ראו מה סופן של בחורות שנפלו שבי אחר בחורים ערבים!!!

- - - לא מוגה! - - - 

הייתי רוצה שיוצגו בפנינו נתונים על התופעה הזאת שדיברתי עליה, על תופעה של נשים יהודיות

שהולכות וקושרות את חייהם עם גברים מוסלמים. עיקף התופעה הוא גדול מאוד, אנחנו יודעים את זה בוודאות, אנחנו לא מבינים.

מאיר ביקר במעון מיוחד שהוא קם כדי לקלוט אותן. הנה הכתבה.

רציתי לעבוד במסעדה, שם הכרתי אותו בעצם.

הוא לא אמר כאילו שהוא ערבי או משהו כזה, קרא לעצמו יורסתי.

נשים מרביץ, סמכות.

הבת שלי נקלעה עם הסב שלך בדרך-לא-דרך.

אני רוצה לראות שלא אני ולא הבת שלי.

זה התחיל מחברות שאמרו לי, בואי נהנה אתם סיבוב, והי אומרת, מה, אתם נורמלים, זה ערבי?

אבל במיוחד אפילו הוא לא סמך עלי, הוא היה נועל אותי.

כולם סוגים עד עכשיו.

אני צריכה להיות בצבא,

וביקשתי העברה מפיקוד מסוים לפיקוד אחר.

העבירו אותי, ושם הכרתי איזה בחור,

בחור הזה,

ואני, קשרנו קשרים.

כל הזמן הזה אני בכלל לא ידעתי שהוא ערבי,

וכשהתגלה לי זה כבר היה מאוד מאוד מאוחר.

אני מכירה הרבה, וגם לי זה קרה,

כאילו, בנות שהולכות עם הרדיו.

פה זה מחלה כבר.

יש לי אולי איזה 10-12 חברות, כאילו, תגיד לי, רק בשכונה שלי, שכולן מחלה.

לפני כמה חודשים שלחתי את הבת שלי לבלות עם החברה.

אתם יודעים, דיסקוטק, פאבים.

הכירה שם בחור ערבי ממש טוב.

מה, את ישנת?

וויל, מה, את ישנתם כמו תרנגולות?

לא בא למרות אותי היום, חני.

הסיפור שלי מתחיל קצת לפני גיל 18,

כשהכרתי בחור נחמד,

מאוד נחמד,

ואחרי שיצאתי את התקופה גיליתי שהוא ערבי.

התאהבתי לגמרי, וכשאני חושבת על זה לא סתם התאהבתי, כי הבן-אדם היה בן-אדם כובש מבחינת ההשקעה וההצמדה,

וזה אולי דבר אחד שלא הזכיר לי ישראלים. חדש, היא לא נותנת לי מה שהיא אומרת, אני לא יודע.

מה שהיא אומרת, איך להנתק ואתה הולך להתארקן.

ואתה לא מבין כמה כסף, אתה לא מבין כמה כסף יש להם,

והוא השקיע עלי כספים מפה עד להודעה חדשה,

והכול זרם כזה מהר.

היית מסתובב בהבנות, חבל לך. יפו, מה זה יפו? יפו.

יש לי חבר יהודי.

פעם הלכתי לתת לו, הייתי בבחורה,

אמרתי, איך לבחורה זה ככה?

בגלל הכסף.

וזה היה אחרי שהוא הפתיע חרים וגבעות לגבי החיים שבכפר.

הוא די צייר את זה, כמו שאנחנו נחיה באיזה קיבוץ או מושב.

אחרי זה התחילה התעלמות.

אני אומרת לך, איך שהוא נכנס למקום שלו, לסביבה שלו, לחממה שלו,

אני לא הייתי יותר ממשרתת.

הם לא רק יודעים לשקר, הם עמלים בזה,

הם אמנים בזה, ואם יש בחורה שחושבת שאני היחידה אז היא ממש טועה, ואם יש בחורה שתגיד שאני יוצאתי עם ערבי ולי זה לא יקרה,

כי אני אגור איתה בעיר ולא בכפר אז היא חיה באשליות.

הרי הוא לא יסבול את זה שהיא יהודייה.

גם אתמול?

אז זהו, תתחיל מונית ותבוא לזה. בסדר? הוא היה נועל אותי בבית, הוא לא היה נותן לי לצאת.

בחורה בשם רעות איש שלום,

שהייתה גרה בצור-בכר,

היא תסלמה, חיה איתו, והיא בת 22,

והוא רצח אותה כשהילד הקטן, בינה, כמה חודשים נמצא על ידה.

