועצום הוא, כי אז ימית עצמו עליה, והיא גם היא תמציא עצמה להחכימו כי כח ואל לה, כי לא כחכמות הנכריות העבריות כי חיות ורוחניות הנה, ובמה יודע מי [הוא] זה ואיזה הוא המכיר ערכה, הלא הוא אם ילמוד מכל אדם אם אין, והוא כי אם יאמרו לאיש התחפוץ לשמוע חדוש אחד בתורה אשר לא ידעתו אך הוא מפי נער קטון שקבלו מרבו, אם אמור יאמר הלא איש אנכי גדול ורב בשנים ואם אקשיב אשמע מנער קטון איה כבודי, וימנע מלשמוע מפיו, הנה איש כזה לא יחכם, כי מפני כבוד בעלמא ישליך מרגלית דלית לה טימי אחרי גוו, כי ככה יעשה כל הימים ויאבד הונה של תורה, וכמקרה רבי אלעזר בן ערך, שמפני הכבוד שרצה יבאו חביריו אליו ולא הוא אליהם, הגיע עד קרוא מקרא החרש היה לבם במקום החדש הזה לכם (שבת קמז ב), אך אם אמור יאמר איה הנער הלז קראן לו, או ארדוף אשיג ואקשיב ואשמע מפיו תורה, כי לא אל זה אביט כי אם אל זאת התורה אשר תצא מפיו, כי לא הנער הוא המדבר כי אם התורה עצמה אעלה על לבי כי היא המדברת אתי, כי רוחנית היא כאשר נודע לאשר לו חלק בה, הנה האיש הלז נכון לבו בטוח יהיה שהשג ישיג חכמת התורה כי בא עד הכיר ערכה, ולא ישקוט האיש עד חכם יהיה בלי ספק. ומה מתקו אמרי רבותינו ז"ל כי נעמו האומרים (תנחומא ויקהל ח) למה נמשלה תורה למים, מה מים אין הגדול מתבייש מלומר לקטן השקיני מים, אף התורה אין הגדול מתבייש לומר לקטן למדני פרק או הלכה.
וזה מאמר התנא איזה הוא חכם הלומד מכל אדם, שנאמר מכל מלמדי השכלתי, והוא כי הוקשה לו כי מהראוי היה יאמר מכל מלמדי למדתי, וגם מה ענין כי עדותיך וכו'. אך אמר מכל מלמדי, שלא געלתי בשום מלמד אם גדול או קטן יהיה, נעשתי משכיל, שהוא שהתחכם, והטעם הוא כי לא חשבתי בלבי שהמלמד הוא היה הדובר בי, ולא היה כבודי, כי מלך וגדול הסנהדרין אני, כי אם העולה על רוחי היה כי עדותיך עצמן שיחה לי, הם היוצאים מפי המלמד הן עצמן היו שיחה לי, כי הן היו משיחין עמי, ואם כן מה לי אם יצאו מפי קטון או גדול.
איזה הוא גבור – כלומר תכלית הגבורה הנקרא גבור שאין למעלה הימנו, הוא הכובש את יצרו. והביא ראיה מאומרו ומושל ברוחו מלוכד עיר, כי מושל ברוחו הוא הכובש את יצרו, ולא הביא מארך אפים האמור בכתוב. וביאור הכתוב לדעתו הוא, טוב ארך אפים ועובר על פשע מגבור המתנקם מאשר עשה לו רעהו אך לא הגיע לגדר לוכד עיר, שאינו מושל ביצרו ורוחו בשאר דברים, אמנם המושל ברוחו שכובש את יצרו תמיד, הוא טוב מלוכד עיר. והוא, כי יש הדמות בצד מה לכובש את יצרו ומושל ברוחו עם לוכד עיר, כי כאשר הבא ללכוד עיר יהיה לו עיכוב מצד היות בני העיר רבים והוא יחיד, עוד שנית כי הם תושבי העיר והיא מקום תולדתם ובקיאים במוצאיה ומובאיה יותר מזה הלוכד שבא מחוץ לעיר, עוד שלישית שאינו רוצה להורגם רק ללכוד את העיר כאשר היא למשול בהם ויעבדוהו, באופן שהוא יחוס עליהם והם לא יחוסו עליו, שהוא חפץ בקיומם והם חפצים במיתתו, ויהיה קל להסתכן בידם. כן שלש אלה ימצאו באדם הכובש את יצרו, כי כל האיברים הם חומריים נמשכים אחר היצר הרע ועוזרים אותו, ורבים המה לעומת היצר הטוב שהוא יחיד בערכם. וגם השנית הנמצא בלוכד עיר שהוא היות בני העיר מושרשים בה, כן במושל ברוחו הוא מושל ביצר הרע וכלל האיברים שהם מיום הולד האדם, מה שאין כן ביצר הטוב שאינו בא עד י"ג שנה. וגם השלישית ימצא בו, שאין היצר הטוב חפץ בבטולם, כי הוא צריך אליהם לעבודתו יתברך, והמה חפצים בביטולו, ויקרא הכובש את יצרו גבור מהלוכד עיר, מצד שהלוכד עיר מנגדיו חוץ מעצמותו, וזהו מנגדיו בו בעצמו והוא הנקרא גבור באמת.
