הלכות יום טוב למעשה – מכשירי אוכל נפש, הכשרת תנורים, דיני צלייה וכשרות המטבחים בזמננו

 - לא מוגה! - 

קדושך קדשותך וטובות כמנחה שך לרכך אמן אני קורא בסימן תקט שיפוד שנרצה אף על פי שהוא יכול לפושתו בידו אין מתקנן אותו תורה אמרה לנו אך אשר יחל נפש הוא לבדו יעשה לכם הגמרא בבצ כח דנה לגבי מכשירי אוכל נפש מה דינם פי המסקנה מכשירי אוכל נפש שאפשר לעשותן מערב יום טוב אסור לעשותן ביום טוב הדוגמה של הגמרא יש לי שיפול אבל השיפוד הזה הוא עקום. אני רוצה ליישר אותו כדי לצלוט. כשהשיפוד עקום, כל הבשר נמצא באמצע, יורד על הגחלים, על האש, ונשרף. שאני מיישר אותו, זה עומד גבוה וניצלה יפה. אבל היה אפשר לסדר את זה מאתמול. למרות שאני לא עושה את התיקון בפטיש, אני לא לוקח כלי אלא ביד. גם ביד אסור לבוא ולתקן אותו. אתה דורש מהפסוק אך אשר יכ לכל נפש הוא בדו יעשה לכם הוא ולא מכשירה. וכן כל כיוצא בזה. כל דבר שהוא לאוכל נפש מותר. אבל שאתה רוצה לבוא לתקן את הסיר, את הקדירה שאתה רוצה לבשל בה או דברים אחרים, בחי גבונה הדבר אסור. פעמים רבות שהדוד של המים החמים החנפיה מתחילה לטפטף. מה הפתרון לדבר? פתרון קל מאוד. תסובב עוד סיבוב אחד את הברז. אתה מכניס אותו יותר בפנים, מתהדק יותר ואז לא מטפטף. הוא הרגיש בזה ביום טוב והוא רוצה לסובב את הברז כדי לתקן. גם זה בגדר מכשירי אוכל נפש. גם זה אסור לעשותו ביום טוב. הגמרא מביאה עוד דוגמה מה שהיה מצוי מאוד בזמנם. בזמנם היה מצוי להם היו הרבה שוחטים והרבה עופות גם אם הכנתי את העוף. העוף מוכן, מסומן, הכל. אבל אם את הסכין הוא רוצה להשחיז ביום טוב, הדבר אסור. לפעמים יש שמה בסכין איזה פגימה, הוא לוקח את המשחזת ורוצה להשחיז, לתקן אותה. גם זה בגדר מכשירי אוכל נפש וגם זה אסור לבוא ולתקן את הסכין. אלא אדם שרוצה לשחוט ביום טוב, יש דרך שיבוא בערב יום טוב, יכין את העוף מצד אחד, את הסכין מצד שני. אחרי שהסכין חד וחלק, הכל חלק, אין שמה לא פגימה ולא סכסוך. יעטוף אותו בבד, יניח אותו על הארון למעלה כדי שהילדים לא ישחקו בו. דבר נוסף, עליו להכין גם עפר. התורה מצווה אותנו. אדם ששוחט חיה או עוף ושפך את דמו וכיסהו בעפר צריך גם לקיים מצוות כיסוי דם אז הכין את כל שלושה הדברים אז יכול לבוא ולשחוט ביום טוב אבל לבוא ולתקן את הסכין מהפנימה להשחיז אותה במשחזת שלה הדבר אסור אלא שהגמרא מביאה שמה דבר שהוא יכול להועיל כשאין אין פגימה ממש אלא סכסוך. לפעמים יש איזה הרגש קטן משהו. אז בזה אתה לוקח את הבד. על הבד אתה מחליק את זה או על העץ או על החרס. יוצא בזה. לפעמים גם זה יכול להחליק את הסכין שהכל יהיה דבר כזה. יש מקום להתיר. אבל הגמרא אומרת שבזה הלכה ואין מורים כן. מה זה אין מורים כן? אפילו אם יבוא תלמיד חכם גדול לשאול אותנו, לא יכולים לומר לו את המילה מותר. אלה דברי הרשבה. וככה התיקו גם כל הפוסקים. אלא אדם שלומד, לומד טוב את הגמרא, לומד טוב את ההלכה תקט סעיף ב, הוא יודע לבד שמותר לעשות כדבר הזה. אבל לבוא ולהשחיז במשחזת שלה, גם זה בכלל מכשירי אוכל נפש. וגם זה אסור לעשותו ביום טוב. יש מחלוקת לגבי בלון גז. יש אנשים עד היום יש להם בלונים. הבלון, בלון הגז תרוקן. הכל נגמר. אין לו לא ולא שניים. אבל השכן שלו יש לו בלון מלא. אז הוא רוצה לקחת את הבלון של השכן, להביא את הבלון הזה, לפרק, להחזיר האם מותר. או שיש בזה משום בונה. המסקנה היא להחמיר בדבר. אין היתר לעשות כדבר הזה. כך גם מנורה שנשרפה, מנורת הגס או מנורת פלורסן, הוא רוצה להוציא אותה ולהניח במקומה מנורה אחרת. גם זה אסור לעשות כדבר הזה ביום טוב. אלא אם כן יעשה את זה על ידי גוי. הגוי יבוא ויוציא את המנורה השרפה, יניח את המנורה האחרת. תודה. אבל על ידי יהודי אין מקום להתיר בכל הדברים הללו. מרן ממשיך לגבי אדם שרוצה לאכול ביום טוב עוף ממולה. יש הרבה אנשים שאוהבים לאכול עוף ממולה. הוא לוקח את החזה של העוף, מניח עליו חתיכות בשר ואורז. עוד חזה עוף באותו גודל הוא מצמיד אחד על השני ותופר אותם מכל הצדדים כדי שלא יתפזר האורז והבשר. לעשות דבר כזה, לבשל דבר כזה ביום טוב, ודאי שמותר. זה אוכל נפש. אבל הבעיה היחידה כשהוא רוצה להשחיל את החוט בתוך החור של המחת ולגזור לפי המידה שהוא צריך לגזור את החוות זו הבעיה ולכן הפתרון הוא קל אני מכין מערב יום טוב לוקח את החוט משחיל בתוך המחת כמה אני צריך מטר אח מטר ו10 אתה