הפחד בעולם הזה אינו אלא דמיון

- - - לא מוגה! - - - 

עכשיו בואו נצייר עוד דבר מנקודת הפחד. אמרו חכמים זיכרונם לברכה

שרק החוטא מפחד.

שנאמר פחדו בציון חטאים.

מי פוחד?

מישהו חוטא.

נתנו דוגמה.

בן אדם נוסע ברכב, פתאום הוא שומע מאחוריו וואו וואו וואו וואו וואו וואו וואו וואו וואו עוצר זה זה מעיט זה פסם חגורה עושה ככה זה עושה כל מיני תנועות

נכנס ללחץ

פתאום עובר את הניידת לידו ומסתכל אליו השוטר תוך כדי נסיעה

והוא ככה

מה כאילו מה

למה

כי הוא יודע שהוא פספס איזה רמזור אחד

והוא חושב אולי הם ראו אותו ובגלל זה רדפו אחריו וואו וואו וואו וואו וואו עכשיו שלילת רישיון לקחו לו את הרכב

ואולי גם מאסר

אז הוא פועל

אבל אם אחד נסע

על פי החוק מאז שיצא מהבית הוא נוסע ושומע

וואו וואו וואו וואו מה אכפת לו שינבחו כמה שהם רוצים

ואם השוטר עובר לידו עם הזה ומסתכל עליו אז הוא מחייך לו,

מה הוא יכול לעשות לו? מה הוא עשה לא טוב?

הוא לא מפחד, על מה יש לו לפחד?

מי מפחד?

מי שחוטא

פחדו בציון חטאים

בלי חטא מה יש לפחד?

מה עשיתי?

לא מפחד

בזוהר מבואר יותר שהפחד בענייני העולם הזה,

תקשיבו טוב,

אינו אלא דמיון.

אינו אלא דמיון.

אתם שומעים?

אני תפסתי את הנקודה הזאת חזק חזק מאוד מתי נפטרו ההורים שלי.

אני יודע כמה הם היו חיים בחששות,

בנקודות מסוימות וכל מיני דברים.

ובתוך השבעה

אמרו שיש טלפון

מקופת חולים, הרופאה.

הרופאה של ההורים מצלצלתי, אומרת להזכיר להורים שיש להם תור ביום כך וכך.

פתאום תפסתי איזה עולם של שקר.

כשאומרים לך שיש לך תור לרופא, לא כולם לוקחים את זה בשמחה.

יש כאלה, יואו, יש לי תור לרופא, ביום זה אני צריך ללכת לרופא,

וזה כבר נכנס לכל, מה יגיד לי הרופא, מה ימצא הרופא, מה יהיה עם הרופא.

יש חששות, אנשים חוששים מכל מיני דברים. בדיקות, לא רוצים לעזוב אותי בדיקות, אני בסדר, ברוך השם, הוא קורא כל מיני דבר.

פתאום אתה שומע את אפסיות העולם, הרופא מצלצל, יש לך תור. איזה תור? הוא כבר בעולם העליון ואומר לו, יש לו תור, תבוא ביום רביעי. איזה יום רביעי? מה אתה מדבר?

כל העולם הזה, חרטא, אומרים לך, יש לך ככה, ועכשיו יגידו לך ככה, ואתה יודע מה יקרה, ויהיה ככה, ויהיה ככה, ויהיה ככה, ויהיה ככה, ויש כל שטויות.

הזוהר אומר שכל הפחד בעניינים של העולם הזה אינו אלא דמיון.

נדמה לאדם

שהוא מפחד מפני סכנת העולם הזה.

באמת ממה הפחד, אתם יודעים?

הפחד הוא על מה שאתה לא יודע שיקרה.

אתה חושש שיקרה. אתה מדמיין שכך וכך יקרה, ואם יהיה, ואם יהיה ככה, ואם יהיה ככה, זה יהיה ככה וככה. אתה מדמיין, אתה מדמיין ואתה נכנס לפחד.

זאת אומרת, הכל זה דמיון.

לא קרה כלום, עוד לא היה כלום, לא היה…

אבל בקרב הלב

מגלים לנו,

אתה יודע למה אדם פוחד?

בגלל שיש לו חטאים.

אפילו אם הוא לא מודע,

אפילו לא מודע, הוא לא יודע מה ערך חטא, לא חטא, לא חטא.

אבל אדם שיש בו חטאים,

זה גורם לו את הפחד.

זאת אומרת, תקשיבו טוב, הפחד בענייני העולם הזה אינו אלא תחליף

לפחד מפני החטא.

זאת אומרת, הפחד האמיתי

זה שאדם חטא.

וכיוון שיש לו את הפחד שהוא חטא,

והוא יודע שעכשיו צריך להגיע אליו משהו,

אז עכשיו מכל דבר הוא מפחד. למה? אולי סוגרים איתו עכשיו חשבון.

אולי עכשיו יקרה כך וככה.

למה? כי הוא יודע, כי הוא בעל חוב.

נצא ונחשוב ונתאר לנו את הפחד

שאדם פוחד

כששם עליו חרב חדה על הצוואר,

וברור לו שהשונא הזה רוצה ויכול לרצוח אותו נפש.

דאעשניק.

מכל מקום הפחד הזה

הוא רק תחליף.

שורש הפחד

הוא הפחד מפני עונשי הגיהנום על חטאיו.

כאילו היה שלם בנפשו

ולא היה בו שום פגם,

לא היה מפחד כלל.

למה?

כי מי שדבק

בדבקות גמורה אל השם יתברך,

מה יש לו לפחד?

הרבי עקיבא פחד?

שסורקים את בשרו למוות?

הוא קרא קריאת שמע.

עשרת הרוגי מלכות, כל אחד במיתה משונה.

הם פחדו?

הם לא פחדו.

למה?

כי הם היו דבקים בקדוש ברוך הוא, דבקות גמורה.

אז מה יש לו לפחד?

אם זה מה שהשם רוצה,

השם רוצה.