\n
- - - לא מוגה! - - -
\nנתיבי יום, אורי צוברי, בן אחינועם,
יזכה לחזור בתשובה שלמה,
ברפואה שלמה בכל האיברים והגידים,
ושהמחלה תעבור
לשווה ברשע הגרמני הצורר האנושות.
ותודה לשם על האירוסים,
והשיעור יהיה מוקדש לזיווגים לכל הרווקים והרווקות, אמן.
הכרת הטוב וכפיות טובה,
אלק סג.
עכשיו אנחנו עוברים לעובדות מנהגות מגדולי ישראל.
בספר דרשות המגיד, חלק ב' עמוד כה,
מסופר על המהרשע
שנולד להוריו לאחר שנים רבות,
והוריו הקריבו עבור לידתו את חייהם
ואת רכושם.
משום כך נשאר המהרשע יתום
מאב ואם, מיד
לאחר לידתו.
וגידלוהו משפחת העופה,
ולאחר מכן נשא לאישה את ביתו.
ומשום הכרת הטוב קרא את שמו אידלש
על שם חמותו,
שגידלתו כבן.
מבהיל על הרעיון.
קרא את שמו על שם חמותו,
להכיר טובה
על שגידלה אותו.
אותו דבר,
משה נקרא משה על שם ביתיה שגידלה אותו.
יש לו מספר שמות,
ודווקא התורה והשם בחר את השם משה, שהיא נתנה לו את השם הזה כהכרת הטוב
על מה שגידלה אותו.
מתוך ספר שאל אביך ויגדך,
הכרת הטוב במשנתו של רבי חיים מוולוז'ין,
זכר צדיק לברכה.
רבי חיים מוולוז'ין,
הוא היה שייך לצד של המסנגדים,
לליטאים.
היה מתנגדים לחסידות.
זה היה מתנגדים והיה חסידים. הוא היה שייך למתנגדים.
למה זה צריך ללמוד את כל ההיסטוריה?
אבל זה היה אחרי שבתאי צבי, יימח שמו וזכרו,
שהחטיא את ישראל והיה המשיח שקר.
וצצו חסידויות, שהתחילו להתנהג
בדרכים שהיו משונות,
חששו מהן,
ואז היו מתנגדים לחסידות.
ובכל אופן,
רבי חיים מוולוז'ין, זכר צדיק לברכה,
לא חתם אף פעם על חרם כלשהו נגד חסידים.
והרם מבריסק,
זכר צדיק לברכה, אמר כי הסיבה לכך הייתה
כי רבי חיים זכה פעם לטובה גדולה מאוד
מאחד מאדמורי החסידים,
והוא סבר
כי כמו שמשה רבנו
לא יכול היה להכות הייעור והאדמה מחמת שהם עשו לו פעם טובה,
כך אסור גם לו לכתוב משהו נגד החסידים,
אחרי שפעם קיבל טובה מרבי חסידי.
יותר נכון לדמות את זה למשה רבנו, שהשם אמר לו, נקוב
נקמת בני ישראל מאת המדיינים,
והוא לא רצה בגלל שהוא קיר טובה למדיין ששם הוא נתגדל.
אז לכל המדיינים,
אפילו לרוצחים שגרמו לרצח של 24,000 בישראל,
משה רבנו הבין שמשום הכרת הטוב שנתגדל במדיין,
הוא לא יכול לפגוע בהם,
אלא עושה את זה על ידי אחרים.
אז גם פה,
הוא קיבל טובה מרבי חסיד,
זה לא כל החסידים וכל החסידויות,
אבל הוא מעולם לא כתב חרם או הצטרף לחרם,
כמו שהיו נוהגים אז, בסיבות כאלה ואחרות.
בגלל שהוא קיבל טובה מרבי חסיד.
הכרת הטוב במשנתו של רבי ישראל מסלנט,
זכר צדיק וברכה, מופיעה בספר בטוב ירושלים, בטוב ירושלים.
זכרונות, הרבץ, ידלר, זכר צדיק וברכה.
