מה יעשה אדם וינצל מן התאוות? | הרב אמנון יצחק
תאריך פרסום: 04.05.2018, שעה: 07:45
לשיעור הקודם: 'מידת ההסתפקות בעולם הזה' - לחץ כאן
לשיעור הקודם: 'מידת ההסתפקות בעולם הזה' - לחץ כאן
\n
- - - לא מוגה! - - -
\nנציב יום הפעם בעילום שם
הוא מוקיר
תודה רבה לבורא עולם על עשרה נסים שעשה עמו
ועל כל שנייה ושנייה שהוא חי
ומתפלל לזכות לתשובה שלמה ולעשות נחת רוח לבורא עולם. אמן.
המשך לאתמול,
בסוכות תישבו שבעת ימים, כל האזרח בישראל ישבו בסוכות.
סוכה היא דירת ערעי
והיא בחינה של ביטול היש של העולם הזה.
בחינה זו
היא שישיג האדם שאין שום קביעות בעולם הזה.
ואדרבה,
כל תאוותיו והנאותיו
חולפות עוברות
וגם כל מחשבות האדם
שלפיהן יוכל לבסס את עצמו בחיים מסודרים לדורי דורות,
דמיונות שב הם.
ההשגה הזו,
להשיג את מה שאמרנו עכשיו, זו ידיעה שכלית.
זה גם אומות העולם יכולות לקלוט,
שהעולם הזה ערעי,
וכל הדמיונות שאדם מתבסס בעולם הזה זה הבל ושקר נטעה.
זוהי בחינה תחתונה שבעניין הסוכה.
זאת אומרת, ממצוות סוכה
כל אחד יכול להבין את הדבר הזה,
מה מטרת הסוכה, מה מקופל הרעיון בה.
זו בחינה תחתונה בעניין הסוכה.
גם אומות העולם יכולות להשיג זאת.
וההכרה הזו מצויה אצל כל בן דעת.
הרי החיים מוכיחים ששאיפות העולם הזה אהבל הן.
רק השאיפות הרוחניות
מביאות לידי אושר ושמחה.
על כן,
במצווה זו
ינסה הקדוש ברוך הוא את אומות העולם בביאת המשיח,
שתינתן להם בחירה מחדש.
כי אין הקדוש ברוך הוא בא בטרוניות עם הבריות,
כמו שמובא
בעבודה זרה בית.
על כן,
נותן להם את המצווה הזאת, מצוות סוכה,
שהגדר שלה כבר מושג אצלם בידיעה השכלית.
כמו שהסברנו,
שכל אחד יכול להבין שהעולם הזה
הוא לא בר-קיימא.
והניסיון שהוא ייתן להם בסוכה
בא לברר אם אומנם מכירים הם את האמת הזו בשכלם.
אם הם באמת מכירים בזה בשכלם,
השאלה אם הם משיבים אותה אל הלב שתגיע לידי מעשה.
על כן, כשנתקלים הם בצער וקושי,
מייד כל אחד מבחד בסוכתו ויוצא.
וזאת למה? כי אין להם את הנקודה הפנימית
המסוגלת לישראל,
המתבטאת בשמחת מצווה,
לשמוח גם באפשרות
של ביטול היש.
אה,
כמה ישראל שמחים ומשתוקקים
לחג הסוכות.
ואם חלילה יורד גשם,
איזה צער מצטערים שלא יכולים ליישב בסוכה
ולחוג את החג ולקיים מצוותיו בסוכה.
ואילו הגויים
לא יעמדו בניסיון.
יהיה להם קצת חם,
יבעטו בסוכה,
וייצאו. טוב, מילא אתה יוצא, מצטער, פטור, למה בעיטות?
זאת אומרת, גם ההשגה השכלית שמבינים,
של ביטול היש,
שהעולם הזה זה עין,
כשזה מגיע לשפת המעשה לקיים, הם לא עומדים בזה.
בסוגריים,
כל אחד יבדוק את עצמו אם כל מה שהוא יודע הוא מקיים.
מה שהוא משיג בהשגה שכלית ופשוט לא, וברור, והוא גם אפילו דורש על זה,
האמון קיים.
הנה אמרו ריבותינו, זיכרונם לברכה,
שסוכה היא בחינת ענני הכבוד
שליוו את ישראל במדבר.
וענני הכבוד באו בזכות אהרן.
בזה מבואר עניין סוכת שלום.
קוראים לסוכה, סוכת שלום.
כי מידתו של אהרן אוהב שלום
ורודף שלום.
אבל לכאורה צריך עיון.
מה הקשר
בין מידת השלום
ובחינת ביטול היש?
שזו הדרגה התחתונה בסוכה.
ביטול היש.
אתה יוצא לסוכה,
אתה מבטל את הדירת קבע שלך, אתה מבטל את היש, את העולם הזה.
אז מה הקשר בין מידת השלום לביטול היש?
בזוהר, בפרשת אמור קג,
מביא עוד בחינה נוספת בזה, ואומר שם.
ענני כבוד בזכות אהרן.
שכתוב בספר במדבר י״ד,
אשר עין בעין נראה אתה, אדוני,
בעננך עומד עליהם,
ובעמוד ענן אתה הולך לפניהם יומם,
ובעמוד אש לילה.
נראה. אז הזוהר אומר, אשר עין בעין נראה,
נראה זה אותיות אהרן.
אשר עין בעין נראה אתה, אדוני.
הרי שעין בעין,
ראייה בהירה מאוד בגילוי של השם יתברך,
זו בחינת ענני כבוד והיא גם הבחינה של אהרן,
שמידתו, מידת השלום.
והעניין הוא שביטול היש,
ראייה בהירה
בשלום
קשורים כולם זה בזה.
לא תיתכן
מציאות שלום,
אלא רק בביטול היש הגשמי.
היינו,
בראייה בהירה מאוד
שאין ערך לכל השאיפות,
רק לשאיפות רוחניות.
