למה לראשונים התרחשו נסים ולנו לא?! [מוסר חזק]

הגמרא מספרת שרב פפא בברכות כ'

שאל לאביי, מאי שנא הראשונים דאיתרחיש לאינוסא, ומאי שנא אנן דלא מתרחשא ניסא, למה הראשונים היה מתרחש להם ניסים כל הזמן, ואנחנו לא מתרחש לנו ניסים, אנחנו לא לומדים פחות מהם, אפילו יותר, למה זה? עד כדי כך שרב יהודה שהיה שולף את הנעל שלו לעשות תענית, כבר היה יורד גשם, היה בצורת, והיה גוזר תענית, רק חולץ את הנעל, כבר יורד גשם, ואנחנו מצטערים ומצטערים וצווחים וקוראים לה' ואין מי שמשגיח בנו בכלל, למה?

מה אמר לו? -

אמר לו אביי, כמאי הראשונים הבו  מסרין נפשייהו על קדושת ה', הדורות הקודמים מסרו נפש על קידוש ה', אנחנו לא מוסרים נפש על קידוש ה'.

מה פירוש? מה פירוש? מה פירוש? לא מסרו את הנפש על קידוש ה'? אז מה כן עשו? היה קידוש ה' והם לא מסרו נפשם? אז הוא נותן לו דוגמא, כי הא דרב אידא ברב אבא, חזיה להיא כותית דהוה לבישא כרבלתא בשוקא, סבר דבת ישראל היא, קם קראי מינה, איגלי מילתא דכותית היא.

היה מעשה, רב אידא ברב אבא, ראה גויה, הוא לא ידע שהיא גויה, הוא חשב שהיא ישראלית, ראה אותה שהיא לובשת מלבוש אדום לא צנוע, והיא הולכת באמצע השוק ככה עם בגד לא צנוע, עמד וקרע את זה מעליה, קרע, ובסוף התברר שהיא בכלל גויה. מה הוא עשה פה? קידוש ה' במסירות נפש, הוא יודע שיתבעו אותו ממון, יכניסו אותו למאסר, מי יודע מה יהיה, אבל הוא לא יכול לסבול שבת ישראל הולכת ומחללת שם שמים ברבים, זה נקרא שהראשונים מסרו נפשם על קדושת ה'. היום זה בכלל רחוק רחוק רחוק רחוק, היום מי רוצה בכלל לקדש את ה',

היום אומרים שזה הפוך מי שמקדש את ה' הוא מחלל ה', מי שאומר את האמת הוא מחלל ה', תשתוק מה אתה מדבר, לא צריך להגיד כך, אל תגיד כך, אל תגיד ככה. דברים לא יאומנו.

ז"א יש כאלה שאומרים, שלא צריך לשמוע לרבני ישיבות כי הם לא יודעים בכלל את הדינים איך מתנהגים עם בעלי תשובה, הם לא יודעים, הם לא מבינים את הנפש שלהם, אז הם לא יכולים לתת הוראות לבעלי תשובה, רק זמיר ומסרחי הם יכולים לתת, כי הם מבינים, ככה הם אומרים, לא אני אומר, ככה הם אומרים, הם מוקלטים ומוסרטים,

ז"א רב שהוא ראש ישיבה שיגיד את האמת כמו שהיא מה הדין ומה צריך לעשות, זה חילול ה', הוא יכול לגרום לריחוק של אנשים, צריך ללכת בדרך שהם אומרים.

או כגון שאלה שהוא נשאל זמיר, מה קורה אם אחד יושב בשבת, יש טלויזיה פתוחה אצל בית חילוני, והוא דתי עם זקן הכל כל התפאורה, והוא יושב ומה קורה עכשיו, האם הוא צריך לקום וללכת או יכול לשבת?

אז הוא אומר זה תלוי איך הוא מכיר את עצמו, אם הוא מרגיש שהוא גיבור הוא יכול להשאר, אבל אם הוא מרגיש שהוא לא מספיק גיבור אז הוא לא יכול להשאר. איזה יופי של שבת, גיבור זה אחד כמוהו, יושב בשבת עם טמבלויזיה פתוחה, כולם רואים טלויזיה והוא יושב איתם ביחד והכל כי הוא גיבור, זה לא משפיע עליו, זה שבת? אבל צריך להבין את הבעלי תשובה, צריך להבין, בחורה, והוא אומר, בחורה, הוא נשאל ככה אבל הוא אומר ככה ל מסקנה, בחורה שהוא צריך ללחוץ לה את היד בשביל לתת לה מתנה, ידוע שאסור ללחוץ ידיים גבר ואשה וכו',

הרב עובדיה זצ"ל לא לחץ את היד לגולדה מאיר, הוא היה הרב הראשי לישראל והיא היתה ראש הממשלה והוא לא לחץ לה את היד, זה היה מבוכה, מבוכה, אבל אסור. אסור.

אז הוא אומר שעדיף לא ללחוץ אבל אם אין ברירה אפשר עם כפפה ולסמוך על מה שפסק הרב עובדיה יוסף במקרים כאלה,

אבל לא היה פסק כזה של הרב עובדיה, אף פעם מעולם לא אמר דבר כזה, בדיוק הפוך, נו, והם עם כפפה אז הוא פתאום בלי כפפה. מה זה? הלכות שימצאו חן בעיני אנשים. אם אתה תגיד שאסור, זה חילול ה', כל אלה ששמעו את זה יכולים להתרחק, הם יקומו מההרצאה וילכו הביתה, אז יש תורה של ארגון התדרדרות.

ז"א, אנחנו לא נשארים עם התורה, אנחנו ודאי שלא כמו רב אידא בר אבא, השתגעת, לקפוץ כמו עשוק, לקרוע בגד של אשה שהולכת באדום, השתגעת? מה פתאום?

אבל אביי אומר לרב פפא, אתה שואל למה להם היה ניסים ולנו לא? בגלל שהם מסרו את נפשם להעמיד את התורה כמות שהיא, על קדושת ה'. זה קידוש ה'. מה יאמרו העולם, יהיה משפט ראוה, יעמידו את רב אידא בר אבא למשפט ויגידו שהחרדים הם קיצונים יגידו ככה וככה וככה, אומר הקב"ה לכאלה אני אעשה ניסים כל הזמן, לכאלה, אני מבקש את האנשים שרוצים להעמיד את התורה שלי כמו שהיא, לא שממציאים תורה חדשה, לא רפורמים, אני רוצה רק יהודים שיגידו רק מה אמרתי. תורה אחרת כבר יש בחו"ל, קונסרבטיבים, יש שמה רפורמים, יש כל מיני כתות, לא חסר, אבל אני מחפש מי יעמיד את התורה כמות שהיא, בשביל מה נתתי אותה בהר סיני? שישנו אותה? שיסלפו אותה? זה לא תורת האלקים, זו תורת האדם. אז לכן צריך מסירות נפש בשביל לקיים את ההלכה והדין כמות שהוא.