מיקס 50 שאלות ותשובות חלק 2
- - - לא מוגה! - - -
אתה אמרת שהדרך הטובה להתיר את הספק זה ללמוד.
לא, לא רק ללמוד, ללמוד ולבדוק.
ללמוד ולבדוק, אבל אם הספק שלי הוא יותר גדול,
ואני בספק מה הדת הנכונה.
איך אני יכול ללמוד את כל הדתות?
יש כל כך הרבה דתות, איך אני יכול לדעת מה הדת הנכונה? איך אני אדע שזו היהדות?
אז קודם כל, מאחר שהדתות האחרות יצאו מדת היהדות,
אז אין לך בכלל שום בעיה.
איך אני יכול לדעת שזאת הדת הראשונה?
איך אני יכול ללמוד את זה?
מתי נוסדה הנצרות אתה יודע? יש דתות שקדומות לנצרות.
מתי נוצרה הנצרות אתה יודע?
שנת אפס אחרי... שש לספירה בערך.
מתי? לפני כמה זמן אתה יודע? בסביבות אלפיים שנה.
אלפיים שנה, והאסלאם?
אני לא בדיוק יודע, שש מאות, שבע מאות. לא, יותר. אלף שלוש מאות. תגיד לי. והיהדות?
ארבעת אלפים שנה?
שלושת אלפים שלוש מאות וקצת
יש דתות אבל שקדומות גם לנצרות
איזה?
טאואיזם, תרבות סינית, אם אתה מכיר.
איזה דת זאת? מה היא אומרת?
מה הדעות של הדת?
מה היא אומרת? כן, מה היא אומרת?
הם מאמינים בעיקר באיזון בין בחיים, כאילו, לשמור על איזון נכון. כל הכבוד. מה זה קשור לאלוקים?
הם מאמינים שהאלוהים שלהם,
הוא שומר על איזון. איך אני יודע שהאלוהים שלנו הנכון ולא האלוהים שלהם?
קודם כל, אתה צריך להבין שאלוקים זה רק אחד.
משברת העולם זה האלוקים.
עכשיו, אחד רוצה לפרש אותו כך, ואחד רוצה לפרש אותו כך, ואחד רוצה לפרש אותו כך.
איך תדע?
העם שהאלוקים נגלה אליו ונתן לו את התורה שלו,
והוא עומד איתו בקשר מתמיד,
וניבא את הנביאים שלו,
מה יקרה להם במשך כל הדורות,
והכל יתקיים, זו דת האמת.
תודה רבה.
תהיה בריא.
שלום.
כן, שלום וברכה.
אני כמה פעמים הייתי בהרצאות שלך,
וביקשתי ממך לברך אותי שאני אחזור בתשובה,
אבל אני לא מצליחה.
מאז לא אצלה?
לא.
מה היה הקושי?
שאני עובדת בשבתות.
מי אמר לך לעבוד בשבת?
אני עובדת בבית חולים. אז מה אם את עובדת בבית חולים?
תחליטי שאת לא עובדת במשמרות עם שבת.
זה לא אפשרי.
אם את חשובה להם, זה אפשרי. אם את לא חשובה להם, תחליפי מקצוע.
אבל אי אפשר לחלל את השבת.
אם זה פיקוח נפש, מותר.
אבל לא כל דבר שעושים שם זה פיקוח נפש.
אז מה אני אמורה לעשות? את רוצה לאבד את העולם הבא?
לא.
נו, אז למה לך להמשיך לעבוד במקום שאסור?
אלא אם כן הגדרים של שבת יתקיימו במלואם.
איך אבל?
על ידי זה שתפני לרב פוסק שידריך אותך מה מותר ומה אסור בשבת.
ואז תעשי רק מה שמותר ותגידי להם שאת לא יכולה לעשות מה שאסור.
אז יגידו לי ללכת לבית.
יפה, אז תלכי הביתה ותגידי לבורא, ריבונו של עולם,
עשיתי מה שכתוב בתורתך,
לא עברתי עליה,
אנא המצא לי עבודה טובה שלא אצטרך לחלל את השבת,
ייתן לך משהו יותר טוב מזה.
הבנתי.
תודה. שהפעם יהיה בהצלחה.
תודה רבה.
כן.
בעניין הדגים, אין בעיה בכשרות?
דגים זה רק צריך לבדוק מתולעים.
זה כל בן אדם צריך לבדוק.
בספר של הרב ויה אתה תסתכל שם ואתה תראה בעזרת השם יתברך
שהוא מגדיר בדיוק מה יש ומה אין ואיפה.
יש בעיה גם של דגים מזויפים.
יש טונה מזויף שזה כאילו טונה כשר וזה טמא.
אז צריך לדעת בדיוק מה מומי אבל יש את זה הכל בספר תקרא ותדע.
כן. תודה כבודו.
אני רוצה לשאול את כבודו.
אני רוצה לשים ציצית לכולם שוחקים עליי בגלל שאני שם ציצית מה אני אמור לעשות?
לצחוק עליהם בחזרה.
אי אפשר לצחוק עליהם בחזרה. הם כמות, אני אחד.
הפוך.
אתה בצחוק אחד יכול נגד כולם.
הם צריכים כולם לצחוק בשביל אחד.
אבל זה מביך. אתה אחד מול כולם ואתה עובר בבית הספר וכולם צוחקים עליך.
אז אני במקומך שם את הציצית מעל הבגדים.
אתה שומע מעל הבגדים
ושם מדבקה עליה של שפתיים צוחקות עם שיניים.
שלא תצטרך אפילו לצחוק.
תודה כבוד הרב. תהיה בריא.
כבוד הרב, יש לי שאלה כזאת.
לפי הדברים, פרק ד',
ועתה ישראל שמע החוקים והמשפטים אשר אנוכי מלמד אתכם
למען תחיו ובאתם וערשתם את הארץ אשר אדוני אלוהי אבותיכם נותן לכם ולא תוסיפו על דבר.
אשר אנוכי מצווה אתכם ולא תיגרו ממנו לשמור.
איך אתה מסביר את זה?
מה אתה רוצה שאני אסביר? מה קשה לך?
שלא יוסיפו ולא יגרו דבר עד אומן התורה?
לא יוסיפו על דבר אשם. נכון.
ולא יגרעו, לא יפחתו מלעשות ולקיים את המצוות. נכון. אבל היום מוסיפים הרבה מאוד.
לא, תרי״ג מצוות זה תרי״ג מצוות.
ומה שאתה קורא, מוסיפים זה תקנות של חכמים.
זה לא קשור בכלל למצוות.
יש מצוות של חכמים
ויש מצוות התורה.
יש מצוות שנקראות דאורייתא
ויש מצוות שנקראות דרבנן.
חכמים יכולים
לתת לנו מצוות
שהם מחליטים לעשות.
זה לא קשור לתורה.
זה מצוות שמטרתם לשמור על התורה.
אבל יש דברים ש... סתם דוגמה.
אם ניקח תורה שבעל פה, כן? כן.
אם ניתנה בהר סיני תורה שבכתב, תורה שבעל פה, למה בתורה לא מוזכר דבר אחד?
מה לא מוזכר?
דבר שבעל פה.
תורה שבעל פה. למה לא מוזכרת פעם אחת?
אלוהים לא מזכיר את זה אפילו.
בטח שמוזכר. איפה?
ויתנה לך את לוחות האבן והתורה והמצווה אשר כתבתי להורותם.
להורותם אתה יכול לקבל את זה כהוראה כשאתה קורא את התורה. חכה רגע, חכה, חכה, חכה, משטרי חונדרי מגאנד, אוטסרי.
רק רגע.
אני מחכה.
אני אתן לך עכשיו את זה.
רק שנייה, אני אתן לך את זה. שנייה.
אני אקריא לך את זה מתוך הכתובות.
יש לך סתם דוגמה שהכי הורג אותי, ועשית רב.
עשה לך רב. אחר כך נסביר לך את זה לאט לאט. חכה.
והתורה אשר כתבתי.
רק שנייה.
עכשיו אני אסביר לך.
מילה מילה.
רק שנייה.
כן.
הרמב״ם
כותב כך
כל המצוות שניתנו לו למשה בסיני בפירושן ניתנו.
שנאמר,
ואתנה לך
את לוחות האבן
והתורה
והמצווה.
תורה זה תורה שבכתב,
והמצווה
זו פירושה.
וציוונו לעשות התורה על פי המצווה,
ומצווה זו היא הנקראת תורה שבעל פה.
אבל בתורה
כתוב שמצוותיו
הוא מפרש את זה לבד בתורה
לא אין פירוש למצוותיו בתורה עצמה לא אי אפשר לפרש את התורה
בלי התורה שבעל פה למה אני בקלות יכול להבין כן לא בקלות את הכל אבל בוא נגיד דברים פשוטים בוא נגיד דברים פשוטים הנה וקשרתם לאות על ידכם
והיו לטוטפות בין עיניכם תסביר לי את המצווה הזאת יש
המשך לזה מה המשך
וגם בשכלך איפה כתוב בשכלך תקרא את זה
תגיד לי אתה ממציא תורה חדשה לא תקרא אני קראתי את זה איפה קראת את זה ותגיד לי באיזה פסוק שאני אמצא לך את זה
הנה תפתח פתחתי אני לא צריך אני יודע את זה בעל פה
יש שמה אתם אומרים כל יום וקשרתם לאות על ידכם והיו לטוטפות בין עיניכם
והיו הדברים האלה אשר אנחנו מצוות על ליבכם
אמרת בשכלך ועל ליבכם
מה על ליבכם לא הבנתי
מה על ליבכם הקדוש ברוך הוא הכניס את זה בלב מה הוא עשה
לא
הבנתי מה זה קשרתם אני רוצה להבין על ידכם מה לקשור
לקשור זה לא בהכרח לקשור משהו אה אם לקשור הכוונה לא לקשור אז ודאי שצריך תורה שבעל פה איך תדע אם יכול להיות שהמילה לקשור זה לא הכוונה לקשור אז זה בכלל מסובך לקשור בדבר בוא נגיד דבר תורה
על ידך שהידיים שלך לא יסטו לימין אל השמאל ידעו את דבר התורה זאת אומרת אני צריך ללכת ככה כשאתה תלך מול עיניך תמיד תדע את התורה
אז אני אלך ככה ועם הראש ככה לא ואם אני הולך ככה אני מקיים את התורה לא כן אתה אומר לא לסטות עם היד לא ימינה ולא שמאלה ישר לסטות זה אומר אתה יודע את דבר השם ואת כל מצוותיו ואתה לא פונה לא ימינה לא שמאלה לא חוטא לפניו לא הבנתי ואתה יודע הידך עובדות למען השם הראשך פונה למען השם למה אתה לא מראה אותי שם? הלו חונג'י רבסטרי מה קרה לך?
אני מסמן עם הידיים להראות מה הוא מתכוון ואתה לא מראה אותי
הוא אומר ללכת עם הידיים ישר, לא לסטות ימינה ולא שמאלה,
ללכת ישר ומראש ממול.
ככה אתה מנסה. לא, כדבר השם.
שהידיים שלך ידעו את השם ולא יסטו, לא ימינה, לא שמאלה,
לא יחטו. איך לעשות עם היד שאני אדע את השם? לא צריך לעשות.
אז מה, כתוב, קשרתם לאות על ידכם. מה זה הכוונה?
אות, הבנה, שאתה מבין את דבר השם. אות זה הבנה?
הבנה של השם, שאתה יודע...
אות זה הבנה?
המילה אות זה הבנה?
אתה יכול להבין את זה גם ככה. אז לקשור את ההבנה?
הוגשרתם לאות לקשור את ההבנה. לקשור את הדבר השם שיהיה על ידיך.
אה, לקשור את דבר השם. מה אני קושר על היד בדיוק? רק שאני אדע.
אתה קושר שאתה לא הולך בדרך.
מה? שלא, מה שהוא מצווה עליך.
מה אני קושר ביד? בדבר שלו, במצוות שלו. מה אני קושר? יש לי יד עכשיו.
אני קם בבוקר, מה לקשור?
לא צריך שום דבר לקשור בפיזי. שום דבר פיזי. לא.
הבנתי.
יש מצוות תפילין בתורה?
לא. אין מצוות תפילין? לא. אין. מאיפה אתה יודע שאין?
קראתי מספיק ולא מצאתי דבר אחד ש... לא מצאת, אבל מצאת שאות זה הבנה.
אוקיי, לפי... לפי מה שאתה אמרת. כן. ואיך מצאת שאות זה הבנה?
למה שאני קורא.
מה כתוב? כתוב אות. מה זה אות?
אות הנה, דבר השם. מה? מה?
אות, תורה, דבר השם. אות זה דבר השם, זה תורה, זה הבנה, זה כבר כל המילים שבתורה כבר. כן. זה אות הכל.
כן. מה כן? כן.
מה?
כל מה שאתה קורא, זה הדבר השם.
זה האות שמה. כשהשם אומר בשבת,
אות ביני וביניכם, מה הכוונה שמה?
אות, שלו, שהוא נתן. זה השבת, זה אות שלו. אה, עכשיו אות.
אה, אות זה עכשיו מה שהוא נתן. ברית. ברית. שבת זה ברית. ברית.
אז הוא קשרתם לאות, זה קשרתם ברית.
כן, עם אלוהים.
אה, לקשור עכשיו ברית. שמת למה אמרת קודם?
קודם הבנה,
אחר כך אמרת, מה עוד?
נכון, עוד.
אז זה הכול, כאילו מה שאתה רוצה אתה אומר כל רגע.
לא.
הבנתי.
לפי הדבר השם. עכשיו כתוב בתורה, וזבחת כאשר ציוותיך.
מה הכוונה?
עשית את, איך קוראים לזה, קורבן
למען השם.
איפה כתוב וזבחת? איך זובחים?
איך זובחים?
זובחים יש לך בדברים, מפורש.
איך זובחים, אני ש... איך מביאים קורבן וזבח. איך זובחים? מה זה זביחה? זבח.
מה זה זביחה? איך זובחים?
זבח לשם.
מה זה וזבחת?
זביחה? מה זה זביחה? מילה.
זביחה, מה זה?
מזבח. מזבח? מזביחי? ממה שאתה רוצה?
מה זה זבח? מה זה וזבחת?
מזבח עצמו שאתה מביא לאלוהים. איך אתה מביא אותו?
מה אתה עושה? בכל דבר.
מה אתה מביא? מה אתה עושה?
זבח יכול להיות התפילה שלך, הדבר שאתה עושה לאחר, הטוב, כל דבר. אמרת קורבן עכשיו שמביאים זבח לשם. גם קורבן.
זה חלק.
לא הבנתי, אמרת קורבן. זבח מביאים קורבן בבית המקדש. מה זה קורבן? תגידי סוג של קורבן.
סוג של קורבן?
כן.
קבע, ציוני.
כבש, הבאתי כבש, מה אני עושה איתו? למי אני מביא? לכהן הגדול. ומה אני אומר לו? הכהן הגדול, כן? לא כהן קטן, רק גדול.
