כחו של הטבע לענין שכר ועונש | הרב אמנון יצחק

 

- - - לא מוגה! - - - 

וימצא דודאים ויאבא אותם אל אלאה אמו

ותאמר רחל אלאה תני לי מדודאי בנך

בספורנו

אומר וימצא דודאים

מין עשף טוב הריח וטוב אל התולדה

שתי תכונות טובות יש בו, יש בו ריח טוב ויש לו סגולה אל התולדה

והודיע שבהיות כוונת האימהות רצויה לפני האלוהים יתברך

בהשתדלותן בהכנסת הצרות,

זאת אומרת, היות שהכוונה של האימהות הקדושות

הייתה רצויה לפני הקדוש ברוך הוא,

שהם השתדלו והכניסו את הצרות, את השפחות שלהם

כדי להוליד שבטים,

לעניין הדודאים נשמעה תפילתן על זה,

בזכות זה נשמעה תפילה למצוא את הדודאים

שסגולת טבען אל הילודה.

כי ראוי לצדיק שיעשה ההשתדלות הטבעי

להשיג חפצו,

ועם זה יתפלל שישיג התכלית.

וישמע אלוהים אל אל לאה שהקדימה השתדלותה בזה עם תפילתה.

זאת אומרת, ראובן הלך לחפש לימו את הדודאים,

והיא עשתה השתדלות טבעית כמו שראוי לצדיק לעשות,

אבל לא סומכת על ההשתדלות הטבעית בלבד, אלא מתפללת גם להשיג את התכלית

על ידי זה.

השם שמעה לתפילתה של לאה שהקדימה בהשתדלות,

באומרה נתן אלוהים זכרי אשר נתתי שפחתי לאישי,

זאת אומרת,

היא קיבלה שכר על זה שנתנה את צרתה, את השפחה שלה, לאישה להמשיך להוליד ילדים, כי היא נעצרה אחרי הרביעי.

וזו הייתה ההשתדלות הראשונה כשהיא הכניסה את הצרה לביתה.

בשכר זה נתנו לה את יששכר.

זוודני אלוהים אותי,

נתני חלק וגמול על ההשתדלות השני בדודאים,

שהלכה לחפש על פי הטבע את הדודאים,

ששכר מצווה מצווה, שבשכר דודאים זכתה לזבולון.

אז רואים שהשתדלות בטבע מחייבת גם סכר.

ומי שמשתדל בטבע לעשות את מה שראוי כדי להשיג את התכלית הרוחנית,

ראוי לקבל על זה סכר כמי שמקיים מצווה.

טבע ולמעלה מן הטבע הם אחד.

טבע ונס הם אחד.

זה מאותו מקור.

יסוד שניהם זה רצונו יתברך.

כמו שכתב בספר הישר לרבנו תם,

שגם במצוות התורה אין לנו כי אם רצונו יתברך.

וזהו מלוא כל הארץ כבודו,

ואין חילוק

כלל בין האוכל חלב שהוא עובר על אזהרת תורה ובין העובר על מצווה של טבע.

ולפי מה שנתבאר, הטבע עצמו הוא תורה ממש.

אמרנו שטבע ומחל הטבע זה היינו אח, זה אחד, הכל זה רצונו יתברך.

אז כמו שיסוד התורה הוא גילוי רצונו יתברך לעבדיו הנביאים בני אברהם, יצחק ויעקב,

שזהו המוצא של כל האזהרות והציוויים שקיומם מביא

לידי שכר ועבירתן מביא לידי עונש.

כמו כן, הטבע הוא גם כן גילוי רצון ה' לכל הנבראים,

כל אחד לפי ערכו ומדרגתו.

וקיומו מביא לידי שכר ועבירתו לידי עונש.

