עובדות והנהגות מדהימות מהגר"ח קנייבסקי זצ"ל

 

- - - לא מוגה! - - - 

נציבי יום, אברהם בן ננו

לא יזדקק לניתוח לב פתוח,

רפואה שלמה, החלמה מהירה,

ויזכה להאריך ימים,

לעבודתו יתברך תמיד, אמן.

ארגיטו בד קסטצ'ה,

רפואה שלמה מהירה,

בכלל חולה עמו ישראל, אמן, סדר.

אמן.

אביגיל,

בת סרניש,

תזכה להריון תקין, לידה קלה כטורנגולת על דרך הטבע,

ללא מגע יד רופאים, אמן.

אמן.

עובדות והנהגות

מהגאון רבי חיים קנייבסקי, זכר צדיק לברכה.

בדרך של שאלה ותשובה.

שאלה.

אברך כולל

שאין לו כסף לחתן

את בנו או ביתו,

ומתחייב,

אף על פי שאין לו,

האם זה נחשב שסומך על הנס,

או שזה מכוח ביטחונו בשם?

התשובה של הרב קנייבסקי, מגיע לו נס.

שאלו גם את הרב שטיינמן בעניין,

והוא השיב, היות והנס הזה קורה ברוך השם הרבה,

יכול לסמוך על הנס.

זה פלא, האשכנזים מחתנים וקונים דירות

לילדים.

יש אנשים שלושים שנה לא קנו דירה,

ועובדים ועובדים שניהם.

ופה אנשים עם עשרה ילדים קונים לכל אחת דירה. איך זה?

איך זה?

זה נס כבר קבוע אצלהם.

אז אפשר לסמוך על זה.

שאלה.

האם שייך לומר בהוצאות נישואי הילדים את הכלל

לבו עליי ואני פורע?

יש כלל שהשם אומר

לעם ישראל, לבו עליי ואני פורע.

האם אפשר בשבת אומרים את זה?

עכשיו השאלה אם אפשר להגיד את זה גם בעניין הוצאות לנישואים של הילדים.

משיב הרב קנייבסקי,

יתפלל.

הרב שטיינמן הביא על השאלה הזו בשם רבי אלחונן וסרמן,

השם ינקום דמו,

ששייך

לבוא עליי ואני פורע בהוצאות של נישואי ילדים,

אבל הוסיף הרב שטיינמן,

שהכוונה רק במה שזה הכרח נצרך,

אבל לא יותר.

מה שנצרך ממש הוא הכרח.

מעבר לזה,

אין לבוא עליי ואני פורע.

שאלה,

בספר והאיש משה

מביא הגאון רבי משה סולובייצ'יק, זכר צדיק ורכב.

ששאלו את בית הלוי

האם לרכוש כרטיס הגרלה על מנת להרוויח,

והוא ענה בחיוב,

כן.

ונימק.

לפעמים רוצים מן השמיים לתת לאדם עושר.

ואדם שמתפרנס ממשכורת חודשית קבועה,

אם יעשירו אותו בבת אחת,

זה יהיה נס גלוי ובולט לעין.

כי אדם שמרוויח שכר קבוע,

איך פתאום יש לו מיליון,

שתי מיליון?

עכשיו יש בלוטו 80 מיליון.

איך?

לא כל אדם ראוי שיעשו עימו נסים גלויים.

ולכן הגרלה של לוטו,

עשוי לשמש צינור לברכת השם מתעשים.

כי אנשים לא רואים בזה נס גלוי

שלא כדרך הטבע, כי כל שבוע-שבועיים מישהו זוכה.

אז זה כאילו לא נס נראה בעיני אנשים.

אז שואלים את הרב קניבסקי,

צריך עיון?

לפי זה שבית הלוי אומר ככה,

אם כן, למה רבנו אומר תמיד, מניח מעותיו על קרן הצבי?

למה אצל רבנו, הרב קניבסקי,

זה נקרא כאילו אתה שם מעות על קרן של צבי?

זה יכול להחזיק מעות?

אז הוא משיב תשובה.

היה כזה מעשה אצל מרן החזון איש

עם רבי אברהם הורוביץ,

שהייתה פרנסתו דחוקה.

ואמר לו מרן, הכוונה, החזון איש,

לקנות כרטיס הגרלה.

והוא לא הגריל.

