כל המזכה את הרבים אין חטא בא על ידו - חלק ג | הרב אמנון יצחק
תאריך פרסום: 13.09.2020, שעה: 07:45
נציב יום: אינגוצ'ה בת מלפיה רפואת הנפש והגוף מהרה, תצא מהאשפוז לביתה לחיים טובים ולשלום, תנצל ממחשבות לא טובות, ותיגמל בהצלחה ובנקל מכל התרופות. ואברהם בן איגוצ'ה רפואה שלמה וינצלו מכל מבקשי רעתם.
ריבי פרדה היה לו אותו תלמיד שהיה שונה לו 400 פעמים - ולמד, יום אחד ביקשוהו לדבר מצוה, שנה לו - ולא למד. זאת אומרת: רק אחרי 400 פעמים הוא מבין, ובגלל שנכנסו באמצע וביקשו אותו לדבר מצוה, התלמיד חשב שהוא לא ימשיך אתו, אז לא נתן דעתו וגם אחרי 400 לא למד לא הבין.
אמר לו: "עכשיו מה נשתנה?"
אמר לו: "מאותה שעה שאמרו למר יש דבר מצוה הסחתי את דעתי, כל שעה אני אומר 'עכשיו יבוא מר עכשיו יבוא מר'".
אמר לו: "טוב, תן דעתך ואשנה לך עוד פעם מחדש!",
חזר ושנה לו 400 עוד פעם פעמים נוספות אחרות.
יצאה בת קול ואמרה לו: "נוח לך שיוסיפו לך 400 שנים, או שתזכה אתה ודורך לעולם הבא?"
אמר: "שאזכה אני ודורי לעולם הבא!".
אמר לו הקב"ה: "תנו זו וזו, גם זה וגם זה!".
מה לומדים מפה? שאלה: למה ב-400 פעם כל יום שהוא לימד אותו אז לא נתנו לו 400 שנים אפשרות? למה רק על ה-400 הנוספים? מה ה-400 הראשונים לא? אלא חייב הרב ללמד את התלמיד אפילו 400 פעם והוא לא עושה טובות. צריך ללמד אותם כמו שצריך עד שיבינו, על זה לא מגיע לו שכר מיוחד. אבל על זה שהוא לא הקשיב ולהתחיל עוד פעם 400 פעם - על זה מגיע 400 שנים נוספות.
מה רואים? שאדם לא מפסיד אם הוא מלמד וחוזר ושונה, ושונה וחוזר, אין הפסד זה לא על חשבון החיים שלו, הקב"ה מוסיף לו שנות חיים בשביל שהוא יוכל לעשות כראוי. כמו שציוונו משה רבנו "שִׂימָהּ בְּפִיהֶם" (דברים לא, יט). אל תחשוב שאתה תשנה פעם ופעמיים ומספיק, עד שיהיה "שִׂימָהּ בְּפִיהֶם" שהם יכולים לדעת את הדברים כמו שצריך, "וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם" (שמות כא, א) תפרש להם הכל היטב היטב היטב.
הדרך האמתי להשתמש במידות זה רק בעבודת הרבים. אם אדם חושש שאם הוא יעסוק בזיכוי הרבים בצורכי רבים זה יהיה סתירה בעבודתו העצמית - יש לנו ראייה מרבי פרידה, שמזה גופא זכה להיות רבי פרידה. זאת אומרת: "רבי פרידה" זה שם דבר! ומה איתו? הוא יכול לבטל את החיים שלו בשביל איזה תלמיד שלא מבין כלום? 400 פעם צריך ללמד אותו? אז איך הוא מבזבז את הזמן שלו? מה עם העלייה העצמית שלו? זאת אומרת: רואים מפה כמה כדאי להפקיר את הזמן על תלמיד כזה.
ונשאלת השאלה: איך הוא לו חס על עבודת עצמו? אדרבא! הקושיה היא על מי שחושב שהוא צריך להתעלות ולא לבזבז את הזמן בשביל אחרים, למה אתה מביט על זה כעל וותרנות, ופזרנות והפסד עצמי? הלא שם אתה רואה את ההיפך, כי רק על ידי הסבלנות והמסירות נפש הוא זכה לעבודה גדולה בעבודת השם בתיקון המידות, וכל הדור זכה בזכותו לחיי העולם הבא חוץ מ-400 שנים שהוא קיבל תוספת.
