ושקע צרינו בתוכו | הרב אמנון יצחק שליט"א
תאריך פרסום: 31.03.2021, שעה: 08:26
ושקע צרינו בתוכו
בשירת הים נאמר "כִּסָּמוֹ יָם צָלֲלוּ כַּעוֹפֶרֶת בְּמַיִם אַדִּירִים" (שמות ט"ו י'). למה נקט לשון יחיד 'כסמו' ואחר כך לשון רבים 'צללו כעופרת'? 'כסמו ים' מדבר בכלליות על המצרים. את העם המצרי כסמו. אז זה בלשון יחיד. אבל 'צללו כעופרת' זה נאמר רק על חלק מהמצרים. כי חכמים אמרו חלק טבעו כאבן, חלק כקש, וחלק כעופרת. אז לכן 'צללו' זה דווקא אלה שכעופרת. החלק הזה מתוך המצרים. אבל 'כסמו' זה באופן כללי את כל המצרים שהיו שם.
נאמר בפסוק "וַאֲשֶׁר עָשָׂה לְחֵיל מִצְרַיִם לְסוּסָיו וּלְרִכְבּוֹ וַיְאַבְּדֵם ה' עַד הַיּוֹם הַזֶּה", כך כתוב בספר דברים י"א פסוק ד'. וקשה, מאחר שמתו, מה צריך לומר 'עד היום הזה'? וכי שייך אחרת? 'ויאבדם ה'', נגמר, אם הוא איבד אותם אז זה מאז ועד עולם! מה צריך להגיד 'עד היום הזה'?
האבן עזרא מפרש ויאבדם - הטעם כי לא קמו עוד בניהם תחתיהם להיות כמותם ודבר זה נמשך עד היום הזה. זאת אומרת, הוא לא רק איבד אותם, גם את כל צאצאיהם שהיו צריכים לצאת מהם שהיו יכולים להיות כמותם ולהזיק אותנו גם בהמשך, אז הוא לא רק איבד אותם אלא עד היום הזה את כל הצאצאים שהיו צריכים לצאת להם ולהיות כמותם.
בשירת הים נאמר "סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם" (שמות ט"ו א'). פירש רש"י סוס ורוכבו - שניהם קשורים זה בזה והמים מעלין אותם לרום ומורידין אותם לעומק ואינן נפרדין. בדרך כלל כשמעיפים סוס ורוכבו באוויר, אז הרוכב מתנתק. לא, אלה קשורים זה בזה, עולים למעלה ביחד, יורדים למטה ביחד. לכאורה זה פרט צדדי, איך הייתה צורת העונש. למה, למה הדגישו לנו שגם הסוס נזרק? וכי היה חסר בשבח אם כל אחד היה נענש בעצמו? צריכים להיות קשורים דווקא? מה השבח הזה שאנחנו מקבלים שהם היו קשורים?
אולי זה היה חלק מהעונש, אומר הרב שטיינמן זכרונו לחיי העולם הבא, שאף על פי שרצו להיפרד מהסוס ולהימלט, הרגישו שהם קשורים בעל כורחם לסוס ולא יכולים להיפרד ממנו. במכילתא מובא שהקב"ה היה מביא סוס ורוכבו ומעמידם בדין. אומר לסוס 'למה רצת אחר בניי?' והוא אומר 'מצרי הריצני בעל כורחי!' זאת אומרת, אני לא אשם, זה הוא. אומר למצרי 'למה רצת אחרי בניי?' והוא אומר לו 'הסוס הריצני בעל כורחי!' מה עשה הקב"ה? הרכיב את האדם על הסוס, ודן אותם ביחד. לכך נאמר "סוס ורוכבו רמה בים".
