אהבה בלתי פוסקת | הרב אמנון יצחק שליט"א
תאריך פרסום: 26.02.2014, שעה: 14:16
"וַתֵּכֶל כָּל עֲבֹדַת מִשְׁכַּן אֹהֶל מוֹעֵד וַיַּעֲשׂוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּה השם אֶת מֹשֶׁה כֵּן עָשׂוּ" (שמות לט, לב)
כשכתוב וַתֵּכֶל כָּל עֲבֹדַת מִשְׁכַּן אֹהֶל מוֹעֵד פירוש לא הם כילו אלא היא כלתה מאליה, שאם השם היה מצווה עוד בעבודתו יתברך - יעשו בני ישראל בכל אוות נפשם, אלא שכלתה במלאכה אשר ציוה השם!" עד כאן דברי אור החיים הקדוש. "אש קודש ניצתה בישראל, אש שלא כבתה מהרה, כי דבר אמת נצחי אינו נגמר, רק המעשה כלה, אבל האהבה והכיסופים לקיים את רצונו יתברך שמו לא כלו. הם מוסיפים ונמשכים, המלאכה נסתיימה אבל עוד נשאר בליבם תשוקה וצימאון לדבר השם ומצוותיו.
"וַיְצַו מֹשֶׁה וַיַּעֲבִירוּ קוֹל בַּמַּחֲנֶה לֵאמֹר אִישׁ וְאִשָּׁה אַל יַעֲשׂוּ עוֹד מְלָאכָה לִתְרוּמַת הַקֹּדֶשׁ וַיִּכָּלֵא הָעָם מֵהָבִיא" (שמות לו, ו) היה דרוש 'צו' בכדי לעצור את בני ישראל מלהביא עוד, כי הם מוכנים לנדב ולהביא עוד בלי הפוגה! כי נשמתם התלהבה ואהבת השם סערה ופרצה מלבם. הכתוב אומר (שמות ג, ב): "וַיַּרְא וְהִנֵּה הַסְּנֶה בֹּעֵר בָּאֵשׁ וְהַסְּנֶה אֵינֶנּוּ אֻכָּל" מכאן אמרו: "האש של מעלה מעלה לולבין ושורפת ואינה אוכלת והיא שחורה, האש של למטה - אינה מעלה לולבין והיא אדומה ואוכלת ואינה שורפת". כך אומר המדרש בשמות רבה ט, י'.
פירש האר"י זכרונו לברכה: "משום דלאש של מעלה - לא יתעצם ולא יתחבר בשום עצם חומרי ולא יתערב בחלקיו ולכן אינה אוכלת. מה שאין כן אש של מטה - נתעצם והתערב בכל החומרים להיכנס בכל חלקי העץ ויתערב ויכלהו". האש של מעלה היא טהורה מכל זיק של חומר פשוט, לכן היא מתקיימת לבדה ואינה מתערבת עם העצמים החומריים, ולכן היא שורפת ואינה כלה. אש של אהבת השם היא נצחית ואינה נגמרת ופוסקת, ויותר ממה שנראה היא אינה נראית. נשארת מכוסה יותר ממה שהיא גלויה!
"נֵר השם נִשְׁמַת אָדָם" (משלי כ, כז) וכשם שנר האלוקים הוא נצחי, כן אהבתו וחסדו לא תמו, כשם שרחמיו לא כלו, גם הנשמה השוכנת באדם, חסדו ורחמנות לבו לא כלו ולא נגמרו. אם עושה פעולה של חסד של רחמים – היא לא נגמרת ולא נפסקת התשוקה, אומנם הפעולה עברה כבר אבל התשוקה נשארת והמעין לא מתייבש". אז גם באדם זה כך.
