קרית עקרון - מדרגת התמים

ערב טוב בעזרת השם נעשה ונצליח והשם עלינו ברחמיו ירוויח 

הערב יהיה לבריאות איתנה תמיד ואריכות ימים ושנים לרבנית אורה יצחק ולנו אמן, אמן! לכל התורמים והמסיעין להרצאה שפע ברכות עד בלי די, אמן! יוחאי כהן בן סילביה שרון ומשפחתו, ה' יזכה אותו להצליח ברוחניות ובגשמיות תמיד. אמן! אוריאל בן חוה רחל- יתחתן השנה מהרה עם אשת חיל קפזניקית, אמן! הקב"ה יחתור חתירה מתחת כיסא כבודו להחזיר את עם ישראל בתשובה שלמה במהרה אמן, אמן! והערב יהיה גם לע"נ נשמת חיים נגר בן ברכה, וע"נ הורי וחמי מנוחתם עדן. אמן!

(עיקר הדרשה ע"פ הספר 'הסוד שבך' מאת הרב מאיר שלמה זצ"ל באדיבות בן המחבר שליט"א להשגת ורכישת הספר 'הסוד שבך' חיגו 0586060505)

תוכן ענינים: פֶּרֶק י"א: תָּמִים תִּהְיֶה / הוֹלֵךְ בַּתֹּם יֵלֶךְ בֶּטַח / פְּלִיאָה דַעַת מִמֶּנִּי / אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין בְּגִלְגּוּל אֶחָד אֶת כָּל הַמַּהֲלָךְ / סִפּוּר מֵהָאֲרִיזַ"ל שֶׁגִּלָּה כִּי הַסֵּבֶל בָּא לְכַפֵּר עַל הַגִּלְגּוּל הַקּוֹדֵם / מָשָׁל לַגַּבַּאי שֶׁמְּחַלֵּק עֲלִיּוֹת / סִפּוּר נוֹרָא מֵהָרַמְבָּ"ן / הַתְּמִימוּת הִיא סְגֻלָּה לַאֲרִיכוּת יָמִים / מֹחַ גַּשְׁמִי לֹא יָכוֹל לְהָבִין עִנְיָן רוּחָנִי / תְּמִימוּת - אֵינָהּ טִפְּשׁוּת! / תַּכְלִית הַיְדִיעָה - שֶׁלֹּא נֵדַע / 'וַאֲנִי־בַעַר וְלֹא אֵדָע' / סִפּוּר מֵהַחוֹזֶה מִלּוּבְלִין וְתַלְמִידוֹ הָרַהַ"ק מֵרוֹפְשִׁיץ / לָמָּה מִתְעַלְּמִים מִמֶּנִּי? / חֵטְא הַמְרַגְּלִים - חֹסֶר תְּמִימוּת / אֵיךְ אֲנִי אַגִּיעַ? תַּרְאֶה לִי אֵיךְ אֲנִי אֶזְכֶּה? מָתַי זֶה יִקְרֶה? / אַבְרָהָם אָבִינוּ – 'הִתְהַלֵּךְ לְפָנַי וֶהְיֵה תָמִים' / אֵיפֹה אֲנִי אוֹחֵז? / לְעוֹלָם לֹא תֵּדַע / סִפּוּר נִפְלָא מֵרַבִּי שִׁמְשׁוֹן מֵאוֹסְטְרוֹפּוֹלִי / אַבָּא אוּמְנָא / אִי אֶפְשָׁר לָדַעַת אֶת דַּרְגָּתוֹ שֶׁל הָאָדָם / 'וַתִּשְׂחַק לְיוֹם אַחֲרוֹן' / 'וַאֲנִי אָמַרְתִּי לְרִיק יָגַעְתִּי' / כֵּיצַד נֵדַע הַאִם אֲנַחְנוּ בַּדֶּרֶךְ הַנְּכוֹנָה / לֹא לְהִתְבַּלְבֵּל מֵהָרֶגַע הַקּוֹדֵם / תְּמִימוּת מְבִיאָה יְשׁוּעוֹת.

פֶּרֶק י"א: תָּמִים תִּהְיֶה

הערב אנחנו נלמד איך להיות תמים, "תמים תהיה עם ה' אלוקך". 

 איך לקבל את הייסורים ואיך לעבוד את ה' בכל המצבים.

לפעמים יש מצבים שנראה שאין תקוה לשנוי באופק ולא יהיה מוצא מהבעיות המעיקות.

כתוצאה מכך, האדם בא לידי דכדוך וחלישות הדעת, הוא מאבד את הכוחות והאנרגיות הדרושות בשביל להתחזק, ובשביל להאמין שהוא בדרך הנכונה, והוא יזכה עוד לכל טוב, ואז חלילה הוא נופל לייאוש לקשיות על הנהגת ה. [דיברנו קצת בזה בהרצאות קודמות] אבל פה יש פנים חדשות.

מה שנדרש בזמנים הקשים של הניסיון, זה שהאדם ישליך ויזרוק את השכל, 'אל בינתך אל תשען', וילך עם ה' רק בתמימות. וכמו שאומר שלמה המלך 'במשלי' י, ט: 'הולך בתום ילך בטח' - הדרך הבטוחה - היא ללכת בתמימות.

פליאה דעת ממני

הפרוש של עבודת ה' בתמימות- היא לעבד את ה' בלי קושיות. למרות שיש הרבה דברים שאנחנו לא מבינים, בדרך כלל הטעות נגרמת אצל האנשים זה שהם חושבים שאת חלק מהדברים שנעשה אתם, הם כן מבינים, ויש להם הסבר 'למה זה כך, ולמה זה כך.

לכן כשמתרחשים להם דברים שהם לא מבינים, הם מלאים בקשיות ובטרוניות כלפי ה': מדוע קשה לי בפרנסה, מדוע רק לחברי יש ילדים כל כך טובים למה לי לא, ועוד שאלות מסוגים אלו.

אבל האמת היא שעלינו לדעת שגם במה שנראה לנו שאנחנו מבינים, בעצם אין לנו כל הבנה. אין לנו צל או קצה של הבנה בדרכי הבורא יתברך.

אנחנו כרוצים מחומר, ולא מסגלים להבין מה שמופלא מאתנו. הם רחוקים מהלך אלפי שנות אור מהבנת המהלכים של בורא עולם, איך הוא מנהיג את הברואים, הרי כל חשבון שלנו הוא לא מורכב רק משלנו, הוא מורכב גם מאלה שסביבנו, כמו שלמדנו "הצור תמים פעלו כי כל דרכיו אמונה ואין עול" שהקב"ה אם אדם מתחייב מיתה בעוונותיו, הקב"ה ימציא עד שכל הסובבים אותו שעלולים להיפגע להצטער מאובדנו מחסרונו יהיו ראויים לעונש, ואם יהיה אחד מתוך אלפים שהם סביבו שהוא עלול להצטער יותר ממה שמגיע לו- הקב"ה ידחה את מיתתו של זה עד שלא יהיה שלא מגיע לו את צער הבשורה שהוא מת.

אך זה כל כך מורכב כל דבר שקורה לנו שאנחנו לא יכולים אין לנו את הכלים לבחון למה כך ולא אחרת.

ועוד דבר אנחנו צריכים לדעת: אם אנחנו רוצים להבין את כל מהלכי הקב"ה אז ע"ז אמרו כחמים: 'אלו ידעתיו הייתיו' - אם אני ידע בדיוק מה שה' יודע-אז אני אהיה הוא!. ואי אפשר שאני אהיה הוא.. אז אני לא יכול לדעת.

האמונה מתחילה היכן שהשכל נגמר.

מה שאנחנו מבינים בשכל-אז לא צריך להאמין, אבל אמונה שייכת במקום שאין לנו ההבנה. שם אנחנו צריכים להאמין שהקב"ה מנהיג אותנו על הדרך הטובה ביותר לנו, ואין דבר יותר טוב ממה שאנחנו מקבלים בין אם זה טוב או ההיפך.

הרה"ק מקוצק זתע"א היה אומר: 'אלוקים שהייתי מבין אותו לא הייתי מוכן לעבוד אותו'. שמעתם? 'אלוקים שהייתי מבין אותו-כאילו אני והשכל שלי והשכל שלו זה אותו דבר, 'אם זה אלוקים שאני מבין אותו- אז אני לא הייתי עובד אותו'. הרי אנחנו לא מבינים אפילו את החברים שלנו הקרובים, אדם לא מבין את אשתו ואשתו לא מבינה אותו, והם חיים עשרות שנים ביחד, אתה רוצה להבין את מה? את הבורא שהוא שולט על ביליונים בני אדם וחיות וברואים והכל, אתה רוצה להבין אותו! אז הוא אמר הרבי מקוצק אם זה היה אחד כזה שאני יכול להבין אותו-אני לא עובד אותו. 

הדבקות והאמונה שלנו בהשי"ת, זה דוקא בגלל גדלותו האינסופית שאנחנו לא יכולים להבין אותו. [אנחנו נעמוד ע"ז בהמשך ה' אומר: [כי לא מחשבותי מחשבותיכם ולא דרכיכם דרכי, זה לא מתחיל אפילו]. 

אי אפשר להבין בגלגול אחד את כל המהלך

עלינו לדעת לא שייך שאנחנו נחבר את כל הדברים ונבין, למה השי"ת עושה כך או כך? למה נולדנו להורים כאלה, למשפחה כזאת, בסביבה כזאת, עם חברים כאלה? למה עוברים עלינו תקופות טובות יותר פחות?

אנחנו רק בגלגול אחד מתוך כמה, כמה גלגולים כל אחד עבר הוא יודע? מה היה בגלגוליו הקודמים, מה הוא בא לתקן ולהשלים עכשיו? אז תוכל להשלים את הפאזל אם חסרים לך החלקים.. לכן עלינו ללכת בתמימות, ולהאמין שהכל נעשה מחושב מדויק באפן שיהיה רק לטובתו הנצחית. כי כל הבריאה שה' ברא בעולמו זה בשביל להיטיב לברואים, שום עניין לא היה צריך הקב"ה, הוא לא חסר כלום הוא לא צריך כלום, לפני שהיינו הוא היה, אחרי שלא נהיה הוא יהיה, הוא נצחי הוא לא צריך אותנו, הוא ברא אותנו להיטיב כי הוא טוב, 'טוב ה' לכל ומדרך הטוב זה להיטיב, כדי להיטיב צריך לברוא ברואים אז זה בשבילנו לטובתינו. הראייה-שהברוא הראשון שהוא ברא בעולם הוא ישר שם אותו בגן עדן! והוא לא התכוון לזרוק אותו ולגרש אותו הוא הזהיר אותו 'אני נותן לך לאכול מכל עץ הגן, רק עץ אחד אני אוסר עליך-עץ הדעת טוב ורע זה לא! אבל תדע אם אתה תאכל ממנו-מות תמות', נו עם אזהרה כזאת אחרי שנותנים לך הכל הכל.. 