גוזר כושר הכל מוכן ביום טוב עצמו אחרי שגמרת לשחוד את העוף, גמרת להכין את הכל, היה מליחה בסדר, הכל היה כדין, תיקח ותתפור. התפירה הזו זה לא תפירה של בגד. כל זה חלק מהעניין של אוכ נפש. זה מותר. ולכתחילה אין שום בעיה. ואם האדם הזה אומר לך, תשמע, יש לי ביום חג השבועות יש לי ברית מילה ואני רוצה להזמין 100 אנשים ונשים ולכל אחד יהיה או פרגיה או חזה עוף. מה אני עושה? תגיד לו בדיוק אותה ההלכה. אלא תגיד לו תלך לחנות של הגלנטריה. תקנה משם 100ה מחטים בערב יום טוב יכניס בתוך החור של המחת את החוטים ויגזור ביום טוב בלילה לא חשוב לנו אם הוא יבשל בלילה בברית יצחק או בבוקר הכל מותר יקח ויתפור יש לנו כאן היתר בשופי אבל קורה לפעמים שהאדם הזה שכח ונזכר ביום טובו בעצמו בא לשאול אותנו נכספה וגם כלתה נפשנו כל המשפחה רוצה את העוף הממולה יש דרך לא הכנתי את החוט בתוך המחת כותב שולחן גבוה בדיעבד יש מקום להתיר שיעשה כך אתה משחיל את החוט בתוך המחת ואחרי שהוא גומר את המידה מטר אחד לא יחתוך את זה במספריים אלא יש לו נר יש לו אש יניח את זה בנר וזה יחתך רק בשינוי כזה יהיה צעד להתיר אלה דברי הרב שולחן גבוה התיקו אותו כף החיים לשאר האחרונים וככה מסקנה להלכה למעשה יש מקום להתיר לנהוג ולעשות כן בשלי היום היום בדור שלנו היום אנשים כבר גם אישה שלא למדה אצל האמא שלה תפירה במקום חוט ומחת במקום זה שמות אנשים כיסמיים זה הרבה יותר קל זה פתרון יותר מעשי יותר קל מאשר החוד והמחת אבל אחר כך אחרי שגמרו את הכל. האדם הזה עכשיו רוצה לאכול, הוא רוצה לחתוך. תגיד לו, תחפש איפה נמצא החוט עם הקשר, הזנב, תתפוס את זה, אתה מוציא את כל החוט, זורק לצד. זה הדין בלכתחילה. אבל לפעמים הוא לא מוצא את הזנב הזה, רוצה לקחת סכין ולחתוך את החוט. אומר שגולה לקת, זה נקרא פסיקת התלוש. פסיקת התלוש מותרת בשבת ויום טוב. מותר לך לקחת סכין ולחתוך את זה ולאכול מיד. מרן נעת העתיק את שיבולי עלת פעמיים באהבה ש יד בהלכות שבת מרן כתב שמה להתיר וגם פה אצלנו מרן חזר על הדין שמותר לכתחילה אם הוא לא מוצא בקלות את הקצה של החוט אלא הוא נאלץ לחתוך כיוון שהוא בא לאכול ממילא אין כאן צד לאסור אין כאן צד להחמיר בדבר לכן הדבר מותר מזה מההלכה זו הפוסקים דנו לחלוק על מה שכתב הרמא בסימן שלז. שם הרמא כותב, המברשות שהיו בזמנם כשהיו מברישים בהם היה חלק מהכיסמין היו נשברים. היית מבריש היה מוכרח להיות כמה אחדים היית רואה היו נופלים. ולכן הרמא כתב? אסור להבריש את הבגד באותם מברשות הבגדים כי אתה שובר את הכסמין של המברשת היום אין לנו בעיה היום מברשות שלנו הרבה יותר חזקות אצלנו אין וודאות אין פסיק י שישור אפילו כיסם אחד בזמנו של הרמה כל המברשות היו עשויות מחומר אחר ולכן היה נשבר והשאלה היא האם מותר או לא הרמא אומר אסור לא אתה מקלקלת המברשת אתה שובר את הכיסמין ולכן הרמא כתב לאסור למרות שזה הוא לא מתכוון לשבור את הכסמין הוא מתכוון להבריש לנקות את הבגד אפילו אחי הוא אומר זה פסיק ראש ולפי דעת הרמה גם פסיק רשי דלא נהלב בדרבנן הדבר אסור אלה דברי הרמבם וכך נוהגים האשכנזים אבל לדידן יש לנו הרי את דברי שיבולי הלקת כמו שאמרנו שמרן פעמיים באהבה גם בהלכות שבת גם פה מרן העתיק שפסיקת התלוש מותרת גם אם נשבר הכיסא מהמברשת מה אכפת לך זה פסיקת התלוש דבר שני כל המקלקלים פטור פטור אבל אסור והרי למדנו במשנה בשבת קו שובר אדם את החביד לאכול למנה גרוגרות ולמה אומר רשי כשהוא שובר הוא מקלקל ולכן הדבר מותר שואל הרן נכון הדבר שהוא מקלקל אבל כל המקלקלים פטור אבל אסור צריך כך שיהיה עשו מדרבנן למה המשנה מתירה לכתחילה עונה ואומר הרן בדעת ראשי כיוון שהוא צריך לאכול או לשתות מהיין של החבית ולכן לצורך עונג שבת לא גזרו חכמים אז כמו ששם לצורך האכילה שובר אדם את החבודית לאכול המל גרוגרות הוא הדין גם פה אצלנו יהיה מותר לכתחילה להבריש ועליבה דמרן שפסיקת התלוש מותרת גם שם לדידן באותה הדוגמה שכתב הרמה מותר קל וחומר בכל המברשות של הזמן שלנו אצלנו אין ודאות שיפסק שיחתך אפילו משהו לדידן הכל מותר ולכתחילה אין שום חשש בדבר לא ההכנסה אלא לגזור אחר כך אתה לוקח מטר אחד יש לך את המידה ואתה בא וחותך זו הבעיה ולכן בשעת הדחק גרנו לא לחתוך במספריים אלא התרנו לו שיחתוך על ידי שיניח את הנר ישרוף את זה ויחתור. אתה צריך להשחיל ולגזור. אז אם יש לך 100 עופות אתה צריך אם כן