ואתה שקשה לך למסור את נפשך בעד הרבים, ותמיד אתה מחשב חשבונות שמא יהיה הפסד, הלא הסוף שאין לך עבודת השם וגם אין לך תיקון המידות. ועוד ראוי לדעת כי הדבר היותר קשה בעבודת השם, זה לדעת להשתמש במידות במקומן ובזמנם, ובזה קרוב מאוד ומצוי המכשול, וזה רק אם האדם חי על השערת עצמו ורוצה לכוון את האמת בדעתו - אז אין לו ידיעה אמתית.
אבל בשעה שאדם נעשה עבד לרבים ומשמש למבקשי השלמות - זה מזקיק אותו להשתמש במידותיו לפי הגבול שהדבר מחייבו, והרבים יכול לתת לו קצבה וגבול בכל מידותיו והיפוכן, והוא משתמש בבטחה בלי שום פקפוק כלל, כיוון שאינו נוגע עם עצמו אלא עם הדבר.
לכן הדרך האמיתי בהשתמשות המידות - הוא רק בעבודת הרבים, כי שם צריך להתנהג לפי הדבר בכוחות והיפוך הכוחות, ואין שום סתירה כי פעם מחייב הדבר להתנהג בגאווה ופעם בשפלות, פעם באכזריות ופעם ברחמנות, פעם בהצנע ופעם בפרסום, ופעם עבודה רוחנית ופעם עבודה גשמית, פעם לדבר ופעם לשתוק, הכל לפי התועלת שהדבר מחייב, כי אדרבא! עבודת הרבים מיישרת את עבודת עצמו ונותן לו דרך להבין ולהסביר לסבול ולישא כמו שהתורה דורשת ממנו". עד כאן סבא מנובהרדוק מ"מדרגת האדם" פרק ט' זיכוי הרבים.
שוב אנחנו חוזרים לפסוק (משלי כח, כג) "מוֹכִיחַ אָדָם אַחֲרַי חֵן יִמְצָא מִמַּחֲלִיק לָשׁוֹן" רש"י אומר: "מוֹכִיחַ אָדָם" על עבירות שביד ומפרישו מהם. "אַחֲרַי חֵן" לאחר זמן חן יִמְצָא בעיניו של הקב"ה יותר מִמַּחֲלִיק לָשׁוֹן. מי זה היה "מוֹכִיחַ אָדָם אַחֲרַי"? משה רבנו. מי זה היה מַּחֲלִיק לָשׁוֹן? בלעם הרשע. ה"מצודת דוד" אומר: "מוֹכִיחַ" המוכיח את מי? ומשרישו מן העבירה, הנה אחרי שפרש מן העבירה - ימצא המוכיח יותר חן ממי שדיבר עמו חלקלקות וייפה מעשיו בעיניו.
אז המצודת דוד אומר: שגם זה שקיבל את התוכחה יעריך יותר את זה שהוכיח אותו ותיקן אותו מלעשות עבירה, ומי שייפה את כוחו ואמר לו "אפשר אפשר אפשר" {'קח נר נשמה - הכל יהיה בסדר'} המלבי"ם: "הגם שדרך העולם שימצא חן בעיניהם מי שאינו מוכיח להם חטאתם. העולם בדרך כלל לא אוהבים את אלה שלא מוכיחים אותם, וכל שכן אם יחליק לשונו ויפאר לשונו ויחניף, זה דוקא מוצא חן בעיני אנשים שמחניפים להם.
כמו שאמרו חכמים: "האי צורבא מדרבנן דרחמיה ליה בני מתא משום דלא מוכיח להוא במילי דשמיא". זאת אומרת: בני העיר שאוהבים את התלמיד חכם - זה בגלל שהוא לא מוכיח אותם בדברי שמים. לפי זה ימצא מחליק לשון יותר חן מן מהמוכיח. אבל זה רק בתחילה. אבל אחר כך אם יבוא העונש על המעשים הרעים - אז ישימו על ליבם כי המוכיח הוכיח אותם לטובתם! והמחליק לשון עשה להם רעה!
