סוד השלימות והאמת: דמותו הפלאית של הגאון רבי אברהם מונסה זצ"ל
- לא מוגה! -
הלילה הזה יורצייט של הגאון רבי אברהם מונסה חלק מהחברים לא רק הכירו אותו אלא גם זכו ללמוד אצלו תורה עשרות בשנים הרב זכה והרביץ תורה בישראל הרב היה מהתלמידים הראשונים שהיו בישיבת פורת יוסף כשנפתחה הישיבה לפני 85 שנים הרב היה מהתלמידים הראשונים שלמדו שם הרב זכה ללמוד אצל גדולי הדור רבי עזרא עטיה רבי יעקב ושאר הגדולים, וספג מהם גם יראת שמיים וגם הרבה תורה. תודה. היה מעיין פירושו של דבר, היה לומד את הסוגיה, את התוספות, והיה מסביר בצורה מדויקת. כולנו יודעים לגרוס, לקרוא אפילו בלי נקודות, אנחנו יודעים לקרוא. אבל להבין בדיוק למה התכוונו התוספות, ולא לפרש בצורה קצת שונה, לא כולם זוכים להגיע לחקר האמת. הוא זכה ושימש את אותם גדולי הדור. כשהיית נותן לו סוגיה לפרש, היה מפרש לך כל דבר בצורה המדויקת ביותר, לא 99 אלא 100%. כך היה גם בדברים האחרים. הרב היה במקצועו גם שוחט. שוב הייתה לו יד טובה, היה לו הרגש נפלא. אפילו הרגש דק שבדק שבסכין, היה מייד מבחין בזה. היה כותב גם תפילין, מזוזות, כל הדברים האלה שהרב עסק בהם, עשה את כל הדברים לא בערך אולי זה טוב, לא היה מוציא מתחת ידו דבר שהוא אולי, אלא תמיד הדבר היה במאה אחוז טוב. כך גם לימד את התלמידים. כשהיה מלמד גמרא וכיוצא בזה, או מוסר, תמיד היה אומר את הדברים בצורה מדויקת, נטע גם בתלמידיו את המידה הזו, מידת השלימות בהבנת הסוגיה, דבר שהיום הוא מצרך נדיר. פעם בא מישהו ורצה להתקבל לישיבת פרת יוסף. בחן אותו ראש הישיבה, רבי עזרא עטיה. אותו אדם בא ואמר לראש הישיבה, חידושים, וורטים. טוב, אחרי שהוא גמר, אמר ראש הישיבה למשגיח, תודיע לו שלא, שלא יבוא לישיבה, הוא לא מתקבל. שואל אותו המשגיח, אבל אני הייתי בצד, אני שמעתי, הוא אמר לך פלפול, הוא אמר לך חידושים, הוא אמר לך וורטים. הוא אמר וורטים, אבל לא ידע לפרש את המשנה. אני שאלתי אותו, שיפרש את המשנה, את ההסבר האמיתי, הוא לא אמר. אז כל הכבוד, הוורטים, שיישאר עם הוורטים שלו, עם החבורה שלו, אבל לפרש את הפשט הפשוט הוא לא ידע, הוא לא מתאים לישיבה שלנו. אותם הגדולים, היה להם עין חדה כשרצו לקבל תלמידים, תקלבו את התלמידים הטובים, הטובים בראש ובראשונה אדם שיודע ללמוד, להבין את דברי המשנה, דברי הגמרא, דברי הראשונים והאחרונים ואז אותו אדם יכול לזכות גם להגיע לתחנה הסופית ועסוקי שמעתתה אליבדי הלכתה. אבל כשאדם לא מבין את הפשט והוא בא וגורס וקורא, הוא יכול להגיד כל מיני רעיונות, אולי הרעיון קשור, אולי לא קשור לעניין, והרבה פעמים ההלכה שיאמר, אולי חלילה תהיה בטעות. אותו החכם, כמו שאמרתי, זכה, הייתה בו מידת האמת וידע לדייק, היה קולע לסערה ולא יחדי. הייתה בו הרבה אהבת ישראל. תמיד היה מדבר בשבח עם ישראל והיה כואב לו לשמוע אם חלילה היה איזה... פיגוע או דבר אחר, איך קוראים לזה היום? כהניסט. היום אולי זה לא מידה שמשתבחים בה, אבל הייתה בו הרבה אהבת ישראל, ולכן הגיעה גם למסקנה הזו, להשקפה הזו. הוא בדרך כלל לא הלך לבחירות. היו לו דעות קיצוניות, כמו שהבד״צ עדה החרדית אומרים, לא להצביע, כל החיים שלו לא הצביע. היה פעם אחת ויחידה שהצביע. הוא בא, סיפר לחברים בשיעור, היום הצבעתי. מה הצבעת? אמר, הצבעתי הרב כהנא. הוא החזיק ממנו, החזיק מהשקפות שלו, מהדעות שלו. כל זה היה, כמו שאמרתי, מאהבת ישראל. כאב לו מה שנעשה עם עם ישראל. הוא סבר שבדרך הזו יהיה אפשר לחסוך הרבה דם, הרבה דברים היה אפשר להקדים רפואה למכה, אם היו הולכים בדרך הזו. זכותו יגן עלינו, אמן.