לא תמוש רעה מביתו | הרב אמנון יצחק

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

נציב היום יהושע אברהם השיעור יהיה לרפואה והצלחה יהושע בן מזל

אנחנו חוזרים על דרשה שאמרנו בעבר

שרלוונטית להיום

האם אנחנו יכולים להיות רגועים?

האם אנחנו טלית שכולה תכלת?

מכל עבירה נברם קטריג.

הוא עומד לפני הקדוש ברוך הוא,

והקדוש ברוך הוא מבקש מאיתנו

הסירו רוע מעלליכם מנגד עיניי.

היות והמקטרגים עומדים לפני הקדוש ברוך הוא

והם מייצגים את רוע מעללינו,

אז הקדוש ברוך הוא מבקש, תעשו לי טובה, נמאס לי כבר לראות

את כל המעללים שלכם.

כל רגע מגיע מקטרג חדש ומקטרג חדש ומקטרג חדש.

הסירו,

הסירו רוע מעלליכם מנגד עיניי.

כל הזמן מייצרים מקטרגים.

אבל אמר החפץ חיים,

זכר צדיק לברכה,

שעד שהמקטרגים אינם פותחים את פיהם לקטרג,

אין הקדוש ברוך הוא מונע הטבתו מאיתנו.

כל זמן שהמקטרג לא פתח את פיו, או המקטרגים.

הקדוש ברוך הוא, למרות שיודע שיש מקטרגים,

הוא ממשיך להשפיע עלינו טובות.

והם שותקים.

למה הם שותקים?

עד שהמחבל

שנברא מעבירת הגזל

פותח בקטרג.

אז כולם פוצחים בקטרוגם אחריו.

כמו שאמרו חכמים, זיכרונם לברכה,

שאה מלאה עוונות,

מי מקטרג בראש כולם זה הגזל,

שנאמר, ובצעם בראש כולם.

כבר נתבהרו הדברים

במקום אחר,

ואם זה ככה,

אז אנחנו רגועים.

אנחנו לא גזלנים, חלילה.

איזה גזלות אנחנו עושים.

אנחנו לא גזלנים.

אז כל זמן שאנחנו לא גזלנים,

המחבל לא פותח את פיו,

ואפילו אם יש מקטרגים שנבראו מעשינו הרעים,

הם שותקים.

אז בינתיים ההטבה ממשיכה לזרום, כי אין לנו גזל.

רק אם יהיה גזל,

הוא יתחיל בכל התזמורת אחריו.

אז אנחנו רגועים.

על זה נאמר, אין בור ירחת.

בור

הוא שאנן,

רגוע,

שלם,

לא מודאג.

בור.

הוא לא יודע שהוא עבר עבירה.

לא יודע.

לכן, הוא גם לא חושש לתוצאות.

ונשאלת השאלה, האם עלינו אין תביעות גזל?

אמרנו היום, גזלנו.

יש תביעת גזל? עלינו אין. סתם אנחנו אומרים, גזלנו.

אתה גזלת?

כן. מה גזלת?

אולי היא השתמשת יותר בלבבים של ה... אה, אולי.

הוא חושב ששאולי, לא יודע. אולי.

חשבתי שאתה יודע שיש לך גזל.

אולי.

בטוח, יש לו דעה, אני לא צריך להצביע אחר כך. אולי.

אולי.

לא אולי בטוח, בטוח. מה בטוח? נו, תגיד מה.

לא יודע. אה, לא יודע. זאת אומרת, אתה כל כך יודע שאתה עושה, ולא יודע אפילו מה אתה עושה.

זאת אומרת, אתה לא מודע אפילו אם יש גזל,

ומהו הגזל,

ואיך אתה עובר עליו, וכמה יש לך, ואתה אפילו לא יודע להגיד

איזה גזל עברת, אבל אתה יודע שיש לך איזה גזל.

איזה גזל?

מאמר הגמרא בברכות ו'.

אנחנו לא הולכים עכשיו על גדולות, בואו נלך בקטנות עכשיו. בקטנות.

ברכות ו'.

מי שנתן לו חברו שלום

ולא החזיר לו

נקרא גזלן,

שנאמר

גזלת העני בבתיכם.

