28-3-15

"והיה כי ישאלך בנך מחר לאמור, מה זאת? ואמרת אליו, בחוזק יד הוציאנו ה' ממצרים מבית עבדים".

הנה כל מה שהוא מעט המציאות הוא יקר מאד כמו כסף וזהב, והנה הוא יוקר מקרי אבל לא יוקר עצמי. בגלל שכסף וזהב הם נמצאים מעט במציאות, לכן הם יקרים, קשה להשיגם אבל זה יוקר מקרי, לא יוקר עצמי, בגלל שהם מעטים אז הם מתייקרים, לפי ההיצע והביקוש.

יוקר עצמי מה זה? זה שאי אפשר לחיות בלעדיו, זה יוקר עצמי.  למשל, יין הוא חשוב, משמח, אבל עם כל זה, זה לא יוקר עצמי, כי אפשר לחיות בלי יין, לכן גם אם יצמא אדם מאד, והוא רגיל ביין תדיר, עם כל זאת אם יבקשו ממנו על כוסית יין מאה דולר - ספק אם הוא ישתה. ואם יבקשו ממנו חצי רכושו על כוסית, ודאי שהו אלא ישתה, וכל שכן אם את כל אשר לו יצטרך לתת, ודאי וודאי שהוא לא ישתה. כי הוא יכול לחיות עם מים, אבל עם מים בלעדי המים אי אפשר לחיות, בלעדי לחם אי אפשר לחיות, ז"א אלה היסודות שהאדם חי בהם, והוא זקוק להם, ואדם יתן כל אשר לו בעד נפשו כי אי אפשר לו לחיות בלעדם.

לכן אם אנחנו רואים כי כל מה שאדם צריך יותר ואי אפשר לו לחיות בלי זה, ברא הקב"ה יותר. כמו הלחם והמים יש הרבה, יש הרבה חיטה, בכל העולם, ויש מים בכל העולם, ויש גשמים ויש נהרות יש אגמים ויש בתהום ויש ויש ויש ויש, כפי הצורך, בכל מקום יש כפי הצורך, בכל מקום ישוב יש כפי הצורך. אויר אי אפשר לחיות רגע אחד בלי אויר, לכן אוי רמצוי בכל מקום. אם היה כיס אויר בגובה זה שבו אנו נמצאים, כמו שיש למעלה בחלל, אדם היה הולך פתאום נכנס לכיס אויר, אין אויר - היה מת. אז אויר מצוי בכל מקום, כי זה יוקר עצמי, יש לו יוקר עצמי, אבל מי מעריך לחם ומים ואויר? כאילו זה בזול, בחינם כזה, זה לא אין לזה מחיר בכלל. אבל בלי זה אי אפשר לחיות, זה נקרא יוקר עצמי, לא יוקר מקרי כמו זהב וכסף ופלטינה, בגלל שהם מעטים במציאות לכן הם מתייקרים, זה לא יוקר עצמי, זה יוקר מקרי, ולכן מצוי אויר בכל מקום.

אם כן מה למדנו, כל מה שיש יותר זה אות ליוקר עצמי, כי אי אפשר לחיות בלי זה.

ועכשיו נגיע לענייננו, זכירת יציאת מצרים מצינו שנתחייבנו לזכור פעמיים בכל יום, בקריאת שמע שחרית, קריאת שמע ערבית, וגם עשר זכירות שאחד מהם יציאת מצרים, וארבע פרשיות שבראש, וביד, ויציאת מצרים, והמזוזה בפת יציאת מצרים, והכל יציאת מצרים, כל דבר, קידוש יציאת מצרים, ברכת המזון יציאת מצרים, כל דבר שאתה זז כמעט יציאת מצרים, וגם בתפילה אנחנו אומרים, אמת ואמונה, אמת ויציב, יציאת מצרים. וכל המצוות זכר ליציאת מצרים, אם כן נוכל להבין מכל זה, כי בודאי יש לה ליציאת מצרים יוקר עצמי ואי אפשר לחיות בלי זה, כדי להתבונן כי ה' יתברך מושל ומשגיח בעולם, ומי שאינו מתבונן ביציאת מצרים אינו חי, אין לו חיים רוחניים.

