הרב קניבסקי שליט"א לחולה במחלה: תלך להרצאה של הרב אמנון יצחק...

- - - לא מוגה! - - - 

כן, הנה פה שורה ראשונה

ערב טוב כבוד הרב. ערב טוב.

היינו אצל הרב חיים קניאבסקי.

כן. והוא שלח אותנו אליך להרצאה.

כן.

הכי חולה במחלה, והוא אמר שהוא צריך לעשות זיכוי רבים.

הוא שיבוא ושיספר את הסיפור ושיקח על עצמו משהו.

מתי הייתם אצל הרב? ביום חמישי שעבר.

מה אמרתם לו? מה יש לך?

יש לו את המחלה,

את הסרטן.

נו.

נפגשנו ברכה.

הוא אמר תלכו לרב

אמנון יצחק,

תהיו בהרצאה שלו ושיקחי חיה עליה על במה ושיקח על עצמו משהו.

איפה ראה?

פה. בבקשה, בואו נשמע אותו.

תעמוד שם, שם, תעמוד. כן, כן.

שלום לכולם.

רובכם מכירים אותי, אנחנו ודימונה כולם מכירים אחד את השני.

חליתי במחלת הסרטן לפני כשנתיים.

מאז

שהיא התגלדה, המחלה, אמרו לי שאין לי הרבה זמן, יש לי שלושה חודשים לחיות.

למען האמת,

אז, באותה תקופה לא רק שלא הייתי מאמין אלא אפילו הייתי בן אדם

שעושה את הכל מהכל, כל העבירות שרק אפשר.

עם הזמן,

חודש-חודשיים בתוך המחלה,

הלכתי לנתיבות לרב שריקי.

הוא שאל אותי שאלה פשוטה,

אתה מניח תפילין?

אמרתי לו לא.

לא מניח תפילין, לא שומר שבת, לא זה. הוא אומר לי לא מעניין אותי כלום, אתה מניח תפילין?

אמרתי לו לא.

הוא אומר לי, תקשיב.

עזוב הכל,

תניח תפילין.

ובעזרת השם, מקווה שיהיה טוב, ואם יהיה,

תזמין אותי למסיבת ההודעה.

מאז עברו הרבה דברים.

התחלתי להניח תפילין, בהתחלה בעצלתיים,

הייתי מניח תפילין או סרט טביעת שמע ועמידה.

לאט-לאט, עם הזמן,

גם ברכות השחר, ואחר כך,

עד שהגעתי, ברוך השם, למצב שהיום מתפלל תפילות מלאות,

קיבלתי על עצמי הרבה דברים,

עושה הרבה דברים.

לאחרונה, בשלושה חודשים האחרונים,

המחלה עלתה לראש,

וכשהמחלה עלתה לראש

זה משנה את כל התמונה.

אתה לא מתפקד כמו שאתה יכול,

אתה מוגבל בהרבה דברים.

אני רוצה להגיד ככה,

בתור אחד שבאמת

לא היה קשור בכלל למצוות,

לא היה קשור לשום דבר שקשור בתורה,

כמו שהרב אמר,

התחזקתי.

התחלתי לקחת על עצמי דברים לאט-לאט,

בלי שהרב ייקש ממני.

לקחתי על עצמי לקרוא תהילים כל יום

של אותו יום,

לקרוא את התיקון הכללי,

גם לקרוא את הלימוד היומי של החוק לישראל, כל זה כמובן בתהליך של זמן.

ולאט-לאט,

לאט-לאט.

היום אני הגעתי למצב כזה שכאילו,

בעזרת השם, רוצה לקבל על עצמי עוד משהו,

שבעזרת השם כאילו,

בוא אני חלש.

ליטול ידיים כשאתה קם בבוקר,

לברך אשר יצר,

סליחה,

כשאתה יוצא מהנוחיות, מהשירותים

אשר יצר,

לפני האוכל,

ליטול ידיים, לברכן בנקזון, לברכן בנקת הנהנים,

דברים שאני נופל בהם לא מעט.

אני אקבל על עצמי לעשות את זה גם.

אני מאמין שאתה מקבל דברים קטנים ולאט-לאט מתחזק,

ולא לקבל עליך הרבה דברים ולא לעשות כלום.

אז בעזרת השם,

מקווה שיצליח גם בזה.

אתה מצפה לשמוע ממני מה אני אומר, כן? כמובן. אתה אמרת מה שאמרת.

עכשיו אני אגיד מה שאני אומר.

אני אתן לך שני דברים קשים.

אתה לא הזכרת את השבת. מה עם השבת?

אז כבוד הרב,

אני הייתי מעשן בשבת.