נגיד שהיו אומרים לכם: יש פה עכשיו אלף כיסאות, אתה יכול לשבת בכל הכיסאות רק בכיסא הזה אל תשב, נו מה חסר לך? תשב איפה שאתה רוצה? כיסא אחד מנעו ממך, לא! הוא רוצה לשבת דוקא שם, ואומרים אם תשב תמות! ובכל אופן יצר הרע הצליח להפיל אותו!

אז הקב"ה נתן לו את האופציות, לא זה לא אלף יש עצים ופירות לאלפים ולרבבות 'גן עדן'! ולא ברא מיליונים בהתחלה- אחד! וכל הגן עדן שלו! לא טוב? הוא לא שם אותו בניסיונות ישר, ברא אותו והקשה עליו קושיות ודברים קשים.. לא- ישר לגן עדן! 

אם היה עומד בניסיון עד שבת [ז"א כמה שעות בלבד]- היה מגיע לחיי נצח מתוקן לגמרי! מה יותר טוב מזה? וכל העולמות וכל הגלקסיות והכל הכלה כל.. הוא ברא בשביל אדם אחד ששם אותו בגן עדן. 

נו זה מראה את הכוונות הטובות של הבריאה כולה, אבל אדם קלקל וקלקל את זרעו! ועכשיו אנחנו צריכים לעבור את הניסיונות בשביל לתקן את מה שהוא קלקל..

הנה מעשה: בזמן האר"י הקדוש: אדם התלונן שאשתו מקניטה אותו ומצערת אותו, ויורה לו מה לעשות.

אמר לו: דע לך כי גם בגלגול קודם הייתם נשואים כבר, אלא שאתה היית האישה והיא היתה הבעל. ובגלגול ההוא אתה שהייתה אישה גרמת צער וסבל רב, ולכן נגזר עליכם שתרדו שוב בגלגול תינשאו שוב אלא שהפעם אתה תהיה הבעל והיא האישה, והיא תסב לך צער וסבל, כדי שיהיה לך תקון וכפרה, על מה שצערת אותה בגלגול הקודם. שמע האיש וקיבל על עצמו, שאם זה לתיקון נפשו- אז הוא יקבל את הייסורים והביזיונות באהבה, ויסבול בדומיה.

חולפים ימים, האישה מבחינה חל שנוי בהתנהגות של הבעל. כל מה שהיא רק עושה לו מצערת אותו מקבל בשקט ובהכנעה, היא מנסה להעלות את הרף ולהרגיז אותו יותר, אבל הוא בשלו לא עונה לא מחזיר.

היא הבינה שיש פה משהו, לא הניחה לו עד שהוא יספר לה מה קרה? ואז הוא אמר לה שהוא היה אצל האר"י הקדוש, והוא בגלגול בא לתקן מה שהוא ציער בפעם הקודמת, התרגזה האישה ואמרה לבעלה: שלא תטעה אתה תתקן את עצמך על הגב שלי! מעכשיו אני מפסיקה לעשות לך צרות, שלא יהיה לך תיקון. והפכה להיות אישה טובה ומסורה, והפסיקה להקניט אותו.

האיש ראה כי כלתה אליו הרעה, השקט והשלום חזרו לשכון בבית, והוא נשאר ללא תיקון! מהר לאר"י הקדוש מה עושים עכשיו שהוא הפסיד את התיקון? ענה לו האר"י הקדוש: מרגע שקיבלת על עצמך לסבל בשתיקה- זה כבר היה התיקון שלך, אינך צריך יותר לסבול בפועל.

 

אז מה מתברר אדם סובל עכשיו, לא שהאישה השתגעה לא שהיא לא נורמלית- היא פשוט מחזירה לך את מה שעשית לה בגלגול קודם! 

אתם יודעים מה כתוב: כתוב שבדור האחרון הזה- כתוב שהנשים ישלטו בגברים! הרגשתם את זה לא? למה זה אתם יודעים? 

כי גלגלו את הנשים של דור המדבר שלא חטאו בעגל לבעלים שחטאו בעגל! ולכן הן שולטות על הבעלים. שמעתם..

ה'חפץ חיים' זצוק"ל הביא על כך משל נפלא (הח"ח על התורה פרשת כי תשא): 'אורח הגיע לבית הכנסת, ראה שהגבאי מחלק עליות- כהן לוי וישראל, ולוקח כהן מצד דרום, לוי מצד צפון, וישראל מצד מזרח, בצורה מחרבשה בלי סדר לא אחד אחרי השני אחד מפה אחד משם וקופץ ממקום למקום.. אז הוא ישר שאל, למה אתה לא עושה עם סדר? אומר לו: אדוני אתה באת פעם ראשונה לפה ואתה כבר עושה סדר.. אתה הייתה בשבוע שעבר לדעת איך חילקתי את העליות? הכל הולך עם סדר! הכל הולך עם סדר, אבל אתה צריך לבוא כמה שבתות ואז אתה תדע.

אם הייתה כמה גלגולים והייתה רואה מה היה בגלגול ראשון שני שלישי-אז הייתה מבין אתה עובר את מה שאתה עובר ומה שעוברים כולם, אבל אתה בא לביקור פעם אחת ואתה כבר לסדר את העולם! עם סדר שאתה מבין, כאילו הקב"ה לא מבין מה הוא עושה.. אתה בא לתת לו עצות, 'אם אני הייתי במקום הקב"ה אני הייתי עושה ככה וככה.. כל הכבוד לך, אז זה בעיה! כי כמה שנות חיינו- שבעים שנה ואם בגבורות שמונים שנה, והעולם קיים- 5782, נו ובכל הגלגולים הקודמים אתה יודע, מה היה אתה יודע? לא! אז מה אתה מבלבל את המח..

ספור נוסף מהרמב"ן: תלמיד של הרמב"ן חלה, והרב בא לבקר אותו. ראה שהשעה שלו קרבה למות אמר לו: שמע בני אני אצווה אותך, בעולם העליון יש היכל עליון ושמה ישנם כסאות למשפט, והשכינה נצבת שם.

אני נותן לך קמיע שבו יפתחו בפניך כל שערי ההיכלות ברקיע עד שתגיע להיכל העליון הזה, ושם תשאל כמה שאלות עצומות שיש לי בנוגע לכלל ישראל.

מסר לו את השאלות, וביקש שיבוא אליו בחלום.

התלמיד נפטר, יום אחד יושב הרמב"ן ליד החלון הוגה בתורה, והתלמיד מתגלה אליו ואומר: ידע רבנו כל מקום שבאתי והראתי את הקמיע-נפתחו בפני כל השערים, נתנו לי רשות לעלות מעלה מעלה עד להיכל שאמרת לי 

וכשרציתי לשאול את הקשיות שהכנת- ראיתי שהן לא קימות בכלל בעולם האמת. בעולם האמת אין קושיות, הכל נעשה בצדק ובמשפט. [ילקוט מעם לועז - שופטים עמוד פא] הקושיות הם פה אבל אין שמה שום קושיה ממילא אין תרוץ לתת לך..

הרמב"ן היה מגדולי הראשונים, הוא נודע כמקובל גדול בעל השגות 

גבוהות שכל רז לא נעלם ממנו, וכמובן שהשאלות שהוא שאל היו כבדות משקל שתשובות עליהם בעולם הזה הוא לא היה יכול לקבל, אבל כשמגיעים לעולם האמת- אין שאלות כאלה בכלל, שמה הכל ברור ונהיר את שאלות ואין קושיות. אז אפילו גדולים שבגדולים יכול להיות שיהיו להם קושיות אבל באמת-זה רק אצלנו במציאות האמתית אין קושיות-הכל ברור מסודר בסדר מופתי בלי שום קושיה. 

התמימות היא סגולה לאריכות ימים

יהודי זכה לאריכות ימים מופלגת, למעלה ממאה שנה. שאלו אותו: במה זכית כל כך? ענה להם דבר פשוט: במהלך החיים היו לי כמו להרבה אנשים שאלות על ההנהגה של הקב"ה. אבל ידעתי אם אתהלך עם הקשיות ואבקש עליהם תשובות-יענו לי מן השמים אין בעיה, אתה רוצה תשובות בא תעלה למעלה תקבל את כל תשובות לשאלות. על כן העדפתי להישאר בחיים בלי קושיות! וככה הארכתי ימים.

אם אדם מתעקש לדעת למה ככה ולא ככה- אין בעיה! יכולים להעלות אותו למעלה ושמה יסבירו לו את כל הגלגולים ואת כל הדברים ויראה שהכל מושלם. 

אחד מהתענוגים הגדולים שיהיה לנו אחרי 120 שנה-זה שיראו לנו את החיים ברוורס וכל מה שעברנו ולא הבנו- 'איך הוא עונה לי ככה, מה עשיתי לו, למה הוא אומר ככה, למה זה לא זה.. למה הוא לא מתייחס? למה לא נתן לי למה לא הלווה לי? למה לא ענה לי למה למה.. אלף שאלות כל יום יש לך, למה הוא מתנהג ככה למה הוא קפץ למה הוא עשה למה הוא זה..? כשאתה מגיע למעלה הכל יוסבר לך, ואתה תראה את זה כל כך מתואם ומדויק שזה עונג שאין כדוגמתו.

מח גשמי לא יכול להבין ענין רוחני

מה היה הפגם של האדם הראשון? הוא הסתכל במקום שלא היה לו רשות להסתכל, הוא גם רצה להבין הכל, כך פיתה אותו הנחש "והייתם כאלוקים יודעי טוב ורע" רוצה לדעת הכל! פה הוא נפל, אם היה תמים- לא רוצה לדעת כלום, לא רוצה להיות כאלוקים ולא רוצה לדעת בין טוב לרע, לא רוצה כלום, איך שברא אותי ה' וציווה אותי זה מה שאני עושה, אין לי שאלות לא משנה שום דבר מרצונו, לא מתחכם לא מסיק ככה ולא עושה ככה.. מה שהוא אומר-לא היה את כל הבעיות, הטעות של האדם הראשון שהוא רצה להבין, משם השתלשל כל הפגם ובגלל זה אנחנו מתים.

גם עניינים רוחניים דקים ועדינים צריך להיות מזוכך לגמרי, כי את אלה יכול להבין רק מי שזך מהבלי העולם הזה. אבל מי ששקוע עדיין בתאוות והשכל עבה ומגשם, אין לו כלים ואפשרות להבין עניינים רוחניים דקים ועדינים. וכל אחד יודע מרת נפשו, ויודע את המצב האמתי, לכן אל תנסה להבין את הנהגת ה' עמך, אתה לא מושלם! אתה לא זך! ממילא תלך עם בתמימות עם ה' ותודה לו על כל דבר, ברוך ה', ברוך ה', ברוך ה', בכל המצבים- ברוך ה'.

