- - - לא מוגה! - - -
נציב יום לעילוי נשמת תקווה בת אהובה שיום פטירתה חטא באב ולכל הנשמות שאין מי שיאמר עליהן קדיש.
אמן.
הכרת הטוב וכ' טובה חלק פג.
הכרת הטוב במשנתו של רבי שמואל קובלסקי,
זכר צדיק לברכה.
פעמים רבות שאל את בנו שלמד בכולל בובוב
במה יכול הוא לעזור למוסדות בובוב,
כאילו עוד להכרת הטוב שבנו לומד אצלם.
פעם נסע לבלגיה להתרים לצורך הכולל שלו, כולל סוכצ'וב.
כשהיה נכנס לביתו של חסיד בובוב,
היה מכביר מילים בשבח מוסדות בובוב,
ומספר
שיש להם כולל חושן משפט,
ושיש לבובוב כולל אורח חיים,
ולומדים שם אברכים נעלים,
שממיתים עצמם באהולה של תורה ולנים בעומקה של הלכה,
והסביר איזה זכות גדולה יש להם
בהחזקת המוסדות.
ולא נטל מהם תרומה.
לא בעבור הכולל שלו,
שהוא לא הזכיר אותו בכלל.
תמיד כשהוא נפגש בחסיד בובוב,
הוא לא ביקש ממנו כסף לכולל שלו ולא הזכיר, אלא שיבח רק את מוסדות בובוב.
וגם לא דיבר על מוסדות בובוב שצריך לתרום להם,
שהרי הוא לא בא מכוחם.
אבל דברים היוצאים מן הלב פעלו פעולתם,
ולמוסדות בובוב התחילו לזרום כספים רבים.
מנהלי המוסדות
בארץ החלו לתמוה מי האדם
המזרז את הגבירים לתרום כפל כפליים.
שלחו שדרים
וקיבלו תשובה זהה, יש רב אחד מארץ ישראל,
שהגיע לאסוף כספים לכולל שלו,
והוא מעודד את אנשינו,
אנשי בובוב, לתרום למוסדותינו.
השמועה עשתה לה כנפיים
והגיעה עד לחצר הרבה.
הרב מרדכי שיף,
מנכ״ל המוסדות, פנה אל הרב חיים דוד קובלסקי ואמר לו,
קיבלתי ידיעה מהרבה שיהודי בשם קובלסקי
הולך ומפרסם
את שמעם של כוללי בובוב ברחבי בלגיה.
גבירי החצר
החלו להזרים כספים ניכרים.
אולי יש לך ידיעה מיהו הקובלסקי הזה?
האם הוא קרוב משפחתך?
האם אתה יודע מה המניעים שלו?
אז הוא ענה, בוודאי אני מכירו,
זה אבא שלי,
והמניעים שלו לשם שמיים.
מאז ומתמיד אמר לי שרצונו לחזק
את הכולל ולהיטיב עימו כהכרת הטוב שאני לומד שם.
תמה הרב שיף,
הכרת הטוב, נייחא,
אבל על חשבון תרומות לכולל שלו עצמו?
לא הייתה תשובה לבן.
כששב ארצה,
שאל אותו, מה זה היה?
האם נסעת למען הכולל שלך או למען מוסדות בובוב?
ענה לו אבא במתק שפתיים ובחיוך נעים.
אני לא תבין,
כמה גבירים יש מחסידי בובוב?
כעשרים?
כמה ייתן כל אחד מהם לכולל של סוכצ'וב?
כן, סכום כסף מסוים.
כמה ייתנו בסך הכול?
תכפיל את הסכום הזה ב-20 לכל היותר.
אבל אם אדבר על אודות כולל בובוב,
ואלהיב אותם,
אגרום לכך שכל אחד מהם ייתן סכום גדול יותר,
כי זה בובוב.
ועשרים גבירים
ייתנו פי עשרים,
מהתורה תצא נשכרת עשרת מונים.
מה לי אם זה ללימוד תורה בכולל סוכצ'וב,
או זה לימוד תורה בכולל בובוב.