איזה הוא עשיר השמח בחלקו – הביא ראיה מפסוק יגיע כפיך וכו', אע"פ שאינו מפורש בכתוב שעל שמח בחלקו ידבר, ולא על הנקרא עשיר, הנה על כן פירש כפל כונת הכתוב באומרו אשריך וטוב לך, ואמר אשריך בעולם הזה שיראה לבלי צורך, אך אין ספק כיון להודיענו מאין לו שעל שמח בחלקו ידבר, והוא כי מהכרח הכפל צריך לומר אשריך בעולם הזה וכו', ואם כן אם הוא יגע לאכול ואינו שמח בחלקו כי אם קץ על יגיעו, הנה זה לא יקרא מאושר בעולם הזה, ואם כן מוכרח הוא שהוא שמח בחלקו ואין לו דאגה. ויצא לו שיקרא עשיר, מפני כי אומרו יגיע כפיך וכו' הוא מתן שכר לירא את ה' הנזכר למעלה (תהלים קכח א), כי כן יורה פשט הכתובים כאשר ביארנו במקומו, שכיון אל שלשת מיני אושר שבעולם הזה, שהם בני חיי ומזוני, והתחיל במזוני באומרו יגיע כפיך כי תאכל וכו', ובבני באומרו (שם פסוק ג) אשתך כגפן וכו', ובחיי באומרו (שם פסוק ו) וראה בנים לבניך וכו', כמפורש במקומו.
ואמר איזהו מכובד המכבד את הבריות – כלומר אל תחשוב למכובד אשר יכבדוהו הבריות, באופן שהעשיר יקרא מכובד שהכל יכבדוהו, אך איזהו מכובד המכבד את הבריות, שהוא מדה טובה שהוא קנין בעצמות האדם, ולא עושר תלוי בזולתו. וכן בעשיר אמר השמח בחלקו שהוא קנין בעצמו, ולא תלה ברבוי הממון שהוא דבר חוץ ממנו ודבר האבד. וגם מפני שמרבה נכסים מרבה דאגה, ואיך יקרא אושר. וגם דעתו שלא יקרא מכובד המקבל כבוד מבני אדם, כי אם ממלך הכבוד יתברך, והביא ראיה מפסוק כי מכבדי אכבד, אע"פ שלא ידבר רק במכבד את המקום, אך הוא מקל וחומר, והוא באשר נשים לב אל הביאו סוף הפסוק ובוזי יקלו לבלי צורך, אך הוא מאמרם בספר הזוהר (בשלח סד א) חש הקב"ה על כבוד הצדיק מעל כבוד עצמו, כי הנה ירבעם היה מקטיר על המזבח לעבודה זרה ולא נגפו ה', ובשלוח ידו לתפוש בנביא מיד ותיבש ידו, וכן אמרו רבותינו ז"ל בבראשית רבה (לט יב) החמיר הקב"ה בכבוד הצדיק מבכבודו, שעל כבוד צדיק אמר ומקללך אאור (בראשית יב ג) שהוא בקום עשה, ובכבוד עצמו אמר ובוזי יקלו מעצמם, ע"כ.
ובזה נבא אל הענין, כי אחר שמפסוק ובוזי יקלו נלמד כי גדול כבוד הצדיק לפניו יתברך מכבוד עצמו, הנה מזה ראיה אל האמור, כי המכבד את הבריות שהוא את הצדיקים ודאי יכבדהו יתברך יותר מהמכבד את עצמו, ואם כן באומרו שמכבדיו יכבד, כל שכן שיכבד את מכבד הצדיקים, שידוע שלא אמר המכבד את הבריות רק על מכבד את הצדיק ולא את אשר לא נאה לו כבוד.
ולפי זה יתיישב מה שהביא התנא סוף הפסוק ובוזי יקלו, שיראה דברי מותר. אך כיון אל הנדרש בבראשית רבה כמו שכתבנו, כלומר מי הכריחני לומר שאת המכבד את הצדיק יכבד הקב"ה, הלא הוא אומרו ובוזי יקלו, כי משם הוא הקל וחומר כמדובר.
