וַיַּרְא הָעָם כִּי בֹשֵׁשׁ מֹשֶׁה לָרֶדֶת מִן הָהָר, ואז בא השטן!

כתוב (שמות לב א): וַיַּרְא הָעָם כִּי בֹשֵׁשׁ מֹשֶׁה לָרֶדֶת מִן הָהָר וַיִּקָּהֵל הָעָם עַל אַהֲרֹן וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו קוּם עֲשֵׂה לָנוּ אֱלֹהִים אֲשֶׁר יֵלְכוּ לְפָנֵינוּ כִּי זֶה מֹשֶׁה הָאִישׁ לֹא יָדַעְנוּ מֶה הָיָה לוֹ" ואמרו חכמים זכרונם לברכה: 'אל תקרא בֹשֵׁשׁ אלא בא שש, 

בשעה שעלה משה למרום אמר להם: 'אני בא לסוף ארבעים (40) יום!' 

בא שטן וערבב את העולם! הראה דמות חושך ואפלה, דמות ענן וערפל וערבוביא, 

אמר להם: 'משה רבכם! היכן הוא?' 

אמרו לו: 'עלה למרום!'. 

אמר להם: 'בא שש!' 

ולא השגיחו בו, הראה להם דמות מיטתו, היינו דקאמרי לאהרן "כִּי זֶה מֹשֶׁה הָאִישׁ לֹא יָדַעְנוּ מֶה הָיָה לוֹ" כִּי זֶה מֹשֶׁה הם הצביעו ראו את המיטה שלו עפה באויר, מלאכים מלווים אותה, כִּי זֶה מֹשֶׁה הָאִישׁ אֲשֶׁר הֶעֱלָנוּ לֹא יָדַעְנוּ מֶה הָיָה לוֹ?! הצליח היצר הרע להפוך את כולם לנביאי שקר! שביכול רואים במו עיניהם שמשה רבנו מת ומלאכי השרת מלווים אותו. כאן גילו לנו חכמים זכרונם לברכה איך נכשלו ישראל בחטא העגל. משעה שיצאו ממצרים עד עתה, היה משה רבנו הולך לפניהם ומנהיגם, ומורה להם אֶת הַדֶּרֶךְ יֵלְכוּ בָהּ וְאֶת הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר יַעֲשׂוּן (שמות יח כ). 

והנה לפתע פתאום מראה להם השטן כי משה מת ומיטתו פורחת באוויר! וכל ישראל שרויים בפחד ובבהלה; לנגד עיניהם חושך ואפלה ענן וערפל! וכל העולם כולו נתון בערבוביא גדולה, בראותם כך איבדו עשתונותם, שבורים ורצוצים על מות המנהיג, אדון כל הנביאים, פחודים ומבוהלים למראה הערבוביא והחושך, במצב זה יכול השטן לפעול מה שאין בידו במצב רגיל. כשאדם נבהל ואובד עצות - בסכנה גדולה הוא ליפול מֵאִיגָרָא רָמָא לְבֵירָא עֲמִיקְתָּא! ואין יצר הרע צריך לומר לו 'עשה כך' ואחר כך 'עשה כך' עד שיאמר 'לך ועבוד עבודה זרה'. אלא מפילו בפעם אחת! לדיוטא התחתונה. 

זה יסוד שנדע אותו בכל החיים להיזהר, במקום שאנחנו נמצאים בבלבל'ה, במקום שאנחנו נמצאים באיזה אובדן חושים, אובדן דרך, קורה לנו משהוא שאנחנו לא מצפים, מופתעים מאיזה מקרה, מצפים לטוב ובא רע, מקבלים בשורה רעה, או כל מצב שהוא קיצוני פתאומי - שם יצר הרע ממתין והוא יכול להשיג הישגים מה שהוא לא יכול לעבוד עליך כל החיים. ברגע אחד הוא יכול להפיל אותך מֵאִיגָרָא רָמָא לְבֵירָא עֲמִיקְתָּא. נראה דוגמאות: היסוד הזה מצינו אותו בכמה מקומות. כתוב (בראשית ד ח): וַיְהִי בִּהְיוֹתָם בַּשָּׂדֶה.. וַיֹּאמֶר קַיִן אֶל הֶבֶל אָחִיו"

 כותב שם יהונתן בן עוזיאל: "עָנֵי קַיִן וַאֲמַר לַהֶבֶל: 'לֵית דִין! וְלֵית דַיָין וְלֵית עֲלָם אָחְרָן וְלֵית לְמִיתַּן אֲגַר טַב לְצַדִיקַיָא וְלֵית לְמִפְרָעָא מִן רַשִׁיעַיָא!" 

קין אומר להבל: 'אין דין! אין דיין, אין עולם הבא, אין לשלם שכר טוב לצדיקים ואין לפרוע רע מן הרשעים!'. 

