יחוד השם | הרב אמנון יצחק שליט"א
תאריך פרסום: 13.08.2013, שעה: 20:27
הרב אמנון יצחק שליט"א : שיעור בין מנחה לערבית 13/08/13
הרב אמנון יצחק שליט"א : שיעור בין מנחה לערבית 13/08/13
\n
- - - לא מוגה! - - -
\nכי תצא למלחמה על אויביך ונתנו אדוני אלוהיך בידיך ושבית שביוך.
בעל חובת הלבבות בפרק ה' מייחוד המעשה כתב וזה לשונו.
בן אדם,
ראוי לך לדעת
כי השונא הגדול שיש לך בעולם הוא יצרך.
אין שונא יותר גדול מאשר יצר הרע של האדם.
הנמסך בכוחות נפשך.
אתה ישן לו והוא ער לך.
לבש לך בגדי הידידות.
ומן החזק שבשלוחיו
שישתדל לספק עליך אמיתתך.
זאת אומרת, בשעה שאתה נחשב כי ישן לו, הוא ער לך. אין רגע שהוא לא מחפש אותנו.
לובש בגדי ידידות כאילו הוא בא מצד הטוב ורוצה לייעץ לנו רק טובות.
אחד מהשלוחים החזקים שלו זה שתמיד הוא משתדל לעשות ספק אצלך את האמת הידועה והברורה לך.
ולשבש מה שנתברר לך, גם מה שברור לך הוא מנסה לשבש.
ולערבב את נפשך במחשבות כזבים וטענות שקרים.
ויספק עליך מה שנתברר לך מאמונתך ודתך.
הכל ספקות, ספקות להכניס
שאדם יתבלבל.
ואם תהיה נזהר ממנו ותזמין לו שלוחי שלוחיך להילחם איתו בהם,
גם לך יש שלוחים.
השכל יכול לייצר לך שלוחים שיענו לו ויסלקו אותו מעליך.
אז תנצל ותמלד ממנו, בעזרתו יתברך. כמובן שצריך עזרה מהשם יתברך כי בלעדי זה לא נוכל.
על כן, אל תטרידך מלחמת זולתו ממלחמתו. שום מלחמה בעולם לא תטריד אותך יותר מהמלחמה כנגד ייצר הרע.
אל יבהילך דברו ואם עצמו חייליו, גם אם הוא יפחיד אותך ויבהיל אותך ויגיד לך כל מיני דברים כאלה ואחרים.
גם אם יהיו לו חיילים רבים שיבואו והם צריכים להיות בדמות משפחה, קרובים, ידידים, חברים,
יועצים וחברי מפלגה וכו'.
אל יבהילך דברו ואם עצמו חייליו, כי עיקר כוונתו לאמת את השקר,
להפוך את השקר לאמת.
כי המעט מן האמת ינצח הרבה מן השקר, אבל אם תעמוד עם האמת שלך הברורה,
תראה שכל השקר נופל ומתמוטט.
כאשר המעט מן האור דוחה הרבה מן החושך.
כשמכניסים
גפרור לתוך חדר חשוך לגמרי, הוא מאיר את החדר.
אז מעט מן האמת,
ינצח הרבה מן השקר.
זה קטע קטן מתוך מה שאמר רבנו בחיר.
כולם אחוזי חרב מלומדי מלחמה. פירש רשי על הפסוק הזה בשיר השירים.
מלומדי מלחמתה של התורה.
פירוש.
שלוחי השכל לדחות בקל מה שרוצה לספק ולערבב דעת האדם באמונה ודעות.
אז כולם אחוזי חרב מלומדי מלחמה. מי אלה אחוזי חרב?
השלוחים של השכל שלנו יכולים במלחמתה של התורה, משלומת תורה, וזוכה להבין,
הם יכולים בקל
לדחות את כל מה שרוצה לספק ולערבב את דעתנו באמונה ודעות.
כי אם תהיה אמונתו שלמה בדעת חזקה,
יבין היטב את חיוב עבודת השם ברצון ובהכרח.
זאת אומרת, יש לנו חיוב לעבוד את השם גם ברצון וגם בהכרח.
גם מצד מה שאנחנו רוצים וגם מה שהוא רוצה ומה שאנחנו מוכרחים והוא מכריח אותנו.
כי כל השכר שהקדוש ברוך הוא ישלם לעתיד,
רק נדבה וחסד.
לא מגיע לנו בעצם שום שכר על פי האמת, על כל מה שאנחנו עושים.
כי כל מה שאנחנו נעשה, לכבוד השם יתברך, זה רק ממה שהקדוש ברוך הוא נתן לנו כוחות ואפשרויות ויכולות וסייעתא דשמיא.
ממילא הוא כמעט עושה את הכל.
אמנם אנחנו יכולים רק לבחור לעשות מה שאנחנו רוצים,
אבל ההצלחה היא לא בידינו.
אין שום הצלחה מובטחת לאדם שמעשה א', ב', ג', הוא יצליח.
הכל זה חסד השם. גם כשלומדים ומעמיקים ומעיינים והכול,
זה יגעת ומצאת, זה בגדר מציאה. זאת אומרת, זה עדיין לא אומר שאם אתה תיגע אז אתה תוכל להשיג.
כי יש יגיע עשר דקות, יש שעה, יש שבוע, יש חודש, יש שנה, יש שנתיים, וכל אחד משיג בקצב אחר לגמרי.
אז לכן, גם שכר שעתיד הקדוש ברוך הוא משלם, זה רק נדבה וחסד. כי מי הקדימני והשלם?
מה אתה הקדמת את הקדוש ברוך הוא שהוא צריך לשלם לך? אתה באת עם משהו משלך?
כל מה שאתה עושה זה בשלו.
אם התקנת מזוזה, זה אחרי שהוא נתן לך בית.
אם שמת ציצית, זה אחרי שהוא נותן לך בגד של ארבע כנפות.
אם עשית ברית לבן, זה אחרי שהוא נותן לך בן.
כל דבר שאתה עושה זה אחרי שהוא נתן לך. אז במה אתה עושה?
אתה עושה בשלו.
תן לו משלו, שתה בשלך שלו.
אז לכן,
כי מי הקדימני ואשלם, חשוב בלבבך אילו האדם היה עושה עמך בחייך, תיקון האיברים ותיקון השבעים כוחות שיש באדם לשלמותו, כמוהר בהגאון
על ישעיה יא, הלא אין די לעבוד אותו, יתברך בכל כוחו, מה צריך שכר אחר?
אבל נדבה וחסד גדול לאדם, מה שישלם לו שכר בלתי תכלית לעתיד לבוא. זאת אומרת, אם היה רופא
שהיה לוקח בן אדם מוגבל נכה,
אין לו ידיים ואין לו רגליים ואין לו עיניים ואין לו אוזניים ואין לו אף.
והוא היה מרכיב לו.
היו מרכיבים פרצופים, לא יוצא מוצלח כל כך, אבל התחילו קצת לעשות פרצופים כאלה, להרכיב פרצופים לאנשים שנשרפו להם הפנים או התפוצצו להם וכו' וכו'.