מיני ומיניהו יתקלס אלא מהתורה של הכולל שלי ומהתורה של הכולל של בובוב יתעלה הקדוש ברוך הוא.
מה זה משנה? העיקר לומדים תורה.
זה הכרת הטוב שהבן שלו לומד אצלהם בכולל.
איפה שמענו דבר כזה?
הכרת הטוב במשנתו של רבי שלום אייזן.
הוא היה מחשובי מורי ההוראה בירושלים ומהתושבים החשובים של שכונת מאה שערים,
ובעת זקנותו קשתה עליו ההליכה.
באחת השבתות
נערכה שמחת עלייה לתורה של החתן.
בנו,
שרבי נתן צבי פינקל,
זכר צדיק וברכה, ראש ישיבת דמיר.
בין המון האורחים שהשתתפו בשמחה,
הגיע גם רבי שלום אייזן.
בן ישיש כמוהו ארכה דרך כשעה שלמה.
אחד ממכיריו הציע ללוות אותו הביתה בחזרה.
כל פסיעה על הגבעה התלולה עלתה לו בקושי ובייסורים.
אך נכנסו לשערי השכונה,
רבי שלום כבר חסר אונים,
אין בכוחו להמשיך.
הביאו כיסא מאחד הבתים הסמוכים,
והתיישב לפוש קמעה,
ומשם הובילו עד לדירתו.
לתמיהת המקורב,
מה ראה רבי שלום לטרוח כה רבות,
בו בזמן שהדבר עלה לו בשארית כוחותיו?
מה הייתה תשובתו?
רבי אליעזר יהודה פינקל,
זכר צדיק לברכה,
ראש ישיבת דמיר,
האבא
של הסבא
של החתן,
תמך בי בשעתו
אחר חתונתי,
שאוכל לפרנס את משפחתי,
האבא
של הסבא
של החתן.
היה ואני להכיר לו טובה.
לא מגיע שאטרח בעצמי לאחל לו ברכת מזל טוב לחתן הנין של ראש הישיבה?
ממש כמו כולנו, לא?
הכרת הטוב הייתה סוגיה כשלעצמה במשנתו.
היו בחורי ישיבה ששימשו אותו בעת חוליו.
כשהגיע עת שמחתם,
הטריח עצמו למרחקים להשתתף בה.
למרות הקשיים והטלטולים
והמחלה שהלכה והחמירה,
וכשבא היה קם לדרוש,
משום שהוא אמר,
אני אסיר תודה לבחור שכל כולו חסד ומידות טובות.
עובדה, הוא טרח והטיב אפילו עימו.
ועדיין,
אין זה ממצה את מידת הכרת הטובה.
המחלה של רבי שלום הלכה והחמירה.
רגליו נמקו,
עיניו קהו.
גופו דבה.
נסע לטיפול בארצות הברית.
שב.
התמודד עדיין עם המחלה.
שלחה וניצחה.
כובש את כל חלקה וחלקה.
והנה,
פורים הגיעה.
והשמחה ערבה.
מרן רבי משה פיינשטיין נפטר.
והלוויה נערכה בירושלים בפורים דמוקפין.
רבי שלום אייזן החולה והמיוסר ביקש להשתתף בה.
הבן הניע אותו מכך.
אין זה בכוחך.
אתה פטור מהמצווה הזו עתה.
ובאמת,
לא היה בכוחו.
ופטור היה.
וקיבל דעת בנו,
ולא השתתף בלוויה.
לאחר מכן קרא לבנו ואמר,
שנראה לו,
שעל פי דין עליו לאסוף מניין אנשים
ולבקש מהם שיעלו על קברו
של הרב משה פיינשטיין,
ויבקשו ממנו, מהמנוח, מחילה בשמו
של רבי שלום אייזן,
על שלא השתתף בלוויה.
הבן נדהם.
הרי לא היה בכוחך להשתתף.
והיית פטור והסכמת איתי.
אמת, השיב לו רבי שלום,
מדין הלוויית המת
הייתי פטור.
אפילו מדין הלווייתו של גדול בישראל,
שלמד ולימד,
הייתי פטור.