הפסוק אומר (שמות כז, א): "וְעָשִׂיתָ אֶת הַמִּזְבֵּחַ עֲצֵי שִׁטִּים" ממה עשוי המזבח? מעצים. מזבח זה - נס גדול היה! שהאש דולקת בו ביום ובלילה והעץ לא היה נשרף!! והנחושת לא היה ניתך!! ומן בניסים שהיו במקדש שמעולם לא כיבו גשמים אש המזבח!! והיה מונח בעזרה במקום מגולה המזבח כדמיון חצר המשכן במשכן", עד כאן דברי רבנו בחיי. "אף לאחר מעשה המצוות לא נחלשה ולא נתמעטה אהבה להשם יתברך ותורתו. להיפך! אחר המעשה הטוב עוד התלהבה נשמתם ועוד נתפתחה ונתוספה אש הקודש שבה וצמאו עוד יותר לתורה!" אז מכאן שאצל עם ישראל, וַתֵּכֶל כָּל עֲבֹדַת... אבל אצלהם הרצון לא כלה!
"וכן אצל הרשעים, מעשיהם הרעים יוצרים בהם יותר אהבה ותשוקה לעשות רע, תמיד הרשעים הם באמצע, כי עוד לא נגמרה תאוותם היא גוררת תאוות אחרות... כמו שאמרו חכמים: "אין אדם יוצא מן העולם וחצי תאוותו בידו" כי הלב אוצר בתוכו מטען רב של תאוות שעוד לא השיגן! והרמב"ן אומר: "שכל חיה רעה כשהיא טורפת את האדם היא נעשית רעה עוד יותר!". הפסוק אומר (אסתר ג, ו): "וַיִּבֶז בְּעֵינָיו לִשְׁלֹח יָד בְּמָרְדֳּכַי לְבַדּוֹ"
אמר רבה: "בתחילה בְּמָרְדֳּכַי לְבַדּוֹ ולבסוף - בעַם מָרְדֳּכָי, מי אלה? רבנן! חכמים ולבסוף בכל היהודים. לאחר כל מעשה הרשעה הזדוניים נתעורר בתוכו של המן כל המעיין הנרפש של תאוות רעות ורשעות, ואנחנו רואים (אסתר א, יב): "וַיִּקְצֹף הַמֶּלֶךְ מְאֹד וַחֲמָתוֹ בָּעֲרָה בוֹ" אף לאחר שכבר פרץ הכעס מליבו החוצה, עוד לא שככה חמתו ועוד לא נרגעה, אלא עוד בערה בו האש הטמאה, לא נגמרה אלא בוערת בו מרגע לרגע ביתר שאת! גם המן וגם אחשוורוש רשעים ארורים!!
"וְכִרְאוֹת הָמָן אֶת מָרְדֳּכַי בְּשַׁעַר הַמֶּלֶךְ וְלֹא קָם וְלֹא זָע מִמֶּנּוּ וַיִּמָּלֵא הָמָן עַל מָרְדֳּכַי חֵמָה" (אסתר ה, ט) בטבע האדם לאחר שהכעסן כועס כעסו מתרוקן, וצריך הוא לבוא לידי שביעה ולהירגע. אבל כאן לא, אש הגיהינום פורצת ממנו ולא נרגעת, הוא מתמלא עוד חמה כעס ורציחה, עד כדי כך שהיה צריך להשתלט על עצמו! וַיִּתְאַפַּק הָמָן (אסתר ה, י) כי עוד בוערת להבה בקרבו! יותר ממה שהוא הוציא מהמעיין הנרפש המקנן בנפשן הטמאה, עוד שגור בלבו הרבה מהכעס והשטנה, הוא מצפה להזדמנות מתאימה לרוקן מה שאצור עדיין בתוכו.