הקטנים לא משחקים איתם בכלל.
לא, הם עושים טוב. הם משחקים בחצר.
רק הכהן הגדול. הבאת לו את הכבש, מה קורה איתו עכשיו עם הכבש?
מה קורה עם הכבש?
מה, הוא מסתכל עליו, מחייך, מה?
שם לו ציצית. אתה שם ידיים עליו, הוא לוקח את החטאים.
אה, אני שם את הידיים על הכבש, ומי לוקח את החטאים?
הכבש.
הכבש לקח אותם.
כן. ואחר כך משחררים אותו?
לא. מה עושים לו?
שוחטים אותו. אתה שוחט אותו. איפה כתוב? בתורה. מה כתוב?
בתורה. שאתה שוחט אותו.
איך כתוב?
כתוב. כתוב. שאתה תראה את החטא, שאתה עצמו שוחט, כדי שהדם שלו, שאתה רואה את הדם, יוצא ממנו.
לא הבנתי, אבל איפה זה כתוב?
בתורה.
איפה הוא? בדברים? אולי וזבחת.
לא.
לא? אז הנה אני אקריא לך.
מצוות עשה שישחוט מי שירצה לאכול בשר בהמה חיה ועוף.
מצווה שישחוט.
ואחר כך יאכל.
שנאמר
וזבחת. אתה לא מסתכל עליי, אתה מסתכל על הפתק. לא, אני מחפש לך. לא, אתה מסתכל על הפתק שלך.
שנאמר וזבחת מבקרך ומצונך.
ונאמר בבחור בעלמום,
אך כאשר יאכל את הצבי ואת האיל הלמד תשחייה כבהמה לעניין שחיטה,
ובעוף, הוא אומר, אשר יצאו צאת חיה או עוף
ושפך את דמו מלמד ששפיכת דם העוף
כשפיכת דם החיה וילקוט שחיטה בכולן אחת הן.
לפיכך השוחט, בהמה או חיה או עוף
מברך כך וכך וכו' וכו'.
נו, תגיד לי, אז וזבחת בסוף? זה לא מה שחשבת.
למה? כי צריך תורה שבעל פה שתסביר.
כתוב בספר דברים שדילגת עליו,
הואיל משה באר את התורה.
איפה הביאור שהוא באר את התורה אם היא כל כך מבוארת?
למה צריך לבאר מה שברור?
מה עוד צריך לבאר את התורה?
אם כתוב הכול,
למה צריך לבאר?
אבל למה לא מוזכרים הדברים האלה בתורה עצמה?
אם זה באור, אז זה התורה שבעל פה.
כי כשאני שולח אותך למכולת,
ואני אומר לך, תביא ביצים ומרגרינה,
ותביא גם שקית אחת חומוס,
אז אני אומר לך את הדברים,
אתה שואל אותי, רגע, אבל איפה המכולת?
אז אני אומר לך, תרד למטה, תלך ימינה, ברחוב השני שמאלה,
שם תראה יש שלט.
כתוב, מחמוד, תיכנס, שמה קונים.
כל זה, כל זה, כל זה. אם תורה שבעל פה שיש לה חשיבות כזאת היא גדולה, למה לא ייכתב בתורה עצמה?
לא בתנ״ך, לא נביאים לא מזכירים את זה. אף אחד בתורה לא מזכיר תורה שבעל פה.
ולכו תשמעו לרבנים, ולכו תשמעו לזה. למה לא מוזכר? מוזכר, הנה אמרתי. אמרתי. זה אתה יכול לפרש את זה ככה, אבל עצמו אין. אני לא מפרש. בוא תקשיב.
הקדוש ברוך הוא נתן לנו תורות,
לא תורה אחת.
אתה יודע?
אתה יודע מה כתוב אצל אברהם אבינו עליו השלום?
מה כתוב אצלו?
אתה יודע או לא יודע?
תגיד לי.
אה, חשבתי שאתה יודע הכול. לא, אני יודע חלק גדול, אבל בוא תגיד לי אתה. עקב אשר שמע אברהם בקולי וישמור משמרתי, מצוותיי,
חוקותיי ותורותיי.
מה זה תורותיי?
כמה תורות יש? אחת? לא, יש שתיים.
תורה שבכתב
ותורה שבעל פה.
שתי התורות האלה
הן יחדיו משלימות. בלי תורה שבעל פה אי אפשר להבין מילה בתורה שבכתב.
כתוב בסוכות, תשבו שבעת ימים.
מה זה סוכה?
כמה הגודל שלה?
כמה צריכים להיכנס בה?
מה גובהה?
מה רוחבה?
מה אורכה?
איפה כתוב?
ממה עושים אותה?
מה זה סכך פסול?
מה זה סכך מותר?
מה זה טמא?
מה זה מחיצות?
מה גודלן?
איפה זה כתוב?
כתוב סוכה.
סוכת מצילים בים?
סוכה לצל?
איזה סוכה?
סוכה של ילדים שקונים בחנות?
איזה סוכה?
כל אחד יפרש איזה סוכה.
צריך לדעת מה זה סוכה.
כל מצווה ומצווה צריך שיהיה לה ביאור.
בלי ביאור,
אי אפשר לעשות. אז יש לך עכשיו בלאגן.
לך יש, לי יש. לא, יש. לי יש משהו. הרמב״ן עם החז״ל, זה עם זה, זה נגד זה, זה נגד זה. לא. את מי תאמין? אף אחד לא נגד אף אחד, הפוך.
כולם יושבים לברר. פרשיות, נכון.
כולו פרשנות.
כולם יושבים לברר בדיוק את המשנה. משנה זה תורה שבעל פה.
והם יושבים לברר לנו, בדיוק לנו, הסתומים,
שלא מבינים,
מבארים לנו, כי אנחנו רחוקים מאוד מאז שה... אבל יש לך אחר כך בעיה. הרב הזה אמר ככה על פי הפרשייה. זה אמר ככה על פי פרשייה. למי תאמין? לא, לא. אני אגיד לך איך.
קודם כל יש כללים.
הכללים אומרים ככה,
שאנחנו הולכים אחרי רוב,
כמו שבבית משפט,
להבדיל.
הרוב תמיד סוטה מהאמת.
הבנתי.
אז כל העולם מטומטם.
כל העולם כמעט נחרב שמונה
אנשים ניצלו. נכון, אז כל העולם מטומטם, זאת אומרת שתמיד... מה אלוהים אמר למשה מתי שהוא ירד? אם אפשר לסיים אצלך משפט.
אפשר? בבקשה. בתורה שלך לא כתוב אות, משהו, הבנה, שכל, שכלך, משהו.
אז ככה,
אם
כל בית משפט יש שלושה שופטים,
למה צריך שלושה?
שיהיה הכרעה.
איך תהיה הכרעה?
המיעוט קובע, הרב קובע.
אחרי רבים להטות.
כל העולם מבין את זה.
שאם הרוב אומרים ככה והמיעוט אומר ככה,
במקום שמחפשים את האמת ודנים על פיה,
אז שומעים לרוב.
זה נקודה אחת.
זה במקום שדבר הוא לא ברור.
במקום שדבר ברור,
אז הוא ברור לכולם.
כמו שאומרים, פה אחד.
אז יש מקום של פה אחד ויש מקום של על פי רוב.
זה דבר אחד.
דבר שני, אתה צריך להבין
שאין פה שלושה אנשים.
במשך כל הדורות עמדו מאות אלפים של גדולי דורות, חכמים, מחוכמים, שכולם דנו בכל סוגיה וסוגיה וטחנו אותה מכל הכיוונים.
ויש בירור מבורר לחלוטין, דק עד דק,
לכל דבר ודבר שכתוב בתורה הקדושה ובתורה שבעל פה.
לידיעתך, רק שתדע להבא,
תורה שבכתב זו התורה שאתה מכיר מבראשית עד סוף דברים,
ותורה שבעל פה זו כל המשנה.
המשנה נתפרשה על ידי הגמרא,
שהגמרא זה התלמוד שמבאר את המשנה.
כי המשנה מצומצמת, כתובה בקיצור,
מובנת לדור שכתב,
אבל הדורות שבאו אחרי זה צריך היה לפתוח להם את הדבר.
כמו
שאני אסביר היום
עליך, מחר אני אפגש
ואני אגיד למישהו, היה אצלי מישהו בהרצאה, מה שימך?
דניס.
דליס.
ואני אגיד שהוא היה אצלי בהרצאה. יגידו מי הוא,
אז אני אגיד, זה אחד שטען
שהתורה
זו תורה אחת ואין תורה שזה, ולא כתוב תורה שבכתב, ובעל פה, ולא כתוב כלום,
וזה בשכלך, וזה ככה.
אומר, רגע, רגע, אמרת בתחילת זה דליס,
עכשיו אתה מספר לי סיפורים,
ואתה אומר לי שהוא היה ככה,
והוא היה באמצע הקהל, והוא לקח את המיקרופון,
מסתכל כל פעם, וקרא, ואמר, וענה.
כמה סיפורים אתה מספר לי על הבן אדם? כולה דניס אחד.
זה בגלל שאני מכיר אותך כבר, אז אני יכול להגיד את כל הדברים.
אבל אם אנחנו היינו פה,
גם אלה היו פה,
אז אני אומר להם, רבותיי, אתם זוכרים כשהייתי פה בפעם הקודמת, והיה פה בחור צ'יק שקראו לו דניס?
אז כמה יצביעו? כן, כן, אני זוכר פה, הוא ישב פה מאחוריי.
זהו!
לא צריך יותר.
דניס, כולם מכירים הערב.
אבל בעוד דור, שתיים, לא ידעו מי זה היה.
צריך להסביר להם, צריך לפתוח את זה, להסביר מה הוא אמר,
מה ענו לו,
כמה זמן הוא דיבר וכו' וכו'.
ככה היה.
בזמן המשנה... אבל יש לך עכשיו עוד בלאגן.
אני, תמיד יש לי בלאגן, ברוך השם. כי זה לא מסתדר עם זה. זה אף פעם לא יסתדר בסוף. מסתדר. מה האמת ישרה?
ישרה היום. בלי פירושים, בלי כלום.
ישר.
היום ישר, ישר. היום פירושים, בלי פירושים, ישר.
זה השולחן הערוך
שאנחנו צריכים לקיים אותו.
זה תמצית התמצית של התמצית של כל הדינים וההלכות שנתבררו
במשך כל הדורות.
הכול מכונס בספר אחת שקוראים לו שולחן ערוך,
ובספר הזה כתוב בדיוק מהם המצוות ואיך מקיימים אותן.
אבל אין בתורה אזכרה שברגל ימין זה החשיבות,
שתתעורר יגל ימין.
לא הבנת. זה, אתה צודק.
אבל התורה לימדה אותנו על ידי התורה שבעל פה.
התורה שבעל פה לימדה אותנו, אתה מבין, את הדברים שלא כתובים שם בפירוש,
אלא כתובים ברמז.
ואם זה לא יהיה נכון בסוף? אין בסוף לא נכון. בסוף זה הכי נכון. אבל אם זה לא יהיה נכון בסוף. אמרתי שזה הכי... אתה עולה למעלה, אומרים לך, וואלה, לא נכון עשית.
היית צריך לקרוא את התורה עצמה ולא את כל מה שבא. אז בוא אני אגיד לך דבר אחד, בוא תקשיב.
כמה יש, דניס?
אחד? מיליונים או מיליארדים.
לא, רק אחד יש, דניס. לא, בשם? יש מיליוני מיליארדים, כמוני אחד. לא, בשם, בשם.
כמה יש אנשים שחושבים כמוך?
מאות.
מאות.
אבל בעם ישראל עמדו מיליארדים שעושים את מה שאני עושה.
כי אני עושה את מה שהם עשו.
מה, עם ישראל חטא?
מה זה חשוב אם הוא חטא?
אבל עושים... הוא עשה עגל הזהב מתי שהוא ראה את אלוהים ואת הכול. מה זה חשוב שהוא חטא? זה חשוב.
זה לא חשוב.
זה בטח חשוב. אמרתי, זה לא חשוב. בטח כן. זה לא חשוב.
זה לא חשוב.
כמו שעולה על ההר, זה לא חשוב. אם אלוהים הם רואים את אלוהים, בורחים, עושים את זהב. זה לא חשוב. הלכו עם אלוהים עם הכול, חטאו. זה לא חשוב. למה? הרב חטאו. אבל זה לא חשוב.
למה זה לא חשוב?
אתה יש לך ילדים או עוד לא?
יש. יש לך?
כן. תודה לאללה. ומישהו מהילדים פעם חטא לך, לא שמע לך? לא, חס ושלום, הוא תינוק עדיין.
כל הילדים שומעים לך?
לא, הוא תינוק עדיין.
אה, הוא עוד תינוק.
אתה היה לך אבא?
לא.
לא נולדת עם אבא?
נולדתי, לא הכרתי את אבא שלי. לא הכרת. אמא היה לך? כן.
כן. חטאת פעם לאמא, לא שמעת לה? מאוד. מאוד.
אתה לא הבן שלה?
לא, אני מבין ש...
מה פתאום אתה הבן שלך? אתה הבן שלה אם חטאת?
חטאת, אתה לא הבן שלך, גמדנו? לא, לא מבחינה הזאתי. לא, מבחינה זאתי.
אם אתה חוטא, אז הכל בטל ומוטל, נגמר. לא, אבל אלוהים אין איש. בורא עולם נתן, נכון, והם חטאו, קיבלו עונש. זה לא קשור לתורה, התורה נשארה תורה, והם חטאו. נכון. קיבלו עונש, זה הכל. אז מה זה קשור אם הם חטאו?
עכשיו צריך להבין דבר אחד.
התורה ניתנה, מיליארדים יהודים שמרו אותה כמו שהיא.
אתה רואה
שכולם אוכלים מצות בפסח,
לא בתאריך אחר.
מצות בפסח.
כולם יודעים מה זה חמץ?
מצה.
כל היהודים יש להם ציציות.
הציציות עם שמונה חוטים. כולם. לא תשע,
לא שבע.
כולם מזוזות.
איפה המזוזות? צד ימין של המשקוף.
תמיד כולם עושים אותן מצוות.
אחרי אלפיים שנה שהיה נתק בין היהודים ובאו מכל הארצות,
כולם מקיימים אותו דבר. כולם, אותו ספר תורה,
אותו דבר.
כולם מקיימים את אותן מצוות.
זה ראייה שבמשך אלפי שנים לא השתנה שום דבר והכול נשמר על מתכונתו.
רק אתה, דניס,
נשארת עם השאלות החדשות-ישנות של האפיקורסים.
הצדוקים,
בבייטוסים שהיו בעם ישראל במשך כל הדורות.
לא, לרוב. כן,
כן.
היום קוראים להם קראים.
מה זה קראים? אני לא... שמאמינים רק במקרא.