מי ששומע את הפסוק מבין גזלת העני בבתיכם, אתה גזלת מהעני משהו ושמת את עצמך בבית.

זה ההבנה, כאילו, פשט.

חכמים אומרים, לא, גזלת העני בבתיכם, מפרש רשי,

הכתוב מוקשה,

שהעני אין לו דבר שאפשר לגזול ממנו.

מה אתה יכול לגזול מעני? עני אין לו כלום.

אם הוא לא אוסף עכשיו כמה שקלים שאין לו פת לחם, מה תגזול ממנו?

על כורחך,

אומר רשי, על כורחך,

זו ההתעלמות מאמירת השלום שלו.

מי מתייחס לעני?

עני אמר לך שלום, לא מחזיר לו שלום, מי זה?

זה הגזלה.

גזלת העני בבתיכם, מה אתה יכול לגזול ממנו? את השלום שמגיע לו.

הוא אמר לך שלום, תחזיר לו שלום.

לא עזרת, אתה גזלן.

בשיטה מקובצת,

מביא שדרשו את המילה העני, גזלת העני בבתיכם מלשון עניה,

עניה.

גזלת העני, לא ענית לו.

לא ענית לו שלום.

הגזלה של העניה,

לא ענית לו, זה גזלה.

התורה אומרת זה גזלה.

עבר אדם,

אמר לך שלום,

לא השגחת בו.

אפשרות אחת.

התעלמת ממנו.

כבר גזל בידך.

גזל בידך.

נברא מחבל, מחבל,

שהוא יעורר את כל שאר המקטרגים לתבוע דין,

רחמונו לצלן.

אתה חושב אתה פיקח, מה נענן לו מי הוא בכלל?

והפעלת את המחבל שיפעיל את כל המקטרגים שיפתחו את פיהם. והשם הוא מתחנן כביכול, הסירו,

הסירו רועם עליכם.

והתזמורת מתחילה לנגן.

אתה לא ניגנת שלום?

כל המקטרגים, חביבי, מלחמה עכשיו.

הרופאים ציוו את החזון, אי זכר צדיק וברכה, לטייל כל יום מעט.

פעם הוא סבל מכאב עיניים.

אז הוא הסיר את המשקפיים.

כאב עיניים, אתם יודעים, עם משקפיים לא הולך ביחד.

אבל כשיצא לטייל,

שב להרכיב אותם. הוא היה צריך את המשקפיים בשביל קריאה.

והוא הסיר אותם.

בגלל שכאבו לו העיניים.

כשהוא יצא לטייל, הוא הרכיב אותם.

והרב גלינסקי,

זכרונו לחיי העולם הבא, אומר, אני תמהתי על כך.

בספר עיין בלי משקפיים.

בלטיול הוא מרכיב אותם?

בדרך כלל אנשים מורידים את המשקפיים,

בדרך כלל אני אומר,

מורידים את המשקפיים בשביל לא לראות מראות אסורות.

יש כאלה.

והוא שם אותם, הוא מרכיב אותם.

אז הוא הסביר את זה.

הוא אומר, יכול להיות שאני אעבור ברחוב ומישהו יאמר לי שלום.

בקוצר ראייתי אני לא אבחין בו.

ונמצאתי גוזלו.

אני אהיה גזלן.

טוב, אבל אין לך משקפיים, קבעו לך עיניים.

לא!

אבל אם הוא יגיד לי שלום,

אני לא עונה לו שלום, לא עונה שלום. גזלת העני בבתיכם.

פעם הוא הלך ברחוב רשי.

ילדה קטנה שיחקה בדלי בחול.

כשראתה אותו, צעקה לו, שלום!

עצר,

השיב לה בנועם, שלום.

המשיך ללכת.

צעקה אחריו,

שלום!

עצר עוד פעם, הסתובב והשיב לעברה, שלום.

המשיך ללכת.

ראתה בזה שעשוע.

צעקה לו שוב פעם, שלום!

עצר, הסתובב ואמר, שלום.

וכך, פעם אחר פעם,

עד שלא שמע יותר את צעקתה.

אבל יותר מזה,

המדרש בבראשית רבה, ל״ח״ג, אומר,

תקשיבו טוב,

אם קידמך חברך בעדשים,

קדמנו בבשר.

למה?

חבר שלך נתן לך עדשים.