בריאות הגוף,
הכרת הטוב. צריך להכיר לקדוש ברוך הוא תומא על בריאות הגוף.
סיפר הגאון מי יצחק בלאזר, זכר צדיק וברכה,
בעיר מגוריו היה פרוש,
שלא דיבר את הדרוש לו,
אלא רק בכתב.
בתענית דיבור כל הזמן.
אם הוא רוצה להגיד משהו, הוא רק כותב.
ולא היה אוכל,
הוא ראה כמה כזה טים
ביום של לחם שרוי במים
כמו ציפור.
ואף פרושה זו היה בולע בשבילו ליהנות.
כמו הגאון מווילנא.
כדי שלא ייהנה מהעולם הזה.
ולא לבש
רק בגד לבן
מפני חשש שעטנז.
ולא ישן
אלא כמה שעות
וגם לא במיתה.
ועדיין
לא נחה דעתו בעבודתו
כי היה מתיירא שעדיין לא יצא ידי חובה.
כשבא הגאון רבי יצחק בלאזר לסביבתו,
אז הוא התיר את הנדר
על הדיבור ונכנס אצלו,
הפרוש נכנס אצל
הגרי בלאזר
ואמר לו,
הלא רבנו תלמידו של הגאון רבי ישראל סלנטר,
זכר צדיק ברכה, בוודאי יש לרבנו רוח הקודש.
לזה ביקשתי שידריכני בעבודת השם
ולהודיעני את עוונותיי,
כדי שאוכל לעשות תשובה עליהם.
ובכה בדמעות שליש.
לאחר מכן, כשנסע הגאון רבי יצחק בלאזר לקובנה,
פנה פרוש אליו וביקש ממנו שייכנס עימו
עימו לגאון רבי
ישראל סלנטר
והוא נענה לו.
והגרי בלאזר הודיע לגאון רבי ישראל על רצונו של הפרוש להיכנס אצלו.
מיד עם כניסתו של הפרוש לחדר של הגאון רבי ישראל סלנטר,
אמר לו,
בטוח אני שיש לרבנו רוח הקודש,
ועל כן יורנו רבנו דרך בעבודת השם.
וחוכמתו
השיב לו הגאון רבי ישראל סלנטר,
אני חושב
שעל פי חכמינו זיכרונם לברכה,
החטא היותר גדול הוא להיות כפוי טובה.
והטובה היותר גדולה שנותן הקדוש ברוך הוא לאדם
זה בריאות הגוף.
זה הטובה היותר גדולה.
עיקר הבריאות עוברים כולם.
כי על ידי שהאדם בריא בגופו ביכולתו לעבוד את השם.
והרמב״ם פוסק בלכות דעות שאם בן אדם לא בריא בגופו,
אז הוא לא יכול לעבוד את השם כראוי.
ומי שאינו משגיח על בריאות גופו,
עושה שני שהוא בכלל כפוי טובה.
אמר לו רבי ישראל, ככה רמז לו,
שההנהגות שלו הן יותר מדי עד שהוא משבר את גופו באופן כזה שהוא לא מכיר טובה לקדוש ברוך הוא על זה ששומר את גופו בריא
ומחליש את הגוף
וכל הסיגופים.
ממילא אי אפשר לעבוד את השם כמו עם גוף בריא.
בעת ששהה רבי ישראל מסלנט בפארי נכנס פעם אחת לבית קפה הדור ומשובח
והזמין כוס משקה.
מחיר המשקה עלה פרנק
ודן
רבי ישראל בעצמו בידוע
שהמשקה עולה רק כמה פרוטות.
למה דרשו פרנק שלם?
אף על פי כן אמר
הדין עם בעל בית הקפה
שהוא לוקח הרבה יותר מערכו של הקפה.
הוא אמר הבית,
הרהיטים היפים,
הגן,
מסביב,
כלי החרסינה והזכוכית העיקריים,
שירות המלצרים האדיב,
כל זה עולה כסף,
עוד בלי ארנונה ומיסים.
בהרי הבא לבית קפה לשתות דבר מה?
