מכת ברד | הרב עמנואל טולדנו

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

אמרנו כבר בדרשה הקודמת,

בפרשת בארה יש שבע מכות.

אז אנחנו כבר דיברנו קצת על השש מכות הראשונות,

דצח עדש.

עכשיו מתחיל ברד,

זה מהקטגוריה השלישית,

שזה כי אין כמוני בכל הארץ.

למען תדע.

עכשיו, אנחנו רואים בברד

דבר מעניין.

שפרעה,

אחרי הברד,

הוא ביקש שיתפללו ויפסיקו את הברד

ואת הקולות.

מעניין מה שכתוב כאן.

ויאמר השם אל משה,

השכם בבוקר והתייצב לפני פרעה,

ואמרת אליו, כה אמר השם אלוקי העיוורים,

שלח את עמי ויעבדוני.

כי בפעם הזאת אני שולח את כל מגבותיי אל לבך,

ובעבדיך ובעמך.

בפעם הזאת, איזה פעם?

בברד.

בעבור תדע כי אין כמוני בכל הארץ.

אז מה פירוש המילים את כל מגבותיי?

אין לי בך.

זה רק מכה אחת.

מה זה הפעם הזאת? על מה זה חוזר?

רש״י אומר,

רש״י אומר,

למדנו מכאן שמכת בכורות

שכולה כנגד כל המכות.

אבל מי דיבר עכשיו על מכת בכורות?

מייד אחרי זה,

מייד אחרי זה,

עוד אחד מסתולל בעמי ובתישראל, הנה אני אומר, תן מחר.

כעת מחר ברד.

אז יש כאן הגאה של רבנו תם,

שאומר, לא לקרוא לזה מכת בכורות,

מכת ביכורות.

מכת ביכורות. הרי הברד

הרס את כל הצמחייה שהתחילה כבר לתת פירות.

התחלה, ביכורים.

לפי שכל זמן שזה עשב,

כמו התבואה, כמו החיטה.

כל זמן שזה עשב,

החיטה והקוסמת לא ניקו,

כי הפילות הנה,

כי עדיין הם עשב. עשב רך מקבל ברד, לא קורה לו כלום.

מתי זה כן מזיק?

למשל, הסעורה שכבר עשתה גבעולים.

הגבעול הוא קשה,

אז בא ברד כמו אבן, שובר אותה.

אבל על העשבים, תזרוק אבן,

לא יקרה כלום לעשבים.

אז הרבנו תם מגיע ברשי.

לא מכת בכורות, מכת ביכורות.

מה זה ביכורות?

הרי על ידי הברד אנשים גידלו, למשל,

גפנים,

גידלו,

והתחיל, ברוך השם, התחיל קצת

לנבוט ולהיות פרי,

והנה בא ברד, חיסל כל הזמן ומצפה מתי שיגדל בשלמות,

כדי שיקטוף את זה.

והנה בא ברד, חיסל את הכול.

כל מה שהיה ביכורים, חיסל.

וזה כואב לעם יותר מן הכול.

למה? כי בלי אוכל, לא יהיה להם מה לאכול.

טוב,

אבל מה הפשט? למה זה נקרא כל מגפותיי?

הפסוק אומר,

כי בפעם הזאת אני שולח את כל מגפותיי אל ליבך.

ראיתי בספרו של הרב הצדיק רבי שלום, שהוא אדון זכר צדיק לברכה.

רב שולם מביא, אבל באמת מצאתי גם בספר כלי יקר שהוא מפרש ככה.

הוא אומר,

למה זה כל מגפותיי?

כי לפני

הברד כבר היו שש מכות.

דם, צפרדע, כינים,

ערוב, דבר שער, והוא לא זז, הוא ממשיך.

עוד אחד מסתולל בעמי.

אתה מעכב את עמי

מלשלח אותם? לא, לא מזיז אצלו כלום. הוא לא רואה.

הוא לא רואה שהשם נותן לו מכות כאלה.

הוא לא מפנים אותם.

יישר כוח.

הוא לא מפנים אותם.

אבל ידוע מה שאמרו חז״ל,

לא נבראו רעמים אלא לפשט בהם עקמומיות שבלב.

עכשיו, הרי עם הברד,

היו רעמים.

ואיזה רעמים? עוד מעט נסביר.

רעמים, היו קולות.

