הכרת הטוב וכפיות טובה - חלק סו | הרב אמנון יצחק
תאריך פרסום: 02.01.2022, שעה: 09:34
תוכן ענינים
רבי אלחנן וסרמן
בעל ה'אמרי אמת'
רבי אהרן מבעלזא זצ"ל
תוכן ענינים
רבי אלחנן וסרמן
בעל ה'אמרי אמת'
רבי אהרן מבעלזא זצ"ל
לע"נ
יחיא זכריא בן עוואד ז"ל
ורומיה בת סאלם ז"ל
נציב יום: אורי צוברי בן אחינועם - יזכה לחזור בתשובה שלמה, רפואה שלמה בכל האיברים והגידים והמחלה תעבור לשוואב - ימח שמו וזכרו הגרמני.
'הכרת הטוב וכפיות טובה' חלק סו.
רבי אלחנן וסרמן
'הכרת הטוב במשנתו של רבי אלחנן בונים וסרמן' השם ינקום דמו זצ"ל (בעל 'קובץ הערות' ו'קובץ שיעורים'): בתקופה מסוימת קבע את מגוריו רבי אלחנן במעון שהיה שייך לנדבן רבי מרדכי סדובסקי. הלה העריץ אותו מאוד וראה לעצמו זכיה גדולה שרבי אלחנן מתגורר באחד מבתיו, סרב לקחת ממנו דמי שכירות.
רבי אלחנן היה "שׂוֹנֵא מַתָּנֹת" מאן להישאר בדירה הזאת חינם. שידולי רבי מדרכי שיסכים לכך: 'מטעם 'זה נהנה וזה לא חסר' – לא הועילו. מאחר שהנדבן סירב למעשה לקבל את המעות שרבי אלחנן שלח אליו פעם אחרי פעם, התחכם לפרוע לו מדי חודש בחודשו את הסכום המגיע בעד הדירה באמצעות הבנק, ורבי מאיר סדובסקי מצידו התחכם שוב ונתן הוראה בבנק: 'להעביר בקביעות סכומים אלה לחשבון הישיבה' כך שלא שילם בעצם רבי אלחנן.
אף על פי כן, כשנכנס אליו יום אחד אדם שהסתכסך עם מר סדובסקי בענייני ממונות, והפציר ברבי אלחנן: 'שיאות לשמוע טענות שני הצדדים ולשפוט ביניהם' השיב פניו ריקם; "אינני שופט! אינני הרב דברנוביץ'". ולמרות שהאיש לא הרפה ממנו, כי שיער שיש לרבי אלחנן השפעה חזקה על בעל דינו, נשאר הרב בסירובו ולא אמר לאיש מאומה, עד שהתלמיד שישב לצידו של רבי אלחנן ביקש מהאיש: 'לצאת!'.
סבר התלמיד שמן הסתם רבי אלחנן מחמיר על עצמו ופוסל עצמו מלדון את סדובסקי מטעם 'קירוב הדעת'. זאת אומרת, שלא יהיה פה כמו 'שוחד'. כמו שמסופר בגמרא (סנהדרין ז): "אושפיזכניה דרב אתא לקמיה לדינא אמר לו: 'לאו אושפיזכני את?' אמר לו: 'אין' אמר ליה: 'דינא אית לי' אמר ליה: 'פסילנא לך לדינא!".
זאת אומרת, פסל את עצמו בגלל הקירבה. אבל להפתעתו, כשעזב האיש את החדר, קם רבי אלחנן, ניגש אל מדפי הספרים, נטל ספר 'שו"ת הרי מיגש' – פתח והראה לתלמיד מעשה שסיפר רבי יוסף הלוי אבן מיגש על ריבו הרי"ף (רבי יצחק אלפסי): 'שפעם בחוליו נכנס אצל אדם פלוני ונהנה מהמרחץ שלו. ואחר כך כשנזדמן שבאו לפניו להתדיין על עסקי זה המרחץ [הוא ירד מנכסיו, בעל המרחץ ורצה למכור אותו והיה דין ודברים לגבי המרחץ] סירב בכלל להזדקק בלהורות בעניין המרחץ. מאיזה טעם? מהטעם שאמרו חז"ל (ב"ק צב): "בירא דשתית מיניה מיא לא תשדי ביה קלא". ואם בדומם כך – קל וחומר בבני אדם.
