המתאווים - הנסיון האחרון לפני ביאת משיח צדקנו

ידוע מה שאמרו חכמים, וזה מובא בשל"ה, מסכת תענית על דרוש למיטת הצדיקים: יש צדיקים שעולים לגן עדן דרך הגהנום. צדיקם גמורים מגיעים ישר למקומם. באים מלאכים מלווים אותם ישר למקומם. לא דרך גהנום. יש צדיקים שאינם גמורים. הם חייבים לעבור דרך הגהנום. חייבים! למה? כדי שמכוחם יינצלו רשעים רבים שיאחזו בהם ויפטרו מהגהנום. אז הם עוברים דרך שם, ומי שראוי וכבר ניקו אותו כדי שיעור הראוי, ויש לו איזה שייכות לנשמת אותו צדיק ועוד כל מיני חשבונות, הוא לוקח אותם איתו לגן עדן.

לכן בחר רבן יוחנן בן זכאי ששתי דרכים לפניו ואינו יודע באיזה מהן מוליכין אותו. האם יעבירו אותו דרך הגהנום כדי לעלות נשמות נידחות או שהוא יעלה ישר. איני יודע באיזה דרך מוליכין אותי. וכשיש מי שדורך ורומס בנגיעה של צדיקות, אדם שעושה עוולות רבות, אבל הוא מרגיש שהוא צדיק, זה לשם שמים, לחלוק על שם שמים, הכל שם שמים, כל מילה שלו זה "לשם שמים". מחבט, גוזל, עושה, זה לשם שמים. אדם כזה יגיע למעלה דנים אותו לגהנום. ואיך הוא יגיע לשמה? נינוח, זחוח, מפנטז, הוא בטוח שהוא הגיע לגהנום כצדיק כדי לעלות עמו טועות. שלחו אותו לגהנום בגלל שהוא רשע, והוא עדיין חושב שהוא צדיק שרק שלחו אותו לגהנום בשביל להעלות את הנשמות הטועות. אתם מבינים כמה בלבלה יכול אדם לחיות בעולם הזה? עושה עבירות כרימון וחושב שהוא צדיק גמור ואין כמוהו בעולם.

אז צריך לדעת: מי שאוכל מכל הבא לפה בלי לבדוק, בלי לבחון, גם אחרי שהוא שמע אותי או שנודע לו משכבר, שיהיה לו ברור שהוא לא צדיק וגם לא ישלחו אותו לגהנום להעביר נשמות טועות שאכלו נבלות וטרפות ותבלינים והכל. הוא ישאר שמה איתם. יעשו ממנו זנגוויל או כורכום. תלוי.

אבל צריך לדעת: אדם יכול להיות צדיק בנקל. אם יחליט החלטה אמיצה. "זהו! אני משנה את הפיוז". אם יכולתם, חלק, הייתם חילונים והתהפכתם ברגע אחד והפכתם לשומרי תורה ומצוות, לבעלי תשובה, אם יכולתם לעשות מהפך כזה שהוא עצום, הוא הרבה יותר קשה מתבלינים, מה זה תבלינים? זה פרט אחד. עזבתם קהילות, משפחות יש כאלה, רכוש, שרפתם בגדים שהם לא טובים, עשיתם כל מיני דברים, שברתם תקליטים, דיסקים, מה לא עשיתם! הפכתם עולם ומלואו. העברתם ילדים ממוסדות למוסדות. התחלתם ללמוד גמרא וארמית והכל מהתחלה כמו ילדים קטנים, הסכמתם להכל, ולמדם דברים שלא ידעתם, אפילו התנגדתם. וכל זה עשיתם והגעתם עד הלום, נשר לכם רק תבלינים שיהיה טעם בצדיקות, שיהיה טעם אמיתי, שיהיה בלי תולעים. איך יכול להיות שפה אתם נופלים? איך יכול להיות שפה תפלו? לא, אני לא מאמין. לא מאמין!

אבל אני כן מאמין. למה אני מאמין? בגלל שבדור המדבר חסר היה לכם משהו? לא. היה להם מן? כן. טעמו בו כל טעם שרצו? כן. אז למה הם ביקשו בשר? וה' כל כך כעס. מה חסר? לא חסרת דבר. נתת לך בטופו טעם בשר, מה אכפת לך? תאכל טופו, סויה. לא! אני רוצה בשר. נתן להם חודש, ניפח אותם עד שהיה להם לזרה, והמית אותם פגרים, פגרים. מרוב בשר. המתאווים. התאוו תאווה. מתו במדבר עם התאווה. מה הרוויחו? אז אכלו חודש בשר, נו? בסוף מתו. מה יצא עכשיו? זה יעמוד להם לזכות? פרשה שלמה כתובה עליהם בתורה, כל שנה, אלפי שנים, חוזרים עליהם, על המתאווים. תגיע לעולם האמת יגידו לך: זה, זה היה מהמתאווים. זה, זה, זה עם הבשר מת ככה, עם כל הבשר. אתם יודעים איזה פדיחות? מה זה?! למכור את כל ההישגים שהשגתם עד היום, אתם כבר שומרים תורה ומצוות, כבר עושים את הכל, כבר מסרתם נפש בהמון תחומים, נשאר להם רק עוד המאכלים. זה הניסיון האחרון לפני המשיח.