לחתוך 100 חוטים להכין 100 חוטים את הכל באותו יום בסדר בסדר אבל צריך להכין את הכל מערב יום טוב אני קורא סעיף ה מותר לנבן ביום טוב כלי ברזל שאפו בו פלדין של גבינה ואחר הליבון יופו בו פשידה פשטידה של בשר והוא שכשית תלבן יתנו אותו על המאכל מיד אבל אם הוא בלוע מנבלה וחיות צבע אסור ללבנו אפילו לאפות בו דבר היתר אדם שיש לו תנור בשרי כל הזמן שתמש בו בשר עכשיו הוא רוצה לאפות בו לכבוד החג מאכלי גבינה הוצא עוגת גבינה וכיוצא בזה על זה המרן על זה דנו הפוסקים כאן והלכה היא להתיר אבל יש לנו תנאים בהלכה הזו מרן מדבר כשהוא בא להכשיר את התנור ביום טוב עצמו אני מדבר עכשיו על ערב יום טוב ערב יום טוב הפתרון הוא קל מאוד אני לוקח סמרטות מטפטף עליו מעט אקנומיקה ומנקה תב את התנור ניקט את התנור מכל הארבע רוחות בתחתית בגג שלו הכל נקי ב100% אחרי שניקטת אתה מדליק את התנור על ריק. ברגע שהתנור הגיע ל100 מעלות, התנור נעשה פרווה ויהיה מותר לבוא ולאפות בו עוגת גבינה. אין בזה בעיה. מנין לנו הגמרא במסכת עבודה זרה בדף עו שמה הגמרא אומרת לנו את ההלכה הזו בקצרה שם כתוב לקחתי שיפוד ושמתי בו בשר שלמים. צליתי אכלתי הכל נגמר. אחרי שני ימים ולילה אחד הבשר של השלמים נעשה נותר מה שנותר ממנו עד בוקר ואש תשרוף עכשיו פה אין בשר אבל הטעם של הבשר נשאר בתוך השיפוד מה נעשה כדי שהשיפוד הזה יהיה כשר הגמרא עונה תעשה לו הגעלה תכניס את השיפוד הזה לתוך המים הרותחים על ידי הגעלה מותר תוכל להשתמש בו מה שאתה רוצה הגמרא שם שואלת הרי למדנו במשנה עבודה זרה עד אדם שקנה שיפוד משומש מהגוי צריך לעשות לו ליבון 800 מעלות איך אתה אומר לי הגעלה של 100 מעלות הגמרא עונה שם אדם שקנה שיפוד מהגוי בלע איסור באיסורה בלע צריך ליבון קשה לכן צריך שיהיה אדום לניצוצות אם תזין ממנו 800 מעלות כאן אצלנו הליבון הוא קל. כיוון שבלע היתר, אתה עושה לו הגעלה או ליבון של 100 מעלות. זה מספיק. גם פה אותו דבר. כששמתי בו ביום שישי את הבשר, האם הבשר היה חלילה, בשר נבלה? לא. היה בשר חלק היה מהודר? היה הכל בסדר? אתה רוצה לעבור מהבשר שהיה ביום שישי לקראת חג השבועות, אתה רוצה לעשות עוגת גבינה? התרה בלה. התרה בלה. או הגעלה. החום של המים של הגעלה זה 100 מעלות או ליבון קל ליבון קל שכא ששרף עליו מבחוץ תדליק את התנור על ריק גם המגשים שמה מקבלים את החום של 100 מעלות ויותר ואז הפך להיות התנור פרווה ואז יהיה מותר להתחיל לאפות באותו התנור עוגות גבינה וכיוצא בזה אבל אם האדם הזה לא נזכר בערב יום טוב ביום טוב רק הוא נזכר יש לו שעון שקע הוא הכין מערב יום טוב את השעון שקע והתנור נדלק אחרי שנדלק אבל הוא אומר זה בשרי איך אני אבוא עכשיו להניח בזה עוגה חלבית שוב אם התנור נקי הכל 100% יד נדלק התנור על ריק הכל עובר את העסקה אבל זה נראה כאילו אני בא לתקן ולכן מרן אומר תנצל את החום שהמגש הזה חם ותניח עליו מיד את הבצק אז אסור לך להניח את הבצק בעוד שאותו מגש הוכר, אלא רק לאחר שיתחמם. והסיבה היא כדי שלא יראה הדבר כאילו בא לתקן, הוא קודם חימם את זה ואז זה נעפה היטם מלמעלה ומלמטה. כל אדם שנכנס למאפייה בבוקר, אתה רואה איך שהופא מגיע למאפייה, מדליק מיד את התנור. תגיד לו, בשביל מה אתה מדליק? עדיין העיסה עדיין לא נגמרה. עדיין זה מתחיל רק להתנפח. אומר לך, אם תשים את הבצק שהמגש הוא קר, מתחיל למעלה לאפות, החום עולה למעלה, למטה המגש עדיין קר, זה לא יהיפה טוב. למטה בצק למעלה יסרף. לכן האומנות באפייה צריך שיהיה חום למטה ולמעלה. זה הרעיון של הטורבו שמזרים לך את האוויר, שלמעלה ולמטה יהיה אותו אוויר, יהיה אוויר חם. וכאן כשהוא בא וחימם את זה על ריק אנשים לא יגידו שהוא בא לתקן לעשות את התנור הבשרי לפרווה יגידו האדם הזה מקצוען הוא יודע לאפות יפה הנה אחרי שהתחמם אחרי שהוא שם על זה את הבצק זה התיקון לגבי יום טוב אבל מערב יום טוב כמו שאמרנו איך שירצה יעשה והתקנה היא ליבון קל גם בזה התנור הפך להיות פרווה אנחנו אומרים את ההלכה הזו לגבי יום טוב לו דווקא יום טוב בכל ימות השנה אנחנו כן יכולים להכשיר את התנור ולעבור מבשר לחלב או מחלב לבשר בדרך הזו אין לנו בעיה אבל אחנו בני ישראל האשכנזים הם מחמירים בכל זה הם לא עושים הגעלה בכל השנה כולה להפוך את הכלים מבשר לחלב או להפך הם לא עושים את הליבון הזה כך מעיד על המנהג שלהם המגן אברהם והסיבה היא אומר המגן גן אברהם. אם