אבל ההיפך ממנו היהודים! הפרוש שנאמר עליו: "אם יכעס לא יתקצף ואפילו יכעס הרי הכעס שלו חד פעמי ואינו מוליד כעס אחר", אם יכעס לא יתקצף זה נגמר ופסק ולא נותר עוד בליבו שמץ של קפידה. רואים את זה בפסוקים הבאים (בראשית יג, יז-יח): "וַיְהִי רִיב בֵּין רֹעֵי מִקְנֵה אַבְרָם וּבֵין רֹעֵי מִקְנֵה לוֹט... וַיֹּאמֶר אַבְרָם אֶל לוֹט אַל נָא תְהִי מְרִיבָה בֵּינִי וּבֵינֶיךָ וּבֵין רֹעַי וּבֵין רֹעֶיךָ כִּי אֲנָשִׁים אַחִים אֲנָחְנוּ" רִיב לשון זכר, מְרִיבָה לשון נקבה,
למה שינה לשון הנ"ל אַל נָא תְהִי מְרִיבָה? הרי בהתחלה כתוב וַיְהִי רִיב והוא אומר לו אברהם שלא יהיה מְרִיבָה. אומר השל"ה הקדוש: "שאברהם אמר נשתדל שהריב יהיה כזכר ולא כנקבה, הנקבה מולידה, לכן שלא תהיה מריבה שיהיה ריב חד פעמי שיפסק ולא ימשך! אבל אם תהיה מְרִיבָה היא תוליד עוד". לאחר מכן (בראשית יד, יד) "וַיִּשְׁמַע אַבְרָם כִּי נִשְׁבָּה אָחִיו" וכי אָחִיו היה? אלא ראה ענוותנותו של אברהם, אחר אותה מְרִיבָה שכתוב וַיְהִי רִיב בֵּין רֹעֵי מִקְנֵה אַבְרָם וּבֵין רֹעֵי מִקְנֵה לוֹט אף על פי כן הוא קורא אותו אָחִיו דכתיב כִּי אֲנָשִׁים אַחִים אֲנָחְנוּ אברהם ממשיך להחזיק מלוט גם לאחר הריב – אח!
האהבה לא נפגמת היא נמשכת וקיימת כמו שהיתה, כי במקום שיש ענווה ואש של אמת - אין הפסק! אש קודש אינה כבה, אינה מתקררת ואינה מצטננת. לכן כשאברהם אומר לו כִּי אֲנָשִׁים אַחִים אֲנָחְנוּ בשעת המריבה, זה לא אמירה בשביל לפייס אותו ולרדת מהעניין, אלא רואים וַיִּשְׁמַע אַבְרָם כִּי נִשְׁבָּה אָחִיו הוא קורא לו עדיין אָחִיו למרות המריבה. מקום של ענווה ואש של אמת - אין הפסק, אש קודש אינה כבה ואינה מתקררת ואינה מצטננת. זה היה הרצון של עם ישראל, שאם היה מצווה אותם עוד הקב"ה בעבודתו היו עושים בכל אוות נפשם, אלא שכלתה המלאכה אשר ציווה השם, וזה אש קודש שניצתה בישראל, והאש הזאת לא כבתה מהרה כי דבר אמת ניצחי אינו נגמר, המעשה כלה אבל האהבה והכיסופים לקיים רצונו של השם יתברך לא כלו! הם מוסיפים ונמשכים וממתינים: 'מתי יזדמן עוד? לעשות למען שמו יתברך תמיד!' אמן.
"רַבִּי חֲנַנְיָא בֶּן עֲקַשְׁיָא אוֹמֵר: "רָצָה הַקָּב"ה לְזַכּוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל, לְפִיכָךְ הִרְבָּה לָהֶם תּוֹרָה וּמִצְוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: "השם חָפֵץ לְמַעַן צִדְקוֹ, יגְדִּיל תּוֹרָה וְיַאְדִּיר".
שלום, חזק וברכה לארגון, על הפצת התורה... כתוב 'בזכות נשים צדקניות נגאלו...' וכל כך חשוב בפני הבורא עניין הצניעות, וכמובן שארגון 'שופר' תמיד מפיץ ודיסקים וקלטות... זה יהיה חשוב לבורא כהקרבת קורבנות. בעזרת השם, הבורא יאהב את זה מאוד... כי אצל הבורא זה חשוב מאוד לצניעות... אז תשרה את השכינה, ותהיה יותר סיעתא דשמיא להביא את המשיח, וחזק על הארגון, חזק וברוך, ואשריכם עם ישראל, שנאמר שעם ישראל הם בישנים, רחמנים, גומלי חסדים, ויהי רצון שיבוא המשיח במהרה (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 8724*, בשלוחה 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).