אז זאת אומרת, כמו שתורה

היא יסוד גילוי רצונו יתברך בעולם על ידי אזהרות וציוויים, על ידי הנביאים,

ועל זה יש שכר למי ששומר ומקיים ועונש למי שעובר,

כך

למי שלא מקיים את מה שצריך לעשות על פי הטבע,

שזה גם גילוי רצון ה' כיצד התנהג האדם בטבע.

גם כן, כל אחד כמובן לפי ערכו ומדרגתו,

אז אם הוא עושה כראוי הוא מקבל שכר, ואם לא הוא מקבל עבירה, כאילו, עונש.

מי שאינו מכיר לימוד זה של שכר ועונש בטבע,

הרי הוא כמי שאינו מכיר לשכר ועונש בתורה.

מי שהוא כופר ביסוד של שכר ועונש

ואומר שאין תורה, חלילה, מן השמיים,

ודאי שהוא כופר בכל יסודות האמונה.

כמו כן, מי שאינו מכיר לשכר ועונש בטבע,

הרי הוא גם כן כופר ביסוד זה.

שאינו מאמין שיש אלוקים בארץ,

ואינו מכיר שכל הבריאה היא רצונו יתברך.

עכשיו, מובן לפי זה מה שאומר הרמב״ם

בפרק רביעי בלכות דעות,

ששם הוא אומר את ההלכות כיצד לשמור על הבריאות.

שבהיות האדם בריא בטבעו, הוא צריך להשתמר בדרכי הרפואה, בדרכי הטבע, באכילתו, בשינתו,

במרחצו, בכל הדברים האלה.

ועל זה נאמר בתורה, ונשמרתם מאוד נפשותיכם, אז זה על פי טבע.

מה הוא מכניס את זה, הילכות בריאות?

פתאום הרמב״ם

מגלה לנו את גדולתו ברפואה ונותן מזה הלכות?

כן, ונשמרתם מאוד נפשותיכם, זו מצווה,

והיא מצווה על פי כללי הטבע.

מה לאכול קודם, מה לאכול אחר כך, לאכול קודם את הרקים והמשלשלים,

אחר כך את הקשים וכן הלאה,

צריך לדעת.

אבל טבעי זה לא מעט הטבעי, זה לא נמצא דבר טבעי.

טבעי,

זה סגולתו. כי יש לו סגולות של מעל הטבעי.

לא, לא מעל הטבעי, זה טבעו.

הדודאים טבעם לתולדה.

כמו שאתה אומר שהאבנים שהיו בחושן,

כל אחד יש לה סגולה.

אבן השוהן, דוגמה, היא נותנת חן באדם.

אז מי שנושא אותה לא בגלל היופי של האבן,

היא בעצמה מציאותה חן.

יש סגולות בדברים, זה טבעי.

כן, טבעי, אבל יש עניין שזה... טבעי, טבעי. הוא לא נמצא פה בכל... זה שהוא לא מצוי תדיר ולא מוצאים אותו כל כך, זה אומר שהוא לא נמצא הרבה, כי אם ככה,

אז מי שהקדוש ברוך הוא גוזר עליו עקרות או דברים כאלה,

תמיד ימצא את הסגולה של הדודאים,

ואז יוכל כאילו להתגבר על פי טבע.

רגע, יש עניין למשל כמו שהוא פיצל את המצרים עם העיזים,

עם הכבשים. כן.

אז זה נראה כאילו זה טבעי מה שהוא עשה, אבל זה מעל הטבעי.

זה לא מעל הטבע.

לא, זה מעל הטבעי. לא, זו חוכמה טבעית שהוא ידע אותה שלא כולם יודעים.

זה כמו שכתוב בגמרא,

שפעם אחת נולד שחור משני לבנים,

אז היה חשד שכאילו, חלילה,

היה פה משהו לא בסדר, הלכו לרב, אז הוא אמר לא.

היא הסתכלה בשחור אחרי

שהיא הלכה במקווה,

והתמונה הזאת נצטיירה במוחה,

ובשעת התשמיש, כשהיא חשבה במה שהיא ראתה, זה מוליד באדם,

אז זה טבע.