יהיה מותר יהיה איזה אדם עני שיש לו רק סיר אחד. בבוקר מרתיח בו חלב, אחר כך יעשה לו הגעלה, בצהריים יבשל בו בשר וכל פעם הוא משנה, הוא עלול לשכוח. יהיה נדמה לו שקודם השתמשתי בו חלב והאמת היה בשר ויבוא לידי תערובת בשר וחלב. ולכן הנוגצל האשכנזים מנהג לא עושים בכל השנה את ההגעלה להעביר את הכלים או את התנור מבשר לחלב אלא פעם בשנה ערב פסח עושים הגעלה בשביל הפסח ואז זה הפך להיות פרווה בזה מרשים לך חוץ מערב פסח הם מחמירים נזהרים בדבר אבל כותב הגאון חידה במחזיק ברכה סימן תקט אנחנו לא נהגנו בזה לנו לא כ אין את התקנה את המנהג הזה זה ולל מותר להעביר את הכלי על ידי הגעלה מבשר לחלב או להפך. כך גם את התנור הזה גם כן יחול אותו כלל ואותו דין. ומה לעשות עם החינו האשכנזים? איך הם התגברו על הבעיה הזו? אז הבדס עדה החרדית עשה להם תנור שיהיה עלבה דכולע עלמה. בתנור הזה יש שני תאים. אתה מייחד מעד תא אחד לבשר קבוע רק בשר אתה השני רק חלב אתה צובע את זה כדי שלא יהיה טעות אתה העליון בשרי יהיה צבע אדום כמו הבשר אתה התחתון חלבי אתה צבע אותו בצבע לבן כדי שידעו תמיד שזה חלבי בתנור הגיל אתה לא יכול לעשות את זה כי בין העליון התחתון זה לא אטום לגמרי יש כל הז זמן בריחת חום ועדים מלמעלה למטה. אז אם תשים פה עוגת גבינה ושמה פשטיה של בשר זה יאסור לך את הכל. אבל בתנור שיש על זה את האכשר הבדץ יש שמה דופן כפולה. בדופן הכפולה הזו סגור הרמטי. אין שום עדים או חום שעולה מלמטה למעלה. ולכן הם יכולים לייחד לעשות את העצה הזו. ואז הם לא צריכים לעשות את העסקה שאמרנו. התנור הזה טוב גם לנו. גם לנו זה נוח מאוד. בפרט אם הוא לא בטוח שזה נקי ב100% זה פתרון הכי קל. אבל אדם שו את התנור הזה לדידן יש אפשרות להעביר מהבשר לחלב או להפך. על ידי א' ניקיון ב' השקה של 100 מעלות ויותר. זה הועיל גם לתנור וגם למגשים לשניהם גם יחד. הדבר יכול להועיל. לא חובה. תשפוך עליו תשפוך עליו מים רותחים. אם אתה שופך על זה מים רותחים מים רותחים תקרר. אם תשטוף במים קרים אתה צודק זה התקרר. תשפוך על זה מים רותחים. הוא מועק ושותף במים. תשפוך על זה. מים רותחים. יש לך דוד של מים ליד זה? תשפוך על זה ואחר כך מיד אחרי ששתפת מיד תוכל להניח עליו את הבצק. זה הפתרון הקל ביותר. אמרתי שהגמרא אמרה בהתרה בלה מספיק הגעלה. כמה החום של המים הרותחים? 100 מעלות. גם פה יגיע ל-100 מעלות זה בסדר. היום בתנורים החדשים היום יש לך את המספרים על הצג פעם לא היית יודע היית צריך לנחש היום כתוב הגיע אתה רואה 150 מעלות 170 מעלות אתה יודע שזה כבר חם מאוד אבל אבל לא מספיק שיהיה התנור חם צריך שהמגשים גם יגיעו למדרגת חום של 100 מעלות לפחות הכל חם אין לך בעיה זה הפך להיות פרווה ואז יכול לעבוד מבשר לחלב כל זה בכל אמות ישנה מבשר לחלב אבל לפסח אמרנו לא יעזור פסח שמה זה ייסורה בלה מרן כתב בסימן תנא סעיף דברי הריף והראש שמה צריך ליבון שיהיה אדום ניצוצות נתעז ממנו שמה אין שום פתרון לבוא ולהכשיר את המגשים שמה צריך להחליף את המגשים להביא מגשים אחרים אבל כאן אצלנו מבשר לחלב אפילו באותם המגשים אדו יכול להועיל עד כאן כל זה לתנורים שבבית בבית בבית יש לך אישה שיודעת שדואגת לנקות בפרט אם האדם הזה זכה יש לו אישה חולת ניקיון התנור מבריק תמיד הוא נקי הכל בסדר אבל אם מינו אותך נהית מנהל של המטבח באיזה מסעדה או באיזה בית מלון וכך יוצא בזה שמה אל תגיד את ההתרים האלה שאמרנו שם נכנסים לשם גם אשכנז זים אתה צריך לדאוג שיהיה תנור אחד חלבי, תנור אחד בשרי. זאת ועוד. התנאי היסודי. מה אמרנו קודם? לנקות. אם זה לא נקי, שום דבר לא יעזור. אתם יודעים שתרבות הניקיון במסעדות, בבתי מלון, בדרך כלל מי שחראי על הניקיון אלה הערבים והם מנקים כמו הפנים שלהם. ולכן אינה ואמנה לסמוך על הניקיון שלהם. ולכן שם לא אי אפשר לומר את התקנה הזו. רק בבתים שלנו אתה יכול לדבר, יש על מה לדבר, לעשות את הפתרון שאמרנו, זה תואם את ההלכה, אבל שמה הכל מלוכלך, הכל בחזקת שאינו נקי. ולכן צריך להיזהר. בהדסה יש שמה פתק על התנור, תנור מיקרוגל, יש שמה פתק. הרב של הדסה כותב יהודי דתי, אל תכניס לתנור מאכל, התנור טרף. הרי שמה באים גם ערבים, גם גרוסים, כל מיני אנשים. מכניסים לתנור שם התנור לא נקין ואמנה שיהיהודי דתי שלנו יבוא ויחמם שמה הסנדוויץ או כל דבר אחר כמו שאמרנו שמה זה בחזקת הרף אינה ואמנה לבוא