כי כל זמן שבני אדם שואפים למטרות גשמיות ואנוכיות,
אי אפשר שיהיה שלום ביניהם.
כי כל אחד רוצה מה שיש לחברו,
וכל מה שיש לחברו ממעט את רשותו הוא.
על כן מוכרחים תמיד לבוא ליבדי תחרות ומריבות
ומחלוקת.
תראו, אחד רוצה לעשות איזו מרפסת.
כבר קופצים על המלשינים לעירייה וכו'.
מה אכפת לך שיהיה לו?
אתה היית רוצה, לא הייתה בעיה.
אבל שהוא יעשה, למה לא?
וכן על זה הדרך.
כאילו נוגס לו מחייו.
זה כמו כשמניחים עוגה לפני
מספר אנשים,
כל מי שלוקח פרוסה,
המתבונן, הוא רואה שהוא לוקח מהחלק שלו, כאילו.
הוא ממעט.
העוגה מתמעטת.
כשהוא רואה עוגה שלמה,
אז כל זמן שהיא שלמה הוא רגוע.
אבל כשמתחילים לאכול,
אתם רואים, כשיש בר וחתונה,
איך כולם מתנפלים שם וממלאים את הצלחות והכל שיספיקו לקחת לפני האחרים.
אז זה אומר שמה? אי-אפשר שלום כשאתה כל-כולך גשמי.
כי תמיד אתה תראה שמישהו מתחרה איתך על חשבונך,
השיג יותר על חשבונך,
עד שאפילו המציאות שלו תפריע לך.
אם הוא לא היה, הייתי רגוע עוד יותר.
אבל כששואפים כולם למטרות רוחניות אמיתיות,
אז תיתכנת אחדות ושלום.
כי ברוחניות אין הגבלות,
ואין אחד מצר לחברו.
זה לא על חשבונך?
שום דבר לא לקח לך.
אם הוא עושה מצוות, אם הוא החכים, אם הוא הכול. אתה יכול לקנא, כן.
אבל לקחת על חשבונך, הוא לא לקח שום דבר.
ואדרבה,
כשמתרצל האחד
זה מקל לשני וגם מועיל לו,
וממילא כולם נוחים
זה לזה.
ושמחים תמיד זה בזה.
אני רואה פה,
כשאחד מהחבר'ה נותן דרשה,
והדרשה מוצלחת, והוא מגיש אותה יפה,
איך אנשים מאושרים כשזה אחד מהחבורה שלנו.
והם מוחאים לו כפיים,
ושומעים במחיות אם זה אמיתי או חרטה.
שומעים.
אז זאת אומרת, בדרך כלל אנשים שמחים כשיש ברוחניות עלייה,
ואחד מבני החבורה מתעלה.
לפיכך נקרא אהרון האושפיזין, אהרון כהנה קדישה.
הכהן הקדוש.
כי קדושה
זה עניין של פרישות.
וזה המקור שממנו נובעות מידות החסד
והשלום של אהרון הכהן.
כי פרישות זה ביטול היש.
אדם פורש מהנאות העולם הזה,
נקרא קדוש.
ממילא אם הוא פורש אז הוא לא נמשך לגשמיות,
רק לרוחניות.
ממילא יש לו מקום לעשות חסד עם אחרים.
כי הוא לא מפסיד בזה שהוא נותן משלו או דואג להם או משקיע את זמנו.
בגלל שהוא רוחני, ככל שהוא יותר רוחני אין לו בעיה לעשות,
לטובת הכלל.
אז לכן,
אהרון כהנה קדישה, כי הקדושה והפרישות הן המקור שממנו נובעות מידות החסד והשלום של אהרון הכהן.
עוד כתוב בזוהר שם.
כל האזרח בישראל ישבו בסוכות.
אומר הזוהר בלשונו,
כל מאן דאי הוא משורשה וגזעה קדישא דישראל.
אזרח,
מלשון זריחה,
אור,
גילוי.
כל האזרח בישראל
ישבו בסוכות.
תחות צילה דמהימנותא
תחת צלע אמונה.
ומאן דלתם מגזעה ושורשה קדישה דישראל,
מי שאינו מגזע ושורש הקדוש של ישראל,
לא יטיב בהוא,
ויפיק גרמי מתחות צילה דמהימנותא.
אז אחד כזה שהוא לא מהגזע הזה,
מהשורש הקדוש של ישראל,
לא יושב בסוכה ומוציא עצמו מתחת צלע אמונה.
כתוב,
כנען בידו מוזני מרמה,
דע אליעזר עבד אברהם.
אז הזוהר נותן לנו דוגמה.
אליעזר
הוא משורש כנען,
וכתוב, כנען בידו מוזני מרמה.
על מי מדובר הפסוק? על אליעזר עבד אברהם.
בתחזי, בואו ראה,
כתוב, אראור כנען.
ובגין דזכה כנען דא
לשמשה לאברהם
יטיב תחות צילה דמהימנותא.
בהיות שזכה כנען,
כנען זה, הכוונה לאליעזר, הכנעני הזה,
המקולל הזה,
הארור הזה,
לשמש את אברהם אבינו,
ישב תחת צל האמונה.
המאמין הגדול, אברהם אבינו,
זכה למיפק מההוא לתיידית לתייה.
זכה לצאת
מהארור
שהוא היה מעורר.
ולא עוד אלא דכתיבה, יאמר בוא, ברוך אדוני.
לבן קיבל אותו ואמר לו, בוא, ברוך אדוני.
זאת אומרת, יצא מגדר ארור ונכנס לגדר ברוך.
מסביר הזוהר הקדוש,
דקול מאן דיאטי וטחות צילאדים האמנותא אכסין חרו ליה בלבנוי לעלמין.
ומאן דאפיק גרמא אכסין גלותא ליה בלבנוי.
אומר הזוהר הקדוש, כל מי שיושב תחת צל האמונה
זוכה לחירות
לו ולבניו לעולמים.