זה לא נראה טוב,
אבל אם היה אחד שיודע לעשות מאפס,
לא להשתיל לך פרצוף של מישהו אחר,
ולסדר לך את הכול, מנתח בינלאומי, כמה היית צריך לשלם לו,
וכמה היית מודה לו כל החיים שלך, שאתה יכול להזיז בכלל אצבע, שתי אצבעות, ארבע אצבעות, כל האצבעות.
וגם היה נותן לך כוחות, 70 כוחות שיש באדם, כמו שמצייר אותם, הגאון מבינה,
וכו' וכו'. לכמה היית חייב לו? כל חייך היית חייב לו.
הלוא אין די לעבוד אותו, יתברך בכל כוחו, גם אם תעבוד את הקדוש ברוך הוא לכוחות, אתה לא משתמש אפילו בכל הכוחות שהוא נתן לך בשביל לעבוד אותו.
וגם אם היית משתמש בכל הכוחות שהוא נתן לך, זה לא מספיק,
כדי להכיר טובה על מה שהוא נתן לך.
ומה צריך שכר אחר? מה אתה רוצה עוד שכר? עצם זה שאתה בריא ושלם ויכול לעשות ולפעול והכול, מה אתה רוצה?
זה שאתה רואה כרגע, עכשיו שאתה רואה, אם חס ושלום אדם מתעוור ולא יוכל לירות.
כל העולם חרב, הוא מת, חי מת.
אז מה עכשיו יצא?
כמה הוא מוכן לתת עכשיו?
את כל הכוחות שלו הוא ודאי מוכן לתת לו בשביל שהוא יוכל לירות.
קיבלת את זה בחינם, אתה מעריך, אתה עושה עם זה משהו? שום דבר.
הלא, אין די לעבוד אותו יתברך בכל כוחו, מה צריך שכר אחר?
אבל נדבה וחסד גדול לאדם, מה שהשם ישלם לו שכר, ועוד איזה שכר?
בלי תכלית,
בלי הפסקה.
לנצח נצחים, לעתיד לבוא.
על מה?
על מה שלא השתמשת עדיין עם כל הכוחות.
ואילו יצויר שיש בעולם רופא שיוכל לעשות אבר אחד באדם, ומכל שכר רמח איברים ושסה גדים, עם שבעים כוחות רוחניים יש קץ לעבודתו, יתברר שאנחנו חייבים לו ברצון.
ומכל שכר בשכר הנפלא והנשגב,
בלי תכלית,
בעולם שכולו טוב, כולו ארוך.
אז אם כבר נגענו בנקודה הזאת,
בואו ניגע בנקודה רוחנית גם.
יש אדם שיש לו כבר גוף, יש לו איברים, יש לו הכל והכל והכל והכל, והוא משתמש איתם להבלים, בריק, לזה,
לענות ולבלות, לאכול ולשתות, לעבוד ולהשתעשע ולנוח וכו', זה מה שהוא עושה.
בא בן אדם והציל אותו והכיר לו את האלוקים.
ועכשיו הוא מכיר את האלוקים, והוא התחיל לעבוד את האלוקים.
עד קודם לכן הוא היה מקבל שכר בעולם הזה, בקושי,
על מה שהוא עשה ועל מה שהוא עבד וטרח ותו לא.
ואחרי זה הוא ימחכה לו, גיהנו
על כל ההונאות שהוא נהנה ולא הודה לקדוש ברוך הוא ולא הכיר בו ולא חשב עליו ולא ולא ולא ולא.
ועכשיו,
כל הכוחות הוא מפנה פחות או יותר לכיוון של האלוקים, ואחרי זה הוא יקבל שכר נצחי בלתי נפסק.
כמה הוא צריך להכיר טובה עכשיו למי שהציל אותו והוציא אותו מבאר שחד והכניס אותו לגן העדן?
זה דבר שאנשים לא קולטים בכלל,
כמה הכרת הטוב יש למי שמציל, שהרי אברהם אבינו שהציל
את לוט
מהשבי
ובזה שהוא הציל את לוט מן השבי,
צאצאיו עמון ומואב היו חייבים בהכרת הטוב 400 שנה אחרי כן
לעם ישראל לקדם אותם בלחם ומים.
להכיר טובה על מה שהציל פיזית
את אבא שלהם.
ובגלל שהם לא הכירו טובה,
אז הם נצחו לבוא בקהל השם עד עולם.
לא ראויים לבוא בקהל השם. אין הכרת הטוב אפילו אחרי 400 שנה.
מה שהם בכלל...
ארבעה מאות שנה.
התורו אומרת לא יבואו בקהל השם עד עולם.
אתם מבינים כמה חיוב הכרת הטוב שיש.
ובכן, הלא אין די לעבוד אותו כמו שאמרנו, ואילו יצויר אז יש קץ לעבודתו, הדבר שאנחנו חייבים לו ברצון, מכל שכן מהשכר הנפלא והנשגב בלי תכלית בעולם שכולו טוב וכולו ארוך.
אז נתבונן בזה היטב,
איך שהשכר עבור עבודת השם אינו רק חסד גדול,
זהו שנאמר.
כי תצא למלחמה על אויביך ונתנו אדוני אלוהיך בידיך.
פירוש השונא הכי גדול,
היותר חזק,
הורב עליך בלי הפסק,
הוא יצרך רע
שלבש לך בגדי ידידות.
כדי לשרש אותך מארץ החיים,
לעקור אותך לגמרי ולהכניס אותך בשאול תחתית.
בסדר מלחמת היצר כך הוא.
צריך להכין שלוחי השכל לסתור את הטענות והכזבים והדמיונות והשקרים שהוא מביא עליך.
אתה חייב לדעת מה לענות לו.
ואל יבהילוך דבריו
אם רק תכין היטב את ליבך ואל ימס לבבך ממנו
כי הובטחנו בתורה מקרא מפורש ואתה תמשול בו.
בכל מגמתו זה רק לבלבל את הדעת של האדם בדמיונות כוזבים
כדי שידמה לו שהוא חלוש באמונה ויתחיל להרהר.
מכניס לו ספקות, בכל דבר מכניס לו ספקות.
נותן לו לראות דברים ולפרשן אותם ככה ולהבין ככה ולהבין ככה.
הוא לא אומר לו בצדק תשפוט עמיתך, בדיוק הפוך. כל דבר מראה לו שחורות ככה, בכל דבר נקודות רק שחורות.
ומזה מערבב, מערבב, מערבב עד שמוציא את האדם לגמרי.
ועל ידי זה נותן שאור בעיסה.
אתם יודעים מה השאור עושה? זה השמרים.
שמים בעיסה זה מטפיח, מטפיח, מטפיח, מטפיח, מטפיח, מטפיח, מטפיח. ככה הוא מנפח לך את כל הדברים. הדברים מנפח, מנפח, מנפח עד שאתה...
די, לא יכול, לא יכול. זהו, די, גמרנו.
וכל זה ידוע מדברי המחילתא. ועיין ברמב״ן, פרשת בשלם, שעה שראו פרעה נוסע אחריהם.
כי זה הרמב״ן הוא עיקר גדול המוסר.
ומה הם אמרו שם?
ויאמרו אל משה, המבילי אין קברים במצרים?
הוצאתנו למות במדבר?
מאחר שנתנו שאור בעיסה,
באו להם אצל משה.
אמרו לו, הלא זה הדבר אשר דיברנו אליך.
שאור שבעיסה זה היצר הרע.