ולדון בזה אבל כמו שאמרנו אם יהיה מסעדה ויהיה תנור אחד בשרי תנור אחד חלבי אין לנו בעיה בדבר אלא מהיא לפעמים צריך בשביל הדגים הדגים יכולים או בתנור הבשרי או בתנור החלבי בתנאי עוד הפעם שיהיה נקי. המשגיח יכול להתיר להם אם יהיה נקי. אם לא נקי אפילו דגים אסור. אין התר בדבר אבל אם הוא לקח סנו תנורים החומר הזה סנו תנורים ינקה היטב. יקח סנו תנורים ינקה היטב. אחרי שהוא מזלף את החומר הזה לוקח את הסחבה הגדולה מנקה היטב את הכל. הנה החנמה יוכל להכניס לשם דגים. בדגים והבשר במעבר הזה. ברגע שהכל נקי יש יותר, כך גם בדגים והגבינה זה אנחנו יכולים להתיר באותם המסעדות ובתי מלות אבל למעבר בין בשר וחלב קשה לנו מאוד לסמוך על המציאות שיש שמה אנחנו יודעים שהכל לא נקי ולכן אינה ואמנה להתיר בזה קודם בגיל לא רילים יש קומה למעלה וקומה למטה עכשיו גם אם לומר שהעידים עולים הם מתקשים עם הגוף חמו ואז הם לא מספיקים לעלות למעלה ממילא מה חלק חלק נשרף לא הכל נשרף תלוי כמה מים שמת בבצק שהבצק שלך יבש אז כמעט כל העדים נשרפים אבל אם הבצק לחזר הרבה עדים זאת ועוד שאתה בא ושם בשר שיש בו גם שומן השומן מתחיל בחום הגדול גדול להיות נמס הופך להיות עדים ולא כל השומן לא כל העדים של השומן נשרפים שם חלק נשרף חלק לא ולכן אנחנו צריכים ניקיון עובדה אחרי שגמרת את הכל תיקח סמרטות לך לבן ותנסה לנקות אתה תראה שהסמרטות הלבן הזה נהיה אדום מאיפה האדום הזה מהצבע של האדים של הבשר אם הכל נשרף בספירלה אז איך הסמר פרטות הזה נהיה אדום. אתה רואה שלא הכל מתעדה, לא הכל נסרף. ולכן קודם כל תנאי בא לי יעבור ניקיון. אחרי זה תבוא גם העסקה יבוא ההכשר. ולכן אין לנו צד כולה בדבר לעשות דברים כאלה בבתי מלון, מסעדות, צהל. גם בצבא. אין על מה לדבר. אסור לעשות את הדברים האלה שם. שם יש כל מיני טבחים, כל מיני אנשים שאינם שאינם בני ברית, דרוזים וכיוצא בהם. יש כל מיני טיפוסים הלוואי ויהיה אחד חלבי ואחד בשרי ואז הוא יוכל להיזהר. פה יעשו את הפיצה, פה יעשו את הפשטידה אבל אם אתה תנסה באותו תנור לעשות יטריפו לך את זה בתוך יום יומיים. ולכן ההנחיות צריכות להיות שם חד משמעי שהכל יהיה אך ורק. זה לחלב וזה לבשר. אם רוצה רוצה הטבח להכין להם פיצות לארוחת ערב, יהיה אפשר על ידי שמייחד את התנור הזה אך ורק לדברי חלב. א לכן הבאתי את הדוגמה שהוא בישל בתנור הזה בשר את ביום שישי שלשום ואחרי 24 שעות הוא כעת או מחר רוצה להכין עוגות גבינה. עבר 24 שעות אין בעיה אבל בין דגים לבשר לא צריך שיעבור 24 שעות אלא ניקיון ישיק מיד יכול להכניס מיד את הדגים אין שום בעיה בדבר מותר לכתחילה גם בכלי בן יומו אם הוא נקי לקחת את סיר הבשר ולבשל בו דגים או סיר בן יומו שהרתחתי בו דיסה אני מנקה אותו היטב גם בבין יומו מותר לכתחילה לבוא לבשל בו דגים כל הסכנה לצרעת כשיש ממשות של הדבר. פה אין ממשות של הדבר, רק הטעם הבלוע. כי אם נהו לחכמים, הטעם הבלוע הוא לא מהווה בעיה לסכנה לצרע. ולכן גם לגבי התנור במעבר בין הדגים לגבינה שמה הקלנו יותר. עוד הפעם תנאי בא לעבור אפילו בזה שהתנור יהיה נקי. ולכן יודע צדיק נפש בהמתו. אם מנהל המטבח המשגיח הוא יודע שאם הוא אומר צריך שיהיה נקי יש מי ששומע יש מי שיבצע יש שמה אדם שיכול לסמוך עליו אבל אם אין אדם שיכול לסמוך עליו אז צריך שיהיה לו שמה שלושה תנורים אחד לבשר אחד לדגים ואחד לגבינה אין דרך אחרת זה מה שצריך לנהג ולעשות גם שם גם במחנות של הצבא גם בצבא גם כן צריך לנהוג ולעשות כך איךשהורים כן כן כל כל זה כשיש לך את המפתחות של המטבח ביד ואז אף אחד לא יכול לבוא ולשנות אבל אם אין לטבח למשגיח כשרות את את המפתחות של המטבח בשעה שהוא הלך לישון יכולים לבוא כל מיני חיילים רוסים הרבה פעמים הם צדים חזיר בר בצפון זה מצוי מאוד ארנבות שפנים הם יכולים לבוא להכניס לתנורים האלה להטריף את הכל ולכן אנחנו חוששים לרוב המטבחים רוב המטבחים בצבא המצב הוא גרוע מאוד בדרך כלל המפתח של המטבח לא נמצא ביד המשגח אתה רוצה שבאמת יהיה הכל שמה כשר המפתחות רק בידו. הם באים להכניס לשם, לצלוט שם את הארנבת, המטבח סגור. אם היה דבר כזה, תקנות כאלה בצבא, היה על מה לדבר. לצערנו התקנות האלה לא קיימים ולכן אנשים ירא שמיים אף פעם לא אוכלים תבשיל חם בצבא. הרב הראשי לצה"ל (צבא הגנה לישראל...) בזמנו פרסם ואמר, 80% מהמטבחים בצבא, אין בכלל משגיח. עד שאתה מדבר על