וכשהוא ביקש

ממשה רבנו שהתפלל שיפסיק,

בעיקר הוא ביקש

ורמיות קולות וברקים.

הקולות זעזעו אותה.

הקולות, אני תכף אסביר מה היה בקולות האלה. זה רעמים.

ידוע

שאצלנו, בנוהג, מצוי.

יש ברק, הברק מייד מגיע לאיפה שהוא יכול להגיע,

הוא מייד מגיע, כי מהירות האור 300,000 קילומטר בשנייה.

אתה מדליק, תדליק פה גם זרם חשמלי. תדליק פה ונורה תהיה באמריקה, זה יגדליק.

מייד.

אתה רואה היום.

למהירות האור, מיד רואים את הברק.

אבל הרעם,

שתי דקה אחרי זה.

תלוי.

תלוי במרחק

של הרעם. איפה הייתה ההתנגשות של העננים שגרמה ברק ורעם?

הרי הברק זה פיצוץ כזה, זה משהו חשמלי שם בין העננים.

זה גרם פיצוץ וזה גרם גם רעש.

אבל הרעש מגיע לאוזן

הרבה יותר לאט ולא כל כך מהר כמו האור.

לכן תמיד מי שחכם יכול למדוד לפי ההפרש שבין

הברק לרעם ידע איפה הייתה ההתנגשות של העננים.

איפה זה היה.

אם למשל הרעם

הוא במרחק של עשרה קילומטר,

אז אתה יכול למדוד, זה יהיה.

אחרי שתי דקות

אתה יכול לשער את זה. אפשר לעשות על שבונות או לא?

עוד לא העמקתי בזה לעשות ניסיון.

זה אפשר.

כלפונים.

אבל במצרים הרעמים לא היו מרחוק.

בכל ארץ מצרים היה ברד.

אז ברקים, קולות וברקים.

ממש כתוב בכל ארץ מצרים.

אז היה הרעם על הראש.

אם פה יש התנגשות, אז הרעש הוא כזה חזק.

אם הוא בא מעשרה קילומטר רחוק,

אז הוא נחלש הכול.

לא שומעים את כל הרעש

שבאמת עשה הרעם.

אבל אם אתה על ידו,

רעש, אני פעם, זה היה לי מעשה עם ניסיון מה...

ניסיון. כשהייתי לומד בפוניף, כשהייתי בחור,

וישבנו במיטה, שלושה במיטות,

והיה רעם מעל הראש.

הרעם הזה,

כל הבחורים

כמעט ניתקו מן המיטות,

כי המיטות התחלו לזדעזע מרוב הרעש.

גם הקירות כמעט רעדו.

מה זה רעש?

הרעם הוא קול חזק,

אבל תלוי מאיפה הוא.

מאיפה הוא. אם הוא מרחוק, אתה לא תשמע אותו בכל העוצמה שלו.

אבל אם הוא ממש על הראש,

הרעם הוא חזק מאוד.

עכשיו, היות במצרים,

היה ברד בכל ארץ מצרים,

וגם אז מלא היו רעמים בכל ארץ מצרים, על הראש של כולם.

כל אחד באזור שלו היה התנגשות של עננים שגרם ברק ורעם.

וזה מזעזע את האדם.

ממש עכשיו במצרים, זה היה שבעה ימים,

היה ברק.

אולי פחות-קצת,

כי משה התפלל שיפסיק.

אז היה,

וזה היה כדי שיפנימו את המכות כולן.

על ידי הברד זעזע להם את הלב שיתחילו להרגיש.

קיבלנו כבר שש מכות.

אוי איזה מכות,

דם, צפרדע, כינים,

ערוף,

שיחין.

ערוף, שיחין, עדש,

ואהב ברד. ברד זה השביעית.

זה השביעית והשישית.

דם, צפרדע, כינים,

ערוב,

דבר, שיחין.

שיחין זה שש.

וברד זה השביעית.

אז עכשיו על ידי הקולות נכנס בליבו, זה מה שכתוב, אני שולח את כל המגפות האלה בך.

המכות שעברו והמכות שיבואו, מכות בכורות תבוא,

אתה כבר תתחיל להרגיש את זה טוב.

אחרי שזעזע לך את הלב,

והרבעמים מיישרים את הלב.