נהנה לא רק מהמשקה,
אלא גם מהשירותים והנוחות הניתנים וקשורים בהנעת השתייה.
אף גם זאת,
ההנעות האלה הבאות בעקיפין
מנעימות
ונותנות טעם לשבח במשקה עצמו,
שכן הן לא דומה הנעה של שתייה בכלים פשוטים
ובסביבה קודרת
להנעה של שתיית משקה
בכלים יפים
ובסביבה נאצלת.
ואמר רבי ישראל,
שנמצאנו למדים מכאן,
כמה צריך אדם להרחיב את הכרת הטוב לכל הפרטים ששייכים לטובה.
לדוגמה,
שאדם נהנה
בבית קפה
של ריבון העולמים,
הוא שותה מים לצמאונו,
הוא נהנה באותו רגע גם מזה שהאדמה מוצקה,
הבסיס מתחת לרגליו,
הוא נהנה מנשימה
של אוויר צח
שזורם ברעותיו,
הוא נהנה גם מהשמיים הטחולים המקומרים מעליו,
הוא נהנה מהריחות
הנעימים של הפרחים,
ומהתזמורת
של צפצוף הציפורים,
ולא סתם ציפורים, ציפורי חן,
ומכל הצלילים הערבים שבבריאה,
שכולם משתבחים ומתמזגים נשירה נהדרת לאדון עולם.
ואחרון אחרון חביב,
שהוא האדם
בחברה הגדולה של העולם הגדול,
בחי ריצורים שנברא בצלם אלוקים.
לא צריך להכיר טובה על זה.
הכל נאמר בשהכל נהיה בדברו.
הכל.
ברור לכן
שאדם מודה לשם יתברך על כל הנאה בהנאה,
חייב גם להכיר טובה על כל ההנאות הצדדיות שהוא מרגיש בשעה זו,
במישרין או בעקיפין.
וכך היה מעמיק ומרחיב רבי ישראל את הערך
הגדול של הכרת הטובה
מהמובן המצומצם של הנשים להיקף הרחב.
מתוך ספר תולדות יצחק,
הכרת הטוב במשנתו של רבי יצחק אלחנן ספקטור,
זכר צדיק וברכה, בעל העין יצחק מקובנה.
דרכו של רבי יצחק אלחנן,
זכר צדיק וברכה רבה של קובנה,
היה לתת לאיש ואיש את הכבוד הראוי לו לפי מעלתו.
אם מטעם יתרון כישרונו
באיזה דבר,
או מצד איזה התמנות קטנה או גדולה שהיה ממונה באחד המקומות,
ובכבוד אשר כיבד,
תמיד כיוון לעשותו כאיש המכובד ממנו,
יותר ממנו,
כדי לחבבו על הבריות.
הזן שיודע פרק בשיר,
או מתפלל פשוט,
או בעל תוקע,
שמר
לעובר ההוא עד כלותו את עבודת הקודש,
וירחיב פיו בקול רם קבל עם לאמור,
יישר כוחך,
וישנה וישלש
נגד כל העומדים את תהילת האיש ההוא,
אשר השביע את רצונו בתפילתו,
או בתקיעותיו,
וכדומה.
לבעל הבית,
אשר שכר ממנו את מעונו,
היה יושב עמו בחצר אחת,
והיה נותן כבוד לבעל הבית,
ובכל עת שהיה נוסע לדרך,
שלח לקרוא לו ולבני ביתו, לקחת פרידתו מהם בברכת שלום.
ויש אשר מדי עוברו על פתח בעל הבית,
פתח את דלת הבית, וקרא לו ולבני הבית,
לשול למלאכם, שול למלאכם,
למען יכירו וידעו כי הם חשובים בעיניו.
כאדוני הבית אשר בצילו יתלונן,
וכמובן שהם התכבדו מאוד בכבוד שחלק להם בהכרת הזאת.
בכל עת
אשר היה קרוא אל אחד מבתי המדרש,
או לשמחת סיום ש״ס,
או לכל מקרא קודש הנעשה בהדרת קודש,
ושרי קודש נקראים לקדשו ולכהנו.
