איך פרעה לא נכנע מעשרת המכות?

- - - לא מוגה! - - - 

בואו תשמעו דבר מדהים.

איך פרעה לא נכנע מעשר המכות של הקדוש ברוך הוא?

איך?

פרעה רשע, ראה אותות ומופתים,

קיבל מכות, שאלו אותו איך היה במצרים, אמר עשר.

קיבל מכות,

מה שאף אחד לא קיבל.

נו,

איך הוא לא הבין שאין מנוס ואין מפלט

מיד השם?

וכי הקדוש ברוך הוא אמר ולא יעשה, דיבר ולא יקימנה?

הלא הוא אמר ויהי, הוא ציווה ויעמוד. הכול בגזרת השם.

הרמב״ן אומר, והנה פרעה לא היה אומר להם בפירוש

שהוא לא ישמע ולא ישלח.

רק בפעם הראשונה,

כשהוא אמר, לא ידעתי את השם וגם את ישראל לא אשלח.

רק פעם אחת הוא אמר את זה, שהוא לא יישלח.

ולא היה גוער בהם במשה ואהרון, אלא שומע את דבריהם ושותק,

כי יפחד מהמכות.

מעת שעשו לפניו את מופת התנין, אומר הרמב״ן,

שבלע את מטותם,

הוא פחד פרעה. פחד.

אבל במכות הראשונות

נישא, אולי החרטומים יעשו כמעשה עם משה ואהרון,

והיה ירא ומתחזק.

אומר הרמב״ן, פרעה, היה ירא ומתחזק.

איך יכול להיות ירא ומתחזק?

אחד מפחד, אז הוא נסוג, הוא נרתע.

איך יכול להיות שאדם ירא ומתחזק בשביל לקבל עוד מכה?

אז מה היראה המועילה?

מה, בשביל העם שלו?

אבל גם העם שלו סבל, לא רק הוא.

שבעה ימים מכת דם.

אז אם הוא יראה ככה, אז לא שווה כזאת.

הבנתי. ואם הוא יראה גבורה, אז כולם מקבלים חלאות,

ועוד פעם הוא מראה גבורה וכולם מקבלים כסחות,

ועוד פעם הוא מראה גבורה וכולם סובלים ומתים,

ועוד מכה עד שהרג לו את כל הבכורים.

נכון?

אז איפה החוכמה?

הוא היה חכם.

פרעה לא היה טמבל.

פרעה היה חכם.

הוא הקשה את לבו.

השם הקשה את גדול.

הקדוש-ברוך-הוא לא הקשה את לבו.

הקדוש-ברוך-הוא הכביד את לבו כמו כבד.

ככל שמבשלים את הכבד הוא נהיה קשה.

זה הקשה את לבו.

הוא הכביד את לבו, אז השם הקשה את לבו.

אתה עושה פעולה כזאת, ממילא זה ככה.

למה?

כי אם הקב' הוא היה מכניע אותו במכה אחת

והיה לוחץ עליו על הראש, כמו שאומרים, היה אומר,

יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא.

זה לא חוכמה.

אז הוא נותן לו מכה,

והאגה אמר לו עכשיו בוא תבחר עוד פעם.

אבל אם הוא ימשיך לאיים עליו, אין לו בחירה,

אז הוא נתן לו בלנס עוד פעם,

שהוא יוכל עוד פעם לעמוד בבחירה מחדש.

למי אין?

בטח יש לו בחירה.

הוא יכול לבחור, הוא יכול.

לא, זה מדובר גם עליו.

פרעה היה במצב כזה שיכול לבחור מה שהוא רוצה. עובדה שבמכה העשירית הוא בחר לשלח. הוא לא רק שילח, הוא גם ליווה אותם.

טוב, אם הוא סתום, צריך לקבל כל כך הרבה מכות בשביל להבין.

אבל הוא היה חכם.

אני אסביר לך עכשיו.

אני אסביר.

אני אסביר.

אני אסביר.

אני אגיד לך, קודם כול,

קודם כול, תנו לו מיקרופון.

אז הוא צועק בחושך, לא שומעים.

אין דבר, אין דבר. הוא רוצה להבין, הוא רוצה להבין.

בטח.

אז אני אסביר לך. העם שלו היה מגיע להם גם מכות,

כי הם שעבדו את עם ישראל ועינו אותם.

אז מה?

מי קובע?