אינני שולח את כל מגפותיי אל ליבך ובעבדיך אל ליבך, ליבו של פרעה,

ובעבדיך ובעמך.

בעבור תדע כי אין כמוני בכל הארץ.

אז ואנחנו רואים

אחרי כן,

הברד היה הברד.

הברד

הרי היה לפני עשר שנים, אני חושב,

היה בבנגלדש, היה בכל העיתונים, אני ראיתי את זה בעיתון.

היה ברד,

כדור השלב, הקרח

היה שוקל קילו, כדורים של קילו,

ונופלים מגובה של שש קילומטר בעננים,

מן העננים נופלים,

והם נופלים במהירות עצומה.

זה כוח אדיר. אם זה נופל על בהמה או על אדם, הורג אותו.

זה קילו,

זה לא משנה אם זה קילו מעפר או קילו ממים קפואים.

זה אבן חזקה.

גם האבנים

שהביא הקדוש ברוך הוא

במלחמה של יהושע,

כשכל

המלכים התאספו להילחם עם יהושע כשהוא כבש את העי,

או לפני,

כשהוא כבש את העי, או כשהוא בא לכבוש את העי.

אז כתוב, הוא המשיך,

אחרי שכבש את העי, המשיך להילחם עם,

והם ברחו,

והקדוש ברוך הוא הוריד עליהם אבנים, השליך עליהם אבנים.

אומרים המפרשים, זה לא אבנים מעפר.

איפה יש אבנים בעננים?

יש, אבל כדורי ברד היו.

כדורי ברד.

אבנים מקרח, זה הורס.

וגם פה,

עכשיו, פה כתוב שהברד הזה כבד מאוד אשר לא היה

כמוהו במצרים מיום היווסדה מאז שנוסדה מצרים ועד עתה.

ובאמת, בוודאי שהברד הזה היה יכול לשבור בתים.

אני מבין שכאן, גם כן היה,

גם בבאר שבע לפני,

לפני,

לפני שש-שבע שנים,

היה בבאר שבע בסוכות ברד.

כל כדור היה כגודל של ביצה.

וגם הרס

לא שובר בתים,

אבל כאן כתוב שלא היה ברד כמוהו בכל ארץ מצרים,

ובמדרש כתוב גם בכל העולם.

אז אני מבין שזה היה ברד

ברד

גדול.

הכדורים היו גדולים, זה הרס.

בטח הרס בתים. למה לא מוזכר שהרס בתים?

למה לא מוזכר שהרס בתים?

אולי היו בתים חזקים?

ממה חזקים?

לא היה להם בטון.

אז חבר, מה חזקים?

לא יודע.

קורות, אולי קורות של עץ, ועליהם עפר.

אני ראיתי, טוב, ראיתי בחידושי מרן אריזה לוי,

שאומר שהגזרה הייתה

לא שהבתים הגינו עליהם.

הרי הירי לדבר השם הניס את כנראו לתוך הבתים.

הוא הציל את ה... שלא ימותו.

לא בכלל שהבתים מגן,

אלא שבבתים לא ירדים ברד. הוא מדייק מן הפסוקים שהברד היה רק בחוץ, בשדה,

מי שנמצא בשדה.

אדם, בהמה.

אבל מה, בבית לא הייתה גזירה.

ולכן הבתים לא נהרסו.

זה לא נפל על הבתים.

איך שיהיה, אנחנו,

והברד היה,

אומרים חז״ל, הפסוק אומר, ואש מתלקחת בתוך הברד.

הרי הקרח

הוא שקוף.

הקרח,

אם יש אש בתוכו,

אתה רואה את האש.

כמו הגרעין של הרימון.

הגרעין של הרימון, אתה רואה בתוכו את החרצן.

את העצם הזה שזה גידל את הרימון.

גם פה היו יכולים לראות

אש בתוכו.

ולפעמים הייתה אש,

יורד כדור אש, ובתוכו קרח.

פעם ככה, פעם ככה היה.

זה כתוב, ותהלך אש ארצה.

זה ברד משונה.

ברד משונה. מלבד שהיה כדורי ברד חזקים,

היה גם אש, והאש היה שורט.

ומצאתי באמת בספר תהילים כתוב,

ויך גפנם

עם הברד?

בספר תהילים, ע' ח'.

יש לך ספר תהילים?

ושכמותם בחנמל.