היא, מצאו אותה מתפוססת ולמד סגורה בכל חלקי גופה.

נכנסתי לתוך הכפר, להתגורר אתו בתוך הכפר,

ואז התחילו אלימויות עם חגורה, עם צינורות, עם ברזלים,

והאחי-אחי זה עם הגרסה לתוך הפה.

הוא נכנס לי עם הגרסה לתוך השיניים,

דפק לי את כל הפה,

הוא פחד שאחר כך נפנה לרשויות,

ועוד חודש ימים הוא השאיר אותי לדמם ולהיות פצועה עזוב, איך שאומרים.

במשך כל היום הייתי נאלצתי לקום לתפילות ב-4 לפנות בוקר, לאפות לפיתות ב-5 לפנות בוקר,

בשעה 6 בבוקר להכין לו את המקלחת, בשעה 7 הבן-אדם יוצא מהבית,

ואם שום דבר לא היה מתוקתק ממש ככה, בסדר יום כזה כרונולוגי,

על השעון,

אז הייתי פשוט חוטפת,

ואם לא הייתי יודעת איפה נמצא היומן שלו, והייתי אומרת לו,

סליחה, אולי אתה כן יודע, זה היה דופק לי את הפה שלי.

אדוני היושב-ראש,

אני חושב שיש לך מישהו שיש לך מישהו,

ואם ימים אני לא אכפת,

אני לא שומעת, אבל אני לא משחק את האדם,

כי האדם לא יאכז,

אני אצלח את הלבות במיסה,

אלא איזו כאנרה רבה למיסה.

יום יום ילדתי איתו מחזרה עם עגדה,

ואני שואלת אותה ממנה, הבאת אותה מה זה, ממי?

זאת אומרת, לי לא, הוא קנה לי.

ונשבעת לך, תמיד אמרתי לה שזה יעלה לך ביוקר.

אחרי זה התחילו לקרוא לציירות איתו, את המכות, את האלימות, את ה... לקהט אותה בכוח אליו, ואני צריכה לנסוע ולהוציא אותה מאצלו.

כן.

חודש לפני שסיגל נעלמה, היא ביקשה מאימא שלה שתבוא לעזור לה להיחלץ מהבית של מרואל.

אני אומרת לו, איפה סיגל? אז הוא אומר לי, סיגל איננה.

ואתה אומרת, איננה.

אני התחשבתי אליה, והיא אמרה לי שהיא צלחה. מה זאת אומרת לא? הוא אומר לי, לא, היא שקרה לך.

אז אמרתי לה, אתה יודע מה? אני מפה לא יוצאת היום. הורדתי את הנעליים וישבתי על הספה.

ככה. שילפתי את הרגליים וישבתי. אמרתי לי, מפה אני לא יוצאת. או תרצח אותי, או אני לא יודעת מה היא. אבל מפה אני לא יוצאת עד שהבת שלי אני רוצה אותה. כמה דקות אחר כך הגיע אחד האחים של מרואן,

כשהוא אוחז וסידל. אז אמרתי, איפה מצאת אותה? הוא אומר לי, בארון.

בבקשה.

בארון. הוא קלע אותו בארון? בארון. הוא אמר לה, אם עוד פעם תבואי לפה, אני אשחט אותך. אני מחפש את מרואז אבו קישוף. מה, אתם שומעים ובורחים?

הרב מאיר ביקרא במעול מיוחד שהוא קם כדי לקלוט אותן, הנה הכתבה.

זה התחיל מחברות שאמרו לי, בואי נהנה לי כמה סיגרו, והייתי אומרת, מה, אתם נורמלים, זה ערבי,

לא סתם בשביל לקנות סיגריות, סתם בשביל ללכת לעשות סיבוב.

מפעם לפעם זה הפך לדבר נורמלי, וזהו, התחילו בעיות בבית, ומצאתי את עצמי מוקפת בחברות כאלה,

וכמובן גם בסביבה הזאת של ה...

היו ימים שהוא אפילו לא סמך עלי, הוא היה נואל הבאה מביא לי לאכול,

ושוב פעם נואל חוזר לסידורים שלו, לאות, להסתכל מהחלום. אין לי אפילו מפתח כאילו.

די

ליאללה!

ליאללה!

לא שמים אותך שם, אני לא יכולה לבכות לא לאמא שלו ולא לאחות.

כולם שמחים.

שלום.

מקלט לנערות שניהלו קשרים רומנטיים עם בחורים ערבים, העובדות במקלט מסייעות להבנות שחוששות לגורלן להשתקם בחברה.