זאת אומרת, הרי"ף לא רצה לדון בענין המרחץ, לא מצד האדם שנתן לו לרחוץ במרחץ, אלא מצד המרחץ שהוא נהנה ממנו. עצם זה שהוא נהנה מהמרחץ – הוא לא רצה לדון בענינו של המרחץ. מאיפה הוא לומד את זה? 'בור ששתית ממנו - אל תשליך בו אבן'. זאת אומרת, צריך להכיר טובה לדומם. אז כל שכן לבשר ודם. אז הוא לא רצה לדון בממונות של מר סדובסקי כי הוא נהנה מהממונות האלה. אז זה שבא וביקש: 'לדון בענייני ממונות' הוא לא רצה! לא מטעם 'שוחד' שהוא משוחד כלפי סדובסקי; מטעם הממונות, כמו שהרי"ף לא רצה לדון מטעם המרחץ. - וזה מתוך ספר 'אור אלחנן'.
בעל ה'אמרי אמת'
הכרת הטוב במשנתו של רבי אברהם מרדכי אלתר זצ"ל בעל ה'אמרי אמת': אף זו היתה ממידותיו של בעל ה'אמרי אמת' להכיר טובה לכל מי שהתחסד עמו אי פעם, אפילו בדבר קל שבקלים! גם עשרות שנים שחלפו בינתים לא עמעמו את רגשי הכרת הטוב בליבו. דוגמה מאלפת! בילדותו ב'גור': 'גורה קלוואריה' ככה נקראת העיר 'גורה קלוואריה' והם קוראים לזה 'גייר'. רק ב-1830 הרשו להתיישב שמה ליהודים, זה עיר שהעמידו אותה שמה שהיא תהיה כנגד ירושלים. נוצרים שמה מאוד מאוד, מחזיקים מזה עד שהכל התבטל שמה, והם עשו 'כעין' ירושלים. 'סיפו'ר בקיצור.
בכל אופן, דוגמה מאלפת: בילדותו ב'גור' שיחק פעם רבנו עם חבר ליד שפך ה'ויסלה', זה נהר שחותך את כל פולניה, ונפצע ברגלו. 'גור' היתה קרובה מאוד לשפך הנהר הזה והוא נפצע שמה ברגלו. נשא אותו הילד, החבר, בזרועותיו הביתה. חלפו מאז ששים שנה ונכנס החבר הזה, והציג את עצמו בפניו בשמו, מבלי לזכור כלל את המאורע. הוא לא הזכיר שהיה פעם: 'אני נשאתי אותך על ידי...' וזה, אבל הרב הכיר לו טובה, זכר היטב! והעיר בחיוך: 'זוכר אתה אצל ה'ויסלה'?' מזכיר לו ששמה ליד שפך הנהר הוא נפצע והוא הרים אותו על ידיו. ששים שנה הוא לא שוכח מעשה שהיה בילדות.
פעם אחת שלח לבקש תמיכה של פלוני, שלא הכיר אישית, בענין ציבורי. והבטיח: 'לזכור לו את הטובה!' למרות שזה לא נגע לרבי באופן אישי. עברו עשרים שנה, נזדמן שנפגש רבנו עם האיש והלה הציג עצמו בשמו. מיד אמר לו: 'חייב אני מה לכבודו! הלא הבטחתי שלא אשכח את הדבר'. עשרים שנה. אנשים, חמש דקות אחרי שקיבלו טובה 'לא זוכרים' שום דבר...
במסעות המרובים, מחוץ לעיר ולמדינה, במשך שנות ההנהגה, התאכסן הרב אצל ידידים ומעריצים מחסידי גור ואחרים, שהיו מאושרים להניח ברכה אל ביתם ולהביא את ארון הא-לוקים בצל קורתם. לא חסכו בטרחה, במאמצים, לספק כל צרכיו. אף פעם לא שכח הרבי להודות למארחים שעזב את המקום ולהביע תודה בשתי מילים: "יְיַשֵּׁר כח!" שזה הכיל כל כך הרבה. וכשהיה אומר אותן, היה אומר באופן שתשמע גם בעלת הבית.
עצם הסכמתו להתארח בבית פלוני באה לפעמים מכוח הכרת טובה. והרי לפנינו מעשה: באחד הימים נסע לבקר את בתו החולנית שאושפזה בבית חולים בברלין, והוא היה אמור לשהות ללינת לילה בבית מלון שבעיר, וכבר הגיע לשם עם המזוודות. אך שמע כי אחד מאנ"ש (מאנשי שלומנו) רבי יוסף ראקוף ע"ה, משתדל הרבה לטובת בתו החולנית, ולזכיה תחשב לו אם ילון אצלו. עזב מיד את המלון ויצא אל מעונו - להכיר טובה שנתעסק בבתו לעזור ולסעד אותה.
פעם אחרת כשבא לברלין להיפגש עם רופא, השתוקק מאוד להתארח אצל השוחט ובודק רבי אליעזר פרידמן ע"ה, על אף שהדירה היתה מצומצמת והיא בקצה העיר. אולם המקורבים של הרב, שדאגו לרווחתו, סידרו בעדו אכסניה מרווחת בביתו של רבי יוסף ראקוף (שכבר הזכרנו) שהיה מסור אליו בלב ונפש. אף על פי כן לא ויתר, והודיע לרבי אליעזר פרידמן: 'שהוא יבוא אל ביתו עם מלוויו לסעודה שלמה!'.