זה כמו שלעתיד לבוא שואלים את האדם 'תגיד לי למה חטאת?' 'אני? אני לא רציתי לחטוא, זה הגוף!' שואלים את הגוף 'למה חטאת?' 'אני? וכי יש בי רוח חיים? אם לא הנשמה אני הייתי עושה משהו?' מה עושה הקב"ה? מרכיב את שניהם אחד על גבי השני ועונש אותם יחדיו.
צריך ביאור, מה שייך לתבוע אבל את הסוס? 'למה רצת אחר בניי?' וכי יש לו בחירה? וכי הוא עושה מעשים בדעת? אלא בפשט אומר הרב שהסוסים נענשו משום שהמצרים רכבו עליהם, והם היו תפלים למצרים. מסתבר שאם לא היו המצרים רוכבים עליהם, לא היה הסוסים נענשים. זאת אומרת, כל הנטפל לעושה עבירה כעושה עבירה. מפה ילמד האדם, אפילו שאתה לא חלק מהעבירה, אתה רק נטפל, אתה לא העיקר, אבל אתה נמצא שם, אתה חלק מזה, השתתפת ראית שתקת. הנטפל כעושה עבירה. "סוס ורוכבו רמה בים".
הפסוק אומר "טֻבְּעוּ בְיַם סוּף" (שמות ט"ו ד'). רש"י אומר אין טביעה אלא במקום טיט. מה זה נקרא לטבע? במקום שיש טיט. מלמד שנעשה הים טיט. למה? לגמול להם כמידתם ששיעבדו את ישראל בחומר ובלבנים, בטיט. אז ה' משלם מידה כנגד מידה, ישראל עברו בחרבה, זאת אומרת כל הקרקע התייבשה, אבל כשבאו המצרים היא חזרה להיות טיט. למה? בשביל שהוא יטבע אותם, "טובעו בים סוף", בטיט.
"ושִׁקַּע צָרֵינוּ בְּתוֹכוֹ". בתפילת ערבית אומרים "את רודפיהם ואת שונאיהם בתהומות טיבע". מי היו הרודפים ומי היו השונאים? אמרנו אתמול בדרשה. לפי מה שכתב רש"י, המצרים רדפו אחרי ישראל משום ממונם, כי הם לקחו להם את הממון, אז הם רדפו להחזיר את הממון. וזו הכוונה למצרים שרדפו אחרי ישראל עבור הממון, אלה נקראים 'את רודפיהם'. 'ואת שונאיהם' זה היו כאלה שרדפו אחרי ישראל לא בגלל ממון, בגלל שנאה. אז היו שני סוגים. יש כאלה לא שנאו, אבל רצו את הכסף בחזרה.
בכל אופן, הקב"ה משך אותם, הרי כולם שתקו בשעה שהייתה גזירה של חיסונים, שתקו, בשעה שהם שמעו שהולכים לטבע את היהודים בים, ביאור, הם שתקו. אז אתם לא אכפת לכם שמכניסים אותם למים ומטביעים אותם, אז גם אתם תטבעו, מידה כנגד מידה. שתקתם, אז אתם תשלמו.
הגמרא בסנהדרין ל"ט דורשת מה שכתוב בזמן שאחאב מת, אחאב היה מלך רשע מאוד, עבד עבודה זרה, הייתה לו אישה זבל, קראו לה איזבל, היא הייתה ממש אי מלא זבל. והגמרא דורשת, כשאחאב מת כתוב "וַיַּעֲבֹר הָרִנָּה בַּמַּחֲנֶה" (מלכים א' כ"ב ל"ו) אמר רב אחא בר חנינא "בַּאֲבֹד רְשָׁעִים רִנָּה" (משלי י"א י'), באבוד אחאב בן עמרי רינה. כשהרשעים מתים יש רינה ויש שמחה, עושים הילולה.
