הכרת הטוב וכפיות טובה - חלק פט - הכרת הטוב במשנת הרב כהנמן זצ"ל | הרב אמנון יצחק
תאריך פרסום: 30.01.2022, שעה: 08:57
- - - אין זו הדרשה! אלא עיקרי הדברים מהספר 'לעולם אודך' בענין מידת הכרת הטוב - - -
הכרת הטוב במשנתו של רבי יוסף שלמה כהנמן זצ"ל הרב מפוניבז';
גדולה הכרת הטוב כשם שהיה גאון בכל - אף במדה זו של "הכרת הטוב" גילה גאונות. והיו אלה מעשים שבכל יום. אי אפשר לכלכל אפילו בספר שלם את עוצמת התרגשותו מרוב הכרת טובה, כאשר אי מי התחסד עמו את החסד הפעוט ביותר, וכמו שאמרו חז"ל בפותח פתחו לחברו ש"את נפשו הוא חייב לו. קשה לתאר במלים יבשות כמה ואיך החזיק טובה, לדוגמא, לאדם פשוט ביותר שהעיר לו הערה זוטא כי ה... תפילין בראשו זעו כלשהו הצידה - שהיה מגפפו ומחבקו אל לבו באהבה יוקדת, כולו אומר רחשי תודה, ממש כמי שהציל נפשו.
סיפר בחור מבאי ביתו: נכנסתי פעם בערב אצל רבינו יוסף שלמה ומצאתיו נבוך. מה קרה? צרצר טורדני השתכן מתחת למיטתו, ואינו מניח לעצום עין, ואינו יודע כיצד להיפטר ממנו. מיד הפשטתי מעלי את החליפה, גחנתי אל מתחת למיטה, וסילקתי בין רגע את הצרצר. התקרב הוא זצ"ל וחיבק אותי בהתרגשות, פיו מלא דברי תודה, ולא נתקררה דעתו עד שהצמיד לי נשיקה על מצחי:
"האח, לא ידעתם כלל איזו טובה גדולה עשיתם כעת עמדי!"
עוד סיפר אותו בחור: פעם אחרת הכרתי מארשת פניו שסובל ומצטער. לשאלתי, סיפר לי הרב, שנתקף כאבים בזרועו כתוצאה מהתקררות, ובעוד שעה קלה עליו לשאת "הדרן" בסיום מסכת. מיד חשתי אל בית הורי, בקירבת מקום לגבעת הישיבה, והבאתי לו משם משחה רפואית, אשר לשמחתי הועילה לו לשיכוך הכאבים. והנה כשבאתי בעוד כשעתיים לדרוש בשלומו, נפל הרב זצ"ל על צוארי וכיסה אותי בעתרת נשיקות, ופין רוחש בלי הרף דברי תודה.
השתוממתי: "וכי מה עשיתי?"
אך הוא הסביר לי בפשיטות: "אין אתם יודעים כלל, מה רב החסד שגמלתם אתי!"
ושוב: ראיתיו פעם חוזר עייף מנסיעה לירושלים, שם השמיע דברי הספד לתלמיד חכם ידוע שהלך לעולמו, כשהוא מחזיק בידו ילקוט קל משא. ואני ידעתי היטב את ה"סוד" מה מכיל הילקוט: הרב, אציל ואיסטניס מטבעו, לוקח עמו בנסיעה כזאת כתונת ריזרבית, כדי להחליף אחרי הדרשה... באשר מרוב התרגשות הנהו רטוב עד לשד עצמותיו... כשהתקרב לגבעת הישיבה, לקחתי מידו באורח אינסטינקטיבי את הילקוט ופסעתי לצדו, וכל זה עשיתי מתוך תחושה טבעית שעלי להתנהג ככה. אולם הרב זצ"ל התרגש והרעיף על ראשי ברכות והודאות עד בלי די. לא הבנתי: על מה הוא מודה לי?
אך הוא זצ"ל החזיק בשלו: "אין אתם יודעים כלל, מה רב טובכם והחסד אשר התחסדתם עמדי! "
הכרת הטוב שלו לבשה ממדים מפתיעים. כשביקר בשנת תר"צ בעיר קלן, אשכנז, עשה שעות ארוכות בבית המרא דאתרא הרב פנחס וולף זצ"ל. קרה אז שנתלש כפתור ממעילו. התנדבה הרבנית, עקרת הבית, לתפור עבורו את הכפתור מחדש. והנה בעוד כעשור שלם, בשנת ת"ש בארץ ישראל, כאשר נפגש פעם נוספת עם הרב והרבנית וולף, בפתח תקוה, הזכיר להם בתודה את "חסד הכפתור" שגמלתו הרבנית לפני עשר שנים...