אומר, אני מבין מה שאני מבין.
והיו לטוטפות בין עיניך, שם תפילין פה בין העיניים, לא רואה אף אחד.
זה נקרא והיו לטוטפות בין עיניך.
הוא מפרש מה שכתוב, מה שהוא רוצה. אתה מבין?
הוא קשרתם נאות על ידיך, קושר את הטלפון ומדבר.
זהו. כי היא מצוות וקשרתם.
כי לא כתוב מה לקשור.
הוא יכול לקשור מה שהוא רוצה. הוא יכול לקשור את אשתו גם.
והוא הולך.
זהו.
טוב, אני מודה לך, דניס. יש את זה גם כתוב זיכרון.
שיהיה לך זיכרון.
כן, זיכרון.
כן, יש דברים. צריך לזכור את דניס.
די, די. הוא סיים. הוא סיים.
כן, תן לגברת שמה. תן לה.
כן, גברת.
שלום לך, כבודו.
או, את כבר נשואה עם ילדים בטח.
לא.
זאת אני שבירכת אותי פעם. לא הבנתי. מה, את עוד לא התחתנת?
גרושה, לצערי. אה, את לא הספקת להתגרש?
לא, לצערי הוא היה אלים.
הבנתי. ולא למד קראטה.
לא, לצערי הייתי גם במקלט לנשים מוכות.
עברתי איסורים שמה.
ועזרתי לבנות.
מה עכשיו המצב שלי שאני צריכה לברך, שתבקש,
אני מבקשת ש... נו,
אני מתרגשת ממך כל הזמן,
יש לי הרגשה שאתה באמת השליח שלי, ואני אומרת שזה היום,
בגלל שיש לי שני טבע דברים.
כאילו, אני הותרתי את הכיסוי
לרב עמו, יש לנו פה את הרב הרב הראשי,
ואמרתי לו, אם אני יכולה להתיר כדי להמשיך הלאה.
אז הוא אמר לי, הוא עשה לי איזה משהו,
שזה שתי שורות, ואמר, אני מתיר לך,
אבל אני עדיין רוצה את הכיסוי. אתה יכול לעזור לי עם זה?
מה להחליט?
מה פירוש, אסור לך להוציא כיסוי עם ארבע שורות גם. אסור. אז יש לי שאלה. גרושה חייבת בכיסוי אוך. אז הרב עמאר אצלנו אמר שאני מתיר לך.
אני הרגשתי לא טוב. אמרתי, מי יכול להתיר מה שאסור?
אז זהו.
אז אני לא רוצה להשמות, שלא יהיה לי לשון הרע, אבל יש לך שמה?
הנה, אני אתן לך. אני רוצה לידך, באמת. בבקשה. לא, לא. אסור לגנשים לעלות לבמה. אה, טוב.
אני יכולה לברך שהחיינו?
על הכלי... או שלא צריך.
כן, כן. על הכלי הזה דברכה, ולא להוריד עם שתי שורות. לא, אני מבטיחה לך, במאה אחוז.
בסדר. אני ישרה, ודווקא,
כבוד הרב,
אני הרגשתי שאני חייבת להגיד לך שאני אמשיך עם הכיסוי.
יפה מאוד. אז יש לי עוד משהו אחד. שנייה, עוד לא סיימתי.
חבר'ה, שנייה, רגע.
יש עוד משהו שאני רוצה כאילו לספר.
שהשבוע הזה, כמה כאילו חודשים,
אני מתחילה להרגיש כאילו משהו טוב בבית.
כאילו שאני מדליקה את הנרות, אני מרגישה
כל הגוף שלי כאילו קדושה.
אני נכנסת לבית-הכנסת, אני מרגישה אור כזה.
ואני אומרת, אני שואלת, כאילו, יכול להיות שאימא שלי, עליה השלום, היא מגינה?
יש דבר כזה שגם הנפטר,
הוא רואה ויודע הכול,
ואני מרגישה את זה כל יום אצלי בבית,
שיש לי הרגשה פרטית, וכאילו מישהו שומר עליי.
אז אני אומרת שאימא שלי נפטרה לפני שש שנים.
אבא לא מכיר בי,
אבל אני מרגישה משהו טוב
בתוך הבית.
ואני חושבת, אם זו אימא שלי, זה בגלל שעשיתי הרבה מצוות איתה,
טיפלתי בה עד שהיא נפטרה,
אז אולי אני מרגישה טוב בבית.
אני לא יודע מה היה עם האימא. היא נפטרה לפני שש שנים.
אבל זה רק כמה חודשים, את אומרת, או שבועות, שעכשיו זה... השבועות האלה אני מרגישה ממש טוב בבית.
הבנתי.
אני לא יכול להגיד לך משהו מוסמך על הדבר הזה, אבל אם יש לך הרגשה טובה, תשתדלי להמשיך איתה.
אני גמר, אני מתחזקתי יותר מהצניעות. יפה. טוב.
יש לי עוד, אני רוצה שתברך אותי. בשמחה. אבל הפעם אני רוצה באמת,
לזיווג הגון, כי עכשיו אני כבר יותר יצאתי לאיזה שיווקים, אבל הם לא רציניים.
אז אני לא פתחתי את ה...
טוב, מה שמך?
שירה מרסל, אה, דרך אגב, הוסיפו לי שם.
יופי, אז יש שלוש שקטות. שירה מרסל בת רחל.
שירה מרסל בת רחל, זיווג הגון מהירה.
ברך אותי לבריאות, כבוד הרב, בריאות.
רגע, אנחנו עוד עם הבעל, חכים.
הלוואי שתמצא לי, הלוואי.
כבודו, הייתי שמחה אם אתה יכול להשדך לי.
אני אשמח.
כן, אבל... כי אני מעלה תורה, אני אוהבת את התורה, ואני... ברוך השם. השם מעיר אותי בחמש בבוקר, ואני עושה את כל ברכות השחר,
ואני מה זה אוהבת את התורה.
ברוך השם.
רפואה שלמה. אמן.
יפה מאוד.
רואים שאת שמחה.
כן.
כן.
ערב טוב.
לפני שאלות, אני רוצה להגיד לרב תודה.
וואלה,
הרב אומר אמת, ואנחנו הולכים עם הרב כבר הרבה שנים.
ברוך השם שזוכינו להיות עם הרב יד ביד,
ולהאמין ברב, וללכת עם הרב. אז תודה רבה הרב, ותודה רבה הקדוש ברוך הוא, שזיכיון אם לא הייתי איתך. תהיה בבקשה.
הרב, יש לי כמה שאלות קטנות.
שאלה ראשונה,
אני מפחד קצת מזה, אבל בכל מקרה,
גדולי הדור של הדור הזה, אוקיי? שהם לא יוצאים נגד אותם אנשים בעצם,
או לא נותנים יד לרב.
אז מאיזו סיבה זה בעצם? מאיזו סיבה אין תמיכה ברה ואין יד לרב מגדולי הדור, שהם בעצם האמת שאנחנו לפיהם הולכים?
אני אגיד לך, כולם נמצאים במחלוקת,
גם האשכנזים וגם הספרדים,
במחלוקות בינם לבין עצמם,
ולהיכנס לעוד מחלוקת בעיניהם,
הם לא נכנסים.
אבל הם אף פעם גם לא נכנסו בדברים שהיו כאלה ואחרים בדומה.
אלא הם כן, זה היו בני טיפוחים שלהם, קרובים אליהם מאוד,
תלמידים שלהם מובהקים וכולי וכולי.
אוקיי, הרב, יש לי עוד שאלה.
לפני תקופה היה ראש השנה ואני משרת בקרבי, אז הייתי צריך איזו זזה קטנה,
והרב אמר לי לפנות לאחד הרבנים שהולכים עם הרב
בשאלת ההלכה.
בעצם זו שאלה שבעצם אם יש כלי מסוים ש...
שבושל בו בשר או שהיה בו בשר אחרי 24 שעות האם מותר להשתמש או לא
אותו רב אמר לי שאחרי 24 שעות אפשר להשתמש
אחרי זה, אחרי תקופה שאני שאלתי את הרב
אז הרב אמר לי שאסור להשתמש
כל שמבטלים איסור לכתחילה אסור להשתמש בכלי הזה כך פוסק הרשב״א זאת אומרת שאם אחד מערכת לפי... בדיעבד של הדיעבד הוא אמר לך במקרה שאתה נמצא בצבא ולא תמצא שום כלי
הבנתי.
כן, שאלה נוספת. שאלה אחרונה.
שאלה אחרונה, הרב.
כמו שאמרת, אני נמצא בכידה קרבית
ככה שרוב החברים שנמצאים איתי הם אנשים חילונים
וקשה מאוד להתחזק עם החבר'ה האלה. זאת אומרת, אני לא מצליח כל כך לשנות הרבה מהדרכים. זאת אומרת, אני נמצא איתם רוב היום,
אני נמצא כמה שפחות לעשות את המעשים שלהם אבל מה לעשות?
אנחנו נמצאים בדברים שם. מה לעשות? לא לעשות.
מה הרב יכול לתת לי? כמה עצות? מה אפילו אני יכול לקחת על עצמי?
תראה, הייתי גם כן בצבא.
בעקרונות שחונכתי מהבית, שמרתי.
דוגמה, הייתי שומר שבת, אז שמרתי שבת.
במה שהבנתי שאני שומר שבת לא סטיתי מזה. מה שלא הבנתי, עשיתי.
אבל את העקרונות שלי לא שיניתי, וזה לא משנה מי יגיד לי מה.
אז לכן, אם אתה עקרוני ואתה רוצה לשמור, אתה יכול לשמור.
והחוכמה היא לא להיכנס, אתה מבין, למצבים שאתה יודע שאתה עלול מהם להידחק לפינות שאתה לא תוכל לעמוד בהן בניסיון.
יש המון מחוקת הערה, ואנחנו לא יודעים איך לצאת מזה, אם לצאת עליהם.
הם אנשים חילונים, לא אנשים ש... לא צריך לצאת נגדם ולא כלום.
אתה לא ערב עליהם. מי שמחללים שבת בפרהסיה, אתה לא צריך להוכיח אותם ולא כלום.
תודה רבה, הרב. תהיה בריא. הרב, אם אפשר לברך את אופק בן-אילנית, זה חבר מאוד טוב שלי, שנפצע שבוע שעבר מרימון.
הוא בבית חולים עכשיו, יש לו קצת בעיות בעיניים.
אופק בן-אילנית יחזור בתשובה רפואה שלמה.
אמן.
שלום, כבוד הרב.
שלום. אני אעמוד?
אפשר, כן.
שלום, כבודו.
אני רוצה שוב שאלה, ואחר כך אספר על איזה משהו.
אני כל פעם, זה כבר פעם שלישית שאני שואל אותך באותו נושא, כי יש משהו שמאוד מציק לי.
כאילו, אני מנסה להבין כל הזמן את הנושא שדיברנו עליו, אני לא יודע אם אתה זוכר, פעם שעברה
על הקטע שכל בן אדם נקבע כמה זמן הוא יחיה,
וכמה זמן הוא, ומישהו שלא מגיע לו צער, אתה זוכר את השיחה הזאת?
אז כאילו, חשבתי על הדברים בבית.
ואני כאילו חושב,
אם הקדוש ברוך הוא יודע כל אחד כמה הוא יחיה,
והוא יודע מה יהיה גם עם האפשרות שייתן לנו לבחור, כמו שאמרת גם פעם שעברה ב...
אז כאילו כל בן אדם, נקבע לו הגורל כבר מראש.
לא הגורל, הזמן. הזמן, לא. נקבע לו... הזמן. הזמן, ונקבע לו איך הוא ימות מראש.
לא, לא.
לפי מעשיו. רק השם יודע, אבל מעשיו הם גורמים.
אז לא הבנתי.
זה אמרתי. לא, לא מתחבר לי.
אמרתי, הקדוש ברוך הוא יודע כל דבר מראש.
נכון.
הסברתי באחת ההרצאות שהוא יודע אחרי שאתה עושה לפני כן.
נכון. זה הבנתי. עכשיו,
אתה מחליט אבל מה תעשה.
נכון. אתה מחליט מה יהיו העבירות ומה לא יהיה וכו'.
לפי זה הוא יודע מראש מה ייגרם לך, בסופו של דבר. אבל מלכתחילה, עוד לפני שנבראת, עוד בלי עוונות, בלי כלום,
נקבע כמה סך חייך.
או שתגיע למלוא חייך
או שלא תגיע. את זה הבנתי.
זהו. את זה הבנתי. אני אתן לך דוגמה שאולי אני לא ניסחתי את זה טוב.
נגיד יש לי שני ילדים ולפני שהם נולדים ואני קובע שזה יהיה, אני רוצה להשקיע בו בלימודים
וזה אני לא אשקיע בו בלימודים. אני רוצה שאחד יהיה חכם ואחד לא.
אז מראש כבר
מראש כבר חרצתי גורל שההוא ילמד, שאחד מהם ילמד
ואחד מהם לא.
עכשיו, את זה הם לא יודעים.
זה לא נכון.
יש אחד שהחליט שהבן שלו יהיה כדורגלן והשקיע בו כסף שיהיה כדורגלן ושלח אותו לנבחרת וכו' וכו'. בסוף חזר לו בתשובה וזרק את הנעליים באצטדיון.
אז מה קרה?
הוא קבע והוא קבע והוא לא קבע. למה הוא לא קבע? כי יש בחירה לכל בן אדם, גם לאבא, גם לבן, גם לנכד,
לכולם יש בחירה.
והשם יודע מה יחליטו כל אחד. לא, השאלה שלי היא אם השם כאילו מכוון או עוזר למי שכן מחליט ללכת בדרכו.
בוודאי.
הבא לתאר, מסייעים לו מן השמיים, בוודאי.
הבנתי. ערב טוב, כבוד הרב, ויש לי שאלה לגבי משהו.
לפני עשר שנים בערך אימא שלי עברה ניתוח בכבד.
שתי השתלות בכמעט יממה וחצי.
ועכשיו, כאילו,
כבר שבע עשרה שנה שאני ילד יחיד, וההורים שלי כאילו מנסים להיכנס להיריון ולא מצליחים בגלל המחלה, אין יישוב מהרופאים וכל זה.
מה אני יכול לעשות כדי לעזור,
לקחת על עצמי, לקבל על עצמי משהו? בעזרת השם, תתחתן, תביא ילדים גם בשביל מה שהם לא הביאו. ומה עם ההורים? כאילו, הם גם רוצים, יש איזשהו... אם יש סכנת נפשות, אז מה אפשר לעשות? להכניס... אין סכנת נפשות, אבל כאילו עדיין זה לא במאה אחוז. מה פירוש? אז למה הרופאים מונעים?
יש איזשהו טיפול חדשני.
שאימא שלי עוברת כרגע. שאלה אם מונעים בינתיים.
ב-90 אחוז, זה כאילו ה-10 אחוז זה עלינו.
ה-10-15 אחוז זה עלינו.
