טוען...

ליל שימורים מידת החסד

 תאריך פרסום: 05.04.2015, שעה: 09:06



5-4-15

"אמרו לה' להוציאם מארץ מצרים הוא הלילה הזה לה' שימורים לכל בני ישראל לדורותם". כתב הספורנו, ליל שימורים שהיה מצפה להוציאם, כי לא עינה מליבו, אבל לא מצא את ישראל מוכנים וראויים לגאלם עד אותו הלילה, ואותו הלילה היה משמר ומצפה כי חפץ חסד הוא, כאמרם ז"ל, שהקב"ה מחשב את הקץ.

הנה גילה לנו הספורנו שענין חישב את הקץ הוא ממידותיו יתברך, ממידת "כי חפץ חסד הוא", היינו שבכל עת גלותם הגם שלא היתה הגאולה יכולה להיות כי לא עינה מליבו, והעונש מוכרח, מידתו יתברך היא שיושב ומצפה לאותה הלילה של גאולה וזהו ליל שימורים הוא לה'.

אז לפי הספורנו אנחנו רואים שהקב"ה היה מצפה כל הזמן להוציאם רק ישראל לא היו מוכנים וראויים לגאולה עד שהגיע אותו הלילה. ולמה הוא היה משמר ומצפה? כי הוא חפץ חסד הוא, והקב"ה אמרו חכמים מחשב את הקץ, ז"א מחכה מתי הוא יוכל להתחסד איתם, וזה ממידותיו יתברך כי חפץ חסד הוא, כל עת הגאולה הגם שלא היו יכולים להגאל והעונש היה מוכרח, אז מידת ה' יתברך שיושב ומצפה לאותו הלילה של הגאולה, ליל שימורים הוא לה'. אתם יודעים מה זה להמתין 210 שנה, בורא עולם ממתין ממתין ממתין מתי יגיע הזמן.

רש"י אומר, ליל שימורים שהיה הקב"ה שומר ומצפה לו לקיים הבטחתו להוציאם מארץ מצרים. אז הקב"ה משמר ומצפה מתי הוא יוכל לקיים את ההבטחה, זה ליל שימורים.

והרמב"ן מוסיף, ואמר ליל שימורים הוא לה' כי שמר להם הדבר מן העת שגזר עליהם הגלות שיוציאם בלילה הזה בבוא הקץ מיד, כי בעיתה אחישנה, או טעמו ליל שימורים הוא לה' - שהוא שומר ומצפה לילה שיוציאם מארץ מצרים, כי הקב"ה מצפה לעת שיהיו ראויים להוציאם משם.

לומדים אנו בזה יסוד גדול במידותיו של הקב"ה, שגם באותה שעה שהוא יתברך אוחז במידת המשפט, הנה הוא רב חסד, העונש עם מידת כי חפץ חסד הוא, העונש הולך עם כי חפץ חסד, בדיבור אחד נאמרו, שגם בעת גזירת העונש חשקו ומגמתו כביכול להיטיב עם בריותיו, אלא שהחטא הוא הגורם והמעכב, כי לא עינה מליבו, האדם בעצמו הוא הגורם, שהקב"ה לא יכול כביכול להיטיב עמו, ויאחוז בידו מידת משפט. אמנם בכל זאת גם באותה שעה כל מחשבתו כביכול מתי תגיע השעה שיוכל כבר להיטיב, כבר בגזר הדין מחכה הבורא מתי אני כבר יכול לחזור להיטיב.