"אז לכן מוכיח אדם אחרי" רוצה לומר אחרי נוסח הדברים וגמר הדבר - ימצא מוכיח חן יותר מהמחליק לשון בעיני אלה שהוכיח אותם. מעשה ברבי כרוספדאי שחלה, נכנסו אליו רבי יוחנן בן קיסמא וחכמים לבקרו, אותו היום שבת היה. ראו שהיה חולה בוכה, ואחר כך צוחק, ותוך כדי נרדם, נדמה להם שהוא נפטר.
אמרו: "שבת עכשיו ואסור לטלטלו",
עזבוהו.
קם רבי יוחנן ודרש: "וַיָּמָת אֱלִימֶלֶךְ אִישׁ נָעֳמִי וַתִּשָּׁאֵר הִיא וּשְׁנֵי בָנֶיהָ" (רות א, ג). מת אלימלך נשארו לה בניה להתנחם בהם. אך כשמתו גם בניה - הרי הוא שבר על שבר. אף כאן: כשמת רבי אליעזר היתה נחמה בחכמים שנותרו, שהם רבי יוחנן בן נורי וחבריו, מתו רבי יוחנן בן נורי וחבריו - נשאר רבי כרוספדאי. ועתה שגם חברינו רבי כרוספדאי נפטר - הרי זה שבר על שבר!".
כשהם יושבים, ראה רבי חלקיה שהיה סמוך לרבי כרוספדאי, שיורדות הדמעות מעיני החולה וצחוק בפיו. קרא לרבי יוחנן ולחברים והודיעם: "ראיתי דמעות וצחוק בפניו של רבי כרוספדאי",
אמרו: "ודאי שלא מת!"
ישבו ולא נתנו לאיש להתקרב אצלו. קרבו אליו רבי יוחנן וחכמים,
אמר להם רבי כרוספדאי: "רבותי, לכו לשלום לבתיכם ולמחר תשובו אלי ואומר לכם מה שראיתי ונצטוויתי למוסרם לחברים. היות ועלי לתקן כל הדברים שראיתי".
כשהאיר היום קם וישב וסיפר: "מעולם אחר באתי לכאן, כי כבר נכנסתי שם ולא נתנו לי רשות לגלות דבר אלא לך ולחבריך", וכאן יש המשך. "והנה ראיתי את החכמים שהתקיים תלמודם בידם, ראיתי את אותו מקום שמלך המשיח שם, ושמעתי מכריזין בכל יום: "אשריהם החברים העוסקים התורה, אשריהם אותם שמזכים את הזולת, אשרי אותם המעבירים על מידותיהם"
זאת אומרת: בין הדברים שהוא שמע זה: "אשריהם אותם שמזכים את הזולת". {זה דיווח ישיר מן השמים}
"המזכה את האדם והופך אותו מחייב לזכאי כאילו ברא אדם חדש, שכל אדם עולם בפני עצמו, וזוכה המוכיח למעלות גדולות, שהקב"ה גוזר והוא מבטלו. ואמרו בזוהר: "אילו ידעו הבריות מעלת המוכיח - היו רודפים אחר המוכיחים יותר מחייהם. וכשם שאדם משתדל למנוע כל נזק מידידיו - כך חייב למונעם מן החטא. ואם תוכחתו לשם שמים – 'דברים היוצאים מן הלב נכנסים אל הלב'.
וזה אם תוכחתו לשם שמים ולטובת חברו, ולא שיש לו שום פניה חס ושלום, או שהוא עצמו אינו מקיים. זהו מה שאמרו חכמינו זכרונם לברכה על הפסוק (קהלת ט, טז): "וְחָכְמַת הַמִּסְכֵּן בְּזוּיָה וּדְבָרָיו אֵינָם נִשְׁמָעִים" שאם החכם מסכן ודל מאותה חכמה ומאותם הדברים שהוא אומר, והוא רוצה להוכיח אחרים על אותה חכמה או העצה שיקיימוה - הרי חוכמתו בזויה ודבריו אינם נשמעים. כגון: שהוא נוטל שוחד ודורש בגנות השוחד,
או כמו שהוא אומר: 'שצריכים לשים מסכות!' והוא לא שם מסכות כמו דורעי (אריה דרעי)
או כמו איציק (הרב הראשי יצחק יוסף), שהוא אומר: 'שזה ממש בגדר רוצח!',
וכולם עם מסכות והוא יושב בלי מסכה, יש תמונות מאתמול לא יאומן כי יסופר.
