כוחו של הרהור

 

- - - לא מוגה! - - - 

אנחנו מדברים כל הזמן להחזיר בתשובה,

לקרב יהודים,

ואנחנו לא יודעים מה כוחו של הרהור.

המשנה באבות אומרת,

אמר רבי יהושע בן לוי,

בכל יום ויום בת קול יוצאת מהר חורב ומחרסת ואומרת,

אוי להם לבריות מעלבונה של התורה,

שכל מי שאינו עוסק בתורה נקרא נזוף,

שנאמר, נזם זהב באף חזיר,

אישה יפה ושרת טעם,

ואומר,

בלוחות מעשה אלוהים המה,

במכתב מכתב אלוהים וחרות על הלוחות,

אל תקרא חרות אלא חירות,

שאין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתלמוד תורה.

וכל מי שעוסק בתלמוד תורה,

הרי זה מתעלה שנאמר,

וממתנה נחליאל ומנחליאל במות.

ובכן, יהודים יקרים,

בכל יום יוצאת בת קול מהר חורב ומחרזת ואומרת,

אוי להם לבריות מעלבונה של התורה.

והזוהר הקדוש אומר,

בת קול יוצאת בכל יום ומחרזת,

שובו בנים שובבים.

ובת קול יוצאת מהר חורב בכל יום ויום ואומרת,

אוי להם לבריות מעלבונה של תורה.

וקשה,

למי מכריזים?

הלא אין אנו שומעים כלום,

אלא ודאי

אף על גב דהיהו לא חזה מזלח זה.

זאת אומרת, אף על פי שהאדם

לא רואה ולא שומע בעצמו את הבת קול,

מזלו זה שורש נשמתו שומע ומרגיש את הבת קול.

וזהו, שלפעמים מתעורר באדם רוח טהרה מכל הקורא לאוזן נשמתו,

ומכל מקום

לא יזכה לזה רק השומע קול החכם המוכיח.

והיינו דכתיב,

והיה אם שמוע תשמע.

כלומר,

אם תשמע למוכיח באוזן בשר,

תזכה לשמוע באוזן הלב

כרוז מלכו של עולם.

והיינו,

ונשמע פתגם המלך,

שעל ידי רוח הקודש

ידעו בסיני זה העניין,

ואמרו נעשה ונשמע,

ודאי שנשמע קול מוכיח,

לפי שאז נזכה לשמוע פתגם המלך.

יהודים יקרים,

הבת קול הזאת מהדהדת כל יום,

והיא מכניסה הרהורים של תשובה בליבו של כל יהודי, ואפילו הרשע הגמור ביותר.

ואין אדם שעובר עליו יום בלי כמה הרהורים של תשובה.

הדלקות כאלה, התעוררויות, הבתה, מחשבה,

חרטה.

וזה חודר ברמח איברים.

וכתוב בספרים הקדושים, רמ״ח,

ראשי תיבות, רשעים מלאים חרטות.

כל החרטות של הרשעים הן מרמח איברים

שהבת קול הזאת נכנסת אליהם.

וה' אומר, רחם הרחמנו, רחם,

גם כן, רשעים מלאים חרטות,

אומר ה' הרחמנו,

הקדוש ברוך הוא מוכן לרחם

על כל יהודי ויהודי.

ואז צריך להבין דבר אחד,

באמת ההתעוררות

הוא רק על רגע אחד,

ואחר כך הולכת ההתעוררות,

והוא בסוד מטה ולא מטה,

מגיע ולא מגיע.

אבל האדם,

בשעה שמגיעה לו התעוררות,

צריך לאחוז בה ולדבק עצמו בה בכל כוחו,

דהיינו לעשות תכף ומיד איזה מצווה,

היינו צדקה או תורה,

ובזה מתקשר בה,

כמו שהיה בעת שבאה אליו ההתעוררות.

כך צריך אדם לעשות.

ברגע שהוא מרגיש הרהור כלשהו,

הוא צריך לתפוס את אותו רגע.

אם הוא לא תופס את אותו רגע,

אי אפשר לדעת מה הוא מפסיד.