פינה רבי אליעזר מדירתו הקטנה את כל הרהיטים, ערך את שולחנו כיד המלך, ובעת הסעודה היה הרב שרוי בשמחה יוצאת מן הכלל! והשמיע דברי תורה לרוב, עד שהנוכחים התעטפו בהרגשה כאילו עכשיו הם ב'גור' ב'שמחת התורה'! איש מהם לא הבין: מה זה היחס שמעניק הרבי לרבי אליעזר פרידמן? כשיצאו, אז הוא אמר לאחד המלווים: 'לפני ארבעים שנה! בבואי עם אבא ז"ל ה'שפת אמת' לרופאים פה, התארחנו אצלו בביתו, והוא בשום פנים ואופן לא רצה לקבל תשלום עבור האירוח, ואף אחד זולתו בברלין לא הכיר אז את אבא, וכי אפשר לא להכיר טובה לאדם כזה?!' ארבעים שנה אחרי זה.
רבי אהרן מבעלזא זצ"ל
הכרת הטוב במשנתו של רבי אהרן מבעלזא זצ"ל; הרבי מבעלזא, זה אומר הרב נתן גשטטנר זצ"ל אב בית דין ורב קרית 'אגודת ישראל' בני ברק (נפטר לפני מספר שנים): 'שמעתי מהרב רבי אליעזר לנדא ז"ל שהיה מתגורר בתל אביב, שבזמן המלחמה היה מתגורר בפולין, והוא דאג למחבוא של הרב הקדוש מבעלזא זי"ע, והרב הקדוש היה רשום בפנקסי הרשעים - ימח שמם! כאילו הוא עובד בבית חרושת שלו', של רבי אליעזר לנדא, 'וכשנכנסו הרשעים - ימח שמם וזכרם לפולין, נמלט רבי אליעזר להונגריה עם הרבה זיופים של דרכונים.
'כשהגיע לתחנת הרכבת המרכזית שבהונגריה רצה לקנות כרטיס נסיעה ברכבת המקומית, אבל לא ידע את השפה המדוברת ופחד מאוד שמא ירגישו התושבים שאינו מכיר את השפה ההונגרית, כי הוא פולני, ואז יחשדו בו שהוא מרגל או עריק מהצבא.
'פתאום הוא הבחין באאמו"ר ר' עמרם זצ"ל הי"ד, שהתהלך שם בתחנת הרכבת, והוא ביקש ממנו: 'שיעזור לו לקנות את הכרטיס' ואחר כך, כששניהם התישבו ברכבת, שאל אותו אבי זצ"ל את שמו, והשיב לו ששמו: 'אליעזר לנדא'. ואבי נהיה חיוור! ולא יכול היה לדבר למשך זמן רב. כששאל אותו רבי אליעזר לפשר הדבר? סיפר לו אבי: ש:"יוֹם אֶתְמוֹל כִּי יַעֲבֹר" בא אליו בחלום הלילה כ"ק מרן האדמו"ר הרבי מבעלזא זת"ע וביקש ממנו: 'שאם ימצא בבוקר יהודי בשם אליעזר לנדא - שידאג להצלתו ויעזור לו בכל יכולתו!' והנה עכשיו, כשמצא אותו – הוא שמח מאוד שזכה לקיים הוראת רבו, הרב הקדוש מבעלזא!
'רואים מפה שני דברים: שהרב הקדוש מבעלזא, שהיה בחיים, טרח לשלם לרבי אליעזר לנדא טובה תַּחַת טוֹבָה - שהוא החביא אותו בזמן המלחמה. ודבר שני: רואים את הגדלות של אבי שהרה"ק מבעלזא נגלה אליו דווקא בחלום הלילה כדי לבצע את השליחות!'. הוא היה חי באותו זמן, ובא אליו בחלום הלילה בשביל שיבצע את השליחות. ככה אומר רבי נתן גשטטנר זלה"ה.
זה מזכיר לי מעשה שהיה אתי: פעם אחת חזרתי מ'ערד' מ'סמינר'. בדרך ישב לידי בחור, בדרך דיברנו על הא ודא, והוא שאל אותי: 'אם אני מאמין באלה שפותחים ספרים?' כל מיני תימנים כאלה ואחרים. אמרתי לו: 'לא, אבל מעשה שהיה, אמי המנוחה, שהיא היה לה מצבים קשים בחיים, ועוד מהתימן הם היו יודעים שיש אנשים 'יפתחו אל כתב' קוראים לזה, 'פותחים את הספר' ודרך הספרים שלהם היו יודעים כל מיני דברים. והיה אדם שהיה מפורסם מראש העין קראו לו 'מורי מג'אהז', אז היא הלכה אליו והוא הרגיע אותה, סיפר לה כמה דברים, (לא נספר מה, כבר אמרנו את זה בעבר פעם אחת) ובדרך הזכרתי לו את זה ואמרתי לו: 'שעד עכשיו כל מה שהוא אמר - הכל התקיים. כל מה שהוא אמר לה – הכל התקיים'.