"וכל שכן אם ישמח בתקלת חברו חס ושלום לאותה בושה שלא ידע שכל ישראל ערבים זה לזה, והתקלה של חברו גם תקלתו, מה אתה שמח? מה אתה שמח שיש לו תקלה? הרי יחייבו אותך גם כן אם אתה לא הוכחת אותו.
משל למה הדבר דומה: לשעון שיש לו כמה גלגלים גדולים וקטנים, ושרשראות ומפעילים זה את זה ועל ידי זה נעשה שעון, ואם מתקלקל אחד הגלגלים בין אם הוא גדול בין אם הוא קטן כל השעון נעצר, ואפילו אם כולם נשארו שלמים - הם עומדים ודוממים. ואומן המתקן את הגלגל הזה, אפילו אם הגלגל הוא קטן ביותר מחזיר על ידי זה את השעון לתוקנו.
כך הדבר לגבי ישראל: כולם עם סגולה אחת של מלך המלכים הקב"ה, ואם אחד מטה אשוריו לרעה - הרי כל ישראל נפגמים בכך, ואדם המתקן את חברו וגורם לחזור מדרך רעה לדרך טובה מתקן את כל ישראל, ולכן אמרו: "כל המקיים נפש אחת מישראל כאילו קיים עולם מלא" ועיקר הקיום זה כשמונע אותו מן החטא. כתוב בפסוק (תהלים קיב, ג): "הוֹן וָעֹשֶׁר בְּבֵיתוֹ וְצִדְקָתוֹ עֹמֶדֶת לָעַד" זה נאמר על מי שמחזיר בתשובה.
"רב הונא ורב חיסדא, אחד אמר: "זה הלומד תורה ומלמדה". וחד אמר: "זה הכותב נביאים וכתובים ומשאילן לאחרים". זאת אומרת: אחד אומר שזה לומד תורה ומלמדה. אז הוא לומד ומזכה את הרבים כי הוא מלמדה לאחרים. ואחד אומר: זה הכותב נביאים וכתובים ומשאילן לאחרים. זאת אומרת הוא לא לומד ומלמד אבל לוקח ספרים ומשאיל הוא מזכה את הרבים. אז הוֹן וָעֹשֶׁר בְּבֵיתוֹ וְצִדְקָתוֹ עֹמֶדֶת לָעַד.
רש"י אומר: "הוֹן וָעֹשֶׁר בְּבֵיתוֹ" שאין הממון כלה, ואף על פי כן "וְצִדְקָתוֹ עֹמֶדֶת לָעַד" הוא לא מפסיד מזה, זה לא שהוא מקבל שכר על חשבון העולם הבא, הוֹן וָעֹשֶׁר בְּבֵיתוֹ - בעולם הזה, וגם צִדְקָתוֹ נשארת עֹמֶדֶת לָעַד. זה הלומד תורה ומלמדה מתקיימת בו הרי "הוֹן וָעֹשֶׁר בְּבֵיתוֹ וְצִדְקָתוֹ עֹמֶדֶת לָעַד" על שטרח ללמד לתלמידים. מה זה "וְצִדְקָתוֹ עֹמֶדֶת לָעַד"? אדם נפטר בן 120, אז זהו במתים חופשי, חופשיים מן המצוות,
לא! זה וְצִדְקָתוֹ עֹמֶדֶת לָעַד כי התלמידים ממשיכים לפרנס אותו לעולם ועד, זה לא נגמר ולא נפסק עד סוף הדורות, כי תלמידיו יהיו להם תלמידים וכן הלאה עד סוף בדורות. כתוב: "וְצִדְקָתוֹ עֹמֶדֶת לָעַד" זה המזכה את הרבים, "ואין חטא בא על ידו" שכאשר באה עבירה על ידו ויצרו מתגבר עלי וּמְבַקֵּשׁ לַהֲמִיתוֹ! השם לֹא יַעַזְבֶנּוּ בְיָדוֹ (תהלים לז, לב-לג).
זאת אומרת: זה הטעם שיש שבאה עבירה לידו וניצול, ויש שאינו ניצול, אפילו אם שניהם יראי השם, יש יראי השם שניצול ויש שאינו ניצול, הכל לפי מה שהוא האדם ולפי השתדלותו לזכות את הרבים וכד'. אז הוא ימצא עזר כנגדו והקב"ה יחסוך אותו מחטוא לו. "וְצַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה" (חבקוק ב, ד) ולא ייכשל בחטא, אז יכולים להיות שני יראי השם, אבל אחד מזכה הרבים ואחד לא, את מזכה הרבים השם יציל וזה שאינו מזכה הרבים לא יציל.
