מגורשת גוש קטיף: "למה נפל עלינו האסון הזה?"

- - - לא מוגה! - - - 

ערב טוב, כבוד הרב,

אני מאילה-סיני במקור. אני מגורשת, הייתי תושבת גוש-קטיף,

והגעתי לאילת, הייתי בצבא, הגעתי לאילת אחרי סיום השירות.

אני באה עם בית מאוד דתי, מאוד מאמין, ההורים שלי שומרי מצוות,

והאמונה שלי מאוד חזקה.

אבל משום מה,

מאז האסון שנפל עלינו,

זה לא שהאמונה שלי נפגעה,

אבל יש לי הרבה שאלות שאין לי עליהן תשובה.

כמו למה,

אם אני כל כך אוהבת את אלוהים, ותושבי גוש-קטיף בוודאי ובוודאי שאוהבים אותו,

ואני מקיימת מצוות,

וההורים שלי מקיימים מצוות,

למה נפל עלינו האסון הזה? וזה כאב שאתה חי אתו, זה כאב שאתה לא מתגבר עליו.

ואתה צריך ללמוד, להתמודד איתו יום-יום.

ואני פה באילת לבד, ההורים שלי,

לצערי, לא נמצאים איתי פה.

אז זה גם קושי שלי,

אישי, להתמודד פה לבד באילת.

את נשואה או רווקה? אני רווקה. ולמה החלטת לבוא לפה?

כדי לעבוד.

בגלל העבודה? כן.

בסדר, אז אני מבינה שהעבודה יותר חשובה מהקושי שלך.

כן, אבל זו שאלה של,

אני לא יודעת אם אתה יכול לענות לי על השאלה הזאת. על הכול אני יכול לענות. למה זה קרה?

למה זה קרה? למה אדם, בשר ודם? שמעתי. שואל אותך שאלה. את עברת פעם בחייך עבירה אחת?

כן.

ההורים שלך עברו לפחות פעם אחת עבירה? נכון. כל מי שהיה בגוש עבר לפחות פעם אחת עבירה? נכון.

האדם הראשון, כמה עבירות עבר?

אחת. וגירשו אותו? כן. מאיפה?

גן-עדן. לא מגוש-קטיף. נכון.

זה אותו דבר.

זה אותו דבר. רגע.

אז אם בן-אדם,

אם בן-אדם, אחרי עבירה אחת,

יכולים לגרש אותו מגן-עדן, מי שיש לו יותר עבירות,

על אחת כמה וכמה.

כן, אבל איך אתה, השאלה שלי היא כזאת, איך אלוהים,

כן, השם, השם. השם, סליחה.

איך השם,

שהרי האדמה הזאת,

כמו שאתה אומר, היא לא שלנו, נכון? כן. איך הוא מרשה, או נותן, או מאפשר, איך שלא תקרא לזה,

לבשר ודם, אדם שבוודאי טעה יותר מפעם אחת בחייו, כן. לחלק את הארץ שלו, לתת אותה לגויים.

שמעתי. קודם כול, הוא נתן את הארץ בעבור, ישמרו חוקיו ותורותיו ינצורו.

קודם כול. זה תנאי.

עכשיו, אם את לא יודעת,

אז כנראה היו גירושים לא מארץ-ישראל לארץ-ישראל, היו גירושים מארץ-ישראל לחוץ-לארץ, כגון בבית ראשון, בית שני,

ולא קבוצה של יהודים, כל העם גורש.

זאת אומרת, כשעם ישראל לא שומרים תורה ומצוות מסיבות כאלה ואחרות, הידועות לו לפי ה-MRI שלו, לא שלנו,

אז הוא מחליט לעשות גזירה,

והגזירה פועלת.

בוודאי שהקדוש-ברוך-הוא עושה את הדברים על-פי דין ולא שלא על-פי דין.

וכמו שאת אומרת, אם אנחנו הבנים שלו והוא אוהב אותנו,

איך הוא עושה לנו את זה? השאלה הנכונה צריכה להיות.

אם הוא אבינו מלכנו והוא כל כך אוהב אותנו, למה אנחנו עדיין עושים חטאים במקום שהוא שם אותנו, שהוא חשוב לנו?

אתן לך דוגמה.

ירושלים היא עיר הקודש, נכון?

עיני העם נשואות אליה תמיד, נכון?