ובואו, תשמעו, יהודים יקרים,

אם לא שומעים את הבת-קול,

אמר רבי יהושע בן לוי,

בכל יום בת-קול יוצאת דמן חורב ואומרת,

אוי להם לבריות מעלבונה של תורה.

שמואל תנילה

בשם רבי שמואל ברעמי,

אימתי המלכות גוזרת גזירה וגזירתה מצלחת?

בשעה שישראל משליכים דברי תורה לארץ.

זה כשלא שומעים את הבת-קול.

ואם שומעים את הבת-קול,

חירות מן הגלות,

חירות ממלאך המוות

וחירות מן הייסורים.

אם יבוא מלאך המוות ויאמר לפני הקדוש ברוך הוא

דחינם ברתני בעולם הזה,

הקדוש ברוך הוא אומר לו,

על כל העובדי גילולים שלטיך חוץ מאומה זו,

שנתתי לה חירות על הלוחות,

ומניין שהוא כך?

דכתיב

אני אמרתי,

אלוהים אתם

ובני עליון כולכם.

חיבלתם מעשיכם?

אכן כאדם תמותון.

אדם שזוכה להתחבר לתורה, תורת חיים,

כמו שכתוב בגמרא במועד קטן,

שהיה בא מלאך המוות ומתחנן לתנאים שימסרו לו את הנשמה, שהוא בא למלא את תפקידו.

היו שדחו הוא והיו שריחמו עליו.

ומסרו לו את הנשמה.

שכל מי שעוסק בתורה ודבוק בה,

חירות ממלאך המוות.

אם יש לנו תורה כזאת,

איך אנחנו לא נדבקים בה?

איך אנחנו לא מתחברים אליה?

אמר רבי יהודה,

בכל יום ויום בת-קול יוצאת מלמעלה.

ומתי?

בזמן שהחמה זורחת

ואומרת

אוי להם לבריות

שאינם רואים את כבודי

ואינם מסתכלים לדעת ולחקור את כבודי.

יהודים יקרים,

אנחנו צריכים לדעת דבר אחד,

וזה הדבר שאני הבנתי באותו יום שזכיתי לתפוס את ההרהור ולא להניח אותו.

אם לא הייתי תופס את אותו הרהור של תשובה

בזכות אותו ספר

של הרב גנצפריד זכר צדיק לברכה, בקיצור שולחן ערוך,

אם לא הייתי תופס את אותו רגע לא הייתי מגיע לכאן הערב.

אולי עוד הייתי מסתובב בדיזנגוף.

הרהור אחד.

אם תופסים אותו וממשיכים איתו אפשר להגיע לאין סוף של זכויות.

ואנחנו מקבלים בכל יום הרהורים רבים,

ולא רק אנחנו אלא גם רבים מהאנשים שזוכים לקבל הרהורים.

רק מה?

הם לא שומעים

בגלל שיש להם אוטם על הלב.

אז הם צריכים לשמוע באוזן את קול המוכיח,

ואז האוזן של הלב, של הנשמה,

מתחברת ושומעת,

ואז יש תקליק.

עמדו פה מספר יהודים יקרים,

ואני רק רוצה להגיד לכם, עמד כאן הרב אריה כהן,

והוא סיפר את הסיפור שלו, איך הוא היה בכדורגל.

כמה חודשים, חצי שנה,

עד שיום אחד שמעתי שיש מרצה נפלא, מדהים, גדול, ענק, כל התארים שבעולם,

בבית דגן,

כדאי לך ללכת לשמוע אותו.

אמרתי, תשמע, עזוב, אני מספיק אלך פה לבית כנסת, תשמע דברי תורה וזה,

זה מספיק, לא צריך.

אמרו לי, לא, אתה חייב, חייב, חייב.

אמרתי, נו, שכנעו אותי, הלכתי.

מראי ורבותיי, זה היה היום

הכי מרגש.

זה היה היום, בוא נגיד,

אם אפשר לקרוא לך,

פשוט

התהפך עליי עולמי.

שמעתי את הדרשה באותו יום,

ואני בוכה ובוכה, התחלתי לבכות שבוע בוכה רצוף.

לא האמנתי שיש כזה דבר בעולם.