מה זה שכמותם בחנמל?

השקמה זה עץ חזק.

אז הגפנים, הגפנים והענפים שלהם,

כל הגפן הוא חלש.

הגפן הוא מאוד צר, מאוד דק.

מה ברד שובר אותו.

אבל יש השקמות, שקמה,

זה עץ חזק.

כמו אני רואה ברחוב בן יעקב, יש

עצים בצדדים.

אתה רואה שהם חזקים.

לא יודע מה זה, איך, לא ראיתי,

לא יודע מה זה השקמה.

להכיר בעצים. זה שקמה, זה ארז,

זה ברוש, ברוש אני יודע מה זה.

אבל מה זה שקמה?

אבל על כל פעם שקמה הייתה חזקה.

אז איך הוא שבר אותה?

הוא שבר, לא על ידי הברד שהרביץ בהם,

זה הוא שבר את הגפן, את הגפנים.

אבל השקמה,

השקמה כתוב בה חנמל.

מה זה חנמל?

הקרח, הרי השקמה היא רחבה,

יש לה גזע רחב.

אז נזל על זה, נפל על זה הקרח.

והתמלא הרבה קרח,

מרוב הכובד

נשברה השקמה.

לא מהמכה, כי זה חזק מאוד.

אולי הענפים

של השקמה נשברו,

אבל הגזע נשאר עומד,

כיוון שהוא חזק וגם,

אבל הוא היה רחב,

ואז התמלא קרח,

והמשקל של הקרח

הרס את בחנמל.

זה כתוב.

הנה,

ויהפוך לדם מעוריהם ונוזליהם בלשטיון.

ישלח בם ערוב ויאכלם וצפרדע ותשעיתם.

יהרוג בברד גפנם ושיקמותם בחנמל.

מה זה בחנמל?

זה בחנה

ומל.

על ידי שהכובד נחתך.

מה זה מל?

כמו מילה.

חותכים.

נחתך ה...

עכשיו,

אנחנו רואים כש...

פרעה,

וישלח פרעה ויקרא למשה ולאהרן.

ויאמר עליהם,

חטאתי הפעם אדוני הצדיק ואני ועמי הרשיים.

העתירו אל השם ורב מיור קולות האלוהים.

מספיק, די ועותר,

קיבלנו קולות.

מיור קולות אלוהים

וברד.

ואשלחה אתכם לא תושימו לעמד.

ויאמר אל משה ויאמר אליו משה

והצאתי את העיר

אפרוס את כפיי אל השם.

הקולות יחדלו, העיקר הקולות, הקולות כל הזמן,

אתה יודע מה זה? לשבת

תחת רעמים על הראש,

ולא אחד.

אחד אחרי השני.

כל השבעה ימים.

זה שיגע אותם.

הקולות יותר הזיקו להם,

לאנשים, ליבול, זה הברד הרג.

הקולות לא מפריעים ליבול,

לצמחים, אבל לאנשים הקולות,

הקולות הרסו אותם.

ועל זה הוא אמר לו,

אמר לו,

בסדר, מחר לא יהיה יותר ברד.

למען תדע כי לשם הארץ.

ועל זה כתוב אחרי זה,

ויצא מוישה מעין פרעה

את העיר, לא יהיה רצה להתפלל בעיר של עבודה זרה.

ויפרוס

כפיו אל השם

ויחדלו הקולות.

והברד, ומטר לו ניתח ארצה.

אומר השי, שאפילו הכדורים של הברד

נעצרו באמצע, באוויר, לא הגיעו עד הארץ.

היום למדתי, כששמענו את הקריאה,

אז אנחנו רואים שבצפרדעים

וגם בערוב

ובברד

הצפרדעים הוא ביקש פרעה.

אומר לו משה רבנו,

תגיד לי איזה שעה אתה רוצה.

מחר, הוא אמר לו מחר.

אמר לו, למתי עתיר?

למתי? לא, לא כתוב.

מתי אתפלל, לא למתי, לא כתוב מתי אעתיר.

מתי אתה רוצה שאני אתפלל? לא.

אני אתפלל מיד.

אבל לאיזה שעה אתה רוצה שנעצור?

אמר לו, מחר.

אמר לו, בסדר, נגיד בשעה עשר בבוקר,

יפסיק.

בשעה עשר בבוקר

התחסלו הצפרדעים.