היום, ברוך השם, לא מעשן בשבת, לא מניע את האוטו, לא נוסע,

משתדל מאוד לא לעשות שום דבר בשבת, לא מדליק אור, לא רואה טלוויזיה כמעט.

יש לי את הנפילות שלי עדיין בטלוויזיה,

אבל כן,

גם שם אני צריך להתחזק יותר. שני דברים אני אתן לך,

ודבר שלישי,

תקשיב טוב.

שניים קשים.

אבל מה לעשות,

המחלה יותר קשה, ואני רוצה עם הקשה שלי להוריד לך את הקשה שלך.

אחד, זה את השבת, השומר, פיקס.

אין יותר שום דבר. שבת, קודש, קודש.

זה חמדת ימים אותו קראת. הקדוש ברוך הוא בחר מכל הבריאה, מכל הימים שהוא ברא,

את יום המנוחה, יום השבת.

זהו.

ויברך השם את יום השביעי ויקדש אותו,

כי בוא שבת מכל מלאכתו.

זה מה שאתה צריך, קודם כל.

דבר שני, קשה,

זה שאתה מגדל זקן מהיום.

אפילו שזה לא מתאים לך, לא בא לך על זה, לא נראה לך,

אתה מגדל זקן,

זהו. כי זקן זה רחמים,

ואתה צריך שהרחמים ישלטו עליך, ובפרט שיש לך דין גדול בראש.

אז אתה מגדל זקן בשביל שבעזרת השם יתברך, שני הדברים האלה. פלוס השלישי.

השלישי, זה יותר קל,

זה אתה דואג לארגן הרצאה כמו זאת,

לזיכוי הרבים,

כדי שיתעוררו עוד אנשים ויחזרו בתשובה.

וכל הזכויות של ההרצאה יהיו בשבילך.

כי אתה צריך לעמוד לפני הבורא עם זכויות.

אתה, יש לך חסרון, כמו שציינת, שנים רבות, עשרות שנים,

שאספת המון המון עבירות.

עכשיו בשביל לצאת זכאי,

אתה צריך לשנות לגמרי כיוון ופאזה.

עשית חבילות, חבילות עבירות,

עכשיו עושים חבילות, חבילות מצוות.

אבל אם נחכה עד שתאסוף מצווה של ברכה, ועוד ברכה, ועוד תפילין, ועוד איזה, מעט ביחס לחוב.

זאת אומרת, זה כמו אדם שהיה בבנק

עשר מיליון, והוא כל פעם מכניס עשרה שקלים,

עשרים שקלים ביום, שלושים שקלים, זה לא...

הבנק אין לו סבלנות לחכות עד שאתה תגמור את החוב באופן הזה, כי תצטרך לחיות חמש מאות שמונים שנה.

אז מה עושים?

עושים זכויות מהר,

עושים שני דברים שהם קשים, אני יודע שקשה לך זקן, יותר משבת,

אבל

כשאתה עושה את זה, אתה מראה הכנעה לפני הקדוש ברוך הוא. זהו.

אני מוריד את הראש,

וזה לא נקרא צדיק מת בפני רשע,

זה רשע מת בפני צדיק, צדיקו של עולם.

זה הסדר הנכון.

הסדר הנכון שמקבלים הכנעה,

זוכים לחיים.

מסכים או לא מסכים?

כבוד הרב,

אני... אל תיכנס אותי למשא ומתן. לא, לא, לא, לא, לא נכנס למשא ומתן בכלל.

לגבי השבת אני מסכים איתך לחלוטין. ברור.

לגבי הזקן... הכי קשה. לא, לא.

שלא יגדל. לא לגדל אותו, כאילו, אין בעיה שיהיה.

תן לו, תן לו, תן לו, שיתפרע, תן לו, כמה זה. לפי דעתי, לפי דעתי,

לא יהיה לך כמו שלי, לא יהיה לך.

לא, היית רוצה כזה.

אבל זה יגדל לך קצת, ככה. אני לא מאמין שיהיה לך יותר מזה.

יותר מזה לא יהיה לך. זה משהו שאני יכול לחיות איתו. יופי.

אז זהו.

וההרצאה,

אתה סוגר פה נושא ההרצאה עם היהודי הזה,

ובעזרת השם אני נותן ברכה, וכל הציבור

גוזר אמן

שהוא יהיה בריא.

מה שמך ושם האמא?

יפרח אליהו. יפרח אליהו. חיים.

בר סוזן מזל. בר סוזן מזל.

השם יגזור עליך חיים טובים.

בזכות הקבלות שקיבלת,

ובזכות הרב קנייבסקי שליטא, אמן.