באחד ממסעיו למען הישיבה הגיע להולנד, שם הזמינו להתארח במעונו הודי נלבב ושמו ה' פ' אשר השתוקק בכל לבו לזכות בשימושו וטרח למענו במסירות רבה. יחד עמו התאכסן אצל האיש ר' אלכסנדר לוונשטיין כנו של הרב מציריך. כשעמדו לעזוב ביקש הרב זצ"ל להכיר טובה למארחו.
לחש ר"א לוונשטיין באזנו "אבל ילדים אין לו".
מיד קם והאציל לו ברכתו אהבה, שיזכה להיפקד כעת חיה, וברכתו אכן התקיימה לתקופת השנה.
סיפר תלמיד: אכסנייתו הראשונה של הרב זצ"ל בבואו לבני ברק, בשנת ת"ש, היתה ב"גבעת רוקח" בדירת החסיד רבי זליג הכהן שפירא ז"ל. רבי זליג היה יהודי זהב, מראשוני המקום, ויד ימינו של החזון אי"ש בכל דבר שבקדושה. לעת זקנתו, כשחלפו מאז עשרות שנים, והרב זצ"ל עמד בשיא גדולתו, נקלעתי פעם למחיצת אותו רבי זליג, שחי בבדידות, והוא הביע בפני את מצוקת נפשו.
הבנתי מדבריו שכאילו תמה: העוד הרב הפוניבז'י הגדול זוכר בי?
מיד הלכתי אצל הרב וסחתי לו דברים כהווייתם.
תגובתו המיידית היתה: "בודאי הצדק עמו, לא כך נוהגים..."
ובזריזותו האופיינית חש והזמין על אתר מכונית שתסיעהו אל רבי זליג, וישב במחיצתו שעות מספר, כדי לפכח מעט את רגש בדידותו...
'כולנו חייבים בכבודו';
יום אחד כשחלפה ליד הישיבה הלוויתו של יהודי פלוני מתל אביב, איש לא ידוע ברבים, נכנס רבינו יוסף שלמה להיכל וביקש מהתלמידים לרדת ולחלוק כבוד אחרון לנפטר. אף הוא עצמו הצטרף אל המלווים והלך אחרי מיטת האיש עד קרוב לבית העלמין. פה עשה אתנחתא וביקש להשמיע דברים אחדים. זה לא היה הספד במובן הרגיל. הוא רק רצה לשבר אזנם של בני הישיבה מדוע ביקש מהם להשתתף בהלויה זו.
"בעצם ימי המלחמה וההשמדה" סיפר: "כשהחלה הקמת הישיבה, נזקקתי באופן דחוף לשלוח מברק לידידים ביוהנסבורג, דרום אפריקה, שיטפלו במימוש הנכס שהיה לנו שמה ולהעביר הכסף אלי לצורך הבניה. לשם כך נסעתי מפה למברקה של הדואר בתל אביב, אך כשהגעתי לשם אחרי קרוב לשעה התברר לי, ש... אין מספיק מעות ברשותי אפילו כדי מחירי משלוח המברק. פניתי, איפוא, לבית הכנסת הגדול ברח' אלנבי להתפלל שמה תפילת מנחה. תוך כדי הילוכי עצר אותי אדם זה,
הנפטר דנן, ששאל מדוע אני מדוכא כל כך?
שחתי לו את צערי, דברים כהווייתם,
והוא השתומם עלי: "וכי שף דעתיה? עכשיו לבנות ישיבה? הלא כולם אומרים שהאויב הנאצי עומד בקרוב לפלוש הנה! כל סוחר ואיש הון מחפש ומנסה כל דרך להוציא מכאן את הכסף ומר חושב להביא מדרום אפריקה את הכסף לכאן? ובשביל מה? כדי לרכוש גבעה של טרשים? בשביל חלום של ישיבה?! אם לקולי ישמע יקום ויסע לדרום אפריקה אם באמת יש לו שמה כסף.
