אם לא תאכל תמות?

ש. ערב טוב לכבוד הרב. 

הרב: ערב טוב. 

ש. רציתי לשאול שאלה בכל הנושא הזה של תענית שאמרת עכשיו. הרי כל עניין ביהדות, אנחנו יודעים שדווקא העניין הוא לקדש את החומר. כל פעם שבשבת אנחנו רוצים להתעלות במדרגה ולכפר על עם ישראל, וכך אנחנו אוכלים ומקדשים את החומר ומברכים עליו, ודרך זה עולים למעלה גבוהה יותר. השאלה היא: למה דווקא דרך תענית, שלכאורה זה להיות סוג של כאילו מובדלות, נזירות, 

הרב: סיגוף, סיגוף. 

ש. סיגופים לגוף, 

הרב: נכון. נכון. 

ש. הכוונה שלי, למה לא להסתגף דווקא דרך רוממות של החומר, ולא... 

הרב: הבנתי. זאת אומרת, אתה תאכל ביסלי ותרגיש מה? 

ש. ירגיש טוב, אבל אתה מברך אותו ברגע שבירכת על הביסלי והעלית אותו דרגה. 

הרב: הבנתי, זה מה שאתה מבין. לא, זה לא ככה עובד. בשביל להרגיש את הדבר הזה אתה צריך להרגיש רק את המצווה באכילה. ואין מצווה באכילה בימות החול בכלל. אין גם חיוב באכילה בכלל. רק בשבת ובימים טובים יש העניין שאתה אומר, וזו דרגה גבוהה מאוד של אנשים קדושים, שיכולים לא להרגיש את טעם האכילה, רק את טעם המצווה באכילה. ובאמצע השבוע זה נשנוש ותו לא. והאבות הקדושים, אברהם, יצחק ויעקב, מרמרו וסיגפו את עצמם כדי להגיע למדרגות. 

ש. כן, אבל אם אדם לא יאכל, לא יהיה לו כוח ללמוד תורה. 

הרב: הנה, יש לנו כוח גם לתת הרצאות, גם ללמוד, גם לא לאכול, גם הכול, בלי שום בעיה, ועוד יותר כוח. תדע לך שהאוכל מתיש את האדם, מעלה לו את העשנים למוח ומרדים אותו. יש חבר'ה אצלי שלומדים בכולל, והחבר'ה האחרים אוכלים תוך כדי הכולל, אתה יודע, כל מיני בייגלה וזה, ונרדמים לפעמים, והם, שלא אוכלים, לא נרדמים בכלל, ולומדים בערנות גמורה. אתה צמת פעם בכיפור? 

ש. ברור. 

הרב: בתפילת הנעילה נכון שאתה מרגיש יותר התעלות מאשר בתחילת הצום? 

ש. נכון אבל. 

הרב: כי בתחילת הצום אתה מלא וגדוש בחומר ובאוכל, וככל שאתה הופך להיות פחות מחובר לחומר, אתה מרגיש פתאום כוחות אדירים, ולא רק זה, אתה צועק בנעילה צעקות שפתאום, מאיפה בא הכוחות? היית צריך להיות חלוש ותלוש. זה רק מראה שזו הטעיה וטעות, שיצר הרע אומר לנו: "אם לא תאכל, תמות!", הוא אומר. לא שלא תחיה, תמות, הוא אומר: "תיזהר!". 

ש. כן, אבל כשזה יום אחד (1), אז יש לך את כל הכוחות, כמו מסיבות לרקן. 

הרב: הפוך, כשזה ארבעים (40) יום אתה מתרגל. 

ש. איזה, אבל זה, 

הרב: כשזה יום אחד, אז אתה מבין שזה תענית ציבור, אז הראש, הראש שלך מפחד: "יואו, מחר תענית, מתי זה ייגמר?! פה, פה..." אבל כשאני מחליט: "לא רוצה לאכול עד הערב, לא רוצה לאכול!" מה הבעיה?! אז אין לי את האיום של יצר הרע. לקחתי לו את הנשק, לא מפחד, אני החלטתי שלא רוצה לאכול, מה תעשה לי?! 

ש. אז למה הוא לא עושה את זה עם דברים אחרים? 

הרב: זה הדברים, למה אחרים? לא דווקא אחרים, למה אחרים? 

ש. להתגבר על יצרים אחרים במקום אכילה. 

הרב: זה כתוב שזה מועיל מאוד לחטאת נעורים! אתה יכול למחוק חטאת נעורים?! זה כתוב, מוחק. ולא עוד, בסוף 40 יום יש הבטחה: שמה שתבקש תקבל!! לא כדאי?!

ש. בגלל שזו התאווה הראשונה אולי גם יכול להיות? 

הרב: מרגע שהתינוק נולד הוא ישר רוצה לאכול. 

ש. כמו חטא האדם הראשון. 

הרב: נכון. אז אם אתה מוחק, אתה יודע ש-40 יום שהיה משה רבנו בשמים, לא אכל ולא שתה, אתה יודע למה צריך 40 יום? - זה כנגד יצירת הוולד. שהוולד נוצר ל-40 יום ונשלם, נגמר. 40 יום. כדי לחזור ולבטל את החומר לגמרי, חוזרים רוורס, 40 יום. הבנת? אז משה רבנו הגיע לדרגה של מלאך! אנחנו חצי (1/2) מלאך. חצי יום. כדאי לך. תנסה. 

ש. הייתי מאוד רוצה, אבל אני מאוד מפחד שאני לא אעמוד בזה. 

הרב: אז תגיד: "אני מתנה. מקבל עלי תענית 40 בלי נדר, ומתנה: שאם לא אוכל לעמוד בזה, אומר "מזמור לדוד השם רועי לא אחסר..." ואוכל להיפטר מן התענית". 

ש. אוקיי, בסדר. אז אם ככה... 

הרב: אבל רגע, לשבוע (7) לפחות. 

ש. ואם נגיד החלטתי שאני... 

הרב: ממשיך זה יחשב! 

ש. אני יכול להמיר את זה בכסף? 

הרב: כן. 

ש. במקום? 

הרב: כן. 

ש. השבוע? 

הרב: כן. 

ש. אוקיי, בסדר גמור. 

הרב: בהצלחה! 

ש. תודה רבה. 

הרב: אשריך! השם ושם האמא? שם ושם האמא. 

הקהל מוחא כפים...

ש. אביחי דוד בן רונית. 

הרב: אביחי דוד בן רונית, השם יזכה אותך להצליח כל ה- 40 יום. 

ש. תודה רבה. 

הרב: בקלות. 

ש. התארסתי עכשיו, לא מזמן. 

הרב: ותבנה ביתך בית נאמן, וזיווגך יעלה יפה, ויהיה לך זרע חי וקיים. ופרנסה טובה והצלחה בכול. 

ש. תודה רבה. 

הרב: תהיה בריא.