חייבים לדקדק בכל דבר | הרב אמנון יצחק שליט"א

נציב יום: להצלחת כל אנשי קהילות פז, - אמן!! 

"וַתֵּכֶל כָּל עֲבֹדַת מִשְׁכַּן אֹהֶל מוֹעֵד וַיַּעֲשׂוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּה השם אֶת מֹשֶׁה" (שמות לט, לב) כשלומדים את הפרשיות האלה של מלאכת המשכן, רואים איך שהתורה נתנה ציווי מפורט ומדוקדק על כל פרט ופרט, ואף הדבר הזעיר ביותר לא ניתן לעוסקים במלאכה לעשות כרצונם, אלא נצטוו בציווי מיוחד ובאיזה אופן לעשותו. ועל כל אלו נאמר: "וַיַּעֲשׂוּ ...כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּה השם אֶת מֹשֶׁה" ולו היו עושים שונה מכפי הציווי של השם - לא היתה שכינה שורה על המשכן. 

ובאמת אף בעבודת הקורבנות, מצינו ציוויים מפורשים על כל דבר ודבר. עכשיו אם נתבונן במהלך הבריאה אז נראה שהבריאה עשויה בסדר ובדקדוק נפלא בדרך של סיבה ומסובב. מבלעדי הדברים שגורמים את התולדה לא יצליח אילן להיות נושא פירות, חייב לזרוע גרעין במקום שנועד לזריעה, להשקות את האילן וכל הטיפולים הנצרכים כדי שיעמוד אילן נושא פירות, מבלעדי זאת לא יצמיח. ויש בעלי ידעה היודעים היטב כיצד לעשות שהאילן יגדל פירות. 

כותב הרמב"ן: "כי אין לאדם חלק בתורת משה רבנו עליו השלום עד שיאמין שכל דברינו ומקרינו כולם ניסים אין בהם טבע ומנהגו של עולם כלל, אלא אם יעשה הטוב יצליחנו שכרו, ואם לאו יכרתנו עונשו". זאת אומרת אין דבר כזה טבע אלא הכל זה ניסים. יש גלויים ויש נסתרים, הטבע הוא ניסים נסתרים, אבל זה הכל תלוי במעשה האדם, איך הטבע יתנהג לגביו, אם יעשה הטוב - יצליחנו שכרו, דהיינו השכר יגרום שיהיה לו טוב, ואם לאו יכריתנו עונשו. אם אתה לא עושה מה שראוי לעשות על פי השם - אז העונש בצידו. המעשים גורמים את זה. 

לומדים מכאן שאין טבע בבריאה, כל מה שאנו רואים בעינינו שמוטבע בבריאה זה אחיזת עיניים. הדבר האמיתי הגורם לכל הבריאה – זה רק מעשה האדם ופעולותיו. זאת אומרת או מצוות או עבירות. כמו שמובא במדרש: 

"בשעה שאמר הקב"ה (דברים לב, טו): "רְאֵה נָתַתִּי לְפָנֶיךָ הַיּוֹם אֶת הַחַיִּים וְאֶת הַטּוֹב וְאֶת הַמָּוֶת וְאֶת הָרָע, מאליה הטובה באה על עושה הטובה והרעה באה על עושה הרעה" 

אז זה מאליה היא באה, לא צריך לפעול שום דבר. זאת אומרת עושים טובה באה טובה עושים רעה באה רעה. המעשים הטובים גורמים את הטוב והמעשים הרעים פועלים את הרע. כמובן שיש הרבה מעשים טובים ורעים מעורבב, אז יש שיקול איך זה פועל וכו' מעתה כאשר נתבאר שכל הבריאה נעשית בטבע במהלך מסוים, ומבלעדיו אין קיום לבריאה, 

אז כאשר רואים את דברי הרמב"ן שכל הטבע אינו אלא דמיון בלבד, והטבע האמיתי נקבע לפי מעשה האדם, וכל הטבע הנראה לעיננו אינו אלא לבוש - אם כן פשיטא שמעשה האדם נעשים בדרך זו שהאדם חייב לעשות את המעשים באותה צורה שנקבעה בבריאה. ולכן היה דקדוק מפורש על כל פרט ופרט שכן טבע ההנהגה הרוחנית לעשות הכל בדקדוק וכאשר משנים מעט בציווי השם - משנים את סדר הבריאה. 