שואלת הגמרא הרי כתוב שהקב"ה אינו שמח במפלתם של רשעים, דאמר רבי שמעון בר נחמן אמר רבי יהודה מה זה שכתוב "וְלֹא קָרַב זֶה אֶל זֶה כָּל הַלָּיְלָה" (שמות י"ד כ')? הרי כתוב שהמלאכים, וקרב זה אל זה ואמר, הם אומרים שירה, ובאותו הלילה לא קרב זה אל זה. באותה שעה ביקשו מלאכי השרת לומר שירה לפני הקב"ה, אמר להם הקב"ה, בשעה שהמצרים טובעים בים, אמר להם 'מעשה ידיי טובעין בים, מעשי ידיי טובעים בים ואתם אומרים שירה לפניי?' מה רואים מפה? שהקב"ה לא שמח כשמתקיים המשפט ברשעים.
מתרצת הגמרא אמר רבי יהודה בר חנינא הוא אינו שש אבל אחרים משיש. הקב"ה לא שמח בשעה שנאבדים הרשעים, אבל הוא נותן לאחרים לשוש באבדנם, "באבוד רשעים רינה", לא הוא, הוא לא שש, אבל משיש אחרים. כלומר, למלאכי השרת לא ניתן לומר שירה, כיוון שהם באים מכח הקב"ה. אז הם לא יכולים לומר שירה. והוא עצמו אינו שש, כי אומר 'מעשה ידיי', זה בכל אופן מעשה ידיי, 'טובעין בים, ואתם אומרים שירה?' אבל אחרים, כלל ישראל, יכלו לומר שירה. אלה הצרו להם, רצחו אותם, עינו אותם, שיעבדו אותם, ה' שילם להם, סגר מעגל, שילם להם מידה כנגד מידה, "באבוד רשעים רינה". אז הקב"ה לא שש אבל משיש את ישראל והם יכלו לומר שירה, "אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת" (שמות ט"ו א').
עכשיו אומר הרב שטיינמן, צריך ביאור, ממה נפשך? אם איבוד רשעים אינו דבר טוב, 'מעשי ידיי טובעים בים', זה לא דבר טוב, אז למה הוא משיש אחרים? למה נותן לאחרים לשמוח? ואם הדבר הוא טוב שהוא משיש אחרים, אז למה הוא לא שש? אומר הרב שטיינמן נראה שעיקר עבודת האדם בעולם היא לעקור את הרע. וואי, זה לא אמנון יצחק אומר, זה לא רבנו יונה, זה הרב שטיינמן! בן זמננו! נגד הידרדרות! מה הוא אומר? עיקר עבודת האדם בעולם היא לעקור את הרע! כי כשיש רע זה משפיע על כל העולם, והאדם לא יכול לומר שהוא אינו מושפע. כבר למדנו בשיעורים הקודמים שאם בנאדם עושה עבירה פה, הוא משפיע על כל העולם כולו. הוא יורד וכל העולם יורד עמו, עושה מצווה הוא מתעלה והעולם מתעלה עמו. אי אפשר להגיד שאתה לא מושפע. לכן צריך האדם לשמוח כשעושי הרע נאבדים! כשעושי הרע עצמם, עצמם, הרשעים עצמם נאבדים. כי אי אפשר לחלק ולומר שישמח רק על הרע שהלך, ולא על האדם שנאבד, כאילו 'תפריד', כמו שיש חלק שאומרים 'תפריד, שהאדם הלך אל תשמח, אבל שהרע הלך תשמח'. אומר 'לא לא, אי אפשר להפריד'. למה? שהרי הרע הוא האדם שעושה רע! אין רע לבד, יש אדם עושה רע. וכל זמן שנמצא אדם זה בעולם, הוא משפיע רע. ולכן צריך לשמוח על סילוק הרע. לא הרע עצמו, אלא האיש הרע.