אתם יודעים אם בן אדם חוטא לחברו- אז מה שנקרא מתגרשים, זהו עשית לי את הקטע הזה תשכח ממני בי! תודה. אם הוא עושה את זה לאדם יותר מכובד ממנו יותר גדול יותר מפורסם-מי בכלל יסתכל עליו, ואם יש בידו גם להעניש אותו הוא יעניש אותו. ואם אדם חוטא למלך בשר ודם- אחת דתו להמית! מה הוא עשה? עבר על ציוויו בדבר אחד, זה נקרא מורד במלכות, מה דינו? חייב מיתה. מי זה? מלך בשר ודם, היום הוא מלך מחר הוא פגר! ואם אתה בורא חטא אחד לבורא כל עולמים, שאתה ברוא על ידו, ונשמתך מסורה בידו כל לילה אתה מפקיד אותה אצלו-הוא פשוט יכול לא להחזיר. לא שהוא צריך לחכות עד הערב, [אתם רואים מחיסולים כמה אנשים מתים מדום לב, כל יום באמצע היום באמצע עבודה וזה].. אז ז"א: אין לו בעיה לאסוף אותך אליו להסביר לך כמה דברים.. אז אם אתה חוטא יותר מפעם אחת ביום, ואם בחייך חטאת הרבה פעמים [חטאת אני עוד אומר לא במזיד] אז למה אתה שואל קושיות בכלל 'למה ככה ולמה..' תגיד תודה שאתה חי בכלל ונושם, תגיד כל הזמן ברוך ה', ברוך ה', ברוך ה', בלי הפסקה.

תקנו לנו חכמים להגיד 'מודים דרבנן', בחזרה של שליח ציבור להודות לה' ע"ז שאנחנו יכולים להודות לו.

תמימות - אינה טפשות!

מי שהולך בתמימות, ולא מהרהר אחרי מידות ה', זה לא טיפשות זה לא נאיביות אלא זו הבנה עמוקה, השי"ת אוהב אותי ומרחם עלי- כל מצב שלא היה, אני מאמין שהוא רוצה הכי טוב בשבילי.

הראייה, שאפילו רשעים הקב"ה מיטיב להם, אומנם הוא משלם להם שכרם בעולם הזה, אבל מיטיב להם! היה יכול לא להיטיב, אתה רשע תקבל מה שמגיע לך ותמות ביי נגמר! 'לא הוא עשה כמה דברים טובים אז אני אשלם לו, במה אני אשלם לו? או אה, עשירות ולפעמים אריכות ימים וכל מיני דברים טובים עד שאנשים אומרים 'הנה רשע מצליח למה אני צריך להיות צדיק'?! אז רואים שהקב"ה מטיב אפילו לרשעים.

איך יכול להיות שהשמש מאירה גם לצדיקים וגם לרשעים? איך יכול להיות שיש חמצן לכולם בשווה? אומנם לחלק הוא עושה אסתמא וחלק ככה.. אבל זה לפי חשבונות, אבל בדר"כ כולם מקבלים כאילו בשווה, איך זה יכול להיות? אלא הוא טוב ומטיב, אתה רואה שהוא טוב ומיטיב! אדם עושים לו טריק פעם פעמיים שלוש, טריק לא נזק טריק! גמרנו האדם שרוף אצלו.

ובורא עולם-אתה מרים יד נגדו, ביד שהוא נתן לך, בכח שהוא העניק לך-והוא מחזיק אותך חי! ומיטיב לך, נותן לך ילדים, פרנסה.. דברים נפלאים לא יאומן, אז ברור שהוא רוצה להיטיב! וברור שהוא רוצה להיטיב עוד יותר למי שטוב אתו, אז מה הספק שלך מה הקושיות??

אדם צריך לזכור 'אני בידיים טובות אני לא מודאג אין לי קושיות ואני משליך את עצמי על הנהגת הבורא'. 

אמא אוהבת את הילד או לא? אוהבת את הילד! אמא אוהבת את הילד. מי נתן לאמא לאהוב את הילד? 'הקב"ה אל רחום וחנון' הוא נתן לה, אם הוא לא היה נותן לה- כמו התנינה.

התנינה ברגע שהיא יולדת את הוולדות היא רוצה לאכול אותם! מה עשה הקב"ה? נתן לה כח להתגבר על התאווה שלה לאכול את פרי בטנה, ולכן בשעה שהיא מניקה אותם- היא מסיתה את המבט שלה לא להביט בהם כדי שלא תאכל אותם! 'גם תנים חלצו שד היניקו גוריהן' אנחנו אומרים במגילת איכה. אבל 'בת עמי לאכזר' אפילו התנינה שהיא חולצת שד להניק את הילדים- מניקה אותם למרות שהיא תאווה לאכול אותם! אבל בחורבן הקב"ה היה יותר אכזר כלפינו בגלל עוונותינו שרבו ראש! יותר גרוע מהתנינה. 

או 'לבני עורב אשר יקראו', העורב אחר שנולד לו ילדים הוא זונח אותם, והם קוראים לו רוצים לאכול! לא יכולים לזוז. 'לבני עורב אשר יקראו' העורב אכזר לעוללים שלו! נו, והקב"ה מרחם ומביא להם יתושים שיבואו עד אליהם כדי שיהיה להם מה לאכול.

אז כאלה שה' ברא אותם ככה בשביל להראות לנו כמה רחמים שהוא נתן לאבא והאמא לחמול עלינו למרות שאנחנו תינוקות נודניקים, וו.. וו.. וו.. לקום כל לילה כמה פעמים והכל, חיכינו לך תשעה חודשים תתבייש לך! על היום הראשון השני השלישי-חודשים לא מפסיק! אח"כ שיניים- וו.. עוד פעם! זה לא נגמר הוא לא מתבייש, עושה גדויילים קטיינים בכל מקום לא מעניין אותו בכלל. נו ומה עושים? רוחצים אותו ומנשקים אותו ומלטפים אותו-מי נתן לאמא לאהוב אותו עד כדי כך? אבא שבשמים, אז אם הוא נתן לה כזאת אהבה וחמלה על עולליה- הוא! בעצמו לא מרחם עלינו?? דברים פשוטים.

לא כדאי יותר מידי לשאול שאלות ויש כאלה שהולכים "למגידי עתידות, מגידי עתידות". [גם אני יכול להגיד לכם את העתיד שלכם,] דבר ראשון: בטוח אתם תמותו, דבר שני: אני מבטיח לכם עד שתומו יהיו לכם ייסורים, דבר שלישי: אני יכול להגיד לכם שיהיה לכם גם שמחות בדרך, אני גם מבטיח לכם שיהיה לכם חובות, אני מבטיח לכם שיהיה לכם בעיות בבנק, ואני יכול להגיד לכם עוד הרבה דברים.. אז מה אני מגיד עתידות.. זה היה בחינם הם לוקחים כסף, להגיד לך מה שאני אמרתי. או הולכים לקרא בקפה, סיפרתי לכם פעם מזה החרטה של הקפה, אומרים לך לשתות קפה אתה שותה קפה ואח"כ למטה מה שנשאר מהקפה מסתכלים ככה ככה 'או אני רואה פה את הגבעה לפי מהגבעה הזו יהיה לך בעיה יכול להיות שיהיה לך גידול, ואח"כ יש פה עמק קטן אז כנראה שיהיה לך ירידה לצורך עליה, אח"כ אני רואה פה.. למה זה חרטה? כי אם תשתה עכשיו עוד פעם קפה לא יהיה למטה אותו דבר, אז אחרי דקה השתנה כל הגורל שלך, נו זה לא חרטה? ואתה משלם כסף, יש כאלה בקלפים יש כאלה ביד, יש כאלה מריחים גם, אז ז"א כל זה חרטה. 

וכמובא בספור הבא:

'היה מעשה באיש אחד שהוציא הרבה כסף שהבן שלו ילמד 'חוכמת האצטגנינות' [ז"א להיות חוזה בכוכבים מה שאתם יודעים היום בעיתונות מידי פעם יש הורוסקופ, איזה מזל אתה אה אתה עקרב אני יגיד לך מה יהיה לך.. אתה זה זה זה.. חריט למה? כמה יש מזלות? 12, אני מאמין אני אגיד סתם עכשיו, מי מזל עקרב? הנה יש, מי מזל תאומים? הנה יש, עכשיו תגידו לי כל מי שאמר פה שהוא עקרב ותאומים-כל מה שקורה להם כל יום זה אותו דבר? לא! למה אבל הם אותו מזל? אז איך זה אחד מהם עני ואחד עשיר אחד גבוה אחד נמוך, אחד ככה ואחד ככה, אם הם אותו מזל הם צריכים להיות אותו דבר, הם נולדו באותו זמן, אז ז"א זה הכל חריט בריט] 

אבל הוא שלח את הבן שלו ללמוד להיות חוזה בכוכבים, יום אחד אמר לו האבא, שילמתי שתלמד, עכשיו אני רוצה שתגיד לי מה אתה רואה עלי? אמר לו: אמר לו רואה שהסוס שלך ימות, מה עשה- הלך מכר את הסוס. שאל אותו שוב: ומה עכשיו אתה רואה עלי? אמר לו הבתים שלך יישרפו. הלך מכר את הבתים. בסוף אמר לו מה אתה רואה עלי? אמר לו , נגזר עליך למות, התחיל לצעוק אוי ווי! 

אם לא היה שואל אותו מה נגזר עליו- במקום שהוא ימות הסוס היה מת, אבל הוא מכר את הסוס, והוא מכר את הבתים, אז אין לו כפרה! אז הוא נהיה כפרה על הסוס! אם לא הייתה שואל, היתה הולך תמים ה' גזר שימות הסוס תן לסוס למות! וזה יהיה במקום שאתה תמות, אז שאלות וידיעות יכולות לגרום נזק.

היתה אישה אחת באחת ההרצאות אולי ראיתם, שעה ועשר דקות אני נלחם שהיא תשים כיסוי ראש שתקבל, היא לא הסכימה בסוף היא גילת לי אחרי שהיא הוציאה לי את המיץ- היא גילת למה היא לא מסכימה לשים כיסוי ראש, היא אומרת 'הייתי אצל מגדת עתידות והיא אמרה לי שאני ימות בגיל ארבעים, ואני בת שלושים ותשע! ונשאר לי עוד שנה אז תן לי בלי כיסוי ראש עוד שנה וזהו. רדפו אחריה הנשים רדפו אחריה התחננו אליה לא עזר, היא יודעת בעוד שנה היא תמות, היא באמת תמות עוד שנה מהפחד. ההיא חרטתה אותה והיא תמות באמת. ואח"כ יגידו שהמגדת עתידות ידעה. 