כן, שלום וברכה, רציתי להודות לכם על התרומה של השלט. יש את השלט של חיזוק, לא לדבר בבית הכנסת. אנחנו בתל ציון. תלינו את זה בבית הכנסת. צילמתי את זה, ואז אשלח לכם, השם של הבית כנסת - פני אריה. תודה רבה ממש ישר כח! זה דבר טוב (לכתבה: עוד עשר שלטים הותקנו; אשקלון, בית שמש ותל אביב shofar.tv/articles/15616).
שלום וברכה לארגון 'שופר' הארגון הקדוש והחשוב, שזכה ומזכה את הרבים, מסתמא כבר למעלה מ-40 שנה ע"י פרסום שיעורי והרצאות הרב הגאון והצדיק רבי אמנון יצחק שליט"א, שכשחושבים על העוצמה של הפעילות ועל גודל ההשפעה עצמה של כבוד הרב שליט"א, כמה הוא זכה וזיכה את הרבים במשך עשרות שנים, ובעזרת השם עוד היד נטויה עד ביאת גואל צדק, הרי זה פשוט לא ייאמן. עשרות אלפים ומאות אלפים, ואולי גם יותר, של יהודים שחזרו בתשובה שלמה, וחלקם התחזקו בדברים מסוימים, כל אחד לפי מה שהוא, כל אחד לפי עניינו, הרי זה זיכוי הרבים, לכאורה הכי גדול שהיה ודאי במאה השנים האחרונות, או אולי אפילו יותר, אולי אפילו יותר, לא מכיר את ההיסטוריה, אבל ודאי מה שזכור לנו לא היה זיכוי הרבים בסדר גודל כזה, ואשרינו שזכה הדור שלנו ל: "אִישׁ אֲשֶׁר רוּחַ בּוֹ" (במדבר כז, יח) ואשר גמר אומר לזכות את עם ישראל, ולקרב את הגאולה על ידי הפצת התשובה בכל רחבי העולם, לעורר את עם ישראל לתורה, ליראת שמים, לשוב אל דרך השם בטוב טעם ודעת, בנעימות, וכמובן שהדברים שלו משפיעים לא רק על הרחוקים אלא גם על הקרובים, וכל מי שמאזין ושומע את ההרצאות ואת הדרשות שנאמרים ויוצאים מן הלב, זה ב: "טוּב טַעַם וָדַעַת" (תהלים קיט, סו) זה משפיע, זה מחלחל, ואני לא חושב שיש מישהו ששומע את הדברים ולא מתחזק וזה לא משפיע עליו. אה...!!! אני זוכר, לפני כ -20 שנה הייתי גר בבני ברק והייתי זוכה ללכת לשמוע את כבוד הרב שליט"א בדרשות בליל שבת, אני חושב שזה היה בבית כנסת 'אליהו הנביא' לא הייתי מוותר מדי שבת לשמוע את הדרשה, פשוט הייתי נמשך, נמשך "מׇשְׁכֵנִי אַחֲרֶיךָ" (שיר השירים א, ד) מבחינה כזאת של פשוט נמשך לדברים שנאמרים ויוצאים מן הלב, וההסבר לזה שהדברים כל כך משפיעים וכל כך מחזקים. זה פשוט שדברים 'היוצאים מן הלב!' יוצאים מן הלב הכוונה מבן אדם אמיתי שכולו אמת, וכל דבר הוא הולך עד הסוף בלי פשרות, כידוע לכל מי שעוקב אחרי כבוד הרב במשך שנים. הוא רואה איך שהאמת היא נר לרגליו, הוא לא מוותר על כל דבר, קטן כגדול, ואם יתברר לו משהו מסוים שזו האמת, אז הוא הולך עם זה עד הסוף בלי פשרות, והוא לא נרתע ולא חת מכל מיני מקטריגים ומלעיזים וכל מיני עניינים, ואין כאן המקום לפרט, כידוע. זה איש אמת, וכשאיש אמת אומר את הדברים, אז ממילא הדברים שלו הרבה יותר משפיעים מכל אחד אחר, כי ככל שהדברים הם יותר יוצאים מן הלב, הם יותר פנימיים, הם יותר אמיתיים, אז ממילא זה משפיע. זה ברור ומוחלט שזה ההסבר לזה. אין שום הסבר אחר. וממילא אשרינו שזכינו! לבן אדם שהוא אוהב ישראל ברמה כזאת, שהפקיר, פשוט הפקיר את כל חייו למען עם ישראל כבר עשרות שנים. והכל נובע מאהבה אמיתית לעם ישראל, כמו שכתוב, כידוע, בפרשת