ובתנחומא אמרו פרשת בראשית (א) וז"ל, מכבדי אכבד המכבד בני תורה. והוא מעין מאמרנו, והוא שהוקשה למו כי כמה מכבדים את ה' ויצר להם בעולם הזה, כי זו היא קושיית צדיק ורע לו, לזה אמר המכבד בני תורה, כי ברית כרותה היא שייטב לו ויכובד בודאי מאתו יתברך, וזהו איזהו מכובד שהוא בודאי מכובד, המכבד את הבריות. (ויקרא כא ח)
שלום, חזק וברכה לארגון, על הפצת התורה... כתוב 'בזכות נשים צדקניות נגאלו...' וכל כך חשוב בפני הבורא עניין הצניעות, וכמובן שארגון 'שופר' תמיד מפיץ ודיסקים וקלטות... זה יהיה חשוב לבורא כהקרבת קורבנות. בעזרת השם, הבורא יאהב את זה מאוד... כי אצל הבורא זה חשוב מאוד לצניעות... אז תשרה את השכינה, ותהיה יותר סיעתא דשמיא להביא את המשיח, וחזק על הארגון, חזק וברוך, ואשריכם עם ישראל, שנאמר שעם ישראל הם בישנים, רחמנים, גומלי חסדים, ויהי רצון שיבוא המשיח במהרה (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 8724*, בשלוחה 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).
כן, שלום וברכה, רציתי להודות לכם על התרומה של השלט. יש את השלט של חיזוק, לא לדבר בבית הכנסת. אנחנו בתל ציון. תלינו את זה בבית הכנסת. צילמתי את זה, ואז אשלח לכם, השם של הבית כנסת - פני אריה. תודה רבה ממש ישר כח! זה דבר טוב (לכתבה: עוד עשר שלטים הותקנו; אשקלון, בית שמש ותל אביב shofar.tv/articles/15616).
שלום וברכה לארגון 'שופר' הארגון הקדוש והחשוב, שזכה ומזכה את הרבים, מסתמא כבר למעלה מ-40 שנה ע"י פרסום שיעורי והרצאות הרב הגאון והצדיק רבי אמנון יצחק שליט"א, שכשחושבים על העוצמה של הפעילות ועל גודל ההשפעה עצמה של כבוד הרב שליט"א, כמה הוא זכה וזיכה את הרבים במשך עשרות שנים, ובעזרת השם עוד היד נטויה עד ביאת גואל צדק, הרי זה פשוט לא ייאמן. עשרות אלפים ומאות אלפים, ואולי גם יותר, של יהודים שחזרו בתשובה שלמה, וחלקם התחזקו בדברים מסוימים, כל אחד לפי מה שהוא, כל אחד לפי עניינו, הרי זה זיכוי הרבים, לכאורה הכי גדול שהיה ודאי במאה השנים האחרונות, או אולי אפילו יותר, אולי אפילו יותר, לא מכיר את ההיסטוריה, אבל ודאי מה שזכור לנו לא היה זיכוי הרבים בסדר גודל כזה, ואשרינו שזכה הדור שלנו ל: "אִישׁ אֲשֶׁר רוּחַ בּוֹ" (במדבר כז, יח) ואשר גמר אומר לזכות את עם ישראל, ולקרב את הגאולה על ידי הפצת התשובה בכל רחבי העולם, לעורר את עם ישראל לתורה, ליראת שמים, לשוב אל דרך השם בטוב טעם ודעת, בנעימות, וכמובן שהדברים שלו משפיעים לא רק על הרחוקים אלא גם על הקרובים, וכל מי שמאזין ושומע את ההרצאות ואת הדרשות שנאמרים ויוצאים מן הלב, זה ב: "טוּב טַעַם וָדַעַת" (תהלים קיט, סו) זה משפיע, זה מחלחל, ואני לא חושב שיש מישהו ששומע את הדברים ולא מתחזק וזה לא משפיע עליו. אה...!!! אני זוכר, לפני כ -20 שנה הייתי גר בבני ברק והייתי זוכה ללכת לשמוע את כבוד הרב שליט"א בדרשות בליל שבת, אני חושב שזה היה בבית כנסת 'אליהו הנביא' לא הייתי מוותר מדי שבת לשמוע את הדרשה, פשוט הייתי נמשך, נמשך "מׇשְׁכֵנִי אַחֲרֶיךָ" (שיר השירים א, ד) מבחינה כזאת של פשוט נמשך לדברים שנאמרים ויוצאים מן הלב, וההסבר לזה שהדברים כל כך משפיעים וכל כך מחזקים. זה פשוט שדברים 'היוצאים מן הלב!' יוצאים מן הלב הכוונה מבן אדם אמיתי שכולו אמת, וכל דבר הוא הולך עד הסוף בלי פשרות, כידוע לכל מי שעוקב אחרי כבוד