אתה רוצה שני ניסים. אחד,
שהיא תוכל להוליד.
שתיים, שהיא לא תמות מהלידה.
נכון. נו, מה אתה חושב שזה כל כך פשוט?
לא, אבל אתה יודע, כאילו, מה אפשר לעשות בשביל זה? נגיד שאני מצליח להגיד ברכה והיא תהרה,
אבל הברכה לא הייתה מספיק טובה בשביל שהיא לא תמות, אז מה יקרה?
זה בית המוחר שנייה. אתה מבין? מה יהיה? בעיה.
זה לא פשוט.
אם הרופאים יגידו שיש אפשרות ורק אחר כך יש מניעה,
נו,
אז בעזרת השם, אם כבר... אין איזשהו משהו שאפשר בכל זאת לעשות. הכל אפשר, אבל אתה יודע מה אתה לוקח על עצמך? אתה לוקח אחריות, שחס ושלום, יכול להיות סכרן נפשות, שלא יהיה לך גם אימא. אני מדבר בקטע הרוחני, לא בקטע, כאילו, ש... אז אני מדבר על החלק שהוא צריך להוליד. החלק שצריך להוליד הוא לא רוחני, הוא חלק
פיזי.
ואם הגוף לא יעמוד בזה ויקרוס, אז מה נעשה?
אז יותר טוב לך שלא יהיה גם, חלילה, אימא?
חס וחלילה. אז לכן אני אומר, זה לא חוכמה לבקש דבר כזה.
אם יגידו שהיא כבר מסוגלת, אני יודע מה פה, אם יגידו שיש מניעה,
אין חשש לחיה מצד לידה,
יש רק מניעה מצד א', ב', ג', ד', זה אולי אפשר להתגבר.
אבל אם אומרים שזו סכנת חיים,
אז אנחנו לא יכולים לבקש, אתה מבין,
שיהיה שני ניסים, כמו שהסברתי.
תודה רבה, כבוד הרב. ערב טוב ש... תהיה בריא.
יש לך רעש? כן, בבקשה.
תקרב את המיקרופון. שאלה קטנה בסוף. תקרב את המיקרופון. כמה מיקרופון הוא קרב? כמה שצריך. בסדר.
עכשיו בסדר? טוב מאוד. ברשותך, הבנתי לפני כן כמה דברים שאמרת,
בקשר לנפש בריאה בגוף בריא.
מה זה נפש בריאה בגוף בריא?
אמרת לו, זה בכל מיני מסעדות.
מאיפה התפרנסו כל המשגיחים האלה שעושים כל שנה ילד?
אני אסביר לך.
המשגיחים שעושים כל שנה ילד יכולים להתפרנס מכל מיני פרנסות. על המשגיחים האלה, משגיחים על הכסף, לא משגיחים על האוכל, כי הם לא נמצאים במסעדה.
רק בהשגחות בודדות, בודדות ביותר, בודדות, ולא תמיד
יש שם השגחה כמו
הרב לנדה והבדץ העדה החרדית ירושלים.
כל השאר זה משגחים שמדלגים כאייל ממקום למקום,
עושים טורים.
הוא נמצא פה כמה דקות, לוקח איזה לאפה והולך,
עובר לשני, לוקח צ'יפס והולך.
עובר לשלישי, לוקח לבית קצת והולך.
אבל זה לא השגחה, השגחה זה כל הזמן.
אבא שנכנס לחדר השגיח על הילד
חמש דקות, אחר כך הלך מהבית עשרים וארבע שעות, זה לא השגחה.
אמא השאירה את הילד בתוך האוטו,
והיא שמה לב שהוא מאחורה במושב האחורי, ואחר כך יצא לקניות, חזרה ומת.
למה? זה לא השגחה.
השגחה זה כל הזמן, זה השגחה.
אבל אם הוא לא נמצא כל הזמן, זה לא השגחה.
עכשיו מעבר לזה,
גם אם הוא נמצא כל הזמן,
הוא צריך לדאוג שישטפו את כל הפטרוזיליה והכוסברה,
ויסדרו את כל האורז, את השעועית, ויבדקו הכול.
לא ייקחו את הכוסברה כמו שהיא מהשקית,
וטראח, טראח, טראח, טראח, יחתכו את זה בשביל שיהיה תמין לאוכל.
לא.
אתה מבין? כן, זה בעיה.
תיכנס, תראה איך עושים את כל הסלטים וכל הדברים, ואתה תראה אם אני צודק או לא. אתה צודק ותודה רבה.
תהיה בריא מותיק.
ידידנו משכבר הימים.
כן, חייבים.
קודם כל, ברוך הבא לאור יהודה.
ברוך הנמצא.
מאז, כמה עשר שנים?
12 שנים, הייתי מגיע להרצאות שלך,
ונכנס בך.
עכשיו אתה חוזר בתשובה ערב?
תקשיב.
יש לי כמה דברים.
השאלה הראשונה שמעניינת אותי, ותיכף אנחנו נגיע לפואנטה.
למה כבוד הרב תמיד עם סמלה,
ואף פעם לא ראיתי את הרב עם נכנס לחולצה?
זו שאלה אחת.
לענות עכשיו או אחר כך?
אתה כזה חכם. אני אפרוס את כל מה שיש לי,
ואתה תענה אחד לאחד בבקשה.
שאלה שנייה, מה ראשי התיבות של שליטא?
שאלה שלישית,
אתה הפתעת אותי הערב הזה, אתה יותר בענייני הלכות, פחות בענייני נבואות,
אבל הכנתי לך שמה בתנ״ך, ואני מבקש,
אני מוכן את העולם הבא שלי לתת לך,
אם אתה תקרא את ישעיה עכשיו, פרק א',
מפסוקים א' עד כד',
ותסביר לי אותם.
או שאני מפגר,
או שאני לא מבין את ישעיה, מה שהוא אומר.
טוב, אני אענה לך על השתיים, והשלישית תבוא אליי לבית כנסת ונשב על זה עם המפרשים. תקשיב.
שאלה ראשונה,
אני הולך עם סמלה,
כי זה המלבוש שהלכו בו אבותינו.
עכשיו, כתוב
ששמלתך לא בלטה מעליך בתורה.
היו הולכים כולם עם שמלות, ולא רק זה,
לא רק בתימן, גם באירופה,
בכל מקום. לפני 150 שנה כולם הלכו עם שמלות, עיראקים,
איראנים, פרסיים ואחרים, כולם הלכו ככה. תסתכל בתמונות אפילו בגוגל,
תסתכל על רבנים יותר מאוחרים,
אתה תראה שכולם הלכו ככה. זה המלבוס של יהודי. דרך אגב, גם אומות העולם הלכו ככה.
גם אומות העולם הלכו ככה.
יופי.
אז לכן אני הולך עם זה, ודבר נוסף, המלבוש הזה הוא גם מלבוש יותר צנוע מאשר מלבוש שהולכים עם מכנס,
והמכנס הוא הדוק וכולי ועוד.
זה לגבי איזה שליטא, זה שיחיה לימים טובים ארוכים.
אם אנחנו עסקינן בהלכה ואתה לא רוצה לקרוא את ישעיה כרגע. לא, זה ארוך, אני יודע מה אתה מכוון.
זה 24 פסוקים, זה עוד יום שתי דקות,
לקרוא את זה. לא, לקרוא זה לא בעיה.
הבעיה זה לפרשן לך.
לכן אני אומר, אם אתה מחפש להבין, תבוא אליי, אני מקצה לך זמן. אוקיי.
יש לי שאלה בהלכה.
כן.
אדם שיצרוך גובר עליו,
אומרת הגמרא, ילבש לבוש מלבושים שחורים.
וילך.
וילך מחוץ לעיר.
כן.
מה קורה אם לבן אדם יש כסף לאוטובוס
ואין כסף לתת למי שצריך לתת?
מה הוא עושה אז?
מה הקשר בין החלק הראשון לחלק השני?
עוד פעם אני אחזור. שמעתי, לא צריך לחזור. יפה. אז למה... יש כסף נסיעות?
מה זה קשור שילבש חורים?
זה מה שרשום.
אבל למה אתה צריך להזכיר את זה לעניין הכסף של האוטובוס?
כי זה מה שיש.
מה, אוטובוס?
כסף לאוטובוס.
זה הכול. יצאתי מחוץ לעיר, מה אני עושה?
מה אני עושה?
מתוק. תקשיב. קודם כל, הגמרא
היא לא אמרה שמותר לעשות את מה שאתה אמרת.
היא אמרה שבמקום שאדם יעשה חילול השם בפרהסיה,
אז ימעט בחילול השם,
והיא נתנה עוד עצה כדי שלא יעבור,
חס ושלום, את העבירה החמורה הזאת,
ילבש חורים וכו' וכו', ואז כשהוא יסתכל על עצמו ויראה, תראה, לאיזה שפל מדרגה אני הולך, אני מתחפש,
ואני צריך שלא ייזהו אותי ולא יכירו אותי וללכת לעיר זרה בשביל לעשות עבירה,
אז יכול להיות שהוא יימלך באמצע הדרך ויתחרט ויחזור בה. תן לי להסביר. זה הגמרא.
זה הגמרא.
זאת אומרת, כל הדיון
למעט בחילול השם, ולא לעשות בעירו ובמקומו דברים איומים ונוראים.
זהו, זה הגמרא.
עכשיו,
אם יש לך
כסף ואתה מתכוון כסף לנסוע באוטובוס, בין לך כסף לתת צדקה או אתה מתכוון למה שהתכוונת קודם ללבש חורים
אני כבר לא יודע לאן אתה מתכוון
לדבר השני שאתה אמרת, לתת אותו לאותה אישה שאני אמור להגיע אליה. אז שמחה גדולה, אתה צריך לרקוד משמחה כי אתה אין לך כסף אפילו לאוטובוס
אז אתה צריך לרקוד משמחה כי אתה לא צריך אפילו את העצה של ללבוש חורים
אתה לא צריך ללבוש חורים כבר. למה? אין טעם, אתה לא תגיע לשום מקום.
אז אתה כבר במצב טוב מאוד?
הרב אמנון יצחק, אני מוכן לתת לך את העולם הבא שלי,
תן לי ברכה,
כן,
לזיווג,
תוך שבועיים.
כמה זמן אתה מחפש כבר?
בוא נאמר ככה, אני גרוש פעמיים.
ב-2006 התגרשתי,
באמצע היו לי פה ושם.
חנג'ורי, כן, ואחרי זה.
ובוא נאמר שבעשרה החודשים האחרונים האלה,
ואנחנו נהיה הכי גלויים ופתוחים, האמת מול השקר,
לא יודע מה זה מגע של אישה.
טוב מאוד זכית. עכשיו תקשיב,
הנקודה היא ככה, תוך שבועיים זה קצת מסובך,
כי... למה? רק כשתפגוש את הפעם הראשונה.
אה, יש לך כבר מישהי. אני יודע מי, אני יודע איך קוראים לה. לא משנה, אבל היא יודעת ממך? בטח.
רגע, והיה דיבור?
היה פקסים, היה דיבור טלפוני עם הפקידות,
אבל לא מעבר לזה.
והיא יודעת שהכוונות רציניות? לחלוטין.
וזה צריך רק החלטה?
זו החלטה שלה. ברור. אני הצידי החלטתי... ברור, שמעתי, אבל אני שואל שאלה.
נו.
ו... עם כסף רק לאוטובוס אתה יכול להתחתן?
למען האמת,
אתה יודע, גם שיניים אין לי. שיניים יותר טובות יש לי. לא, שיניים שאין לך זה טוב, כי אין כאבים.
יש לי כסף להגיע אליה למחר.
השאלה מה תציע לה?
רק את עצמך וזהו? ברוך השם, מה שיש בי,
אני אומר לך,
אני נותן לך את העולם הבא שלי.
תן לי ברכה. אז גם לא יהיה לך לתת לי אפילו עולם הבא שלך. לא צריך.
זה עבוד על עצמה.
הבנתי.
תראה, זה מצחיק, אבל אתה יודע מה.
בתור בדיחה, אני אתן לך ברכה.
יאללה.
מה השם שלך?
בתעודת זהות?
לא, בדרכון.
אתה תבחר.
בתעודת זהות...
מופיע משיח, בן דבין. עוד משיח! יא בוא בוא!
עכשיו, אתה יודע מה הברכה שלך תהיה? אני לא רוצה אותה במילים.
אני רוצה אותה בחיבוק.
אני רוצה לחבק אותך ושתחבק אותי. זה מה אני רוצה.
בוא'נה, זה מסוכן, אני דיברתי על מצעד אגב.
שמע, אני טורקי, אבל אני בא מקדימה, לא? לא, תזהר.
תקשיב,
אני נותן ברכות, לא חיבוקים.
אוקיי.
גם אשתי מתנגדת.
מה השם שלך? משיח בן דוד.
בן זלדה.
בן זלדה. כן.
והשם ייתן בלב הראויה לך,
שתסכים להתחתן איתך מהרה. אמן!
הצעקו ברור.
תן לו, תן לו שנייה, הוא שכח משהו.
בכל הפעמים.
שיצאת נגדי. שיצאתי נגדי. שיצאתי נגדך
ופגעתי בך
ודרכתי על כבודך.
אני מבקש מחילה וסליחה.
מחול לך.
תן לו.
שלום לך, הרב. שלום וברכה.
נגיד, נתחיל מהראשון, ראשון ואחרון, אחרון.
כל מה שאני שומע זה הכול אמת ויציב ונכון וקיים וישר.
אני עברתי תקופה מאוד קשה.
עברתי טורנת דרכים מאוד קשה.
אני חי בנס.
לא הייתי בן לחיים.
אני לא באתי לדבר על זה.
אני באתי לדבר על זה שאמרת שהתחלנו לדבר על זמרי בן סלו,
שכתוב שנדב ואביהו,
הם היו,
הגלגול של פנחס זה נדב ואביהו.
לא, הם נכנסו והתגלגלו בפנחס. התגלגלו בפנחס בגלל שהם עשו רק רצון.
רק רצון.
אצל פנחס הוא עשה שור,
למעשה.
ובעניין של שאול, שאמרת שהוא לא טעם חטא,
אבל היה לו את המלחמה עם העמלק.
הוא יודע שהוא כן רצה לבקר סליחה מהקדוש ברוך הוא.
זה לא חטא, זה נקרא כישלון, כישלון בהבנה.
אבל ברגע שבן אדם מבקש סליחה מהקדוש ברוך הוא על דבר שהוא עשה, סימן שהוא חטא.
לא, גם משה רבנו לא חטא בקטע של ודיברתם אל הסלע. היה לו מכשלה בהבנה,
כמו שמנתח אורחה עם הקדוש וכו'.
זה לא חטא, נגיד יש עבירה והוא עבר עבירה.
הוא לא עשה את דבר השם.
הוא לא עשה בגלל שהוא למד קל וחומר. הגמרא מסבירה.