"ואני" המשיך הרב וסיפר נעניתי ואמרתי לו: 'אני מאמין באמונה שלמה, כמו שאמר החפץ חיים, ש"בהר ציון תהיה פליטה והיה קודש" אני מאמין באמונה שלמה שרגלי הצר לא תדרוכנה בארצנו הקדושה, וכי חובתנו בשעה גורלית זו להקים את התורה... בנֹה אבנה את הישיבה כאשר דיברתי..."
והנה שינה האיש את טעמו ויאמר אלי: "נצחתני, רבי, שיכנעת אותי באמונה המוצקה שלך... הצדק עמכם... דוקא עכשיו יש לבנות ישיבה"
ועודנו מדבר הוציא מארנקו והושיט לי את הסכום הדרוש לצורך משלוח הטלגרמה... כתוצאה ממשלוח זה התפתחה אח"כ כל השתלשלות הדברים... קמה ישיבת פוניבז' וגם ניצבה..."
"ובכן, מתוך רגש של הכרת טובה לאדם זה, שהיה לו חלק ב"בראשית ברא" של הישיבה כש"הארץ היתה תוהו ובוהו" ועכשיו הלך לבית עולמו, הרגשתי חובה שנחלוק לו כולנו כבוד ללוותו אל מקום מנוחתו..."
בעני מרוחם;
למנה גדושה של הכרת טובה מצדו, זכו עובדי המטבח והמסעדה בישיבת פוניבז', אשר הצטיירו בעיניו כמיטיבי נפשו. במיוחד הרעיף על ראשם תודות וברכות בכל פעם שנזדמן להם לשרתו.
סיפר אחד המלצרים הלה היה שומר ומקיים כל ימיו את יום הזכרון לפטירת הרב זצ"ל כאילו מדובר ב"יארצייט" של אביו מולידו: "היו זמנים שהרבנית ע"ה נעדרה מן הבית, והבאתי אל הרב זצ"ל את ארוחתו ממטבח הישיבה - ובכל פעם היה מביע דברי תודה כ"כ נרגשים כעני המקבל נדבה מאנשים שריחמו עליו".
"אמרתי פעם לפניו" המשיך המלצר: "הרי זו זכיה בשבילי, לשמש תלמיד חכם וגדול הדור כמוהו!"
אך הרב זצ"ל, נרגש ונסער כולו, השיב לעומתי לדברים מזעזעים: "אותי לא יבלבלו... אותי לא יוכלו לשכנע... אדם שזה לו ט"ו שנה מתרוצץ ומתעסק רוב זמנו בגיוס כספים וכיוצא בזה אינו נחשב תלמיד חכם אמיתי..."
אף בפעם אחרת, כשתינה צערו על שאנוס הוא להתבטל מלימוד התורה, ומישהו הזכיר לו את דברי חז"ל (מנחות צט) "פעמים שביטולה של תורה זהו יסודה",
הגיב בדאגה ובצער כבוש: "אֵי, וכי פשוט הדבר בעיניכם, הידעתם כמה זכותים צריך אדם, כדי שביטולו שלו יביא בסופו של דבר ליסודה של תורה?!"
אצילות עילאה אצילות רוחו לא עזבתו עד הסוף. בוקר אחד, כשסיים להתפלל שחרית והרגיש באפיסת הכוחות, הוריד מעליו את טליתו ומסרה למי שעמד לידו, ויפן חדל אונים לשכב במיטתו. אפס באמצע הליכתו נזכר ושב על עקביו, והכירו בו שהדבר עולה לו במאמץ רב, הכל כדי להודות ולהגיד: "יישר כח" לאותו תלמיד צעיר שקיפל במקומו את הטלית...
וכך היה מתאונן, ונפשו עגומה עליו, בימי חליו האחרונים: "הגרוע מכל הוא, שעד עכשיו בכל ימי חיי רגיל הייתי לפעול ולעשות אני בשביל אחרים, וכעת נתהפכו היוצרות, נעשיתי חדל אונים - ובהכרח אחרים יעשו ויטרחו בשבילי..."