ומי שמוציא עצמו
ונוחל ויורש גלות,
לו ולבניו.
זאת אומרת, מי שנמצא בצל האמונה
ומבין שהעולם הזה זה הוואי,
זה ערעי,
אין לו קיום,
והוא מכניס את עצמו לסוכה,
לערעי, ויודע שזה הקבע,
שהכול זמני,
לא רק לשבעה ימים,
הוא יודע שהחיים זה הכול ערעי.
אדם כזה
חי בצל האמונה,
אדם כזה יש לו חירות,
אדם כזה,
לא שולטים עליו נגעי העולם הזה והמידות
הלא-טובות,
אדם כזה יכול לחיות בשלום עם כולם,
אדם כזה מאושר, לא חסר לו כלום.
אבל מי שמוציא את עצמו מהבחינה של סוכה,
הוא כל החיים שלו בגלות,
מעבודה לעבודה, מרדיפת הממון והכבוד והזה, וכל החיים שלו, הוא וזרעו,
כולם הולכים בדרכו,
מאבדים את חייהם,
מנסים להשתקע בעולם ושוקעים.
לפי מה שבהרנו,
הדבר ברור,
כי סוכה דירת ערעי,
והיא בחינת ביטול היש הגשמי,
וזוהי ראיית עין בעין,
זו ראיית האמונה בחוש, עין בעין,
נראה אתה, אדוני,
שזה בחינת הישיבה תחת סל האמונה.
ובסילוק השקר
והשאיפה לגשמיות,
מתגלה אור האמת.
אם אתה מסלק את השקר
ואתה לא שואף לגשמיות,
אז מתגלה לך אור האמת, שזה בחינת החירות.
כי אין לך בן חורין
אלא מי שעוסק בתורה.
אם אתה רואה אחד שיושב ועוסק בתורה, אתה יודע שהוא בן חורין.
למה? כי לא דוחק בו עניין העולם הזה. מה עם הכסף?
מה נעשה?
איך תתקדם? לאן אתה זה? איך תשלם חובות? איך אתה זה?
אתה רואה שבן אדם יושב
ולומד ולומד ולומד. רואים שהוא בן חורין?
אם לא, מה אתה רואה?
כמו תזזית כל הזמן.
בי, בי. לא, אין לי זמן, אני לא יודע. לא עכשיו, אני אחזור אליך. ביי.
מה זה?
משועבד.
אדם גלותי.
גולם ממקום למקום, מעבודה לעבודה, מעניין לעניין.
אין לו מנוחה.
פיזור הנפש.
השם יצילנו מפיזור הנפש.
וההפך, אחיזה בשקר. אם אדם אוחז בשקר,
אז האמת אצלו בגלות.
וזה בחינה של ארור,
מקולל.
וזה מתגלה בעבדות.
הוא עבד עבדים.
וגלות בעולם הזה, אין לו מנוחה.
בילקוט שמעוני,
פרשת אמור, סוף סימן תרנג.
מצינו.
למה אנו עושים סוכה אחרי יום הכיפורים?
לומר לך שכן אתה מוצא בראש השנה,
יושב הקדוש ברוך הוא בדין על באי העולם,
וביום הכיפורים הוא חותם את הדין,
שמא יצא דינן של ישראל לגלות.
לאור מה שהקדוש ברוך הוא שקל את המעשים,
אפשר שיתחייבו גלות.
על ידי כן עושים סוכה בגולין מבתיהם לסוכה,
והקדוש ברוך הוא מעלה עליהן כאילו גלו לבבל.
איי, איי, איזה הנחות הקדוש ברוך הוא עושה.
אבל אם בן אדם באמת הבין ויצא לסוכה,
והבין את הרעיון שבעצם העולם הזה ערעי,
והוא ממשיך את הבחינה של סוכה באופן קבוע,
אז באמת הוא כבר נפטר מגלויות בין המדינות. תראו, יש אנשים מסכנים, הוא אומר, אי אפשר להתפרנס פה בארץ, אתה יודע מה, אני נוסע לקנדה,
אני נוסע לאוסטרדיה, אני נוסע להיות קנגרו,
אני... מה האנשים?
כתוב ועיני כסיל בקצה הארץ.
הוא חושב, אם הוא ייסע לשם, אז שם הוא ימצא פרנסה. מי נותן פרנסה?
הקדוש ברוך הוא אזן את העולם כולו.
ראית פעם נמלה אמרה, אני עולה למטוס באל-על, יש לי מקום,
אני טסה לאמריקה,
פה אין מספיק חיטים למצוא, אני
חייבת לעבור מדינה.
שמעת דבר כזה?
אין דבר כזה. למה אין דבר כזה?
כי הוא אזן את הכול בכל מקום, בכל מקום.
מה,
הוא לא יכול לזון אותך פה? אתה נוסע לחוץ לארץ.
איי, איי, איי.
כן, אבל עובדה,
כשהייתי בארץ הרווחתי גרושים והגעתי לארצות הברית, תראה איזה סכומים אני מקבל.
יצר הרע רוצה
שתשתקע שם, תישאר בגלות, תמות שם, יקברו אותך בין הגויים.
אוה,
איזה תרגיל הוא עשה לך.
איך אתה יכול לסמוך על הקדוש ברוך הוא? אתה לא רואה שהוא לא מפרנס לך פה? אין לו, אין לו, כנראה נגמר לו.
הצ'קים כבר זהו, קפצו לו.
הוא לא יכול לתת לך אתה.
אז אתה חייב להסתדר לך. בוא, בוא, אני אקח אותך. בוא, בטיסה, אסתדר לך גם איזי ג'ט.
יאללה, כרטיס זול,
תגיע לשם, יש לך חבר שם, הבטיח לך, והכול בסדר, יהיה בסדר.
שם אני אסדר לך, אין בעיה. תתקע שם ותגיד, לא, אני הולך רק וזה, זה, זה, ואני מייד חוזר. נכון? כולכם אומרים שם הגולים מארץ ישראל.