לא היה בכוחי.
אבל בעת שהותי בארצות הברית,
כשהיה שוכב על ערש דווי,
בא רבי משה פיינשטיין לבקר.
ואם כן,
הריני אסיר תודה,
ולנוכח חובת הכרת הטוב,
אין לי תירוץ תקף.
והבן היה חייב להבטיח לו
שיעלה על הציון עם עשרה אנשים ויבקש מחילה,
הבטיח וקיים.
ייתכן שאת המידה הזו של הכרת הטוב,
הוא רכש מריבו הגדול,
שהיה אחד מריבותיו,
מרן רבי איסר זלמן מלצר, זכר צדיק לברכה.
ומשהו ככה קצר, נחמד, מתוק,
שלא שמעתם אף פעם.
מה הייתה הכרת הטוב במשנתו של רבי מרדכי שוואב,
זכר צדיק לברכה, קראו לו הצדיק ממונסי?
כשהיה מתבלה בגד מבגדיו,
ולא ניתן להשתמש בו יותר,
לא יזורק אותו לפח מיד,
מבלי להראות שום התייחסות של הכרת הטוב
להנאה שנהנה מהבגד כל הימים,
אלא היה מניח אותו בארון הבגדים,
בתוך שקית,
בדרך כבוד כמובן,
כמו שחוזר מהגיהוץ.
וכך היה נותן אותו לתוך הפח.
והיה אומר, שימשת אותי טוב.
ולכן הוא מכיר טובה לבגד,
ומניח אותו בקבורה בתוך הפח,
בתוך שקית ניילון, כאילו זה פת לחם.
שלא יהיה ביזוי אוכלים, לא יהיה ביזוי בגדים.
ביזוי בגדים זה לא מצחיק.
דוד המלך חתך את חלוקו של שאול,
ונענש על זה 15 שנה, שהיה רועד ככה.
ויחסו בבגדים ולא יהיה חם לו,
בגלל שהוא ביזה את הבגד.
חתך אותו.
לא פשוט, לא פשוט.
אבל הכרת הטוב ככה, לעטוב בניילון,
ולשים את זה,
ולהגיד לו, שימשת אותי טוב.
איפה אנחנו?
בדרך, לא?
לומדים כל יום עוד קצת, עוד קצת, אולי נשתפצר.
אולי.
העיקר,
הכל ידעך והכל ישבחוך והכל יאמרו והכל יאמרו אין קדוש כשם.
הכל ידעך והכל ישבחוך והכל יאמרו והכל יאמרו אין קדוש כשם.
הכל ידוך והכל ישבחוך והכל והכל והכל והכל יאמרו
אין קדוש כשם
והכל ישבחוך והכל והכל והכל יאמרו
אין קדוש כשם הכל ידוך והכל ישבחוך והכל יאמרו והכל יאמרו אין קדוש כשם
הכל ידוך והכל ישבחוך והכל יאמרו והכל יאמרו
אין קדוש קשור.
שלום, חזק וברכה לארגון, על הפצת התורה... כתוב 'בזכות נשים צדקניות נגאלו...' וכל כך חשוב בפני הבורא עניין הצניעות, וכמובן שארגון 'שופר' תמיד מפיץ ודיסקים וקלטות... זה יהיה חשוב לבורא כהקרבת קורבנות. בעזרת השם, הבורא יאהב את זה מאוד... כי אצל הבורא זה חשוב מאוד לצניעות... אז תשרה את השכינה, ותהיה יותר סיעתא דשמיא להביא את המשיח, וחזק על הארגון, חזק וברוך, ואשריכם עם ישראל, שנאמר שעם ישראל הם בישנים, רחמנים, גומלי חסדים, ויהי רצון שיבוא המשיח במהרה (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 8724*, בשלוחה 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).