באשר על כן התכבדה העדה היא לקרוא לו,
להעלותו כנזר הקודש על ראש שמחתו, יא גדול הדור.
הראה הוא
לדעת כל הנועדים,
כי הוא מכיר לראש וראשון בעדה או בחברה את הגבאי.
ובחן שפתיו
ובפנים שוחקות
הביע עקרתו אותו,
כמו הוא בא עתה ברשותו ומקבל ממנו מרותו.
ולא רק תגבאי לבד,
כי אם גם תשמש,
כיבד כאיש אשר בידו עיתותי השמחה.
ובכל זאת,
נשמר מלהטיל קנאה.
ויכבד את כל המתעסקים במצווה.
ולא נכבד אחד מחופתו של חברו.
ויהי כולו מר כבוד ותהילה לכל,
ובכל מקום אשר בא,
בא שלום.
חן וכבוד,
נחת ורצון,
ובתשואות חן-חן,
בשלום רב,
שילחוהו לביתו.
הוא פשוט אחז מדתו של הקדוש ברוך הוא.
הקדוש ברוך הוא קוראים לו מלך הכבוד.
למה?
כי הוא מכבד
את ברואיו.
לא שהוא מקבל כבוד,
הוא מכבד, הוא מלך הכבוד, מלך שחולק כבוד לברואיו.
טוב, אנחנו צריכים לחלוק לו כבוד, לא?
והוא חולק לנו כבוד.
בהיותו בחור
היה מתאכסן אצל בעל בית
והיה חי בדחקות נוראה.
לא היה לו כסף לקנות,
חוץ מכבודכם.
בכבוד המקום, נעליים טובות.
ונעל ישנות וקרועות.
בעל הבית שלו הציע לו לקנות לו זוג חדש,
אבל הוא לא רצה לקחתם.
לאחר הפצרות מרובות
נעתר ולקח.
לימים
כאשר
התפרסם
הגאון רבי יצחק ספקטור
ובא לוילנה להדפיס את ספרו,
באו המונים
לקבל את פניו,
ובעל הבית
היה ביניהם,
אבל לא יכול להגיע עד אליו מרוב האנשים שהקיפו אותו,
לא יכול היה להגיע עד אליו.
לכן שלח לרב הודעה בכתב,
הוא רוצה לראות את פניו.
כשהגיע אליו הבעל הבית,
פנה הגאון
למקורבים ואמר, דעו לכם,
כל מה שהשגתי היה בזכות אותם נעליים שנתן לי אדם זה.
ששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששש
לדוגמה,
אדם שאיבד
גמרא
ומישהו מצאה והחזיר לו.
הכרת הטוב צריכה להיות לא רק על זה שהוא החזיר לו את הגמרא. אוי, תודה רבה, איפה מצאת את זה?
תודה, תודה רבה.
אלא, לא רק על זה,
אלא גם על השעות של הביטול, של הזמן, של החיפושים,
ביטול תורה שהיה לו,
צער שהיה לו,
הפסד של הלימוד.
כל זה נגרם לו מחצי מעיבוד הגמרא.
עכשיו שהוא החזיר לו את זה,
צריך לראות את כל ההיקף.
וכך רואים בנוסח
הבאת הביקורים.
למדנו את זה במפורט בשיעורים קודמים.
כתוב וענית ואמרת ארמי עובד אבי בירד מצרימה.
מה קשור עניין של לבן לפרשת ביקורים?
אלא, הכרת הטוב צריכה להקיף את הכל.
גם את ההתחלה של ההתחלה!
היא רחוקה אלפי שנים.
ארמי עובד אבי נכנסת גם בחשבון הסופי של הכרת הטוב,
ויביאנו אל המקום הזה.
ועכשיו אני יכול להביא ביקורים.
מאיפה זה התחיל? מאז שהציל הקדוש ברוך הוא את יעקב אבינו מתחת ידו
של לבן הארמי.
הכרת הטוב במשנתו
של רבי יהושע ליב דיסקין, זכר צדיק לברכה,
מתוך ספר עמוד אש, עמוד קנב.