הוא למד קל וחומר מעגלה ערופה
שלא צריך היה להרוג את כולם וכו',
והוא חמה לצאן, העם על הצאן. אז זה בדיוק כמו שאמרת,
רק בוא נאמר במדרגות הכל כמובן, כן,
אבל גם פה זה לא לפסוח על שתי הסעיפים.
זאת אומרת אם הקדוש ברוך הוא אמר לך תילחם בעמלה,
כן אבל זה נכשלו גם גדולים, אז הוא פה כן פסח על שני הסעיפים, זה נכשלו גם גדולים ביותר,
גם אברהם אבינו נכשל בנושא שאמר במה ידעה כי ירשנה ואנחנו לא מבינים מה מכשלה בזאת,
שאל שאלה ולא הייתה לו שום כוונה רעה, אבל כשמדברים כלפי השם וזה במדרגות שלהם,
אז כל נדנות קטן של משהו לא במקום,
אז דנים אותם לפי זה, אבל זה לא במושגים של חטא, זה לא חטא במושג שלנו, חטא,
זה לא חטא.
הוא קרא מעליו תמעיל, ואז נקרא המעיל, נכון, הסיפור יפה.
תודה רבה. תהיה בריא.
שלום כבוד הרב. שלום.
אני קודם, מה שאמרתי לי, תעשרים וחמש להוריד קילו.
כן, נו. אבל לפני זה רציתי לשאול אותך שאלה על הזמרים הפסולים.
כן. ראית קודם פסק הלכה, אני רוצה לדעת מי חתום שם, כאילו, מגדולי הדור שאמרו לא לשמוע.
גדולי הדור חתומים ככה.
הרב עבדיה יוסף, אתה מכיר? זכר צדיק וברכה. כן, ברוך השם. הרב אלישיב, זכר צדיק וברכה. הרב אוזנר, זכר צדיק וברכה.
הרב לבקוביץ, זכר צדיק וברכה.
וייבדלו לחיים ארוכים, הרב שטיינמן, הרב קנייבסקי, הרב ניסים קרליץ.
אחר כך מהספרדים, הרב שלום כהן. והצדיק ואביניאל גם חתום שם?
לא.
לא. האמת שגם הוא כותב על זה שעשו את זה. הוא כותב, הוא והרבי נחמן כותב, הרבה כותבים. נכון, נקודי תפילות וליקודי מוהרן. כן, כולם כותבים. זה איסור איסור, זה לא חדש. זה לא המציאו את זה הרבנים.
זה כתוב בשולחן ערוך,
רק בגלל שאנשים עוברים על זה, אז הם כתבו עוד פעם את האיסור.
ובקשר של החסה, יש שאומרים שהם גדלים ביבונים כאילו מאוחדים של החסה. נכון, ראינו עכשיו. אז גם שם יש בעיה עם החרקים?
זה מה שראינו עכשיו, שיש הבדל, אמנם, בין הגידולים שהם... כן, חסלת, כן?
כן, אז גם מוצאים בהם חרקים. זה מה שהוא הראה, זה שבגידולים המיוחדים.
אז אה, הכל זה רק מהגידולים האלה?
אם אתה תראה את אלה של שוק הכרמל,
כמו שאומרים, אז אתה תעלף.
וואו, וואי, זה משמר עלינו.
כן.
נו, אתה לא רוצה להתחתן?
אני רוצה, כן, בוודאי.
סגרנו משהו, אתה חושב? כן, עודדתי כמה גילים, אבל... כמה, כמה פעמים. חזרת לאותו משקל, אני חושב.
לא, לא נראה לי, אני קצת הרנתי קצת במאכלים, או ככה.
כן.
טוב, השם יעזור, מקווה פעם הבאה, אני כבר אהיה רוצחה חתן.
בעזרת השם, תגיד, חודש הבא תבוא לכאן?
אם תזמין אותי
תהיה בריא מותיק.
רגע ויש לי עוד שאלה רב. כמו תמיד, כן.
אה אבל לקיצור קיבה יש בעיה עם זה? מה? אני לא מצליח לך לקצר כי אתה יכול ללדת לבד, חבל.
אם תקצר ועוד בסוף תאכל אז מה הרווחנו?
יש לי רצון כאילו חזק מה אתה אומר? מה שאתה אומר? כן אין לך רצון חזק לא לאכול אם היה לך רצון חזק לא לאכול
היית היום מה זה דוגמני
תן לו לדבר הלו הלו נגמר לו הבטריה גם הלו
מיכאל תעקוב הבן אדם אתה גומר להם את הבטריות
מיכאל לאבא הבטריות תרגם אתה שומע הרב? כן שומע אותך עוד פעם אמרו שלא יגמרו הבטריות
יש אנרג'ריות יותר טובים מאלה כן תתרום לנו שתיים
כן בעזרת השם אז רגע קבענו שחודש הבא בלי נדח תהיה?
אם תהיה רזה אני בא
כאילו האמת שהייתי גם סנדיטנית ואמרה לי לעשות כמה תהליכים נו נו אבל בגלל שאין לי את הנעליים נורמליות קשה לי ללכת מרחקים כי הרגל שם מאוד כואבת אז תלך לשחייה לשחייה בבריחות או שתלך לחוף הים
כן איפה אתה גר? קרוב לים?
אני פה בקרית אתא ומה פה? בסדר תקפוץ לים
בשעות שאין אנשים ונשים
ותלך על החוף בלי נעליים זה רחם מאוד
אני לא אוהב את זה זה מציק ברגליים אז תלך במים זה מדקדק מדק מדקדק תלך במים
כן תלך כל הזמן נגד הגלים נגד הגלים וככה הגלים יקלפו ממך כל פעם
מה? האמת שהיום אני לא כל כך אוהב בגלל השמש והמינו אז תלך לבריכה סגורה בלילה
דברים ונשים לחוד
כן יש פה מקריית אתא אבל יש בעיה לזה שהם פתוחים בשבת
תעשה ברכה שהם יהיו סגורים בשבת גם השם יעזור שיתעשתו
בסדר? יש לי אבל דיאטה מיוחדת בשבילך אם אתה רוצה שאתה תוך חודש יורד מהר מאוד איך?
זה נקרא דיאטת סומסום מה זה סומסום? אתה קונה חבילה סומסום?
זורק אותה על הרצפה
ואוסף אחד אחד
תקווה את כדי כך? לא אגב, אגב אבל זה קשה להתכפל לא תעשה על ארבע, על ארבע על ארבע? על ארבע ואז אתה תראה, אתה תרד במשקל כל יום תאסוף שקית כל יום שקית? תאסוף אחד אחד לא ביחד, אחד אחד אבל זה בעייתי זה הרבה הרב נכון, נכון איך אני אצליח הרב? אם יש משקל הרבה זה הדיאטה אה אוקיי, ורציתי להגיד לך עוד משהו ושאתה
בזכות הנפש כתוב שבקטר של ההתבודדות
שרשום שמה שלוחי מצווה אינם נזוקים אז אין בעיה להתבודד בסדו, זה מתיר, מתיר.
אשריך. המשנה מתירה את זה. אשריך.
טוב עותק, שמחה זה חשוב.
כן.
זה הרמב״ם גם אומר הרמב״ם. נכון, נכון.
ברוך השם. תהיה בריא.
גם אתה שכנעת הרמב״ם. לעוד חודש.
כן, עוד חודש אבל אתה בא לאיפה עוד? אמרתי לך.
לשוב ובנים, כן?
איפה שתרצה רק תזמין. אבל אין לי את המספר האישי שלך. הנה הוא ייתן לך, הוא ייתן.
מה המספר?
מי שלא מקיים את התורה לא משנה מאיזה סיבה, על פי הלקותיה שניתנו לנו בהר סיני וכתובים לנו בשולחן ערוך,
זה בעיה. הוא לא יכול לבוא עם מנהג שעוקר תורה.
אין מנהג שעוקר תורה.
עכשיו לגבי הדבר הזה, הדתיות של האדם תיבדק ותיבחן רק לפי השולחן ערוך.
הבנת? לא יכול לבוא בן אדם ולהגיד אני יש לי מסורת שאצלנו מחללים שבת.
אין דבר כזה. אצלנו יש מסורת
לא מניחים תפילין. אין דבר כזה.
מצוות תריא, כולם צריכים לקיים אותו דבר מה שכתוב.
אם יש מנהגים במאכלים,
בדברים כאלה, בתלבושת, במשהו, בדברים צדדיים שהם לא מחיקרי הדין וההלכה,
אין בעיה.
אבל כל שאר הדברים שהם עיקרי המצוות,
אסור שיהיה שינוי.
אוקיי. אז אני יכול להבין מהרצאה אחרת,
שהרב,
לא אכניר אותו הרב, כי קוראים לו אסא קיסר,
הוא נותן הרצאות לגבי לא לאכול בשר, לא לאכול ביצים וחלב, כל מה שקשור בזה,
כי יש בזה עניין, הוא מביא מפי הרמב״ם, מביא הרמב״ן ועוד מלא רבנים,
שממש אוסר בשביל להגע בדברים האלה.
אך ורק על עיל, איכשהו רק על עניין הזה. אין דבר כזה שהרמב״ם אוסר את המאכלים,
מציינים אותם, אין שום בעיה.
צריך רק שיהיה בכשרות, ועל פי הדינים של התורה.
אם הוא רוצה להיות טבעוני,
אין בעיה, הוא יכול להחליט שהוא רוצה, אבל לא להגיד שהתורה אוסרת לאכול בשר וחלב וביצים ודברים כאלה.
מותר רק בכשרות הראויה וכמו שצריך.
אפילו שיש פה איזה לתגוע בקבוצה באחרונה. מה זה קשור? צער בעלי חיים אסור גם בלי לשהות, גם בלי לאכול.
מה זה קשור?
אבל בזנאה אתה נהנה מיוצר של ה... מותר לנו, הקדוש ברוך הוא כתוב, וזבחת. השם מתיר לנו לזבוח.
זה מה שהוא אומר, אותו אחד,
הוא אומר שרק בזמן בית המקדש יהיה לנו לאפשר לנו לאכול בשר. ככה שאין לנו בית המקדש. אז הוא מדבר שנייה, נו, זה רב כופר, זה לא רב.
אדם שאומר, כתוב שמותר ל...
בכל בשר תאווה התורה אומרת
אז מה זה קשור לזמן הזה?
מי שאומר ועוקר תורה ומביא לנו דינים חדשים נגד התורה הכתובה
זה כופר בתורה
זה לא אכפת לנו איך קוראים לו
שאלה אחרונה בבקשה לא מזמן חגגנו את יום העצמאות
כן ואני אומר אוקיי בוא נסתכל על הצד הדתי של העניין איך אני אסתכל במובן אחר שנכנסנו לאחרי
הבאים שנכנסנו אל ארץ ישראל
אני מאמין באיזה צורה אנחנו חגגנו את זה שהגענו לארץ המובטחת דרך זבת חלות דבש ונהנינו
אני מאמין שגם חגגו ואיך לא הביאו את זה לדורות זה מה שעניין אותי. תלמידי הגאון מווילנא הגיעו לפה לפני שהייתה מדינה וכולי וכולי והם לא עשו מזה לא יום טוב ולא הלל ולא בטיח ולא שום דבר
מה הבעיה?
התימנים הגיעו לפני שהייתה מדינה בשנת תרמ״ב
ולא עזוב מזה לא יום טוב לא הלב לא כלום. יש מצווה לעלות ארץ ישראל מישהו עלה עלה
אחד עלה באונייה אחת ברגל אחת בחמור אחת ב... זה מה הבעיה?
ופה סוג של ענה שהגיעו לארץ הקודש זה סוג של... אמרתי זה לא מחייב שום דבר זה אומר שצריך להודות לשם תמיד על כל דבר ודבר שאדם מקיים מצווה קיימת מצווה הגעת לארץ נפלא מאוד
תודה רבה תהיה בריא רק שתברך אותי לזיווג ולפרנסה תזכה לזיווג הגון ופרנסה אבל שעתיים
בתוכנית דיבור כל יום ללמוד תורה שלושה חודשים רצוף
כן
רציתי לשאול בקשר לעופות מה הקשרות הכי טובה בעוף לא מכיר
לגבי ההחשך של עטרה, מנטה, את הרב, לא?
תודה רבה תהיה בריא
כבוד הרב שאלה אחת קטנה אני לא כבוד הרב
כן מאז אמרת שיש תולעים בדגים כן אני הפסקתי לקנות דגים חיים אני קונה רק דגים קפואים
שהם נקיים קוראים לזה מוסק
מוכנים כאלה פילה גם בהם יש תולעים גם בהם צריך בדיקה ויכול להימצא יש לנו סרטון דווקא על כאלה שמתים קפואים כן וגם התולעים קפואים גם כן
רק רגע כבוד הרב אני רוצה לברך את האישה חווה אלון
שתהיה בריאה היא קצת שובלת מהרגליים מה שם אמה?
אמה חווה
חיה לאה
חיה לאה בת חווה?
לא חווה בת חיה לאה חווה בת חיה לאה השם יזכה אותה לרפואה שלמה בפרט ברגליים
להביע את דעתי ואחר כך אני אשמח לקבל גם תשובה כי זה מאוד חשוב לי
וגם אני ובעלי לא חוזרים בתשובה. זאת אומרת, אנחנו ארבע בבית, לא חוזרים בתשובה. אחת נשואה אמנם, אבל היא עדיין חלק ממני.
ויש חילוקי דעות, ללא ספק, בבית,
וזה לא קל,
לאנשים שהם חיו בבית חילוני עם הרבה ערכים,
שלדעתי הערכים של אנשים חילונים הם לא יורדים בכלל מהאנשים הדתיים או חוזרי תשובה.
אני שמחה שהילדים שלי חזרו בתשובה. אין לי בעיה עם זה,
אבל כן יש בעיה מאוד גדולה בבית כשהם נמצאים בבית,
והבית ממשיך להתקיים בצורה חילונית, אף-על-פי שאני שיניתי גם את המטבח בזכותם.
אבל עדיין יש ילדים שלא כל כך מתכוונים ללכת לכיוון הדתי. תראי, הילדים שלא רוצים,
אנחנו לא מדברים עליהם.
שהאמא תרצה, זה הכי חשוב, כי אני מאמין שיש לך משקל גדול בבית.
ודבר נוסף,
את הערכים החילוניים הטובים את יכולה לצרף, אין שום בעיה. כל ערך שהוא טוב הוא לא סותר לתורה, אין שום בעיה. אנחנו מוכנים לאמץ.
אין שום בעיה.
כל דבר שהוא לא סותר את התורה, לא מתנגד לו, והוא לא בגדר האסור, מה הבעיה?
דרך ארץ? גם התורה אומרת.