שלום, חזק וברכה לארגון, על הפצת התורה... כתוב 'בזכות נשים צדקניות נגאלו...' וכל כך חשוב בפני הבורא עניין הצניעות, וכמובן שארגון 'שופר' תמיד מפיץ ודיסקים וקלטות... זה יהיה חשוב לבורא כהקרבת קורבנות. בעזרת השם, הבורא יאהב את זה מאוד... כי אצל הבורא זה חשוב מאוד לצניעות... אז תשרה את השכינה, ותהיה יותר סיעתא דשמיא להביא את המשיח, וחזק על הארגון, חזק וברוך, ואשריכם עם ישראל, שנאמר שעם ישראל הם בישנים, רחמנים, גומלי חסדים, ויהי רצון שיבוא המשיח במהרה (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 8724*, בשלוחה 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).
כן, שלום וברכה, רציתי להודות לכם על התרומה של השלט. יש את השלט של חיזוק, לא לדבר בבית הכנסת. אנחנו בתל ציון. תלינו את זה בבית הכנסת. צילמתי את זה, ואז אשלח לכם, השם של הבית כנסת - פני אריה. תודה רבה ממש ישר כח! זה דבר טוב (לכתבה: עוד עשר שלטים הותקנו; אשקלון, בית שמש ותל אביב shofar.tv/articles/15616).
שלום וברכה לארגון 'שופר' הארגון הקדוש והחשוב, שזכה ומזכה את הרבים, מסתמא כבר למעלה מ-40 שנה ע"י פרסום שיעורי והרצאות הרב הגאון והצדיק רבי אמנון יצחק שליט"א, שכשחושבים על העוצמה של הפעילות ועל גודל ההשפעה עצמה של כבוד הרב שליט"א, כמה הוא זכה וזיכה את הרבים במשך עשרות שנים, ובעזרת השם עוד היד נטויה עד ביאת גואל צדק, הרי זה פשוט לא ייאמן. עשרות אלפים ומאות אלפים, ואולי גם יותר, של יהודים שחזרו בתשובה שלמה, וחלקם התחזקו בדברים מסוימים, כל אחד לפי מה שהוא, כל אחד לפי עניינו, הרי זה זיכוי הרבים, לכאורה הכי גדול שהיה ודאי במאה השנים האחרונות, או אולי אפילו יותר, אולי אפילו יותר, לא מכיר את ההיסטוריה, אבל ודאי מה שזכור לנו לא היה זיכוי הרבים בסדר גודל כזה, ואשרינו שזכה הדור שלנו ל: "אִישׁ אֲשֶׁר רוּחַ בּוֹ" (במדבר כז, יח) ואשר גמר אומר לזכות את עם ישראל, ולקרב את הגאולה על ידי הפצת התשובה בכל רחבי העולם, לעורר את עם ישראל לתורה, ליראת שמים, לשוב אל דרך השם בטוב טעם ודעת, בנעימות, וכמובן שהדברים שלו משפיעים לא רק על הרחוקים אלא גם על הקרובים, וכל מי שמאזין ושומע את ההרצאות ואת הדרשות שנאמרים ויוצאים מן הלב, זה ב: "טוּב טַעַם וָדַעַת" (תהלים קיט, סו) זה משפיע, זה מחלחל, ואני לא חושב שיש מישהו ששומע את הדברים ולא מתחזק וזה לא משפיע עליו. אה...!!! אני זוכר, לפני כ -20 שנה הייתי גר בבני ברק והייתי זוכה ללכת לשמוע את כבוד הרב שליט"א בדרשות בליל שבת, אני חושב שזה היה בבית כנסת 'אליהו הנביא' לא הייתי מוותר מדי שבת לשמוע את הדרשה, פשוט הייתי נמשך, נמשך "מׇשְׁכֵנִי אַחֲרֶיךָ" (שיר השירים א, ד) מבחינה כזאת של פשוט נמשך לדברים שנאמרים ויוצאים מן הלב, וההסבר לזה שהדברים כל כך משפיעים וכל כך מחזקים. זה פשוט שדברים 'היוצאים מן הלב!' יוצאים מן הלב הכוונה מבן אדם אמיתי שכולו אמת, וכל דבר הוא הולך עד הסוף בלי פשרות, כידוע לכל מי שעוקב אחרי כבוד הרב במשך שנים. הוא רואה איך שהאמת היא נר לרגליו, הוא לא מוותר על כל דבר, קטן כגדול, ואם יתברר לו משהו מסוים שזו האמת, אז הוא הולך עם זה עד הסוף בלי פשרות, והוא לא נרתע ולא חת מכל מיני מקטריגים ומלעיזים וכל מיני עניינים, ואין כאן המקום לפרט, כידוע. זה איש אמת, וכשאיש אמת אומר את הדברים, אז ממילא הדברים שלו הרבה