אנחנו כבר חוזרים השנה, שנה, בעזרת השם.
תפלל עלינו, תפלל עלינו.
איי, איי, איי.
איזה אדם מסכן.
אתה לא סומך על הקדוש ברוך הוא.
אבל אם תבוא הגאולה, אז אתה רוצה לבוא.
אני רוצה לבוא.
מה, שמעתי שבארץ ישראל גלה המשיח.
אני רוצה לבוא.
חפש אותי בנרות.
חביבי, כתוב שם בישעיה כ',
שאלה שירצו לבוא, 90% ימותו במדבר העמים.
לא יגיעו.
ועוד בעשירייה,
בהייתה לבער. גם בעשירית, בהייתה לבער.
זה לא פשוט בכלל, לא פשוט.
כל זמן שעוד יש לך בחירה לעלות בשעה טובה, תעלה.
או כמו אלה שרוצים לק...
עבר בארץ ישראל, ותבואו ותטמאו את ארצי,
את אדמתי.
איי איי איי, לחיות עם הגויים
אצל שרי מעלה של הגויים.
לחיות בארץ ישראל לא, למות כן,
כמעט כמו בלעם.
ותהיה חרדי כמוהו.
איי איי איי איי, ביאור העניין,
כי הפירוד באחדותו יתברך
הוא עבודה זרה.
הפירוד בין בני אדם
הוא בא מכוח נטילה.
למה יש פירוד בין אנשים?
כל אחד רוצה ליטול,
כל אחד רוצה לחטוף משל חברו,
ומדמה שמה שיש לחברו ממעט את שלו.
עד כדי שעצם חברו בעולם מעיק לו.
זה גדר של שנאת חינם,
וזה מביא לידי גלות.
והעונש הזה של הגלות הוא התיקון
לשנאת חינם.
כי בהיותו בגלות על כל פנים,
אין לו קביעות בעולם הזה.
אז הוא יכול להסתפק במצבים של גלות, גם זה מה יש.
אין לך מקום קבוע, אתה בגלות.
ובהכרח מתבטל כוח הנטילה במידת מה, זה התיקון שלו.
אם אתה לא יודע לבטל את הנטילה פה,
ייתנו לך לגלות,
ואז ממילא
תהיה לך פחות דרישה לנטילה, כי מי אתה בכלל? אתה רק הגעת, מה אתה, מה?
אתה באת להשתלט פה?
איך מסתכלים על אדם זר, כאילו, הלו, הלו, שלא תנגוס לנו פה עכשיו, תבוא, ת...
עזוב.
ועל ידי כך
הוא מתקרב לצד ההתאחדות.
מה הפירוש?
עכשיו הוא מוכרח להתאחד, הוא מחפש קהילה יהודית
בחוץ לארץ,
הוא רוצה זה שיקרבו אותו.
אה, כשהיית פה,
אז אתה היית נוטל.
יש לי קביעות, מי? אל תיכנס לתחום שלי.
אבל כשאתה גולה,
אז אתה בדיוק הפוך, אתה כן רוצה להיכנס לתחום שלהם, כי אחרת מה, תצאר לבד.
גולה ואף אחד לא מקבל אותך?
אתה רוצה שיפצחו את הידיים, יקבלו אותך.
אז אתה, במקום נוטל,
רוצה עכשיו לקבל, לקבל, לקבל,
ואז אתה מוכן להתאחד עם כולם, אתה מתפשר,
אתה לא מעמיד כל מיני דברים, כי אתה יודע שאתה זר.
אתה זר, אתה גולה, אתה ערעי פה.
ועל ידי כך הוא מגיע להתאחדות.
ככה מצוות סוכה
היא בחינת ביטול היש.
כולם שווים.
יש לו ענפים,
יש לו קצת ככה אזכך, יש לו כמה מחיצות.
כולם אותו דבר פחות או יותר,
וזה מביא לידי התאחדות ושלום בין בני ישראל,
ועל ידי זה זה מציל מגלות, כי לא צריך גלות.
אם כבר הלכת לפה,
וכולם פחות או יותר שווים, סוכה יותר, סוכה פחות, אבל זה לא הפרשים, זה שקלים, כאילו, זה לא מאות אלפים, מיליונים.
הבדל.
גם עשיר יש לו סוכה.
אז זאת אומרת,
זה גורם להתאחדות.
אז לא צריך את הגלות בשביל לגרום להתאחדות,
כי הסוכה עצמה כבר עשתה את זה.
איזה פטנט הקדוש ברוך הוא עשה.
מצוות סוכה
היא גם מצורפת עם מצוות ארבעת המינים,
שגם ארבעת המינים זה עניין של התאחדות של עם ישראל,
כמו שאמרו חכמים זיכרונם לברכה.
פרי עץ הדר, אלו ישראל,
וערבי נחל, אלו ישראל.
כך ישראל, יש בהם בני אדם שאינם לא בעלי תורה ולא בעלי מעשים.
אמר הקדוש ברוך הוא לאבדן, אי אפשר.
אלא יעשו כולן אגודה אחת,
ואין מחפרין, אלו על אלו.
העניין הוא שנדון לכף זכות
את אלה שאין בהם לא טעם ולא ריח.
החילונים,
לא טעם ולא ריח, לא תורה ולא מצוות.
והם זוכים על ידי זה שהם נעשים כלים
למצווה זו של לימוד זכות.
ובזה מתאחדים הכלים
עם המשתמשים בהם,
וזה הגדר של צירוף ארבעת המינים ביחד, כי כל אחד
הוא כנגד אחד מישראל.
יש בעלי תורה, יש בעלי מעשים טובים,
יש אתרוג בעל תורה ומעשים טובים, יש ערבה, לא מעשים טובים ולא תורה.
אז כנגד כל הסוגים בישראל, לוקחים אותם באגודה אחת במנענעים לפני השם.