בכל עת גלותם היה ישוב כביכול ומצפה לאותו לילה שיוציאם מארץ מצרים, מתי תגיע כבר השעה שיוכל לגאלם, וכדי לצייר לנו את זה לשבר את האוזן, זה כאדם המחכה כל ימיו בכליון עיניים לשמחת בנו, שזו מגמתו ותקוותו ואליו תאוותו וחשקו עד כלות נפשו. כך הבורא יתברך יושב כל העת ומחשב את הקץ, מונה רגע לרגע ודוחק את השעה מתי תגיע כבר שעת הגאולה שיוכל לגאלם, כי חפץ חסד הוא. ורש"י פירש אמרנו, שהיה הקב"ה שומר ומצפה לקיים הבטחתו להוציאם מארץ מצרים, הוא מה שאמר לאברהם אבינו, וגם את הגוי אשר יעבודו דן אנוכי ואח"כ יצאו ברכוש גדול, בשעה שנגזרה גזרת הגלות על מה ששאל אברהם אבינו במה אדע כי אירשנה, באותה שעה ממש כבר חישב את הקץ הקב"ה שיוכל לגאלם, וגילה לו את העונש ובבת אחת גילה לו גם אתה שכר שיזכו בגאולה.

נצייר מלך בשר ודם מעניש את עבדו על איזה חטא שחטא לו, ובה בשעה מנחם אותו, אומר תנחומים על ליבו, ומבטיח לו שכר גדול ושינשא אותו לאחר הקבלה של העונש, הנשמע כזאת? שופט שפוסק גזר דין ומיד מבטיח הבטחות איך שהוא ישתחרר כמה שכר הוא יקבל ואיזה דרגה הוא יזכה, אין לנו מושג בדברים כאלה, לא שמענו דבר כזה. שופט מעניש גנב לחבוש אותו בבית האסורים, האם באותה שעה ידבר דברי פיוסים על ליבו? האם יאמרו לו עכשיו הריני מוסרך למאסר, אבל כשתצא אנשאך ואעניקך מכל טוב ותצא בכבוד מלכים, היוכל בשר ודם לקבל מושג במידת חסד כזו?

זוהי מידתו של הקב"ה, שבשעה שגזר העונש על אברהם אבינו "כי גר יהיה זרעך" מיד גילה לו את הגאולה ואת השכר, והיה יושב ומצפה כביכול בעת הגלות מתי תבוא אותה שעה, לא מצפה לראות איך הם יקבלו את העונש אלא מצפה מתי כבר יוכל לתת להם שכר, וזהו חישב את הקץ, ציור לענין זה של חישב את הקץ, מה זה הקץ? כדי ליתן שכר יוכל האדם להשיג מתאוותיו וחמדותיו, כשהוא מצפה ומחכה מתי יוכל ליהנות, שמה הוא יבין את זה היטב.

נו, תמיד לומדים  מדברי הספורנו ולא עומדים על דבריו מחמת שמשתבשים אצלנו המושגים לגמרי ממושגי התורה. עד שאנחנו מוצאים פסוק מפורש "ליל שימורים" שמלמד לנו את מידתו של הקב"ה כי חפץ חסד הוא, לא יודעים בו פירוש, לא נקלט במחשבה שזוהי מידתו יתברך. יודעים אנו תמיד שהקב"ה חישב את הקץ, ומישהו עלה על דעתו שבחישב את הקץ נכלל סוד כל כך גדול שהוא ממידותיו של הקב"ה? והכל משום שאין עולה על הדעת דבר שהוא ההיפך מהמושגים אצלנו, בשביל זה אנחנו נשארים בורים וריקים, מבלי שנוכל לכוון את דברי התורה על אמיתתם.

אדם שצריך לאוסרו בשלשלאות של ברזל כדי לעשות חסד, לא יאמר פירוש כזה בשום אופן, אלא אנשים לא רוצים לעשות חסד, צריך לקשור אותם בשביל שיעשו. כמה אנשים זכו לתת קמחא דפסחא למרות שזה חיוב ודובר על זה? ואפילו בראותו דברים אלו כהווייתם, לא יאמין לזה, וייחס אותם לדברי דרוש, זה דרשות, אנו הרי אין לנו ציור במידות האלה משום שכה נתרחקנו ממידת החסד עד שלא נבין.