אנחנו צריכים לדעת שאם שלמה המלך ע"ה אמר: 'אמרתי אחכמה והיא עוד רחוקה ממני' (קהלת ז, כג) אז מי אנחנו? אנחנו רוצים להחכים ולדעת את כל תהלוכות הבורא בעולמו אתנו או בלעדינו- זה צחוק מהעבודה. לכן "תמים תהיה עם ה' אלוקיך" 

אדם צריך לדעת שנסתרים דרכי ה', אין אפשרות לדעת ולהבין נשגב מבינתנו, מה שאנו נדרשים זה תמימות! 'בתכלית הידיעה שלא אדעך' – כמה שאני אלמד ואדע ואדע ואדע.. אני צריך לדעת בסוף שלא אוכל לדעת את ה', לא אוכל!. לא נוכל אנחנו שכל שקיבלנו קצת בסדר קיבלנו קצת אבל זה קצת ביחס לבורא, הרי השכל שלי ושל כל אחד שונה, לאחד יש הי קיו כזה ולשני כזה וההוא מבין בתחום כזה והשני בתחום.. אף אחד לא מקיף את הכל, ואם ניקח את כל...... החוכמות של כול..... המדענים—של כל....... אלפי השנים או ביליונים- עוד לא מצאו תרופה לנזלת! [מחיאות כפיים]. 

אז אמר שלמה המלך החכם מכל אדם 'אמרתי אחכמה והיא רחוקה ממני' (קהלת ז, כג).

דוד המלך אמר: 'ואני בער ולא אדע בהמות הייתי עמך' (תהלים עג, כב) ההתנהגות שלי היא בתמימות לקב"ה כמו בהמה בלי דעת.

עכשיו תשמעו מעשה אמתי, מביא אותו רבינו נסים גאון: רבי יהושע בן לוי, [היה צדיק גדול מאוד מאוד מאוד שזכה להיכנס לגן עדן חי]. הוא צם ימים רבים והתפלל לה', שיראה לו את אליהו הנביא, ושלאליהו יש לו בקשה ממנו שימלא אותה.

מה הוא ביקש? אמר לאליהו הנביא אני להתלוות אליך לראות את מעשך וללמוד ממך חוכמה. השיב לו אליהו הנביא: אתה לא תוכל לסבול את מה שתראה ויהיה לך צער גדול. אמר לו רבי יהושע בן לוי: אני מבטיח לך שאני מוכן, אני לא אשאל שאלות ולא אקשה קושיות. עשה אתו אליהו הנביא תנאי: אם אתה תבקש ממני הסברים על מעשיי- אני לא אמשיך אתך! הלכו שניהם הגיעו לבית של איש מסכן עני אביון, ולרש אין כל, רק פרה אחת. הזוג יצאו לקבל את פניהם בסבר פנים יפות, נתנו להם לאכול ולשתות וגם ללון. בבקר התפלל אליהו הנביא שהפרה היחידה שלהם תמות שממנה הם מתפרנסים, ואכן הפרה מתה, המשיכו בדרכם.

רבי יהושע בן לוי הזדעזע לא היה יכול לסבול את הדבר, והקשה לאליהו הנביא, זה השכר שמגיע לעני? שארח אותנו כל כך יפה? אליהו הנביא הזהיר והזכיר אם אתה רוצה להמשיך אתי לשתוק בלי שאלות. בסוף היום הגיעו שניהם לבית של עשיר, לא פנה אליהם לא כיבד אותם, ולא נתן להם אכילה ושתיה. בבית של העשיר היה קיר שקרס והיו צריכים לתקנו. בבקר בצאתם לדרך, התפלל אליהו הנביא שהקיר יתקן מעצמו. וכמובן שרבי יהושע בן לוי השתומם איך מגיע השכר לעשיר הקמצן, אבל הפעם התאפק ולא שאל שאלות.

למחרת בערב, הגיעו לבית הכנסת גדול עם ספסלים עשויים כסף וזהב. ראו המתפללים את שני האורחים ושאל אחד מהם, מי יתן אוכל לעניים האלה? ענה האחר- מספיק להם הלחם והמים שיש להם בתיק ואין צורך ביותר מזה. ואף אחד מהמתפללים לא התייחס לאליהו הנביא ולרבי יהושע בן לוי.

כשפנו ללכת משם, פנה אליהו הנביא למתפללים ברכך אותם 'שתזכו כולכם להיות ראשים וחשובים'. רבי יהושע בן לוי היה בצער ועגמת נפש מהברכה זו, לברך את אלה שלא רצו לתת כלום שיהיו ראשים וחשובים? אבל הוא לא שאל כלום. בערב הגיעו שוב לעיר אחת, כשהבחינו בהם אנשי העיר, קבלו אותם בשמחה וכבוד רב, וארגנו להם אכסניה בבית המפואר ביותר בעיר, ודאגו שתיה שינה אכילה.. למחרת בבקר אליהו הנביא ברך את אנשי העיר, שרק אחד יהיה ראש וחשוב.

פה כבר התפוצף רבי יהושע בן לוי לא יכול להתאפק, ואמר לאליהו הנביא בבקשה תסביר לי את כל הברכות האלה. 

אמר לו אליהו הנביא: אני מבין שאתה מוכן להיפרד ממני אז לכן אסביר לך עתה כל מה שראית.

דע לך- האיש הזה שהרגתי את הפרה שלו- נגזר על אשתו שתמות, ואני התפללתי שהפרה תהיה פדיון נפש, במקומה.

האיש העשיר שלא כבד אותנו, ואני בניתי לו את הקיר מחדש, אם הייתי עושה זאת הוא היה מוצא בין היסודות מטמון גדול של כסף וזהב. לכן בניתי לו את הקיר כדי שלא ימצא את המטמון.

האנשים שברכתי אותם שיהיו כולם ראשים וכולם יהיו חשובים- ממילא יהיה להם עונש כי אף אחד לא יסכים לקבל דעתו של השני וככה יחרב המקום ממריבות ומחלוקות.

והאנשים שברכתי אותם שיהיה להם רק ראש אחד- אין טובה גדולה מזו כי כאשר כולם יסכימו לאדם אחד השלום ישרור במקום.

אז רואים שהתנא הקדוש רבי יהושע בן לוי, עם כל קדושתו וגדלותו, נסתרו ממנו דרכי ההשגחה ולא הבין את פשרם. באמת זה מתמיה! על אחת כמה וכמה אנחנו הקטנים שבקטנים אין לנו שום הבנה, לכן אף לפעמים נראה בעינינו שעושים לנו רע, אבל בסוף בסוף הכל זה טובות, ואנחנו צריכים להבין שקר אחר זמן ניתן להביט אחורה ולראות שהכל הכל הכל רק לטובה. שום דבר רע לא יורד מן השמים, 'מפי עליון לא תצא הרעות והטוב' זה הכל מאתנו בגללנו. "ראה אנוכי נותן לפניכם היום את החיים ואת הטוב את המוות ואת הרע ובחרת בחיים". מה שבחרת תקבל. בחרת בטוב-תקבל חיים וטוב, בחרת ברע-תקבל מות ורע. מה שאתה בחרת אתה קבעת, אף אחד לא קובע רק אתה.

ספור מהחוזה מלובלין ותלמידו הרה"ק מרופשיץ

רבי נפתלי מרופשיץ זי"ע, בא פעם אחת לבקר אצל רבו הרה"ק החוזה מלובלין זכותם תגן עלינו אמן, אמן! רצו ללכת להתפלל ונשבו רוחות סערה בחוץ ולא היה שייך לצאת מהבית. ביקש הרה"ק מרופשיץ מהרב הקדוש מלובלין, בבקשה תפעל להשקיט את הרוחות שאפשר יהיה ללכת להתפלל- לא ענה לו הרב. ביקש שוב פעמים ושלש- לשוא. אמר הרה"ק מרופשיץ: אם הרבי לא מוכן להשקיט את הרוחות, אז אני בעצמי ישקיט אותם, כי המצב גובל בסכנת נפשות. ופעל בקדושתו ושקטו שקטו הרוחות.

למחרת, באו תושבי הכפרים הסמוכים לעיר לובלין, בבכיות ובצעקות לחוזה מלובלין, ואמרו שפרצה מגפה נוראה ואנשים נפלו למשכב במחלות!

קרא הרה"ק מלובלין לתלמידו ואמר לו: אתה רואה מה גרמת שהשקטת את הרוחות. השי"ת שלח את הרוחות, כדי שיוליכו את כל המגפה ואת כל החיידקים למדבר מחוץ למקומות ישוב. אתה העמדת את הרוחות, גרמת שהם ישארו בכפרים, ומזה נגרמה המגפה והמחלות הרעות. עכשיו עליך לתקן את הדבר. ואז התחזקו שניהם לפעול מה שפעלו, ונתרפאו כל החולים. (דברים ערבים - סיפורים מהרה"ק רבי נפתלי מרופשיץ זי"ע]

אבל הנה לפעמים מתערבים וחושבים שהרוחות זה לרעה ולא יודעים שזה לטובה.

אז אתה לא יודע בדיוק למה הקב"ה עושה מה שעושה, צריך לקבל את הכל בתמימות לדעת שה' יודע טוב מאתנו מה צריך לעשות. ולכן כל השאלות והקושיות-אתה אשם! את אשמה! 

יש אדם שאומר לקב"ה: 'ריבונו של עולם אני לא רוצה לחזור יותר בגלגול! כל הכבוד זה מבין שצריך לסיים הכל בפעם אחת לא צריך כמה פעמים, אבל אם אתה רוצה לסיים בגלגול אחד-אז צריך לדחוס את כל התיקונים בשביל שאתה תסיים בפעם אחד, אז אתה ביקשת לא? מה שביקשת עושים! אז דוחסים בך כמה ניסיונות ועוד כמה ניסיונות ועוד כמה עד שתתקן.

למה מתעלמים ממני?

אדם יגיע לעולם האמת אחרי שהוא שחי בשלוה, מפסוט היה 'ישתבח הבורא איך ה' אהב אותי' לא היה לי את הצרות עם השכנים, לא היה לי ... חברים, לא היה כלום מה.. מזה ישתבח הבורא עד זקנה ושיבה הכל נפלא! מגיע למעלה, בודקים מה עשה מה לא עשה אומרים לו: 'בחורצ'יק אתה עשית רק 20% ממה שהייתה צריך, סלטה ותחזור בחזרה. גלגול נוסף להשלים את ה- 80%. אז אל תחשוב אם אתה פה במצב של רגיעה והכל זה אומר שאתה תסיים את החיים בכיף ואתה מגיע ישר לגן עדן, שזו ראייה כאילו אתה מסודר, טעות! 

אם הקב"ה מדקדק עם הצדיקים כחוט הסערה בשביל לנקות אותם כל רגע כל רגע כל רגע כדי שיהיו באמת נקיים וזכים לעולם הבא, אם אתה לא מקבל כל רגע תיקון- אתה צריך לחשוש שאולי אתה אוכל את השכר של העולם הבא בעולם הזה.