הבעיה היא שברגע שהילדים שלי חזרו בתשובה,
לצערי הרב, עם כל הערכים שאני נתתי,
הם נמצאים במדרשה בירושלים,
והרבנית יש לה משקל, ככה אני מרגישה,
קצת יותר כבד ממני, למרות שאני מטיפה לבת שלי בדברים מסוימים. כמו שהיית מצפה מהמחנכת
בבית-הספר החילוני שיהיה לה משקל על הבת שלך לחנכה,
וכמו שאני מצפה מהמורה או הפרופסור שישפיע על הבן שלך גם כן, כשילמד באוניברסיטה,
וכמו שהמפקד בצבא יש לו משקל אפילו להתייחס לבן שלך כחייל לוחם, שהוא יחליט בשבילו אם הוא יצא לסכנה או לא לסכנה,
והוא לא ירים טלפון אלייך ויגיד לך, אמא,
את הולדת בן, הוא בן 18 צעיר ואני מתכוון לשלוח אותו למקום מסוכן. את מסכימה?
הוא לא ישאל אותך.
למה?
כי מה לעשות, יש אוטוריטות בחיים כאלה ואחרות שנתקלות בהן וצריכות להישמע,
כמו שאת בעצמך נמצאת פה בעיר, ואם יחליטו על מצב חירום, אם זה מוצא חן בעיני יכולות, תצטרכי
להתנהג בהתאם.
אז המחנכת שמה לא מתכוונת ליטול ממך את האימהות,
היא פשוט מאוד אחראית ללמד את מה שהיא מאמינה ומה שהיא חושבת שזה נכון,
כמו שכל מורה עושה ומחנך בכל בית ספר ובכל מוסד.
זה לא שונה.
אבל הרבנית מצדי היא בסדר גמור. כשהבת שלי הולכת ושואלת אותה לגבי השיחה שמתנהלת אתי בבית,
והרבנית מספרת לה את כל השיחה, סתם דוגמה, מספרת לה את השיחה,
והרבנית אומרת לה, אמא שלך צדקה במה שהיא אומרת. אחר כך הבת שלי באה ואומרת לאמא, את יודעת מה?
את בסדר, הרבנית אמרה לי גם את אותו דבר. זאת אומרת, רק אחרי שהיא שאלה את הרבנית והיא קיבלה את האישור
מהרבנית שזה בסדר מה שאני אמרתי לה,
אז איפה פה המקום שלי בתור כיבוד הורים? איפה? קודם כול, אני שמח מאוד שלא שמעתי טענה שהרבנית אומרת הפוך ממך, זה נקלע. אין לי טענות. אין לי טענות. אני גם עם יחסים מאוד טובים עם הרבנית. אז מה רואים? רואים שיפה מאוד שהיא לא רוצה להשתלט לך על הבת, והיא לא מכתיבה לה דברים שהם לא נכונים.
ואם את והרבנית אומרים אותו דבר, יש לך סיכוי להיות רבנית כבר.
זה דבר אחד.
ודבר שני, אם תהיי רבנית,
אז הבת שלך תשאל אותך? כן.
לפני שחזרתי בתשובה,
לפני שחזרתי בתשובה, כולם התייחסו אליי יפה. הייתי הולך בג'ינסים קרועים בירושלים, מאה שערים, כולם מקבלים אותי יפה, דתיים והכול וזה.
וגם החילונים, כי הייתי חי חילוני עם כולם.
אבל כשאני חוזר בתשובה, מתייחסים אליי אחרת. יש לי קטע עם החילונים, כאילו,
אתם הדתיים כל הזמן, אתם הדתיים. חזרנו מאומן, השוטרות שם במסור וזה, מתייחסים לא יפה.
אתה מבין?
אז יש עניין שאני אומר, למה אני צריך לעבור את כל זה בשביל זה?
אני לפני זה, הסתדרתי עם כולם, כולם היו נחמדים אליי, גם החילונים וגם הדתיים. הרי הם רצו לקרב אותי, אז לא הייתה בעיה. והחילונים, אז הייתי זורם אתם, שאני לא יודע, אתה מבין? והיום אני, אני אומר לך, אני כל פעם חוטף סטירות מחדש. מה? למה צריך לעבור את זה? הבנתי.
הוא שואל שאלה.
בהתחלה, כשהוא היה חילוני עם ג'ינסים קרועים ועובר במאה שערים,
כולם חייכו לו וקירבו אותו ואמרו לו, בוא, בוא, בוא, בוא, בוא.
עכשיו שהוא חזר בתשובה והוא חוזר מאומן,
אז השוטרות והזה מתייחסות אליו לא יפה, והחילונים לא מתייחסים אליו יפה,
ופתאום הוא מרגיש כאילו הוא הפסיד. פעם התייחסו אליו יפה בהיותו חילוני,
היום בהיותו דתי לא מתייחסים אליו יפה.
היה אחד עני,
מסכן, יושב ברחוב,
כל מי שעבר התייחס אליו יפה, נתן לו שקל.
אחרי כמה זמן שפר מזלו, נהיה עשיר.
לא התייחסו אליו יפה.
לא רק שלא נתנו לו שקל, ביקשו עשר שקל,
בגלל שהוא היה עשיר.
מה אתה אומר, שיחזור להיות עני ויתייחסו אליו יפה, ייתנו לו שקל,
או שיישאר עשיר וייתן עשר שקל?
בסדר, אבל לא יעזוב לעולם את הקדוש ברוך הוא. פירושו של דבר, אתה נהיית מיוחס.
עשיר, הרבה מקנאים בו.
אני, אף אחד לא מקנא בו, מרחמים עליו בו. כשבאת קרוע למאה שערים,
רחמו עליך, מסכן קרוע, אין לו מכנסיים,
אין לו כלום, בוא בוקק, בוא תישן, בוא תאכל, בוא תישן. מכנס 400 שקל. כן, מכנס 400 שקל קרוע.
תמיד הם קונים חליפה ב-200 שקל,
ואתה מכנסיים קרוע ב-400.
איך לא ירחמו עליך?
אז רחמו עליך, הכניסו אותך.
אחרי שנהי אתה חכם, מה יש לרחם עליך?
אתה מאה אחוז, אתה נורמלי, בסדר, לא צריך לרחם עליך.
אז בשביל מה לקרב אותך?
אתה קרוב כבר.
כשהיית רחוק, קרבו אותך. כשהתקרבת,
תקרב אחרים עכשיו, עזוב. אתה לא צריך שיקרבו אותך יותר.
אני אוכלת משהו, אני עושה נטילת ידיים,
והילדים, מה זה, משגעים אותי?
ולפעמים אני שוכחת ברכת מזון, או שאני אומרת אותה ואני מתבלבלת באמצע, ממש בלי כוונה, כי הילדים, מה זה, משגעים?
טוב, יש לי שתי עצות. אחת,
להגיד לילדים, עכשיו אני אוחד, לא לשגע אותי.
שתיים,
לעשות לך סימן.
זאת אומרת, נגיד שאת הולכת לאכול עכשיו,
ואת יודעת שאת עלולה לשכוח לברך,
או שלא תסיימי את הברכה כראוי,
אז את לוקחת לך, נגיד, תמיד איזה תפוח, או איזה סימן, או איזה כדור,
את מתחילה לאכול, שמו אותו לידך.
רק אחרי שתגמרי לברך, תסירי את זה. כל זמן שלא הסרת סימן שעוד לא סיימת.
ותמיד תברכי מתוך הכתוב.
תשימי לך או ברחון
או סידור,
שיהיה לך מסומן תמיד,
ותברכי עם האצבעות על הברכה.
ממילא אף פעם לא יקרה שלא תסיימי את הברכה,
ותזכורת, תמיד תהיה לך סימן שתחליטי,
איזה סימן גלוי ובולט
שיהיה על השולחן, איפה שאת אוכלת.
כמה שעות אפשר בין האכילה לברכת המזון? כמה שעות יש? 72 דקות בדרך כלל,
אבל להשתדל לא לחכות, כי לפעמים גולשים, שוכחים, ופה מתחילה התקלה.
הכי טוב זה סמוך
וזה הכי בריא.
ואם אוכלים, נגיד, ואוכלים בהמשכים, כי אין לנו... אם לא מפסיקים לאכול ומתכוונים להמשיך, הברכה בהתחלה היא מועילה להמשך.
עד שמסיימים.
וואו, יש לי בעיה קצת עם רמקולים, מצלמות. כן, מתרגלים.
כן.
אני הבנתי שאתה, כבודו, בעל תשובה.
נכון.
אז אני גם עשיתי ניסיון של למעלה משנה,
שלמעלה משנה באמת ככה להחזיק אה...
את המצוות,
מה שיכולתי והרבה פעמים הרגשתי שאתה יודע מעטים התפילות והמצוות שאתה עושה בלב שלם אני עושה בלב שלם ועם שימת לב ועם התרגשות אתה יודע ועם
תשומת לב חזקה ככה למה שאתה אומר ומה שאתה מתפלל הרבה פעמים הרגשתי
הרבה פעמים הרגשתי שכשאני מתפלל אני חאפ-לאפ-לאפ, אתה יודע, חרית, כמו שאתה אומר.
אוה, קלעת משהו. כן, כן.
אבל אני לא חושב שהחאפ-לאפ הזה זה משהו שהוא...
למי זה מועיל? אני לא חושב שזה מועיל לי, אני לא חושב שזה מועיל למישהו.
ודבר נוסף, זה ככה איזה חלק ב' של השאלה,
אנחנו בהרצאה אתה דיברת על דור שהיה לו עמוד אש וענן,
והיה לו נביאים,
והיה לו אבא, אתה יודע, שהוא הלך אחריו.
ואני מרגיש קצת, וזה לא מאה או 200 או 400 שנה כמו שהיה לפני שהגיע משה רבנו,
אלא אלפים של שנה, שאיזשהו מין נתק כזה.
הרבה פעמים זה מחשבות שקורות, אתה יודע, אם יש פה פנטזיה מסוימת על איזושהי ממלכה שאני לא מכיר, אני בשכל הזה לא הייתי שם.
תגובתך.
קודם כל, מה שאתה מתפלל, ואפילו שזה לא בשימת לב,
אז קודם כל אתה מקיים את המצווה.
נכון שאתה לא מקיים אותה כראוי,
אבל בני האדם, כמעט אין רבים שיודעים לכוון בתפילה מתחילתה ועד סופה, לצערנו.
כי המחשבות תופסות אותנו יותר מדי, נדבקות אלינו גם בזמן התפילה,
ובעצם יש לך פגישה עם הקדוש ברוך הוא, ואתה לא יודע לנצל אותה.
בסך הכל, כמה דקות, חמש דקות, דבר.
האם הקדוש ברוך הוא הזדמנות לבקש ממנו, הוא הכל יכול,
לבקש ממנו כל מה שאתה רוצה, ואם זה יהיה ברצינות אתה גם יכול לקבל את זה.
ובן אדם מפספס את זה.
זה בגלל שבאמת אין לו מספיק הכרה במה שהוא עושה.
אבל ככל שאדם מכיר את הבורא, וזה תלוי,
אם הוא לומד תורה,
אז המצוות שלו גם ייראו בהתאם.
אם הוא לא לומד מספיק תורה,
אז באמת הוא מקיים אותה מצוות אנשים מלומדה.
אבל אם אתה לומד את התורה, אתה רואה את הערך שלה, אתה רואה כמה מתחבטים חכמים אלפי שנים לברר כל אות וכל תג,
ולהעמיד דבר על מתכונתו, אתה ממש יוצא מתפעל.
אתה רואה שהתורה מכסה את כל תחומי החיים
בכל הזמנים, בכל העיתים, ואת הידיעות שהתורה מגלה עוד טרם שנענו,
נחלום אפילו.
אתה רואה תפארת עם ישראל במשך הדורות, ואתה רואה כשהתקרבו לה' מה היה?
ושהתרחקו מה היה.
אחרי שאתה רואה את כל הדברים האלה,
אז בן אדם מבין מה הזכות שנפלה בחלקו להיות הבן של הקדוש ברוך הוא.
אז כאחד כזה שזוכה להגיע לפני אבא שלוש פעמים ביום
לבקש מאבא,
אז צריך להיות קצת רציני, כן?
אחד נכנס לאבא רוצה להוציא ממנו קצת כסף,
לצאת לטיול,
אז הוא לא אומר לו את זה בחוסר שימת לב ולא שם לב מה הוא מדבר.
ואתה רוצה לבקש חיים ובריאות ושמחה וכל הדברים הטובים,
צריך קצת להתייחס לזה ברצינות.
לכן עושים גם הכנה לפני תפילה.
באים לפני ואומרים תזמירות ואומרים את הכל, אבל אם מתבוננים בזה אז מגיעים לתפילה הרבה יותר טוב.
מכל מקום, גם אם אתה מתפלל שלא עם שימת לב מדי פעם,
אסור לך להפסיק, אתה חייב להמשיך ואתה מקיים מצוות תפילה.
לא יעניש אותך על זה שזה היה,
שלא התפללת,
אבל זה יהיה כמו גוף בלא נשמה.
חבל.
זה אחד.
אני מבין שלא כל מצווה אתה מבין וכל דבר אתה שמח,
כי יש לך חוסר בהכרה, בהבנה.
אני ממליץ לך לקרוא את הספר הזה,
כל כתבי החפץ חיים השלם.
זה הספר הזה.
אני התחלתי איתו, בין הספרים הראשונים שהתחלתי איתם ונתנו
לי המון המון המון התבוננות בדרך ללכת בה,
זה הספרים שלו, הוא מדבר בשפה פשוטה מאוד וכל בר דעת מבין.
זה אחד.
שתיים, הנתק שלך במרחק אלפי שנים וכולי וכולי, וזה נראה לך כזה משהו רחוק ממך.
כן, אבל זה הכי מציאותי שיש, עם ישראל.
כי עם ישראל בתולדות ההיסטוריה זה העם היחידי ששרד,
ממלכות נעלמו.
אז
אין לך מציאות יותר חזקה מהעם היהודי? הרי כל העולם מכיר את העם היהודי.
כל העולם מדבר עליו?
כל העולם לא סובל אותו.
זאת אומרת, אין לך ברור יותר ברור שזה עם הנצח?
וכל מה שראה בהיסטוריה מופיע גם בדפי ההיסטוריה של אומות העולם.
גם הדתות הגדולות, כגון
נצרות ואסלאם,
הן לקחו מאיתנו, והן לא מזייפות, הן אומרות שזה נכון.
אמנם הן זייפו את התורה,
אבל את המציאות לא. הם אומרים שכן, אנחנו גם כן.
מאמינים במעמד הר סיני, היינו שם,
אנחנו יודעים שהעם הנבחר היה ישראל,
רק מה, אנחנו חושבים שהיום זה לא, וזה כן, אבל בסך הכללי כולם מודעים.
איך אתה באופן פרטי הצלחת להחזיק ולא...
אני פשוט מאוד מאמין לפסוקים שכתובים בתורה. מרגע שאני הבנתי שהתורה אמת,
כבר לא
לא מעניין אותי שום דבר, לא צריך שום בדיקה. מרגע שהפסוק אמר משהו, זה שיחת טלפון מהקדוש ברוך הוא.