לכן, אם רואים דבר לא טוב כשיוצאים מהמקווה, צריך לחזור עוד פעם, כגון כלב או דברים כאלה, או קוף,

ויש כאלה שנולדו בצורה שהם ראו.

עכשיו יצא לך, קראו לו ברדיו,

קראו לו ילד זאב.

ילד זאב, יש כל מיני,

בתימן היה אחת שדומה לקוף בחלק העליון, יש אחת פה בבת-ים שהפרצוף שלה כמו חתול.

כן.

בכל אופן, הדברים האלה הם נראים כאילו מעל הטבע, אבל זה הטבע, זה טבעו של עולם.

רק לא כל דבר מצוי תדיר ונמצא,

אבל ככה זה.

מכל מקום, כשהולכים על-פי הטבע, מה שצריך,

כל אחד לפי הכרתו, מדרגתו וכו',

מקבלים שכר.

הנה, היא השתדלה להשיג את הדודאים.

לא רק שהיא לא התפללה, היא התפללה גם.

מה היא התפללה? שהתכלית תצא מהדודאים. זה כמו שאתה אוכל.

זה שאתה אוכל, זה יכול להיות לטובה ויכול להיות לא לטובה. יש אחד שיקבל מזה סוכרת ויש אחד שיקבל בריאות.

צריך להתפלל גם שהאוכל יהיה לטובה.

צריך שנשיג את התכלית עם הדבר.

אז אפילו שאנחנו מתנהגים בטבע, צריך תפילה על הטבע גם.

דעת אומות הקדמונים,

אמרנו ככה, ודאי שמי שכופר ביסוד של שכר ועונש ואומר שתורה לא מנה שמים, חס ושלום,

ודאי שהוא כופר בכל יסודות האמונה.

כמו כן, מי שאינו מכיר לשכר ועונש בטבע,

הרי הוא גם כן כופר ביסוד הזה, שאינו מאמין שיש אלוקים בארץ,

ואינו מכיר שכל הבריאה היא רצונו יתברך.

כן, דעת אומות הקדמונים, שאמרו עזב השם את הארץ,

שהם לא הכירו ביסוד הזה של אחד,

והם האמינו שהשם הוא למעלה מן הטבע.

אבל בטבע הוא אינו,

הוא למעלה מן הטבע.

אבל אנחנו מאמינים שהבריאה כולה היא על כל נבראיה,

בכל טבעיהם ובכל תכונותיהם ובכל תנועותיהם ובכל מעשיהם הטבעיים,

הם רק

פי מלך שמור.

הם עושים רצונו יתברך. אין בהם כל דהוא של עצמיות.

לפי זה פשוט מה שכתב אספורנו,

שבעד ההשתדלות הטבעית

ביקשו האמהות שכר.

כמו שאומרת לאה, שבזכות הדודאים,

כשהיא עשתה השתדלות טבעית להשיג אותה, היא זכתה לזבולון.

אז זה הפשט של הכתוב של אספורנו, שבעד השתדלות טבעית

ביקשו האמהות שכר,

משום שבקשת שכר בעד טבע זה מיסודות האמונה,

שזהו היסוד של אין עוד מלבדו.

כשמבקשים שכר רק בעד קיום התורה ובעד קיום טבע לא,

הרי זה כמי שאומר שהשם הוא רק בתורה והוא לא בטבע,

והוא כופר ביסוד שהשם אחד,

כל הבריאה היא באחדותו יתברך.

והוא אומר כאילו על השמיים כבודו בלבד, חלילה.

ומה מגוחך הדבר שהאדם יגדיר למציאות השם שהוא רק בשמיים אבל בארץ אינו?

המתבונן נטה בליבו

וממשמש בדופק של אדם כזה,

הראה שבאותו דיבור

שאין אלוקים בטבע,

ישנה כבר אי אמונה באלוקים כלל, אפילו בתורה.

זה הביאור שאמרו חכמים זיכרונם לברכה.