חטא המרגלים - חוסר תמימות

הם היו אנשים שה' הסכים שהם אנשים חשובים, משה הסכים העם הסכים, "בחר לך אנשים" אנשים חשובים. מה קרה למה הם הוציאו דיבת הארץ רעה? לכאורה זה לא מובן. אלא מה היתה הבעיה, חוסר תמימות, איך הם ראו כל דבר הפוך. הולכים שניים עשר מרגלים זה לא אחד שאפשר להסתתר, שתיים עשרה זה כמות אנשים, ואנשים זרים שהולכים ולא מכירים אותם התושבים זה מחשיד! מה עושה הקב"ה כדי שלא יתפסו אותם? הורג להם אנשים שיהיו עסוקים בלוויות והם יוכלו לתור את הארץ ארבעים יום! מה הם אומרים? "ארץ אוכלת יושביה". רואים את זה הפוך במקום להגיד ישתבח הבורא תראה איך הסיח את דעתם, תראה איך הסיח את דעתם, תראה איך הסיח את דעתם.. מה זה לא טוב? לא הייתם רוצים לעבור במכס כשאתם באים מחוץ לארץ ככה? שזה עסוק והוא עסוק והם עסוקים ואתם עם המזוודה מלאה? איך הם רואים הכל הפוך? רואים פירות גדולים גדולים ועצומים, מה-אומרים ארץ עם פירות משונים, אדרבא תראה איזה ברכה! אשכול צריכים לסחוב אותו שתיים עשרה איש! מה אתה רוצה לא טוב?! ארץ מבורכת! לא הם רואים הכל מוזר ארץ מוזרה וזה מפחיד..

ומתרץ הרה"ק רבי נתן מברסלב זי"ע (ליקוטי הלכות יורה דעה - הלכות שבועות הלכה ב, יד - טז) אומר: 'החטא שלהם היה שהקב"ה נתן להם מקום לטעות! למה? בשביל מה צריך מרגלים?! אני אמרתי שהארץ טובה-אם אני אמרתי שהארץ טובה ואני אמרתי עלו- מה אתם.. אתם בודקים אחרי אם היא טובה באמת? אם היא שמנה אם היא רזה, העץ יש בה אם אין.. מה מה לא הבנתי? לא הבנתי זה ברור אם אני אמרתי היא טובה- אז היא טובה! אתם רוצים לחקור אני נותן לכם מקום לטעות. לא מטעה אתכם-נותן לכם מקום לטעות, ובגלל שאתם לא מאמינים לי ואתם רוצים לבדוק אחרי דבריי אם נכון-יצאה מכשלה ובגללם לא רק הם מתו גם שש מאות אלף איש מתו. ולא נכנסו לארץ!

אז ז"א: אם היו הולכים בתמימות, ה' אמר מה יש לבדוק, ה' אמר זהו. זה הכח של התמים- מה שהתורה אומרת מה שההלכה מצווה, זה מה שהוא עושה בלי שאלות! אם אתה חי ככה לא יאונה לך כל רע וכל מה שהבטיח ה' בתורה תקבל. 

אברהם אבינו זה דוגמא נפלאה: 'הוא התהלך לפני והיה תמים' בא יצר הרע ואומר לו: מה אתה זקן סנילי, עד שקיבלת בן בן מאה ועד שהבטיחו לך שממנו יצא הזרע-אתה הולך לשחוט אותו נו תהיה רציני מה אתה עושה? לא עזר. הלך אצל יצחק: הוא אומר אבא שלך השתבש הוא הולך להרוג אותך, איפה השה? הוא הולך ללמד אותך עבודת הקורבנות איפה השה? והוא מנסה ולא הולך לו.. ושניהם אומרים לו: 'על מנת כן' ומה קורה בסוף- הוא עומד להם כמו נהר! לא נותן להם לחצות אותו,

אומר אברהם: אתה רוצה שאני אקדש את שמך- אז תסיר ממני את המכשול הזה, ואז ה' מסיר ממנו את המכשול והוא עומד בניסיון. זה לא תמימות? הרי היה לו אלף סיבות לא לעשות את זה. הרי בזמנו היו מקריבים כמו היום הבונים החופשיים את הילדים את התינוקות למולך! שותים את הדם שלהם! [גם היום] והוא אמר להם: אסור, הקב"ה לא רוצה זבחי אדם, ובסוף הוא הולך לזבוח את הבן שלו!! מה הוא יגיד מחר אחרי כל הדרשות שהוא אמר? ומה עם ההבטחה שיהיה לו ממנו זרע? ועל מה הוא התפלל?! אז איך אתה הולך לעשות דבר כזה שזה היפך השכל? וזה היפך הציווי, איך יכול להיות מלך רחום וחנון שנותן בן אחרי מאה שנה שזה נס, איך יכול להיות שהוא ביקש ממל כזה דבר?! אולי זה טעות.. אולי אתה טועה? אולי לא הבנת? יש לו מספיק סיבות לא לעשות , והוא הולך בתמימות – ה' אמר אני עושה. כל מה שאנחנו ניצולים עד היום-בזכות עקדת יצחק. 

זו התמימות הנדרשת מאתנו לעבוד את ה', מה שהוא אומר. הרי הקב"ה גם מצווה אותנו לא לעקוד את הבן את עצמנו, שלוש מצוות 'ייהרג ולא יעבור'. יגידו לך לעבוד עבודה זרה- אתה מצווה להיהרג ולא לעבור. לעבור על עריות- 'ייהרג ולא יעבור'. תהרוג את חברך אם לא נהרוג אותך-'תיהרג ואל תהרוג'. הנה מצוות שה' מצווה אותנו למסור את הנפש! וצריך להיות 'תמים עם ה'' מה שהוא אומר עושים, למה אם אתה לא תרצה למסור נפש, יש לו בעיה לחסל אותך? הרבה שלוחים לקב"ה, יכול לשלוח לך עקרב קטן וזה הכל, נחשון, ואפילו יתוש הנילוס, אין לו בעיה. אז כדאי לעמוד במה שה' מבקש כי אנחנו פה 'ברי חלוף' נחלוף מפה זה ברור, השאלה: בתור מקדשי שם שמים או מורדים בו.. 

איפה אני אוחז?

אחד הקשיים של האדם שהוא מנסה להתחזק שנים ואומר שלא הולך לו, לא הולך לו, הוא היה רוצה שתבוא בת קול ותגיד לו אם הוא בכוון לפחות! אם יש סיכוי שבאמת הוא יגיע למה שהוא רוצה.. אני מצטער לאכזב אתכם, לעולם לא נדע אם אנחנו בכוון או לא בכוון, לעולם לא תקבל תשובה, כי אם תדע כבר נגמר התיקון.

זה הניסיון להמשיך לעבוד את ה' כשאתה לא יודע מה המצב שלך, זה מה שהוא רוצה! הוא רוצה לראות אותך ממשיך תמים! ומנסה לטפס עוד קצת ועוד קצת ועוד קצת.. ולא לוותר!

תשמעו עכשיו כשעובדים את ה' בתמימות מה זוכים.

מעשה מרבי שמשון מאוסטרופולי, אחד מגדולי ישראל מקובל אלוקי, היה לו מגיד מן השמים שהיה מגלה לו סודות ובדברי קבלה חידש דברים, דברים מדהימים! מי שקרא בספריו יודע כמה גאון האיש הזה.

רבי שמשון כי פגש את השטן כמה ימים לפני ראש השנה, שבור ועצוב. 

שאל אותו: למה אתה שבור ועצוב?

השטן בכה ואמר: עוד מעט מגיעים ימי הדין, אני עובד קשה מקטרג על עם ישראל כל השנה, ומצליח להביא עליהם גזרות ובסוף יגיע חג הסכות, הם לוקחים את ארבעת המינים, מנענעים לכל עבר, ממשיכים עליהם שפע, ומבטלים את הגזרות שלי, כל שפעלתי כל הימים וכל העבודה תלך לריק.

עבר יום הכפורים, ושוב פגש רבי שמשון את השטן, הפעם הוא צוהל ושמח, שואל אותו: ולשמחה זו מה עושה?

אמר לו בגאוה: מצאתי פתרון. נקבתי חור בתחתית האניה שמביאה אתרוגים, מים רבים חדרו והאתרוגים התקלקלו ועכשיו לא יהיה לעם ישראל את ארבעת המינים.

כך היה: חור באניה מרבית האתרוגים התקלקלו, נותרו אתרוגים בודדים. הסוחרים, העלו את מחירי האתרוגים למחיר אסטרונומי אף אחד לא יכול לרכש. אין מי שיכול לרכוש בסכומים האדירים האלה.

התאספו פרנסי על עיר ועיר וטכסו עצה מה לעשות והחליטו- כולם ביחד ירכשו אתרוג אחד לכל העיר, לקיים את המצוה החשובה של ארבעת המינים.

כל אחד הביא את כל הכסף שהתכוון להוציא על האתרוגים, ועוד הוסיפו חסכונות, נשים תרמו את התכשיטים עד שהצטבר סכום עצום לקנות אתרוג אחד.

חג הסכות הגיע , אחרי התפלה, עומדים כל תושבי העיר בתור לזכות במצוה החשובה של נטילת ארבעת המינים. כל היום! תור ארוך כל אחד לוקח את ארבעת המינים מנענע בדחילו ורחימו לקיים את רצון השי"ת,

עבר סוכות, פגש שוב רבי שמשון את השטן, שבר כלי! עצוב מדכדך, והשטן מספר לו בקול בוכים: כל התכניות שלי נפלו בבור עמוק.. המסירות נפש של כל היהודים שהוזילו מכספם לקנות אתרוג אחד בודד. וכל אחד בהתרגשות ובחיבה נטל לולב ואתרוג וברך בדבקות- זה הכניע והרס אותי לגמרי, כולי מרוסק ושבור וככה המשיכו כל היהודים על עצמם השפעות גדולות לאין ערך.

תמים תהיה! מה היו יכולים להגיד? היו יכולים להגיד 'אין-אונס רחמנא פתרי' מי יכול לקנות אתרוג במיליון שקל? אז אף אחד לא יכול לקנות, מאניה שלמה נשארו כמה אתרוגים לכל עיר אחד! מי יכול לקנות אף אחד-פטור! לא, כולם התאמצו בתמימות, ה' ציווה לעשות, יש אתרוג אחד, מצווים לעשות את המצווה, אז כל אחד נתן כל מה שהוא יכול! וביחד-זכו!. אבל אם הם היו מתחכמים, ועושים כל מיני לומדס, היו פותרים את עצמם, 

 את תארו לכם בן אדם מתפלל מ- ט"ו בשבט שיהיה לו אתרוג לחג הסכות, והכין כסף ודאג כבר וחלם איזה אתרוג יהיה לו השנה, ובכה שיזכה לפרי עץ הדעת, והגיע יום הסוכות ובסוף גם את החסכונות היה צריך לתת בשביל שיהיה אתרוג משותף לכל העיר1 זה ניסיון גדול! ובכל אופן הם הצליחו. 