עוד, אבל אין דבר כיף שקבעו אותם עמדו אותם. מאה אחוז. נו, מה להגיד, לא ירדו אותם. מאה אחוז. אבל מעל המלך הקטן, שהגובה שלו היה פפסי פלוס,

שהגובה שלו היה אמה, היה יושב על המדרכה והרגליים מתנדנדות,

אז אותו מלך, יש מעליו עוד מלך.

כשבאו אליו ואמרו שמלך מלכי המלכים שלח להגיד, שלח את עמי ויעבדוני,

אז הוא אמר, מי השם אשר אשמע בקולו?

אני לא מכיר אחד כזה, ממילא לא שומע. אמרו לו, עוד מעט תשמע ממנו, קול חלעה תשמע.

והתחילו להשמיע לו.

ואז מה קרה? הוא היה חכם. למה הוא חכם? הרי הוא אמר,

הנמצא כזה איש אשר רוח אלוקים בו אין נבון וחכם כמוך, על מי אמר את זה?

פרעה? על יוסף.

מה,

הוא חלם חלום וחלם עוד פעם את החלום ולא היו לו פותרים. הביאו לו את יוסף, אמרו לו, זה צופנת פענח זה, זה יודע לפענח הכול.

שמע את הפתרון שלו, אמר,

נו, תמצאו לי עכשיו בכל מצרים חכם ונבון כזה.

ולא רק זה,

אמר לו, אתה תמלוך במקומי, אני רק הכיסא אגדל ממך, אתה, הכול, מה שאתה אומר, גם אני שומע.

בוא הנה, זו חוכמה אדירה.

אדם שיושב על הכיסא מוכן לשים מישהו שבא מבית האסורים,

עברי,

עבד,

שבכלל לא ראוי למלכות,

אתה שם אותו תחתיך לעיני כולם?

זה יותר גרוע ממה שאתה לא שומע ואתה משחק אותה גיבור.

זה לתת בידיים את המלכות לאדם מעם זר.

איך אתה עושה כזה דבר?

כי הוא היה חכם.

הוא אמר, תראו לי אם יש עוד נבון וחכם כזה.

שיכול לראות היום מה יקרה לעתיד ויכול לתת גם פתרונות.

הרי הוא שאל את כל החכמים והחרטומים שלו, אף אחד לא ידע מה להגיד לו.

זאת אומרת, זו חוכמה אדירה.

אם יבואו לאולמרט עכשיו ויגידו לו, תשמע,

יש אחד עכשיו, בית-הסוהר יצא ויפתור לך איזה חלום שחלמת לעניין בלל,

מה יהיה בווינוגרד?

אז הוא ייתן לו לשבת במקומו?

הוא יגיד, אני רק הכיסא, ואתה, מה שתגיד, הכול.

איפה תשמע דבר כזה?

וולמרט זה הכי חכם שיש פה, כי הוא אמר, ניצחנו אפילו כשהפסדנו.

זה אין יותר חכם מזה, אפילו פרעה לא ידע להגיד.

פרעה קיבל מכות ולא עז להגיד, ניצחתי.

אבל מה?

כן, אותו פרעה.

ויעקב מלך חדש שנתחדשו גזירותיו.

מכל מקום

הוא היה חכם גדול.

ממילא,

אם הוא היה כזה חכם,

איך קרה כזה דבר שהוא מקבל מכה והוא מבין שאין לו כוח למנוע אותה?

הוא מקבל עוד מכה והוא מבין שאין לו כוח למנוע אותה?

הוא מבין שזה יד ה' כי החרטומים עברו לו כבר במכה השלישית, אצבע אלוקים היא,

כי אנחנו לא מסוגלים לעשות דברים כאלה,

ואי-אפשר על-פי טבע לעשות.

אז אחד שמבין שהוא מתמודד עם אלוקי השמים והארץ,

אז מה כוחו?

מה כוחו אם הוא מראה לו שכל הריבונות שלו וכל היכולת והכוחות שלו אפס,

והוא מבזה אותו לעיני כולם?

אז מה? איך יכול להיות שאדם כזה?

אלא,

היה ירא ומתחזק, אומר הרמב״ן. ירא ומתחזק.

כותב אספורנו,

ואכבד את ליבו, מה זה ואכבד את ליבו?

התאמץ על טבעו שלו לירו מן הצפרדעים הנשארים ולסבול את רעת הבאשה. אתם רואים איזה ריח מסריח הים הצפרדעים שמתו?

פעם ארחתם ריח של נבלות?

