"אמא שלי לא מסכימה פלטה"

- - - לא מוגה! - - - 

כבוד הרב? שלום. יש לי שתי שאלות. שתי שאלות, כן. השאלה הראשונה היא שאני שומר תורה ומצוות,

אבל יש חסימה אחת מהמשפחה,

שאני לא יכול לשמור תורה בשבת כמו שצריך.

זה שאני לא מדליק חשמל, זה בסדר.

אבל הם אומרים שאני לא יכול לקנות פלטה בשבת ושאני צריך לאכול מהמיקרוגל ומהתנור בשבת.

קודם כול, אתה לא חייב לאכול מהמיקרוגל, אתה יכול לאכול קר.

לא, אמא שלי פה, ואתה יכול לשכנע אותה איכשהו?

אני מוכן לשכנע, אם היא מוכנה לדבר. איפה האמא?

את? תן לה את המיקרופון ואני אשכנע.

ואת לא רוצה?

למה?

אז אני אדבר איתו?

אני אדבר איתו.

אתה לא חייב לאכול מהמיקרוגל.

אתה יכול לאכול קר.

אפשר לאכול לחם עם גבינה, סלטים, כל מיני דברים. לא חייבים לאכול.

חמין אתה לא אוכל, אני מאמין.

אני אוכל לפעמים. חמין?

אמא עושה חמין? חברים גם. במיקרוגל חמין? לא, יום לפני. חמין עושים לי מיקרוגל. לא, יום לפני, כאילו. יום לפני.

אם זה יום לפני, זה בסדר. אז אם משאירים את זה בתנור על חום של שבת,

זה בסדר.

אבל היא עושה כל שבוע עוף ואור, וזה צריך לחמם בשבת.

קודם כול,

אם זה מושל מלפני,

דברים יבשים,

אתה צריך לדעת שזה מותר לחמם,

אבל צריך ללמוד איך עושים את זה, בסדר?

אני אתן לך טלפון של רב שתוכל לשאול מה מותר ומה אסור, ואיך אפשר לעשות שזה יהיה בסדר בלי שום בעיה.

אפשר לאכול גם חם.

אולי. עכשיו, רגע, ההתנגדות היא לפלטה בדווקא? כאילו, מה, זה לוקח חשמל?

אז מאיזה סיבה?

אם אני אביא לו פלטה,

אז זה בסדר?

הפרינציפ שלו יהיה פלטה?

כאילו, מה זה, זה משהו דתי כזה? זה מזכיר את הדת?

לא, מה הבעיה עם פלטה? תנור בפלטה זה אותו דבר.

אני אביא לו פלטה.

מה, הוא רוצה לאכול חם, אבל למה שלא יאכול חם?

הוא רוצה לאכול חם.

אז תאכל קר. אם אני לא מסכימה פלטה, תאכל קר.

לא נורא.

אין בעיה.

אבל עם החום של השבת זה יתחמם אצלך בפנים.

ושאלה שנייה זה שאמא שלי עברה מוות קליני,

והיא ראטה את המסדרון עם האור.

ואחר כך, בשנה שעברה, היא אמרה שהיא התעוררה באמצע הלילה,

והיא ראטה, כאילו בן-אדם עומד,

והם לא רואים את הפרצוף שלו, והיה כולו אור.

ושאלתי רבנים, ואת הרב שלי הוא אמר שזה יכול להיות המהלך שלה,

או שזה מעבירים לה איזשהו מסר שהיא צריכה לעשות משהו.

אז מה זה יכול להיות?

זה ברור שמעבירים לה מסר, אבל היא לא רוצה לקלוט.

אולי את רוצה את המיקרופון?

את לא רוצה?

מוות קליני זה איתות. אומרים לבן-אדם, אתה רואה? אפשר לעלות ולא לחזור.

נתנו לך לחזור.

אחר כך שלחו לך עוד מישהו לתזכורת.

ואת לא נותנת לו פלטה. אני אביא לו פלטה.

תראי איזה חמוד, איזה מותק, הוא רוצה פלטה.

אם היה רוצה כדורגל היית קונה לו, כדורסל קונה לו.

אני אביא פלטה.

הייתה לי הרצאה גם כן, אחת,

רוסייה מסכנה,

ילדה נחמדה, לא רצו לתת להורים גם פלטה. קניתי לה פלטה.

אתה רוצה שאני אקנה לכם גם כן משהו?

טוב,

אז אמא בסדר, היא מודה לה' שהיא נשארה בחיים.

אתה תישאר בלי פלטה בינתיים.

בן כמה אתה?

17 וחצי. עוד מעט אתה הולך לצבא, לא? אני לא רוצה, המשפחה רוצה, אני רוצה ללכת לישיבה.