תאר לך שהוא מצלצל אליך ואומר לך,
אשרי יושבי ביתך
עוד יעללוך סלע.
זהו, סוגר את הטלפון.
עכשיו אני מבין שמי שהולך לבית השם, אשרב.
מה יש יותר טוב, שיחת טלפון כזאת?
אתה יודע כמה שיחות טלפון יש בתהילים?
בתורה, בכל.
השם מדבר ואומר לי מה לעשות כדי שייתן לי.
אתה ראית פה דוגמה עכשיו אחת
שהיהודי היקר שסיפר לנו פה?
זה דוגמה אחת מתוך אלפים.
יש סרטים שמנציחים אירועים כאלה בלי סוף.
מעט עשינו בצילומים, יש עוד בארכיונים, הרבה.
אבל מאיפה הכוח הזה, אתה חושב?
זה לא שלי.
זה התורה אומרת.
מה אני ביקשתי ממנו?
שאתה תיכנע לפני הקדוש ברוך הוא. תעשה משהו קשה לך,
שיהיה קל לנכד שלך.
תעשה מה שאני אומר,
ככה השם רוצה.
מאיפה אני יודע את זה? כי יש פסוק.
הראית כי נכנע אחאב?
הקדוש ברוך הוא מתפעל שאחאב הרשע הגדול ביותר
נכנע לשעתיים וחצי,
אז הקדוש ברוך הוא התפעל מזה ואמר לאליהו הנביא,
ראית?
אחאב נכנע.
מה אתה מבין מהפסוק?
שהשם רוצה כניעה.
אז אם אתה גורם לאדם להיכנע בפני השם,
כגון אישה שמחליטה לכסות את ראשה למרות שקשה לה,
אדם גדל זקן למרות שהוא לא חושב שזה מתאים לו,
וכן הלא משנה מה,
הוא עושה דבר שקשה לו ונכנע לפני השם,
הקדוש ברוך הוא מבטל את הגזירה צ'יק צ'ק, כי זה מה שהוא רוצה.
שהוא ייכנע ושיכיר שיש מישהו מעליו.
מרגע שהוא מכיר את זה,
הרווחנו את הכול. ראית? הוא עמד פה,
הוא לא מדבר מתי הוא יוריד את הזקן, אם יוריד את הזקן. שאלתי בכניסה אם מותר לסדר את השפה.
אמרתי לו כן.
הבנת?
תודה רבה. יש לי שאלה אחרת.
כן.
אני לא מבין את ההבדל הזה בין אשכנזים לספרדים.
תורה אחת נכניסה לעם ישראל.
למה זה מותר לו וזה אסור לו? למה זאת עם כיסוי ראש וזאת עם פאה?
מה, זה לא אותו דבר? אני לא מבין.
למה אחד אוכל ג'חנון והשני צ'ונט?
למה? למה? או, למה.
למה לאשה ספרדית צריכה לשים כיסוי ראש ולאשכנזיה רק פאה?
למה היו 12 שבטים?
מספיק שבט העל. זה לא תשובה. אני מבקש תשובה.
הנה, אני עונה לך.
יש שוני בעם ישראל.
כל אחד היה לו תפקיד אחר בעבודת השם.
כולם שמרו את המצוות,
לכולם היתה עבודה שונה בעבודת השם.
תקשיב, בסבלנות.
עכשיו,
אתה צריך להבין,
כשהם הקריבו קורבנות,
כתוב שהנשיאים הקריבו את הקורבנות,
כל פרשה חוזרת על עצמה בדיוק.
למה חוזרים כל הפרשה, אותו דבר, אותו דבר, אותו דבר? תגיד פעם אחת.
כי כל אחד, כשהקריב את הקורבן,
נכון, הקריבו אותו קורבן. אבל מה?
הכוונה של עבודה בקורבן של כל שבט שונה לחלוטין.
למה יש שוני בין אשכנזים לספרדים? בתימנים גם, יש גם תימנים.
זה גם שונה.
למה יש שוני?
השוני הזה נובע מכך
שהתורה הזאת הקדושה, נכון, היא אחת,
לא תשתנה.
המצוות אצל כל העדות האלה הן אותן מצוות.
השוני הוא במנהגים של המקומות או בדינים שנשתנו על-פי בתי-דין בקהילות שהיו.
עד חתימת הגמרא אין מלשנון מכל הפסקים, אבל היו פסקים שאחר כך נשתנו במשך הדורות
בגלל המקומות ובתי-דין שפסקו. כך אומר הרמב״ם בהקדמה שלו למשנה תורה.
ואז רשות של כל בית-דין לפסוק
ולנהוג במנהג המקום שהם נהגו.
וזה המנהג וזה הדין המחייב את הקהילה היושבת כאן.
ויש על זה פרק של מי שנהגו.
אתה צריך ללמוד את הנושא, אבל אתה צריך להבין דבר אחד,
שכל קהילה, כשהיא הולכת על-פי הפוסקים שלה,
זה מה שהיא צריכה לעשות.
במקום שמתנגשים שני מנהגים כמו אשכנזי וספרדיה, או הפוך כמו שהוא אמר,
צריך לשאול פוסק, גם בזה יש הלכה,
וצריך לשאול פוסק בשביל לדעת כיצד התנהג.
אין זה מראה שהתורה שונה.
הפוך,
התורה הזאת היא אחת
ויש בה גם מנהגים שונים.
שלום, שמי ברדוגה קרין, אני גרושה, ואני רוצה לדעת אם הגירושים זה תופעה קללה או זה דבר שניתן לתקן.
מה הפירוש לתקן? לחזור בחזרה לבעל?
לא, יש לי הרגשה שלהיות גרושה זה דבר שנשאר ואי-אפשר להוציא אותו.
מה הפירוש, שאפשר להתחתן עוד פעם?
אפשר להתחתן, אבל לא להצליח.
לא להצליח זה לא נכון.
קודם כול,
גירושין זה דבר לא טוב בדרך כלל, מזבח מוריד דמעות על
זוג שנפרד כי הקדוש ברוך הוא מזווג זיווגים אבל גירושים זה גם מצווה
זאת אומרת אם לא מתאימים ולא יכולים לחיות יחדיו אז התורה אומרת שצריך לתת גט פיטורים ולהיפרד
ואז מזווגים זיווג לאדם לפי מעשיו
כל אדם זוכה לפי מעשיו בזיווג השני זיווג ראשון זה מן השמיים בת פלוני לפלוני
זיווג שני זה לפי מעשיו של האדם
אבל זה לא אומר שלא מצליחים לאחר מכן יש כאלה שהפוך
משגשגים לאחר מכן
אז ככה שאל תראי את זה כקללה אני לא יודע מהן הסיבות לגירושין הראשונים
אבל תמיד להיות אופטימי לגבי הלאה ואז ודאי יותר זהירים גם כשבוחרים את הבן-זוג השני
שיהיה בהצלחה בכל מקרה
רק שתדעי לך שאישה גרושה צריכה כיסוי ראש
ערב טוב, כבוד הרב, ערב טוב
רציתי לדעת אם יש תשובה ברורה למה אסור לדרוש למתים
אסור לדרוש למתים
אסור לנו להיות בקשר עם המתים, לשאול אותם
תמים תהיה עם השם אלוקיך
ואל תבקש לדעת העתידות
אז לכן אנחנו מנועים מכל זה עובי דעוני ודורש של המתים וחובר חבר וכו'.
אז לכן אנחנו לא נכנסים לעניינים שהם ברומו של עולם
זה רק יכול להזיק את האדם השואל.
ואם אותה דרישה של המתים גורמת לבן אדם להתקרב להשם?
כל דרך שהיא אסורה,
אפילו שתביא לקרבת השם,
היא אסורה בתכלית
מצווה באה בעבירה, עבירה.
אסור לנו לעשות עבירות בשביל להתקרב.
ערב טוב, כבוד הרב. ערב טוב.
כבוד הרב, שאלה.
אני מתקשה מאוד ללמוד,
אוקיי?
רוצה מאוד להתקדם מבחינה רוחנית,
אבל... מה הקושי שלך בללמוד? לשבת?
קשב וריכוז, אתה יודע, כמו חצי מהעולם היום. לא הבנתי, ישבת פה כמעט שעתיים.
אתה יודע כמה הקשבתי?
מה זה משנה? ישבת. קודם כל ללמוד לשבת. אין ספק, אבל אני רוצה, אני מגיע הביתה אחרי שיעור.
אוקיי, פתוח ספר.
סתום, לא מצליח ללמוד כמו שצריך. אז אני אגיד לך, קודם כל תלמד מה שלבך אוהב וחפץ.
קודם כל. יש דברים שאתה ודאי מעדיף ללמוד יותר.
אם זה סיפורי צדיקים, אם זה מעשיות של התורה,
ספרי אגדה של התורה,
כמו עין יעקב,
אם אתה מוסר אוהב,
אם אתה אוהב פרשת השבוע,
להתעניין ולראות כל מיני דברים.
ספר מעם לועז שמביא הרבה דברים נפלאים
יש לי אותו
אז זאת אומרת קודם כל תלך על מה שאתה אוהב
כשתלך על מה שאתה אוהב
אז יהיה לך יותר קל כי הטעם יבוא בהמשך
עם התיאבון והטעם והטעם מביא את התיאבון וכן הלאה
ואחר כך תעבור להלכות
אחר כך משניות מפורשות ומבוארות
אחר כך אתה מבין תיקח
אבל היא...אחת מהבעיות בעצם שגם אני לא זוכר איך... לא לא חייבים לזכור קודם קודם חייבים ללמוד ואחר כך לזכור קודם ללמוד אז איך אני אשם את מה שאני לומד? אני אסביר הרי אם אתה למדת עכשיו אם אני אמרתי עכשיו חצי גרם זהב אתה תזכור את זה
זה אני בטוח שתזכור ובהקשר לברכות שאפילו ברכה אתה לא מחשיב אותה לעומת מה שאתה מקבל מן הסתם אתה תזכור לא יודע אם זה עד מחר או מחרתיים
אבל תזכור ואם תרצה באמת לזכור אז אתה תחליט שמהיום
אתה מתחייב לברך לאט
אם תחליט מעכשיו שכל פעם שאתה מברך לא משנה באיזה סיטואציה אתה מברך לאט
אתה תברך לאט והרווחת כבר את כל הברכות שלך עד סוף החיים
כל יום יש לך פחות או יותר כמאה ברכות אם אתה מתפלל לשלוש תפילות
פלוס מה שזה 100 כפול 365
כפול כמה עשרות שנים תראה כמה הרווחת מדרשה אחת
בגלל חצי גרם זהב
זה אתה ודאי תזכור אם תחליט אבל
אז לא צריך כבר לזכור כי זה הופך להיות אצלך כבר מנהג
גמרנו לא צריך לזכור
אם למדת צריך להניע תפילין והתחלת להניע תפילין לא צריך לזכור כל יום אתה תניע תפילין
לא צריך לזכור צריך לעשות אם עושים כבר לא צריך לזכור כבר עושים
ושכרתם ועשיתם.
ככה כתוב.
אוקיי, אם אפשר ברכה, כבוד הרב, דניאל. ושמחה שמה שאתה רוצה באמת אכן יתקיים.
אמן, תודה רבה. תהיה בריא.
אני רואה שאחרי שהיא יולדת פעם או שתיים,
אז כבר מצרפים לטופס של תכנון משפחה.
של? של תכנון משפחה, זאת אומרת אמצעי מניעה. גמרנו, את כבר גמרת את התפקיד.
זאת אומרת, יש לך, את יכולה להביא עוד ילד,
אבל עוד ילד, זאת אומרת, מפסיקים לה את הרצון ללדת בכלל,
אפילו שזו בושה כאילו ללדת עוד ילדים.
ואני בעד ילודה.
אני מתכוונת ללכת ללשכת הבריאות בשבוע הזה, ביום שני, ולדבר עם המפקחת הראשית בקשר לנושא הזה.
היא, ברוך השם, אישה יראת שמים.
ואני רציתי לומר לה שתפסיק את הנושא של תכנון משפחה,
כי מי שמתכנן את המשפחה זה הקדוש-ברוך-הוא, ולא אתם.
אז אני רציתי ברכה בקשר, כן, קודם כל, ברכה להצלחת דרכי בנושא.
קודם כול, הרצון שלך הוא טוב מאוד,
הסיכוי שלך קטן מאוד.
זה נוחת מלמעלה,
זו המדיניות של הממסד ולא של זאת שתיפגשי אתה, היא מקבלת הוראות מלמעלה.
ואם את זוכרת, כבר אמרו חברי כנסת כמו ביילין ואחרים שצריך לתכנן את המשפחה. למה?
כי הם לא מתכוונים להביא יותר משניים, מקסימום שלושה,
והם רוצים שגם אנחנו נהיה כמוהם. אין בעיה.
תביאו לנו דירות ברמת-השרון, ברמת-אביב,
תנו לנו את הכסף שלכם, את הקשרים שלכם, הכול.
אולי נסתפק בשניים-שלושה כדי שנוכל לפנן קצת ביאכטה עם הבוכטה ועם השחטה,
ואולי נראה גם חרטא טבעי.
אבל בינתיים,
צריך לעשות סוף לדבר הזה. אתם עושים את כל החיים הטובים, והכסף, ולא רוצים לראות הרבה שחורים מסתובבים לכם ככה בין הרגליים,
בחיים, בבטלה.
אז בואי אני אגיד לך דבר אחד
ותשמעי טוב, מעשה שהיה.
יהודי שרצה לחתן את בתו והיה זקוק להכנסת כלה,
והוא לא יכול לעמוד בחובות ובהתחייבויות,
הלך לאנגליה על מנת לנסות לגייס את הכסף.
אחרי שבועיים שהוא מכתת את רגליו מבית לבית, לא עלה מחכתו כלום.
ואז בבית-הכנסת ראו אותו בוכה,
שאלו אותו מדוע הוא סיפר את המצב,
ואז אמרו לו, יש מישהו שתלך אליו,
הוא נותן.
אבל פעמים הוא נותן, פעמים הוא מגרש את הבן-אדם.
אתה במזל שלך.
אמר, מה יש לי להפסיד? הלך.
הגיע לשם, והנה הוא רואה אחד יושב רגליים על השולחן, רגל על רגל, עם מכתרת,
כן, מה אתה רוצה?
הוא אומר לו, תראה, אני מארץ-ישראל, ואני הולך לחתן את הבת שלי,
ואני זקוק לכסף בשביל לקיים את ההתחייבות שלי,
ואין לי כסף.
אז הוא שואל אותו, כמה ילדים יש לך?
אז הוא אמר, 11. אז הוא אמר, לא,
11 ילדים?
נבל.
נבל.
אתה נבל ברשות התורה? אתה לא מתבייש?
אתה לא מתכנן את המשפחה?
אתה מביא ילדים בסריות?
תחשוב מה יהיה, מאיפה יהיה לך כסף? ככה מביאים, ואחר כך אתה בא לבקש פה כספים?
ההוא נבלע על דמו.
והוא נותן לו בראש
כמעט כמו משרד הבריאות.
בבקשה.
עוד פעם הוא שואל אותו,
ועוד פעם הוא מפציר בו, ועוד פעם זה,
והוא נותן לו בראש.
בסוף הוא הולך בעלבון,
פונה אחורה, רוצה לצאת,
אבל לפני שהוא יוצא הוא שואל את העשיר הזה, והוא אומר לו, תגיד לי,
כמה ילדים יש לך?
אז הוא אמר לו, אחד!
אמר לו אותו דלפון שעמד על הפתח,
אמר לו, אתה יודע מה ההבדל ביני לבינך?
שלושה שותפים באדם,
הקדוש-ברוך-הוא,
האבא והאימא, שלושתם שותפים בהבאת ילד לעולם.
הקדוש-ברוך-הוא לקח אותי שותף 11 פעם,
ואותך רק פעם אחת.
אותו בן-אדם שמע את מה שהוא אמר לו, אמר לו, בוא הנה, חזור,
כמה אתה צריך?
אמר לו, 60,000 דולר.
רשם לו צ'ק, נתן לו 60,000 דולר.
הוא בא ללכת בשמחה,
עוצר אותו עוד פעם, אומר לו, תשמע,
בילד הבא תבוא עוד פעם,
למה מי שהקדוש-ברוך-הוא שותף שלו, גם אני רוצה להיות שותף אתו.
אנשים לא יודעים מה זה ילדים.
ילדים זה אושר, זה מתנה מן השמים.
נתנו לך נשמה לטפל. סומכים עליך, נותנים לך את האחריות.
הקדוש-ברוך-הוא נותן לך את הזכות להיות שותף שלו ביצירת אדם.
איזה דבר גדול זה.
אבל מה לעשות, יש אנשים שלא גדלו על ערכים כאלה,
אלא על ערכים מערביים של הגויים.
את מבינה?
יש להם תרבות,
הגאווה.
את מבינה?
הם מתחתנים גבר עם גבר ומאמצים ילדה.
השם יעזור לך שדברייך ידברו אל לבה ומלבה אל לבו ומלבו אל ליבה ולבו ולבה, אמן.
ויהפך הכול לטובה, אמן. אמן. ואני רוצה ברכה לילדים שלי. יש לי שבעה ילדים. בלי עין הרע, חסר לך עוד ארבעה.
אמן. בעזרת השם, תזכי לילדים נוספים,
וכולם יתברכו בכלל הברכות. אמן. בפרנסה טובה לבעלי, לאברהם. בפרנסה טובה ושל שותף מלמעלה יעזור לכם,
שיהיה לכם מספיק די והותר. תודה.
תודה.
יש שני דברים שנשמעים כסתירה, כביכול.
אחד, שאם לבן-אדם יש חיסרון במה שהוא צריך להתפלל עליו,
וכביכול מצד שני, הוא אמור להיות שמח בחלקו.
אז איך זה מתיישב?
לדוגמה, אם אדם יש לו חיסרון, אם נקרא לזה חיסרון יש לו עוני
אז הוא מתפלל שהשם יסיר את העוני ממנו
אבל בינתיים הוא יכול לשמוח בחלקו, למה?
כי החובות שלו בתור עני קטנות
הוא לא חייב לתת צדקה לכל בן אדם כי אין לו כסף
הוא לא חייב בדבר זה ואחר, כל מה שמחייב עשיר לא מחייב את העני
אז נפחתו החיובים שלו
ממילא הוא ייכשל פחות
גם לא בטוח אם יהיה לו עושר הוא יקיים את כל הדינים שצריך עשיר לקיים
אז יכול להיות שזה יהיה לו למכשול עוון
ויכול להיות שבגלל זה השם לא נותן לו כי הוא מכיר את טבעו שאחר כך הוא לא יעשה את מה שצריך לכן הוא לא רוצה להפיל אותו
אז ככה הוא צריך להתפלל שמצבו ישתפר
וכמובן שאם ישתפר הוא יקיים גם את כל מה שצריך
ובינתיים הוא צריך לשמוח בחלקו אם השם בינתיים חושב שזה מה שאני צריך
אז זה מה שאני צריך
אם הוא היה חושב אחרת ודאי שהוא היה נותן לי
כמו שהוא חשב שצריך שתי עיניים ולא עין אחת ונתן לי שתיים ולא אחת
ושתי אוזניים ולא אחת
ושתי ידיים ולא אחת וכן הלאה הוא יודע כמה לתת
ככה, יש לי שאלה.
הרבה נאמר על מעלת לימוד התורה, שהיא מזכה בשכר גם בעולם הזה וגם בעולם הבא.
וחלק מהשכר אומרים שזו פרנסה בשפע ואפילו לעשירות.
באחת מההרצאות הרב אמר שגם אם בן-אדם ילמד יום שלם ולא יעבוד בכלל,
הוא לא צריך לדאוג לפרנסה, כי פרנסה תגיע לו.
עכשיו,
אפשר לשכנע בחור ללמוד תורה יום שלם ולא לעבוד,
או בחורה לקחת בחור שילמד יום שלם ולא יעבוד,
לאור המציאות שרוב האברכים בימינו הם עניים מרודים, שחיים כאילו נעזרים גם בגמחים, תרומות, הורים.
איפה זה ואיפה פרנסה ועשירות?
אם היה לאברכים ביטחון מלא וגמור בקדוש-ברוך-הוא, בלי השתדלות,
הם היו זוכים, כמו שרבנו בחיה מבטיח,
שהכול יגיע אליהם מזומן.
אם הם לא מספיק בטוחים והם עושים השתדלות,
אומר רבנו בחיה בתחילת שער הביטחון,
שכל התולה ביטחונו בזולתו,
השם מניחו ביד מי שפתח עליו.
אז אפשר להגיד בעצם שרוב האברכים היום לא לומדים יום שלם לחלוטין, הם גם עובדים בצורה מסוימת, לומדים ועובדים. כי רוב האברכים הם עניים,
אז אני מבינה שרוב האברכים גם עובדים. לא חייבים לעבוד, מספיק שלא לומדים כל הזמן ועדיין עושים משתדלות.
אם הם היו בוטחים בשם במאה אחוז,
היה מזמן להם הקדוש ברוך הוא כל צורכיהם,
כמו שאומר הרמב״ם בסוף אלקוד שמיטה ויובל,
שכל אחד מבאי עולם מבינו מדעו ועסק בתורה והיה זה קודש קודשים,
הקדוש ברוך הוא יספק לו הכל כמו שבט לוי.
אוקיי, אז הוא יספק להם הכל, אבל זה צריך לבוא עוד דרך צינורות טבעיים. הוא לא צריך לדאוג לצינורות כמו אחד שקונה דירה,
הוא לא בא עם צינורות לדירה, יש בדירה כבר צינורות.
כן, הוא לא צריך לדאוג, אבל סביר להניח שהצינור הטבעי יהיה או ההורים או אנשים אחרים. לא צריך לחפש צינורות, לא טבעי ולא טבעי.
הצינורות קיימים
כמו שהוא נולד עם צינורות ורידים ועורקים,
הכול נברא בתוכו ברור ושלם.
ככה גם המזונות מובטחים לאדם.
אם השם גזר על אדם שיחיה 70 שנה,
לא ייתכן שהוא יחיה בלי לאכול.
ומאן די אהב חיה, יאהב מזונה.
מי שגזר שיחיה 70, ידאג שיהיה לו לאכול 70. אם לא, הוא לא יוכל לחיות.
אוקיי, אז ייתכן שזה יהיה מזומן לו ללא עזרה של אנשים?
ודאי,
בכל דרך.
שאל אחד את החכם, אמור לי,
אם אני אסגור את עצמי בחדר ואנעל אותו,
האם ייכנס אלי תרפי?
אמר לו, כן.
אמר לו, הכיצד?
אני בחדר והחדר נעול מבפנים ואני לא פותח את החדר.
איך יגיע אלי מזון?
אמר לו, כשם שישיגך מלאך המוות בחדר סגור,
כך מלאך של מזון יגיע לחדר סגור.
תודה.
בהצלחה.
הבנתי, אין צדיק בדורנו מושלם. למה אין?
אין.
יש. אני לא מכיר דבר כזה. אתה לא מכיר. כולם מושלמים פה? לא מושלמים, לא צריך לומר מושלם, מושלם, מושלם, מושלם. אני אומר, אז זאת אומרת, גם צדיק, שהוא לא מושלם, הוא צדיק. נולדנו כל החיים לסבול.
בשום אופן לא. אנחנו משלמים.
אתה מתכוון האם יש צדיק שלא סבל בכלל?
אני לא מכיר צדיק בעולם הזה שיכול לשמור את כל מה שכתוב בתורה.
מה אתה מדבר? אני לא מאמין. קודם כל, אתה צריך להבין, אין תרי״ג מצוות לשמור.
יש תרי״ג מצוות, אבל לא לשמור.
יש מצוות שזה רק בזמן בית המקדש. 300 וכמה מצוות זה רק בזמן בית המקדש,
קודם כל.
יש מצוות לכוהנים,
יש מצוות ללוויים,
יש מצוות לגברים,
נשים פטורות מהמון מצוות.
יש מצוות...
למעסיק,
יש מצוות לשכיר,
יש כל מיני מצוות שאתה לא חייב לקיים.
יש מצווה להתחתן,
יש גם מצווה להתגרש, לתת גט,
אבל אתה לא מחויב להתגרש
בשביל לקיים את המצווה.
יש מצוות שאתה לא חייב, רשותיות או מזדמנות,
כמו צדקה,
כמו חסד.
יש שש מצוות ביום שאתה צריך לעשות.
ציצית, טלית הכוונה, תפילין,
תפילה,
קריאת שמע,
ברכת, זה קודם כל בשלושת רבעי שעה בבוקר למאריכים,
ברכת המזון אם אתה אוכל, פת ארוחה,
וללמוד שיעור תורה בבוקר או בערב
או בשניהם, כמה שאתה יכול, ללמוד תורה,
מצוות תלמוד תורה.
זה שש מצוות שאתה צריך לעשות כל יום.
זה מסובך?
לנוח בשבת, זה מסובך?
פעם בשנה לשמוע תקיעת שופר, הוא תוקע ואתה יוצא ידי חובה, זה מסובך?
לצום ביום כיפור, זה מסובך?
אנשים עושים דיאטה רוב השנה.
פעם אחת בשנה,
וזה מכפר לך על עוונות אם אתה חוזר בתשובה, זה מסובך?
מה בא, לשבת בסוכה? איזה כיף, איזה עושר, שבעת ימים,
רימונים, תאנים, תמרים, ענבים, איזה יופי של חיים.
לקחת לולה ואתרוג לנענע בבית כנסת? חוויה?
להגיד הלל? איזה יופי שירה כולם שרים?
מה, מה מסובך? מה עושים עם היהדות? מסובך.
חוויה שאין כדוגמתה, חיים מאושרים, תוכן, מלאי תוכן, רוחניות, קדושה, טהרה, מה לא טוב?
מה, טרנס יותר טוב?
זה יותר טוב, הג'ננה הזאת?
מה יש פה?
כל יום ללכת לחפש את עצמך איפה אתה צריך להיות?
לקרוא רק עיתונים ורק צרות ורק בעיות ורק רדיו ורק טלוויזיה,
זה כן יותר טוב? זה תוכן? זה חיים? זה בשביל זה לחיות?
אז אתה יודע שאתה עושה דברים עם ערך,
שאתה מקבל עליהם נחת בעולם הזה ושכר לעולם הבא, מה שיותר טוב מזה?
חיי המשפחה, הקן המשפחתי שלך, בריא, תקין,
אין יותר טוב מזה. אתה צריך לנסות ותראה.
תתחיל ככה ותראה שכל האיסורים שעברת במשך שנות חייך יתמעטו,
יתאדו,
וסוף סוף תרגיש מאושר. אני חושב שאפילו השבת הראשונה שתעשה כמו שצריך
תרגיש מאושר.
אפילו אם לא תדע עוד למלא אותה בתוכן.
אתה אומר את המצוות שצריך לעשות אותן, כאילו,
זאת המצוות ש... להיות בעולם הזה במצב של באמת, כאילו,
לא להנות ממה שאתה עושה. עכשיו, כשעושים מצווה,
באמת, הנשמה נהנית, הרי אתה... יש בך שמחה, ואתה לא...
קודם כל, יש כלל בחכמים. מצוות לאו להיענות ניתנו.
מצוות לא ניתנו להיענות.
זה שאתה שמח במצווה, זה פשוט.
פיקודי השם ישרים, משמחים להם.
אם אתה אוכל דבר מתוק, לא מחייבים אותך להקיא.
מה שמתוק, מתוק.
מה שמרמר.
מצוות זה דבר מתוק,
זה נפלא, זה טוב.
אבל לעשות על מנת להיענות,
דוגמה,
לא במושג שאתה אמרת.
אדם מניח תפילין
כי הוא נהנה מזה. מה הוא נהנה?
הוא אומר, תשמע, זה לוחץ לי את היד,
ואני מרגיש ככה על הכיפאק, אתה יודע, שזה לוחץ לי את השריר.
איזה הרגשה.
הוא בכלל לא מקיים את המצווה.
הוא עושה את זה בשביל הנאה.
זה סוג הנאה, לדוגמה,
שהנאה הזאת
היא הנאה פסולה.
אתה לוקח את המצווה והופך אותה כאילו
משהו שישמש אותך לאיזושהי הנאה צדדית?
מצווה צריכים לעשות ביראה, באהבה,
מתוך כוונה לקיים את רצון הבורא וכו' וכו'.
זה שאתה שמח שאתה עושה את המצווה,
זה אדרבה, מצוין, צריך לעשות בשמחה.
עבדו את השם בשמחה.
אבל לעשות שאתה נהנה מהמצוות, זאת אומרת, המטרה של המצווה היא ההנאה ממנה.
נגיד, אתה נותן חסד, אתה עושה חסד, צדקה,
אבל אתה מסתכל שכולם מסתכלים, כן?
הלו, הלו, בוא, בוא, קח, בוא, בוא, הנה.
כולם שמעו שאתה נותן ואתה
מראה גם את השטר תוך כדי, וזה וזה וזה.
מה המצווה פה? איזה מצווה עשית?
אתה פשוט בשביל לענות, שיכבדו, שירו לנו את השטר,
100 שקלים, וזה וזה וזה וכו'.
זה עשית, לא עשית מצווה.
הפוך, השתמשת בה בזלזול כדי לשרת מטרה נלוזה.
אתה רוצה שהמצווה תשמש אותך בשביל הנאה?
מה זה,
מגבון?
שאתה שם ככה ומעביר על המצח ומרגיש איזה תענוג?
הבנת מה הכוונה?
לא.
כן.