דרך אגב, הוא אמר גם באיזה גיל הם יפטרו ההורים שלי; אמר: 'שאמי - תפטר בגיל שבעים, ואבי בגיל שמונים'. בגיל ששים ושמונה אמא שלי - היתה מדוכדכת מאוד! שאלתי אותה: 'אמא! מה קרה, למה את מדוכדכת?' אז היא לא רצתה להגיד לי. אבל אבא המנוח סיפר לי: 'שהיא חוששת שהיא מגיעה לגיל שבעים, והוא אמר לה: 'שבגיל שבעים היא תפטר!'. אז פניתי אליה, הרגעתי אותה, אמרתי לה: 'אני מתפלל עליך והכל יהיה בסדר, אל תדאגי!' וכו' באמת האריכה שבעים ושש!! אבל לא שמנו לב לאבא, והוא נפטר בן שמונים.
טוב, בכל אופן, תוך כדי שיחה אני אומר לו: 'שמעתי שכמה מהילדים שלו יצאו לתרבות רעה, ויהי רצון; שהקב"ה יזמן לי להחזיר טובה לאותו יהודי ששימח את אמא שלי, עודד אותה!' וכו'. טוב, הגענו הביתה. למחרת דופקים לי בדלת, ובחור ישיבה עם אדם גבוה כזה בערך 1.80+ מטר, קרוב ל-1.90, עם שערות של כבש ככה... היתה פעם אופנה כזאת: תלתלים כמו כבש.
נכנס ואומר לי: 'הבחור הזה יש לו הרבה שאלות! פגשתי אותו ברחוב והוא שואל כל מיני שאלות באמונה' אמרתי לו: 'אני לא יודע לענות אבל אם אתה רוצה אני אקח אותך אלי [הכוונה אל כבוד הרב] 'אז הנה הוא פה לפניך'.
אמר לי: 'יש לי כמה שאלות באמונה'. אמרתי לו: 'אני לא יודע מי אמר לך שאני יודע לענות תשובות, אבל גם אם יהיה לי תשובות – אתה לא תבין!'
אז הוא אומר לי: 'למה אני לא אבין?' אמרתי לו: 'כי ה'זוהר הקדוש' אומר: "קָדְקֹד שֵׂעָר מִתְהַלֵּךְ בַּאֲשָׁמָיו" (תהלים סח ב) בתוך התלתלים שלך נאחזים הקליפות ואתה לא תוכל להבין'.
אז הוא אומר לי: 'אז מה אני עושה?' אמרתי לו: 'אם אתה רוצה, אני אספר אותך ואחרי שאני אספר אותך – לא יהיה לך שום שאלות'. הוא אומר: 'ככה אתה עושה עם כל אחד?' אמרתי לו: 'עם כל אחד שבא עם שערות כאלה ושואל שאלות – אז זה הדרך...'
אמר לי: 'טוב' אמרתי לו: 'שב' הבאתי את המכונת תספורת של החרדים, חיברתי לחשמל, אמרתי לו 'תגיד: 'הריני מכוון לקיים מצוות: "לֹא תַקִּפוּ פְּאַת רֹאשְׁכֶם" (ויקרא יט כז) חזר ואמר, והתחלתי להוריד לו את כל השערות – קרחת.
מוריד, מוריד, משאיר לו את הפאות, וכל הראש שלו מלא צלקות! ראיתי שהוא יבהל אחר כך, לקחתי אותו לאמבטיה אמרתי לו: 'אני אחפוף לך את השערות' ולקחתי את המברשת וסידרתי לו את הפאות, והוא אמר: 'אני יכול לראות?' אמרתי לו: 'כן'.
הוא ראה את עצמו במראה התחיל לזעוק: 'מה עשית לי? מה עשית לי! אני לא חוזר הביתה! קח אותי לישיבה! קח אותי לישיבה!' שמתי לו כיפה גדולה, שיכסה כמה שיותר את הקרחת – זה לא עזר... בקיצור, לקחתי אותו לישיבה, והוא התכוון עד שיגדל לו השיער והוא יוכל לחזור לשכונה... איך הוא יחזור ככה? יצחקו עליו.
