כל המספר לשון הרע עובר על חמישה חומשי תורה ובנוסף מתגלגל בכלב!

- - - לא מוגה! - - - 

נאמר משהו

מפרשת מצורע.

כתוב בפסוק

זאת תהיה

תורת המצורע.

מה זה מצורע? ידוע, המוציא שם רע.

אבל מה זה תורת המצורע?

מה יש לו תורה?

מה זה תורת המצורע?

אומר הגאון מווילנא ללמדך שכל האומר לשון הרע

עובר על חמישה חומשי תורה.

לכן כתוב תורת המצורע.

שהוא עובר על כל התורה.

בבבא בתרא,

במסכת בבא בתרא,

מובא ככה

אל יספר אדם

בטובתו של חברו

שמתוך טובתו בא לידי רעתו.

מה הכוונה?

אחד הפירושים

כשהוא רוצה

לומר לשון הרע על חברו

אז מה הוא אומר?

האמת היא

שהוא דווקא מצטיין בכך וכך

מה שמעת?

מהשבח הזה מה הבנת?

תגנו אותי.

בזה הוא מצטיין.

שאר הדברים על הפנים.

הוא לא אמר.

אבל הוא לא אמר ככה.

האמת

יש לו את השבח הזה.

לרשון הרע.

הוא לא אמר את שבחו של אותו אדם.

אבל יוצא ממה שהוא אמר בנות.

מאידך,

כתוב בגמרא במסכת מגילה

הימן דשפיר שום ענה

מי שהשמועה עליו טובה

מוכר ידוע

אז אחד כזה

שר אל השבוחי

מותר לשבח אותו.

אחד שהוא מפורסם

שהוא באמת, איך אומרים,

צדיק וירא שמים וכו',

מותר לשבח אותו.

למה? הוא מפורסם במידות טובות.

אז אדרבה ראוי לשבחו.

למה?

שבזה לא שייך מתוך שבחו בא לידי גנותו. למה?

שהכול משבחים אותו.

ואף אם אחד יאמר עליו דבר גנאי,

לא יאמינו.

למה? כי הוא מפורסם כך.

וכן אומר הנביא ירמיה

בפרק ט'

חץ

שחוט לשונם

מרמה דיבר.

בפיו

שלום את ריחהו ידבר

ובקרבו ישים אור בו.

כמו שבחץ,

ככל שאתה מושך

את החוט

יותר ככה החץ

אף רחוק יותר.

ככל שבעל הלשון

מתחיל בשבח

יותר.

אז אחר כך הוא יותר ויותר יאומן גנותו.

וזו הכוונה של המערב.

קרבו ישים אור בו.

אז בהתחלה הוא משבח,

ואז איך אומרים? הוא קונה את הקליינטים, את השומחים.

ואז הוא הופך.

עכשיו, תראו דבר מדהים.

לכן מובא,

אומר הגאון מבין לה, במסכת ברכות,

אל ייפטר אדם מחברו,

אלא מתוך דבר הלכה,

שמתוך כך זוכריהו.

אז בפשט אנחנו יודעים מה זה, מה הכוונה.

אבל תשמעו מה העומק פה.

איך יזכור את חברו?

אם ידבר בשבחו,

הלוא מתוך שבחו בא לידי גנותו, אמרנו.

ואם אמרנו שהוא זוכר, הוא בתחילה

בגנותו.

הלוא זה בוודאי עונשו כפול.

למה?

גם לשון הרעה, גם עובר על לא תשנא.

אבל מה קורה אם הוא מזכיר אותו מתוך דבר הלכה?

אז יהיה שכרו כפול ומכופל.

שהרי כל מי שאומר דבר בשם אומרו

מביא גאולה לעולם.

אז אם הוא מזכיר אותו לא לשבח,

וכמובן לא לגנאי,

אלא

אומר דבר הלכה

ממה שהוא שמע ממנו.

אז זה הפשט, כאילו,

על ייפטר אדם מחברו אלא מתוך דבר הלכה,

שמתוך כך זוכריהו.

אבל כשהוא ידבר עליו, יזכיר אותו,

הוא יזכיר את הדבר הלכה שהוא שמע ממנו.

אז פה אין חשש

שהוא ייכנס לעניין

של לשון הרע.

בגמרא,

במסכת שבת,

כתוב ככה, אמר רב פאפה

לט

דעניה מקלבה

ולידע עתיר מחזירה.

אין יותר עניין מהכלב

ואין יותר עשיר מהחזיר.

שזה כמה פירושים.

אבל אנחנו עכשיו בכיוון הזה של מה שדיברנו,

נחבר את זה.

והכוונה כך היא, אומר הגאון מבינה.

במסכת פסחים נאמר

כל המספר לשון הרע

ראוי להשליחו לכלבים.

כך כתוב בגמרא.

למה?

מה הסיבה?

כי גם הוא דרכו תמיד לנבוח ככלב.

רחמנא ליצלן.

אם כן, יוצא שאין לאו דאורייתא עני,

לאו דאורייתא עני יותר מלשון הרע.

ואין לאו עשיר

מהלאו של לא תאכלו חזיר.

הרי כתוב

שהכול תלוי במזל,

ואפילו ספר תורה שבהיכל.

מה הכוונה?

עם ישראל מעל המזל,

אבל שאר הדברים בעולם,

יש עניין של מזלות.

אז עכשיו,

אפילו ספר תורה שבהיכל יש לו עניין של מזל.

אם יוציאו אותו שבת או לא יוציאו אותו שבת,

מתי יוציאו אותו.

כמה יוציאו אותו.

זה עניין של מזל.

אז כתוב בחז'ל

שגם למצוות יש מזל.

לדוגמה,

לשון הרע זו מצווה שאין לה מזל, היא ענייה.

למה?

וכולם מאבק בלשון הרע.

אבל לעומת זאת, בחזיר

רוב האנשים

לא מתקרבים.

כאילו נגעלים. מה?

אז יש לו מזל למצווה הזאת.

שלא תאכלו חזיר.

אז זו הכוונה

לת דעניה מקלבה ולת דעתיר

מחזיר ה...

אז נסיים את העניין של הלשון הרע.

מהפרשה כתוב ויקרא לה נובח בשמו

לה זה ראשי תיבות לשון הרע.

כשהמדבר לשון הרע

מתגלגל בכלב נובח.

לכן זה מה שאמרנו,

כן?

שמשלו את זה חכמים בגמרא

במסכת פסחים,

שראוי,

כל המספר לשון הרע, ראוי להשליכו לכלבים.

אז על פי הסוד,

הוא מתגלגל בכלב,

רחמנא לצלן.

אז כל מי שרוצה להתגלגל בכלב,

שיבחר איזה סוג וימשיך לדבר לשון הרע.

שמריים.

חככככככככככככככככככככככככככככככככככככככככככככככככככככככככככככככככככככככככככככככככככככככככככככככככככככככככככככככככככככככככככככככככככככככככככככככככככככככככככככככככככככככככככככככככככככככככככככככככככככככככככככככככככככככככככככ