מתו הצפרדעים, הפסיקו לקרקר,

והם עשו מזה ערימות-ערימות.

בבתים, חומרים-חומרים.

אחרי כן, גם

בארוב,

גם כן הוא התפלל.

הוא ביקש שיתפללו עליו,

וברגע שהתפלל משה,

נפסק הארוב.

מחר.

מה נפסק הארוב?

מען תדע כי השם הוא האלוקים.

גם שמה כתוב,

אני באמת היום שמעתי,

התפעלתי לא רק מהמכות, גם זה עיקר.

איך הקדוש ברוך הוא הביא למשל אהרוב?

הוא אסף את כל החיות.

באו כולם למצרים. בדרך כלל חיות לא נכנסות לעיר מיושבת.

אתה רואה, פה אין לנו חיות.

אפילו תלך לצפון,

על יד הרי רנמרים,

מראש שניר וחרמון.

מעררי נמרים. שם זה אזור של נמרים, וגם בעין גדי יש נמרים.

אבל הם לא נכנסים ליישוב, הם מפעדים גם.

החיות.

ביישוב ייתנו להם מכות.

יגרשו אותם, אז הם לא באים.

וכאן נכנסו כל החיות למצרים.

ערוב גדול, ערוב.

הרבה סוגי חיות נכנסו.

ונחשים.

ואולי גם עופות.

הרי למשל הנשר

הוא טורף גדול.

הנשר. ראיתי בסרט

איך שהנשר רואה למשל שועל למטה, יורד אליו.

ועם המקור שלו,

הוא נותן לו מכות במקומות המסוכנים,

ואוכל אותו.

הוא גם כן אוכל רק בשר.

כמו שהאריה והנמר

והזאב אוכלים רק בשר.

גם הוא אוכל רק בשר.

עופות. יש עופות שאוכלים רק בשר.

בשר, או ראיתי העורבים למשל, הם אוהבים.

אגוזים הם אוכלים.

הפנים של האגוזים.

זה חלבון, הם מחפשים חלבונים.

אז גם כן, אני לא יודע אם עופות היו בערוב.

אולי ערוב זה רק חיות

על האבשה, אבל לא עופות.

וכמו שרבנו התפלל,

נפסק למחר, נפסק הכול.

גורשו כל החיות ממצרים.

לא נשאר אף אחד.

כתוב.

גורשו כולם.

מי גירש אותם?

אז משה התפלל. אז מה, מה, איך התפילה שלו?

מה הפירוש?

רואים פה שיש אלוקים.

הוא התפלל לאלוקים, ואלוקים זה מי ששולט בכול

ומנהל את הכול.

וככה אני התפעלתי מההפסקות,

מהתפילות של משה, וככה היה.

איך פתאום הלכו כל החיות?

כולם יצאו ממצרים.

בא הרוב, הנה.

ויאמר אנוכי אשלח אתכם

רק הרחק לא תחזיקו,

לא תרחיקו ללכת, עתירו בעלי.

ויאמר משה,

הנה אנוכי יוצא מעמך,

ועתרתי אל השם ושר הערוב מפרעה מעבודו ומעמו.

מחר

רק אל יוסף ואל פרעה עד תל

לבלתי שלח את העם.

כתוב אחרי זה,

ויעש השם כדבר משה,

ויעש הר יערוב מפרעה מעבודו ומעמו, לא נשאר אחד.

כל כך הרבה חיות שבאו למצרים והיה להם אוכל במצרים.

עדיין זה עוד לא היה דבר.

עדיין הדבר הרג

את

הסושים, ההמורים, ויד השם הייתה

הסושים וההמורים בבקר ובצום. דבר כבד מאוד.

מתו מן הדבר, אולי תגיד, הלכו, ייעשו בגלל שאין מה לאכול, לא.

הערוב הוא לפני הדבר.

הערוב דבר שחין.

אז בזמן הערוב היה מה לאכול לחיות, מה הם בורחים?

רואים שיש אלוקים ששולט בחיות.

הוא שולט בהם.

וגם בדבר,

הוא הביא את חיידקי הדבר,

עכשיו שילק אותם,

מה שמת, מת.

אבל יותר לא נפגעו.

בהמות אחרות עוד לא נפגעו.

לא כולם נפגעו.

אני מתפעל מזה כאן, אני רואה, שמעתי את הפרשה.