כן, שלום וברכה, רציתי להודות לכם על התרומה של השלט. יש את השלט של חיזוק, לא לדבר בבית הכנסת. אנחנו בתל ציון. תלינו את זה בבית הכנסת. צילמתי את זה, ואז אשלח לכם, השם של הבית כנסת - פני אריה. תודה רבה ממש ישר כח! זה דבר טוב (לכתבה: עוד עשר שלטים הותקנו; אשקלון, בית שמש ותל אביב shofar.tv/articles/15616).
שלום וברכה לארגון 'שופר' הארגון הקדוש והחשוב, שזכה ומזכה את הרבים, מסתמא כבר למעלה מ-40 שנה ע"י פרסום שיעורי והרצאות הרב הגאון והצדיק רבי אמנון יצחק שליט"א, שכשחושבים על העוצמה של הפעילות ועל גודל ההשפעה עצמה של כבוד הרב שליט"א, כמה הוא זכה וזיכה את הרבים במשך עשרות שנים, ובעזרת השם עוד היד נטויה עד ביאת גואל צדק, הרי זה פשוט לא ייאמן. עשרות אלפים ומאות אלפים, ואולי גם יותר, של יהודים שחזרו בתשובה שלמה, וחלקם התחזקו בדברים מסוימים, כל אחד לפי מה שהוא, כל אחד לפי עניינו, הרי זה זיכוי הרבים, לכאורה הכי גדול שהיה ודאי במאה השנים האחרונות, או אולי אפילו יותר, אולי אפילו יותר, לא מכיר את ההיסטוריה, אבל ודאי מה שזכור לנו לא היה זיכוי הרבים בסדר גודל כזה, ואשרינו שזכה הדור שלנו ל: "אִישׁ אֲשֶׁר רוּחַ בּוֹ" (במדבר כז, יח) ואשר גמר אומר לזכות את עם ישראל, ולקרב את הגאולה על ידי הפצת התשובה בכל רחבי העולם, לעורר את עם ישראל לתורה, ליראת שמים, לשוב אל דרך השם בטוב טעם ודעת, בנעימות, וכמובן שהדברים שלו משפיעים לא רק על הרחוקים אלא גם על הקרובים, וכל מי שמאזין ושומע את ההרצאות ואת הדרשות שנאמרים ויוצאים מן הלב, זה ב: "טוּב טַעַם וָדַעַת" (תהלים קיט, סו) זה משפיע, זה מחלחל, ואני לא חושב שיש מישהו ששומע את הדברים ולא מתחזק וזה לא משפיע עליו. אה...!!! אני זוכר, לפני כ -20 שנה הייתי גר בבני ברק והייתי זוכה ללכת לשמוע את כבוד הרב שליט"א בדרשות בליל שבת, אני חושב שזה היה בבית כנסת 'אליהו הנביא' לא הייתי מוותר מדי שבת לשמוע את הדרשה, פשוט הייתי נמשך, נמשך "מׇשְׁכֵנִי אַחֲרֶיךָ" (שיר השירים א, ד) מבחינה כזאת של פשוט נמשך לדברים שנאמרים ויוצאים מן הלב, וההסבר לזה שהדברים כל כך משפיעים וכל כך מחזקים. זה פשוט שדברים 'היוצאים מן הלב!' יוצאים מן הלב הכוונה מבן אדם אמיתי שכולו אמת, וכל דבר הוא הולך עד הסוף בלי פשרות, כידוע לכל מי שעוקב אחרי כבוד הרב במשך שנים. הוא רואה איך שהאמת היא נר לרגליו, הוא לא מוותר על כל דבר, קטן כגדול, ואם יתברר לו משהו מסוים שזו האמת, אז הוא הולך עם זה עד הסוף בלי פשרות, והוא לא נרתע ולא חת מכל מיני מקטריגים ומלעיזים וכל מיני עניינים, ואין כאן המקום לפרט, כידוע. זה איש אמת, וכשאיש אמת אומר את הדברים, אז ממילא הדברים שלו הרבה יותר משפיעים מכל אחד אחר, כי ככל שהדברים הם יותר יוצאים מן הלב, הם יותר פנימיים, הם יותר אמיתיים, אז ממילא זה משפיע. זה ברור ומוחלט שזה ההסבר לזה. אין שום הסבר אחר. וממילא אשרינו שזכינו! לבן אדם שהוא אוהב ישראל ברמה כזאת, שהפקיר, פשוט הפקיר את כל חייו למען עם ישראל כבר עשרות שנים. והכל נובע מאהבה אמיתית לעם ישראל, כמו שכתוב, כידוע, בפרשת