הוא אומר לי: 'טוב, לפחות תוריד לי את הפאות. מה השארת לי את זה?' אמרתי לו 'אתה אמרת: 'הריני מכוון לקיים מצוות לֹא תַקִּפוּ פְּאַת רֹאשְׁכֶם" אסור להוריד פיאות. אוי ואבוי! אסור להוריד פאות' זהו. לפני שאני נפרד ממנו, אני אומר לו: 'מה השם שלך?' אז הוא אומר לי: 'יובל מג'אהז'.
'וואו!', אמרתי לו. 'אתמול אני ביקשתי מהשי"ת: 'שישלח לי דרך לעזור לצאצאים של הסבא שלך! זה סבא שלך, נכון?' סיפרתי לו את הסיפור מה היה. וזהו, הוא היה שמה בישיבה, חזר בתשובה והתחזק וכו' היום הוא רב באיזה ישוב וכו'.
היה לו תקופה אחרי שנתים בערך שהוא כמעט 'נשבר'. הוא היה בגיל צעיר שבע עשרה, משהו כזה, כשהוא בא. והוא רצה: 'לחזור לשכונה...' והוא הלך בדרך, לחזור, ובאמצע הדרך הוא חזר בחזרה. סיפר לי מה החזיר אותו? הפאות. היה הולך ככה והן זזות – והחזיר אותו בחזרה.
אחר כך בשלב מסוים לא רצו שהוא ילך בישיבה עם פאות, כי הוא היה היחידי עם פאות, ועם פאות ארוכות! אז ראש הישיבה הרב יפרח אמר: 'שהוא חייב להוריד!' צלצלתי אליו, אמרתי לו: 'תיזהר! אל תיגע לו בפאות – זה מה שהחזיק אותו. זה משהו יוצא מן הכלל, זה לא מגדל ככה...'. גם זה אני לא מבין, מה זה 'להוריד פאות של בן אדם?!' אבל, הוא לא הוריד, וזהו, ונשאר וכו'.
אם רוצים להכיר טובה ומבקשים מה' – הוא עוזר! כתוב: 'שאפילו אם בן אדם גזל, אפילו מליון שקל! אם הוא יתפלל לה' באמת-באמת שהוא רוצה להחזיר, יגלגל לו מן השמים דרכים להשיג את הכספים להחזיר או שימחלו לו על הכסף'. מה שאדם מבקש באמת מהקב"ה – הקב"ה מסייע.
טוב, עוד בעניינו של רבי אהרון מבעלזא: סיפר רבי אליעזר רוזן שמצא בשווייץ יהודי שסיפר לו: כי הרבי הודה לו פעם מאוד על טובה שהוא עשה. ומה הטובה? בביקור של הרבי ב'בית הומבורג' נַפש שמה בקיץ, היהודי הגרמני הזה נכנס בין כל שבורי הלב ושוטחי הצרות בפני הרבי עם שאלה מסוג אחר, שאלה שאף חסיד לא יעיז לשאול! מה היתה השאלה? ענין אותו: 'מה שלום הרבי? מה שלומכם כבוד הרב'? ככה הוא שאל אותו, לא שואלים רב'ה כזה דבר.
הרמב"ם בהלכות 'תלמוד תורה' כותב: "ואסור לו לתלמיד, ולא יתן לו שלום לרבו או יחזיר לו שלום כדרך שנותנים לרעים ומחזירים זה לזה, אלא שוחן לפניו ואומר לו ביראה ובכבוד: 'שלום עליך רבי!'". זה בא ושואל אותו 'מה שלומכם כבוד הרב?' והרבי הודה לו מאוד! כי פרשׂ לו שלום. ואפילו שכר של שאלה נאה כזאת לא קיפח ואמר לו: 'כי הוא מאוד נהנה מההתענינות הזאת, כי זו פעם ראשונה מאז שהוא בא למקום שמישהו מתענין בשלומו של הרבי!'.
מסופר עוד: שהרבי כיבד מאוד אדם אחד. למה? בגלל שזקנתו, הסבתא שלו, של האיש הזה, עשתה טובה לרבי; כי היתה לרבי בת אחת שהיתה אילמת רח"ל! ולא יכלה לדבר. והזקנה הסבתא של האיש ההוא עזרה לה וסיעה לה ללמוד את לשון האילמים ולכן הכיר טובה לנכד של האשה שעשתה לו טובה.