אני רואה שיש אלוקים.

זה מה שצריך ללמוד מהפרשיות האלה.

אתה רואה שיש כוח

ששולט בכל הטבע

והוא מנהל את כולם.

כמו שאמרתי בשיעור הקודם, החיידקים של הדבר,

גם כן הוא שולט בהם.

אתה רואה, כשנכנס

עגל

של ישראל לרפת של המצרים,

כל הבהמות של המצרי גוססות.

והעגל של היהודי לא נפגע.

למה?

החיידק לא טורף מעצמו.

יש לו ציווי לטרוף.

אתה רואה כאן.

גם כל דבר, גם הדומם,

הברד ירד,

הפסיק אותו באמצע, נשאר תלוי באוויר.

אה, יש כוח המשיכה.

הקדוש ברוך הוא שולט בטבע.

הוא שולט בטבע.

וזה, רואים שיש אלוקים. מי יכול לעשות דברים כאלה?

מי יכול לעשות להביא ברג, להביא רעמים?

מי יכול לעשות את זה?

רק אלוקים.

ואחרי כן לסלק את זה,

וכן בערוב, בצפרדעים.

היי,

אני אומר הפסוק שאמר משה רבנו בפרשת ואתחנן.

אתה חילות להראות לפניי.

אתה חילות להראות את עבדיך אשר מי יעשה כגבורותיך וכנפלאותיך.

בפרשת ואתחנן. כשיתפלל משה רבנו שייתן לו לעבור את הירדן.

הוא לא הסכים לו.

אבל על כל פנים, הלשון, איך הוא התפלל?

אתה חילות להראות את עבדיך גודלך ואת ידך החזקה.

אשר מאל בשמיים ובארץ,

אשר יעשה כמעשיך וכגבורותיך.

אין מי שיכול לעשות את זה. רק אלוקים.

אז רואים שיש אלוקים.

יש לו דרישות מפרעה שישלח את העם.

הוא מקשה את ליבו עד שקיבל

את המכה האחרונה הכי קשה בשבילו,

לא בשביל האיכרים.

האיכרים קשה להם שאין להם מה לאכול.

והברד

ההרבה

לא השאיר להם שום עשב, שום דבר ירוק.

העיקר, הדבר,

לחזק את עצמו שיש בורא עולם.

אני סיפרתי פעם סיפור, בטח, היה פה מזמן,

היה פה ברמת אלחנן.

זה סיפור שרבי יצחק זילברשטיין, השם ישמר הוא,

הוא סיפר.

הייתה שם משפחה

שהיו צריכים לחתן את הבת שלהם.

אבל הייתה להם סבתא,

סבתא, לא עלינו, הייתה חולת סרטן.

והם מאוד רצו שהיא תהיה נוכחת,

תראה בשמחת נכדתה.

אבל זה היה, לפני סוכות

אמר להם הרופא שהיא תחיה רק עד סוף החג.

עוד שבעה, ארבעה ימים, עוד שבעה, שמונה ימים היא תחיה.

אז הם רצו,

ניסו אולי למצוא התר לעשות חתונה בעולם העניין.

אסור להתחתן בעולם העניין,

שנאמר ושמחת בחגיך ולא באשתך.

אז למצוא התר, לחתן אותה ביחול המועד,

זה לא קל.

זה נגד הגמרא והשולחן ערוך.

הם חשבו למצוא איזה התר.

בסוף רבי יצחק זילבשטיין לא מצא התר.

אבל אמר להם, יש לנו פה גדול,

גדול בתורה, קוראים לו

רבי מיכאל פיינשטיין,

זכר צדיק לברכה.

הוא היה גר ברמת אל-חנן.

הוא היה...

טוב, אז עלו אליו

לשאול אותו אם יש אפשרות להתיר.

שמע את הבעיה,

אמר, אין שום פתרון,

כי זה נגד ההלכה, לא נוכל להתיר.

אבל יש עצה אחת.

נתפלל לקדוש ברוך הוא שייתן לה חיים גם אחרי החג,

וחתונה תהיה אחרי החג.

הם קבעו חתונה אחרי החג.

אז אמר אני, התפעלתי מן הסיפור

של רבי מיכאל, זכר צדיק לברכה,

רבי מיכאל

זכר שיש אלוקים.