אם זיכית את הרבים ובא מעשה עבירה על ידך ונתגברת על יצרך, אל תחזיק טובה לעצמך כי לכל לא עזבוך לחטוא כפי שזיכית את הרבים. זה לא שאתה גיבור שהתגברת, מן השמים שומרים עליך בזכות זיכוי הרבים. ויש שלא זיכה את הרבים והתגבר על יצרו, מפני כי אחרי כן יזכה את הרבים, וכך קודם לכן לא עזבוהו לחטוא. זאת אומרת: הקב"ה מי שיודע שעתיד לזכות את הרבים - כבר שומר אותו שלא יחטא.
אין דבר כזה בעולם, שום צדיק לא מובטח שימנעו אותו מן החטא, רק מזכה הרבים. אדם שזיכה את הרבים ולימד דעת את העם, ועשה עבירות, לא יגן עליו מן הפורענות. זאת אומרת: לאדם נשארה בחירה, והוא החליט לעשות עבירות במזיד, תדע משלמה המלך, שהוא איזן וחקר ותיקן בשנים הרבה, ורצו למנותו עם שלושה מלכים שאין להם חלק לעולם הבא,
אלא שירדה אש מן השמים וליחכה את הספסלים של החכמים למנוע אותם מלגזור שהוא לא יהיה מבני העולם הבא. והא דתנן: "כל המזכה את הרבים אין חטא בא על ידו"?, היינו שהמזכה את הרבים איננו נכשל לחטא בשוגג אבל לא מפני שזיכה את הרבים תסתלק ממנו הבחירה ולא יהיה לו היצר הרע, שאם יצרו תוקפו לעבור עבירה במזיד --- אפשר שהוא יעבור, כי עדיין נשארת לו הבחירה. אז במקום שיכול להיות חטא שזה שגגה שומרים עליו.
גדול זכות מזכה הרבים - ומעשה באיש אחד שהיה תמיד מעיין בטליתות של בית הכנסת, לראות אם נקרעו או נתקלקלו חוטי הציצית והיה מצייץ אותן כהלכתן, והיה מודיע לבעל הטלית. אז זאת אומרת: זו זכות גדולה שלא יכשלו הרבים, והוא בודק שלא ישימו ציצית לא מצויצת, כמו שאצלנו בקפ"ז (קהילות פז) מקפידים על קשר של תפילין מאחור שלא יהיה בעורף אלא על הגולגולת. אם חשב אדם לזכות את הרבים ולא יכול, שאין שומעים לו, מעלה עליו הכתוב כאילו מזכה אותם.
אמרתי להודיע על המבצע מחר שהולכים לחלק אלפי דיסק און קי (מאגר השו"ת העולמי חלק א), לחילונים! ברחובות קריה, שגם אם יסרבו לקבל מכם, גם אם יזרקו את זה, אתם שומעים מה כתוב? חשב אדם לזכות את הרבים ולא יכול, שלא שומעים לו, לא רוצים, מעלה עליו הכתוב כאילו מזכה אותם. זאת אומרת: החזרת אותו בתשובה, 100 לא לקחו 100 החזרת בתשובה. אין הפסדים בזיכוי הרבים רק רווחים.
"כל ישראל ערבים זה לזה" שאלמלא הערבות - לא היה אדם מוחה ביד חברו על חטאיו, ולא היו להם לחקור על עושה רשעה לבערם, לכן הכניס הקב"ה את כל ישראל לערבות, כדי שיעשו גדרים וסייגים שלא יחטאו. עד כאן, זה היה "פלא יועץ" "מתלמידי יותר מכולן" רבינא אמר: "כל אֹהֵב בֶּהָמוֹן לֹא תְבוּאָה (קהלת ה, ט) והיה והיינו דאמר רבי: "הרבה תורה למדתי מריבותיי ומחבריי יותר מהם ומתלמידי יותר מכולן".