יותר משפיעים מכל אחד אחר, כי ככל שהדברים הם יותר יוצאים מן הלב, הם יותר פנימיים, הם יותר אמיתיים, אז ממילא זה משפיע. זה ברור ומוחלט שזה ההסבר לזה. אין שום הסבר אחר. וממילא אשרינו שזכינו! לבן אדם שהוא אוהב ישראל ברמה כזאת, שהפקיר, פשוט הפקיר את כל חייו למען עם ישראל כבר עשרות שנים. והכל נובע מאהבה אמיתית לעם ישראל, כמו שכתוב, כידוע, בפרשת השבוע בפרשת קדושים "לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ" (ויקרא יט, יז) הם מפרשים את הסמיכות ב: 'כלי יקר' בפרוש רש"י ועוד. מה השייכות בין שתי הדברים? - כי אדם שהוא אוהב את החבר שלו, אז הוא מוכיח אותו, אכפת לו ממנו, הוא לא רוצה שהוא ירד לבאר שחת. אבל מי שרואה את חברו עובר עבירה והוא לא מוכיח אותו והוא לא מנסה להשפיע עליו בצורה הנכונה, כמו הגדרים של המצוות הוכחה, כמו שמבואר ברמב״ם (הלכות דעות, פרק ו') והוא לא מנסה להשפיע בדרך הנכונה - אז הוא לא אוהב, זה שנאה. מי שיכול לראות את חברו יורד לבאר שחת ולא מנסה להשפיע, זה פשוט שנאה. על זה התורה אומרת "לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ" אלא "הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ" וכידוע, שאומר היערות דבש, בחלק א', דרוש י' כמדומני, שהשנאת חינם שהייתה בזמן החורבן, זה התבטא בזה שלא הוכיחו זה את זה. הם יכלו לראות אנשים שעוברים עבירה, ולאף אחד לא היה אכפת מהשני, אף אחד לא הוכיח את השני, זו השנאה הכי גדולה. כי מי ששונא את חברו, אז אם אילו הוא לא מוכיח אותו, לא אכפת לו שהוא יירש גיהנום. ואצל כבוד הרב שליט"א רואים את ההפך הגמור, את ה: "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ" (ויקרא יט, יח) את אהבת ישראל העצומה, שאכפת לו מעם ישראל. ועל זה הוא הקדיש את כל חייו, ובעזרת השם ימשיך להקדיש עוד ועוד ביתר שאת וביתר עוז ובבריות גופא ונהורא מעליא, ויזכה לאריכות ימים ושנים, ונזכה לקבל איתו ביחד את פני משיח צדקנו במהרה בימינו, אמן. יישר כוח גדול גם על הקו הנפלא הזה, שמעביר את הדברים של כבוד הרב, וממשיך לזכות את עם ישראל. יישר כוחכם, חזקו ואמצו (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 8724*, בשלוחה 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).
שלום לארגון שופר, רציתי להגיד תודה לרבנו הגדול הרב אמנון יצחק שליט"א, המזכה הרבים הגדול שימשיך ככה בפעילות שלו. אני מאוד התחזקתי איתו, אני שומע אותו הרבה, ממש ממש מתחזק. ואני באמת אני חזרתי בתשובה, אני הייתי חילוני פעם, הייתי זה... בזכות הרב, הרב החזיר אותי ככה, החזיר אותי בתשובה וברוך השם, אז אנחנו רוצים ככה שהרב ככה נחזיר עטרה ליושנה, וימשיך עם כל המסע החיזוקים, גם בארץ, גם בעולם. בעזרת השם יבוא משיח צדקנו במהרה בימינו "וּבָא לְצִיּוֹן גּוֹאֵל" (ישעיה נט, כ) אמן! (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 8724*, בשלוחה 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).
שלום לארגון שופר, רציתי להגיד תודה רבה על כל הענקית, להגדיל תורה ולהאדירה ולהפיץ את דרך אבינו שבשמים לכל היהודים בארץ ובעולם. מחכים אנחנו מהרצאותיו של הרב שיחזרו בבחינת "חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם" (איכה ה, כא) ובעזרת השם שיהיה בהצלחה! (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).