קודם כול, כושר הביטוי וההעברה והמסר שהוא מסר.

באותו יום, ברוך השם, עליתי לבמה, שמתי כיפה שחורה, ציצית,

קיבלתי על עצמי עול מצוות,

ממש ברמח איברים ושסה גידים,

ובאותו זמן כבר הפסקתי לשחק כדורגל, התחזקתי,

וכמובן שעזבנו את כל העיסוקים שלנו, נכנסנו לכולל, למדנו,

אבל החשוב ביותר,

מעבר לזה שהרב אמנון זכה, וזכיתי אני את הציצית הראשונה, את הכיפה השחורה לשים על ראשי,

שהוא בעצמו שם לי אותה, אני חושב שההמלצה

והטובה הגדולה שהוא עשה לראשון לציון בעיקר,

ולסביבה

בכלל

על עצם ההצעה הגדולה והחשובה.

הזמנו אותו בזמנו להרצות הרצאה באיזה מקלט מתחת לאדמה, 200 איש.

הוא בא אליי ואל אחיו ואמר לי, תשמעו,

אתם חייבים לפתוח ארגון, תפתחו ארגון.

אמרתי לו, על מה ארגון? איך ארגון? מה ארגון? תפתחו, לא חשוב, העיקר תפתחו.

וברוך השם פתחנו, ואני רוצה לומר לכם שמאות ברוך השם היו בזכות הארגון הזה חסו בתשובה. כמובן שכל זה בזכותו של הרב אמנון יצחק.

אתם יודעים

מי החזיר את היהודי הזה שנקרא אליעזר אסולין.

יום אחד נכנס אליי

הרב אריה כהן,

ואני אמרתי לו, תשמע,

מה אתם עושים בראשון לציון?

אז אמר, עושים פעילות כך.

אמרתי לו, תשמע, תעשה מודעות רחוב

ותכתוב

אלף בחינם.

ואחר כך, באותיות קטנות,

חלוקת קלטות בצומת רחוב זה וזה,

ביום שישי בשעה 12 יחולקו אלף קלטות בחינם.

כן, ומי ישלם? הוא אומר לי.

אמרתי לו, תשיג איזה תורם אחד, שניים, שיתחברו,

ייקחו את האלף קלטות,

ואתה תחלק אותן בצומת, וכל יום שישי תעשה קבוע,

תראה איזה פקקים יהיו שם.

אמר, אבל יש לי בעיה להשיג את הכסף.

אמרתי לו, מה זה בעיה להשיג?

תשיג 500 ו-500, אפילו בתשלומים.

קיצורו של דבר, הוא הלך

ושכנע את אחיו,

שכנע את אחיו,

ואחיו עשה פרסומת למטה,

וזה היה קלטות שחילקו בצומת,

והחזירו את אליעזר אסולין בתשובה.

באחד הימים,

כאשר אני נוסע

בדרך לעבודה מראשון-לציון,

עומד אני ברמזור,

פותח את החלון,

דופקים לי שם איזה אברך עם שתי קלטות,

29-30.

האם יש תשובה חילונית לשאלה למה באת לעולם?

מקבל אני את שתי הקלטות האלו,

ומטבע הדברים לא כל כך הרבה מתייחסים

לקלטות שמקבלים.

האמת היא שהאפשרויות הן כמה.

1. שאתה חושב שאולי איזה זמר מתחיל רוצה לתת לך משהו.

2. שאולי איזה רב מתחיל שגם רוצה לתת לך משהו.

לקחתי את הקלטות, שמתי אותן בצד,

התחלתי לנסוע לכיוון המפעל,

ובאיזשהו שלב ככה

גירה אותי יצרי ושמתי את הקלטת פנימה.

מתחיל לשמוע,

שומע את הקלטת הראשונה, מספר 29. לאחר מכן שומע את הקלטת מספר 30, מגיע למפעל,

והקלטת לא מסתיימת, ואני יושב שם בחנייה עד שכל הקלטת מסתיימת.

אני חושב שרגע של תפנית של חיי התחילה בדיוק באותו רגע.

הקלטת הייתה עליה פרסומת של איזה

מינימרקט

בראשון-לציון.