אז ז"א: המסירות נפש שלהם העלתה אותם למדרגות שלא זכו בימי חייהם בשום סוכות באתרוג הכי מהודר שהיה להם! וזה היה האתרוג הכי ממושמש. אתם יודעים כמה ידיים נוגעות ואיך הוא נראה אח"כ הוא מתחיל להצהיב אח"כ נהיה חום ואח"כ נהיה מסטיק! והם עשו זאת. צריך להיות תמים

אבא אומנא

אני אסיים לכם במעשה: במסכת תענית כא מספרת הגמרא על אבא אומנא שהיה מקיז דם. היתה באה אליו ברכת שלום מהישיבה שבשמים' בכל יום, כל יום היתה לו ברכת שלום מן השמים. בת קול אומרת לו 'שלום עליך'. לאביי היתה מגיעה ברכה זו רק כל ערב שבת. לרבא היתה מגיעה רק בכל הערב יום הכפורים. וחלשה דעתו של אביי בגלל אבא אומנא, ואמרו לאביי מן השמים, 'לא מצית למיעבד כעובדיה' – אתה לא יכול לעשות כמעשיו! 

מה היו המעשים שלו? כשהיה מקיז דם לבני אדם, משום צניעות היה מושיב את האנשים בנפרד ונשים בנפרד. והיה לו בגד שהיה מחובר לקנה שהוא שואב בו את הדם ובבגד היה חתך כדי להכניס בו את האיזמל שבו הוא עושה את החתך בווריד, וכשבאה אישה היה מלביש עליה את הבגד שלא יצטרך להסתכל בגופה, מכניס את האזמל דרך החתך מצמיד לחתך את הקנה ומקבל לתוכו את הדם.

והיה לו מקום צנוע בחוץ, לשם היו משליכים את המטבעות לתשלום, וכשבא מישהו ואין לו כסף לשלם אז לא היה משליך ומי שהיה לו היה משליך כמה שרוצה כדי שלא יתביישו. וכדי שהוא לא יראה מי שילם ומי לא שילם. וכאשר הגיע אליו תלמיד ישיבה, לא נוטל שכר, ואחרי שקם ללכת- עוד נתן לו מטבעות, ואומר לו: לך תקנה אוכל, כי אחרי הקזת הדם צריך לאכול כדי שיתאושש.

מה לומדים מפה: שכאן בעולם הזה אי אפשר לדעת כלום מה מצבנו ומה חשיבותנו, איך אנחנו נראים בשמים. אבא אומנא לא היתה לו גדלות של אביי אפילו לא קרוב, ולמרות זאת הוא היה קרוב לשלמות ותיקון נפשו יותר מאביי! והוא אדם פשוט, הראיה: שהוא קיבל כל יום בת קול מהשמים 'שלום עליך', ואביי עם כל הגדלות שלו בתורה כאחד האמוראים הגדולים, לא קבל בת קול אלא רק פעם בשבוע

וזה למה? שורש נשמתו של אביי היתה ממקום גבוה מאד [אם אתם יודעים מאיפה-זה היה מהכנף השמאלי של אדם הראשון – האריז"ל בשער הגלגולים, הקדמה ל"ה] לכן הדרך של אביי להגיע לשלמות שלו היא יותר רחוקה וקשה, אמנם כשהוא יגיע לשלמות שלו, הוא יהיה בדרגות הרבה יותר גבוהות מאבא אומנא. אבל בינתיים אבא אומנא כבר הגיע לשלמות נפשו, כי לא היה צריך ללכת רחוק כל כך כמו אביי, לכן הוא היה קרוב יותר מהר לשלמות הנפש, וקיבל בת קול כל יום.

בהמשך מספרת הגמרא בתענית כב: לרבא היתה חלישות הדעת מכך שהוא לא זכה להיות במדרגה של אביי, אביי קיבל פריסת שלום בכל ערב שבת, ורבא רק בערב יום כיפור פעם בשנה, מה ענו לו: דייך שאתה מגן בזכותך על כל העיר.

כלומר, אפילו שמצד הדין, היה ראוי שגם לרבא תהיה פריסת שלום כל ערב שבת, אלא שהוא קבל תמורת זאת זכות להגן על כל העיר.

יוצא- כלפי חוץ נראה שלרבא יש דרגא נמוכה מאביי, אבל לאמתו של דבר זה לא נכון, הסיבה מדוע רבא לא זוכה למדרגה של אביי כל שבוע פריסת שלום- זה בגלל שיש לו זכות להגן על עיר שלמה, מכאן אפשר ללמד, אף פעם אי אפשר לדעת את מצבו של שום אדם. זה לא ראייה שום דבר מה שאתה רואה, שההוא מוצלח, ואותו מכבדים, וההוא מקבל וההוא לא, שום דבר אתה לא יכול ללמוד מזה שום דבר.

לכן, אל ניפול ברוחנו, רבי אבהו! גדול גדול מהאמוראים בדור השלישי, כשהוא נפטר מן העולם אבני שיש בקסריה הזילו מדמעות! כזה אדם גדול וחשוב היה, והוא לא האמין לפני שהוא נפטר.. אומרים שלפני שאדם פטר מן העולם מראים לו את מקומו אם בגן עדן ואם בגיהינום תכף לפני שהוא נפטר! כבר מראים לו, והראו לו שלוש עשרה נהרי אפרסמון, שזה דבר גדול מאוד בעולמות העליונים. והוא התפלא ושאל למי אלה? ענו לו זה לך זה השכר שלך, ואמר: 'ואני אמרתי לריק יגעתי לתהו והבל כחי כליתי אכן משפטי את יהוה ופעלתי את אלהי'. כל משך חייו נראה לו שהוא לא פועל משהו מיוחד במינו שיהיה מגיע לו כזה והוא ממש לא האמין ממש שכל השכר הזה מגיע לו. 

אז רואים שאדם לא יכול לדעת אבל אם אתם רוצים לדעת אם אתם בכיוון הנכון יש שני סימנים:

סימן ראשון: אם לאחר תקופה אתה מרגיש שיש בסימנים קטנים של התקדמות, שנויים קלים לטובה, בכל מיני עניינים

תדע לך: כל התקדמות קטנה למטה היא גדולה מאוד למעלה. כמו גלגל של אופניים, יש גלגל קטן באמצע נכון? קוגלגר, שהוא מניע את כל הברזלים שהם מסובבים את הגלגל הגדול, אז כל סיבוב קטן-מסובב את הגלגל הגדול הרבה, ככה כל פעולה קטנה פה- עושה פעולות גדולות למעלה פי אלפי אלפים ממה שאתם חולמים! אלפי אלפים! אז כל התקדמות זה סימן שאתה בדרך הנכונה.

בספר 'חובות הלבבות' (שער חשבון הנפש - פרק ה'), הוא מביא משל

מהשמש, כשמסתכלים על הצל אז חושבים שהשמש התקדמה כמה סנטימטרים, כי רואים שהצל זז לאט לאט.. וכמה השמש זזה? ופה כמה רואים.. ומה המרחק מפה לשמש אתם יודעים? מאה וחמשים מיליון ק"מ וכדי שהשמש תראה שנוי קל בצל, היא צריכה לעבור מרחקים עצומים של מיליוני ק"מ. אז בהפוך: כל דבר קטן פה- הוא עצום שם. אתם יודעים אני יכול לכסות את השמש בקלות כן, הנה אני שם את האצבע על העין לא רואה אותה. פה תראו משהו קטן משהו כזה קטן מחסה את כל השמש, נו באמת השמש בגודל כזה שכיסיתי אותה? כל דבר קטן פה הוא בגדלים של שמש.

 

סימן שני: אם אדם מבחין שיש לך רגישות לעניין מסוים שאתה עובד עליו, אומר זה אומר שהתקדמת והזדככת. אם מצער אותך שאתה לא מצליח בדבר שאתה משתוקק לו- זה מראה שאתה מתקדם! פעם זה לא הפריע לך היום זה כבר מפריע לך. אם לא למדת במשך כל היום ואתה מרגיש לא טוב- אתה בהתקדמות. אם אתה מפספס תפילה פעם או אחרת וכואב לך- אתה בהתקדמות. אלה סימנים אפילו קטנים אבל הם מראים שאתה בכוון הנכון.

יש דברים שאתה דש בהם והוא לא מרגיש.

מסופר על הרה"ק רבי יואל מסאטמר זצ"ל, פעם הוא יצא לעיר עם יהודי נכבד, חלפה אישה זקנה זקנה והוא כשהיא עברה למולו הו עשה ככה מהר [הסית] אז האדם הנכבד שהיה אתו התפלא: זה עוד מפריע לך? אמר לו הרה"ק מסאטמר בעיינים מלאות דמעות: כמה, כמה העיניים צריכות להתלכלך בראיות אסורות עד שאדם יוכל להגיד שזה לא מפריע לו.

אתם שומעים?

החילונים אומרים 'למה אתם הולכים לחוף מעורב' מה אתם כאלה סוטים?! מה יש אנחנו הולכים בחוף לא מעורב וזה לא מזיז לנו'.. מה הוא אמר לו? כמה העיניים צריכות להתלכלך בראיות אסורות עד שאדם יוכל להגיד זה לא מפריע לי בכלל. 

הוא כל כך טמא שזה לא מפריע לו בכלל! אתם מבינים כמה הוא התקלקל. הוא רואה שבאה לנגדו אישה זקנה מכוסה כמובן, הרבי מסאטמ"ר הרי לא יסתובב בניו-יורק ב- 47 STREE, הוא הלך במונרו, במונרו כולם חסידות, מכוסות מכף רגל עד ראש עם קרחת! וזאת זקנה! והוא הסית את הראש ישר.. אתם מבינים.

זה כשאדם מזדכך אז כל דבר מפריע לו, אבל בן אדם שמרגיש שלא מפריע לו כלום- אז הוא לא מכיוון, אבל אם מתחיל להפריע לו כבר-הוא בכוון, זה סימן.

יש לפעמים סיר והמים נראים צלולים, אבל אם מנערים אותו פתאום מלמעלה עולה כל מיני תבלינים וזה ונהיה ככה מעורב ירושלמי. אדם נראה לו שהוא צלול שהוא זך אבל אם ינערו אותו יתברר כמה מעורבב בו.. ומרוב שזה מעורבב הוא חושב שככה המים הם צלולים, הוא לא יודע בכלל עד איפה צריך להגיע. 

לסיכום נאמר: אדם צריך להשתדל בכל מה שאפשר להתקדם, יצר הרע יחטוף ממך הרבה מצוות, יקלקל לך אותם, יזיק לך, יטעה אותך ישקר אותך.. לדוגמא: מי לא יודע בתפילת 'שמונה עשרה' כמה, כמה ברכות הוא גונב לך! לפעמים אפילו ברכה אחת אתה לא מצליח לכוון, אחת אפילו! אם לא כיוון בראשונה לא התפלל! מה עושים? כל יום שלוש תפילות ולא מצליח לכוון מה עושים?