המפתחות אם בכלל יש משגיח. אין בכלל משגיח. זה המצב לצערנו בצבא. ולכן מערכת הכשרות שם לא שהיא צולעת, היא לא קיימת. צולע. אדם חי, הכל בסדר, אלא שקצת כואב לו הרגל, הוא צולע. אבל שם אפילו המילה צולעת זה לא מתאים. זה יותר מדי תואר יותר מדי מכובד להגיד את זה עליהם. אם אין בכלל משגיח ממילא אין עם מי לדבר בין אם האדם הזה חייל וסדיר מילואים קצין אזרח ובוצל לכולם יש את האיסור לבוא ולטעום לאכול שם אלא צריך קודם כל לבדוק מה קורה במטמח אפילו אם האדם הזה אומר תראה בישלו תפוחי אדמה עכשיו לא בישלו לא בשר ולא חלב ולא דגים אבל הכלים אם התנור הזה נאסר הטעם שבלוע שם שמה הטעם של נבלות וטריפות ממילא אין על מה לדבר גם תפוח אדמה מבושל או דברים אחרים יהיה עשו אלא אותו אדם יהיה רשאי לאכול שם בצבא לחם בדרך כלל הלחם שלנו בא מאנג'ל אוברמה יש על זה הכשר בדץ וגם הם מקבלים את הלחם הזה והדבר הראשון פירות וירקות חיים רוצה לקחת לאכול צנון לחם וצנון או פלפל עגבניה מלפפון או יכול לקחת יש להם לפעמים במטבח שוקולד נמריחה ריבות אתה רואה כתוב על הצנצנת בהכשר הבד"ץ (בית דין צדק...) והטבח נותן לך לפעמים הטבח אדם יש לו עין טובה הוא יודע שאתה לא אוכל לא מרק ולא דברים אחרים תיכנס למטבח הוא אומר תיקח מה שאתה רוצה יש שמה רסק עגבניות בהכשר הבדץ אתה פותח לוקח מורח את זה על הלחם וכן הלאה בדרך הזו יהיה הדבר מותר מותר לו לאכול בדרך הזו אבל לבוא ולאכול מהתבשיל שיש שם הדבר אסור אין היתר בדבר כל מדבר העסקה לא מבטלת 24 העסקה מבטלת השאלה היא בלך התחילה גזרו חכמים ולכן העסקה יכולה בדיעבד לבטל בלכתחילה אנחנו משתדלים שהכל יהיה נותן טעם נפגם מעיקרה שהעסקה באה היא באה לבטל את הטעם הפגום ואז יש לנו את הצעד להקל בשופי וזה לא תהיה שום בעיה כלל ועיקר לא לא בצבא אין את הדברים האלה בבית כן בבית אני מסכים אבל לא בצבא בצבא שמה יש להם סגנון אחר של תנורים גדולים ושמה הממשות של האיסור או הממשות של הפיצה מהגבינה נשאר עדיין שמה לא מנקים היטב, אין על מה לדבר ולכן אמרנו שאי אפשר לסמוך עליהם גם לא בדעבד גם לא בשעת הדחק ולא חשוב לנו מי החייל הזה אם הוא קרבי לא קרבי מה אתה חושב אם הוא קרבי אז פוחדים ממנו מישהו פוחד ממנו הטבח הרוסי סופר אותו עושה לו חשבון לא סופרים אותנו לא שמים לנו לב עושים מה שהם רוצים ולא דואגים לנו ולכן חיה נר שמיים צריך להיזהר מאוד בדברים האלה כדי שלא יתגאל במאכלות אסורות כן לוקח בשר נגיד בשר אפילו לא מניח את זה בתנור מבשר אותו אותו אחר כך מוציא אותו אחרי כמה זמן זה נשרף שם לחם על אותו מקום עכשיו חו את זה נשרף לא נשאר שום דם מה ההבדל בין התנור הזה לבין התנור ה באיזה דרגת חום אתה אומר שזה נשרף היה שמה נבלה באיזה דרגת חום אתה רוצה לומר שהכל נשרף? צריך שיהיה 800 מעלות. פחות מזה לא. התנור שלך, התנור שהיה לך לא מגיע ל-800 מעלות. ולכן רק אם תצפה אותו נייר כסף עם דבק מגע פוקסי, תצפה שם. רק אז זה יהיה הדבר מועיד. אם לא ציפת, אין על מה לדבר. אבל אצלו אף פעם לא הכניסו נבלה. מי העיז היה להתקרב אצלו? היה שורף אותו בתוך התנור עם זה תנור גדול יש לו רבע כן כןסים של נחל חרדים ויש היום יש היום נות של חרדים לגמרי שמה אף אחד לא נכנס היית שם ביקרת במטבח היית שם ביקרת במטבח מאנשים אתה שומע גם אני שומע אבל שמעתי גם שהמגד שהוא אדם דתי עלה על כמה מחדלים, על כמה פאשלות, הודיע להם יום פלוני אין אוכל חם והרגן את כל הצוות ועשו הגעלה. זה לא היה בערב פסח. למה עשו הגעלה? היה פה שלות. גם במקום שלכאורה כולם ועמך כולם צדיקים, אתה רואה שלפעמים יש תקלות. ולכן בכל דבר שאתה רוצה להגיע למסקנה צריך להיכנס לשטח לראות מה קורה במטבח מי זה המשגיח אם המפתיחות רק בידי המשגיח כי בכל מקום כזה יש לפעמים אנשים או שאינם דתיים או שהאדם הזה שבבניק אדיות ועם הארץ גם בנחל החרדי יש שמה גם שבבניקים השבבניקים הם לא רשעים במודע אבל הם עמי ארצות ויכולים לעשות הרבה דברים מבלי להשים לב. לא עולה על הדעת. הוא לא חושב באותו רגע שהוא עושה דבר שאסור. ולכן בדברים האלה אתה לא יכול לסמוך על הנס להגיד כאן כולם דתיים. גם בנחל החרדי לא פעם היו קצינים שלם דתיים. הרי הם חייבים לשבץ בגדוד הזה כך וכך. אם אין להם קצין דתי שמתאים לדבר הזה, יש להם קצין שאינו דתי, לפעמים מביאים לשם קצין דרוזי או קצין שאינו דתי. הרבה פעמים יש גם את הדברים האלה. ואותו