אמרתי, טוב, ניגש למינימרקט,

ניקח עוד כמה קלטות לשמוע.

אתה מרגיש את הצמאון שכבר עכשיו אתה רוצה לשמוע יותר.

אתה מגיע למינימרקט,

אומרים לך, תשמע, תראה,

אין לנו בסך הכול פרסומת,

אין לנו קלטות.

תנסה לפנות ל-X, פונה ל-X,

נגמרו הקלטות, חילקו את כולם.

ככה אני מנסה יום ויומיים ושלושה ימים,

והאמת היא שאני מוטרד, רוצה לשמוע, אבל פשוט אין חומר. לא היה חומר.

מה עושים?

מה עושים?

רואים שיש שם כתובת,

שופר רחוב דמשק-אליעזר.

טוב,

רחוב דמשק-אליעזר בשבילי בני-ברק,

כדי שתבינו,

עד שהייתה לי ההכרה בכלל לבוא ולחשוב שאני נכנס לבני-ברק,

לקח לי שלושה שבועות.

ניסיתי את כל הדרכים, לא הלך.

ידעתי שאם אני נכנס לבני-ברק זה יהיה רק, איך אומרים,

ברגע האחרון ובאפשרות האחרונה, לשם אני לא נכנס.

אם אני נכנס, נכנס עם שכפצים, אם לא, לא נכנס.

לא נכנס לאזור הזה.

עד שברגע האחרון,

אחרי שאני רואה שכלו כל הקיצים ואין לי שום אפשרות לקבל אף קלטת,

מחליט אני להרים טלפון לשם. הם מנסים לבוא ולהסביר לי שזה נמצא כאן או כאן.

מגיע לכניסה של בני-ברק, מרים טלפון, עונה לי בחור בשם דרור,

הרב בטח מכיר, בחור היום,

שגם עושה פעילות די רצינית,

והוא מכוון אותי להגיע.

מגיע לשם,

אני רוצה את כל הסט של הקלטות. כמה עולה כל הסט? זה עולה איקס.

טוב, כמה זה האיקס הזה? בזמנו, כמה שזכור לי זה היה בסביבות 1,000 דולר.

נותן את ה-1,000 דולר ואומר להם, חבר'ה,

אני שוכנעתי שיש כאן משהו

שגירה אותי.

עוד 1,000 דולר אני רוצה שתחלקו און דהאוס 1,000 קלטות על חשבוני.

אם כבר אותי זה גירה, מסתמה שיש גם אנשים אחרים שרוצים ואין להם, כמו שאני חיפשתי ולא היה.

טוב, אותו בחור, דרור,

ראה, תשמע, תראה, רק רגע, רק רגע, זה לא ככה.

יש לנו כאן עסק עם איזה בחור, קצת מוזר, בוא, תעצור.

הוא מרים טלפון לרב,

אומר לרב, תשמע, יש כאן בחור כזה וכזה.

הרב יוצא החוצה.

אני בא,

איך שהרב יוצא,

אתה רואה?

זה פשוט בשבילי החידוש.

יוצא רב עם שמלה וכובע,

ובשבילי זה היה דבר קצת חדש.

הרב מזמין אותי לשבת איתו, ואנחנו יושבים, מדברים על אה ומדברים על דה וכו' וכו' ועל כל מיני דברים, ואני מספר לו על עצמי, מספר על העסקים קצת, מספר על פה ומספר על שם.

וככה מתחיל הסיפור.

אני לוקח את אותו סט קלטות, שומע אותו,

ואז אני מתחיל להרגיש תיאבון אדיר.

פשוט, חבר'ה, שתבינו, זה דבר אדיר.

אתה שומע את הקלטות האלה,

וככל שאתה שומע אותן אתה מרגיש רעב יותר.

אדם אוכל, באיזשהו שלב זה מסתיים.

כאן זה רעב רוחני,

שפשוט קשה להסביר כמה שאתה אוכל יותר, ככה אתה רעב יותר.

זה בדיוק המצב של הקלטות.

אני יושב עם הרב, אני מגיע לרב, לאחר מכן אנחנו יושבים

ומתחילים לדבר על כל מיני דברים.