אמר לו מרן,

לא צריך ללמד לקדוש ברוך הוא איך לתת.

אתה עשית השתדלות, קנית הגרלה,

הוא לא הביא לך מפה, הוא יודע מאיפה לתת.

אבל בן אדם מתלונן, הוא רוצה פרנסת חוקה, אז מה?

מה?

מה?

הוא רוצה לצאת מה? משבר.

אז הוא אמר לו, תקנה הגרלה.

בסדר, קנה, לא הגריל.

אומר לו, אל תלמד הקדוש ברוך הוא.

תת.

שאלה.

סיפר לי אדם

שהיה קרוב משפחה

שבמשך ארבעים שנה

כל שבוע מילא טופס לוטו עם אותם מספרים.

פעם אחת אמר, נשנה את המספרים.

באותו שבוע זכו המספרים האלה.

ללמד אותך שהכל נקבע בשמיים אלינו.

ארבעים שנה הוא שומר על זה.

ארבעים שנה.

וואי וואי וואי.

כשאדם מתפלל על דבר אחד,

תקופה ארוכה,

האם

אחרי תקופה צריך להפסיק מלהפציר?

אולי מן השמיים זה לא רצוי?

והאם יש הבדל

בין תפילה על דבר רוחני לדבר גשמי?

זו השאלה.

ענה לו

הרב קניבסקי, עיין בברכות ל״ב״ב.

אמר רבי חמא בר חנינא.

זהו, חפש, יאללה, ביי.

מה כתוב שם?

אם ראה אדם שיתפלל ולא נענה, יחזור ויתפלל, שנאמר,

קווה אל אדוני חזק ויאמץ ליבך וקווה אל אדוני.

ומה עם בן אדם שדוחק יותר מדי? זו שאלה.

דיברנו בזה בעבר.

שאלה,

אמר רבי יהושע בן לוי,

אפילו מחיצה של ברזל

אינה מפסקת בין ישראל לאביהם שבשמיים.

פירש רש״י, אינה מפסקת,

שאין הפסק לפני המקום,

שהכל גלוי וידוע לפניו,

ואין סתימה לפניו.

הכל גלוי לפני הקדוש ברוך הוא.

מצריך ביאור.

הא אמרו חכמים זיכרונם לברכה, אמר רבי אלעזר,

מיום שחרב בית המקדש ננעלו שערי תפילה,

שנאמר, גם כי אזעק בהשביע סתם תפילתי.

ואף על פי ששערי תפילה ננעלו,

שערי דמעה לא ננעלו.

שנאמר, שבעה תפילתי אדוני,

בשבעתי האזינה.

זה מבקש דוד המלך,

שהשם ישמע את התפילה ואת השבעה יאזין.

אבל הוא אומר אחר כך, אל דמעתי אל תחירש.

זאת אומרת, שעלי דמעה לא ננעלו,

הקדוש ברוך הוא שומע בזכות הדמעות.

ורבה לא גזר תענית ביום הדעבה.

רבה לא גזר תענית ביום שיש עננים.

למה? משום שנאמר, סקות וענן לך מעבור תפילה.

זאת אומרת, כאילו, העננים שוחחים

ולא נותנים לתפילות לעבור.

לכן הוא לא גזר תענית ביום שיש בו עננים.

ואמר רבי אלעזר, מיום שאחריו בית המקדש

נפסקה חומת ברזל. נפסקה, זאת אומרת, יש הפסק של חומת ברזל בין ישראל לאביהם שבשמיים.

שנאמר, ואתה קח לך מחוות ברזל ונתת אותה קיר ברזל בינך ובין העיר.

אז אם כן, יש חומת ברזל שמפסיקה בינינו,

לבין אבינו שבשמיים. זו השאלה ששואלים את הרב קניבסקי.

הנה, אתה רואה

שיש פה סתימות ויש פה הפסקות ויש פה ברזלים וזה לא עוזב, וסקות הבענן.

נו, אז מה עושים?

אז כאילו בשביל מה להתפלל, אם בכלל זה לא עוזר?

מה הוא עונה?

תשובה.

תפילה אמיתית.

אמיתית, עובר את הכול.

קרוב השם לכל קוראיו, לכל אשר יקראו באמת.

אם התפילה היא אמיתית,

אם אתה לא אומר שום דבר, זה בתקרה פה, לא זז.

לא זז.