והדבר תמוה עד מאוד! עד הנה היה קין עובד ה', נביא! הוא מעצמו מדעתו עמד על סוד הקרבת הקורבנות, הוא הראשון שהקריב את הקורבן, הבל הקריב גַם הוּא (בראשית ד ד), הוא למד ממנו. כמו שאומר הרמב"ן. והיה הקב"ה מדבר אליו כנביא ה'. איך נעשה לפתע כופר בעיקר?! שאומר: 'אין דין! ואין דיין, ואין עולם הבא, ואין שכר טוב לצדיקים ואין עונש לרשעים!'. איך הגיע לזה מאיפה זה בה לו?! אלא הרואה שם בכתוב ובתרגום שם יבין: שהמעשה היה מיד לאחר ששעה הקב"ה אל מנחת הבל ואל מנחת קין לֹא שָׁעָה (בראשית ד ה). 

מה כתוב מיד? "וַיִּחַר לְקַיִן מְאֹד וַיִּפְּלוּ פָּנָיו" כל כך חרה לקין, וכה השפיע עליו, עד שנפלו פניו כאיש נדהם ומזועזע! וכיוון שכן - שלט בו היצר הרע שלטון בלי מיצרים והפיל אותו בבת אחת אל תהום החירוף והכפירה רחמנא לצלן. 

- 'אה!! אני הראשון שהקרבתי קורבן! אני שהמצאתי את הפטנט! אני שעמדתי על סוד הקרבנות! אני זה שמקריב! בסוף זה שחיקה אותי הוא מתקבל הקורבן שלו ושלי לא?! אז אין דין! ואין דיין, ואין עולם הבא, ואין שכר טוב ואין עונש ואין כלום!!' 

יצר הרע אלוף העולם. מחכה לו בפינה פאך! נוק אאוט אחד - משכיב אותו! גומר עליו וזהו. מתי זה קרה? כשהופתע קין והזדעזע פתאום - שמה שהוא התכוון לעשות... 

משל למה הדבר דומה? אחד בא לחברו ונותן לו עוגה! עוגה. וההוא לוקח את העוגה – תאך מדביק לו אותה בפנים, ככה הרגיש קין, הוא עושה טורח מכין מזבח זה.. מקריב - לֹא שָׁעָה! אחיו פה לידו – כן! מה זה? מפה הוא נפל. אותו דבר ממש קרה גם למגדף (ויקרא כד י-יא): "וַיֵּצֵא בֶּן אִשָּׁה יִשְׂרְאֵלִית... וַיִּקֹּב אֶת ה'" כתב רש"י בשם תורת כהנים: 'מהיכן יצא? מבית דינו של משה יצא מחויב. היה בית דין והוא יצא מחויב. מה הסיפור? הוא בא ליטע את אוהלו בבית מחנה דן, 

אמרו לו: 'מה טיבך כאן? מה אתה עושה כאן?' 

אמר להם: 'מבני דן אנוכי'. 

אמרו לו: 'אִישׁ עַל דִּגְלוֹ בְאֹתֹת לְבֵית אֲבֹתָם (במדבר ב ב) אבא שלך מצרי זה הולך לְבֵית אֲבֹתָם, זה לא הולך לפי האמא, לפי האבא, אתה לא מדן אתה לא יכול לשבת פה'. 

ניכנס לבית דינו של משה ויצא מחויב. 

ואמר להם משה: 'הם צודקים לא אתה!' 

יצא מחויב. עמד וגידף!! נקב בשם ה' רחמנא לצלן! הסבירו חכמים זכרונם לברכה בזה: איך ירד אדם לדיוטא התחתונה להיות מגדף?! ולא שכדרכו של היצר הרע, הרי יצר הרע אומר לו 'היום - עשה כך' מחר 'עשה כך' לאט לאט... מה קרה פה? אלא כיוון שיצא מבית דין של משה עמד וגידף. כיוון שיצא מחויב בדין - ואיבד את מקומו במחנה ישראל ונתערער מעמדו - מתוך כך נתבהל, ורפו ידיו! ושלט בו היצר!! ודחף אותו לשאול. 

אתם מכירים את זה כל יום, מעשים שבכל יום, אדם שמתעצבן, מאבד את העשתונות, הוא יכול גם לרצוח בן אדם על כלום! סתם, ענה לו לא נכון, ענה לו לא יפה, זה הכל. הוא ציפה למשהו והוא לא עשה לו ככה, זהו ברגע אחד היצר הרע מכניס אותו לגיהיני גיהינום! ברגע, ברגע, לזה מחכה היצר הרע. איפה שאתה תופתע, איפה שיהיה לך זעזוע, איפה שיהיה לך שינוי פתאומי.