בנו של רבי יהושע ליב דיסקין, זכר צדיק לברכה,
עלה,
והעיון בלימוד
נאסר עליו.
בחוליו לא יכול היה ללמוד.
והצטער העלם
שנבצר ממנו לעסוק בתורה.
הציע אביו הגאון לאחד מהתלמידים
להשתעשע עם בנו כדי להפיק את שערו.
שיהיה לו ככה
בר לוויה.
לא בחינם,
הוסיף המהריל,
היא מבטיחה שכר פעולה על זה.
אקבע עמך לבד
שיעור בגמרא במשך כמה לילות,
ועוד באותו לילה התחילו השניים ללמוד,
והשכר השתלם.
הוא משעשע
את הבן החולה,
והאבא הגאון
לומד איתו בלילה שיעור.
ועוד מעשה, מופיע בספר אלופינו מסובלים,
עמוד 259. פעם נצרך המהריל דיסקין לבקיא בחוכמת הרפואה,
ומשהשיג את מבוקשו,
טיפל האיש בגאון במשך תקופת חוליו בהתמסרות נפלאה,
ועל כך חיבב אותו הגאון.
בבואו לקבוע דמי טיפול,
טרבה האיש מלקבל,
בנימוק שהוא משרת את בני הקהילה חינם,
לא על מנת לקבל פרס.
אי אפשר שכבודו ישמשני חינם,
קרא אליו הרב,
וכיוון שאתה מסרב לקבל תשלום,
אז אני קובע משכורת משלי.
כל פעם שתבוא לביתי,
אכבד אותך בכוס תה.
אסור להשתמש בתלמיד חכם.
והוא היה מכין את התה,
נותן לו
אשריהם ישראל.
אנחנו נמצאים בעולם שיש דברים כאלה, יותר נכון, היו דברים כאלה,
כמה נמצאים כאלה היום, אני לא יודע.
אבל עצם זה שאנחנו שייכים לעם כזה, לאנשים כאלה,
בני אברהם, יצחק ויעקב,
חייבים.
ושמחת בימיך והיית,
אך שמח ושמחת בימיך והיית,
אך שמח ושמח ושמח ושמחת בימיך והיית שמח.
הכול יודוך והכל ישבחוך והכל יאמרו והכל יאמרו,
אין קדוש כשם.
הכול יודוך והכל ישבחוך והכל יאמרו והכל יאמרו,
אין קדוש כשם. איזה יום היום?
רביעי.
ישמחו.
במלאכותך שומרי שומרי שומרי שומרי שבת וקוראי עונג שבת.
עם מקדשן,
מקדשא מקדשא שביעי שבת חם מקדשא מקדשא מקדשא שביעי שבת ישמחו במלאכותך שומרי שומרי שבת וקוראי חונג
שבת ישמחו במלאכותך שומרי שומרי שבת וקוראי עונג שבת ברוכים תהיו יום טוב
שבת שלום
רבי חנניה בן אנשי אומר
שלום, חזק וברכה לארגון, על הפצת התורה... כתוב 'בזכות נשים צדקניות נגאלו...' וכל כך חשוב בפני הבורא עניין הצניעות, וכמובן שארגון 'שופר' תמיד מפיץ ודיסקים וקלטות... זה יהיה חשוב לבורא כהקרבת קורבנות. בעזרת השם, הבורא יאהב את זה מאוד... כי אצל הבורא זה חשוב מאוד לצניעות... אז תשרה את השכינה, ותהיה יותר סיעתא דשמיא להביא את המשיח, וחזק על הארגון, חזק וברוך, ואשריכם עם ישראל, שנאמר שעם ישראל הם בישנים, רחמנים, גומלי חסדים, ויהי רצון שיבוא המשיח במהרה (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 8724*, בשלוחה 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).