אז הוא אומר, המכתב מאליהו,
שעצם זה שדנים לכף זכות המסכנים האלה,
אז זוכים שהם נעשים כלים
ללימוד זכות.
אז הקיום שלהם גם כן מאפשר לנו ללמד זכות.
בקהילות פז,
בשופר,
לא רק מלמדים זכות,
הופכים אותם להיות בעלי זכויות,
מקרבים אותם ממש, הופכים אותם לבעלי תשובה.
אז הם כלים
שגורמים לזיכוי הרבים,
לא רק ללימוד זכות,
אלא לזיכוי הרבים.
זה גורם להתאחדות.
וכן כתוב,
כי בסוכות הושבתי את בני ישראל
בהוציאו אותם מארץ מצרים.
צריך לדעת שהקדוש ברוך הוא לא הושיב את עם ישראל בסוכות במקרה.
זאת אומרת, מאיפה יביא להם? מה יביא להם?
עכשיו הם במדבר, צריך להביא להם סוכות.
לא, אצל הקדוש ברוך הוא אין דבר כזה בדי עבד, כאילו, לא הייתה ברירה, אז הם במדבר,
אז הוא סידר להם סוכות.
אין דבר כזה אצל הקדוש ברוך הוא.
היה יכול להושיב את כולם בארמונות.
את כל העולם הוא ברא במאמר.
מה היה להגיד?
ארמונות.
מה היה להגיד?
הרי את כל העולם הוא לא אמר עולם.
הוא ברא אותו בהא.
באות הא.
מה זה אות הא? זה האות הכי קלה לבטא.
ה.
לא צריך להגיד אלף,
בית,
גימל.
איזה עבודה.
ה.
ה.
ה.
ה.
נהיה כל העולם.
כל העולם נהיה בהא.
הבעיה להגיד
אה
מניע ארמונות.
אין לו בעיה.
זה לא במקרה שהוא הושיב אותנו בסוכות.
אלא את עיקר גדר ביטול היש הוא רצה ללמד אותנו.
לבטל את היש. אני יכול לתת לכם ארמונות.
אני רוצה שתשבו בסוכות.
סוכת שלום.
הסוכה הזאת עושה שלום, התאחדות.
למה? כי יאה עניותא לישראל.
העוני
לישראל אין יותר נאה ויאה ממנו לעם ישראל.
העוני.
למה?
כי אין לך חומריות,
רכושתניות
לעולם הזה, תאוות, חיפוש כל הזמן, רדיפה.
עני, מה עוד צריך, חצי פרוסה, שתי פרוסות, לא משנה.
מה יש?
יאללה.
הייתה ועידה עכשיו בדבוס,
בגור,
עשו התרמה גדולה מאוד, מיליונים.
מישהו אמר לי, בוא, בוא, נלך לשם. אמרתי לו, מה קרה?
הוא אומר, יש שם עשירים וזה, באים כל אחד,
מינימום 100,000
דולר סן.
מינימום.
זה בשביל להיכנס לסעודה.
אמרתי לו, לא הבנתי, למה אני צריך ללכת לשם?
אני יותר עשיר מהם.
מסתכל עליי.
אמרתי לו, אתה יודע מה יש לי?
יש לי זחוג ומיונז
ולחם.
מה אני צריך עוד?
יש להם זחוג.
אין להם זחוג.
עשירים. אבל זחוג אין.
איי איי איי איי איי.
אז זאת אומרת, הקדוש ברוך הוא הושיב את עם ישראל בסוכות.
למה הוא הושיב אותם בסוכות?
הוא הושיב אותם בשביל ללמד אותם את הנושא הזה של ביטול היש בעולם.
וכיוון דיאא,
אז צריך לשאוף.
לזה.
יא איי עניותא לישראל.
צריך לשאוף לזה.
סיפרתי פעם שהייתה אימא אחת שהתפללה על הבן שלה שיהיה עני.
כל האימהות הסתכלו עליה.
כולם מתפללים שהיא עורך דין, שהיא אינה פרנסה, שהיא עשיר.
והיא מתפללת שהוא יהיה עני.
שאלו אותה למה היא מתפללת שהוא יהיה עני.
אז היא אמרה,
ככה אני בטוחה שהוא יהיה קרוב לקדוש ברוך הוא.
עשיר צריך את הקדוש ברוך הוא? הוא מסודר, יש לו הכול. הוא פונה אליו. מה? מבקש ממנו מה? מה מבקש?
עני? כל הזמן העיניים שלו לבורא יתברך.
יא איי עניותא לישראל.
ההושבה בסוכות
היא הגדר של יציאה ממצרים.
ובלי בחינה של סוכה, שזה ביטול איש,
אז עדיין נמצאים במצרים הרוחנית.
אתם רואים שכמה פעמים ביקשו
דור המדבר לשוב למצרים, לקביעות של מצרים, לקביעות.
עם השומים והבצלים והאבטיחים,
זכרנו את הדגה
וכו' וכו'.
הגדר הזה של סוכה
הוא השמירה לרוחניות,
שזה בחינה של ענני כבוד.
עין בעין נראה השם.
ובזה דווקא משיגים את הגדר של האושפיזין הקדישין.
בספר טעמי המצוות לרדב״ז, במצוות סוכה,
הוא מביא מחלוקת ריבי יהודה וחכמים.
האם סוכה דירת קבע
או דירת ערעי?
מה צריך?
שהסוכה תהיה בחינה של
דירת קבע או דירת ערעי?
והוא מבאר שם
שסוכה דירת קבע
למאן דאמר,
זה בחינת סוכה מלעילה לטאטה, מלמעלה למטה,
וסוכה דירת ערעי זה מיטאטה לעילה, מלמטה למעלה.
והוא מסכם,
ואלו ואלו דברי אלוהים חיים בטעמם.
זה אומר הרדב״ז.
מה ביאור לדבריו?
