מי אמר שהקב"ה לא ויתר עלינו וזרק אותנו?!

- - - לא מוגה! - - - 

מי אמר שהקדוש ברוך הוא כשרואה את העם הזה עובר כל כך הרבה עבירות

שהוא לא בעצם ויתר עלינו

בו זרק אותנו

ומי יכול לבוא ולראות אחרת?

זה פחות או יותר?

זו השאלה, כן.

ובכן, יהודים יקרים,

אנחנו צריכים להבין דבר אחד,

הקדוש ברוך הוא הבטיח לעם ישראל שלא ימיר אותם באומה אחרת לעולם ולעולמי עולמים.

לא מאסתים ולא געלתים לכללותם להפר בריתי איתם נאום השם,

זה שבועת השם נדבריו לעם ישראל,

שלעולם לא יחליף אומה זו באומה אחרת.

הקדוש ברוך הוא אמר, הם יחטאו, אני אטפל בהם.

יש כל כך הרבה קללות בתורה, רחמנא ניצנן,

פרשת בחוקותיי, פרשת כי תבוא, פרשת האזינו.

הקדוש ברוך הוא מדבר קשה ואומר,

לא יעשו מה שאני אומר, ככה וככה יהיה.

אבל אומר הקדוש ברוך הוא, חיציי אכלבם.

את כל החיצים שלי אני אשלח.

אבל חיציי קלים,

והם אינם קלים.

משל,

לאחד היורה על קורה,

הוא יורה על הקורה חיצים, הוא גומר את כל החיצים שיש לו באשפה,

אבל הקורה נשארת על מקומה.

כך ישראל.

הם יקבלו את כל החיצים,

את כל המכות, אבל הם יישארו על מעמדם.

ומה לך יותר מזה?

שאנחנו שלושת אלפים שלוש מאות שנה סובלים ייסורים,

שכל אומות העולם רוטבים אחרינו לכלותנו,

והקדוש ברוך הוא מצילנו מידם.

שלושת אלפים שלוש מאות שנה העם הזה סובל מכות.

והנה הוא קיים,

והוא הכי מדובר,

והוא מרכז העניינים של כל העולם.

הקדוש ברוך הוא משגיח עלינו,

הוא נותן מכות.

אבל גם אחרי המכות בפרשת כי תבוא,

יש פרשת ניצבים.

וככה מתחילה הפרשה.

אתם ניצבים היום כולכם לפני ה' אלוקיכם.

חלשה דעתם של ישראל,

אחרי ששמעו 98 קללות שהקדוש ברוך הוא מקלל.

ארור אתה בעיר וארור אתה בשדה,

ארור אתה בצאתיך וארור אתה בבואך,

ישלח ה' בך את המאירה וכו' וכו'. את כל הקללות, 98 קללות,

חלשה דעתם של ישראל. מי יכול לעמוד בזה?

אמר להם משה רבנו עליו השלום,

אתם ניצבים היום, כולכם, הנה,

אחרי כל הקללות, אחרי כל מה שעשיתם,

עובדה, אתם ניצבים, אתם קיימים על מעמדכם.

אז נכון שיש כל מיני גזרות, וזה בעוונותינו,

זה לא בגלל הקדוש ברוך הוא.

הקדוש ברוך הוא נתן לנו נשמה נקייה וטהורה.

נתן לנו את כל האמצעים לקנות את העולם הבא.

הבעיה, ילדים לא ממושמעים.

בואו תבינו.

זה כמו אבא שקונה לחג לילד שלו בגדים חדשים לבנים,

והילד הזה יורד לרחוב ומזהיר אותו,

אבא.

תראה, קניתי לך בגדים חדשים.

עלו לי הרבה.

אל תלכלך אותם.

תשמור על עצמך.

והילד הזה שובב,

הולך בשלוליות, בחול, מתלכלך, מטנף את כל הבגדים.

עכשיו צריך לעשות קיבוץ.

מי האשם שהתלכלכה הנשמה?

מי האשם שהתלכלכו הבגדים?

האבא שנתן את הנשמה הטובה?

הילדים שנתן לחלכו.

על לכלוך חייבים לכבש.

על זה אומר דוד המלך הרב השלום,

הרב כבסני מעווני ומחטאתי טהרני.

תרבה בי את הכביסה בעולם הזה וטהר אותי מהחטאים,

משום שאני אגיע לעולם האמת נקי וזך.

עם שלכלך צריך להתנקות.

והניקיון היה יכול להיות בשתי דרכים.

וזה אומר אור החיים הקדוש.

קיבס ביין לבושו ובדם ענבים סוטו.

אומר אור החיים הקדוש,

עם ישראל יש לו שתי דרכים לתקן את עצמו ולהגיע לגאולה.

יש קיבס ביין לבושו,

אפשר לכבס אותו על ידי יינה של התורה.

אדם ילמד תורה וילמד סודות התורה ויעמיק בתורה,

קיבס ביין לבושו. לא יצטרך ייסורים,

ואז מלך המשיח יבוא בענני שמעיה,

בית המקדש ירד בנוי למטה, מקדש כוננו ידיך,

ונזכה לגאולה שלמה בדרך הטובה והנפלאה.

אבל יש עוד דרך.

אומר, אם חס ושלום ישראל לא רוצים את יינה של התורה,

הם רוצים לחיות את החיים כמו שהם רוצים,

בדם ענבים סוטו.

אז זה כבר יהיה בדרך אחרת. דרך של ייסורים ומכות

עד שיגיעו להכרה,

ורק אז יגאלו.

זאת הבחינה של גילוי מלך המשיח,

עני ורוכב על חמור.

בדרך של עניות,

דרך של השפלה.

ואז יצטרכו להעמיד בית המקדש בידיים,

לא על ידי הקדוש ברוך הוא,

אלא על ידי בשר ודם.

וזו דרגה נמוכה.

זה תלוי אם זכו או לא זכו.

הקדוש ברוך הוא נקרא לנו את האפשרויות. מה שאנחנו משתדלים לעשות

זה דבר פשוט.

כמה שיותר לזכות את עם ישראל בשביל שנזכה לחלק הראשון, שזה יהיה ביינה של התורה,

ולא יהיה בדם רחמנא לצלם כמו שאנחנו רואים.