כתבתו של אורי רווח.

ניסיתי לעבוד במסעדה, ושם הכרתי אותו בעצם.

הוא לא אמר כאילו שהוא ערבי או משהו.

כזה ועל עצמו יורסי. זה מה שאתה מוצא אצל הערבי, את המתנות,

את החום והאהבה, את המילים היפות. זה פשוט לרחוב בשתי עולמות.

מה הייתה הנקודה שהתעוררת שאמרת משהו כאן לא בסדר?

כשראיתי את כל המשפחה שלי מתפרקת בגלל זה, כאילו בעצם כשהם גילו שאני מערבי,

פשוט הכל התפרק. אני יודעת שעשיתי טעות ולפעמים אני רוצה לחזור אליו, אבל אני יודעת שזה לא טוב לי וגם הרבנית מחזקת אותי.

נושא הדיון הוא התבוללות. הייתי רוצה שיוצגו בפנינו נתונים על התופעה הזאת שדיברתי עליה, על תופעה של נשים יהודיות שהולכות וקושרות את חייהן עם גברים מוסלמים.

יש כאן נציגות של ארגון יד לאחים? בבקשה.

היקף התופעה הוא גדול מאוד,

כי יש לנו הרגשה שיש הכחשה מתמדת במנגנון השתקה בתודעה הציבורית לגבי הנושא הזה.

המחלקה שאני מנהלת אותה מטפלת בנשים ונערות, כולנו רק הקשרים עם ערבים.

מדובר בקשרים פוגעניים.

מה שמאוד חשוב פה לציין, שיש בחלק גדול מהמקרים, הבנות עוברות תהליך שנקרא תהליך של התאסלמות,

התאסלמות, שמתבצע בבית הדין השרעי.

זה תהליך שמתבצע בקלות מאוד מאוד גדולה,

ובעיניי זה מאוד מאוד כואב לראות בנות שמסופרות לי שהגיע השייח' הביתה,

הן חתמו על מסמך, הן אפילו לא ידעו על מה הן חתמו,

הן אפילו לא מודעות למשמעות העצומה של הצעד הזה שהן עשו.

הן לא מודעות להשלכות אחר כך של ילדים שיהיו ראשונים מעל גיל 18, הם מוסלמים.

ולדעתי זה עוול גדול, שנשים יכולות תוך כמה דקות לשנות את הזהות שלהן מזהות יהודית ולהיות מוסלמיות. אני רוצה לומר שלוועדה אלי הגיעה פנייה בזמנו של יד לאחים, בבקשה לסיוע של אישה שהילדים שלה נמצאים בעזה.

ואני חושבת שהמטרה שלי לפחות בדיון הזה זה לדבר על כל המערכות של המדינה שצריכות לפעול בשלבים מקדמיים, כדי שלא נגיע בכלל למצב הזה שבו צריך פעולות חינות כדי לחלץ את הילדים. אף אחד לא מטפל בזה, אף אחד לא מדבר על זה. יש לנו נתונים, יש לנו שמות.

כל ההרצאה בבתי ספר, ולפני מספר זמן היינו בבת ים, 20% מנערות יוצאות עם ערבים בגיל 14,

חוץ ספר בבאר שבע, היה פה מרצה לפני שבועיים שם.

עשרות בנות יוצאות עם ערבים,

וכל אחת עם הסיפור שלה, בית קשה, אבל לא מדברים, אף אחד לא אומר להם, תשמעו, זה גוי, זה יהודי, את צריכה לצאת עם יהודי.

צריך להגביר את הזכות היהודית,

וזה הפתרון, להכניס לבתי ספר יותר דיבור על יהדות, יוצר דיבור נגד התבוללות,

וזה מה שיכול לעשות.

יש לי צמרמורת, איך רואה מקלל,

משפיל, עד חברים, עד אנשים.

מחזיק, מחזיק, מחזיקות.

הבת שלי נקלעה למצב, שלך בדרך-לא-דרך.

אל תבלבלו שלא אני ולא הבת שלי.

סליחה, חסר, חסר, חסר. ידענו ממש, יום-יום ככה.

שירמתי את העיניים.

ציבור העולם.

ונשבעת לך, תמיד אמרתי לה שזה יעלה לך ביוקר.

אחרי זה התחילו לקרוא לציירות איתו, את המכות, את האלימות, וקהט אותה בכוח אליו, ואני צריכה לנסוע ולהוציא אותה מאצלו.

הוא קולע אותו בארון? בארון. והוא אמר לה, אם עוד פעם תבואי לפה,

אני אשחט אותה.