אדם מרגיש לעצמו אבוע עלי, נכנס למטבח, לא תמיד יש לנו את הכוח למנוע בעד האנשים שאינם מהוגנים לבוא ולעשות שטויות גם במטבח. ולכן אם נכנסת, ראית הכל מתפקד כהלכה, הכל ב-100% למה לא תאכל. אבל אי אפשר לסמוך על הנס בדברים האלה שאולי זה בסדר. על סמך שמועות שאולי זה בסדר אנחנו לא יכולים להתיר שום דבר כלל ועיקר. האחרונים דנו לגבי הגעלה ביום טוב. הרמבא כותב אסור להגעיל כלאב ביום טוב כי אתה מרטיח את המים לא בשביל אוכל נפש. אתה מרטיח את המים כדי לעשות בהם הגעלה. שוב עוד הפעם דומה למה שהתחלנו. מכשירי אוכל נפש אם כן יהיה אסור שעת הדחה כשאין לך ברירה תניח שם ביצה אתה מבשל במים הרותחים את הביצה ואחר כך אתה גם מגעיל בדרך הזו יהיה הדבר מותר כן אדם שרוצה אדם שרוצה לצלוט בכל ימות השנה יש חמישה דינים שעליהם יש מחלוקת בפוסקים בהלכות צלייה זה לא כתוב כאן אלא כתוב ביורי דעה סימן עו והרמה כאן כתב לנו בדרך אגב אני קורא את הלשון של הרמה מותר ללבן שיפוד שצלו בו בשר שאינו מלוח ורוצה לחזור ולצלוט בו ביום טוב למה הרמה מתכוון הוא מתכוון למחלוקות שרשרת המחלוקות שיש בין מרן להרמה ביורי דעה שם אדם שרוצה לצלות כבד לפי דעת הרמה האש לבד לא שואבת את כל אדם אלא אחרי ששתפת את זה היטב, צריך גם למלוח. המלח יחד עם האש. שניהם ביחד שוהבים את כל אדם. זה הדבר הראשון. דבר שני, אסור לך להפוך את השיפוד. למה אסור להפוך? מה יש בזה? כי האש מחממת את הבשר או את הכבד שזה מתחמם, הכל מתרחב. מתרחב ואז כל אדם מתחיל להישפך. אדם כמעט נשפח שאתה מסובב אותו אדם נברח על הצד השני ואז הוא נבלע בתוך הבשר ולכן הם אומרים אסור להפוך את הבשר עוד דין נוסף גמרת לצלוט הוא הכין את הפיטה רוצה לשים את הכבד בתוך הפיטה אסור למה הרמא אומר יש על זה שעריות של דם תיקח אותו קודם לקיור תרחץ אותו במים ואחר כך תשים אותו טוב בפיטה. דבר האחרון, השיפוד בלע מהדם ולכן אסור לך להשתמש בו עוד הפעם צריך לעשות לו ליבון. אלה הם הדברים שהרמה החמיר. מרן לא פוסק כך. מרן אומר שתפת היטב את הבשר שאינו נמלח או את הכבד. בלי מלח מותר לצלוט. מותר לסובב את הבשר בשעת הצליעה.ד תריד למפלת לא בלה. ולכן הדבר מותר דם משרק שריק. גם אחרי שגמרת לצלוט אתה יכול להניח את זה ישר בתוך הפיטם. כבר כל אדם ירד. אפילו אם אתה רואה עליו קצת מראה של טיפות אדומות זה מוהל. זה לא דם. לדידן מותר. גם השיפוד לא בולע מהדם. די כמו שאמרנו דם ישרק שריק. ולכן אין בעיה למרן. אתה יכול לקחת את השיפוט שצלית אתמול. תצלבו גם ביום טוב. הרמה לפי שיטתם דם צריך ללבן. האם מותר ללבן ביום טוב? הרמא אומר שמותר. ולמה גם הרמא מודה שזה חומרה, זה לא עיקר הדין ואין כאן מתקן ממש ולכן הדבר מותר. הנפקמינה בדור שלנו, יש בדור שלנו יותר מ-50% מהחתונות נישואי תערובת, ספרדים ואשכנזים. פעם זה היה אחד ממא שניים ממא אבל עכשיו בדור הזה יש כבר יותר מ-50% לפעמים ספרדי לוקח אשכנזיה או להפך ואז האפנדי הזה רוצה מחר בלילה להכין על האש הוא מזמין את כל המשפחה יש לו יום הולדת נהיה בן 50 שנה ואשתו מכינה על האש טוב מזמינים גם את החתן האשכנזי אם זה חתן אשכנזי אתה צריך להיזהר בכל הדברים האלה אסור רצו לך לרמות אותו. לפעמים הוא בא עם הנכדים, הנכדים אחד בן 14, אחד בן 16, ברוך השם יראה שמיים, בני תורה והסבתא רוצה לצלוט להם. כל הכבוד שהסבתא שלהם. אבל הוא אשכנזי הולך לפי האבא ומשפחותם לבית אבותם. אסור לה לסבתא להכשיל אותם, לקחת את הכבד, להניח את זה ישר בתוך הפיטה ולתת לנכד. נכד שלה היא יכולה לתת לו נדוניה תעזור לו בחתונה זה נכד אבל לא להכשיל אותו הוא אשכנזי חייב ללכת לפי המנהגים של אבות אבותיו אל תיטוש תורת אמך וכן כל כיוצא בזה תמיד אמרנו גם את ההדגשה לצד השני הוא הדין גם פה זו ההדגשה שצריך לומר לסבא ולסבתא הסכמתם לקחת חתן אשכנזי למה לא בורא עולם בקניין לשלים זה הבניין וסימנטו במזל טוב, אבל צריך לדעת את הכיוון שהוא יבוא אצלכם בפסח, אל תתנו לו לא אורז ולא חומוס וכולי, תבשלו בשבילו רק דגים, תפוחי אדמה וכולי. אתם יודעים את המאכל שלהם. כך גם לגבי צלייה של בשר שלא לא נמלח או כבד וכיוצא בזה, צריך להזהיר את הגברת הנכבדה, את הסבתא שתעשה, תכין להם הטעמים, אבל צריכה להיזהר בכל אחד. מהדברים האלה. הייתי פעם במסעדה של אשכנזים והסתכלתי ראיתי שהם פתרו את הבעיה. אחרי ששוטפים את הכבד במים הקרים, איך תשים את