השבוע בפרשת קדושים "לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ" (ויקרא יט, יז) הם מפרשים את הסמיכות ב: 'כלי יקר' בפרוש רש"י ועוד. מה השייכות בין שתי הדברים? - כי אדם שהוא אוהב את החבר שלו, אז הוא מוכיח אותו, אכפת לו ממנו, הוא לא רוצה שהוא ירד לבאר שחת. אבל מי שרואה את חברו עובר עבירה והוא לא מוכיח אותו והוא לא מנסה להשפיע עליו בצורה הנכונה, כמו הגדרים של המצוות הוכחה, כמו שמבואר ברמב״ם (הלכות דעות, פרק ו') והוא לא מנסה להשפיע בדרך הנכונה - אז הוא לא אוהב, זה שנאה. מי שיכול לראות את חברו יורד לבאר שחת ולא מנסה להשפיע, זה פשוט שנאה. על זה התורה אומרת "לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ" אלא "הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ" וכידוע, שאומר היערות דבש, בחלק א', דרוש י' כמדומני, שהשנאת חינם שהייתה בזמן החורבן, זה התבטא בזה שלא הוכיחו זה את זה. הם יכלו לראות אנשים שעוברים עבירה, ולאף אחד לא היה אכפת מהשני, אף אחד לא הוכיח את השני, זו השנאה הכי גדולה. כי מי ששונא את חברו, אז אם אילו הוא לא מוכיח אותו, לא אכפת לו שהוא יירש גיהנום. ואצל כבוד הרב שליט"א רואים את ההפך הגמור, את ה: "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ" (ויקרא יט, יח) את אהבת ישראל העצומה, שאכפת לו מעם ישראל. ועל זה הוא הקדיש את כל חייו, ובעזרת השם ימשיך להקדיש עוד ועוד ביתר שאת וביתר עוז ובבריות גופא ונהורא מעליא, ויזכה לאריכות ימים ושנים, ונזכה לקבל איתו ביחד את פני משיח צדקנו במהרה בימינו, אמן. יישר כוח גדול גם על הקו הנפלא הזה, שמעביר את הדברים של כבוד הרב, וממשיך לזכות את עם ישראל. יישר כוחכם, חזקו ואמצו (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 8724*, בשלוחה 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).
שלום לארגון שופר, רציתי להגיד תודה לרבנו הגדול הרב אמנון יצחק שליט"א, המזכה הרבים הגדול שימשיך ככה בפעילות שלו. אני מאוד התחזקתי איתו, אני שומע אותו הרבה, ממש ממש מתחזק. ואני באמת אני חזרתי בתשובה, אני הייתי חילוני פעם, הייתי זה... בזכות הרב, הרב החזיר אותי ככה, החזיר אותי בתשובה וברוך השם, אז אנחנו רוצים ככה שהרב ככה נחזיר עטרה ליושנה, וימשיך עם כל המסע החיזוקים, גם בארץ, גם בעולם. בעזרת השם יבוא משיח צדקנו במהרה בימינו "וּבָא לְצִיּוֹן גּוֹאֵל" (ישעיה נט, כ) אמן! (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 8724*, בשלוחה 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).
שלום לארגון שופר, רציתי להגיד תודה רבה על כל הענקית, להגדיל תורה ולהאדירה ולהפיץ את דרך אבינו שבשמים לכל היהודים בארץ ובעולם. מחכים אנחנו מהרצאותיו של הרב שיחזרו בבחינת "חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם" (איכה ה, כא) ובעזרת השם שיהיה בהצלחה! (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).
ב"ה לפני שנתיים אני והבן שלי עשינו שבת בבית של האברכים שלך והתפללנו עם הרב - היתה שבת נפלאה (י.ע. בת ים).