ואין אפשרות שמעשיו יפעלו בצורה אחרת. אז כמו שבטבע אנחנו יודעים שיש סדר לשים את הזרע באדמה ולהשקות במים, לשים במקום כאן ובעונה כזאת ולא בעונה אחרת וכו' וכו', אם עושים כך אז תקבל תוצאות טובות, אם לא תעשה כך לא תקבל. אותו דבר גם בעניינים הרוחניים, אתה משנה משהו בציווי השם ולא עושה אותו כראוי, ולא המתכון שהשם ציווה, לא תשרה שכינה, לא תהיה לך הצלחה, אתה יכול לעשות את רוב המעשה אבל לא כראוי – חלק אחד ממנו יכול להרוס את הכל, שאתה לא תזכה למה שאתה היית ראוי לקבל. 

לכן חייבים לדקדק בדקדוק רב לעשות בדיוק כמו שהשם מבקש. וכדי לראות בחוש שכל הטבע הוא דמיון, אז אתם רואים כל הרצאה שבאים אנשים ומספרים שהם שמעו למה שאמרנו, ועשו את מה שאמרנו, והטבע השתנה! הרופאים אמרו כך והמציאות היתה אחרת!! זאת אומרת מה גרם לשינוי? תרופות, ניתוחים, פעולות כאלה או אחרות? לא! אם זה כיסוי ראש, ואם זה לימוד, ואם זה ככה ואם זה ככה. ורואים "ששכרו יצליחנו" אם עושים את רצון הבורא, עושים טובה מקבלים טובה, עושים רעה מקבלים רעה. 

אז מה שינה את הטבע פתאום? אין טבע! טבע זה דמיון! הטבע פועל לפי המעשים של האדם. אז אם האדם נדבק בהשם הטבע הוא כלי שרת בידו, והוא יכול לעשות בטבע כרצונו. לכן צדיקים הם מעל לטבע, אלה שבטבע אז צריכים להתנהל כאילו כמו שהטבע מתנהג כאילו. אבל צדיקים מעל לטבע, 

לכן רבי פנחס בן יאיר יכול לבוא לנהר ולהגיד לו: "חלוק מימיך!" 

והנהר חולק את מימיו, אבל זה טבע, טבע שהמים זורמים! מה פתאום הם נעצרים והם נותנים לו לעבור?! אין טבע אצל הצדיקים, גם אצלכם אין, אצל אף אחד אין, אבל מה? צריך להיות מעל לטבע! פירושו של דבר? אם תתנהג לפי הטבע שלך, לפי הגוף, לפי התאוות, לפי המשיכה הגשמית והחומרית - אז אתה תהיה נתון בטבע. אבל, אם אתה מתעלה מעל טבעך, טבע הבשר ודם ואתה הופך להיות מעל לזה - ממילא כל הטבע כנוע לפניך. 

והדברים מבוארים בספר הכוזרי במאמר הראשון בתשובה של החבר לכוזרי הוא מסביר לו על אמיתת התורה וזה לשונו: "וכן כל תורותינו, כל תורותינו כולן הן כתובות בתורה מדיבור האלוקים עם משה, וממה שכתב משה נתן להמון". זאת אומרת הקב"ה הקריא וכתב למשה מה לכתוב בתורה והוא כתב והוא נתן להמון. "ותכונת הקרבנות ואיך מקריבין אותם, ובאיזה מקום ולאיזה צד, ואיך נשחטים? כולם בביאור מאת האלוקים שלא יחסר מהם דבר קטן ויפסיד הכל! 