השבוע בפרשת קדושים "לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ" (ויקרא יט, יז) הם מפרשים את הסמיכות ב: 'כלי יקר' בפרוש רש"י ועוד. מה השייכות בין שתי הדברים? - כי אדם שהוא אוהב את החבר שלו, אז הוא מוכיח אותו, אכפת לו ממנו, הוא לא רוצה שהוא ירד לבאר שחת. אבל מי שרואה את חברו עובר עבירה והוא לא מוכיח אותו והוא לא מנסה להשפיע עליו בצורה הנכונה, כמו הגדרים של המצוות הוכחה, כמו שמבואר ברמב״ם (הלכות דעות, פרק ו') והוא לא מנסה להשפיע בדרך הנכונה - אז הוא לא אוהב, זה שנאה. מי שיכול לראות את חברו יורד לבאר שחת ולא מנסה להשפיע, זה פשוט שנאה. על זה התורה אומרת "לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ" אלא "הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ" וכידוע, שאומר היערות דבש, בחלק א', דרוש י' כמדומני, שהשנאת חינם שהייתה בזמן החורבן, זה התבטא בזה שלא הוכיחו זה את זה. הם יכלו לראות אנשים שעוברים עבירה, ולאף אחד לא היה אכפת מהשני, אף אחד לא הוכיח את השני, זו השנאה הכי גדולה. כי מי ששונא את חברו, אז אם אילו הוא לא מוכיח אותו, לא אכפת לו שהוא יירש גיהנום. ואצל כבוד הרב שליט"א רואים את ההפך הגמור, את ה: "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ" (ויקרא יט, יח) את אהבת ישראל העצומה, שאכפת לו מעם ישראל. ועל זה הוא הקדיש את כל חייו, ובעזרת השם ימשיך להקדיש עוד ועוד ביתר שאת וביתר עוז ובבריות גופא ונהורא מעליא, ויזכה לאריכות ימים ושנים, ונזכה לקבל איתו ביחד את פני משיח צדקנו במהרה בימינו, אמן. יישר כוח גדול גם על הקו הנפלא הזה, שמעביר את הדברים של כבוד הרב, וממשיך לזכות את עם ישראל. יישר כוחכם, חזקו ואמצו (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 8724*, בשלוחה 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).
שלום לארגון שופר, רציתי להגיד תודה לרבנו הגדול הרב אמנון יצחק שליט"א, המזכה הרבים הגדול שימשיך ככה בפעילות שלו. אני מאוד התחזקתי איתו, אני שומע אותו הרבה, ממש ממש מתחזק. ואני באמת אני חזרתי בתשובה, אני הייתי חילוני פעם, הייתי זה... בזכות הרב, הרב החזיר אותי ככה, החזיר אותי בתשובה וברוך השם, אז אנחנו רוצים ככה שהרב ככה נחזיר עטרה ליושנה, וימשיך עם כל המסע החיזוקים, גם בארץ, גם בעולם. בעזרת השם יבוא משיח צדקנו במהרה בימינו "וּבָא לְצִיּוֹן גּוֹאֵל" (ישעיה נט, כ) אמן! (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 8724*, בשלוחה 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).
שלום לארגון שופר, רציתי להגיד תודה רבה על כל הענקית, להגדיל תורה ולהאדירה ולהפיץ את דרך אבינו שבשמים לכל היהודים בארץ ובעולם. מחכים אנחנו מהרצאותיו של הרב שיחזרו בבחינת "חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם" (איכה ה, כא) ובעזרת השם שיהיה בהצלחה! (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).
ב"ה לפני שנתיים אני והבן שלי עשינו שבת בבית של האברכים שלך והתפללנו עם הרב - היתה שבת נפלאה (י.ע. בת ים).