יש, בחינת ביטול היש
שבאה מלמטה למעלה.
איך זה?
על ידי עבודת האדם.
אדם לוחם עם יצרו
וכובש דרגה אחר דרגה ביגיעה בעבודת השם הפנימית שלו,
ומלמטה למעלה הוא מצליח להגיע לביטול היש.
כשהיש זה חרטא לרדוף אחרי היש, היש, היש, לא נגמר היש הזה.
אז הוא מבטל את כל היש.
אך ישנה דרך אחרת,
והיא גדר, אתה נותן יד לפושעים.
זה דרך שהשם חונן
את הדעת של האדם בהתעוררות מלמעלה,
נותן לו שהשם יתברך, משפיע לו מחשבות אמת
לתוך השכל.
ואפילו בהיותנו קבועים עדיין בתוך העולם הזה,
מעורר אותנו לחשוב שהעולם הזה ערעי
ולשאוף לגילוי רוחני.
פעולת עבודת המחשבה
היא בשני אופנים,
ששומרת
מיצר הרע.
כמו שאמר הרמב״ם, זיכרונו לברכה,
מה יעשה האדם
ויינצל מן התאוות?
אלף דולר אני נותן למי שאומר את התשובה בשלוש מילים.
מה יעשה האדם
ויינצל מן התאוות?
שלוש מילים שאמר הרמב״ם.
חמש אלף דולר.
תם זמנכם.
אמר הרמב״ם,
מה יעשה האדם ויינצל מן התאוות?
ירחיב דעתו בחוכמה.
אם אדם עסוק בחוכמה,
איפה יש לו זמן לתאוות, לשטויות, להבלים.
התאווה הכי גדולה, הכי גדולה שיכולה להיות בעולם, זו התאווה לחוכמה.
תוירא, תוירא, תוירא.
זו התאווה.
ירחיב
דעתו בחוכמה, יינצל מן התאוות.
אבל כל מי שפורש מן החוכמה, מה קורה לו? מייד שורה עליו רוח שטות.
כי כל הזמן, או שאתה חושב
חוכמה,
או שאתה חושב שטות.
לחשוב, אתה כל הזמן חושב. אין רגע בלי מחשבה, גם בשינה.
אין רגע בלי מחשבה.
כשאתה עסוק בחוכמה,
אתה משוחרר מהשטות.
עזבת את החוכמה, מה קפץ? שטות.
מה נעשה? לאן נלך? מי תלפן? מה נעשות? מה זה? אולי נאכל, אולי נשתה, אולי נעשה, אולי נטייל, אולי נדבר.
ישר מתחיל כל השטויות.
מה יעשה אדם
להינצל מן התאוות? נו, מה התשובה?
ירחיב דעתו בחוכמה. שווה היה חמשת אלפים דולר.
ועוד,
שעל ידי זה יוכל האדם
להכין את פתחו של מחט,
של ההתבוננות הפנימית,
שזה תחילת ההתפתחות הרוחנית.
אם אתה רוצה להתפתח רוחנית,
אומר השם, אם תפתחו לי פתח
כפתחו של מחט,
אני אפתח לכם.
אז זאת אומרת,
מתי אתה יכול לפתוח את הפתח?
כשאתה מתעסק בחוכמה, מרחיב דעתך בחוכמה,
אז אתה קודח כל הזמן
ועובר את הגשמיות ואת היש ואת היש ואת היש,
וממעט בו,
ואז אתה זוכה לבחינת סוכה,
ולא תצטרך גלות,
ולא תצטרך את כל הדברים,
ותהיה באחדות עם כולם,
ותהיה בשלום,
ותהיה כמו אהרן הכהן,
וזה מדרגה גבוהה מאוד בחינת ענני כבוד.
אה,
אשר אם ישראל מזיקה אותם הקדוש ברוך הוא,
והנחיל לנו חכמים כאלה גדולים שיכולים לפצח לנו את הקודים של העולם הזה.
המוסד פיצח את הכספת
של האיראנים,
והצליח להביא חצי טון
של מסמכים פרסיים.
וחכמינו זיכרונו לברכה פיצחו את הקוד של התורה והביאו לנו את כל הסודות
של הקדוש ברוך הוא ועולמו והעולם הבא.
נו,
למי צריך להכיר תודה?
לאלה שהביאו לנו את פיצוח הקוד העולמי,
לא הפרסי,
העולמי.
רבי חננין יום ברגשי אומר.
בסוגו זה ברוך זה קוד ישראל.
לפי כוח רבונו תורו ומצוות.
שנה אמור אדם ארץ למען שלא יגדיל תורו ויאדיל.
שלום, חזק וברכה לארגון, על הפצת התורה... כתוב 'בזכות נשים צדקניות נגאלו...' וכל כך חשוב בפני הבורא עניין הצניעות, וכמובן שארגון 'שופר' תמיד מפיץ ודיסקים וקלטות... זה יהיה חשוב לבורא כהקרבת קורבנות. בעזרת השם, הבורא יאהב את זה מאוד... כי אצל הבורא זה חשוב מאוד לצניעות... אז תשרה את השכינה, ותהיה יותר סיעתא דשמיא להביא את המשיח, וחזק על הארגון, חזק וברוך, ואשריכם עם ישראל, שנאמר שעם ישראל הם בישנים, רחמנים, גומלי חסדים, ויהי רצון שיבוא המשיח במהרה (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 8724*, בשלוחה 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).
כן, שלום וברכה, רציתי להודות לכם על התרומה של השלט. יש את השלט של חיזוק, לא לדבר בבית הכנסת. אנחנו בתל ציון. תלינו את זה בבית הכנסת. צילמתי את זה, ואז אשלח לכם, השם של הבית כנסת - פני אריה. תודה רבה ממש ישר כח! זה דבר טוב (לכתבה: עוד עשר שלטים הותקנו; אשקלון, בית שמש ותל אביב shofar.tv/articles/15616).