אז רואים מפה: כמה צריך להכיר טובה על כל פרט ופרט, ואפילו לצאצאים (כבר אמרנו). וזה המידה שהיא הפנינה שבכתר. בלי המידה הזאת רח"ל אין עולם הבא! כי 'כל הכופר בטובתו של חברו - סופו שכופר בטובתו של מקום!' ואנחנו מודים להשי"ת כל יום! כל יום אנחנו מודים לו, ושמחים שהקב"ה מעניק לנו עוד יום: זכינו להשכים בבוקר, להתפלל ב'הנץ', להגיד 'קריאת שמע' בזמנה, תפילה בזמנה, הנחנו תפילין, ציצית, ברכות, ברכות השחר, פגשנו יהודים טובים, ענינו 'אמן' על קדישים. עוד לא התחיל היום ואנחנו כבר מלאים, 'מלאים מצוות כרימון'. אז איך אפשר לא להגיד (בניגון...!): "ושמחת בימיך והיית אך שמח...' "הַכֹּל יוֹדוּךָ וְהַכֹּל יְשַׁבְּחוּךָ וְהַכֹּל יֹאמְרוּ אֵין קָדוֹשׁ כַּה'..." [בניגון נוסף...!] " הַכֹּל יוֹדוּךָ וְהַכֹּל ישמחוך וְהַכֹּל יֹאמְרוּ אֵין קָדוֹשׁ כַּה'..."
לשמיעת שיעור זה ושיעורים אחרים בטל' 02-3724787 או בטל' 0722-604910
וכן ניתן לקבלם במייל main@shofar.tv.
שלום, חזק וברכה לארגון, על הפצת התורה... כתוב 'בזכות נשים צדקניות נגאלו...' וכל כך חשוב בפני הבורא עניין הצניעות, וכמובן שארגון 'שופר' תמיד מפיץ ודיסקים וקלטות... זה יהיה חשוב לבורא כהקרבת קורבנות. בעזרת השם, הבורא יאהב את זה מאוד... כי אצל הבורא זה חשוב מאוד לצניעות... אז תשרה את השכינה, ותהיה יותר סיעתא דשמיא להביא את המשיח, וחזק על הארגון, חזק וברוך, ואשריכם עם ישראל, שנאמר שעם ישראל הם בישנים, רחמנים, גומלי חסדים, ויהי רצון שיבוא המשיח במהרה (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 8724*, בשלוחה 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).
כן, שלום וברכה, רציתי להודות לכם על התרומה של השלט. יש את השלט של חיזוק, לא לדבר בבית הכנסת. אנחנו בתל ציון. תלינו את זה בבית הכנסת. צילמתי את זה, ואז אשלח לכם, השם של הבית כנסת - פני אריה. תודה רבה ממש ישר כח! זה דבר טוב (לכתבה: עוד עשר שלטים הותקנו; אשקלון, בית שמש ותל אביב shofar.tv/articles/15616).
שלום וברכה לארגון 'שופר' הארגון הקדוש והחשוב, שזכה ומזכה את הרבים, מסתמא כבר למעלה מ-40 שנה ע"י פרסום שיעורי והרצאות הרב הגאון והצדיק רבי אמנון יצחק שליט"א, שכשחושבים על העוצמה של הפעילות ועל גודל ההשפעה עצמה של כבוד הרב שליט"א, כמה הוא זכה וזיכה את הרבים במשך עשרות שנים, ובעזרת השם עוד היד נטויה עד ביאת גואל צדק, הרי זה פשוט לא ייאמן. עשרות אלפים ומאות אלפים, ואולי גם יותר, של יהודים שחזרו בתשובה שלמה, וחלקם התחזקו בדברים מסוימים, כל אחד לפי מה שהוא, כל אחד לפי עניינו, הרי זה זיכוי הרבים, לכאורה הכי גדול שהיה ודאי במאה השנים האחרונות, או אולי אפילו יותר, אולי אפילו יותר, לא מכיר את ההיסטוריה, אבל ודאי מה שזכור לנו לא היה זיכוי הרבים בסדר גודל כזה, ואשרינו שזכה הדור שלנו ל: "אִישׁ אֲשֶׁר רוּחַ בּוֹ" (במדבר כז, יח) ואשר גמר אומר לזכות את עם ישראל, ולקרב את הגאולה על ידי הפצת התשובה בכל רחבי העולם, לעורר את עם ישראל לתורה, ליראת שמים, לשוב אל דרך השם בטוב טעם ודעת, בנעימות, וכמובן שהדברים שלו משפיעים לא רק על הרחוקים אלא גם על הקרובים, וכל מי שמאזין ושומע את ההרצאות ואת הדרשות שנאמרים ויוצאים מן הלב, זה ב: "טוּב טַעַם וָדַעַת" (תהלים קיט, סו) זה משפיע, זה מחלחל, ואני לא חושב שיש מישהו ששומע את הדברים ולא מתחזק וזה לא משפיע עליו. אה...!!! אני זוכר, לפני כ -20 שנה הייתי גר בבני ברק והייתי זוכה ללכת לשמוע את כבוד הרב שליט"א בדרשות בליל שבת, אני חושב שזה היה בבית כנסת 'אליהו הנביא' לא הייתי מוותר מדי שבת לשמוע את הדרשה, פשוט הייתי נמשך, נמשך "מׇשְׁכֵנִי אַחֲרֶיךָ" (שיר