זה אחר כך בפיטה? לא יהיה טעים. אז הם הניחו בכל שולחן היה להם מנגל מחתא ושמה שמו פוספטים זה בוער קצת היו עוד הפעם מחממים את זה. אחרי שעוד הפעם מתחמם אולי יחזיר עתרה ליושנה ואחר כך היו שמים את זה בתוך הפיטה. זה הפתרון שהם עשו כדי שירגישו אולי ירגישו את הטעם של הכבד, ירגישו את הטעם של הבשר, טוב שעשו אבל לנו, כמו שאמרתי אסור לנו להכשיל אותם. ולכן אדם שהוא מזמין אשכנזי, מזמין אותו יש לך מסיבה וכולי, אם זה בשר על האש, צריך להיזהר בדבר. כך גם מסעדה שהאדם הזה משרט את כל הציבור. אין לו הוא לא כתב שלט זה השער להשם ספרדים יבואו בו אם אשכנזי יבוא יגיד לו תלך מכאן אתה אשכנזי הוא רוצה גם את הכסף של האשכנזים גם את זה הוא רוצה אם כך אתה רוצה לצות בשבילו הוא תלפן לך אמר אני אבוא עוד מעט אני רוצה כבד צלוי או דבר אחר אתה צריך להיזהר בכל הדברים האלה לגבי השיפוד היום פתרון קל מאוד משתמשים היום בשיפוד חד פעמי מעץ זה לא אחר כך זורקים את זה לכן את הבעיה של הלייבוד של השיפוד כמעט ולא קיימת אבל בדברים האחרים צריך להיזהר ולא להכשיל אותם אתה לא יכול לומר אנחנו כאן הטרה דמרן כל הכבוד אתה תרד דמרן אבל הוא לא הולך ככה הוא פוסק לפי רבותיו ואסור לנו להכשיל אותו מעין מה שנאמר בגמרא חסלה לאבא ברבא למספר למדי סבירה לי ולכן מן הראוי להיזהר בכל אחד מהדברים הללוהיה רבנו שהוא לא איך מה לעשות? לא יכול למלוח מראש בשר כן בשר אתה יכול למלוח מראש אחרי שמלכת את זה היה שעה במלח כך שטפת היתר ואז אין לך בעיה אתה יכול לבוא ולצלוט ולהפוך אין לך בעיה אבל עם הכבד אין לך את הפתרון הזה שמה אי אפשר למלוח ולכן עם הכבד על כוחך להיזהר בכל זה כן אחרי שהוא מגיע לגיל בר מצווה הוא אומר שהוא לא קבל עליו את כל החומות אם האדם הזה ילך ויעשה התרה בלי התרה אי אפשר אבל אם יעשה התרה הנה לכן אמרנו בסדר ביום ביום בבר מצווה יהיו שמה שלושה תלמידי חכמים יעשו לו לאותו הנער יעשו לו הטרה הוא רוצה ללכת בין לקולא בין לחומרה לפי פסקי מרן רוצה להיות ספרדי כן אין בעיה אבל לעשות זיגזג יום אחד הוא ספרדי כשאצל הסבתא שלו הוא ספרדי כשאצל האמא שלו הוא אשכנזי אין דברים כאלה אי אפשר לעשות זגזגים כולי דמור וכולי דמור ולכן מן הראוי שלא להכשיל אותם זו ההנחיה כל וחומר אם פתחת המסעדה שצריך להיזהר מאוד בכל זה אנחנו לאים שהם שומרים בדברים האלה בתוך הבדם של נכון זה יעשר אם זה נפל זה נאסר כן הרב במסעדות אני השנדא אוזה אני צודות שניהם הם אוכלים שם בע כן והם לא הם לא מחידים בזה הוא הוציא את זה על האש תזיסה ושוכ לא אם הם לא יודעים את ההלכות אז הנה אלה התוצאות בין היתר של או אחד אחר כן טוב אינני יודע ההכשר של מי אני יודע את מה שאמרו לנו הפוסקים ולכן מנהל מסעדה שהוא בן תורה ירא שמיים צריך להיזהר בכל אחד מהפרטי פרטים האלה. אני עובר לסעיבו. אין עוקבים נקב חדש בחבית ביום טוב. מרן מדבר כאן בחבית שעוד הפעם רוצים להשתמש בה פעם נוספת. ולכן אין היתר לבוא ולנקוב נקב חדש. אתה מתקן את החבית. אבל אם זו מוסקי מחלוקת בגמרא במסכת ביצה לג יש מתירים ויש עוסרים. מדברי מרן למעלה בסימן ש יד משמע להחמיר בדבר. הנפקמינה היום אנחנו רוצים לפתוח קופסאות שימורים או לפתוח את הפקק מעל הבקבוק לפתוח את הפקקים האלה האם אני עושה כלי כשאני פותח את הפקק אני עושה כלי כשאני פותח את קופסת המלפפון חמוץ או לא מחלוקת בפוסקים והמסקנה היא להתיר כיוון שזה לאחד פעמי אתה זורק אותם לאחר מכן זה דומה למה שנאמר בגמרא בבצה לג שמה הגמרא מביאה את המחלוקת בין חכמים לרבי אליעזר ובמוסתקי שזה הפתיחה האחרונה אחר כך אתה זורק את זה שמה מדובר בחבית שדיבק שבריה בזפת שאתה פותח אי אפשר להשתמש עוד הפעם זורקים את זה גם פה היום זורקים את כל הדברים האלה זה חד פעמים ולכן אין מעיקר הדין איסור גם בשבת כך הוא הדין גם ביום טוב בזמנו לפני 70 שנה החזון איש אסר והיה מקום מקום גדול לאסור בדורו בזמנו מי שזוכר לפני לפני 70 שנה הייתה עניות נוראה. את הקופסאות של הסרדין אף אחד לא היה זורק אלא היו שוטפים את זה אחרי שגומרים לאכול את הסרדין היו שוטפים וכיבצ'י היה שם בזה מסמירים וכן כל כך יוצא בזה בפחים הגדולים היו שמים בזה עושים עציץ שמים עציץ היו מנצלים את זה עושים בזה חורים היום זורקים את הכל היום שום דבר לא לשימוש חוזר ולכן אין בעיה מותר מעיקר הדין לפתוח את כולם רבי חנינקש הקדוש ברוך הוא