אמר החפץ חיים משל לילדה שמוכרת בדוכן תפוזים, ובא אדם בריון והתחיל לחטוף לה את התפוזים, התחילה לבכות! עמד שמה פיקח אמר: מה את בוכה? הוא חוטף לך לא יישאר כלום תחטפי גם את מה שאת יכולה! לפחות יישאר לך כמה תפוזים! תלחם, וכל פעם שתצליח- בשמים זה נחשב מאוד כי עד עכשיו הוא חטף לך את כל התפילות, ומעכשיו אתה נלחם, ותופס אחד, תופס שתיים, תופס שלוש! או..

אבל יש לי עצה בשבילכם שהוא לא יחטוף כל כך מהר: אין תחרות מי גומר מהר.. תחליטו שאתם מתפללים שש דקות, לא מפסיקים לפני שש דקות, אז יש זמן כולם גומרים בשלוש דקות, אתם בשש דקות. אז יהיה לך מספיק זמן לקרא לאט לאט ותשים את האצבע, שים על המילים ותקרא מה שכתוב מילה מילה, מילה מילה! 'אתה חונן לאדם דעת ככה תקרא, לאט ותתמקד, אל תרוץ עם האצבע תניח אותה על מה שאתה קורא, ותראו כמה ברכות אתם תתפסו מה שלא תפסתם עד היום.

צריך להתחכם נגד יצר הרע לא להתייאש ולעבוד את ה' בתמימות.

זהו, סיפור אחרון. אתם תודו לי על הסיפור הזה [מחיאות כפיים] 

בזמן מרן בעל ה'חתם סופר' זתע"א: נגזרה גזרה קשה על היהודים, לבטל את שמירת המצות. כל השתדלנים הוותיקים נסו בכל כחם לפעל לבטול הגזרה אך הפעם לא הועיל. נאמר להם: הקיסר מוכן לקבל לפגישה רק נציג אחד ורק למספר שניות. כשהם שמעו זאת, משכו את ידיהם לא רצו ללכת לקיסר להתבזות כי מה יועילו בשניות ספורות.

כל יהודי האזור התאספו בבית הכנסת לעצרת תפלה ותחנונים בבקשה לבורא עולם לבטל את הגזרה.

באותו זמן אסף ה'חתם סופר' את כל הרבנים לדון בגזרה ונפלה ההחלטה: מכיון שאף אחד לא רוצה ללכת לקיסר יטילו גורל כך: יהודי הראשון שיוצא מבית הכנסת בסיום עצרת התפלה, הוא ילך אל הקיסר.

[זה הרבנים ישבו בנפרד ואנשי העיר ישבו בנפרד, והם לא ידעו אלה שבבית הכנסת מה החליטו הרבנים] היהודי הראשון שיצא מבית הכנסת מי היה? ר' אברהם שלחן ערוך [כך קראו לו] יהודי פשוט תמים! ולמה נקראו לו כך, כי תמיד הלך עם קיצור 'שולחן ערוך' כל פעם שהיה לו ספק בהלכה, פתח את הספר ובדק מה עושים. 

הרבנים שראו שהפור נפל על אותו יהודי פשוט ותמים, לא ידעו מה לעשות, איך יוכל יהודי זה לרצות את הקיסר.. ה'חתם סופר' הכריע- לא משנים את ההחלטה, כך יצא דבר ה'.

בינתיים, הקיסר התרצה קצת והסכים לקבל לפגישה משלחת של יהודים למשך זמן סביר. החליטו שיצטרפו אליו לאברהם 'שלחן ערוך' פרנסי הציבור. המשלחת הגיעה לארמון, המתינה לכניסת של הקיסר. בינתיים הגישו להם ספלי קפה, אבל הם לא רצו לשתות ולא להיכשל באסור שתית חלב עכו"ם. הקיסר נכנס והבחין שהכוסות שמזגו להם נותרו מלאים.

שאל אותם: למה אתם לא שותים קפה? [לא נתנו להם מים]. ענו בגלל שראש המשלחת לא שתה, [מי זה ראש המשלחת? אברהם שלחן ערוך] לכן לא שתינו.

פנה הקיסר לראש המשלחת ושאל אותו: מדוע לא שתית את הקפה? ענה לו בתמימות את האמת: כתוב ב'קצור שלחן ערוך' אסור לשתות חלב של גוים, אם לא עמד שם יהודי וראה את החליבה, כי אולי זה חלב של חיה טמאה.. שמע זאת הקיסר, התרתח ואמר: מזמן שמעתי שאתם מתנזרים מהיין שלנו, ועכשיו נוסף לי שגם החלב שלנו אתם לא שותים! עכשיו אני רואה ומבין-כל מה ששמעתי עליכם אמת לאמתה, אתם שונאים את הגויים!

פני חברי המשלחת חפו. הקיסר ברב רגזו נטל את ספל הקפה שלו כדי לשתות להירגע מעט בסיום השתיה התמוטט והתעלף. המשרתים עוררוהו וקיצוהו ומשרתים אחרים אצו למטבח לברר מה יש בקפה?! התברר להם- הפרה שהיתה לרשות המטבח מתה, ועובדי מטבח מזגו לקפה חלב של כלבה נגועה.

ואז הבין הקיסר את חכמת התורה! שהיא תורת אמת! אם לא עומדים בזמן החליבה-לא יודעים מה שותים, מיד ביטל הקיסר את כל הגזרות נגד היהודים!

כשספרו זאת ל'חתם סופר' ענה ואמר: אם היה עומד בראש המשלחת יהודי חכם מלומד, היה מוצא התרים לשתות את החלב גויים מפני פקוח נפש וכדומה! אבל ר' אברהם 'שלחן ערוך', ברוב תמימותו הגדולה לא יודע שום חכמות, וכך משך להם ישועה לביטול הגזרה/

יהי רצון שנהיה תמימים עם ה' 'אוהב ה' ימי תמימים' [אמן!] והקב"ה ישלים ימינו וחיינו התמימות אמן ואמן, אמן!!

 [מחיאות כפיים].

כן יהודים יקרים! למי שיש שאלת בבקשה:

שלום עליכם כבוד הרב

הרב: שלום

ככה רציתי לשאול כמה שאלות 

הרב: כמה..

כן אבל קצרות, א. אמרת שאדם צריך להיהרג בל יעבור על שפיכות דמים עבודה זרה וגילוי עריות, עכשיו לי שאלה הרב: אם אני וחבר הולכים במדבר ויש מים רק שיספיק לאחד מאתנו מי צריך לשתות אני או הוא? 

הרב: למי שיש את המימייה ביד, 

מי שיש את המימייה ביד, אז הוא עובר על שפיכות דמים כי הוא הורג את החבר שלו,

הרב: לא כתוב: "וחי אחיך עמך" התורה מצווה שאתה תחיה התורה לא רוצה שתמות והיא לא רוצה שימותו שניים היא רוצה שאחד יחיה כי המים לא יספיקו לשניים אז "וחי אחיך עמך" אתה לא הורג אותו אתה לא הורג אותו אתה שותה בשביל לחיות, הוא מת ממילא כי אין לו מים אבל לא הרגת אותו

רק רציתי לדעת לא לחלוק.. 

הרב: ברור אתה בחור למדן, ישר קופץ לך קושיה.

עוד שאלה רציתי לשאול רשום במסכת קידושין בעמוד א' נראה אני לא בטוח, שאדם שהוא לא מתחתן עד גיל עשרים הקב"ה מפיח עצמותיו ממנו, השאלה שלי מזה 'מפיח עצמותיו' כאילו עוזב אותו הרי הקב"ה ודאי עוזב

הרב: לא טוב שאדם מתאחר כי אז הוא לידי מכשולות שלא צריך לפרט, ולכן הקב"ה אומר 'תפחנה עצמותיו' אז זה סוג קללה סוג שלא טוב האדם להיות מקולל ע"י הקב"ה ואנחנו מקווים שחבר'ה שמתאחרים.

תודה רבה שאלה אחרונה וחביבה, רציתי לשאול אם מצוות דאורייתא הם שקולים כמצוות דרבנן אם הם אותה רמה? 

הרב: חייבים לקיים מצוות דאורייתא ומצוות דרבנן, חייבים. אם לא מקיימים מצוות דאורייתא חייבים מיתה, רגע! אבל יש הבדל, מצווה דאורייתא אם יש ספק אז אנחנו צריכים להחמיר כי זה דאורייתא. מצווה דרבנן אם יש ספק אז אנחנו צריכים להקל, יכולים להקל כי חכמים שקבעו את המצווה הם קבעו שבמקום של ספק אתה לא עובר עבירה אם אתה לא עושה, 

רציתי לשאול כאילו מה ההבדל כי חכמים אני יודע יש מצווה דאורייתא על ציצית צמר הכוונה ויש הרב מחלק כאילו ציציות כאילו כאלה השאלה האם שניהם זה אותו דבר או זה ככה וזה ככה כאילו

הרב: אז אסביר לך, לפי מרן הבית יוסף צריך ללכת ציצית צמר, ספרדים הולכים עם ציצית צמר, האשכנזים הולכים עם מה שאני מחלק, ז"א: החזון איש לבש כזאת לא צמר, אז יש מקום גם לזה וגם לזה, וגם שתדע בדר"כ אלה שלוקחים ציציות לא כל כך ממהרים לשים צמר כי זה חם, אז אם אנחנו רוצים שהם ישימו בכל אופן ציצית אז כדאי לפחות שישימו להתחלה לפחות את זה

חד משמעית תודה רבה הרב

הרב" תנקיו ורי מץ'

כן כב' הרב: אני רוצה להגיד לך כל פעם התפילות שלי או בתפילות של שבתות אני מברך אותו ואני אומר שאתה אדם נאמן ועניו מכל אדם מעל פני האדמה. [מחיאות כפיים]

הרב: אוי לא להגזים, משה רבינו נאמר עליו דבר כזה, 

עכשיו בקשה אחת יש לי נכדה שהיא בהריון

הרב: מזל טוב

והיא בחודש תשיעי 

הרב: נפלא

ומחכים בע"ה שתלד

הרב: אז אתם ממהרים 

ממהרים? לא, 

הרב: העובר הפוך או בסדר?

לא רוצה לצאת

הרב: לא רוצה לצאת כי הוא צריך להשלים את הלימוד עם המלאך! אבל אני מקווה בע"ה שתזכה ללדת 

הרב: שאני אזכה ללדת?

לא היא, אה היא תזכה מה שלא יהיה יראת שמים 

הרב: מה שמה

ירדנה בת מרים חיה

הרב: ירדנה בת מרים חיה, תלד בשעה טובה ומוצלחת בזמנו ובעתו ובע"ה כתרנגולת!

אמן! 

בשורות טובות

הרבה תודות

ערב טוב כב' הרב

הרב: ערב טוב

תודה רבה קודם כל על כל הרצאה על הנתינה שלך, רציתי לשאול שאלה בשביל כל הרווקים, מזה המציאת חן שצריכה להיות בשידוכים?

הרב: מה מה?

מה היא מציאת החן שצריכה להיות בשידוכים?