ענין סיפור יציאת מצרים זה כמו גרעין, שהולך מן הקודם אל המאוחר, מתחילה הוא צומח, הגרעין מתחילה צומח, עד שנעשה בפועל פירות, אח"כ נשאר מהם שוב בכח, מהפירות בתוכם יש גרעינים, או גלעינים, ויש בכח של הגלעין או הגרעין יש בזה לעשות עוד פעם צמיחה ועוד פעם פירות, כך הענין של סיפור יציאת מצרים, מתחילה אבותינו הקדושים, אברהם יצחק ויעקב, השיגו את ידיעת ה' יתברך בשכלם והכרתם בפועל, אח"כ רצה הקב"ה להשריש את הידיעה הזאת בכל זרע יעקב והוציא אותם ממצרים בפרסום גדול, ואז נזרע ידיעת האלוקות בליבם שזה ממש כמו זריעה בארץ, ואז היתה ידיעה בחוש ועשתה פירות הרבה, כי ראתה שפחה בים מה שלא ראה יחזקאל בן בוזי הנביא. ברבות הימים נשכח מהחוש, ולא נשאר רק בידיעה, אבל לא בזריעה בלב, ואינו יכול להוציא פירות בפועל, את פירות האמונה, כי אינו רק בבחינת גרעין עדיין, לכן צריך תמיד לחשוב בזה, ולזכור את זה כל הזמן, כדי שלאט לאט ישתרש בלב הגרעין היבש הזה, ואח"כ יוציא פירות לפועל, וכך חוזר חלילה. והדבר חוזר מאב לבן ומבן לבנו עד עולם, ומסיפור יציאת מצרים תמיד מגיעים לידיעה, ומהידיעה ל"והשבות אל לבבך" כדי להוציא את הפירות האלה הלוך ושוב וחוזר חלילה, כל הזמן, כל הזמן, כל הזמן, כל הזמן. מה זה חוזר חלילה? חלילה? חס ושלום? חלילה זה מחול סובב סובב, חוזר וחלילה, עוד פעם, בסיבוב, לחול במחולות.

אז אנחנו רואים מפה שכל דבר שהוא ביוקר, איזה יוקר? יוקר עצמי, אנחנו זקוקים לו מאד, אז דבר כזה אי אפשר לחיות בלעדיו, לכן יציאת מצרים בלי יציאת מצרים, בלי להתבונן באמונה, בשרשים ביסודות של האמונה, של האותות והמופתים שנעשו, של שבירת הטבע, של ההשגחה, של שכר ועונש, של השגחה, כל הדברים האלה צריך לראות מיציאת מצרים, וזה צריך לראות כל הזמן ולהוציא פירות, ועוד פעם ועוד פעם, לכן חייב אדם לראות עצמו  יוצא, כאילו הוא יוצא מארץ מצרים עוד פעם ועוד פעם ועוד פעם ועוד פעם. לכן מצווים לזכור יציאת מצרים הרבה פעמים, כי זה יוקר עצמי ובלעדיו אי אפשר לחיות, כל השאר זה יוקר מקרי זהב ופלטינה וכל מיני דברים, סברובסקי יהלומים, כל מיני, זה כל זה זה יוקר מקרי, אנחנו צריכים את היוקר העצמי, לכן התורה מבינה שבלי אויר אי אפשר לחיות, לכן זה נמצא בכל מקום בכל זמן, ככה יציאת מצרים צריכה ללוות אותנו יום יום מספר פעמים ביום, מספר פעמים ביום כדי שאדם יזכור וישריש ויוציא פירות של האמונה כל הזמן בלי הפסק, ויהיה מחובר למי שאמר והיה העולם, למי שאמר והוציא אותנו ממצרים, מי שאמר יביא את הגאולה במהרה בימינו אמן.

ואנחנו מתקרבים מאד, כי סעודיה כבר נלחמת בתימן ועוד צבאות נוספים, ואיראן עכשיו רוצה להלחם בסעודיה, והאמריקאים בינתיים שותקים, והם עוקפים האיראנים את כל המזה"ת, הם כבר יש להם יד ורגל בעיראק ויש להם בסוריה ויש להם בלבנון, ועכשיו בתימן, הם מעקפים את כל המזה"ת, וזה מתאים בדיוק למה שאנחנו אמרנו תמיד, ואמרנו שהמלחמה בפתח. דוט פורגט!

רבי חנניה בן עקשיא אומר, רצה הקב"ה לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצוות שנאמר ה' חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר.