חידוש לפרשת חיי שרה - החסד של רבקה.

"וַתְּכַל לְהַשְׁקֹתוֹ וַתֹּאמֶר גַּם לִגְמַלֶּיךָ אֶשְׁאָב עַד אִם כִּלּוּ לִשְׁתֹּת" (בראשית כד, יט)

אם אנחנו רוצים להבין שכר מצוות גם בדברי חסידות, חסידות נפרזה שלא נשמע כזאת, אז נביא ראיה ממקרא מפורש שישתאה לב השומע, כי לא נשמע כזאת. אמת שגמילות חסדים מצווה רבה היא, אבל גמילות חסדים מעט בכמות, בין מצד הפועל בין מצד מקבל הפעולה, זה לא חסר כל כך וזה לא נהנה כל כך, האם בשביל דבר כזה השכר נורא מאוד?! זה לא שמענו ולא ראינו! אם לא פסוק מפורש בתורה. 

מי לא יבין, שאיש נכבד שיש ביכולתו להשתדל בכל מאמצי כוחו להשיא בתו בבית מכובד יותר מערכו ומפזר על זה הון רב! מי לא יבין זאת?! שוודאי ישתדל! מכל שכן כהשמחותן הוא יותר עשיר ויותר מכובד ממנו בן ערך וגם בתו מלא חוכמה! והרבה חכמים מקדימים לפתחו לללמוד חוכמה ממנו ודאי שהוא יִרצה להתחתן! וכל שכן שהוא מלך - כמה מליון יוציא כדי להתחתן עמו! למען הכבוד שלו והצלחת בתו!! ומכל שכן כשהחתן הוא גם כן דומה לו. 

והנה, רבקה אמנו, אילו לא היתה בה מידת גמילות חסדים בדרך מופלגת ביותר, עד שהתשוקה הרבה שלה: זה גם לעשות טובה קטנה! לאנשים שטובה שהיא עושה להם - היא כלום נחשבת להם!! ורק היא שמחה לעשות טובה קטנה גם כן, גם כן! לא רק טובות גדולות, גם קטנות. כמו שאמרה: "שְׁתֵה אֲדֹנִי...: וַתֹּאמֶר גַּם לִגְמַלֶּיךָ אֶשְׁאָב" (בראשית כד, יח-יט) וכי האנשים שהלכו עם אליעזר היה קשה להם לשאוב מים לגמלים?! אז מה הטובה שהיא עושה? מי צריך את הטובה שלה?

 אבל היא עונגה ועדונה להטיב עם הזולת גם בדברים שאחרים לא צריכים לה! היש מידת חסידות יותר מזה?! ועם כל זה, אם לא היתה בה מידה הזו, היתה מאבדת את ביתו של אברהם אבינו עליו השלום שהיה מפורסם בכל העולם: "נְשִׂיא אֱלֹהִים" (בראשית כג, ו) וגם היתה מאבדת את הבעל שדומה לחותן, לאברהם, זה יצחק בנו וזה שכרה בעולם הזה אבל לעולם הבא - הלא היא האמא של כל ישראל! אם היא לא היתה מתחתנת איתו, היא לא היתה: 'רבקה עמנו' היא היתה: רבקהל'ה... בבית לבן! 'בשביל ישראל נברא כל העולם' כמו שאמרו זכרונם ברכה: 'בשביל ישראל שנקראו: "ראשית" וכל בנין בית המקדש ומלכות בית דוד וכל העולם הבא - הכל זה בשביל שהיא אמרה: "גַּם לִגְמַלֶּיךָ אֶשְׁאָב". 

מה, הם לא יכולים? אנשים חסונים! לשאוב לגמלים שלהם?! היא גם לא היתה בטוחה שהגמלים ישתו, לכן היא אמרה: "גַּם לִגְמַלֶּיךָ אֶשְׁאָב" לא 'אשקה' ככה מדייק האברבנאל. 

היאומן כי אדם עושה מילתא דחסידותא ופעם אחת (1) לא יעשה חסידות קטנה אפילו, האם ענוש יענש?! לדעתנו, אדם שכל כולו חסד! 

כן, ראינו דוגמא אצל אברהם, שבא השטן וקטרג! אמר לקדוש ברוך הוא: 'תראה, כל גדולי הדור אצלו, הוא משקה את כולם, אוכל, עומד על כולם נותן להם: "בְּיוֹם הִגָּמֵל אֶת יִצְחָק" (בראשית כא, ח) ואני עומד בפתח, הוא לא קורא לי: 'להיכנס!' 

קטרג עליו וגרם לעקדה!! 

כן, נח היה בתיבה, כל השנה הוא נותן לכולם בזמן! פעם אחת (1) איחר לאריה - טאח נתן לו מכה! עשה אותו נכה, אֶה! מה? אם אני כולי חסד ופעם אחת בקטנה פספסתי איזה חסד קטן אני יכול להפסיד כל כך הרבה?! כן... 

והנה, אם היתה מחסרת פעם אחת ולא היתה אומרת: "גַּם לִגְמַלֶּיךָ אֶשְׁאָב" שזה היה תנאי שעשה אליעזר קודם, היתה מפסידה את הכל! ובשביל פעם אחת - היא הרוויחה שכר הרבה מאוד כזה! של כל העולם כולו!! 

הרי: "צִדְקָתְךָ כְּהַרְרֵי אֵל" (תהלים לו, ז) כמה הקדוש ברוך הוא יכול לתת? – "כְּהַרְרֵי אֵל" אבל: "מִשְׁפָּטֶךָ תְּהוֹם רַבָּה" - מה אדם יכול להפסיד במעשה קטן שחסר! 

וכל כך למה? - מפני שהיא כיוונה ללכת בדרכי השם יתברך! ולכן החסד היותר קל, גדול הוא! כי הוא ממין החסד האלוקי: "עוֹלָם חֶסֶד יִבָּנֶה" (תהלים פט, ג) איך הקדוש ברוך הוא מדקדק: לעשות כל פרח עם צבעים כאלה! וצבעים כאלה וצבעים כאלה ו... וכל דבר הוא מדקדק והכל יפה בדיוק! ואיזה איזה פרפר אחת עם צבעים כאלה לא כל כך...?! אין דבר כזה! הכל מדוקדק שלא יהיה חסר חסד ולו הקל ביותר בעולם! 

נמצא, שהכל תלוי בכוונת הלב והכוונה אי אפשר בלי מחשבה! ויש לדבר בזה עוד.