בכבוד.

יושב מר.

ישבת. מה הוא מגיש לך?

עדשים.

מה אתה צריך להחזיר לו?

בשר.

הוא נתן עדשים,

אז הוא נותן לו עדשים.

למה אתה צריך לתת לו בשר?

זאת אומרת, הלכת לחתונה, נתנו לך 200 שקלים,

אז מה אתה צריך לתת 400?

אה?

יש לך יכולת, אז זה לפרק אותך. אני לא יודע יכולת, פה כתוב מפורש.

אם הוא קדמך בעדשים, קדמנו בבשר.

אפשר לתת לו בלי חיוב עכשיו. אם הוא צריך לתת לו בלי חיוב, הוא חבל לו עדשים.

מה אתה רוצה לומר? שצריך לתת אותו דבר?

נכון, למה?

יפה.

הוא אומר, הוא נתן לי בלי חיוב,

ואני כבר חייב לו, זה כבר משהו אחר, צריך לתת לו יותר.

אז בוא תשמע מה אתה אומר.

הוא אומר ככה.

המדרש אומר, אם קדמך חברך בעדשים, קדמנו בבשר.

למה?

לפי שהוא גמל עליך תחילה.

הוא גמל עליך תחילה.

ואם לא יחזיר לו אל העדשים,

עליו הכתוב אומר,

משיב רעה תחת טובה,

לא תמוש רעה מביתו.

משיב רעה

תחת טובה,

לא תמוש רעה מביתו.

אתם שומעים?

מה הוא משיב רעה?

החזיר לו עדשים.

למה הוא משיב רעה?

הוא אומר, זה נקרא רעה תחת טובה.

הוא היטיב לך,

ואתה הרעת לו.

נתת לו רעה במקום טובה.

ולכן העונש שלך שלא תמוש,

לא תפסיק רעה מהבית שלך.

רעה תחת רעה.

יבא ביי.

יבא ביי.

עד כדי כך?

עד כדי כך?

אומר הרב גלינסקי, נסביר.

אם קדמך חברך בעדשים,

הרי אלו עדשים שיש בהם גם התעניינות בך.

למה הוא נותן לך עדשים?

הוא התעניין בך.

יש לו רגש כבוד ואהדה אליך.

הוא פנה אליך מיוזמתו.

הוא נתן לך מיוזמתו. לא היה לו שום חיוב.

העדשים האלה שווים זהב.

זה לא רק העדשים.

זה עם כל הרצון,

עם כל האהדה,

עם כל הכבוד,

עם כל ההתחשבות.

אם תחזיר לו עדשים,

אלה כבר לא עדשים מיוזמתך והתעניינותך.

אלה רק תשלום ותגובה.

זה רק כאילו אתה יוצא ידי חובה ומחזיר לו.

נתן לי, אז אני גם נותן לך.

לא בגלל שאתה מתעניין בו,

לא שאתה מתחשב בו, לא שאתה אוהב אותו,

לא שאתה מכיר לו תודה וטובה.

אתה פשוט מאוד מחזיר. יש חוב, אז אני מחזיר.

שלא יגידו שאני לא מחזיר, עזרתי.

העדשים האלה הם שווים כסף.

הוא שנתן לך הם שווים זהב.

אתה שמחזיר לו הם שווים כסף.

מי שקיבל דינר זהב

והשיב דינר כסף,

עדיין הוא בעל חוב.

עדיין הוא בעל חוב.

והוא בגדר משיב רעה תחת טובה.

קיבלת טובה, מה, חזרת רעה?

גרעת ממה שנתנו לך, החסרת.

נתנו לך יותר, למה אתה מחזיר פחות?

ועליו נאמר לו, תמוש רעה מביתך.

אתם שומעים?

גזלנו או לא גזלנו?

אתם יודעים כמה גזלנים יש פה?

אתם יודעים כמה גזלנים יש בכלל?

שאנשים קיבלו את החיים שלהם, אז מה הם חייבים?

מה הם חייבים?

מה הם לא חייבים?

ויש להם עוד טענות?

יש להם עלילות?

רחמונא וליצלן.

רחמונא וליצלן. אני עושה פסק זמן

בגלל שדיברנו בשבת על מקרה חריג מאוד שהיה פה בקהילה.

