חרדות - עבודה של יצר הרע!

- לא מוגה! - 

מכל מקום אנחנו צריכים להיות חכמים שלא להתפתות אחרי יצרנו, להכיר אותו ולדעת שהשכל הוא ישר. לא להיבהל, לא למהר, לא להיות פזיז, לשקול כל דבר במבט האמת. ואם אתה לא יודע איך בודקים, יש תורה קדושה. ואם אתה לא יודע ללמוד לבד, יש רב. שואלים רב, תלמיד חכם גדול, אמור נא לי בבקשה, א', ב', ג', ד', מה התורה אומרת? וככה ממשיכים. כי הקב' ברוך הוא ברא לנו את השכל, והשכל הזה נברא ישר מפולס. אל תקלקל את המאזניים. המאזניים שלך מצוינות, אבל אל תעמיס בצד אחד יותר מדי. אם תראה רק במבט החיצוני הכול ותביא לעצמך רק עובדות, עובדות, עובדות, ולא תשקול בפלס, אתה תיפול. אם יש לך נגיעות אישיות ואתה לא רוצה לקיים מצוות כי אתה עצלן, או שאתה לא אוהב את הקטע, אז ודאי שתפיל את עצמך. המרגלים שנכנסו לארץ, ששלח אותם משה לתור את הארץ, הם באו והוציאו דיבת הארץ רעה. מה הם ראו? הם ראו שיש שם פירות אדירים, אשכול, ענבים, סחבו אותו שמונה אנשים. אז הם אמרו, כמו שהפירות משונים, ככה העם שמה משונה, כולם ענקים, בני ענקים. בכל מקום שהם הלכו הם ראו מתים וקוברים מתים, קוברים מתים. אמרו, ארץ אוכלת יושביה. אוי ואבוי, אם ניכנס, כולנו נמות. איפה שהלכנו יש מתים, כולם קוברים. והקדוש-ברוך-הוא, מה עשה? כדי ש-12 איש שמתהלכים ולא יבחינו בהם, נתן לגויים שימותו להם כל הזמן, יהיו עסוקים באבל ויקברו את המתים ולא יתבוננו, ובינתיים, 40 יום, יוכלו ללכת 12 אנשים לאורכה ורוחבה של הארץ לתור אותה, ולא יתגלו. אז ה' עשה שהם יהיו עסוקים. ומה הם ראו? ארץ אוכלת יושביה. למה? כי הם רצו לראות כך. מה הם היו צריכים להגיד? יואו, איזה סיעתא דשמיא. יואו, איזה סיעתא דשמיא. רוצים להיכנס לעיר? יואו, אף אחד לא מסתובב, איפה כולם? עוד מתים, עוד מתים. אז אתה יכול לעבוד. תגיד שזה סיעתא דשמיא, זה סיוע מן השמים, לעזור לך. אבל הם לא רצו, הם לא רצו שיחליפו אותם. כי אם ייכנסו לארץ יהיו בחירות מחדש, ואז יבחרו נשיאים חדשים, ואז יחליפו אותם. אז למה להיכנס לארץ? יהיו בחירות. אז לא כדאי. אז הם ראו כל דבר. הם ראו, הם ראו באמת מה קורה. אבל הם פירשו את זה אחרת, בגלל הנטייה הרצונית שלהם, שהם לא רוצים להיכנס. אז אפשר לראות גם מבט חיצוני אמיתי נכון, אבל לפרשן אותו לא נכון, בגלל שאנחנו רוצים להבין ככה. אז זה מסוכן להתעסק עם יצר הרע? הוא יודע להטפיח את השכל ולהכניס את האדם לדמיונות, וציורים, וכו' וכו'. צאו וראו כל האנשים שיש להם דיכאונות, ואלה שיש להם חרדות, ויש להם חששות, ופחדים, וספקות. מי עושה להם את זה? יצר הרע. מה אתה פוחד? ממה? מה אתה פוחד? שאתה תמות? אני מבטיח לך שזה יקרה. אין ספק, חביבי, אין ספק. אבל אתה יודע מתי אתה תמות? מתי שתמות. לא לפני זה. רק פעם אחת אתה תמות. לא לפני זה. אז למה אתה מתחיל למות מעכשיו? יש עוד זמן עד שתמות. למה אתה מת כל יום? יום, הנה. אוי, אני בא. גמור. מה קרה? מה קרה? כשזה יבוא, זה יבוא. אבל עד אז לפחות תחיה. לא, ובחרדות. זו העבודה של יצר הרע. נתנו לך יום, נצל אותו 100%, נצל אותו. נצל אותו, תמלא אותו תוכן רוחני, שכשתצא מפה, תצא עם צידה לדרך. אבל אם אתה רק תמלא את הבית שלך באוכל, בשתייה, ותקנה ותבנה ותמכור ותסחור ואת הכול, ויהיו לך נכסים בקרקעות, בבניינים, במכוניות, הכול יהיה לך, ובבנק, בכספים, ובשווייץ, בכרטיס אשראי, הכול יהיה לך. אבל אם יקרה מה שיקרה לכל מי שקורה ואתה תיעלם, כל מה שאספת יישאר לבעל של אשתך שיבוא. אז בשביל מה עבדת? בשביל מה עבדת? מה אתה לקחת? כלום. כלום. נו, זה לא טיפשות שהיצר הרע עובד על אנשים, נותן להם כל החיים לעבוד על כלום. אפילו הוא לא קנה קבר. צריכים לסדר לו את זה. הוא אפילו לא בחר מצבה. צריכים לארגן לו את זה. וכולם בלחץ. וכמובן שמשתדלים לחסוך על חשבונו, כי מה, הוא כבר בלאו הכי לא רואה מה עשו לו. נו, ואחר כך מתחילים לריב בירושה מי ייקח מה. חבל על החיים. החיים זה אוצר בלום של אפשרויות והזדמנויות לאסוף זכויות לעולם שאליו אתה ודאי הולך. אז למה לבזבז את הזמן? כדאי לנצל אותו. שכל ישר מבין את זה. שכל שהתעקם לא מבין את זה. למרות שזה ברור, ואף אחד לא יכול להכחיש שאף אחד לא לוקח כלום, אז למה העמל?

למי שיש שאלות, בבקשה.