כן, שלום וברכה, רציתי להודות לכם על התרומה של השלט. יש את השלט של חיזוק, לא לדבר בבית הכנסת. אנחנו בתל ציון. תלינו את זה בבית הכנסת. צילמתי את זה, ואז אשלח לכם, השם של הבית כנסת - פני אריה. תודה רבה ממש ישר כח! זה דבר טוב (לכתבה: עוד עשר שלטים הותקנו; אשקלון, בית שמש ותל אביב shofar.tv/articles/15616).
שלום וברכה לארגון 'שופר' הארגון הקדוש והחשוב, שזכה ומזכה את הרבים, מסתמא כבר למעלה מ-40 שנה ע"י פרסום שיעורי והרצאות הרב הגאון והצדיק רבי אמנון יצחק שליט"א, שכשחושבים על העוצמה של הפעילות ועל גודל ההשפעה עצמה של כבוד הרב שליט"א, כמה הוא זכה וזיכה את הרבים במשך עשרות שנים, ובעזרת השם עוד היד נטויה עד ביאת גואל צדק, הרי זה פשוט לא ייאמן. עשרות אלפים ומאות אלפים, ואולי גם יותר, של יהודים שחזרו בתשובה שלמה, וחלקם התחזקו בדברים מסוימים, כל אחד לפי מה שהוא, כל אחד לפי עניינו, הרי זה זיכוי הרבים, לכאורה הכי גדול שהיה ודאי במאה השנים האחרונות, או אולי אפילו יותר, אולי אפילו יותר, לא מכיר את ההיסטוריה, אבל ודאי מה שזכור לנו לא היה זיכוי הרבים בסדר גודל כזה, ואשרינו שזכה הדור שלנו ל: "אִישׁ אֲשֶׁר רוּחַ בּוֹ" (במדבר כז, יח) ואשר גמר אומר לזכות את עם ישראל, ולקרב את הגאולה על ידי הפצת התשובה בכל רחבי העולם, לעורר את עם ישראל לתורה, ליראת שמים, לשוב אל דרך השם בטוב טעם ודעת, בנעימות, וכמובן שהדברים שלו משפיעים לא רק על הרחוקים אלא גם על הקרובים, וכל מי שמאזין ושומע את ההרצאות ואת הדרשות שנאמרים ויוצאים מן הלב, זה ב: "טוּב טַעַם וָדַעַת" (תהלים קיט, סו) זה משפיע, זה מחלחל, ואני לא חושב שיש מישהו ששומע את הדברים ולא מתחזק וזה לא משפיע עליו. אה...!!! אני זוכר, לפני כ -20 שנה הייתי גר בבני ברק והייתי זוכה ללכת לשמוע את כבוד הרב שליט"א בדרשות בליל שבת, אני חושב שזה היה בבית כנסת 'אליהו הנביא' לא הייתי מוותר מדי שבת לשמוע את הדרשה, פשוט הייתי נמשך, נמשך "מׇשְׁכֵנִי אַחֲרֶיךָ" (שיר השירים א, ד) מבחינה כזאת של פשוט נמשך לדברים שנאמרים ויוצאים מן הלב, וההסבר לזה שהדברים כל כך משפיעים וכל כך מחזקים. זה פשוט שדברים 'היוצאים מן הלב!' יוצאים מן הלב הכוונה מבן אדם אמיתי שכולו אמת, וכל דבר הוא הולך עד הסוף בלי פשרות, כידוע לכל מי שעוקב אחרי כבוד הרב במשך שנים. הוא רואה איך שהאמת היא נר לרגליו, הוא לא מוותר על כל דבר, קטן כגדול, ואם יתברר לו משהו מסוים שזו האמת, אז הוא הולך עם זה עד הסוף בלי פשרות, והוא לא נרתע ולא חת מכל מיני מקטריגים ומלעיזים וכל מיני עניינים, ואין כאן המקום לפרט, כידוע. זה איש אמת, וכשאיש אמת אומר את הדברים, אז ממילא הדברים שלו הרבה יותר משפיעים מכל אחד אחר, כי ככל שהדברים הם יותר יוצאים מן הלב, הם יותר פנימיים, הם יותר אמיתיים, אז ממילא זה משפיע. זה ברור ומוחלט שזה ההסבר לזה. אין שום הסבר אחר. וממילא אשרינו שזכינו! לבן אדם שהוא אוהב ישראל ברמה כזאת, שהפקיר, פשוט הפקיר את כל חייו למען עם ישראל כבר עשרות שנים. והכל נובע מאהבה אמיתית לעם ישראל, כמו שכתוב, כידוע, בפרשת