איך יכול להיות שיש יהודים בירושלים שעושים עבירות?

ואם מחר יחליטו לגרש אותם משם, אז מה הם יגידו?

איך השם גירש אותנו?

אם אתם עושים עבירות בירושלים בפלתרים של המלך,

הרי מי שנמצא מחוץ לארמון ומשליך שם זבל,

חומשו גדול, נכון?

מי שנכנס לתוך הארמון וזורק בתוך הארמון, בחצר,

זה יותר חמור, נכון?

אם הוא נכנס עכשיו לאחד המסדרונות וזורק שם,

יותר חמור, נכון?

אם הוא בא וזורק בתוך האולם שיושב בו המלך,

זה מגיע לו עונש היום?

ואם הוא שופך לו את זה ליד הכיסא?

יושבים אנשים בירושלים, בעיר הקודש, שזה המקום הכי מקודש בעולם,

ועושים את הדברים האלה, והרבה יותר גרוע.

אז זאת אומרת,

אנחנו לא צריכים להסתכל מה הוא עושה לנו, כי הוא לא עושה לנו כלום.

אנחנו עושים לעצמנו.

אנחנו מביאים על עצמנו את הצרות, הבעיות, המלחמות. אנחנו, הוא לא אשם.

אנחנו אשמים.

מפי עליון לא תצא הרעות והטוב.

השם נתן לפנינו את הכול, ראה אנוכי נותן לפניכם היום את החיים ואת הטוב ואת המוות ואת הרע,

ובחרת בחיים, אני מציע לך.

אם תבחר בטוב, יהיה לך רק טוב. תבחר לא בטוב, יהיה לך לא טוב.

מי בחר? אתה.

אז צריך לדעת שזה לא הולך לפי החשבון שאנחנו רואים את עצמנו כצדיקים בעינינו. זה לא הולך על חשבון ככה.

יש הרבה אנשים שחושבים שהם צדיקים.

יש כאלה, כמו שהוא מדבר, עושים חסדים בכל יום.

אבל את החיובים שיש להם מה' הם לא עושים.

ואת מאמינה,

ואוהב את השם,

והכל טוב ויפה, אבל עכשיו כשאני רואה אותך, למשל,

את לא שומרת מצוות.

נכון?

הנה.

אז לדוגמה, אם אדם יושב בגוש קטיף, והוא מתהלך ככה אצל הקדוש ברוך הוא,

באדמה שהוא בחר והיא טובה לו והיא נהדרת,

קיבל מתנה מהקדוש ברוך הוא, ואמר, סביבה נפלאה.

והוא עומד שם ועושה מה שהוא רוצה, אבל.

אני אוהב אותך, ריבונו של עולם,

אבל אל תגיד לי מה לעשות,

תעשה טובה, בוא נשאר, ידידים.

אתה תגיד מה שאתה רוצה, אני אעשה מה שאני רוצה,

אבל אל תפריע לי, לא יפה, לא לגרש, לא לגרש.

השאלה היא עם תושבי, עם כל תושבי הגרוש. אני לא דן אותם, כי אני לא יכול לדון אדם אחד אפילו.

אבל אני אומר, ודאי שהקדוש ברוך הוא לא עשה דין בלא דין.

וכגודל ההטבה שאדם מקבל, ככה החובה שלו.

אם אני נותן לך בתור רשות מענק,

מענק, לבנות, להרחיב, לא משנה מה, דירה,

ככל שתקבלי יותר מענק, החוב שלך לקיים את התנאים למענק יותר גדולים, נכון?

אם אני נותן לך מענק, פשוט קחי 1,000 שקל, אני לא רוצה לשמוע ממך גם, קחי שלום,

אבל אני נותן לך סכום גדול.

אני אומר, רק בתנאים כאלה וכאלה תקבלי אותו,

את צריכה לדקדק בדיוק בכל פרטי ההסכם.

ואם את לא תעמדי בהם, זה מה שיקרה.

גם היום, כששוכרים דירה, יש חוזה.

אם אחד הסעיפים לא מקוים,

רשאי בעל הדירה לפנות את השוכר.

איך זה הם?

יש הסכם. השם אמר, אני הבאתי אתכם לארץ,

בעבור תשמרו מצוותי ותורותי.

לא שומרים, לא הבטחתי לכם כלום.

זה היה הכל על תנאי.

הבנת?

תהיי בריאה. תודה.