כמו ההוויות הטבעיות אשר הם מתחברים מיחסים דקים, אשר אם ירע מכשול מעט ביחוסים ההם היתה נפסדת ההוויה ההיא. ולא היה צומח ההוא, או החי, או האבר, אלא מופסד או נעדר!". זאת אומרת אדם צריך להבין, כמו שבטבע אתה רואה שאם אתה לא עושה כסדר הנכון אז אתה לא תקבל את התוצאה הנדרשת, ככה אתה צריך להבין שגם בענייני המצוות וענייני הקורבנות בכל דבר, מה ציווה השם אם זה נעשה כהוגן ובשלמות - זה יפיק את התועלת ואת הרצון האלוקי. 

לא תעשה את זה בדקדוק - לא תקבל את התוצאה, כמו בהוויות הנפסדות. "וכן איך תנותח הבהמה? התורה קובעת, איך תנותח הבהמה הנקרבת? ומה יעשו בכל אבר ואבר, מה יש מהם לאכילה ומה יש מהאברים לשריפה. ומי יאכל? ומי ישרוף? ומי יקריב? והיכן? ואיך תהיה התכונה של המקריבים" מבואר בדבריו של החבר לכוזרי כי מעשה המצוות חייבים להיות בדקדוק רב! וכאשר אינו מדקדק בהם לא תתקיים המצווה. 

וכשם שבבריאה אם חסר איזה פרט לא יתקיים הצומח כך גם במעשה המצוות. ואם אנחנו מתבוננים בהנהגה שלנו, אז רואים שאנשים רחוקים מההבנה הזאת!" 

אנשים מחפשים לא לקיים את המצוות כראוי, "כח דהיתרא עדיף" כמה שאפשר להקל מעלינו את העול, אפילו "שהכח דהיתרא עדיף" זה לא הפירוש הטיפשי שכולם חושבים שהעיקר 'להתיר להתיר'; אדם שהוא למדן, למדן באמת ועמקן והכל כוחו לברר כל דבר עד כדי כך שהוא יכול למצוא את ההיתר האמיתי, לא לחפש היתרים וספק ספיקות וכו' וכו' העיקר להתרחק כמה שיותר מקיום המצווה אלא להגיע לחקר האמת! 

כי אם אתה לא עמקן אז אתה אומר 'אסור', להגיד אסור זה לא בעיה, אבל לברר לאמיתה של תורה ולהגיע להיתר - זה כוחה דהיתרא עדיף אבל זה לא שיטה "כוחא דהיתרא עדיף" יאללה' תתיר את הכל...! אז "כאשר מתבוננים בהנהגה אז רואים שרחוקים אנחנו מההבנה הזאת, ומסתפקים בפעולות בעלמא ללא תוכנית, ללא מטרה, ולא בוחנים אם המעשים מדויקים בסדר מכוון. בענייני העולם הזה כל מאכל יש לו זמן מסוים תפקיד וצורה". 

יש מאכלים שאומר הרמב"ם שאוכלים אותם בחורף, יש שאוכלים אותם בקיץ, יש כאלה מבריאים יש כאלה מחליאים, יש כאלה טובים ויש פחות, ויש לאדם מסוים ויש ככה. זאת אומרת כל דבר יש לו גם תפקיד וגם צורה, "ורק באותה צורה יכול להפיק ממנו את התועלת הראויה". רק! "כך חייבים להיות מעשה המצוות המדויקים ומדוקדקים. רק באופן זה אדם יכול לבנות את עצמו, את התורה שלו, את התפילה שלו, והכל צריך להיות מדויק וסדור באופן ראוי. 

כדי לזכות לתורה חייבים מ"ח קנייני התורה! 

{ב"ה זכינו להעביר שיעורים בזה יש אותם באתר שופר, אפשר לשמוע אותם (טל' שופרקול גם בקומה הכשרה 02-372-4787) ואדם יראה עד כמה הוא רחוק מקנייני התורה! "מבלעדי זאת לא יזכה אדם ולא ישיג את התורה וזה המהלך הטבעי שרק על ידו תיתן התורה את פריה". זה לא חכמה ללמוד 'העיקר לדעת כמה ידיעות', שהתורה תהפוך אותך לבן תורה! שאתה תהיה אישיות של תורה - ההנהגה שלך, המחשבות שלך, הפנימיות שלך, זה רק עם קניינים, בלי קניינים זה ידיעות. כמו באוניברסיטה... 