הרב במשך שנים. הוא רואה איך שהאמת היא נר לרגליו, הוא לא מוותר על כל דבר, קטן כגדול, ואם יתברר לו משהו מסוים שזו האמת, אז הוא הולך עם זה עד הסוף בלי פשרות, והוא לא נרתע ולא חת מכל מיני מקטריגים ומלעיזים וכל מיני עניינים, ואין כאן המקום לפרט, כידוע. זה איש אמת, וכשאיש אמת אומר את הדברים, אז ממילא הדברים שלו הרבה יותר משפיעים מכל אחד אחר, כי ככל שהדברים הם יותר יוצאים מן הלב, הם יותר פנימיים, הם יותר אמיתיים, אז ממילא זה משפיע. זה ברור ומוחלט שזה ההסבר לזה. אין שום הסבר אחר. וממילא אשרינו שזכינו! לבן אדם שהוא אוהב ישראל ברמה כזאת, שהפקיר, פשוט הפקיר את כל חייו למען עם ישראל כבר עשרות שנים. והכל נובע מאהבה אמיתית לעם ישראל, כמו שכתוב, כידוע, בפרשת השבוע בפרשת קדושים "לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ" (ויקרא יט, יז) הם מפרשים את הסמיכות ב: 'כלי יקר' בפרוש רש"י ועוד. מה השייכות בין שתי הדברים? - כי אדם שהוא אוהב את החבר שלו, אז הוא מוכיח אותו, אכפת לו ממנו, הוא לא רוצה שהוא ירד לבאר שחת. אבל מי שרואה את חברו עובר עבירה והוא לא מוכיח אותו והוא לא מנסה להשפיע עליו בצורה הנכונה, כמו הגדרים של המצוות הוכחה, כמו שמבואר ברמב״ם (הלכות דעות, פרק ו') והוא לא מנסה להשפיע בדרך הנכונה - אז הוא לא אוהב, זה שנאה. מי שיכול לראות את חברו יורד לבאר שחת ולא מנסה להשפיע, זה פשוט שנאה. על זה התורה אומרת "לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ" אלא "הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ" וכידוע, שאומר היערות דבש, בחלק א', דרוש י' כמדומני, שהשנאת חינם שהייתה בזמן החורבן, זה התבטא בזה שלא הוכיחו זה את זה. הם יכלו לראות אנשים שעוברים עבירה, ולאף אחד לא היה אכפת מהשני, אף אחד לא הוכיח את השני, זו השנאה הכי גדולה. כי מי ששונא את חברו, אז אם אילו הוא לא מוכיח אותו, לא אכפת לו שהוא יירש גיהנום. ואצל כבוד הרב שליט"א רואים את ההפך הגמור, את ה: "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ" (ויקרא יט, יח) את אהבת ישראל העצומה, שאכפת לו מעם ישראל. ועל זה הוא הקדיש את כל חייו, ובעזרת השם ימשיך להקדיש עוד ועוד ביתר שאת וביתר עוז ובבריות גופא ונהורא מעליא, ויזכה לאריכות ימים ושנים, ונזכה לקבל איתו ביחד את פני משיח צדקנו במהרה בימינו, אמן. יישר כוח גדול גם על הקו הנפלא הזה, שמעביר את הדברים של כבוד הרב, וממשיך לזכות את עם ישראל. יישר כוחכם, חזקו ואמצו (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 8724*, בשלוחה 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).
שלום לארגון שופר, רציתי להגיד תודה לרבנו הגדול הרב אמנון יצחק שליט"א, המזכה הרבים הגדול שימשיך ככה בפעילות שלו. אני מאוד התחזקתי איתו, אני שומע אותו הרבה, ממש ממש מתחזק. ואני באמת אני חזרתי בתשובה, אני הייתי חילוני פעם, הייתי זה... בזכות הרב, הרב החזיר אותי ככה, החזיר אותי בתשובה וברוך השם, אז אנחנו רוצים ככה שהרב ככה נחזיר עטרה ליושנה, וימשיך עם כל המסע החיזוקים, גם בארץ, גם בעולם. בעזרת השם יבוא משיח צדקנו במהרה בימינו "וּבָא לְצִיּוֹן גּוֹאֵל" (ישעיה נט, כ) אמן! (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 8724*, בשלוחה 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).