הרב מתחיל לספר לי את הבעיות שיש בארגון.

יש בעיות של מפעלים שלא מספקים קלטות בזמן.

יש בעיות של מפעלים שמעלים מחירים כל יום שני וחמישי, כי רואים שהרב מתחיל לצרוך קלטות, מתחילים לעלות מחירים.

יש בעיות. הרב אומר לי, תשמע, תראה, אני מרגיש בנשמה שלי שאני יכול להפוך כאן את העולם,

רק אם היה לי כאן מפעל הייתי הופך את כל העולם.

אתה שומע דבר כזה, מה אתה כבר יכול לעשות? אתה לא מתעסק בקלטות,

אתה מתעסק בדברים שונים לחלוטין. מה אתה כבר יכול לעשות?

אבל אתה רואה כאן את הכאב של הרב. זה דבר מדהים, חבר'ה. אני רק רוצה שתבינו. זה דבר מדהים. קודם כול,

מבחינתי להרגיש שאני קודם כול יושב עם הרב אמנון או עם רב בכלל זה להרגיש שכאילו אני נמצא ברקיע השביעי. זה קודם כול.

מעבר לזה, להבין שיש כאן מצוקה של רב

ולהבין שהוא מבחינתו, כל מה שהוא רוצה כאן זה להפוך את העולם וכל מה שחסר זה מפעל,

אז מה יש כאן עניין? צריך לבוא, לקחת את הדברים ולעשות אותם.

אמרתי לו, אתה יודע מה, הרב?

תן לי יומיים, תן לי לחשוב.

בכל זאת זה לא פשוט.

אני לא מכיר, לא יודע, לא מכיר את המערכות האלו.

אני לא יכול למחות על זה. תן לי יומיים.

אחרי יומיים

אני מרים אליו טלפון ואומר לו, אתה יודע מה, הרב? נסענו.

לוקח את זה על עצמי, בעזרת השם.

בלי נדר, לוקח את זה על עצמי.

לי נראה שבורון אמנם שלח איזה מלאך,

תפס אותי ביד ואמר לי, בחור, בוא אני אביא לך, נגמר הסיפור.

אתה רק תעשה השתדלות כאן בעולם הזה,

תעשה צעד. אמרנו, כמו יעקב אבינו, צעד חזרה, ומגיע לאן שהוא צריך. זה מה שהיה קורה.

זה מה שקרה מבחינתי.

כשהגיע אליעזר אסולין,

והוא גם שמע על העצה,

הוא סיפר לכם קצת,

אבל הוא לא הקים מפעל אחד.

הכפלנו את המפעל שלוש פעמים,

ופתחנו גם מפעל לוידאו,

ומייצרים וידאו גם בכמויות אדירות,

ועוד כהנה וכהנה מפעלים שהיהודי הזה זוכה.

יושב פה יוסי קישיק

משופר אוף אמריקה,

והם קוראים טקסטים ממה שכתוב,

אבל היהודי הזה התחיל להפוך את אמריקה

ורק לפני ראש השנה חילקו ב-40,000 בתי אב כל בית, שם יותר קשה מאשר פה בארץ,

בכל בית שיש מזוזה חילקו קלטות וחומר הסברה ביהדות. בית, בית, 40,000.

צריכים להאמין, בארצות הברית זה לא בניינים עם קומות,

זה כל אחד עם בית פרטי.

אז צריך ללכת הרבה הרבה ברגל

בשביל להגיע ל-40,000 בתים.

ואצלנו פה בארץ

יש כמה שמתעצלים אפילו לעמוד בצמתים,

ואתה רק עומד וכולם עוברים ומקבלים.

אבל אם אדם רוצה,

אין דבר שעומד בפני הרצון.

אז יהודים יקרים,

אני אגיד לכם מה הסוד.

הסוד הוא פשוט.

אנחנו לא צריכים לחשוב בגדול,

אנחנו צריכים לחשוב בקטן.

מה זה בקטן?

אנחנו צריכים לשאוף

שלכל יהודי,

לכל יהודי בעולם,

יהיה הרהור של תשובה.

זה הכול.

אם נזכה לזה, אשרינו בטוב חלקנו.