אבל אצל הקב"ה לא שייכים החשבונות הללו. למה הוא לא שש? כי סוף סוף מעשה ידיי טובעים בים והם צלם אלוקים. והרי הייתה להם אפשרות שיהיו טובים, וכשהם אינם טובים אז ה' יכול לשמוח שהם לא טובים?! אבל לא כן האדם. אדם, אנחנו, אנחנו לא צריכים לדעת את כל זה, אלא רק שהרע הוא אסון, זה אנחנו צריכים לדעת, שהרע הוא אסון. לכן כמה פעמים הרב שטיינמן קילל את לפיד, 'יימח שמו וזכרו'. בדרך כלל לא אומרים על יהודי יימח שמו וזכרו, חוץ מרובי וכאלה, כן? אבל הוא אמר, אז הוא מקיים את מה שהוא כותב. אלא רק שהרע הוא אסון, ואי אפשר לחלק בין הרע לעושי הרע, להפריד את הרע מהעושה של הרע, אי אפשר להפריד. כל זמן שלא עשו תשובה, הם במצב רע. ועל כן הקב"ה משיש אחרים בזמן שנאבדים הרשעים מן העולם.
אז הקב"ה נותן לנו לשמוח באבדם של הרשעים, "ובאבוד רשעים רינה", צריך לשמוח, ממש לשמוח שמחה גדולה. ניסינו להחזיר אותם בתשובה, ניסינו לעורר אותם, לא רוצים. הקב"ה שלח להם שליחים, לא רוצים. זה לא שאנשים פרווה, הם עושים רע! אז הפסוק אומר "באבוד רשעים רינה". לכן כשמת אחאב, כל ישראל הייתה רינה במחנה. מלך רשע מת, שמחה בכל העם. אז לכן "שקע צרינו בתוכו", בתוך הים, בים סוף, "אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת לה וַיֹּאמְרוּ לֵאמֹר אָשִׁירָה לה' כִּי גָאֹה גָּאָה סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם", קשורים ביחד, אומרים שירה, המלאכים לא, הם עם הקב"ה, הוא לא שש, אתם לא, שקט, אתם לא. הם כן. הוא לא שש, אבל משיש אחרים על הרשעים, אמן.
רבי חנניא בן עקשיא אומר: רצה הקב"ה לזכות את ישראל, לפיכך הרבה להם תורה ומצוות, שנאמר "ה' חָפֵץ לְמַעַן צִדְקוֹ יַגְדִּיל תּוֹרָה וְיַאְדִּיר" (ישעיה מב, כא).
לשמיעת שיעור זה ושיעורים נוספים:
02-3724787
שלום, חזק וברכה לארגון, על הפצת התורה... כתוב 'בזכות נשים צדקניות נגאלו...' וכל כך חשוב בפני הבורא עניין הצניעות, וכמובן שארגון 'שופר' תמיד מפיץ ודיסקים וקלטות... זה יהיה חשוב לבורא כהקרבת קורבנות. בעזרת השם, הבורא יאהב את זה מאוד... כי אצל הבורא זה חשוב מאוד לצניעות... אז תשרה את השכינה, ותהיה יותר סיעתא דשמיא להביא את המשיח, וחזק על הארגון, חזק וברוך, ואשריכם עם ישראל, שנאמר שעם ישראל הם בישנים, רחמנים, גומלי חסדים, ויהי רצון שיבוא המשיח במהרה (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 8724*, בשלוחה 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).
כן, שלום וברכה, רציתי להודות לכם על התרומה של השלט. יש את השלט של חיזוק, לא לדבר בבית הכנסת. אנחנו בתל ציון. תלינו את זה בבית הכנסת. צילמתי את זה, ואז אשלח לכם, השם של הבית כנסת - פני אריה. תודה רבה ממש ישר כח! זה דבר טוב (לכתבה: עוד עשר שלטים הותקנו; אשקלון, בית שמש ותל אביב shofar.tv/articles/15616).