ויהיה דעתם לומר כי מתחילה צעקו אל השם לתת בלב פרעה לשוב מאחריהם.
כאשר ראו שלא היה חוזר,
אבל היה נוסע וקרב אליהם, אז אמרו, לא נתקבלה תפילתנו.
ונכנסה בלבה מחשבה רעה להרהר אחרי משה,
כאשר בתחילה.
אז רואים שיצר הרע מכניס אור בתוך העיסה,
ונותן להם להבין, אה הנה התפלנו, אה לא שמע, אז משה לא יכול לעזור בעצם, אז הנה.
אפילו שאנחנו מבקשים שהשם ישיבו את פרעה מאחרינו וכו' וכו',
זה לא עוזר.
אז מה, איפה משה המושיע והגואל והכל וזה? הנה, זה לא עובד.
מה זה מכניס להם? מחשבות כאלה וכאלה וכאלה, ואז הם פותחים את הפה ומדברים, יש להם טענות וכו'.
על כן צריך האדם, כשיבוא לו חס ושלום איזה דמיון מהיצר,
צריך לזכור תכף, כי זה רק דמיון וטענה כוזבת.
והובטחנו ואתה תמשול בו,
וצריך להכין תכף את שלוחי שכלו לבטל את הטענות
הכוזבות.
והשם יתברך, יעזור לנו כמו שהובטחנו.
בתנאי שנצא למלחמה עליו, כי תצא למלחמה על אויביך.
עם מי תצא למלחמה? עם שלוחי השכל, עם הטענות הצודקות.
בחרבו על ירחו זה שלוחי השכל.
ואז הוא נתנו השם אלוקיך בידיך.
אם אתה תעשה את העבודה שלך,
השם ישלים שאתה תנצח אותו.
והנה יש לנו לדעת, כי האמונה פשוטה מאוד מאוד מאוד מאוד אם רק יעיינתם בשכלו.
ראשית,
אם יאמר לנו האדם כי המחת הקל הזה אשר ראשו חד וסופו נקוב עשה את עצמו בלי אומן.
הרי צחוק עשה לנו השוטה המדבר הזה ולמשוגע יחשב לנו.
אדם שיגיד שמחת נעשתה מעצמה,
ולא מחת אחת אינה נעשו מאה מחתים,
ולא מאה נעשו מאה אלף מחתים.
נעשו מיליון מחתים, כל אחת עשתה את עצמה מעצמה.
באותה מידה, באותו שיעור, אותו דבר.
מי שיגיד דבר כזה יגיד שהוא משוגע. אפילו המדענים הכופרים יגידו שהוא משוגע.
רק על עצמם הם לא אומרים את זה.
ועל אחת כמה וכמה אם יאמר לנו על כלי מורה השעות, כן?
שעון,
שכל הגלגלים וכל מה שיש שם,
כולם עשו את עצמם בלי כוונת ומעשה אומן.
שעון נוצר מעצמו.
נו, מישהו יכול להאמין דבר כזה? גלגלים וגלגלים, אחד דמות לשני וזה, וכל אחד בגודל מסוים, וככה וככה, ומזיזים ככה את המחוג ואת השניות ואת השעות ואת הכול,
וכתב את הספרות ועשה ככה וככה וככה.
ועוד אלה שיש בשווייץ עם כל העיגולים האלה באמצע, והכל וכו' וכו' וכו'.
והוא גם דייק כזה, שעון שוויצרי, זה יכול להיות דבר כזה. כל זה נעשה לבד.
כל החנויות בשוויץ, הכל זה נעשה לבד. הם קמו בבוקר, היו מדפים, טאק, יש שעונים.
כל מיני צבעים.
חלק מזהב, מכסף, מזה מקום, משם, כל מיני דברים.
יכול להיות דבר כזה.
צחקו עליו.
ומכל שכן עולם מלא בחוכמה ובגבורה,
כל זה נעשה מעצמו.
מה יש יותר צחוק מזה?
ומכל שכן עולם הגלגלים,
שכל מה שהסתכלו החכמים בהם על ידי המיקרוסקופים,
היותר מבהילים,
בגודל ובסדר הנפלא שיש שם.
היש מסודר בלי מסדר? יש דבר כזה מסודר בלי מסדר?
בויד ברח ברא אותם וסדרם כרצונו,
ומנהיג על ידם את עולמו כרצונו,
ועל ידי הגלגלים
והמזלות והכוכבים משפיע הקדוש ברוך הוא על כל העולם כולו וכו' וכו'.
כל זה נהיה לבד.
והנה, הפילוסופים היותר גדולים, כאריסטו וכדומה לו, הניחו שלוש ראיות חזקות שאין להזיז אותן.
כי העולם נברא במכוון עמוק מאוד מאוד, כראוי,
לבלי תכלית.
האחד, כי המקרה לא ירבה.
מקרה זה לא דבר שהוא מתרבה,
הרבה פעמים.
מקרה זה מקרה,
חד פעמי, דו פעמי,
נו, מקרה.
אבל אם יש סדר במקרה, נגיד אחד יוצא מהבית,
איכשהו יוצא 200 שקל ומוציא.
עולה למונית, 200 שקל ומוציא.
יורד מהמונית, 200 שקל.
בכניסה לבנק, 200 שקל מוציא. יוצא מהבנק, עוד 200 שקל מוציא. עולה לאוטובוס, 200 שקל על הכיסא שלו. כל מקום שהוא הולך, 200 שקל מחכה לו. איך זה יכול להיות?
יכול להיות דבר כזה? מקרה, מקרה, מקרה.
הוא בוודאי יבין שיש פה איזה מתיחה.
מישהו עשה לו פה איזה משהו, אולי זה קנדיד קאמרה, עושים ממנו צחוק.
המקרה לא ירבה.
זו קביעה של אריסטו וחבריו.
המקרה לא ירבה.
פירוש, אם יקרה, לפעמים אדם מוצא מציאה יקרה מאוד, זה יכול להיות מקרה, אבל לא נוכל להאמין כי אדם מוצא מציאות יקרות תמיד.
זה הבל.
ומעתה לא, אנחנו רואים כי העולם הזה גדול מאוד, בעניינים שונים הרבה מאוד,
זה אי אפשר במקרה גם מוכוון.
הוא במקרה מוצא חמצן בדיוק שמתאים לו.
הוא במקרה מוצא מזון שמתאים לו.
במקרה מוצא מים שיתאימו לו. במקרה הוא מוצא פירות שיתאימו לו.
וכל מה שיש בפירות, הוויטמינים, הכל נצטרך לגוף במקרה. הכל במקרה. ובמקרה יש לו קיבה, שתעכל את זה.
במקרה היא גם יודעת לברור את הפסולת ולהוציא.
במקרה היא יודעת להשאיר את הוויטמינים בפנים.
ובמקרה יש לו גם מערכת דם, שהיא תעביר את הכל ותשפיע על כל הגוף. וכן הלאומה. הכל במקרה, הכל במקרה.
ראיה שנייה,
כאשר נראה אדם טועה בדרך,
יכול להיות שהוא מוצא בית להיכנס שם?
אבל שימצא בית מכוון כרצונו דווקא.