אם אין דרך ארץ,

אין תורה.

חכמים גילו לנו אותו כוח שממנו נובעת האמירה של אין דרך ארץ,

מי שאינו מכיר לאלוקים בטבע,

הגרעין של הכוח הזה באמת הוא אין תורה,

גם כן.

מי שאין בו דרך ארץ,

והוא לא מאמין בכוחות הטבע שהשם הטביע בהם והם רצונו יתברך,

גם אין לו תורה.

כשאין מכירים דרך ארץ מן השמיים,

הרי כל מי שנברא בצלם אלוקים נברא עם דרך ארץ מוטבע בו.

כבר דיברנו בזה כמה סיעות.

מי שלא מכירים דרך ארץ מן השמיים, לא מכירים גם שהתורה מן השמיים.

ובאמת,

אנחנו רואים את זה מחיינו חזק מאוד.

לדוגמה,

ממה אנחנו מפחדים יותר?

אנחנו מפחדים יותר מאוכל חלב ונכרתה נפש ההיא?

או אנחנו מפחדים יותר מאריה שעומד מולנו?

אנחנו מפחדים מאריה,

אז אנחנו מרגישים את הטבע חזק.

ממה אנחנו מפחדים יותר?

מהאיסור הזה של אוכל חלב

או מגזלן שפורץ הביתה?

טבע.

אתה מפחד מהטבע.

אתה לא מפחד מהתורה.

אתה לא יודע מה אתה אוכל.

אתה לא יודע באיזה כשרות.

אתה נכנס לחתונה, מרביץ ארוחה. כולם אוכלים, גם אתה אוכל.

ביררת,

אתה יודע מה קורה, אתה שומע שמועות,

מחליפים בשר, בשר לא

עובר

את הבדיקות

של הווטרינרים,

מעבירים שחיטות שחורות,

כל מיני דברים מוזרים,

תחת השגחות, מכובדות.

איך אתה לא חושש?

מה זה אריה?

כולם אוכלים.

אם כולם אוכלים, אז הם לא מפחדים.

מה זה אריה?

אריה?

קטר עלינו אריה.

חתול ייכנס לתוך, זה כולם יברחו משולחנות.

אם יקפוץ לו חתול על השולחן,

פששש, תראה אותו איך הוא משתטח.

אבל קפץ לו, אתה מבין, חלב לשולחן,

מחליק אותו.

מה אכפת לי, אני יודע מה, אני לא יודע, זה היה כתוב שזה כשר, הנה, תשאל את המלצר.

מה, מה זה פה?

אה, בסדר, תודה, ביי.

עוד ביץ, יאללה.

אפשר להרביץ.

הרי שטועים אנחנו בדמותינו שרק טבע אין לנו.

אם אין לנו טבע, אין לנו גם תורה.

אם אין תורה,

כתוב גם אין דרך ארץ.

כשאין למעלה מן הטבע,

דהיינו התורה,

אין טבע,

כי אי אפשר לאדם להכיר ולדע שיש אלוקים בטבע.

לולא ניתנה לנו גם הנהגה של מעלה מן הטבע,

לא היינו יכולים להכיר

את האלוקים שבטבע.

לדוגמה,

במצרים,

מה הייתה התכלית של כל מצרים?

כל יציאת מצרים

זה למעלה מן הטבע.

אבל מה הייתה המטרה?

למען תדע כי אני אדוני בקרב הארץ.

שהמצרים לא הכירו בזה,

והם אמרו, עזב אלוקים את הארץ.

וכאילו בטבע אין דין ואין דיין.

מה הייתה תכלית הניסים?

להוציאם מהטעות ולהראות להם שהטבע גם כן אינו, כי אם רצונו יתברך.

למען תדע כי אני ה' בקרב הארץ, בקרביים של הארץ.