זאת אומרת: רבינא אומר: כל מי שאוהב ללמד בהמון ומלמד את הרבים לו תבואה, הוא יזכה בהרבה תבואה, איך זה? "ומתלמידי יותר מכולן" זאת אומרת רבינא אומר כך ורבי אמר: "אני למדתי הרבה תורה מהרבנים שלי, ומהחברים שלי חברותות - למדתי עוד יותר, אבל מהתלמידים שלי יותר מכולם! למה? בשאלות בחידודים וכל הברורים אז נהיה לו המון תבואה.
כל היודע להוכיח ומוכיח את הרבים – הרי הוא עושה קורת רוח לפני הקב"ה שנאמר (משלי כד, כה): "וְלַמּוֹכִיחִים יִנְעָם וַעֲלֵיהֶם תָּבוֹא בִרְכַּת טוֹב" "טוֹב" זה הקב"ה "טוֹב" זה תורה. עליו תָּבוֹא בִרְכַּת טוֹב לא נאמר, אלא עֲלֵיהֶם, גם לַמּוֹכִיחִים וגם למקבל תוכחה. "וְלַמּוֹכִיחִים יִנְעָם וַעֲלֵיהֶם תָּבוֹא בִרְכַּת טוֹב". כולם זוכים מזיכוי הרבים. המזכים והזוכים. חושו! אוצו! רוצו! לזכות את הרבים.
"רבי חנניא בן עקשיא אומר: "רצה הקב"ה לזכות את ישראל, לפיכך הרבה להם תורה ומצות, שנאמר: "השם חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר".
כבוד הרב, מאור עינינו, אין דף, עט ודיו היכולת להכיל את אשר ליבנו מבקש לומר. ב"ה בזכותכם רואים אנו עד כמה גדול אלוקי ישראל, כמה גדול אלוקי הרב אמנון יצחק, יה"ר שהשי"ת ישמרכם מכל מרעין בישין, וכל אויביכם שהם אויבי התורה הקדושה, שיפלו תחת רגליכם, אכי"ר. קשה ועצוב לראות את התופעה של קריעת מודעות, ואי אפשר להתרגל לכך. מר ממש. ואשרי הבחור שמדביק מחדש. כבוד הרב מלמד שאין אדם מלאך – אלא חצי אדם וחצי מלאך. אך כבוד הרב עצמו – אדם כמלאך. אתמול זכיתי למעט ביזיונות. שעת ניסיון קשה מאוד, אך ב"ה בזכותכם נשארתי שפויה לגמרי. יהי רצון שבזכות הבזיון שקבלתי ונתתי ברכת הדיוט למשפחה שהגיעה מרחוק לישועה – שיהיו להם בשורות טובות. בשורה משמחת נוספת, גיסי הניח ציצית ובירך, ואשתו ואנשים מסביב שמחו מאוד וענו אמן. ועוד כמה דברים יפים אירעו ביום שני. האוכל של א. מ. מטובל בטוב טעם ונדיבות, יה"ר שימשיכו ויצליחו, אמן. שוב אודה לכבוד הרב ולכל העמלים במלאכה – יהי רצון שהשם יתברך יגשים כל משאלות ליבכם לטובה. ותודה מיוחדת גם לרבנית היקרה, שאם לא אודה לה – הרי זו כפיות טובה ממש. ודבר אחרון היום בבוקר עברנו מהמקום, ששמו שלט ענק של מורינו והלב היה מלא שמחה לראות. יה"ר שנזכה ברחמים לקבל פני משיח צדקנו במהרה, אמן.
שלום כבוד הרב, נשלח סרטון של אדם שאינו מוכר, המסביר בקצרה ותוקף בחריפות את התנהלות מועצת הרבנות, בטענה שהיא גורמת להכשלת הציבור בענייני נבלות וטריפות. אמנם הדברים ידועים לרבים, אך ייתכן שהצפייה בסרטון תועיל גם לכמה תמימים שעדיין אינם מודעים למציאות, ותפתח את עיניהם (לקליפ "אתה מוריד לנו את האמונה ברבנים" shofar.tv/videos/10084).
הקנאות הטהורה והכנה של כבוד הרב שליט"א כלפי ה' יתברך נדירה ומייצגת את אהבתו וביטולו המוחלט להשי"ת. כבוד הרב מהווה דוגמה למחויבות מוחלטת לתורה ולקיום מצוות, ופועל אך ורק לשם שמים, ביושר ובאומץ. תודה להשי"ת שזוכים לראות דרך זו בפועל. שבת שלום ומבורך (הרב אמנון יצחק בראיון אחד על אחד אצל אלעזר שטורם ערוץ TOV).
