שאלה: מה עדיף לעשות תואר או ללכת למדרשה?

השואלת: אני לפני עשר (10) שנים חזרתי בתשובה. חזרתי דרך הרב. והייתי שומעת בדרשות של הרב 

כשאנשים היו שואלים את הרב: 'מה לעשות: 'לעשות תואר?' בדיוק התחילו לימודים או משהו. והתחילו להתחזק וחזרו בתשובה. 

אז הרב היה אומר להם: 'בשביל מה לעשות תואר? קודם כל תשקיעו בטוהר של הנשמה שלכם, ותעלו לישיבה. או לנשים, הרב אמר: 'תעלו למדרשיות'. 

ובאמת לקחתי את זה ככה לעצמי. והרב היה אומר בעצם: 'שנה, קחו לעצמיכם ותלכו'. 

וזה באמת מה שעשיתי בזמנו. בזמנו המדרשות שקימות, הם קימות לכל המגזרים בעצם, כל החוגים כל המגדרים. והיום יש איזה תחושה כזאת היא של 'בעלי תשובה' ששומעים ברוך ה' את כבוד הרב, שבעצם הם חוזרים בתשובה, הם נשארים באותה סביבה, בבית, עם חברים מסוימים או לא משנה מה. 

ואומרים: 'אנחנו שומעים את כבוד הרב, ומספיק לנו, אנחנו ככה נתחזק ונהיה צדיקים'

והייתי רוצה לשמוע מכבוד הרב: מה דעתו בנושא הזה? מה כדאי היום לנער, נערה שבעצם חוזרים בתשובה, מה, מה לעשות??'

הרב: 'כן. אני משקיע, אמרתי, בחמש עשרה (15) שנה האחרונות ב'העצמה', מה שקוראים היום, של אנשים בחלק הרוחני, בתיקון המידות, ושאדם זה לא מספיק שהוא עשה תשובה, אלא שהוא צריך להתקדם בעבודת ה', ולדעת: איך עובדים את ה'? ובאיזה כלים. ואם יש לו מידות מגונות, אפילו שהוא ילמד תורה והכל, אז ידוע שהדברים האלו הולכים, כל הכוחות האלה הולכים לסטרא אחרא ולא נשאר לו מזה כלום, כי הוא משרת את היצרים שלו! ולא את היוצר שלו!! אז כמובן שצריכים הדרכה. 

עכשיו, לא כל הרצאה יכולה לקלוע בול לכל בן אדם. אני בטוח שפה ההרצאה נגעה להרבה אנשים בנקודות מסוימות. אבל ההרצאה הבאה יכול להיות שהיא כבר תהיה שונה ואחרת, ולא כל מי ששמע אותי היום ישמע אותי מחר, וכן הלאה. אז יש חֵסר. ואפילו אם אני אלך במהלך מסוים לבנות לאנשים מתכון בטוח להגיע לדרך הנכונה, לא כולם מקשיבים! גם לא יודעים איך לבצע את זה בפועל, גם אין להם סביבה תומכת וכו'... 

לכן, מי שצעיר ופנוי, עדיף לו תמיד להכנס לישיבה טובה שיש בה יראת שמים ומחנכים גם למידות-למידות! שמה הוא יוכל לפתור את כל השאלות שיש לו בחיים. 

כי בחיים יש שאלות: 'לצאת מפה? לעבוד? לא לעבוד? ללכת לפה? ללכת לשם? להתחתן - עם מי? איך בונים בית? מה לעשות? איך?' 

וכל רגע צצות שאלות ואין לו מי שיענה לו. אם הוא לא נמצא בסביבה כזאת שיש בה ישיבה, יש רב ישיבה, יש רמי"ם שמלמדים, יש זה... אין מי שידריך אותו! 

לפני חתונה, צריכים הכוונה. זה לא כמו אצל החילונים. למה אחוז (%) הגרושים גבוה מאוד? אין הכוונה! זה בא עם רצונות והיא באה עם רצונות וזה מתנגש לפעמים ומתגרשים. אבל אם מלמדים את הבן אדם: מה זה בית יהודי! איך בונים אותו? מה המטרה בעצם? וכו' וכו' אז פחות התנגשויות בהמשך. ויותר הבנה. ואז מתקיים: 'בנין עדי עד!' 

אותו דבר בנשים; נשים – מי יכוון אותם?! אם הן הולכות למדרשיה ששמה יש רבניות שמלמדות אותן, מדריכות אותן, מתקנות אותן, שומעות אותן, וכן הלאה. אז יכולות לבנות אותן בכיוון וגם להכשיר אותם לתפקיד שלהם בחיים – להיות אמא, אשה ושהיא תקים את הבית. הרי: "אֵשֶׁת חַיִל מִי יִמְצָא וְרָחֹק מִפְּנִינִים מִכְרָהּ" ('משלי' לא י) וכל החינוך באמת של הילדים: "אַל תִּטֹּשׁ תּוֹרַת אִמֶּךָ" ('משלי' א ח) אז מוטל עליה תפקיד עצום להקים את הבית היהודי. אז אם היא לא יודעת, אין לה כלים, לא כלום, זה לא רק העיקר לבשל, לעשות כביסה... 

מה בסוף יצא מהילדים שלך? איזה בית תקימי? מה יהיה בסוף? ימשיך עם ישראל? לא ימשיך עם ישראל? וכן הלאה. אז זאת אומרת, ודאי שעדיף לכל מי שיכול להכנס למסגרת, אפילו לתקופה מה – עם זה שנה (1), שנתים (2), שלוש (3) וכו' או לבקר במסגרות כאלה, דהיינו; לא להיות קבוע אפילו, אבל לבקר במסגרות האלה. ודאי שזה יבנה אותו לאין ערוך, מהשאר הוא יתקדם לבד'. 

השואלת: 'תודה רבה'.

'גם באמת בהזדמנות זאת אני יצין שברוך ה' בקהילה שלנו (קפ"ז) יש ישיבה לבעלי תשובה ברמה מאוד-מאוד גבוהה וגם מדרשיה לבנות. אז מי שככה רוצה לחזור בתשובה ולקבל כלים, אפשר לפנות. אני מאמינה ב'ארגון שופר' ידעו להפנות אותו'. 

הרב: 'ארגון שופר' זה 03-6777779. כן. '

שואלת: 'וזהו. תודה כבוד הרב'.