דהיינו,
כמה הוא רצה חדרים שהוא ימצא בבית,
כך וכך, איזה מקלחת, כך וכך, איזה מטבח, מה יהיה במקרר, כך וכך, איזה מטה יהיה, איזה מזרון,
איזה כיווני אוויר, ככה, שיהיה מזגן,
איזה עוצמה,
הכל יהיה, נעל הבית בגודל מספר הנעליים שלו, הכל יהיה בדיוק. יכול להיות שאדם שטועה ביער,
יגיע לבית וימצא את הבית בדיוק.
חלומותיו.
יכול להיות דבר כזה?
וכל ההכנות המצטרכות לאדם הכל בחוכמה נפלאה, כל מה שיעמוק בהם יותר יבין יותר חוכמה כמוסה בהם, ורפואות לכל חולי, ורופאים מחוכמים בהם.
זה אי אפשר בלי מכוון.
אי אפשר בלי מכוון.
אז זה שתי ראיות חזקות, כן? המקרה לא ירבה, ושום דבר לא יכול להיות מסודר ולא מכוון בלי מכוון ומסדר, ובדיוק שיתאים לבן אדם.
ראיה שלישית, מקרה לא יוכל להיות מכוון לתכלית.
מקרה גם הוא לא מכוון לתכלית מסוימת. נגיד אתה איבדת עכשיו כסף, אז יכול להיות שהכסף הזה שאיבדת זה בדיוק הסכום שאחד צריך להחזיר בבנק?
יכול להיות שאתה תאבד כסף, בדיוק זה יתאים לנדוניה של האישה שצריכה לתת לחתן?
יכול להיות שבדיוק מה שאתה... איך יכול להיות?
מקרה לא מכוון לתכלית.
כגון מי שאיבד קסמאות, אי אפשר שיחשוב שהוא איבד את זה כדי שלמוצא יהיה להשיא את ביתו.
הלוא הוא איבד את זה במקרה,
הוא לא תכנן את זה והוא לא כיוון את הכסף ולא את הסכום ולא כולי.
והנה אנחנו רואים כי כל ענייני העולם הזה הם תכלית זה לזה.
אז אם נעשה במקרה, איך במקרה זה מתאים לתכלית של השני?
כגון העשב
לאכילת הבהמה,
הבהמה לתכלית עבודת האדם.
העור שלה לעשות מנוקסות,
הזבל שלה לזבל את השדות,
מתכת לעשות גרזן ולקצוץ אילנות, אילנות לשרפה ולבנות בתים,
השמש לעיר וכהנה וכהנה רבות וככה לך תבדוק כל דבר.
כל דבר מתאים לדבר אחר,
כל אחד משלים את השני ואם הכל נעשה במקרה,
איך זה משמש לתכלית?
כי המקרה אינו יכול לשמש לתכלית כי הוא מקרה,
הוא לא מתוכנן לכאורה אם הוא מקרה.
אלא מה משהו? משהו מתוכנן, הוא מסודר, אז איש מסדר ואיש מתכנן.
והעיקר להשיב את הלב, את כל הדברים האלה, וכתב העקדה, זיכרונו לברכה, בראשית שער א',
כי כל זה כלול בתורה בקצרה בפסוק אחד.
מרא בו מעשיך השם, כולם בחוכמה עשית,
מלאה הארץ קנייניך.
איך יכול להיות שבארץ
יש עפרות זהב, ויש מתכת, ויש נחושת, ו...
למי זה היה מיועד? אם לא היו בני אדם, למי זה היה מיועד?
מי היה משתמש עם זה?
מלאה הארץ קנייניך.
הכל נמצא בפנים. יבוא האדם, וימצא, וישתמש, ויהנה, וכולי וכולי. הכל בנוי על כל מה שיש בארץ.
אז מרא בו מעשיך השם.
יש מתכנן אחד,
ושהוא תכנן את הכל וסידר את הכל בדיוק, ואין פה שום מקרה,
שום מקרה, רק מהשם.
על פי זה הרי מונח בעליל בשכל האדם, כי יש בורא שברא את עולמו בתכלית, ומכל שכן אנחנו עם בני ישראל,
אשר עין בעין ראינו את דבר השם בסיני.
אנחנו עוד מחוץ להסברים הפילוסופיים האלה והאחרים,
אנחנו הרי קיבלנו תורה בסיני לעיני מיליונים, לא רק יהודים.
ונתן לנו את התורה בפרסום גדול בכל העולם, ולא די זאת, אשר קיבלנו איש מפי איש.
אף גם זאת, בכל דור ודור התורה מכרזת ואומרת, אוי להם לבריות, מעלבונה של התורה, פירוש כי הרי אתם רואים שכל דבריה שדיברה מראש,
הכל התקיים עד היום הזה בראיות עצומות אין מספר,
וכל הנבואות התקיימו, והכל לעינינו גלוי וידוע ומפורסם.
אז מה עוד אתה רוצה הוכחות? אז איך יכול לסתור יצר הרע ולקשקש?
קשקשת, לבלבל את המוח,
להטיל לך ספק, ולהגיד לך ככה, ולערב... איפה נעלם כל מה שדיברנו עד עכשיו בקצרה?
והנה לולא ברא השם יתברך באדם היותר גדול חלק שפל מאוד.
באופן שהאדם היותר גדול יוכל ליפול בעבירות חמורות
בשביל דברים קטני ערך,
לא היה מקום לשכר ועונש.
לולא ברא השם יתברך באדם היותר גדול.
חלק שפל מאוד,
בצדך האדם הגדול ביותר יש חלק שפל מאוד.
באופן כזה הוא ברא, הקדוש ברוך הוא, את האדם שהאדם היותר גדול יוכל ליפול בעבירות חמורות בשביל דברים קטני ערך, ככה הוא ברא אותנו.
אם לא היה בורא ככה, לא היה מקום לשכר ועונש.
כי אם האדם היה גדול, לא היה לו מקום של שפלות שהוא יכול ליפול באיזשהו מקום,
אז הוא לא יכול ליפול. אז אם הוא לא יכול ליפול, אז על מה יקבל עונש?
אף פעם לא יקבל, רק שכר.
כי הוא לא יכול ליפול.
היה חייב להניח בו מקום שהוא יכול ליפול.
ולכן מרא שפלות גם כן באדם.
וכוח היצר גדול מאוד,
למען יוכל לצוד נפשות בדברים קטני ערך.
קטני ערך, יצר רע לא בא בגדולות, לא אומר לך תכפור,
עבודה זרה, לא, בקטנות.
בוא רק תשמע מוזיקה קצת, בוא תשמע את זה, בוא תראה את זה, בוא תצא לתאיר קצת ככה, בוא ככה, ככה.
עזוב רגע את הספר, תשמע בדיחה, בוא תראה, לאט לאט, ככה בקטנות,
לאט לאט לאט לאט, ככה גורר את הבן אדם
עד שמוציאו אותו.
אך אם יהיה לבן חייל ויהיה ממלומדי מלחמה של התורה להכין את שלוחי השכל לסתור טענות כוזבות מדומות של היצר בכל פעם,
וישען באלוהיו
ואתה תמשול בו,
בוודאי נגף היצר לפניו ייעלם.
מעלה מעלה האדם, כי האמונה ברורה מאוד.
ומדוקדק כן בפסוק,
כי תצא
למלחמה למלחמה. אונתנו בשביט השביון.