ב"ה זה וסגולת "עבדו" אלו סגולות שממש עובדות חזק... ניסיתי את הסגולה הזאת לא רק על פרנסה אלא על עוד דברים ועובד ממש טוב. תודה כבוד הרב על הסגולות שאתה נותן לנו, על החיזוקים בתשובה, על כל שעה ושעה שאתה זמין עבורנו, יה"ר שהשי"ת יברך אותך בכל הברכות הכתובות בתורה (אמן) אתה כמשה רבנו של הדור שלנו!
בוקר טוב. ב"ה ראיון מרתק ומעשיר – כל מילה של הרב נאמרת בקפידה, בקול מדוד ובדיוק. ניכר שליטה ברוח, התנהגות מרתקת ודקויות שמלמדות רבות, מעבר לדברי התורה המיוחדים והנדירים שמועברים. נוכחותו של הרב בדורנו מהווה מקור חיזוק, ברכה והשראה, במיוחד בזמנים מאתגרים. תודה על ההקשבה, ההכלה, הברכות והעצות – הכל נאמר מתוך לב טהור ומסירות אמיתית. שבת שלום (הרב אמנון יצחק בראיון אחד על אחד אצל אלעזר שטורם ערוץ TOV).
ב"ה זכינו בכבוד הרב, תלמיד חכם מופלג, סיני ועוקר הרים "וְצַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם" (משלי י, כה) יראת השמים, הטהרה והעמידה על האמת ניכרות בכל דבריו. זכותו תגן על כל עם ישראל, אמן (הרב אמנון יצחק בראיון אחד על אחד אצל אלעזר שטורם ערוץ TOV). יהי רצון שהשי"ת יברך את כל העוסקים עמו בהפצת תורה ואמונה, בכל ברכות התורה. שבת שלום וחג שמח.
בסיום הראיון אמר המראיין: „אני לא התחנפתי אליך.” דווקא משפט זה הדגיש את ייחודיות הדברים שנאמרו: "אצלי אתה לא מצטרף למניין... זה שולחן ערוך ...!" הרב בחר לומר את האמת בבהירות וביושר, ללא התחנפות וללא ויתור, מתוך נאמנות מוחלטת להלכה ולדרך התורה. גם כאשר הדברים אינם קלים לשמיעה – הם נאמרים בכבוד, בצלילות ובאחריות. ראיון שממחיש כיצד אמירת אמת נקייה משאירה רושם עמוק ויוצרת כבוד אמיתי (הרב אמנון יצחק בראיון אחד על אחד אצל אלעזר שטורם ערוץ TOV).
כבוד הרב היקר, ב"ה עכשיו זכיתי לצפות בראיון, לראות לא רק לשמוע וכל רגע התמוגגתי ושמחתי באיזה רב זכינו לדבוק כמה חוכמה ושנינות. קןדם כל אין מתאים יותר מכבודו להביאו לערוץ שהמראיין כינה אותו ״קול האמת״ אכן רבנו הוא הוא קול האמת שאפשר להשתמש בדמות רבנו כלוגו ״האמת״ שנשמע 40 שנה + ויישמע לנצח אמן. לא צריך להיות מומחה בשפת גוף להבחין איך הרב יושב נינוח בשילוב ידיים שנשאל שאלות והתשובות נשלפות במהירות, שנינות, חינניות בחדות מיוחדת במינה בחיוך ובחן שהשי"ת חננו… מצא חן בעיני ה׳. רק איש אמת כרבנו יושב נינוח ורגוע… כי רק איש אמת שמדבר מהלב שפיו וליבו שוים יושב רגוע מחייך ושולף תשובות חדות כמו תער... זה אחת הסיבות מיני רבות שגרמו לי לדבוק ברבנו כשפגשתי לראשונה ביוטיוב… שעונה בשלוף 40 שנה לאלפי שואלים שמפתיעים בשאלות והתקלות לכאורה, נסיונות שווא להתקלות יותר נכון… …ולא שהרב יודע את השאלות מראש ומסוננים גם עבורו מראש בפתקים חחח חחח ב"ה הרב עומד אמיץ חזק ובלי פחד מול כל שאלה שתשאל כי אמת יש