השבוע בפרשת קדושים "לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ" (ויקרא יט, יז) הם מפרשים את הסמיכות ב: 'כלי יקר' בפרוש רש"י ועוד. מה השייכות בין שתי הדברים? - כי אדם שהוא אוהב את החבר שלו, אז הוא מוכיח אותו, אכפת לו ממנו, הוא לא רוצה שהוא ירד לבאר שחת. אבל מי שרואה את חברו עובר עבירה והוא לא מוכיח אותו והוא לא מנסה להשפיע עליו בצורה הנכונה, כמו הגדרים של המצוות הוכחה, כמו שמבואר ברמב״ם (הלכות דעות, פרק ו') והוא לא מנסה להשפיע בדרך הנכונה - אז הוא לא אוהב, זה שנאה. מי שיכול לראות את חברו יורד לבאר שחת ולא מנסה להשפיע, זה פשוט שנאה. על זה התורה אומרת "לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ" אלא "הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ" וכידוע, שאומר היערות דבש, בחלק א', דרוש י' כמדומני, שהשנאת חינם שהייתה בזמן החורבן, זה התבטא בזה שלא הוכיחו זה את זה. הם יכלו לראות אנשים שעוברים עבירה, ולאף אחד לא היה אכפת מהשני, אף אחד לא הוכיח את השני, זו השנאה הכי גדולה. כי מי ששונא את חברו, אז אם אילו הוא לא מוכיח אותו, לא אכפת לו שהוא יירש גיהנום. ואצל כבוד הרב שליט"א רואים את ההפך הגמור, את ה: "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ" (ויקרא יט, יח) את אהבת ישראל העצומה, שאכפת לו מעם ישראל. ועל זה הוא הקדיש את כל חייו, ובעזרת השם ימשיך להקדיש עוד ועוד ביתר שאת וביתר עוז ובבריות גופא ונהורא מעליא, ויזכה לאריכות ימים ושנים, ונזכה לקבל איתו ביחד את פני משיח צדקנו במהרה בימינו, אמן. יישר כוח גדול גם על הקו הנפלא הזה, שמעביר את הדברים של כבוד הרב, וממשיך לזכות את עם ישראל. יישר כוחכם, חזקו ואמצו (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 8724*, בשלוחה 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).
שלום לארגון שופר, רציתי להגיד תודה לרבנו הגדול הרב אמנון יצחק שליט"א, המזכה הרבים הגדול שימשיך ככה בפעילות שלו. אני מאוד התחזקתי איתו, אני שומע אותו הרבה, ממש ממש מתחזק. ואני באמת אני חזרתי בתשובה, אני הייתי חילוני פעם, הייתי זה... בזכות הרב, הרב החזיר אותי ככה, החזיר אותי בתשובה וברוך השם, אז אנחנו רוצים ככה שהרב ככה נחזיר עטרה ליושנה, וימשיך עם כל המסע החיזוקים, גם בארץ, גם בעולם. בעזרת השם יבוא משיח צדקנו במהרה בימינו "וּבָא לְצִיּוֹן גּוֹאֵל" (ישעיה נט, כ) אמן! (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 8724*, בשלוחה 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).
שלום לארגון שופר, רציתי להגיד תודה רבה על כל הענקית, להגדיל תורה ולהאדירה ולהפיץ את דרך אבינו שבשמים לכל היהודים בארץ ובעולם. מחכים אנחנו מהרצאותיו של הרב שיחזרו בבחינת "חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם" (איכה ה, כא) ובעזרת השם שיהיה בהצלחה! (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).
ב"ה לפני שנתיים אני והבן שלי עשינו שבת בבית של האברכים שלך והתפללנו עם הרב - היתה שבת נפלאה (י.ע. בת ים).