שלום וברכה לארגון 'שופר' הארגון הקדוש והחשוב, שזכה ומזכה את הרבים, מסתמא כבר למעלה מ-40 שנה ע"י פרסום שיעורי והרצאות הרב הגאון והצדיק רבי אמנון יצחק שליט"א, שכשחושבים על העוצמה של הפעילות ועל גודל ההשפעה עצמה של כבוד הרב שליט"א, כמה הוא זכה וזיכה את הרבים במשך עשרות שנים, ובעזרת השם עוד היד נטויה עד ביאת גואל צדק, הרי זה פשוט לא ייאמן. עשרות אלפים ומאות אלפים, ואולי גם יותר, של יהודים שחזרו בתשובה שלמה, וחלקם התחזקו בדברים מסוימים, כל אחד לפי מה שהוא, כל אחד לפי עניינו, הרי זה זיכוי הרבים, לכאורה הכי גדול שהיה ודאי במאה השנים האחרונות, או אולי אפילו יותר, אולי אפילו יותר, לא מכיר את ההיסטוריה, אבל ודאי מה שזכור לנו לא היה זיכוי הרבים בסדר גודל כזה, ואשרינו שזכה הדור שלנו ל: "אִישׁ אֲשֶׁר רוּחַ בּוֹ" (במדבר כז, יח) ואשר גמר אומר לזכות את עם ישראל, ולקרב את הגאולה על ידי הפצת התשובה בכל רחבי העולם, לעורר את עם ישראל לתורה, ליראת שמים, לשוב אל דרך השם בטוב טעם ודעת, בנעימות, וכמובן שהדברים שלו משפיעים לא רק על הרחוקים אלא גם על הקרובים, וכל מי שמאזין ושומע את ההרצאות ואת הדרשות שנאמרים ויוצאים מן הלב, זה ב: "טוּב טַעַם וָדַעַת" (תהלים קיט, סו) זה משפיע, זה מחלחל, ואני לא חושב שיש מישהו ששומע את הדברים ולא מתחזק וזה לא משפיע עליו. אה...!!! אני זוכר, לפני כ -20 שנה הייתי גר בבני ברק והייתי זוכה ללכת לשמוע את כבוד הרב שליט"א בדרשות בליל שבת, אני חושב שזה היה בבית כנסת 'אליהו הנביא' לא הייתי מוותר מדי שבת לשמוע את הדרשה, פשוט הייתי נמשך, נמשך "מׇשְׁכֵנִי אַחֲרֶיךָ" (שיר השירים א, ד) מבחינה כזאת של פשוט נמשך לדברים שנאמרים ויוצאים מן הלב, וההסבר לזה שהדברים כל כך משפיעים וכל כך מחזקים. זה פשוט שדברים 'היוצאים מן הלב!' יוצאים מן הלב הכוונה מבן אדם אמיתי שכולו אמת, וכל דבר הוא הולך עד הסוף בלי פשרות, כידוע לכל מי שעוקב אחרי כבוד הרב במשך שנים. הוא רואה איך שהאמת היא נר לרגליו, הוא לא מוותר על כל דבר, קטן כגדול, ואם יתברר לו משהו מסוים שזו האמת, אז הוא הולך עם זה עד הסוף בלי פשרות, והוא לא נרתע ולא חת מכל מיני מקטריגים ומלעיזים וכל מיני עניינים, ואין כאן המקום לפרט, כידוע. זה איש אמת, וכשאיש אמת אומר את הדברים, אז ממילא הדברים שלו הרבה יותר משפיעים מכל אחד אחר, כי ככל שהדברים הם יותר יוצאים מן הלב, הם יותר פנימיים, הם יותר אמיתיים, אז ממילא זה משפיע. זה ברור ומוחלט שזה ההסבר לזה. אין שום הסבר אחר. וממילא אשרינו שזכינו! לבן אדם שהוא אוהב ישראל ברמה כזאת, שהפקיר, פשוט הפקיר את כל חייו למען עם ישראל כבר עשרות שנים. והכל נובע מאהבה אמיתית לעם ישראל, כמו שכתוב, כידוע, בפרשת השבוע בפרשת קדושים "לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ" (ויקרא יט, יז) הם מפרשים את הסמיכות ב: 'כלי יקר' בפרוש רש"י ועוד. מה השייכות בין שתי הדברים? - כי אדם שהוא אוהב את החבר שלו, אז הוא מוכיח אותו, אכפת לו ממנו, הוא לא רוצה שהוא ירד לבאר שחת. אבל מי שרואה את חברו עובר עבירה והוא לא מוכיח אותו והוא לא מנסה להשפיע עליו בצורה הנכונה, כמו הגדרים של המצוות הוכחה, כמו שמבואר ברמב״ם (הלכות דעות, פרק ו') והוא לא מנסה להשפיע בדרך הנכונה - אז הוא לא אוהב, זה שנאה. מי שיכול לראות את חברו יורד לבאר שחת ולא מנסה להשפיע, זה פשוט שנאה. על זה התורה אומרת "לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ" אלא "הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ" וכידוע, שאומר היערות דבש, בחלק א', דרוש י' כמדומני, שהשנאת חינם שהייתה בזמן החורבן, זה התבטא בזה שלא הוכיחו זה את זה. הם יכלו לראות אנשים שעוברים עבירה, ולאף אחד לא היה אכפת מהשני, אף אחד לא הוכיח את השני, זו השנאה הכי גדולה. כי מי ששונא את חברו, אז אם אילו הוא לא מוכיח אותו, לא אכפת לו שהוא יירש גיהנום. ואצל כבוד הרב שליט"א רואים את ההפך הגמור, את ה: "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ" (ויקרא יט, יח) את אהבת ישראל העצומה, שאכפת לו מעם ישראל. ועל זה הוא הקדיש את כל חייו, ובעזרת השם ימשיך להקדיש עוד ועוד ביתר שאת וביתר עוז ובבריות גופא ונהורא מעליא, ויזכה לאריכות ימים ושנים, ונזכה לקבל איתו ביחד את פני משיח צדקנו במהרה בימינו, אמן. יישר כוח גדול גם על הקו הנפלא הזה, שמעביר את הדברים של כבוד הרב, וממשיך לזכות את עם ישראל. יישר כוחכם, חזקו ואמצו (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 8724*, בשלוחה 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).