הרב: אם אתה רוצה שידוך טוב אתם הגברים ואתן הנשים- לפני פגישה תגידו 3 פעמים 'שמחתי באומרים לי, שמחתי באומרים לי, שמחתי באומרים לי ותמצאו זיווגכם מהר. אמן! ועוד דבר קטן לגבי לא מחוסנות יש מחסור

הרב: לגבי מה?

בחורות שלא מחוסנות יש מחסור בזה

הרב: זה נכון, 

אולי תדרבן אותם ש..

הרב: אבל בקפ"ז יש מספיק,

בע"ה תדרבן אותם

הרב: בהצלחה

וברכה לכל הרווקים והרווקות שיזכו לזיווג..

הרב: ה' יזכה את כולם להתחתן מהרה עוד השנה

אמן!!!!!!!!!!!!!!!!

תודה רבה

באמצע, שב שב קשה לך

לא לא, תודה הרב שמחים שחזרת מארצות הברית, אני בהרצאה הקודמת לא...... כמו שצריך אני רוצה.... מי שלא מכיר אותי בקהל ירו לי בראש בשנת 2018 והרב ברך אותי שאלמד שלושה חודשים בתענית וברוך ה' אני עומד על הרגליים, ... סרט, [מחיאות כפיים] מברכותיו של כב' הרב

הרב: תהיה בריא

הרב: אתם יודעים שלרגל ההרצאה, אתם מכירים את הארגון שנקרא 'הדרדרות', שמעתם עליהם

כן

הרב: אז זה לצורך ההרצאה הזאת מקנאה הם ארגנו שתי הרצאות מהירות הערב בשביל לסקל כמה שיותר שיבואו פחות, אבל התבטלה להם אני מבין הרצאה? יש אחת שנדחתה ויש להם שמה 17 אנשים

מחיאות כפיים סוערות!! 

הרב: זה עם שני מרצים לא עם מרצה אחד עם שני מרצים, אז בעצם 8 וחצי לכל מרצה.. [צחוק בקהל] 

שלום

הרב: שלום

לי קוראים אסף העברי,

הרב: אסף העברי, כן,

שאלה מהתורה: בתורה יש מצוות..

הרב: רגע אתה מאמין בתורה או לא?

כן בודאי שאני מאימין

הרב: למה אתה בלי כיפה אם אתה מאמין?

בתורכה אין כיפה

הרב: מה אתה אומר..

בתורת ישראל אין כיפה, אין את המילה כיפה

הרב: אין כיפה? מה לבשו הכהנים?

זה לא היה כיפה

הרב: מזה היה מגבעות אין בעיה תשים מגבעת, 

אין מצוה לעם ישראל לשים כיפה, זה גם הרבנים מסכימים

הרב: רגע אבל הם לבשן מגבעות? 

כן

הרב: כן, וכתוב שאנחנו ממלכת כהנים וגוי קדוש?

אנחנו ממלכה שבראשה עומדים..

הרב: אנחנו כוהנים וגוי קדוש? למה אתה לא שם כולם שמים ואתה לא כולם טועים?

הצבעתי לשאול שאלה אבל..

הרב: טוב בקשה אבל גם לי יש שאלות לפעמים, כן,

כן אני אשמח אבל זה יסית את הדיון ו.. 

הרב: קדימה בא תשאל

יש לי שאלה על התורה, אז בתורה יש מצוות והמצוות הם חשובות ויש דברים שחוזרים על עצמם בתורה, דברים שאלוקים חוזר עליהם שהתורה מבקשת להדגיש אותם והיא חוזרת עליהם יותר מפעם אחת למשל השבת, ובתורה יש חוק הכהנים שחוזר על עצמו כמה וכמה פעמים, אז רשמתי לעצמי אם לא אכפת לך.. 

הרב: אל תקריא לי תגיד מה השאלה, אלוהים,

הרב: אלוקים אלוקים

בסדר, מצווה לתת לכהנים זבחי שלמיהם את שוק הימין ואת חוזה התנופה זה חוזר על עצמו כמה וכמה פעמים, וזוהי מצוה לכל הדעות, [מתחיל להקריא] 

הרב: אין צורך להקריא 

כדי שהקהל יבינו..

הרב: הם מבינים יש מתנות כהונה וצריך לתת כן,

כשעם ישראל זובחים זבחי שלמים הם מצווים ע"י הבורא לתת את חזה התנופה לכהנים, [הוא מדבר לקהל מאחוריו]

הרב: תסתכל אלי שאלתה אותי לא אותם,

וזה חוזר על עצמו כמה פעמים 

הרב: ואתה חוזר ע"ז כמה פעמים..

יפה, לשם הדגשה, הביטוי שוק הימין חוזר על עצמו שבע פעמים בתורה, 

הרב: יפה

זה ענין חשוב זה ביחד 13, ואז אנחנו הולכים לספר דברים, שספר דברים מנוסח בצורה אחרת ואלו-הים

הרב: אלוקים, אלוקים

הבורא לא פונה ישיר יש שיח ישיר בין הבורא למשה..

הרב: קדימה קדימה תתקדם מה השאלה

הנה השאלה, בספר דברים כתוב כך: "זה יהיה משפט הכהנים מאת העם מאת זבחי הזבח אם שור אם שה ונתן לכהן הזרע והלחיים והקבה" אם בתורה אלוה.. הבורא חוזר ומדגיש שלכל הדורות עלינו לתת לכהנים את שוק הימין וחזה התנופה- מדוע ספר דברים בא ומשנה זאת..

הרב: יש 24 מתנות תלמד אותם ואז תדע מה כלול בתוך..

אתה רוצה להפנות אותי..

הרב: כן בהרמב"ם 

לא בתורה

הרב: הרמב"ם מביא את מה שכתוב בתורה, אנחנו לא יודעים את התורה בלי התורה שבע"פ שמסר משה רבינו לחכמים, 'משה קיבל תורה מסיני ומסרה ליהושוע, ויהושע לזקנים וזקנים לאנשי כנסת הגדולה וככה זה עובר מדור לדור, ואנחנו יודעים את מה שאנחנו יודעים רק ע"פ המסורה שנמסרה איש מפי איש ע"י חכמי ישראל שכל עמלם היה אך ורק בתורה, בלי זה אתה לא יכול להבין מילה ולא חצי מילה בתורה

אני דוקא מבין..

הרב: אתה ברור שאתה מבין כי זה התורה שלך, יש גם אנשים אני גן מבין, פעם הסתכלתי בספר כמיה היה כתוב פי + טי יוצא זי. אז אני הבנתי של פי זה קיצור של פיל וטי זה קיצור של טיל וביחד זה יוצא זי, ככה הבנתי מה אני צריך להבין יותר.. ברור לי שכתבו בקיצור במקום פיל כתבו פי, במקום טי טיל, ככה גם אני מבין..

טוב עוד שאלה

הרב: טוב עזוב תהיה רציני בחיית..

שאלה מאוד רצינית 

הרב: שאלתי אותך קודם אם אתה מאמין ואמרת לי כן בסוף אני רואה שלא

שאלה נוספת קצרה בבקשה: בתורה אלוה.. 

הרב: עוד פעם אלוקים

הבורא, מצווה את עם ישראל לעשות את המועדים לכל הדעות, למשל שמות פרק 12

הרב: לא חשוב איפה

בתורה אנחנו מצווים לעשות את המועדים לכל הדעות והנה בתורה שבע"פ חז"ל אומרים ככה, כל המועדים עתידין להתבטל וימי הפורים אינן בטלים לעולם, ימי הפורים זה לא מועד מהתורה אז למה חז"ל מציעים שכל המועדים עתידים..

הרב: או! מומלץ לך לקרא את המהר"ל מפראג בשביל להבין, יש לך שאלות יפיפיות כנס לבית המדרש ויפנו אותך שמה כדי שבאמת תוכל להבין באמת את התשובות..

אתה יכול להפנות אותי לספרים האלה

הרב: בהחלט, אני אומר לך תבוא לבית המדרש וניתן לך את הספרים, אמרתי לך אחד מה המהר"ל מפראג על הממרה הזאת בגמרא הוא מפרש מה הכוונה, אם יתבטלו לגמרי או לא, מזה נקרא התבטלו למה התבטלו, למה פורים נשאר וכן הלאה, 

הבורא אמר בתורה בויקרא ושמות 

הרב: עוד פעם ויקרא ועוד פעם שמות אמרתי לך זה לא משנה איפה כתוב זה משנה מה כתוב

הרב: אבל תקשיב, תקבל את המסורה שמסרו איש מפי איש אז אני בדיוק כמוך מבין מספרי הכמיה בדיוק כמוך, מה שאני מבין מספיק מה שאני מבין ואל תחרטטו אותי שזה כוונות אחרות

רק להקשות קצת..

הרב: לא אין צורך תודה רבה, תודה.

שאלה אחרונה- ערב טוב כב' הרב

הרב: ערב טוב

אני אתחיל במשהו קטן, אמא שלי לפני 4 שנים יש לה 4 פריצות דיסק, איכשהו הגיעה לרב דיברה אתו בהרצאה או בטלפון והיגעה למצב שהיא לא יכלה לעמוד על הרגליים, היא דיברה עם הרב, הרב אמר לה לשים כיסוי ראש היא לקחת על עצמה לאט לאט התחיל להשתפר המצב, מצבה השתפר הורידה את הכיסוי ראש ונהיה לה יותר גרוע, ישבתי דיברתי אתה אמרתי הרב אמר ככה תעשי ככה.. היא אמרה אין בעיה, הגיעה למצב שהיא לא יכלה לעמוד על הרגליים לא מבשלת שישי לא ישנה לא אוכלת לא כלום, עד שהיא קיבלה על עצמה בצניעות במאה אחוז לפי מה שהרב אמר לה-מאז היא עומדת על הרגליים ואין לה שום דבר בגב [מחיאות כפיים]. 

הרב: תודה רבה

רציתי לכב' הרב תודה ויש לי שאלה אחת בהרצאה אמרת שאנחנו צריכים להיות תמימים עם ה', כל מה שאנחנו מקבלים כל הניסיונות פשוט לקבל את זה באהבה, אבל אני אישית עברתי כמה וכמה ניסיונות והכל מתנקז לניסיון אחרון שנגיד מה ששבר, עכשיו זה דבר אישי שאף אחד לא יודע עליו ואפ אפשר לדבר עם כב' הרב אולי בטלפון איזה משהו להתייעץ אתך 

הרב: תפנה לארגון שופר ואנחנו בע"ה נענה לך,

וזה יהיה אתך, אני דיברתי אתם באתי במיוחד לפני חודש 

הרב: אמרתי, תגיד לי מה שזה והם מעבירים לי את באימייל ואני עונה

תודה רבה הרב

הרב: אני מודה לכם כולכם שתזכו להיות תמימים באמת.

דרך אגב לנשים שרוצות לקבל עליהם צניעות יש מארזים של 500 שקל בחינם שזה חצאיות חולצות כיסויי ראש ועוד.. איפה זה נמצא? בכניסה שמה הנה בצד מי שרוצה תיגש לשם.