אם יש חתול מת בחצר, פי, איזה ג'יפה.

אם יש חמישה חתולים,

וואי, וואי, וואי, אתה בורח מהעיר.

אם מדינה שלמה, כל הצפרדעים מתים, איזה ג'יפה.

הוא היה מוכן לסבול את כל זה,

כדי שלא לשמוע בקול השם יתברך.

הנה, כי ירא ופחד מאוד,

אלא שהתאמץ על לבו. יעני, גבר על הלב, הלב אומר לו, לא כדאי, לא כדאי, לא כדאי.

והוא התאמץ על לבו.

והיה מן הרצון לדעת ולהבין במהלך הדברים איך מתהווה המצב שהאדם יכול להתחזק על לבו.

איך התאמץ על טבעו.

איזה התעמלות, תעמולות ומאמצים עשה כדי שהוא יוכל להתחזק ולהתאמץ על לבו.

אנחנו נגיד פוחדים ממשהו.

אם נשכנע את עצמנו,

כמה שנשכנע, להתגבר על הפחד,

זו עבודה שרק חכמי המוסר הגדולים בעלי הביטחון הגדול בשם,

שיודעים ששום אדם לא יכול להזיק או להועיל בלי גזירת השם. מי שחי רק ככה יכול לא לפחד גם מסכנה,

יכול לעמוד מול אריה ולא לפחד,

כי הוא יודע שיש גזירת השם.

אם אריה צריך לאכול אותו לא יעזור לו כלום,

ואם הוא לא נגזר עליו שיאכל אותו, הוא לא יוכל לאכול אותו.

זה רק אחת במדרגה כזאת יכול.

אבל סתם בן אדם,

הלב שלו מתחיל טה-טה-טה-טה והוא כולו רועד.

למה זה?

אז איך הוא יכול היה? איזה פטנט מצא פרעה?

פרעה מצא פטנט. מה הפטנט? איך הוא הצליח להתגבר?

מקבל מכות ומתגבר כאילו זה כלום. איך זה?

איך זה?

מגלה לנו התורה, תשמעו, סוד גדול שהוא נמצא בנו.

נמצא בנו הסוד הזה.

תשמעו.

ויפן פרעה ויבוא אל ביתו ולא שט לבו.

שמעתם את הסוד?

ויפן פרעה

ויבוא אל ביתו

ולא שט לבו. זה הסוד.

מה הסוד אומר?

לא עשה כלום.

בא הביתה?

לא שם על לבו כלל ממה שהוא ראה, שמע וקרע ואוים. כלום.

ולא השיב את הדברים אל הלב.

זה כמו שבא אליך שוטר,

אומר לך, תעמוד בצד. אתה יודע שנסעת בן 70. הוא אומר לך, תעמוד בצד.

אתה בכלל לא מפחד.

תן לי תעודות, קח.

תן לי זה, קח.

תן לי את המפתחות, קח.

תן לי. צא מהאוטו, יוצא.

לוקחים לו את הנוסע והוא נשאר באמצע הרחוב, ולא, כאילו הוא נמצא במכונית עדיין.

לא שט לבו. לא היה פה שוטר, לא היה פה כלום, לא לקחו לי את האוטו, לא תעודות.

עומד באמצע הרחוב כאילו באוטו.

תופסה.

לא, לא רוצה לנסוע.

כאילו באוטו.

שייך דבר כזה?

כן.

מי שלא שם על לב,

יש אנשים שיכולים להיות בהרצאה,

לשמוע דברי תורה,

להבין, אפילו להסכים,

אבל זה לא פועל עליהם. הם יצאו מפה, הם יישארו אותו דבר, הם לא יזוזו כי הוא זה.

למה?

הוא לא לקח את הדברים ללב,

לא חלקל אותם,

לא עשה אתם את מה שצריך.

בסדר, זה נשאר פה בקודקוד, הוא שמע, לפה זה לא הגיע, ממילא, הוא לא מתפעל מזה.

זה סוד אדיר, כי בשרירות ליבי אלך. אז שלום יהיה לי, מה יכול להיות? שום דבר. תקבל מכה? לא קיבלתי.

אז מה?

קרה.

מה יכול להיות שיהיה דם? מה? יכול להיות שיהיה כינים? יכול להיות שיהיה צפרדעים?

יכול להיות שיהיה ערוב? יכול להיות שיהיה דבר? כן, יכול להיות. כן, כן, יכול להיות.

כן, כן, יכול להיות.