השירים א, ד) מבחינה כזאת של פשוט נמשך לדברים שנאמרים ויוצאים מן הלב, וההסבר לזה שהדברים כל כך משפיעים וכל כך מחזקים. זה פשוט שדברים 'היוצאים מן הלב!' יוצאים מן הלב הכוונה מבן אדם אמיתי שכולו אמת, וכל דבר הוא הולך עד הסוף בלי פשרות, כידוע לכל מי שעוקב אחרי כבוד הרב במשך שנים. הוא רואה איך שהאמת היא נר לרגליו, הוא לא מוותר על כל דבר, קטן כגדול, ואם יתברר לו משהו מסוים שזו האמת, אז הוא הולך עם זה עד הסוף בלי פשרות, והוא לא נרתע ולא חת מכל מיני מקטריגים ומלעיזים וכל מיני עניינים, ואין כאן המקום לפרט, כידוע. זה איש אמת, וכשאיש אמת אומר את הדברים, אז ממילא הדברים שלו הרבה יותר משפיעים מכל אחד אחר, כי ככל שהדברים הם יותר יוצאים מן הלב, הם יותר פנימיים, הם יותר אמיתיים, אז ממילא זה משפיע. זה ברור ומוחלט שזה ההסבר לזה. אין שום הסבר אחר. וממילא אשרינו שזכינו! לבן אדם שהוא אוהב ישראל ברמה כזאת, שהפקיר, פשוט הפקיר את כל חייו למען עם ישראל כבר עשרות שנים. והכל נובע מאהבה אמיתית לעם ישראל, כמו שכתוב, כידוע, בפרשת השבוע בפרשת קדושים "לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ" (ויקרא יט, יז) הם מפרשים את הסמיכות ב: 'כלי יקר' בפרוש רש"י ועוד. מה השייכות בין שתי הדברים? - כי אדם שהוא אוהב את החבר שלו, אז הוא מוכיח אותו, אכפת לו ממנו, הוא לא רוצה שהוא ירד לבאר שחת. אבל מי שרואה את חברו עובר עבירה והוא לא מוכיח אותו והוא לא מנסה להשפיע עליו בצורה הנכונה, כמו הגדרים של המצוות הוכחה, כמו שמבואר ברמב״ם (הלכות דעות, פרק ו') והוא לא מנסה להשפיע בדרך הנכונה - אז הוא לא אוהב, זה שנאה. מי שיכול לראות את חברו יורד לבאר שחת ולא מנסה להשפיע, זה פשוט שנאה. על זה התורה אומרת "לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ" אלא "הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ" וכידוע, שאומר היערות דבש, בחלק א', דרוש י' כמדומני, שהשנאת חינם שהייתה בזמן החורבן, זה התבטא בזה שלא הוכיחו זה את זה. הם יכלו לראות אנשים שעוברים עבירה, ולאף אחד לא היה אכפת מהשני, אף אחד לא הוכיח את השני, זו השנאה הכי גדולה. כי מי ששונא את חברו, אז אם אילו הוא לא מוכיח אותו, לא אכפת לו שהוא יירש גיהנום. ואצל כבוד הרב שליט"א רואים את ההפך הגמור, את ה: "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ" (ויקרא יט, יח) את אהבת ישראל העצומה, שאכפת לו מעם ישראל. ועל זה הוא הקדיש את כל חייו, ובעזרת השם ימשיך להקדיש עוד ועוד ביתר שאת וביתר עוז ובבריות גופא ונהורא מעליא, ויזכה לאריכות ימים ושנים, ונזכה לקבל איתו ביחד את פני משיח צדקנו במהרה בימינו, אמן. יישר כוח גדול גם על הקו הנפלא הזה, שמעביר את הדברים של כבוד הרב, וממשיך לזכות את עם ישראל. יישר כוחכם, חזקו ואמצו (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 8724*, בשלוחה 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).
שלום לארגון שופר, רציתי להגיד תודה לרבנו הגדול הרב אמנון יצחק שליט"א, המזכה הרבים הגדול שימשיך ככה בפעילות שלו. אני מאוד התחזקתי איתו, אני שומע אותו הרבה, ממש ממש מתחזק. ואני באמת אני חזרתי בתשובה, אני הייתי חילוני פעם, הייתי זה... בזכות הרב, הרב החזיר אותי ככה, החזיר אותי בתשובה וברוך השם, אז אנחנו רוצים ככה שהרב ככה נחזיר עטרה ליושנה, וימשיך עם כל המסע החיזוקים, גם בארץ, גם בעולם. בעזרת השם יבוא משיח צדקנו במהרה בימינו "וּבָא לְצִיּוֹן גּוֹאֵל" (ישעיה נט, כ) אמן! (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 8724*, בשלוחה 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).