פעם הבעל שם טוב, מספרים שהוא גאה לבית כנסת, לא יכול היה להיכנס.

שאלו אותו למה אתה נוכל, אז הוא אומר, כל התפילות תקועות פה, אי אפשר להיכנס.

שאלה,

בישמע אלוהים את כל הנער,

מפרש רשי,

מכאן שיפה תפילת החולה מתפילת החרים עליו,

והיא קודמת להתקבל.

הפסוק אומר, בישמע אלוהים את כל הנער,

הנער הבוכה את ישמעאל,

אימא שלו גם התפללה, הגר.

אבל למי הוא שמע?

כתוב בפסוק, את כל הנער.

רשי אומר, מכאן לומדים שיפה תפילת החולה על עצמו מתפילת החרים עליו,

והיא קודמת להתקבל.

זאת אומרת,

יש מתפללים עליו, וגם הוא מתפלל.

התפילה שלו היא קודמת להתקבל.

זה כתוב כאן.

אבל מצד שני, בגמרא בברכות ה'

כתוב שרבי יונתן חלש,

היה חולה.

אל לגבי

רבי חנינא.

אמר ל... והבין עליך איסורים?

בא אליו רבי חנינא לבקר ואמר לו.

ובסוף המסקנה של הגמרא,

אין חבוש מתיר עצמו בבית האסורים.

היות והוא חולה,

הוא נקרא חבוש בבית האסורים, דהיינו בחולי,

ואין חבוש מתיר את עצמו בבית האסורים. צריכים לבוא אנשים מבחוץ, לשחרר אותו.

אז זה כאילו סתירה עכשיו?

אם התפילה של החולה היא הכי טובה, והיא

קודמת להתקבל,

איך כתוב שהחבוש לא יכול להתיר את עצמו, החולה לא יכול להתיר את עצמו מחוליו?

אם כן, איך יפה תפילת החולה יותר מתפילת אחרים? זו השאלה לרב קנימסקי.

מה הוא עונה? תשובה.

כשגם אחרים מתפללים, תפילתו קודמת להתקבל.

אז הוא אומר, אם הוא מתפלל לבד

ואחרים לא מתפללים עליו,

אז אין חמוש מתיר את עצמו.

אבל אם גם אחרים מתפללים עליו,

בכל אופן התפילה שלו תהיה קודמת להתקבל

עם התפילה של האחרים.

אז האחרים יכולים לשחרר,

אבל כמה זמן ייקח עד שהוא ישתחרר?

תפילתו קודמת לתפילתם של האחרים.

שאלה,

בתלך ותמלא את החמת מים,

אגר,

הולכת

למלא את החמת מים,

ויפקח השם את עיניה ותרא והנה באר מים.

בהתחלה היא הולכת במדבר, לא רואה כלום, והילד הולך למות.

אין לו מים.

ופתאום השם פוקח את עיניה ותרא.

היה שם, באר מים, היא רק לא ראתה.

יש אנשים שמה שצריך להיות להם נמצא לידם, והם לא יודעים.

אתם מכירים את זה שאדם מחפש את המשקפיים והוא לא יודע איפה הם?

בסוף הם פה על הראש.

אחד מחזיק את הטלפון, איפה שמתי אותו?

אה, הנה.

בקיצור,

אז כתוב

שהיא הלכה ומלאה את החמת מים.

במדרש אומר,

מחוסרת אמנה הייתה.

חסרת אמונה.

וצריך ביאור.

כשהיא מלאה את החמת מים,

היא עושה את הדבר הכי הגיוני ביותר לו, בשביל מה יש באר?

הוא צמא,

יש באר, אז מה לעשות?

איך ניתן לו לשתות? אם לא נמלא את החמת, איך ניתן לו לשתות?

היא עושה דבר הגיוני.

היא ובנה הולכים במדבר, הילד חולה,

ואם היא ממלאה את המים כדי צורכה, אז מה הטביעה עליה שהיא מחוסרת אמנה?

שואלים את הרב.

כי אני אפסיק.

מה הוא עונה?

לא הייתה צריכה למלות.

אז איך הוא יחיה?

איך הוא יחיה?

זו תשובה של חכם?

אבל אם נדייק, הוא אמר תשובה נכונה.

לא הייתה צריכה למלות.