תראה איך אני יכול להפוך לך את המים לדם,

תראה איך אני יכול לרכוש לך את כל הארץ כנעים,

תראה איך אני יכול נגד הטבע להביא לך את כל החיות שפוחדות מיישוב האדם,

נכניס אותם לבפנים והם לא יפחדו.

תראה מה אני יכול לעשות.

אני אביא לך ישבה מים ביחד ואני אחרבב לך אותם, ירדו לך על הראש כמו אבטיח.

תראה מה אני יכול לעשות.

הקב' הוא מראה לך, אני בקרב הארץ.

מה אתה חושב, שאני למעלה?

אני אגיד לך באיזה שעה יהיה, מה יהיה,

ותראה איך אני משנה את הטבע בשנייה.

אז מי שולט בטבע?

מי זה רצונו?

מי עושה רצונו?

הטבע.

אז לכן, כדי להוציא אותם מן הטעות ולהראותם שהטבע גם כן אינו כי אם רצונו יתברך.

להם את הנצרי, הייתה להם הרי את השליטה בטבע בעצמם,

שהרי למה הם ככה פשחים?

אבל הם עשו את זה בדרך כישוף, לא בדרך... אז זה בשבילהם שליטה. לא, זה נקרא טבעי, כי יש כוחות כאלה שאפשר לפעול איתם בטבע,

שמשפיעים על הטבע.

ומתוך שהראו שבהנהגת הטבע ישנה הנהגה של למעלה מן הטבע,

כיוון שהם ראו שיש שליטה על הקב' בטבע,

מזה הם הבינו שיש למעלה מן הטבע,

נתברר להם ששתי ההנהגות האלה אינן כאילו מקור אחד.

אז זאת אומרת, מה שלמדנו פה עכשיו, חידוש גדול שאולי לא ידענו,

זה שהטבע והנס,

זה דברי הרמב״ן, זה דברים ידועים מפרשת ויחי,

שכל שאינו מאמין,

שכל מעשינו מקרנו ניסים הם,

לא רק שהוא כופר בתורת ה' וכו' וכו'.

זאת אומרת, הכל זה רצונו יתברך.

הכל זה השם.

וכמו שאתה יודע שמגיע לך על קיום מצווה, שכר,

בביטול מצווה או עבירה, עונש,

כך בטבע, אם אתה עושה מה שצריך על פי טבע, ראוי לקבל שכר,

ומה שלא, עונש.

מה, אתה לא יוכל להגיד אדם, אתה מבין, מה אני עושה? אני עושה ככה זף זף זף, זה יצא ככה זף זף. הלו,

אתה צריך לדעת

איך ההנהגה בטבע ומה תוצאותיה והשלכותיה. אתה לא יכול להתעלם.

אתה אומר, אני אוכל וה' יעזור.

לא, אם אתה אוכל משהו לא טוב, ה' לא יעזור.

כי יש טבע, וזה רצון הבורא.

שזה יועיל לבריאות, זה לא יועיל לבריאות. זה ריבוי שלו לא טוב,

זה מיעוט שלו יפה, כמו שהגמרא אומרת.

יש כמה דברים מיעוטן יפה, וריבויין לא יפה, וכן הלאה.

יש, צריך לדעת, להתהלך גם בטבע.

כשלאה מחפשת דודאים ועושה השתדלות טבעית,

היא מבקשת שכר.

והיא מקבלת, והיא אומרת שקיבלתי שכר.

קיבלתי את זבולון בזכות ההשתדלות הטבעית.

מה פירוש? מה, את לא סומכת על הקדוש ברוך הוא?

את הולכת לטבע?

גם הטבע זה הקדוש ברוך הוא.

גם הטבע זה הקדוש ברוך הוא.

זה לא חוץ לקדוש ברוך הוא. זה הקדוש ברוך הוא.

כמו שזה הקדוש ברוך הוא, זה הקדוש ברוך הוא.

והתפילה היא שעם הטבע נגיע לתכלית השלמה ולקיום רצון הבורא תמיד. אמן מאמן. וביחד אני אומר,