ידוע מאמרו של האדמו"ר ז"ל בענין המלאכים, שהוצרכו להשלח אל אברהם בכדי להקל את צערו, משום שהיה צערו של אברהם אבינו במניעת ההטבה והחסד גדול יותר מצער המילה. האם נוכל להאמין דבר זה? האם יש לנו מושג בזה? שאברהם מצטער מזה שהוא לא יכול לעשות חסד, כי ה' הוציא חמה מנרתיקה, הוא מרגיש צער מזה יותר מצער המילה, ביום השלישי בן מאה, כואב, אחרי ברית מילה, זה בלי משככים כמו היום שיש, והצער שלא יכול לעשות חסד גורם לו צער הרבה יותר גדול מהמילה כי הוא יושב למרות הניתוח הוא יושב פתח האהל ממתין ומצפה, עד שמן השמים יודעים שאי אפשר להרגיע אותו רק אם ישלחו לו שלשה מלאכים מן השמים. זה חסד! אנו אין לנו שייכות למידת חסד כלל, ונתרחקנו כל כך מן התורה עד שיכולים להבינה.

זה הענין של בעל הבית דוחק, מה זה דוחק? בעל הבית דוחק, זו מהירות השכינה, מהירות זו היא מצד מידתו יתברך כי חפץ חסד הוא, מהירות השכינה שהיא מדלגת על ההרים מקפצת על הגבעות, היא מצד תאוותו ותשוקתו יתברך כביכול הבלתי תכליתית לעשות חסד, שמצד מידה זו אי אפשר לחכות ולהמתין אפילו רגע, כי בבוא הרגע המקווה אז בעיתה אחישנה, להיטיב עם הבריות, ואי אפשר להמתין כלל וכלל, זה "ובעל הבית דוחק", זהו הענין חפזון שכינה, מה שאמרו במכילתא בחפזון שכינה, ומה מבהיל הוא עבודת האדם שהוא צריך להתדמות לבורא לרוץ עם השכינה.

אין לנו מושג ואין לצייר בשכל איך זה בכח אנוש הענין הזה. זה אם נרצה לצייר אומרים למטומטם, אטום וסתום בשכלו, שילמוד בצוותא עם עילוי, איך זה מתחבר? איך זה מתחבר? אבל מכיון שציוה לנו הבורא יתברך "והלכת בדרכיו", ואנחנו בבחינת מטומטם לקב"ה שהוא בבחינת עילוי בדרך המשל, וזהו הענין שתפקידו של העבד המטומטם להשתוות לקונו העילוי, לילך עמו שווה בשווה ממש, וזה בודאי צריך לומר ביכולת האדם, כי איך אומרים לנו "והלכת בדרכיו" מצפים ומחייבים אותנו שנלך בדרכיו של ה', מה דרכיו? גם בשעה שהוא גוזר עונש הוא כבר מצפה מתי הוא יתן שכר. זה הולך עם חפץ חסד הוא, תמיד זה הולך ככה, הקב"ה רוצה להתחסד עם הבריות, ככה האדם צריך להיות במידתו של אברהם אבינו, לא יכול לסבול רגע בלי חסד שהוא עושה עם הבריות, לא יכול, אין צער יותר גדול מזה, הוא גם עוזב גילוי שכינה, הקב"ה ניצב עליו, נמצא איתו כשהוא חולה עוזב אותו והולך לקבל את האורחים, אתם שומעים. אם אדם היה לו גילוי אליהו היה הולך לבקר אורח שדופק בדלת? בורא עולם בכבודו ובעצמו והוא עוזב אותו בשביל שלשה ערביים עובדי עבודה זרה, חסד, חסד אין לאנשים מושג מה זה חסד.