ערב טוב לקהילת פז ויקרים, לכל משפחת קפז, לכל ארגון שופר, לאנשים המיוחדים שמאחורי באמת באמת השמות המיוחדים. אני אתחיל בשבח והודיה לבורא עולם. קודם כל נציג את עצמנו ... מנתניה, ברוך השם. עברנו לידת בית עם... המדהימה. ועם... שהתלוותה אליה, שתי מילדות עבריות כמו במצרים, הרגשתי פלא עצום, פלא הבריאה. הם הגיעו אליי ותמכו בי והיו פה, ולא האמנתי שאני אוכל לעשות לידת בית. אז תודה להשם יתברך, הם היו פה. זה פשוט היה מדהים. אז תודה רבה למילדות הצדיקות, ותודה רבה לרב שמעון, שהיה המוהל שלנו, וברוך השם, ילדנו בן צדיק בשם שילה דוד. ותודה רבה ל... על האוכל הטעים. ברוך השם, כל הדרך הזאת לוותה בכשרויות הנכונות, במוהל הנכון, ברוך השם, במילדות נכונות. אז תודה להשם יתברך. אני רוצה להגיד בראש ובראשונה שאנחנו מאוד מאוד מעריכים באמת את כל ה... רואים שיש ברכה של הרב אפילו בדברים שהם עושים, רואים שהם ממש מלווים בברכת הרב, כי ברוך השם, אנחנו יודעים שהרב שלנו, הרב אמנון יצחק, אז צריך לשמור אותו. אנחנו יודעים שכל מה שאומר השם איתו, אז ברוך השם, אנחנו רואים שהשם היה איתנו לאורך כל הדרך, אז תודה רבה, ומקווים באמת גם נעלה תודה באתר, בעזרת השם, בלי נדר, ושהקדוש ברוך הוא תמיד ישלח לכולם ברכה והצלחה לכל קהילות פז היקרים. אז תודה רבה, ונתראה בביאת המשיח הקרוב. ערב טוב (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*)..
שלום וברכה לקו החשוב, יישר כוח על כל המסרים, על כל השיעורים, על כל החיזוקים. רציתי לומר שבזמן האחרון הקשבתי לסדרה של יש ביטחון ויש ביטחון. שמעתי את כולם ומאוד מאוד מאוד התחזקתי. רציתי רק לדעת האם הרב קורא את השיעורים מתוך איזה ספר, והייתי מעוניין לדעת איזה ספר זה כדי להשיג אותו. אשמח אם תיצרו איתי קשר. תודה ויישר כוח על הכול (לכתבה יש בטחון ויש בטחון shofar.tv/articles/15699).
שלום וברכה, מדבר אברך ממודיעין עילית. אני רוצה להודות מאוד קודם כל למורינו הרב הגאון, הרב אמנון יצחק שליט"א, על השיחות המופלאות בכל פרשיות השבוע ובכל ההרצאות שהוא מוסר. דברי חיזוק מתאימים לכולם, גם לאברכים, גם למתחזקים, לכולם כאחד, וגם בעיקר לשירות הטלפון הזה של שופר, שופר קול (8724*), שניתן להאזין גם במכשירים כשרים, שאנחנו משתמשים בזה בדרכים, מחכים לאוטובוס, מחכים לפה, ובינתיים שומעים דברי תורה, דברי חיזוק. השם יעזור שתמשיכו הלאה לזכות את הרבים, והרב בעזרת השם ימשיך ביתר שאת וביתר עוז, עד ביאת משיח צדקנו. יישר כוח גדול (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).
לאחר 12 שנות ציפייה לילדים, הזוג זכה לבן זכר לאחר אמונה והתמדה בסגולות: הכנסת עגלה לבית, לימוד יומי ב"אור החיים" וסגולת "והגדת לבנך". למרות קושי וניסיונות – הישועה הגיעה, והם מודים להשי"ת וכן לרב שליט"א על הליווי והברכות (לכתבה סיפור הישועה לאחר 12 שנים - נפקד בזש"ק! shofar.tv/articles/15697).