שלום וברכה לארגון 'שופר' הארגון הקדוש והחשוב, שזכה ומזכה את הרבים, מסתמא כבר למעלה מ-40 שנה ע"י פרסום שיעורי והרצאות הרב הגאון והצדיק רבי אמנון יצחק שליט"א, שכשחושבים על העוצמה של הפעילות ועל גודל ההשפעה עצמה של כבוד הרב שליט"א, כמה הוא זכה וזיכה את הרבים במשך עשרות שנים, ובעזרת השם עוד היד נטויה עד ביאת גואל צדק, הרי זה פשוט לא ייאמן. עשרות אלפים ומאות אלפים, ואולי גם יותר, של יהודים שחזרו בתשובה שלמה, וחלקם התחזקו בדברים מסוימים, כל אחד לפי מה שהוא, כל אחד לפי עניינו, הרי זה זיכוי הרבים, לכאורה הכי גדול שהיה ודאי במאה השנים האחרונות, או אולי אפילו יותר, אולי אפילו יותר, לא מכיר את ההיסטוריה, אבל ודאי מה שזכור לנו לא היה זיכוי הרבים בסדר גודל כזה, ואשרינו שזכה הדור שלנו ל: "אִישׁ אֲשֶׁר רוּחַ בּוֹ" (במדבר כז, יח) ואשר גמר אומר לזכות את עם ישראל, ולקרב את הגאולה על ידי הפצת התשובה בכל רחבי העולם, לעורר את עם ישראל לתורה, ליראת שמים, לשוב אל דרך השם בטוב טעם ודעת, בנעימות, וכמובן שהדברים שלו משפיעים לא רק על הרחוקים אלא גם על הקרובים, וכל מי שמאזין ושומע את ההרצאות ואת הדרשות שנאמרים ויוצאים מן הלב, זה ב: "טוּב טַעַם וָדַעַת" (תהלים קיט, סו) זה משפיע, זה מחלחל, ואני לא חושב שיש מישהו ששומע את הדברים ולא מתחזק וזה לא משפיע עליו. אה...!!! אני זוכר, לפני כ -20 שנה הייתי גר בבני ברק והייתי זוכה ללכת לשמוע את כבוד הרב שליט"א בדרשות בליל שבת, אני חושב שזה היה בבית כנסת 'אליהו הנביא' לא הייתי מוותר מדי שבת לשמוע את הדרשה, פשוט הייתי נמשך, נמשך "מׇשְׁכֵנִי אַחֲרֶיךָ" (שיר השירים א, ד) מבחינה כזאת של פשוט נמשך לדברים שנאמרים ויוצאים מן הלב, וההסבר לזה שהדברים כל כך משפיעים וכל כך מחזקים. זה פשוט שדברים 'היוצאים מן הלב!' יוצאים מן הלב הכוונה מבן אדם אמיתי שכולו אמת, וכל דבר הוא הולך עד הסוף בלי פשרות, כידוע לכל מי שעוקב אחרי כבוד הרב במשך שנים. הוא רואה איך שהאמת היא נר לרגליו, הוא לא מוותר על כל דבר, קטן כגדול, ואם יתברר לו משהו מסוים שזו האמת, אז הוא הולך עם זה עד הסוף בלי פשרות, והוא לא נרתע ולא חת מכל מיני מקטריגים ומלעיזים וכל מיני עניינים, ואין כאן המקום לפרט, כידוע. זה איש אמת, וכשאיש אמת אומר את הדברים, אז ממילא הדברים שלו הרבה יותר משפיעים מכל אחד אחר, כי ככל שהדברים הם יותר יוצאים מן הלב, הם יותר פנימיים, הם יותר אמיתיים, אז ממילא זה משפיע. זה ברור ומוחלט שזה ההסבר לזה. אין שום הסבר אחר. וממילא אשרינו שזכינו! לבן אדם שהוא אוהב ישראל ברמה כזאת, שהפקיר, פשוט הפקיר את כל חייו למען עם ישראל כבר עשרות שנים. והכל נובע מאהבה אמיתית לעם ישראל, כמו שכתוב, כידוע, בפרשת השבוע בפרשת קדושים "לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ" (ויקרא יט, יז) הם מפרשים את הסמיכות ב: 'כלי יקר' בפרוש רש"י ועוד. מה השייכות