מה שהוא רצה לשבות אצלך, אתה תשבע אותו,
והוא לא יאכל עליך.
מתי?
כשאתה תצא למלחמה נגדו, אם יש לו חסך לך. אם אתה תהיה בטל ותקשיב לו,
ותשמע אותו,
במקום לסתום מפיו.
אתה יודע, אחד בא לטחון לך עכשיו משהו ורוצה לעבוד עליך,
אדוני, סליחה, אני מבין בדיוק מה אתה רוצה להגיד. תודה רבה, תהיה בריא, ביי.
ואם הוא עוד טוען, אז אתה מי הטוען עליו טענות הפוכות, בשלום אני אסיים.
אחרת אם תקשיב,
אז ברית כרותה.
כששומעים, מושפעים.
אז לכן אסור להקשיב לו.
בלי יצר הרע אסור להקשיב.
הוא מדוקדק בפסוק, כי תצא ונתנו בשבית לכל
רע ונתנו מיותר.
כי מאחר ואמר ושבית, אז ודאי שהוא נתון בידך.
אבל בל לרמוז, אל תסמוך על חוכמתך,
כי היצר תקיף מאוד לצוד נפשות יותר גדולות,
בדברים קטני ערך,
בשביל חלק השפלות שיש באדם.
כדי שיהיה שכרו מרובה מאוד.
למה נתנו לאדם אפילו הכי גדול מקום שפלות?
שיהיה לו שכר הרבה, כי אם הוא מתגבר על יצרו,
מגיע לו שכר הרבה.
אבל יש שני תנאים.
אחד, תצא למלחמה על העצם,
שהוא האויב היותר גדול שיש.
ודבר שני, שתבטח בשם יתברך,
כי הובטחנו ואתה תמשול בו.
ואז, ונתנו השם אלוקיך בידיך.
אם אתה תצא למלחמה נגדו ותבטח שיש לך את הכוח למשול בו,
השם ייתן אותו בידך. זו ההבטחה של התורה.
ואם כן, הוא צריך להכין כלי קרב.
אתם, אני, אנחנו צריכים להכין כלי קרב.
שלוחי השכל נגדו,
לבטל ולסתור את כל הדמיונות ובלבולי ההבל שלו.
אבל דווקא אם שלוחי השכל צריך גם להישען באלוהיו,
ועל ידי שתי הבחינות דווקא, השם יתברך יעזור לנו בתוך כך,
בתוך כלל ישראל, אמן כן יהיה רצון.
עכשיו אני רוצה לומר לכם מה למדתי בשוויץ.
ישבתי שמה וקראתי ספר של הרב יוסף יעבץ,
היה נושא ספרד.
והוא אומר, יש שלושה דברים שחייב כל יהודי להאמין בהם,
לאמץ אותם,
להפנים אותם ולהתבונן בהם תמיד.
והם סוד הייחוד של הקדוש ברוך הוא.
סוד הייחוד של הקדוש ברוך הוא שהקדוש ברוך הוא אחד.
כמו שאנחנו אומרים, שמע ישראל השם אלוקינו, השם אחד.
זה סוד הייחוד שהקדוש ברוך הוא
באחדות גמורה וכל העולמות כולם מאוחדים בו,
ואין דבר בלתו,
ואין מלבדו, ואין זולתו,
והוא המציאות בלבד וכו'.
אז הוא אומר, דבר ראשון שאדם צריך לדעת ולהאמין,
זה שהקדוש ברוך הוא,
הוא לבדו ברא את עולמו מן העין והאפס המוחלט.
ודבר שני,
שמוכרח האדם לדעת ולהאמין,
זה שהקדוש ברוך הוא משגיח על ברואיו בכל עת ובכל זמן.
דבר שלישי שאדם צריך לדעת ולהאמין,
שבאחרית הימים התכלית של כל הבריאה כולה זה שכל העולם יכיר את הקדוש ברוך הוא שהוא אחד,
כי אז ההפוך אל עמים שפה ברורה לקרוא כולם בשם השם ולעובדו שם
בשכם אחד,
ביום ההוא יהיה השם אחד ושמו אחד,
כולם יכירו את השם למקטנם ועד גדולם ויעבדו אותו והכל והעולם יהיה מתוקן,
כמו לפני האדם הראשון שחטא.
אלה שלושת היסודות שחייב אדם
לדעת ולהאמין.
היסוד הראשון זה שהקדוש ברוך הוא היה לבדו והחליט בזמן מן הזמנים במושגים שלנו לברוא את עולמו
ולהוציא אותו מן האפס ומן העין הגמור למה שהוא היום.
וזה ברור לנו מהסיפורים שאנחנו מדברים עליהם
במשך כל השנים המרובות, כן?
בורא ונברא ומגביל ומוגבל וכו' וכו' שכל הנבראים אף אחד לא ברא את עצמו למי שקדם לו עד שאתה מגיע לראשון שממילא מוכרח שיש בורא ראשון שברא לכל הברואים.
זה שהקדוש ברוך הוא משגיח על כל הברואים ומכוון את הכול לאן שהוא רוצה,
שזה התכוונן כמו שראינו מיציאת מצרים בעשר המכות
ושהוא הראה לכל המצרים הכופרים שהוא כי אתה ה' בקרב הארץ לא רק למעלה כמו שהיו כמה פילוסופים קשקשנים שאמרו שהקדוש ברוך הוא הוא גדול וגמורה מדי להתעסק בשפלים בדיוק הפוך הקדוש ברוך הוא מביט דקה ושפל רוח וכו' הקדוש ברוך הוא, יש הרבה פסוקים והרבה ראיות בקיצור שהקדוש ברוך הוא משגיח
על כל הברואים.
אם לא,
עם ישראל לא היה צריך להיות קיים כי כולם רודפים אחריו עד היום וכולם מנסים להשמידו, חוץ מההבטחה האלוקית של זה לא יקרה,
אחרת לא היינו פה, זה דבר פשוט וברור.
והדבר שיש תכלית לכל העולם,
שהרי לכאורה רואים צדיק ורע לו, רשע וטוב לו וזה כאילו לא מסתדר, אז איפה התכלית? אז למה זה לא מגיע?
זה יגיע.
כמו שהעלייה לארץ אחרי אלפיים שנה חזרנו לפה וכו' וכו', עוד מעט יגיע המשך צדקנו,
ואנחנו נגיע לרגע שאנחנו מייחלים וכו',
זה שהעולם מגיע לתכלית.
כל זה מרומז במילה אחד.
שלושת היסודות האלה, אחדות הבורא,
הכל זה במילה אחד.
אז עכשיו,
מה זה אחד?
הקדוש ברוך הוא,
אחד,
אחד היה בהתחלה,
אחד שמשגיח על כולם,
ואחד שיישאר, יוותר השם לבדו ביום ההוא, אחד.
כשאנחנו מכוונים בשמע ישראל השם אלוקינו, השם אחד, מה אנחנו מכוונים?
אחד,
זה אל יחיד ומיוחד,
זה בעל המעלה שאין דומה לו,
זה לא אחד שיש אחריו שתיים,
זה אחד ומיוחד.
אחד ואין בלתו,
כמו שאומרים אחד העם, הכוונה למלך,
או אחד היה אברהם, שלא היה דומה לו בדורו, שהיה מזכה את הרבים וירגרים.