אז אני רוצה להשמיע לכם

מהכתוב

וזה מוקלט,

אבל מהכתוב

שאישה אחת שאמורה הייתה להיות בקהילה

שפונה לאישה אחרת בקהילה

ואומרת לה כך

לפחות

לא פה בבני ברק.

אנחנו באנו לפה לבני ברק

היינו בטוחים שהקהילה

יהיה לנו טוב.

והגענו לפה

וכאילו לא הגענו לפה.

כבר היינו נשארים בחולון.

הקהילה שם הרבה יותר מאוחדת.

הרבה יותר מאוחדת.

זאת אומרת, היא לא מאוחדת,

אבל היא הרבה יותר מאוחדת.

נו, אז מה הבעיה ללכת בחזרה לחולון?

אם באתם לפה בשביל שחשבתם שיהיה פה איזה משהו,

שתכף נשמע מה זה המשהו,

אז לא מצאתם פה את האחדות.

אז מה הבעיה?

מה הבעיה?

חוזרים לחולון.

בואו נעצור רגע בנקודה הזאת, ניכנס למסגרת של מירכאות,

וננסה להבין.

רבי עקיבא היה רב טוב מאוד.

כתוב שהוא היה רבן של כל בני ישראל.

הוא היה ראוי להיות כמו משה רבנו, הוא נותן התורה,

נכון? ככה משה רבנו העיד עליו.

יש חרב יותר טוב מזה.

הוא לא היה כמו אמנון יצחק, נכון? כזה קיצוני וזה וזה.

הוא תמיד אמר, ואהבת לרעך כמוך.

כמו הנהג אוטובוס.

ואהבת לרעך כמוך.

ואהבת לרעך כמוך. והוא אמר את זה כל הזמן.

ואהבת לרעך כמוך.

ומה יצא לו מזה?

24,000 תלמידים

שלא אהבו זה את זה.

איזו קהילה מאוחדת.

לא הייתה שם קהילה מאוחדת.

לא חלקו כבוד זה לזה.

ומתו 24,000 תלמידי רבי עקיבא.

מישהו האשים את רבי עקיבא?

מישהו האשים את רבי עקיבא?

הוא אמר!

הוא עשה את הכול!

אם התלמידים

לא הפנימו, לא יישמו, האשם עליו?

מישהו האשים אותו?

הפוך!

הוא בא אחר כך

לאלה שנותרו.

אמרתי לכם שרבים ייפלו,

שם מתו ממש, פה עדיין לא.

אבל מה הוא אמר?

אל תעשו כמעשיהם של הראשונים.

היה בידו משהו לעשות יותר ממה שהוא אמר.

זה נחקק בהיסטוריה היהודית. כולם יודעים שהוא אמר.

כולם יודעים שהוא היה מאה אחוז.

שהוא היה בסדר.

אבל מה לעשות שזו הייתה קהילה?

משה רבנו היה בסדר או לא בסדר?

מה פתאום?

משה רבנו זה היה כת.

יש אחד שאומר, אתמול כתב לי אס.אם.אס,

שיש פה כת.

כת.

למה? פה כולם רואים הכל שחור, קיצוני וזה.

אתם חושבים, תגידו לי ברצינות,

משה רבנו היה שומע זמרים פסולים?

הוא היה אוכל נבלות וטרפות?

מה אתם אומרים?

הוא לא היה בודק תבלינים משום ביטול תורה?

מה אתם אומרים?

אז רגע,

אם הוא כזה קיצוני,

אז כל בני ישראל זה כת.

כל מי שהיום חובר אליו זה כת.

כת של יהודים.

כן, אבל בכת הזאת בחר הקדוש ברוך הוא.

הוא בחר את הכת הזאת.

אז מה אתה מבהיל אותנו אם אתה קורא לזה כת?

כן, כת.

אז מה יש? מה המילה כת?

הרי כתוב במפורש שעל הים עמדו כיתות כיתות.

כת אחת אמרה, נרד לים.

כת אחרת אמרה, לא נרד ל... כן, יהודים זה כת.

מה רוע בכת?

לא הבנתי.

שויטים שבעוי לו.

שויטים שבעוי לו.

טוב, אני ממשיך עם האישה מתלוננת.