הרי מצינו באדם הראשון מלאכי השרת לא הבחינו בינו לבין ה' יתברך, הקב"ה ברא את האדם בדרגה כל כך גבוהה עד שהמלאכים טעו בו, טעו בו,

יוצא לנו בזה הארה נוראה בגודל העבודה המוטלת עלינו, שצריך לרוץ ולמהר אחר השכינה, צריך לרוץ ולמהר אחר השכינה, כמה צריך לעמול לעבוד וליגע בזיעת אפיו. ומה גדלה ורבה עבודת האדם, שתכליתה היא לחפוז ולרוץ אחרי הקב"ה כביכול. נרדפה לדעת את ה', צריך לקיים "והלכת בדרכיו" כל הזמן להדבק במידותיו של הקב"ה, זו עבודה אבל אנחנו מחוייבים בה, וגם אם אנחנו מגדירים את עצמנו בבחינת מטומטם אצל עילוי אנחנו יכולים, שהרי מעיקרו של אדם הראשון הוא נברא בצלם אלקים עד שטעו בו ממש, ואמרו לו קדוש מלאכי השרת.

זה הבחינה שנמצמאת בכל אדם, בצלם אלקים עשה את האדם, אז אדם יכול להגיע למדרגות גבוהות ביותר, אבל אם הוא ייצמד לדין - והלכת בדרכיו, מה הוא אף אתה, זה אלי ואנווהו - ואני הוא, ז"א יש באפשרותו של האדם, ירגיל עצמו חסד ועוד חסד, חסד ועוד חסד, חסד ועוד חסד, להתחסד עם הבריות, וגם רואים שאפילו הקב"ה עונש, אם אדם חולה או אדם סובל ה' מצפה כבר מרגע הראשון מתי הוא יגאל מצרותיו מהבעיות מהיסורים וכו'. אז לדעת שהקב"ה חומל ומרחם, אבל מה לעשות שאנחנו מכריחים אותו לפעמים לענוש אותנו, להגלות אותנו, לצער אותנו, אבל זה לא הוא, זה מעשינו הרעים, והוא מאותו רגע שהוא מוכרח ממתין מתי יוכל בעיתה אחישנה, דוחק אותנו בחפזון שכינה להיטיב לנו תמיד אמן ואמן.

רבי חנניה בן עקשיא אומר, רצה הקב"ה לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצוות שנאמר ה' חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר

  •    שיתוף   

הכרת הטוב לרב שליט"א

  • 06.05 18:40

    שלום, חזק וברכה לארגון, על הפצת התורה... כתוב 'בזכות נשים צדקניות נגאלו...' וכל כך חשוב בפני הבורא עניין הצניעות, וכמובן שארגון 'שופר' תמיד מפיץ ודיסקים וקלטות... זה יהיה חשוב לבורא כהקרבת קורבנות. בעזרת השם, הבורא יאהב את זה מאוד... כי אצל הבורא זה חשוב מאוד לצניעות... אז תשרה את השכינה, ותהיה יותר סיעתא דשמיא להביא את המשיח, וחזק על הארגון, חזק וברוך, ואשריכם עם ישראל, שנאמר שעם ישראל הם בישנים, רחמנים, גומלי חסדים, ויהי רצון שיבוא המשיח במהרה (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 8724*, בשלוחה 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).

  • 04.05 13:59

    כן, שלום וברכה, רציתי להודות לכם על התרומה של השלט. יש את השלט של חיזוק, לא לדבר בבית הכנסת. אנחנו בתל ציון. תלינו את זה בבית הכנסת. צילמתי את זה, ואז אשלח לכם, השם של הבית כנסת - פני אריה. תודה רבה ממש ישר כח! זה דבר טוב (לכתבה: עוד עשר שלטים הותקנו; אשקלון, בית שמש ותל אביב shofar.tv/articles/15616)‬.