שלום לארגון שופר, רציתי להגיד תודה רבה על כל הענקית, להגדיל תורה ולהאדירה ולהפיץ את דרך אבינו שבשמים לכל היהודים בארץ ובעולם. מחכים אנחנו מהרצאותיו של הרב שיחזרו בבחינת "חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם" (איכה ה, כא) ובעזרת השם שיהיה בהצלחה! (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).
ב"ה לפני שנתיים אני והבן שלי עשינו שבת בבית של האברכים שלך והתפללנו עם הרב - היתה שבת נפלאה (י.ע. בת ים).
ערב טוב לקהילת פז ויקרים, לכל משפחת קפז, לכל ארגון שופר, לאנשים המיוחדים שמאחורי באמת באמת השמות המיוחדים. אני אתחיל בשבח והודיה לבורא עולם. קודם כל נציג את עצמנו ... מנתניה, ברוך השם. עברנו לידת בית עם... המדהימה. ועם... שהתלוותה אליה, שתי מילדות עבריות כמו במצרים, הרגשתי פלא עצום, פלא הבריאה. הם הגיעו אליי ותמכו בי והיו פה, ולא האמנתי שאני אוכל לעשות לידת בית. אז תודה להשם יתברך, הם היו פה. זה פשוט היה מדהים. אז תודה רבה למילדות הצדיקות, ותודה רבה לרב שמעון, שהיה המוהל שלנו, וברוך השם, ילדנו בן צדיק בשם שילה דוד. ותודה רבה ל... על האוכל הטעים. ברוך השם, כל הדרך הזאת לוותה בכשרויות הנכונות, במוהל הנכון, ברוך השם, במילדות נכונות. אז תודה להשם יתברך. אני רוצה להגיד בראש ובראשונה שאנחנו מאוד מאוד מעריכים באמת את כל ה... רואים שיש ברכה של הרב אפילו בדברים שהם עושים, רואים שהם ממש מלווים בברכת הרב, כי ברוך השם, אנחנו יודעים שהרב שלנו, הרב אמנון יצחק, אז צריך לשמור אותו. אנחנו יודעים שכל מה שאומר השם איתו, אז ברוך השם, אנחנו רואים שהשם היה איתנו לאורך כל הדרך, אז תודה רבה, ומקווים באמת גם נעלה תודה באתר, בעזרת השם, בלי נדר, ושהקדוש ברוך הוא תמיד ישלח לכולם ברכה והצלחה לכל קהילות פז היקרים. אז תודה רבה, ונתראה בביאת המשיח הקרוב. ערב טוב (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*)..
שלום וברכה לקו החשוב, יישר כוח על כל המסרים, על כל השיעורים, על כל החיזוקים. רציתי לומר שבזמן האחרון הקשבתי לסדרה של יש ביטחון ויש ביטחון. שמעתי את כולם ומאוד מאוד מאוד התחזקתי. רציתי רק לדעת האם הרב קורא את השיעורים מתוך איזה ספר, והייתי מעוניין לדעת איזה ספר זה כדי להשיג אותו. אשמח אם תיצרו איתי קשר. תודה ויישר כוח על הכול (לכתבה יש בטחון ויש בטחון shofar.tv/articles/15699).
שלום וברכה, מדבר אברך ממודיעין עילית. אני רוצה להודות מאוד קודם כל למורינו הרב הגאון, הרב אמנון יצחק שליט"א, על השיחות המופלאות בכל פרשיות השבוע ובכל ההרצאות שהוא מוסר. דברי חיזוק מתאימים לכולם, גם לאברכים, גם למתחזקים, לכולם כאחד, וגם בעיקר לשירות הטלפון הזה של שופר, שופר קול (8724*), שניתן להאזין גם במכשירים כשרים, שאנחנו משתמשים בזה בדרכים, מחכים לאוטובוס, מחכים לפה, ובינתיים שומעים דברי תורה, דברי חיזוק. השם יעזור שתמשיכו הלאה לזכות את הרבים, והרב בעזרת השם ימשיך ביתר שאת וביתר עוז, עד ביאת משיח צדקנו. יישר כוח גדול (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).
לאחר 12 שנות ציפייה לילדים, הזוג זכה לבן זכר לאחר אמונה והתמדה בסגולות: הכנסת עגלה לבית, לימוד יומי ב"אור החיים" וסגולת "והגדת לבנך". למרות קושי וניסיונות – הישועה הגיעה, והם מודים להשי"ת וכן לרב שליט"א על הליווי והברכות (לכתבה סיפור הישועה לאחר 12 שנים - נפקד בזש"ק! shofar.tv/articles/15697).