אז היא אומרת,

שכבר יותר טוב בחולון, שמה יותר מאוחד.

רגע, שואלת אותה

בת הקהילה.

אומרת לה, רגע, אז מה רצית?

מה רצית בעצם?

אז היא אומרת לה, שמה יש איחוד.

שמה יש איחוד.

שמה אם למישהו חסר משהו,

מיד דואגים לו.

אה...

איחוד זה פלוס, אה?

איחוד זה הטבות גשמיות, אה?

רוחניות אין פה. פה אין רוחניות.

אין בכלל.

לא באנו בשביל רוחניות. מה יש פה לתת?

מישהו פה יכול להדריך, לכוון,

לרומם, לעלות, לשפר? אין פה דבר כזה.

פה רק גשמיות.

אז אין פה גשמיות, כי שמה,

שמה דואגים לו מיד.

אתם שומעים?

טוב, אז אני דיברתי פה בשבת,

ורמזתי למי שצריך להבין,

והוא הבין.

לכאורה הוא הבין,

ולכאורה הוא אמר שהוא מתנצל, ולכאורה ולכאורה.

והנה, במוצאי שבת,

אותה אישה,

אותה אישה

כותבת אס.אם.אס לעוד אישה מהקהילה,

והיא אומרת,

הרב

הפסיק לנו את המשלוח לשבת.

אה,

מה?

הרב שולח משלוחים לשבת?

מה, הוא נותן מנות לשבת?

אה,

אז את מקבלת פה.

אמרת שלא דואגים לשום דבר, למחסור. לא הבנתי, אז קיבלת או לא קיבלת?

מה, ידעת שהוא נותן?

הוא אמר לך שהוא נותן?

הוא פעם גילה לך?

הוא דיבר איתך?

קיבלת!

אבל השבת, שלא קיבלת? ידעת מי לא נתן?

אה,

אז הוא נתן עדשים.

מה היא צריכה להחזיר לו?

בשר.

מה עזרת לו?

לשון הרע.

תינופת.

הוצאת דיבה.

זה מה שהחזרת.

ועוד אחרי שכבר את כאילו מתוודה, כי בעלך אמר שגם את מתחרטת.

נהבנתם את התוכחה.

אז את מוצא שבת ממשיכה להגיד הוצאת דיבה,

והוא לא ענה לי!

הוא לא ענה לי.

היא שלחה לי,

היא שלחה לי אס.אם.אסים.

סליחה.

האימיילים,

אימיילים.

הייתה לה שיחה עם אותה בת קהילה,

והשיחה הגיעה לידי,

ושמעתי בדיוק את העלילות שהיא מדברת עליי ועליכם, על כולם.

נו.

ואחרי זה הבינה שהיא נפלה.

אז היא שלחה תיקונים, כאילו.

תשמעי, אני מבקשת שלא יתפרסם הדבר,

כי עלולים עוד לעשות מזה כותרות ולהוציא דברים מהקשרם, ולהגיד כאילו דיברתי נגד הרב.

כאילו.

כאילו.

אתם יודעים מה זה כאילו?

אני לא רוצה אפילו להגיד לכם מה היא אמרה.

אני ממש לא רוצה להגיד. רק הקטע הזה,

הקטע הזה ספציפית, היא אמרה דברים חמורים,

איומים, נוראים,

שאין עליהם מחילה לעולם.

אבל אני לוקח רק את הנקודה הזאת,

בגלל הנושא הזה שעכשיו אנחנו מדברים עליו.

מה זה משיב רעה תחת טובה לא תמוש רעה מביתו?

אתם מבינים?

עדשים, מה זה עדשים? זה מאכל של אבלים. אבלים.

זה מאכל הכי זול. מה זה עדשים?

אבל אתה, אם קיבלת עדשים,

תעריך אותם!

תחזיר בשר!

כי מי שנתן לך חשב עליך,

דאג לך,

הביא לך את הסל עד לבית,

לא אמר לך, אני הבאתי, אני דאגתי,

הביא לך בשקט.

ואתה עוד זוכר את זה לרעה?

כאילו, אה,

הפסיקו לי.

מישהו חייב לך משהו?

מישהו הזמין אותך בכלל?

מי חיתן אותך, גברת?

מי סידר לך את השידוך?

מי תרם לחתונה?