  • 03.05 16:08

    שלום וברכה לארגון 'שופר' הארגון הקדוש והחשוב, שזכה ומזכה את הרבים, מסתמא כבר למעלה מ-40 שנה ע"י פרסום שיעורי והרצאות הרב הגאון והצדיק רבי אמנון יצחק שליט"א, שכשחושבים על העוצמה של הפעילות ועל גודל ההשפעה עצמה של כבוד הרב שליט"א, כמה הוא זכה וזיכה את הרבים במשך עשרות שנים, ובעזרת השם עוד היד נטויה עד ביאת גואל צדק, הרי זה פשוט לא ייאמן. עשרות אלפים ומאות אלפים, ואולי גם יותר, של יהודים שחזרו בתשובה שלמה, וחלקם התחזקו בדברים מסוימים, כל אחד לפי מה שהוא, כל אחד לפי עניינו, הרי זה זיכוי הרבים, לכאורה הכי גדול שהיה ודאי במאה השנים האחרונות, או אולי אפילו יותר, אולי אפילו יותר, לא מכיר את ההיסטוריה, אבל ודאי מה שזכור לנו לא היה זיכוי הרבים בסדר גודל כזה, ואשרינו שזכה הדור שלנו ל: "אִישׁ אֲשֶׁר רוּחַ בּוֹ" (במדבר כז, יח) ואשר גמר אומר לזכות את עם ישראל, ולקרב את הגאולה על ידי הפצת התשובה בכל רחבי העולם, לעורר את עם ישראל לתורה, ליראת שמים, לשוב אל דרך השם בטוב טעם ודעת, בנעימות, וכמובן שהדברים שלו משפיעים לא רק על הרחוקים אלא גם על הקרובים, וכל מי שמאזין ושומע את ההרצאות ואת הדרשות שנאמרים ויוצאים מן הלב, זה ב: "טוּב טַעַם וָדַעַת" (תהלים קיט, סו) זה משפיע, זה מחלחל, ואני לא חושב שיש מישהו ששומע את הדברים ולא מתחזק וזה לא משפיע עליו. אה...!!! אני זוכר, לפני כ -20 שנה הייתי גר בבני ברק והייתי זוכה ללכת לשמוע את כבוד הרב שליט"א בדרשות בליל שבת, אני חושב שזה היה בבית כנסת 'אליהו הנביא' לא הייתי מוותר מדי שבת לשמוע את הדרשה, פשוט הייתי נמשך, נמשך "מׇשְׁכֵנִי אַחֲרֶיךָ" (שיר השירים א, ד) מבחינה כזאת של פשוט נמשך לדברים שנאמרים ויוצאים מן הלב, וההסבר לזה שהדברים כל כך משפיעים וכל כך מחזקים. זה פשוט שדברים 'היוצאים מן הלב!' יוצאים מן הלב הכוונה מבן אדם אמיתי שכולו אמת, וכל דבר הוא הולך עד הסוף בלי פשרות, כידוע לכל מי שעוקב אחרי כבוד הרב במשך שנים. הוא רואה איך שהאמת היא נר לרגליו, הוא לא מוותר על כל דבר, קטן כגדול, ואם יתברר לו משהו מסוים שזו האמת, אז הוא הולך עם זה עד הסוף בלי פשרות, והוא לא נרתע ולא חת מכל מיני מקטריגים ומלעיזים וכל מיני עניינים, ואין כאן המקום לפרט, כידוע. זה איש אמת, וכשאיש אמת אומר את הדברים, אז ממילא הדברים שלו הרבה יותר משפיעים מכל אחד אחר, כי ככל שהדברים הם יותר יוצאים מן הלב, הם יותר פנימיים, הם יותר אמיתיים, אז ממילא זה משפיע. זה ברור ומוחלט שזה ההסבר לזה. אין שום הסבר אחר. וממילא אשרינו שזכינו! לבן אדם שהוא אוהב ישראל ברמה כזאת, שהפקיר, פשוט הפקיר את כל חייו למען עם ישראל כבר עשרות שנים. והכל נובע מאהבה אמיתית לעם ישראל, כמו שכתוב, כידוע, בפרשת השבוע בפרשת קדושים "לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ" (ויקרא יט, יז) הם מפרשים את הסמיכות ב: 'כלי יקר' בפרוש רש"י ועוד. מה השייכות בין שתי הדברים? - כי אדם שהוא אוהב את החבר שלו, אז הוא מוכיח אותו, אכפת לו ממנו, הוא לא רוצה שהוא ירד לבאר שחת. אבל מי שרואה את חברו עובר עבירה והוא לא מוכיח אותו והוא לא מנסה להשפיע עליו בצורה הנכונה, כמו הגדרים של המצוות הוכחה, כמו שמבואר ברמב״ם (הלכות דעות, פרק ו') והוא לא מנסה להשפיע בדרך הנכונה - אז הוא לא אוהב, זה שנאה. מי שיכול לראות את חברו יורד לבאר שחת ולא מנסה להשפיע, זה פשוט שנאה. על זה התורה אומרת "לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ" אלא "הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ" וכידוע, שאומר היערות דבש, בחלק א', דרוש י' כמדומני, שהשנאת חינם שהייתה בזמן החורבן, זה התבטא בזה שלא הוכיחו זה את זה. הם יכלו לראות אנשים שעוברים עבירה, ולאף אחד לא היה אכפת מהשני, אף אחד לא הוכיח את השני, זו השנאה הכי גדולה. כי מי ששונא את חברו, אז אם אילו הוא לא מוכיח אותו, לא אכפת לו שהוא יירש גיהנום. ואצל כבוד הרב שליט"א רואים את ההפך הגמור, את ה: "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ" (ויקרא יט, יח) את אהבת ישראל העצומה, שאכפת לו מעם ישראל. ועל זה הוא הקדיש את כל חייו, ובעזרת השם ימשיך להקדיש עוד ועוד ביתר שאת וביתר עוז ובבריות גופא ונהורא מעליא, ויזכה לאריכות ימים ושנים, ונזכה לקבל איתו ביחד את פני משיח צדקנו במהרה בימינו, אמן. יישר כוח גדול גם על הקו הנפלא הזה, שמעביר את הדברים של כבוד הרב, וממשיך לזכות את עם ישראל. יישר כוחכם, חזקו ואמצו (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 8724*, בשלוחה 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).