ערב טוב לקהילת פז ויקרים, לכל משפחת קפז, לכל ארגון שופר, לאנשים המיוחדים שמאחורי באמת באמת השמות המיוחדים. אני אתחיל בשבח והודיה לבורא עולם. קודם כל נציג את עצמנו ... מנתניה, ברוך השם. עברנו לידת בית עם... המדהימה. ועם... שהתלוותה אליה, שתי מילדות עבריות כמו במצרים, הרגשתי פלא עצום, פלא הבריאה. הם הגיעו אליי ותמכו בי והיו פה, ולא האמנתי שאני אוכל לעשות לידת בית. אז תודה להשם יתברך, הם היו פה. זה פשוט היה מדהים. אז תודה רבה למילדות הצדיקות, ותודה רבה לרב שמעון, שהיה המוהל שלנו, וברוך השם, ילדנו בן צדיק בשם שילה דוד. ותודה רבה ל... על האוכל הטעים. ברוך השם, כל הדרך הזאת לוותה בכשרויות הנכונות, במוהל הנכון, ברוך השם, במילדות נכונות. אז תודה להשם יתברך. אני רוצה להגיד בראש ובראשונה שאנחנו מאוד מאוד מעריכים באמת את כל ה... רואים שיש ברכה של הרב אפילו בדברים שהם עושים, רואים שהם ממש מלווים בברכת הרב, כי ברוך השם, אנחנו יודעים שהרב שלנו, הרב אמנון יצחק, אז צריך לשמור אותו. אנחנו יודעים שכל מה שאומר השם איתו, אז ברוך השם, אנחנו רואים שהשם היה איתנו לאורך כל הדרך, אז תודה רבה, ומקווים באמת גם נעלה תודה באתר, בעזרת השם, בלי נדר, ושהקדוש ברוך הוא תמיד ישלח לכולם ברכה והצלחה לכל קהילות פז היקרים. אז תודה רבה, ונתראה בביאת המשיח הקרוב. ערב טוב (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*)..
שלום וברכה לקו החשוב, יישר כוח על כל המסרים, על כל השיעורים, על כל החיזוקים. רציתי לומר שבזמן האחרון הקשבתי לסדרה של יש ביטחון ויש ביטחון. שמעתי את כולם ומאוד מאוד מאוד התחזקתי. רציתי רק לדעת האם הרב קורא את השיעורים מתוך איזה ספר, והייתי מעוניין לדעת איזה ספר זה כדי להשיג אותו. אשמח אם תיצרו איתי קשר. תודה ויישר כוח על הכול (לכתבה יש בטחון ויש בטחון shofar.tv/articles/15699).
שלום וברכה, מדבר אברך ממודיעין עילית. אני רוצה להודות מאוד קודם כל למורינו הרב הגאון, הרב אמנון יצחק שליט"א, על השיחות המופלאות בכל פרשיות השבוע ובכל ההרצאות שהוא מוסר. דברי חיזוק מתאימים לכולם, גם לאברכים, גם למתחזקים, לכולם כאחד, וגם בעיקר לשירות הטלפון הזה של שופר, שופר קול (8724*), שניתן להאזין גם במכשירים כשרים, שאנחנו משתמשים בזה בדרכים, מחכים לאוטובוס, מחכים לפה, ובינתיים שומעים דברי תורה, דברי חיזוק. השם יעזור שתמשיכו הלאה לזכות את הרבים, והרב בעזרת השם ימשיך ביתר שאת וביתר עוז, עד ביאת משיח צדקנו. יישר כוח גדול (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).
לאחר 12 שנות ציפייה לילדים, הזוג זכה לבן זכר לאחר אמונה והתמדה בסגולות: הכנסת עגלה לבית, לימוד יומי ב"אור החיים" וסגולת "והגדת לבנך". למרות קושי וניסיונות – הישועה הגיעה, והם מודים להשי"ת וכן לרב שליט"א על הליווי והברכות (לכתבה סיפור הישועה לאחר 12 שנים - נפקד בזש"ק! shofar.tv/articles/15697).