אחת!!! המראיין סיכם את זה ב 4 מילים, כששאל את רבנו על ספייקס (ספק) והרב ענה ״ספק זה עמלק״ - ״אי אפשר להתמודד איתך״ ב-4. המילים האלה המראייין סיכם את עוצמתו של הרב את החוכמה והבינה והשכל החד והחריף שהשי"ת חננו... שאף אחד לא יכל ולא יכול ולא יוכל על רבינו "בֵּן פֹּרָת יוֹסֵף בֵּן פֹּרָת עֲלֵי עָיִן" (בראשית מט, כב). אלפי מיליוני סרטונים של שו״ת ביוטיוב יעידו על כך שכל מי שניסה לקנטר, להפיל, לבלבל, לעצבן, לנסות להוציא מריכוז וכו' וכו' את רבנו לא צלח והשואל חזר הביתה עם זנב בין הרגליים… רק יחידי סגולה מצליחים בכך... יה"ר ברכת ה׳ עליך תמיד תהיה ..ותמיד תמשיך להיות ״וְאִם תּוֹצִיא יָקָר מִזּוֹלֵל כְּפִי תִהְיֶה״ (ירמיה טו, יט) קול השי"ת מדבר מגרונך... תודה לכבודו על כל הפרשנות והניתוחים על טראמפ וכו׳ שבזכותו ובזכות פרשנותו מצליחה להבין מה קורה בעולם, מי נגד מי. כל ראיון כזה גורם לשמןח יותר להפנים יותר לעכל יותר (לא מובן מאליו אף פעם) זכות נפלה בחלקנו שאנחנו דבקים בך, בדרכך, בשעורייך בכל! יהי רצון שנזכה תמיד לדבוק באיש יקר וחשוב לעם ישראל בכלל ולנו בפרט... המושיע הפרטי שלנו, שנשתל מלמעלה עבורנו כדברי הגדולים שמעידים על רבנו! וכמו שהרב אמר פעם לבחור בשו״ת שאמר לרב ״איפה אנחנו ואיפה אתה הרב בעולמות העליונים, פה אנחנו זוכים איך שהוא...' והרב ענה; ״אבל יש עצה מי שיידבק בי יש לו חלק ממה שאקבל שם״ יהי רצון שנקבל ולו פיסה... שהשי״ת תמיד אוהב אותך! ותמיד תמצא חן בעיני השי"ת ...חן חן תמצא, חן חן מצא! תודה על שעה ורבע של ראיון של אושר! ישר כוח ועלה והצלח ביתר שאת ועוז אמן (הרב אמנון יצחק בראיון אחד על אחד אצל אלעזר שטורם ערוץ TOV).
כבוד הרב שליט"א. חזק ואמץ!!! השאלה של המראיין על קורח והשוואתו לשואה השאירה אותו בהלם עם התשובה של כבוד הרב על התיקון של 24,000 תלמידיו של רבי עקיבא! יה"ר שהמראיין יחזור בתשובה. אשרינו שזכינו שיש לנו רבי כזה! (הרב אמנון יצחק בראיון אחד על אחד אצל אלעזר שטורם ערוץ TOV).
ב"ה סיימתי לצפות בראיון כולו – ראיון מרגש, מעשיר ומעורר לב. ניכרת הבנה רחבה ועמוקה בכל נושא שהוצג, ותשובות בהירות ונוגעות, הנאמרות מתוך יישוב הדעת ואמונה פשוטה. דברי הרב בביאור שיטתו של רבי יואל מסאטמר זצ״ל בסוגיית הציונות נאמרו בעומק ובאחריות, מתוך נאמנות לדרך התורה. במיוחד בלטה האמירה הברורה כי כל הנהגת השי"ת מדויקת ומכוונת, ודברים אלו נאמרו בכזו בהירות עד שהם מסירים ספק ומחזקים את האמונה. לאורך הראיון ניכרת הנהגה של סבלנות, אהבת ישראל וברכה – כדוגמת הנהגתו של משה רבנו ע״ה, שבירך את העם גם מתוך קושי. למרות אתגרים ומניעות, הרב ממשיך במסירות להאיר את עיני הציבור ולהרבות חיזוק ואמונה. זכות גדולה לעם ישראל שזוכה להנהגה כזו (הרב אמנון יצחק בראיון אחד על אחד אצל אלעזר שטורם ערוץ TOV).