אתם מבינים...? זה חסד השם!

"נִשְׁמָע" אתם יודעים מה זה "נִשְׁמָע"? זה "נִשְׁמָע".

כשאני חזרתי בתשובה, אני לא אלאה אתכם בסיפור, הסיפור כבר ידוע פחות או יותר, אבל המעלה, אני חושב של התשובה שהיתה אצלי, זה שלמדתי על מנת לקיים. מה פרוש? כל יום הייתי לומד ב'קיצור שולחן ערוך' סימן שלם על מנת לקיים. סימן שלם על מנת לקיים. ובשבילי זה היה הכל חדש! – לא ידעתי כלום, וכל מה שלמדתי – קיימתי. זאת אומרת, אין לא לקיים.

אחר כך למדתי עוד דברים, ספרים אחרים, ואפילו הגעתי למצב שבמשנה למדתי: 'ודע מה שתשיב לאפיקורוס' ולא ידעתי מה זה 'אפיקורוס'? אז פתחתי אנציקלופדיה 'מכלל', בשביל לדעת: מה זה 'אפיקורוס'? וככה למדתי מה זה 'אפיקורוס'. אבל לא ידעתי: מה הוא שואל? כתוב: 'דע מה שתשיב לאפיקורוס'. אז צריך לדעת: מה הוא שואל? אז הייתי צריך לברר: 'מה שואלים האפיקורסים?' ואז הייתי צריך ללמוד מה לענות להם. וככה כל דבר שלמדתי – ככה עשיתי.

הייתי מגיע למקום, לא יודע בכלל מה זה ראשי תיבות, הכל עם גרשיים, כל דבר עם גרשיים, אתה לא מבין מה זה! לא ידעתי שיש קיצורי מילים אפילו. לא ידעתי שיש דבר כזה קיצור מילים. אז היתי הולך לביל"ו 4 בתל אביב היה שמה חנות 'גיטלר' ספרים, והוא היה הרבה' שלי. מה זה 'רבי'? אני לא יודע איזה ספרים אפילו לקנות. 

הייתי אומר לו: 'אני לא יודע מה זה', 

הוא אומר: 'זה תקנה ספר ראשי תיבות'. 

אחר כך היה בארמית משהו, אני אומר לו: 'מה עם זה?', 

הוא אומר: 'זה מילון תלמודי'. 

- 'ומה עכשיו?'... 

כל דבר הייתי צריך... עכשיו היה כתוב פה: "ועיין בספר כך וכך...", הייתי עולה באופניים עד ביל"ו, מ'כרם התימנים', קונה את הספרים, חוזר בחזרה: "עיין בספר זה..." חוזר בחזרה, קונה ספרים.

תוך כמה חודשים - היה לי ספריה – מאות ספרים! למה? "עיין" ו"עיין", "עיין" ו"עיין", הכל ב"עיין" אין שום דבר עד הסוף! הכל "עיין". [צחוק...] עכשיו אתה מתחיל לקרוא, אבל אתה אומרים לך: "עיין בספר..." – ולא כתוב איזה דף! אז לך תלמד ספר שלם בשביל למצוא את התשובה של מה שהוא אומר לי "עיין", איך אני אמשיך? אבל חסד ה' היה! חסד ה' – מי שרוצה באמת, מי שרוצה באמת – חבל על הזמן...! היתי לוקח את הספר, פותח אותו 'ככה' [כבוד הרב מראה כיצד] - "אה!" זה מי שחיפשתי – בדיוק בדף. כל ספר שהייתי פותח, לא צריך לדפדף 'ככה' [כבוד הרב מראה כיצד] לא לחפש – ישר. הייתי נותן שיעורים, היו יושבים כל החבר'ה – נפתח ישר. ישר!

הייתי הולך להרצאות, נותן דרשות, מגיע – חיים נגר הזכיר לי את זה אתמול, יוצאים מאיזה שיעור, 

אני אומר לו: "אתה יודע, השאלה ששאלה האשה ההיא, אם לא הייתי קורא את זה אתמול - לא הייתי יודע מה לענות לה!" 

כל שאלה שנשאלתי – למדתי אותה לפני. אף פעם לא שאלו מה שלא למדתי! לא שאני יודע לענות על כל השאלות – לא שאלו אותי מה שאני לא יודע! אתם מבינים איזה חסד?! זה חסד ה'! אתה בא לאולם, אלף איש! אלפים איש!! 

"יש שאלות?" בטח יש שאלות, מכאן עד להודעה חדשה. מה זה "יש שאלות?" [צחוק...] בלי פחד, בלי כלום "הַרְחֶב פִּיךָ וַאֲמַלְאֵהוּ" (תהלים פא יא) "הַרְחֶב פִּיךָ וַאֲמַלְאֵהוּ" – אתה רק מוכן לפתוח את הפה? אל תדאג, אני אמלא לך אותו. אתה לא יודע לקראת מה אתה הולך בכלל! והקב"ה עוזר.

אם אדם שומע את דברי התורה ומקבל על עצמו: 'לעשות אותם!' אין דבר כזה שהקב"ה לא יתן לו מענה בפיהו לכל שאלה ולכל שואל. אבל צריך להיות כזה שהאדם יהיה שלם עם מה שהוא לומד. "שִׂמְחָה לָאִישׁ בְּמַעֲנֵה פִיו" (משלי טו כג) "הֶאֱמַנְתִּי כִּי אֲדַבֵּר אֲנִי עָנִיתִי מְאֹד" (תהילים קטז י) אתה מאמין שאתה יכול לדבר? אז אתה תוכל לענות גם מְאֹד! אל תפחד. אבל אתה צריך ללכת עם ביטחון: 'שרק ה' – הוא המדריך, המלמד לְהוֹעִיל (ישעיה מח יז) אבל תקיים מה שהוא אומר. אמר – תקיים. אמר – תקיים. אז גם הוא יקיים את מה שהוא אמר! גם הוא יקיים את מה שהוא אמר.