"וכן כל המעלות הטובות לא ניקנות באדם אלא בעשותם כפי הסדר הנכון". אדם צריך לקנות מידות טובות, ולסלק את המידות הפחותות, ולהשתמש בכל מידה בזמן המתאים כראוי. "כל זה רק אם עושים בסדר נכון, וכמו מלאכת המשכן שנקבע הסדר בכל פרט!" כל המשכן נבנה בסדר לפרטי פרטיו "כי בלי זה לא תשרה שכינה, וסגולת השכינה זה רק באופן כזה. וכן רואים זאת בחוש, שעל כל חוט השערה, צריך הנהגה שנפסקה בשולחן ערוך! כל דבר כתוב שולחן ערוך, אפילו גזיזת ציפורניים יש הלכות מפורשות!" איך גוזזים, ובאיזה יום גוזזים וכו'. 

"וכן בהשגת האמונה והביטחון, יש מהלכים קבועים איך להשיג אמונה וביטחון. וגם ביראת שמים כדי ללכת בדרך סלולה שקבעה לנו התורה וכל זה מוכח ממלאכת המשכן!" שהכל חייב להיות בדקדוק כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּה השם אֶת מֹשֶׁה. "יש להוסיף שכבר נתבאר גם שעיקר המשכן זה האדם והלב, זהו המשכן להשראת השכינה כמו שאומר המסילת ישרים, וכיוון שבמשכן היה הכל מדוד ומכוון! הרי זה ללמדנו שכל התעלות האדם חייבת להיות באופן זה מדוד ומכוון, וכשם שיש מהלך טבעי בחלק הטוב - כך יש מהלך אף בצד הרע. 

יש מידות ותכונות שמביאות את האדם לידי רע, ובעת שהוא אינו מתרחק מן המהלכים המביאים לידי רע - בעל כורחו יעשה רע!" הוא לא צריך לפעול משהו מיוחד, "המידות הרעות שהוא לא סילקן - הם יהפכו אותו לרע, ואף המדרגות החמורות ביותר! שאדם יכול להיות..." 

כמו רבני טבריה – השסניקים! 

"שיהיה שונא השם!" 

שיכול להפוך תוכחת על חילול שבת למחות מה שחייבה התורה - לקרוא לזה 'פרובוקציה!'. שמעתם דבר כזה? לא יאומן כי יסופר! זה שונאי השם "עדת שונאי השם" יש כאלה מלא שם! מלא "עוקרי השם" גם "עוקרי התורה" הם לא רוצים... רק תורה 'שלהם' והשטויות שלהם. אבל שאחרים הם ירימו את קרן התורה, הם יפיצו את התורה? חס ושלום! הם ואין בלתם, אלה "שונאי ועוקרי השם". כמו שפוסק בעל "שערי תשובה" רבינו יונה. 

"אם לא יזהר מן הדרכים המביאים לכך ייכלל ב"כת שונאי השם"! אז לכן צריך לדעת כיצד לקיים את התורה והמצוות בדקדוק, צריך לתקן את המידות, צריך לדעת את קנייני התורה, ואם אדם ידקדק בכל דבר ודבר, יזכה להשראת שכינה וסייעתא דשמיא במעשה ידיו תמיד. ועושה טובה - תביאהו טובה, ועושה הרעה - תחול עליו רעה, ואל יתפלא כי אם יש עליו כזה דבר - הוא הזמין את זה במעשיו, ולכן כל התלונות נא לפנות אליו... 

"רַבִּי חֲנַנְיָא בֶּן עֲקַשְׁיָא אוֹמֵר: רָצָה הקב"ה לְזַכּוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל, לְפִיכָךְ הִרְבָּה לָהֶם תּוֹרָה וּמִצְוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: השם חָפֵץ לְמַעַן צִדְקוֹ, יַגְדִּיל תּוֹרָה וְיַאְדִּיר"