אז זה נקרא אחד.
אז זה אל יחיד ומיוחד.
חטא,
זה שולט בשבעה רקיעים בארץ, חטא זה שבעה,
ואחד זה,
אז זה השגחה שהוא משגיח בעליונים ובתחתונים,
חטא.
ודלת, זה ארבע רוחות השמיים, שהוא שולט בארבע רוחות השמיים, וזה מה שיהיה לך עתיד לבוא, שהקדוש ברוך הוא ישלוט בכל העולם כולו.
כשאנחנו אומרים שמע ישראל השם אלוקינו, השם אחד, אז אנחנו צריכים לכוון.
שמע ישראל,
קבל והבן,
שמע ישראל זה לא שמיעת האוזן רק, אלא זה לשון קבלה והבנה, שמע,
שמעתי.
שמעתי זה לא תמיד רק שמיעת האוזן, שמעתי זה הבנתי.
קבל ואמן ישראל, גם אבינו שבמערת המכפלה.
שמע ישראל, אבינו שבמערת המכפלה.
אדוניי,
זה אדון הכל.
היה, הווה ויהיה.
הוא אדון הכל.
הוא היה, הוא הווה והוא יהיה.
היה,
זה מה שאמרנו באלף,
היה לבדו.
הווה, זה מה שהוא מהווה את כל ההוויות בהשגחתו.
ויהיה, זה מה שהוא יהיה לעתיד לבוא, שכל העולם יכיר אותו.
אז אדון הכל היה, הווה ויהיה.
אלוהינו זה תקיף בעל היכולת ובעל הכוחות כולם.
אדוני זה אדון הכל, היה, הווה ויהיה,
ואחד זה מה שהסברנו.
כשאומרים שמע ישראל,
ואומרים שם השם,
וחושבים אדון הכל היה ויהיה, צריך לחשוב גם מלאך.
מלאך זה כשהוא מלאך בטרם כל יציר נברא, כמו שאמרנו באלף של אחד,
שהוא היה לבדו.
מלאך.
אלוקינו זה מלך.
צריך לכוון חוץ מתקיף בעל היכול ובעל הכוחות כולם, שהוא מלך.
מה זה מלך?
מולך בפועל עלינו עכשיו, ומשגיח על הברואים, כמו שמלך דואג שהעם שלו, יהיה לו את כל מה שצריך.
וכשאומרים
אדון הכל היה וביה האחרון של שם ההוויה, שני שני,
אז צריך לחשוב גם ימלוך,
ימלוך לעולם ועד מה שיהיה באחרית הימים.
אז מעבר לכוונות של השם אלוקינו,
בשם,
שזה אדון הכל היה ויהיה, תקיף בעלי יכולים ובעולם, וכו' וכו'.
צריך גם לחשוב מלאך,
מלך ימלוך, שזה כנגד מלאך לבדו בהתחלה,
בטרם כל יציר נברא.
מלך זה שהוא משגיח על הברואים,
וימלוך
בשם השני.
וכשאומר אחד,
אז אמרנו אל יחיד ומיוחד זה האלף, זה שוב פעם חוזר על מלאך,
חטא זה שבע לזה, זה מלך משגיח,
וד'
זה שהוא ימלוך על ארבע רוחות השמיים כולם, כל הברואים כולם, זה גם כן ימלוך.
זה יסוד שצריכים כל הזמן לזכור אותו, זה סוד האחדות.
שלושת הדברים האלה חייב כל יהודי לדעת ולהאמין
שהשם מלאך,
מלך וימלוך.
תיקנו את זה חכמים, זיכרונם לברכה אומר, הרב יוסף יעבץ,
גם בברכות,
כל הברכות שאנחנו מכוונים,
ברוך אתה השם,
אדון הכל אהוב יהיה,
השם
זה כנגד מלאך,
שהוא היה לבדו בעולם,
אלוקנו,
זה אלוקנו,
אלוקנו.
משגיח עלינו השגחה.
מלך העולם זה מה שהוא עתיד להיות מלך על כל העולם.
אז רואים שהיסוד הזה
של מלאך, מלך וימלוך,
היה לבדו משגיח ועתיד להיות ניכר על ידי כל העולם המכירים בו ויודעים את שמו,
ביום ההוא יהיה שם אחד ושמו אחד, כולם מכירו את שמו שם הוויה.
לכן הוא גם נקרא שם הוויה עם י' בהתחלה.
למה י' בהתחלה?
כי כל אותיות איתן שבאות בראש מילה הן עתיד.
אהיה, אשלח,
אפעל,
אקום,
א', נכון? זה הכל עתיד שבא בהתחלה זמינה.
י',
ילך, ישלח, יבוא, זה הכל לשון עתיד.
תבוא, תלך, תזה, זה עתיד.
נלך, נבוא, נזה, עתיד.
אותיות איתן אלה שבאות בראש מילה הן עתיד.
כשיש י' בתחילת שם הוויה,
זה בא להגיד שהוא יהיה בעתיד לבוא על כל העולם כולו.
שזה התחליף.
אז אם כן, אנחנו רואים שהיסוד הזה גם תיקנו חכמים בברכה, שאנחנו אומרים ברוך אתה,
ברוך אתה, השם אלוקנו, מלך העולם.
השם, זה מה שהוא מלך לבדו בהתחלה והוא היה באין בלתו.
אלוקנו, זה שהוא משגיח על כל הברואים כולם, הוא מלך כרגע.
וימלוך לעולם בעת, מה שאנחנו אומרים, זה מלך העולם, לעתיד לבוא, מה שיהיה בדיוק.
ואחר כך המשך שברא, שהכל נהיה בדברו, מורה פרי העץ, עשה את כל הדברו.
אותו דבר לדעתי נמצא גם בקדוש קדוש קדוש קדוש, שאנחנו אומרים.
כשאנחנו אומרים קדוש קדוש קדוש השם צפקות, מלוכה על זכויותו,
קדיש.
מה אנחנו אומרים?
ומקבלים דין מדין,
מה אומרים, קדיש
בשמי מרומה חילה בית שכינתי.
קדיש
איפה?
בעולמות העליונים למעלה, מרומה מעל הכל.
זה מה כנגד מה שהוא היה.
אחר כך מה אומרים?
קדיש
על הרעה,
נכון?
עובד גבורתיה.
אז איפה זה קדיש השני?
פה משגיח
על הרעה
ועושה את מעשיו וגבורותיו בעולם הזה.
והקדיש האחרון,
לעלם ולעלמי העלמיה לעתיד לבוא.
יוצא שגם הקדוש, קדוש, קדוש,
זה כנגד קדוש מה שהיה לבדו יחיד בעולמו,
קדוש בשעה שהוא כרגע עושה את גבורותיו בעולמו,
וקדוש מה שימלוך לעולם בעת, לעולם ולחולמי העלמיה.
אותו דבר יש את זה גם בקדיש.
וכן הלאה, בעוד כמה מקומות
תמצאו שבדיוק. וגם כשאנחנו אומרים
קדוש, קדוש, קדוש, וברוך השם כבוד מלכותו. וכשאנחנו אומרים למלוך לו עולם ועד, הכל על אותו בסיס הולך.
יוצא שזה שלושה דברים שאנחנו צריכים
לדעת ולהאמין, זה סוד הייחוד.