ערב טוב לקהילת פז ויקרים, לכל משפחת קפז, לכל ארגון שופר, לאנשים המיוחדים שמאחורי באמת באמת השמות המיוחדים. אני אתחיל בשבח והודיה לבורא עולם. קודם כל נציג את עצמנו ... מנתניה, ברוך השם. עברנו לידת בית עם... המדהימה. ועם... שהתלוותה אליה, שתי מילדות עבריות כמו במצרים, הרגשתי פלא עצום, פלא הבריאה. הם הגיעו אליי ותמכו בי והיו פה, ולא האמנתי שאני אוכל לעשות לידת בית. אז תודה להשם יתברך, הם היו פה. זה פשוט היה מדהים. אז תודה רבה למילדות הצדיקות, ותודה רבה לרב שמעון, שהיה המוהל שלנו, וברוך השם, ילדנו בן צדיק בשם שילה דוד. ותודה רבה ל... על האוכל הטעים. ברוך השם, כל הדרך הזאת לוותה בכשרויות הנכונות, במוהל הנכון, ברוך השם, במילדות נכונות. אז תודה להשם יתברך. אני רוצה להגיד בראש ובראשונה שאנחנו מאוד מאוד מעריכים באמת את כל ה... רואים שיש ברכה של הרב אפילו בדברים שהם עושים, רואים שהם ממש מלווים בברכת הרב, כי ברוך השם, אנחנו יודעים שהרב שלנו, הרב אמנון יצחק, אז צריך לשמור אותו. אנחנו יודעים שכל מה שאומר השם איתו, אז ברוך השם, אנחנו רואים שהשם היה איתנו לאורך כל הדרך, אז תודה רבה, ומקווים באמת גם נעלה תודה באתר, בעזרת השם, בלי נדר, ושהקדוש ברוך הוא תמיד ישלח לכולם ברכה והצלחה לכל קהילות פז היקרים. אז תודה רבה, ונתראה בביאת המשיח הקרוב. ערב טוב (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*)..
שלום וברכה לקו החשוב, יישר כוח על כל המסרים, על כל השיעורים, על כל החיזוקים. רציתי לומר שבזמן האחרון הקשבתי לסדרה של יש ביטחון ויש ביטחון. שמעתי את כולם ומאוד מאוד מאוד התחזקתי. רציתי רק לדעת האם הרב קורא את השיעורים מתוך איזה ספר, והייתי מעוניין לדעת איזה ספר זה כדי להשיג אותו. אשמח אם תיצרו איתי קשר. תודה ויישר כוח על הכול (לכתבה יש בטחון ויש בטחון shofar.tv/articles/15699).
שלום וברכה, מדבר אברך ממודיעין עילית. אני רוצה להודות מאוד קודם כל למורינו הרב הגאון, הרב אמנון יצחק שליט"א, על השיחות המופלאות בכל פרשיות השבוע ובכל ההרצאות שהוא מוסר. דברי חיזוק מתאימים לכולם, גם לאברכים, גם למתחזקים, לכולם כאחד, וגם בעיקר לשירות הטלפון הזה של שופר, שופר קול (8724*), שניתן להאזין גם במכשירים כשרים, שאנחנו משתמשים בזה בדרכים, מחכים לאוטובוס, מחכים לפה, ובינתיים שומעים דברי תורה, דברי חיזוק. השם יעזור שתמשיכו הלאה לזכות את הרבים, והרב בעזרת השם ימשיך ביתר שאת וביתר עוז, עד ביאת משיח צדקנו. יישר כוח גדול (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).
לאחר 12 שנות ציפייה לילדים, הזוג זכה לבן זכר לאחר אמונה והתמדה בסגולות: הכנסת עגלה לבית, לימוד יומי ב"אור החיים" וסגולת "והגדת לבנך". למרות קושי וניסיונות – הישועה הגיעה, והם מודים להשי"ת וכן לרב שליט"א על הליווי והברכות (לכתבה סיפור הישועה לאחר 12 שנים - נפקד בזש"ק! shofar.tv/articles/15697).