סיגריה גוררת סיגריה - מוסר חזק לכל המעשנים

- - - לא מוגה! - - - 

ידוע שלפי סימני הגמרא אנחנו בעקבותה דמשיחה,

וצריך ללמוד תורה ולהתחזק

כדי להינצל מחבלי משיח.

אבל יצר הרע תחבולות חדשות,

ולכן הביא דבר שלא היה בעבר.

זה אומר החפץ חיים בזמנו.

קריאת עיתונים,

תירוץ לחרדים,

כמה עיתונים, כל עיתון חביבי ספר.

וזה נתרבה בזמננו. למה שלא היה להם רגע אחד,

רגע אחד

ללמוד וגם אם קוראים שטויות ואיסורים בשבת קודש.

יש אנשים שמסתפקים בעיתון אחד,

ויש כאלה שלושה וארבעה.

ומלבד ביטול תורה בזה,

יש שם הרבה דברי ליצנות בלשון הרע ורכילות ומחלוקת וביזוי חכמים.

וישנם גם הרבה אנשים

שלא קוראים עיתונים.

גם לאלה מצא יצירת תחבולה לבטל אותה מטורה,

וזה עישון הסיגרין,

סיגריות.

רגע, אני יוצא לעשן, אני חוזר תכף.

עוזב את הקדוש ברוך הוא, עוזב את התורה,

מעלה עשן כלשהו.

יוצא החוצה.

זה יותר חשוב מהתורה.

הוא לא יכול,

לא יכול.

הרגיל אותו.

עץ הרע עושה אותו נרקומן.

חוץ מזה,

שזה מזיק גם לגוף.

60% ויותר

לוקים בסרטן הריאות.

וגם היזק לנשמה מביטול התורה שהוא עושה, ואז התורה שלו נקראת קרעים-קרעים.

ולא נשאר לו בזיכרון מזה כלום.

אדם שמעשן,

אם לוקח לו עשר דקות כל פעם,

והוא מעשן קופסה,

אם יש בה עשרים סיגריות,

תעשו חשבון,

השם מרחם.

מה זה, שעות?

שעות שהוא מבטל, וקרעים-קרעים.

לא יאומן כי יסופר.

חוץ מזה שכל קופסה עולה לו 40 שקל.

שבחודש, אם הוא מעשן קופסה ליום,

זה למעלה מ-1,000 שקל.

במקום לתת לילדים לקנות להם ספרייה כל חודש. כל חודש יקנה להם ספרייה,

וספרי צדיקים,

ודברים טובים,

ואפילו צעצועים שבונים אותם ביראת שמיים וכולי.

כן, זורק את זה, שורף את הכסף. לוקח את השטר, שורף אותו. מדליק, מתחיל לעשן, גומר את הכסף.

ניש צייכן.

הבא לה.

ולפעמים, אם חסר לו סיגריה,

יצא לשוטט ברחובות.

לחפש.

נרקומן.

הוא לא יכול.

אני מכיר אחד איך שיוצאת השבת, לא מעניין אותו, בסעודה שלישית, לא בסעודה שלישית. יש אנשים, יש אנשים חשובים,

לא מעניין אותו.

הוא הולך הצידה, מתפלל ערבית יחיד,

העיקר לעשן את הסיגריה, מיד!

מיד.

רחמנא לצלן.

איזה עונש מחכה לו.

רחמנא לצלן.

והנה ידעתי גם ידעתי.

שישיבו הרבה, בואו, אנחנו אנוסים.

אם היינו יכולים להפסיק, הלוואי, הלוואי.

מי גרם לכם להיות אנוסים?

אתם גרמתם.

אם לא הייתם מתרגלים לשטויות ולהבלים,

לא חייבתם את עצמכם כל כך?

הרבה פיתויים היו לי כשאני בחור. תשתה, תטעם, תריח, תעשה.

פעם אחת לא נכשלתי,

פעם אחת לא האמנתי,

פעם אחת לא עשיתי.

לא שותה בירות, לא קוניאק,

לא יין, לא שום דבר.

שום דבר.

עישון, הייתי טיפש בתור ילד.

העתקתי אחרים שעשו,

וכשהיה לי התקפת ניקוטין פעם-פעמיים,

הלכתי לשיקוף ריאות. אמרו, בלא ממצא פתולוגי. אמרתי, זה הזמן להפסיק.

ועל המקום.

בלי לקרוע את הסיגריות ולכלום.

שלום, אין יותר בזה.

אנשים טיפשים נכנסים לדברים ולא מסתכלים מה ההשלכות שעלולות להיות.

לא, לא, לא, רק אחת, רק אחת. אין, רק אחת. לייצר רעש תוכנית עבירה גוררת עבירה.

סיגריה גוררת עוד אחת.

זה מה שאומר החפץ חיים.

כנגד כל שיפורי הטכנולוגיה שנועדו לעזור לנו,

להתקדם בתורה, במצוות, בגמילות חסדים.

אז כנגד זה, גם זה לעומת זה עשה אלוקים.

בא יצר הרעב ואומר, אה, אתם חוסכים זמן,

אני אבטל לכם.

אני אתן לכם עיתונים חרדיים עם קומיקס.

אני אתן לכם הרבה דברים שיבטלו אתכם ויסיחו את דעתכם.

אני אתן לכם סיגריות,

או אני אוריד אפילו את המחיר בסיגריות,

ואני אתן לכם לגלגל סיגריות.

אז תגלגלו, תכניסו, ותסדרו, וזה ממש

כמעט כמו בדיקת תבלינים.

ועושים ככה וככה,

ושמים גם רוק, איף,

עושים רוק,

בשביל להרטיב ולהדביק,

ואחר כך הוא מעשן את הרוק שלו.

נועה יאומן כי יסופר כמה אנשים אהבלים.

שמות שונות.