שהשם אלוקנו,
כרגע הוא אלוקנו,
משגיח עלינו, ואנחנו מכירים בו, ולא כל העולם מכיר בו.
כרגע שמע ישראל השם אלוקנו.
אבל תדע לך שהשם יהיה אחד לעתיד לבוא.
שכל העולם יכיר את הקדוש ברוך הוא. זה סוד הייחוד.
ברגע שאדם יודע את שלושת אלה, ומכוון בדברים האלה, בכל ברכה, בכל עניין, ושם את עינו וליבו על הדבר הזה, הוא מייחד את שמו יתברך בכל עת.
זה דבר גדול ביותר. ואמר, הוא אמר, שהרי הקדוש
אמר לו לכוון
בכל ברכות הנהנים
את כל הברכות בכוונה.
הוא יודע מה הכוונה שהוא התכוון, שצריך להתכוון בכוונות.
אבל אם אנחנו נתכוון בכוונה הזאת,
ברוך אתה השם,
שזה כנגד הקדוש ברוך הוא, שהיה היחיד בעולמו,
אלוקנו, שהוא משגיח עלינו, והוא מלך.
ומלך העולם, שזה מה שיהיה לעתיד לבוא וכולי,
ונתכוון בכל ברכה ככה.
מעלה גדולה יכול אדם לזכות שהשכינה תשרה עליו.
וביחן אני אומר, השם אומר, בסוף הדבר הזה אומר ישראל.
שלום, חזק וברכה לארגון, על הפצת התורה... כתוב 'בזכות נשים צדקניות נגאלו...' וכל כך חשוב בפני הבורא עניין הצניעות, וכמובן שארגון 'שופר' תמיד מפיץ ודיסקים וקלטות... זה יהיה חשוב לבורא כהקרבת קורבנות. בעזרת השם, הבורא יאהב את זה מאוד... כי אצל הבורא זה חשוב מאוד לצניעות... אז תשרה את השכינה, ותהיה יותר סיעתא דשמיא להביא את המשיח, וחזק על הארגון, חזק וברוך, ואשריכם עם ישראל, שנאמר שעם ישראל הם בישנים, רחמנים, גומלי חסדים, ויהי רצון שיבוא המשיח במהרה (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 8724*, בשלוחה 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).
כן, שלום וברכה, רציתי להודות לכם על התרומה של השלט. יש את השלט של חיזוק, לא לדבר בבית הכנסת. אנחנו בתל ציון. תלינו את זה בבית הכנסת. צילמתי את זה, ואז אשלח לכם, השם של הבית כנסת - פני אריה. תודה רבה ממש ישר כח! זה דבר טוב (לכתבה: עוד עשר שלטים הותקנו; אשקלון, בית שמש ותל אביב shofar.tv/articles/15616).
שלום וברכה לארגון 'שופר' הארגון הקדוש והחשוב, שזכה ומזכה את הרבים, מסתמא כבר למעלה מ-40 שנה ע"י פרסום שיעורי והרצאות הרב הגאון והצדיק רבי אמנון יצחק שליט"א, שכשחושבים על העוצמה של הפעילות ועל גודל ההשפעה עצמה של כבוד הרב שליט"א, כמה הוא זכה וזיכה את הרבים במשך עשרות שנים, ובעזרת השם עוד היד נטויה עד ביאת גואל צדק, הרי זה פשוט לא ייאמן. עשרות אלפים ומאות אלפים, ואולי גם יותר, של יהודים שחזרו בתשובה שלמה, וחלקם התחזקו בדברים מסוימים, כל אחד לפי מה שהוא, כל אחד לפי עניינו, הרי זה זיכוי הרבים, לכאורה הכי גדול שהיה ודאי במאה השנים האחרונות, או אולי אפילו יותר, אולי אפילו יותר, לא מכיר את ההיסטוריה, אבל ודאי מה שזכור לנו לא היה זיכוי הרבים בסדר גודל כזה, ואשרינו שזכה הדור שלנו ל: "אִישׁ אֲשֶׁר רוּחַ בּוֹ" (במדבר כז, יח) ואשר גמר אומר לזכות את עם ישראל, ולקרב את הגאולה על ידי הפצת התשובה בכל רחבי העולם, לעורר את עם ישראל לתורה, ליראת שמים, לשוב אל דרך השם בטוב טעם ודעת, בנעימות, וכמובן שהדברים שלו משפיעים לא רק על הרחוקים אלא גם על הקרובים, וכל מי שמאזין ושומע את ההרצאות ואת הדרשות שנאמרים ויוצאים מן הלב, זה ב: "טוּב טַעַם וָדַעַת" (תהלים קיט, סו) זה משפיע, זה מחלחל, ואני לא חושב שיש מישהו ששומע את הדברים ולא מתחזק וזה לא משפיע עליו. אה...!!! אני זוכר, לפני כ -20 שנה הייתי גר בבני ברק והייתי זוכה ללכת לשמוע את כבוד הרב שליט"א בדרשות בליל שבת, אני חושב שזה היה בבית כנסת 'אליהו הנביא' לא הייתי מוותר מדי שבת לשמוע את הדרשה, פשוט הייתי נמשך, נמשך "מׇשְׁכֵנִי אַחֲרֶיךָ" (שיר השירים א, ד) מבחינה כזאת של פשוט נמשך לדברים שנאמרים ויוצאים מן הלב, וההסבר לזה שהדברים כל כך משפיעים וכל כך מחזקים. זה פשוט שדברים 'היוצאים מן הלב!' יוצאים מן הלב הכוונה מבן אדם אמיתי שכולו אמת, וכל דבר הוא הולך עד הסוף בלי פשרות, כידוע לכל מי שעוקב אחרי כבוד הרב במשך שנים. הוא רואה איך שהאמת היא נר לרגליו, הוא לא מוותר על כל דבר, קטן כגדול, ואם יתברר לו משהו מסוים שזו האמת, אז הוא הולך עם זה עד הסוף בלי פשרות, והוא לא נרתע ולא חת מכל מיני מקטריגים ומלעיזים וכל מיני עניינים, ואין כאן המקום לפרט, כידוע. זה איש אמת, וכשאיש אמת אומר את הדברים, אז ממילא הדברים שלו הרבה יותר משפיעים מכל אחד אחר, כי ככל שהדברים הם יותר יוצאים מן הלב, הם יותר פנימיים, הם יותר אמיתיים, אז ממילא זה משפיע. זה ברור ומוחלט שזה ההסבר לזה. אין שום הסבר אחר. וממילא אשרינו שזכינו! לבן אדם שהוא אוהב ישראל ברמה כזאת, שהפקיר, פשוט הפקיר את כל חייו למען עם ישראל כבר עשרות שנים. והכל נובע מאהבה אמיתית לעם ישראל, כמו שכתוב, כידוע, בפרשת השבוע בפרשת קדושים "לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ" (ויקרא יט, יז) הם מפרשים את הסמיכות ב: 'כלי יקר' בפרוש רש"י ועוד. מה השייכות בין שתי הדברים? - כי אדם שהוא אוהב את החבר שלו, אז הוא מוכיח אותו, אכפת לו ממנו, הוא לא רוצה שהוא ירד לבאר שחת. אבל מי שרואה את חברו עובר עבירה והוא לא מוכיח אותו והוא לא מנסה להשפיע עליו בצורה הנכונה, כמו הגדרים של המצוות הוכחה, כמו שמבואר ברמב״ם (הלכות דעות, פרק ו') והוא לא מנסה להשפיע בדרך הנכונה - אז הוא לא אוהב, זה שנאה. מי שיכול לראות את חברו יורד לבאר שחת ולא מנסה להשפיע, זה פשוט שנאה. על זה התורה אומרת "לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ" אלא "הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ" וכידוע, שאומר היערות דבש, בחלק א', דרוש י' כמדומני, שהשנאת חינם שהייתה בזמן החורבן, זה התבטא בזה שלא הוכיחו זה את זה. הם יכלו לראות אנשים שעוברים עבירה, ולאף אחד לא היה אכפת מהשני, אף אחד לא הוכיח את השני, זו השנאה הכי גדולה. כי מי ששונא את חברו, אז אם אילו הוא לא מוכיח אותו, לא אכפת לו שהוא יירש גיהנום. ואצל כבוד הרב שליט"א רואים את ההפך הגמור, את ה: "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ" (ויקרא יט, יח) את אהבת ישראל העצומה, שאכפת לו מעם ישראל. ועל זה הוא הקדיש את כל חייו, ובעזרת השם ימשיך להקדיש עוד ועוד ביתר שאת וביתר עוז ובבריות גופא ונהורא מעליא, ויזכה לאריכות ימים ושנים, ונזכה לקבל איתו ביחד את פני משיח צדקנו במהרה בימינו, אמן. יישר כוח גדול גם על הקו הנפלא הזה, שמעביר את הדברים של כבוד הרב, וממשיך לזכות את עם ישראל. יישר כוחכם, חזקו ואמצו (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 8724*, בשלוחה 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).