שלום לארגון שופר, רציתי להגיד תודה רבה על כל הענקית, להגדיל תורה ולהאדירה ולהפיץ את דרך אבינו שבשמים לכל היהודים בארץ ובעולם. מחכים אנחנו מהרצאותיו של הרב שיחזרו בבחינת "חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם" (איכה ה, כא) ובעזרת השם שיהיה בהצלחה! (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).
ב"ה לפני שנתיים אני והבן שלי עשינו שבת בבית של האברכים שלך והתפללנו עם הרב - היתה שבת נפלאה (י.ע. בת ים).
ערב טוב לקהילת פז ויקרים, לכל משפחת קפז, לכל ארגון שופר, לאנשים המיוחדים שמאחורי באמת באמת השמות המיוחדים. אני אתחיל בשבח והודיה לבורא עולם. קודם כל נציג את עצמנו ... מנתניה, ברוך השם. עברנו לידת בית עם... המדהימה. ועם... שהתלוותה אליה, שתי מילדות עבריות כמו במצרים, הרגשתי פלא עצום, פלא הבריאה. הם הגיעו אליי ותמכו בי והיו פה, ולא האמנתי שאני אוכל לעשות לידת בית. אז תודה להשם יתברך, הם היו פה. זה פשוט היה מדהים. אז תודה רבה למילדות הצדיקות, ותודה רבה לרב שמעון, שהיה המוהל שלנו, וברוך השם, ילדנו בן צדיק בשם שילה דוד. ותודה רבה ל... על האוכל הטעים. ברוך השם, כל הדרך הזאת לוותה בכשרויות הנכונות, במוהל הנכון, ברוך השם, במילדות נכונות. אז תודה להשם יתברך. אני רוצה להגיד בראש ובראשונה שאנחנו מאוד מאוד מעריכים באמת את כל ה... רואים שיש ברכה של הרב אפילו בדברים שהם עושים, רואים שהם ממש מלווים בברכת הרב, כי ברוך השם, אנחנו יודעים שהרב שלנו, הרב אמנון יצחק, אז צריך לשמור אותו. אנחנו יודעים שכל מה שאומר השם איתו, אז ברוך השם, אנחנו רואים שהשם היה איתנו לאורך כל הדרך, אז תודה רבה, ומקווים באמת גם נעלה תודה באתר, בעזרת השם, בלי נדר, ושהקדוש ברוך הוא תמיד ישלח לכולם ברכה והצלחה לכל קהילות פז היקרים. אז תודה רבה, ונתראה בביאת המשיח הקרוב. ערב טוב (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*)..
שלום וברכה לקו החשוב, יישר כוח על כל המסרים, על כל השיעורים, על כל החיזוקים. רציתי לומר שבזמן האחרון הקשבתי לסדרה של יש ביטחון ויש ביטחון. שמעתי את כולם ומאוד מאוד מאוד התחזקתי. רציתי רק לדעת האם הרב קורא את השיעורים מתוך איזה ספר, והייתי מעוניין לדעת איזה ספר זה כדי להשיג אותו. אשמח אם תיצרו איתי קשר. תודה ויישר כוח על הכול (לכתבה יש בטחון ויש בטחון shofar.tv/articles/15699).
שלום וברכה, מדבר אברך ממודיעין עילית. אני רוצה להודות מאוד קודם כל למורינו הרב הגאון, הרב אמנון יצחק שליט"א, על השיחות המופלאות בכל פרשיות השבוע ובכל ההרצאות שהוא מוסר. דברי חיזוק מתאימים לכולם, גם לאברכים, גם למתחזקים, לכולם כאחד, וגם בעיקר לשירות הטלפון הזה של שופר, שופר קול (8724*), שניתן להאזין גם במכשירים כשרים, שאנחנו משתמשים בזה בדרכים, מחכים לאוטובוס, מחכים לפה, ובינתיים שומעים דברי תורה, דברי חיזוק. השם יעזור שתמשיכו הלאה לזכות את הרבים, והרב בעזרת השם ימשיך ביתר שאת וביתר עוז, עד ביאת משיח צדקנו. יישר כוח גדול (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).
לאחר 12 שנות ציפייה לילדים, הזוג זכה לבן זכר לאחר אמונה והתמדה בסגולות: הכנסת עגלה לבית, לימוד יומי ב"אור החיים" וסגולת "והגדת לבנך". למרות קושי וניסיונות – הישועה הגיעה, והם מודים להשי"ת וכן לרב שליט"א על הליווי והברכות (לכתבה סיפור הישועה לאחר 12 שנים - נפקד בזש"ק! shofar.tv/articles/15697).