איפה היא נעשתה?

ואת פותחת את הלועה שלך ככה, ועוד ממשיכה במוצאי שבת, אחרי השבת,

עם הדמעות.

זה נקרא משיב רעה תחת טובה.

לא גזל של שלום.

זה יהיה הרבה יותר גרוע. זה להחטיא את הרבים, זה להכניס ארס,

זה לתת ביקורת במקום שאין מקום.

אני חושב שזה מספיק בינתיים.

יהיה המשך,

אבל בינתיים.

יש עוד כמה פרויקטים כאלה שאני צריך לנתח אותם

לאט-לאט

שזה יתעכל.

שלום שעומד שלום,

כן, עכשיו אנחנו מגיעים לזה.

לפיכך כתב בספר חסידים,

בסימן יח',

שאלת שלום של חכמים.

השואל אומר, צפרה דמרי טו הביאור,

בוקר טוב לאדוני.

והמשיב אומר,

צפרה דמרי טו ואריך לעולם.

מוסיף

על הראשון,

בוקרו של אדוני טוב ומשופר לעולם.

זאת אומרת, המשיב כופל שלום.

זה כתוב בספר חסידים.

מקור הדברים

הוא בגמרא בברכות ג'

טניה

אמר רבי יוסי

פעם הייתי מהלך בדרך

ונכנסתי לחורבה, אחת מחורבות ירושלים, להתפלל.

בא אליהו זכור לטוב

ושמע לי על הפתח

עד שסיימתי את תפילתי ואמר לי

שלום עליך רבי

ואמרתי לו שלום עליך רבי ומורי.

אתם שומעים? זו גמרא בברכות ג'.

רבי יוסי

פגש את אליהו הנביא

הוא אמר לו שלום עליך רבי והוא ענה לו

שלום עליך שלום עליך רבי ומורי וכן פסק הרמב״ם

פסק הלכה בעלקות תלמוד תורה

פרק ה' הלכה היא

שהנותן שלום לריבו אומר לו שלום עליך רבי

והמשיב לו שלום אומר שלום עליך רבי ומורי

וכך פסקו טור רמתז ביורה דעה רמ״ב הראש יש להשיב יותר ממה שקיבלו

ועל שייח הקדוש זכר צדיק וברכה כתב בבאור

והנה בועז בא מבית לחם

ויאמר לקוצרים אדוני עמכם

ויאמרו לו יברכך אדוני

פסוק ברות

ב'

ד'

הוא ברך

רק

אדוני עמכם

הם הוצרכו להוסיף ולומר שה' לא זו בלבד שיהיה עמו אלא

עוד יברכו זאת אומרת הוא אמר

אדוני עמכם

והם אמרו לו אדוני יברכך יברכך אדוני

אז רואים שחייב תוספת

על השלום שקיבל

הגמרא בברכות יוזן

עמוד א' אומרת רבן יוחנן

מעולם לא קידם אדם, לא קידם אותו אדם לשלום

אפילו נוכרי בשוק

כותב המהרשע בברכות בעמוד ב'

שהוא שמע את הטעם למה היה מקדים שלום אפילו לנוכרי בשוק

כדי שלא יצטרך לכפול לו שלום

זאת אומרת

אם רבי יוחנן לא יקדים שלום והגוי יגיד לו שלום קודם יצטרך לכפול לו שלום

כדי לא לכפול לו שלום היה מקדים

נפסק בשולחן ערוך ביורה דעה קמח קמ״ח

הלכה יוד

אסור לכפול שלום לעובדי כוכבים לעולם

לפיכך

אומר השולחן הערוך

טוב להקדים לו שלום

למה?

כדי שלא יתחיל העובד כוכבים

ויצטרך לכפול לו שלום

ויצטרך

שמעתם?

צריכותא

אפילו אם גוי אמר לך שלום, ראשון אתה צריך לכפול

אז כדי שלא יצטרך כי אסור אומרת ההלכה

אסור אז לכן תקדים

גרויצ'י

גרויצ'י

איי איי איי איי בתשובת המהרי ברונה

ברונה בסימן קו יג'

אמר שדרך העולם

כשאומרים לבן אדם בוקר טוב לאדוני

מה משיבים לו?

תזכה לשנה טובה

אתה מבין יידיש?