הוא זכר שיש בורא עולם.

אתה רואה,

בני אדם יש להם צרה,

הם לא הולכים ישר לבורא עולם לשאול.

הולכים לרופאים, הולכים לזה, לזה, לזה.

עד שלא מוצאים שום עצה, אז פונים לקדוש ברוך הוא.

זה לא טוב.

למה? כי לא, אין לה חדור בליבם האמונה שיש בורא עולם שמנהל את העולם.

אם היה חדור בליבם

שבורא עולם מנהל את העולם,

שהוא עשה ועושה ויעשה לכל המעשים,

אז היו פונים ישר אלי הקדוש ברוך הוא.

למה להלכת

לכל מיני...

אלא שאין אמונה וזה, העניין של יציאת מצרים,

גם לפרעה, כדי שידע שיש אלוקים,

לא הוא האלוה.

יש אלוה.

בעולם

שמנהל את העולם.

וגם בשביל ישראל עצמם,

וידעתם כי אני השם.

כך כתוב גם ב...

ועכשיו,

עכשיו, כבר היה יציאת מצרים, מזמן,

עכשיו אנחנו צריכים להתחזק,

לדעת שיש אלוקים שמנהל את העולם.

הרי כמו שאמרתי,

גם בשיעור הקודם,

על העיתוי.

הנה, כאן הוא נותן לו,

תגיד מתי אתה רוצה שיפסיק.

אמר לו,

בשעה עשר מחר בבוקר.

בדיוק בשעה עשר נפסק.

מי עשה את זה? משה.

משה, יש לו כוח לעשות דברים כאלה.

שיפסיק הברד, או שהערוב יסתלק.

יגורש הערוב כולו.

מי יכול לעשות דברים כאלה? רק מי שולט עליהם.

הקדוש ברוך הוא שולט

שליטה מלאה על כל הברואים

ועל כל הטבע.

הוא משתמש בטבע לתת מכות.

משתמש בטבע.

אפילו החושך,

מאיפה הביא הקדוש ברוך הוא החושך? אומרים, מן הגיהנום.

הביא, הקדוש ברוך הוא שולט.

גם בגינם הוא שולט.

על הגינם גם כן, ואין שם

את החושך הביא מן הגינם והיה ערפל שחור.

ואתה ממסס את ה...

זה לא, וימש חושך כתוב.

זה לא סתם כמו פה בלילה.

אז אין אור.

אבל החושך הוא לא ממשי.

אבל שם היה חושך ממשי.

כי הביא ענן,

ענן שחור.

והעננים, אפשר למסס אותם.

אומנם אתה רואה, כמובן,

אני מבין, כשמטוס

עולה בתוך הענן.

כשאתה רואה, יש יום מעונן והמטוסים נוסעים.

אבל הם נוסעים, עולים מעל העננים.

אבל כשנכנס לתוך הענן, בטח

שזה מעכב את ה... את ה... את הטיסה.

מעכב אותה קצת, לא כמו באוויר,

באין כלום.

גם האוויר

מעכב את הטיסה. הרי כשרוצים במטוס להגביר את המהירות,

הם עולים יותר,

ששם האוויר יותר דליל,

וככה הם נוסעים יותר מהר.

אז בעננים בוודאי יותר קשה.

בעננים זה ממשי יותר.

לא, לא, לא נוסעים כל כך,

לא טסים שם, נוסעים.

אז כאן הים והים יש חושך.

אתה רואה, לראות שהבורא אילון,

אני מאמין שהוא עשה ועושה ויעשה לכל המעשים.

הוא שולט בכל ישות הבריאה,

והוא מנהל את הכל בידיעתו,

כמו שאומר הרמב״ם, מתוך שיודע את עצמו,

יודע את הכל.

כי הוא נשמה של הבריאה.

כמו שאדם,

עם הנשמה שלו הוא מרגיש כל חלק עם הגוף, כמו שאמרנו בשיעור הקודם,

אז גם הקדוש ברוך הוא יודע כל מה שהולך בעולם,

מתוך שהוא מכיר את עצמו ומכיר את העולם.

רבי חנניה בן העקשי עומר רוצה הקדוש ברוך הוא לזכות את ישראל לפיכך חירבה להם תורו ומזוז שנאמר ה' חווה סמאן צדקו ויגדיל תורה ויאדיר.