יש לך בן, חבל על הזמן, יא חביבי.

את יודעת, אצלנו, אצלנו מתפללים שיהיו ילדים כאלה, לא כולנו מצליחים להביא ילדים כאלה.

שיגדל ילד ככה לבד באופן עצמאי ויגיע להכרה כזאת

שהוא רוצה לעסוק בתורה?

פשש, חבל על הזמן.

חבל על הזמן.

לא צריך לחשוב תמיד

על הכבוד של המשפחה, מה יגידו השכנים והכול. הרי בדרך כלל

משפחות חילוניות הן משפחות פתוחות,

ליברליות,

מאפשרות לילדים להחליט מה שהם רוצים.

רוצים לנסוע לאילת, רוצים לתאילנד, לא אומרים להם לא, אדרבא, מעודדים.

אבל אם הוא רוצה, לא לתאילנד, הוא רוצה ללכת לישיבה בירושלים.

לא, לא, לא, תאילנד כן.

ירושלים, לא. מה יש בירושלים?

מה, אוכלים נחשים בירושלים?

מה יש שם?

יש שם קודש.

לא, מפחדים שלא יחזור אלינו אחר כך, שלא נדבק מזה, נכון?

אל תפחדי.

הילד שלך, אם תתני לו פלטה, אני עושה איתו הסכם. שהוא לא ישכנע אתכם להיות דתיים.

הוא לא ישכנע אתכם.

הפלטה, תעשה את העבודה.

תרשי לי לתת לו מתנה.

תרשי לי.

מה?

אני אסדל לו שהוא ייקח חשמל מהשכנים.

מה, לא טוב?

מה הבעיה? חשמל.

אז מה, פלטה? המלה פלטה, לא נקרא לזה פלטה.

טס.

נביא לו טס, אלומיניום, ונשים לו על זה.

מה שאת בשלט. הוא רוצה לאכול מה שאת בשלט. הוא לא רוצה משהו אחר.

לא חבל שילד בשבת יאכל קר.

את יודעת, אורי זוהר, אשתו בהתחלה לא רצתה שלושה שבועות

לתת לו בדיוק אותו דבר.

שום אופן, לא ייכנס, שום דבר.

מה הוא עושה? הוא קנה מסטינג כמו בצבא,

והיה עושה הכול במסטינג.

אבל אחרי שלושה שבועות היא רחמה עליו,

והיום היא הרבנית זוהר.

אם תכניסי לו פלטה, אני אומר לך, עבר הזמן.

הילד יגיד, אמא שלי כל כך אהבה אותי, אתם יודעים מה היא נתנה לי מתנה?

פלטה היא נתנה לי.

פלטה.

הוא יספר לילדים שלו, לנכדים שלו,

סבתא, סבתא נתנה לי פלטה.

זה יהיה סיפור במשפחה.

אבל תארי לכם, אחרי זה הוא יספר,

סבתא לא נתנה לי פלטה.

מה את אומרת?

את יודעת מה? אל תשימי לב.

אני אתן לו בלי שתשימי לב.

לא, בשום אופן.

זה על דעת הבעל גם?

ביחד?

שיתחתן, שיעשה מה שהוא רוצה. קודם כול, זה יפה מאוד שאתם מאפשרים לו את זה.

ודבר שני,

אני מבין עכשיו מה הבעיה.

הוא כאילו קובע לכם בבית בלי רשות.

כאילו, במקום לשמוע עכשיו להורים שזה התפקיד שלכם, כאילו לחנך אותו עד שהוא יתחתן,

הוא בא פתאום וכאילו מדריך את הבית,

ככה נכון לחיות, ככה אסור, ככה מותר,

ולכן זה קשה לכם כאילו להסכים.

יש לכם עוד ילדים?

רק זה?

אז תגידו לו, אתה לא תשכנע אותנו, תאכל עם פלטה, אבל אנחנו לא נאכל עם פלטה. אז מה הבעיה? חששתי שאולי אתם פחדים שהוא יקלקל את הילדים,

אבל אתכם הוא לא יכול לקלקל.

מה אכפת לך? תתפשטרי אתו.

מסכימה? אני קונה לו.

את קונה לו?

וואו!

אשראי, אשראי.

אין את אימא, אימא. חבל על הזמן.

רגע, רגע, רגע, תן לו להגיד, תגיד כמה מילים לאימא עכשיו, מה אתה מרגיש?

תודה רבה, זה ממושך, ותדעי את זה כל החיים שלי. תגיד לי תודה.

לא, לא הבנתי. מה אמרת?

אני אגיד לכל החיים שלי תודה לה.

כל החיים הוא מודה לך על זה. את רואה? השתבח המורה.

יפה מאוד.