בין שתי הדברים? - כי אדם שהוא אוהב את החבר שלו, אז הוא מוכיח אותו, אכפת לו ממנו, הוא לא רוצה שהוא ירד לבאר שחת. אבל מי שרואה את חברו עובר עבירה והוא לא מוכיח אותו והוא לא מנסה להשפיע עליו בצורה הנכונה, כמו הגדרים של המצוות הוכחה, כמו שמבואר ברמב״ם (הלכות דעות, פרק ו') והוא לא מנסה להשפיע בדרך הנכונה - אז הוא לא אוהב, זה שנאה. מי שיכול לראות את חברו יורד לבאר שחת ולא מנסה להשפיע, זה פשוט שנאה. על זה התורה אומרת "לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ" אלא "הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ" וכידוע, שאומר היערות דבש, בחלק א', דרוש י' כמדומני, שהשנאת חינם שהייתה בזמן החורבן, זה התבטא בזה שלא הוכיחו זה את זה. הם יכלו לראות אנשים שעוברים עבירה, ולאף אחד לא היה אכפת מהשני, אף אחד לא הוכיח את השני, זו השנאה הכי גדולה. כי מי ששונא את חברו, אז אם אילו הוא לא מוכיח אותו, לא אכפת לו שהוא יירש גיהנום. ואצל כבוד הרב שליט"א רואים את ההפך הגמור, את ה: "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ" (ויקרא יט, יח) את אהבת ישראל העצומה, שאכפת לו מעם ישראל. ועל זה הוא הקדיש את כל חייו, ובעזרת השם ימשיך להקדיש עוד ועוד ביתר שאת וביתר עוז ובבריות גופא ונהורא מעליא, ויזכה לאריכות ימים ושנים, ונזכה לקבל איתו ביחד את פני משיח צדקנו במהרה בימינו, אמן. יישר כוח גדול גם על הקו הנפלא הזה, שמעביר את הדברים של כבוד הרב, וממשיך לזכות את עם ישראל. יישר כוחכם, חזקו ואמצו (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 8724*, בשלוחה 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).
שלום לארגון שופר, רציתי להגיד תודה לרבנו הגדול הרב אמנון יצחק שליט"א, המזכה הרבים הגדול שימשיך ככה בפעילות שלו. אני מאוד התחזקתי איתו, אני שומע אותו הרבה, ממש ממש מתחזק. ואני באמת אני חזרתי בתשובה, אני הייתי חילוני פעם, הייתי זה... בזכות הרב, הרב החזיר אותי ככה, החזיר אותי בתשובה וברוך השם, אז אנחנו רוצים ככה שהרב ככה נחזיר עטרה ליושנה, וימשיך עם כל המסע החיזוקים, גם בארץ, גם בעולם. בעזרת השם יבוא משיח צדקנו במהרה בימינו "וּבָא לְצִיּוֹן גּוֹאֵל" (ישעיה נט, כ) אמן! (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 8724*, בשלוחה 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).
שלום לארגון שופר, רציתי להגיד תודה רבה על כל הענקית, להגדיל תורה ולהאדירה ולהפיץ את דרך אבינו שבשמים לכל היהודים בארץ ובעולם. מחכים אנחנו מהרצאותיו של הרב שיחזרו בבחינת "חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם" (איכה ה, כא) ובעזרת השם שיהיה בהצלחה! (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).
ב"ה לפני שנתיים אני והבן שלי עשינו שבת בבית של האברכים שלך והתפללנו עם הרב - היתה שבת נפלאה (י.ע. בת ים).