שלום לארגון שופר, רציתי להגיד תודה לרבנו הגדול הרב אמנון יצחק שליט"א, המזכה הרבים הגדול שימשיך ככה בפעילות שלו. אני מאוד התחזקתי איתו, אני שומע אותו הרבה, ממש ממש מתחזק. ואני באמת אני חזרתי בתשובה, אני הייתי חילוני פעם, הייתי זה... בזכות הרב, הרב החזיר אותי ככה, החזיר אותי בתשובה וברוך השם, אז אנחנו רוצים ככה שהרב ככה נחזיר עטרה ליושנה, וימשיך עם כל המסע החיזוקים, גם בארץ, גם בעולם. בעזרת השם יבוא משיח צדקנו במהרה בימינו "וּבָא לְצִיּוֹן גּוֹאֵל" (ישעיה נט, כ) אמן! (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 8724*, בשלוחה 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).
שלום לארגון שופר, רציתי להגיד תודה רבה על כל הענקית, להגדיל תורה ולהאדירה ולהפיץ את דרך אבינו שבשמים לכל היהודים בארץ ובעולם. מחכים אנחנו מהרצאותיו של הרב שיחזרו בבחינת "חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם" (איכה ה, כא) ובעזרת השם שיהיה בהצלחה! (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).
ב"ה לפני שנתיים אני והבן שלי עשינו שבת בבית של האברכים שלך והתפללנו עם הרב - היתה שבת נפלאה (י.ע. בת ים).
ערב טוב לקהילת פז ויקרים, לכל משפחת קפז, לכל ארגון שופר, לאנשים המיוחדים שמאחורי באמת באמת השמות המיוחדים. אני אתחיל בשבח והודיה לבורא עולם. קודם כל נציג את עצמנו ... מנתניה, ברוך השם. עברנו לידת בית עם... המדהימה. ועם... שהתלוותה אליה, שתי מילדות עבריות כמו במצרים, הרגשתי פלא עצום, פלא הבריאה. הם הגיעו אליי ותמכו בי והיו פה, ולא האמנתי שאני אוכל לעשות לידת בית. אז תודה להשם יתברך, הם היו פה. זה פשוט היה מדהים. אז תודה רבה למילדות הצדיקות, ותודה רבה לרב שמעון, שהיה המוהל שלנו, וברוך השם, ילדנו בן צדיק בשם שילה דוד. ותודה רבה ל... על האוכל הטעים. ברוך השם, כל הדרך הזאת לוותה בכשרויות הנכונות, במוהל הנכון, ברוך השם, במילדות נכונות. אז תודה להשם יתברך. אני רוצה להגיד בראש ובראשונה שאנחנו מאוד מאוד מעריכים באמת את כל ה... רואים שיש ברכה של הרב אפילו בדברים שהם עושים, רואים שהם ממש מלווים בברכת הרב, כי ברוך השם, אנחנו יודעים שהרב שלנו, הרב אמנון יצחק, אז צריך לשמור אותו. אנחנו יודעים שכל מה שאומר השם איתו, אז ברוך השם, אנחנו רואים שהשם היה איתנו לאורך כל הדרך, אז תודה רבה, ומקווים באמת גם נעלה תודה באתר, בעזרת השם, בלי נדר, ושהקדוש ברוך הוא תמיד ישלח לכולם ברכה והצלחה לכל קהילות פז היקרים. אז תודה רבה, ונתראה בביאת המשיח הקרוב. ערב טוב (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*)..
שלום וברכה לקו החשוב, יישר כוח על כל המסרים, על כל השיעורים, על כל החיזוקים. רציתי לומר שבזמן האחרון הקשבתי לסדרה של יש ביטחון ויש ביטחון. שמעתי את כולם ומאוד מאוד מאוד התחזקתי. רציתי רק לדעת האם הרב קורא את השיעורים מתוך איזה ספר, והייתי מעוניין לדעת איזה ספר זה כדי להשיג אותו. אשמח אם תיצרו איתי קשר. תודה ויישר כוח על הכול (לכתבה יש בטחון ויש בטחון shofar.tv/articles/15699).
שלום וברכה, מדבר אברך ממודיעין עילית. אני רוצה להודות מאוד קודם כל למורינו הרב הגאון, הרב אמנון יצחק שליט"א, על השיחות המופלאות בכל פרשיות השבוע ובכל ההרצאות שהוא מוסר. דברי חיזוק מתאימים לכולם, גם לאברכים, גם למתחזקים, לכולם כאחד, וגם בעיקר לשירות הטלפון הזה של שופר, שופר קול (8724*), שניתן להאזין גם במכשירים כשרים, שאנחנו משתמשים בזה בדרכים, מחכים לאוטובוס, מחכים לפה, ובינתיים שומעים דברי תורה, דברי חיזוק. השם יעזור שתמשיכו הלאה לזכות את הרבים, והרב בעזרת השם ימשיך ביתר שאת וביתר עוז, עד ביאת משיח צדקנו. יישר כוח גדול (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).
לאחר 12 שנות ציפייה לילדים, הזוג זכה לבן זכר לאחר אמונה והתמדה בסגולות: הכנסת עגלה לבית, לימוד יומי ב"אור החיים" וסגולת "והגדת לבנך". למרות קושי וניסיונות – הישועה הגיעה, והם מודים להשי"ת וכן לרב שליט"א על הליווי והברכות (לכתבה סיפור הישועה לאחר 12 שנים - נפקד בזש"ק! shofar.tv/articles/15697).