  • 03.05 13:12

    שלום לארגון שופר, רציתי להגיד תודה לרבנו הגדול הרב אמנון יצחק שליט"א, המזכה הרבים הגדול שימשיך ככה בפעילות שלו. אני מאוד התחזקתי איתו, אני שומע אותו הרבה, ממש ממש מתחזק. ואני באמת אני חזרתי בתשובה, אני הייתי חילוני פעם, הייתי זה... בזכות הרב, הרב החזיר אותי ככה, החזיר אותי בתשובה וברוך השם, אז אנחנו רוצים ככה שהרב ככה נחזיר עטרה ליושנה, וימשיך עם כל המסע החיזוקים, גם בארץ, גם בעולם. בעזרת השם יבוא משיח צדקנו במהרה בימינו "וּבָא לְצִיּוֹן גּוֹאֵל" (ישעיה נט, כ) אמן! (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 8724*, בשלוחה 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).

  • 03.05 12:54

    שלום לארגון שופר, רציתי להגיד תודה רבה על כל הענקית, להגדיל תורה ולהאדירה ולהפיץ את דרך אבינו שבשמים לכל היהודים בארץ ובעולם. מחכים אנחנו מהרצאותיו של הרב שיחזרו בבחינת "חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם" (איכה ה, כא) ובעזרת השם שיהיה בהצלחה! (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).

  • 30.04 17:49

    ב"ה לפני שנתיים אני והבן שלי עשינו שבת בבית של האברכים שלך והתפללנו עם הרב - היתה שבת נפלאה (י.ע. בת ים).