אז כשאומרים לך גוד מורגן מה אתה עונה?

שאלה מאוד

לא אתה לא אומר גוטיור?

מה זה גוטיור?

שנה טובה זה מה שאמרנו כתוב פה

כתוב

מה כתוב?

המהרי ברונה אומר בסימן קו יג'

בדרך העולם כשאומרים בוקר טוב גוד מורגן לאדוני

משיבים לו גוטיור

תזכה לשנה טובה

שמעתם?

בעניין הזה ידוע הסיפור

במוצאי שבת סליחות

בשבוע שחל בו ראש השנה

פגש אחד בגאון רבי יוסף חיים זוננפלד

זכר צדיק ברכה

מתי זה היה?

בשבוע שחל בו ראש השנה

אז בירך אותו

במוצאי שבת

שבוע טוב

אז רב חיים זוננפלד זכר צדיק ברכה ענה לו כנאו גוטיור שנה טובה

למה?

כי צריך להוסיף יותר ממה שקיבל הוא אמר לו שבוע טוב

אז הוא אמר לו שנה טובה הוסיף לו

לפתע הוא ננער

והוסיף לו עוד

ואמר לו שנים טובות וארוכות ומאושרות לעולם

מה קרה?

מה קרה ההתלהבות הזאת? פתאום הוסיף לו כל כך הרבה מה קרה?

כי הוא נזכר

מה הוא נזכר?

הוא בירך אותו שבוע טוב

שבוע טוב כמה זמן זה?

שבעה ימים שבוע טוב מלא

והוא ענה לו שנה טובה

והשנה הטובה מסתיימת עוד כמה ימים

אז הוא לא נתן לו יותר

אז לכן הוא החזיר לו עוד והוסיף לו עוד שלא ייתן לו פחות

כי דמו בעד השיעים

אתה לא עגלים, אתה לא עגלים היום

איי איי איי איי איי איי אז אם אין משיבים שלום יותר ממה שהתברכו הרי זה גזל ממש וגזל אמרנו עומד בראש הוא המחבל שהוא פותח את הפה כולם פותחים אחריו גזל

אמרו בברכות ו' עמוד ב'

שהיודע בחברו

שרגיל לתת לו שלום

יקדים לו שלום

ויזכה לברכה כפולה

אם אתה יודע שחבר שלך הוא רגיל לתת לך שלום

אז תהיה חוכם

תקדים לו שלום ותזכה אתה לברכה הכפולה

כי הוא יצטרך להחזיר לך בכפל

מבער המהרשע

זה אם אתה יודע

אם אתה יודע בחבר שלך שהוא רגיל לתת לך שלום אז תקדים לו שלום

מזה מבין המהרשע

שאם אתה חושש שהוא לא ישיב לך

אם זה מישהו שאתה חושש שלא ישיב לך

אל תקדים לו שלום

למה?

אתה תכשיל אותו בעוון גזל.

שמעתם?

ואנחנו כמובן רגועים.

האזהרה של לא תעשוק את רעך ולא תגזול.

מה זה נוגע אלינו?

הנה, כבודו יודע שהוא גזלן,

ולא יודע אפילו להגיד מה הוא גזל.

תגיד מה גזלת.

בטח גזלנו. מה גזלת? אתה יכול להגיד לי מקרה אחד?

לא, אין לך.

איי, איי, איי, איי, אתם שומעים מה זה?

זה רק גזלנו. מה הם אשמנו?

מה הם בגדנו?

מה הם דיברנו דופי?

דיברנו דופי.

יא בה ביי, כמה מדברי דופי.

אבל מדברי הדופי

אומרים את הדופי שבהם.

מום שבך, אל תגיד לחברך,

כי טמא, טמא יקרה.

מי שהוא טמא קורא לאחרים טמאים.

המום שבו,

זה מה שיוצא.

אתה מגלה את הסרחון שיש בך.

מי אתה בכלל?

כפוי טובה.

משיב רעה

תחת טובה,

לא תמוש רעה מביתו.

רבי חנניה בן-גשי אומר.

עושה הקודש בראש הקודש ראינו לפי כוח.

ירבו אלוהם תרעו משמעות שנאמור אדונאים בסלמאנס גו יגדיל תרעו יעדיהם.