שלום לארגון שופר, רציתי להגיד תודה לרבנו הגדול הרב אמנון יצחק שליט"א, המזכה הרבים הגדול שימשיך ככה בפעילות שלו. אני מאוד התחזקתי איתו, אני שומע אותו הרבה, ממש ממש מתחזק. ואני באמת אני חזרתי בתשובה, אני הייתי חילוני פעם, הייתי זה... בזכות הרב, הרב החזיר אותי ככה, החזיר אותי בתשובה וברוך השם, אז אנחנו רוצים ככה שהרב ככה נחזיר עטרה ליושנה, וימשיך עם כל המסע החיזוקים, גם בארץ, גם בעולם. בעזרת השם יבוא משיח צדקנו במהרה בימינו "וּבָא לְצִיּוֹן גּוֹאֵל" (ישעיה נט, כ) אמן! (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 8724*, בשלוחה 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).
שלום לארגון שופר, רציתי להגיד תודה רבה על כל הענקית, להגדיל תורה ולהאדירה ולהפיץ את דרך אבינו שבשמים לכל היהודים בארץ ובעולם. מחכים אנחנו מהרצאותיו של הרב שיחזרו בבחינת "חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם" (איכה ה, כא) ובעזרת השם שיהיה בהצלחה! (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).
ב"ה לפני שנתיים אני והבן שלי עשינו שבת בבית של האברכים שלך והתפללנו עם הרב - היתה שבת נפלאה (י.ע. בת ים).
ערב טוב לקהילת פז ויקרים, לכל משפחת קפז, לכל ארגון שופר, לאנשים המיוחדים שמאחורי באמת באמת השמות המיוחדים. אני אתחיל בשבח והודיה לבורא עולם. קודם כל נציג את עצמנו ... מנתניה, ברוך השם. עברנו לידת בית עם... המדהימה. ועם... שהתלוותה אליה, שתי מילדות עבריות כמו במצרים, הרגשתי פלא עצום, פלא הבריאה. הם הגיעו אליי ותמכו בי והיו פה, ולא האמנתי שאני אוכל לעשות לידת בית. אז תודה להשם יתברך, הם היו פה. זה פשוט היה מדהים. אז תודה רבה למילדות הצדיקות, ותודה רבה לרב שמעון, שהיה המוהל שלנו, וברוך השם, ילדנו בן צדיק בשם שילה דוד. ותודה רבה ל... על האוכל הטעים. ברוך השם, כל הדרך הזאת לוותה בכשרויות הנכונות, במוהל הנכון, ברוך השם, במילדות נכונות. אז תודה להשם יתברך. אני רוצה להגיד בראש ובראשונה שאנחנו מאוד מאוד מעריכים באמת את כל ה... רואים שיש ברכה של הרב אפילו בדברים שהם עושים, רואים שהם ממש מלווים בברכת הרב, כי ברוך השם, אנחנו יודעים שהרב שלנו, הרב אמנון יצחק, אז צריך לשמור אותו. אנחנו יודעים שכל מה שאומר השם איתו, אז ברוך השם, אנחנו רואים שהשם היה איתנו לאורך כל הדרך, אז תודה רבה, ומקווים באמת גם נעלה תודה באתר, בעזרת השם, בלי נדר, ושהקדוש ברוך הוא תמיד ישלח לכולם ברכה והצלחה לכל קהילות פז היקרים. אז תודה רבה, ונתראה בביאת המשיח הקרוב. ערב טוב (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*)..
שלום וברכה לקו החשוב, יישר כוח על כל המסרים, על כל השיעורים, על כל החיזוקים. רציתי לומר שבזמן האחרון הקשבתי לסדרה של יש ביטחון ויש ביטחון. שמעתי את כולם ומאוד מאוד מאוד התחזקתי. רציתי רק לדעת האם הרב קורא את השיעורים מתוך איזה ספר, והייתי מעוניין לדעת איזה ספר זה כדי להשיג אותו. אשמח אם תיצרו איתי קשר. תודה ויישר כוח על הכול (לכתבה יש בטחון ויש בטחון shofar.tv/articles/15699).
שלום וברכה, מדבר אברך ממודיעין עילית. אני רוצה להודות מאוד קודם כל למורינו הרב הגאון, הרב אמנון יצחק שליט"א, על השיחות המופלאות בכל פרשיות השבוע ובכל ההרצאות שהוא מוסר. דברי חיזוק מתאימים לכולם, גם לאברכים, גם למתחזקים, לכולם כאחד, וגם בעיקר לשירות הטלפון הזה של שופר, שופר קול (8724*), שניתן להאזין גם במכשירים כשרים, שאנחנו משתמשים בזה בדרכים, מחכים לאוטובוס, מחכים לפה, ובינתיים שומעים דברי תורה, דברי חיזוק. השם יעזור שתמשיכו הלאה לזכות את הרבים, והרב בעזרת השם ימשיך ביתר שאת וביתר עוז, עד ביאת משיח צדקנו. יישר כוח גדול (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).
לאחר 12 שנות ציפייה לילדים, הזוג זכה לבן זכר לאחר אמונה והתמדה בסגולות: הכנסת עגלה לבית, לימוד יומי ב"אור החיים" וסגולת "והגדת לבנך". למרות קושי וניסיונות – הישועה הגיעה, והם מודים להשי"ת וכן לרב שליט"א על הליווי והברכות (לכתבה סיפור הישועה לאחר 12 שנים - נפקד בזש"ק! shofar.tv/articles/15697).