  • 29.04 12:22

    ערב טוב לקהילת פז ויקרים, לכל משפחת קפז, לכל ארגון שופר, לאנשים המיוחדים שמאחורי באמת באמת השמות המיוחדים. אני אתחיל בשבח והודיה לבורא עולם. קודם כל נציג את עצמנו ... מנתניה, ברוך השם. עברנו לידת בית עם... המדהימה. ועם... שהתלוותה אליה, שתי מילדות עבריות כמו במצרים, הרגשתי פלא עצום, פלא הבריאה. הם הגיעו אליי ותמכו בי והיו פה, ולא האמנתי שאני אוכל לעשות לידת בית. אז תודה להשם יתברך, הם היו פה. זה פשוט היה מדהים. אז תודה רבה למילדות הצדיקות, ותודה רבה לרב שמעון, שהיה המוהל שלנו, וברוך השם, ילדנו בן צדיק בשם שילה דוד. ותודה רבה ל... על האוכל הטעים. ברוך השם, כל הדרך הזאת לוותה בכשרויות הנכונות, במוהל הנכון, ברוך השם, במילדות נכונות. אז תודה להשם יתברך. אני רוצה להגיד בראש ובראשונה שאנחנו מאוד מאוד מעריכים באמת את כל ה... רואים שיש ברכה של הרב אפילו בדברים שהם עושים, רואים שהם ממש מלווים בברכת הרב, כי ברוך השם, אנחנו יודעים שהרב שלנו, הרב אמנון יצחק, אז צריך לשמור אותו. אנחנו יודעים שכל מה שאומר השם איתו, אז ברוך השם, אנחנו רואים שהשם היה איתנו לאורך כל הדרך, אז תודה רבה, ומקווים באמת גם נעלה תודה באתר, בעזרת השם, בלי נדר, ושהקדוש ברוך הוא תמיד ישלח לכולם ברכה והצלחה לכל קהילות פז היקרים. אז תודה רבה, ונתראה בביאת המשיח הקרוב. ערב טוב (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*)..

  • 28.04 15:07

    שלום וברכה לקו החשוב, יישר כוח על כל המסרים, על כל השיעורים, על כל החיזוקים. רציתי לומר שבזמן האחרון הקשבתי לסדרה של יש ביטחון ויש ביטחון. שמעתי את כולם ומאוד מאוד מאוד התחזקתי. רציתי רק לדעת האם הרב קורא את השיעורים מתוך איזה ספר, והייתי מעוניין לדעת איזה ספר זה כדי להשיג אותו. אשמח אם תיצרו איתי קשר. תודה ויישר כוח על הכול (לכתבה יש בטחון ויש בטחון shofar.tv/articles/15699).

  • 28.04 15:03

    שלום וברכה, מדבר אברך ממודיעין עילית. אני רוצה להודות מאוד קודם כל למורינו הרב הגאון, הרב אמנון יצחק שליט"א, על השיחות המופלאות בכל פרשיות השבוע ובכל ההרצאות שהוא מוסר. דברי חיזוק מתאימים לכולם, גם לאברכים, גם למתחזקים, לכולם כאחד, וגם בעיקר לשירות הטלפון הזה של שופר, שופר קול (8724*), שניתן להאזין גם במכשירים כשרים, שאנחנו משתמשים בזה בדרכים, מחכים לאוטובוס, מחכים לפה, ובינתיים שומעים דברי תורה, דברי חיזוק. השם יעזור שתמשיכו הלאה לזכות את הרבים, והרב בעזרת השם ימשיך ביתר שאת וביתר עוז, עד ביאת משיח צדקנו. יישר כוח גדול (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).

  • 27.04 17:00

    לאחר 12 שנות ציפייה לילדים, הזוג זכה לבן זכר לאחר אמונה והתמדה בסגולות: הכנסת עגלה לבית, לימוד יומי ב"אור החיים" וסגולת "והגדת לבנך". למרות קושי וניסיונות – הישועה הגיעה, והם מודים להשי"ת וכן לרב שליט"א על הליווי והברכות (לכתבה סיפור הישועה לאחר 12 שנים - נפקד בזש"ק! shofar.tv/articles/15697).

יוצרים קשר עם שופר

 משרדי שופר

 03-6777779

 דואר אלקטרוני

 main@shofar.tv

 מספר פקס

 03-6740578

 שופר קול

077-353-2243 או 8724*
לשידור חי יש ללחוץ כוכבית (*) ואז 0

תגובות, ראיונות ופרסומים אחרונים בתקשורת

קליפים וסרטונים