ערב טוב לקהילת פז ויקרים, לכל משפחת קפז, לכל ארגון שופר, לאנשים המיוחדים שמאחורי באמת באמת השמות המיוחדים. אני אתחיל בשבח והודיה לבורא עולם. קודם כל נציג את עצמנו ... מנתניה, ברוך השם. עברנו לידת בית עם... המדהימה. ועם... שהתלוותה אליה, שתי מילדות עבריות כמו במצרים, הרגשתי פלא עצום, פלא הבריאה. הם הגיעו אליי ותמכו בי והיו פה, ולא האמנתי שאני אוכל לעשות לידת בית. אז תודה להשם יתברך, הם היו פה. זה פשוט היה מדהים. אז תודה רבה למילדות הצדיקות, ותודה רבה לרב שמעון, שהיה המוהל שלנו, וברוך השם, ילדנו בן צדיק בשם שילה דוד. ותודה רבה ל... על האוכל הטעים. ברוך השם, כל הדרך הזאת לוותה בכשרויות הנכונות, במוהל הנכון, ברוך השם, במילדות נכונות. אז תודה להשם יתברך. אני רוצה להגיד בראש ובראשונה שאנחנו מאוד מאוד מעריכים באמת את כל ה... רואים שיש ברכה של הרב אפילו בדברים שהם עושים, רואים שהם ממש מלווים בברכת הרב, כי ברוך השם, אנחנו יודעים שהרב שלנו, הרב אמנון יצחק, אז צריך לשמור אותו. אנחנו יודעים שכל מה שאומר השם איתו, אז ברוך השם, אנחנו רואים שהשם היה איתנו לאורך כל הדרך, אז תודה רבה, ומקווים באמת גם נעלה תודה באתר, בעזרת השם, בלי נדר, ושהקדוש ברוך הוא תמיד ישלח לכולם ברכה והצלחה לכל קהילות פז היקרים. אז תודה רבה, ונתראה בביאת המשיח הקרוב. ערב טוב (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*)..
שלום וברכה לקו החשוב, יישר כוח על כל המסרים, על כל השיעורים, על כל החיזוקים. רציתי לומר שבזמן האחרון הקשבתי לסדרה של יש ביטחון ויש ביטחון. שמעתי את כולם ומאוד מאוד מאוד התחזקתי. רציתי רק לדעת האם הרב קורא את השיעורים מתוך איזה ספר, והייתי מעוניין לדעת איזה ספר זה כדי להשיג אותו. אשמח אם תיצרו איתי קשר. תודה ויישר כוח על הכול (לכתבה יש בטחון ויש בטחון shofar.tv/articles/15699).
שלום וברכה, מדבר אברך ממודיעין עילית. אני רוצה להודות מאוד קודם כל למורינו הרב הגאון, הרב אמנון יצחק שליט"א, על השיחות המופלאות בכל פרשיות השבוע ובכל ההרצאות שהוא מוסר. דברי חיזוק מתאימים לכולם, גם לאברכים, גם למתחזקים, לכולם כאחד, וגם בעיקר לשירות הטלפון הזה של שופר, שופר קול (8724*), שניתן להאזין גם במכשירים כשרים, שאנחנו משתמשים בזה בדרכים, מחכים לאוטובוס, מחכים לפה, ובינתיים שומעים דברי תורה, דברי חיזוק. השם יעזור שתמשיכו הלאה לזכות את הרבים, והרב בעזרת השם ימשיך ביתר שאת וביתר עוז, עד ביאת משיח צדקנו. יישר כוח גדול (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).
לאחר 12 שנות ציפייה לילדים, הזוג זכה לבן זכר לאחר אמונה והתמדה בסגולות: הכנסת עגלה לבית, לימוד יומי ב"אור החיים" וסגולת "והגדת לבנך". למרות קושי וניסיונות – הישועה הגיעה, והם מודים להשי"ת וכן לרב שליט"א על הליווי והברכות (לכתבה סיפור הישועה לאחר 12 שנים - נפקד בזש"ק! shofar.tv/articles/15697).