ב"ה לפני שנתיים אני והבן שלי עשינו שבת בבית של האברכים שלך והתפללנו עם הרב - היתה שבת נפלאה (י.ע. בת ים).
ערב טוב לקהילת פז ויקרים, לכל משפחת קפז, לכל ארגון שופר, לאנשים המיוחדים שמאחורי באמת באמת השמות המיוחדים. אני אתחיל בשבח והודיה לבורא עולם. קודם כל נציג את עצמנו ... מנתניה, ברוך השם. עברנו לידת בית עם... המדהימה. ועם... שהתלוותה אליה, שתי מילדות עבריות כמו במצרים, הרגשתי פלא עצום, פלא הבריאה. הם הגיעו אליי ותמכו בי והיו פה, ולא האמנתי שאני אוכל לעשות לידת בית. אז תודה להשם יתברך, הם היו פה. זה פשוט היה מדהים. אז תודה רבה למילדות הצדיקות, ותודה רבה לרב שמעון, שהיה המוהל שלנו, וברוך השם, ילדנו בן צדיק בשם שילה דוד. ותודה רבה ל... על האוכל הטעים. ברוך השם, כל הדרך הזאת לוותה בכשרויות הנכונות, במוהל הנכון, ברוך השם, במילדות נכונות. אז תודה להשם יתברך. אני רוצה להגיד בראש ובראשונה שאנחנו מאוד מאוד מעריכים באמת את כל ה... רואים שיש ברכה של הרב אפילו בדברים שהם עושים, רואים שהם ממש מלווים בברכת הרב, כי ברוך השם, אנחנו יודעים שהרב שלנו, הרב אמנון יצחק, אז צריך לשמור אותו. אנחנו יודעים שכל מה שאומר השם איתו, אז ברוך השם, אנחנו רואים שהשם היה איתנו לאורך כל הדרך, אז תודה רבה, ומקווים באמת גם נעלה תודה באתר, בעזרת השם, בלי נדר, ושהקדוש ברוך הוא תמיד ישלח לכולם ברכה והצלחה לכל קהילות פז היקרים. אז תודה רבה, ונתראה בביאת המשיח הקרוב. ערב טוב (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*)..
שלום וברכה לקו החשוב, יישר כוח על כל המסרים, על כל השיעורים, על כל החיזוקים. רציתי לומר שבזמן האחרון הקשבתי לסדרה של יש ביטחון ויש ביטחון. שמעתי את כולם ומאוד מאוד מאוד התחזקתי. רציתי רק לדעת האם הרב קורא את השיעורים מתוך איזה ספר, והייתי מעוניין לדעת איזה ספר זה כדי להשיג אותו. אשמח אם תיצרו איתי קשר. תודה ויישר כוח על הכול (לכתבה יש בטחון ויש בטחון shofar.tv/articles/15699).
שלום וברכה, מדבר אברך ממודיעין עילית. אני רוצה להודות מאוד קודם כל למורינו הרב הגאון, הרב אמנון יצחק שליט"א, על השיחות המופלאות בכל פרשיות השבוע ובכל ההרצאות שהוא מוסר. דברי חיזוק מתאימים לכולם, גם לאברכים, גם למתחזקים, לכולם כאחד, וגם בעיקר לשירות הטלפון הזה של שופר, שופר קול (8724*), שניתן להאזין גם במכשירים כשרים, שאנחנו משתמשים בזה בדרכים, מחכים לאוטובוס, מחכים לפה, ובינתיים שומעים דברי תורה, דברי חיזוק. השם יעזור שתמשיכו הלאה לזכות את הרבים, והרב בעזרת השם ימשיך ביתר שאת וביתר עוז, עד ביאת משיח צדקנו. יישר כוח גדול (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).
לאחר 12 שנות ציפייה לילדים, הזוג זכה לבן זכר לאחר אמונה והתמדה בסגולות: הכנסת עגלה לבית, לימוד יומי ב"אור החיים" וסגולת "והגדת לבנך". למרות קושי וניסיונות – הישועה הגיעה, והם מודים להשי"ת וכן לרב שליט"א על הליווי והברכות (לכתבה סיפור הישועה לאחר 12 שנים - נפקד בזש"ק! shofar.tv/articles/15697).