מספיק, היה מלא חלק,

אבל אין לה אמונה שהיא תמצא עוד מים בהמשך,

אז היא ממלאה עד הסוף, אבל בינתיים הילד צמא.

תמלאי קצת, לכי תשקיעי אותו קודם כל, למה? אם הוא יתייבש,

כמו אם נחום איש גמזו,

עד שהוא ירד מהחמור, מת העני.

אז היא דואגת קודם כל שיהיה מלא.

אולי ייעלם מפה, זה, זה, אני לא...

אז הוא אומר, זה חסרת אמונה.

אתם שומעים?

אדם חושב שהשם לא ימציא לו מחר.

עכשיו הוא מצא, אבל מחר לא.

אז הוא צריך,

כתוב, מי שיש לו פת בסלו,

והוא אומר, מה אוכל למחר?

הרי זה מקטני המנה.

יש לך היום שלוש סעודות,

ואתה כבר דואג למחר,

אתה מקטני המנה.

אבל באמת, היום אני אגמור את הכול.

מה יהיה מחר?

ככה הוא דואג. אומרים לו, אתה חסר אמנה.

למה הוא חסר אמנה?

למה הוא לא... למה הוא קטן אמנה?

למה?

הוא אומר, מה אוכל למחר?

זאת אומרת,

על זה שתחיה מחר אין לך שאלה,

רק אם יהיה אוכל.

אז זאת אומרת,

מי אמר לך שתחיה מחר? קודם תשאל אם תחיה מחר, אחר כך תשאל על האוכל.

אבל מאן די אהב חייה, אהב מזונה.

מי שנותן חיים, ודאי שנותן אוכל.

אם הוא קצב לך, שתחיה עד גיל 70. איך תחיה בלי אוכל?

מוכרח שאתה תאכל עד גיל 70, לא?

אם קבעו לך שתהיה.

אז מה אתה דואג לאוכל?

זה קטן אמנה.

שאלה,

אחד שיש לו מצוקה גדולה בפרנסה לאנשי ביתו.

שאלה, האם יושב וילמד בהתמדה ויבטח בשם,

או יעשה השתדלות ללכת להתפלל על קברי צדיקים,

שיפתחו לו שערי פרנסה.

תשובה,

יישב וילמד בהתמדה,

ויהיה לו יותר סייעתא דשמיא.

שמעתם?

שאלה.

מרן החזון איש כתב בקובץ איגרות חלק בית סימן כלה.

בכל פגע

הריני מורגל להחזיק את האמונה,

כי לא נעשה דבר בעולם במקרה,

רק על פי השגחתו התברך.

והריני מתאמץ בתפילה להעביר את הגזרה,

ולפיכך

הריני מתייחס בקרירות להשתדלות,

כי על פי הרוב אין ההשתדלות ברורה

מה להשתדל, כמה להשתדל, מי אמר שזה יועד?

עכשיו, בהמשך השאלה, צריך ביאור.

האם כוונתו בכל דבר,

בין בפרנסה,

שנאמר בזיעת אפיך תאכל לחם,

או שידוכים לילדים,

אולי כן צריך איזו השתדלות?

והאם כל אחד יכול לומר זאת לעצמו?

הריני מתאמץ בתפילה ומתייחס בקרירות להשתדלות.

כל אחד יכול להגיד את זה.

תשובת הרב קנייבסקי,

הכל לפי מדרגתו.

תלוי באיזה מדרגה אתה נמצא.

שאלה.

מרן החזון ישעיה אומר, לא מטוסים נופלים, אלא אנשים.

ולכל אחד נגזר

מתי

ואיך

והיכן

יהיה לו צער חלילה.

הכל נגזר משמיים.

מתי,

היכן ואיך.

האטימה לא תהיה אטימה, וצריך לחזור ולתקן.

אם כן, שואלים מה העניין במשנה מקום משנה מזל.

על ידי שינוי מקום משנה מזל.

ואמרו חכמים במפורש,

היי אימן דביש למטה לזל מטה חריטה.

מי שרע לו בעיר מסוימת, יחליף עיר, ילך לעיר אחרת.

אבל אם החזון יישמר שכל אחד נגזר על המתי ואיך והיכן יהיה לו צער, מה מועיל,

שהוא יחליף עיר.

משנה מקום משנה מזל.

של הרב קניאבסקי,

זה בכלל השתדלות

וגלות מכפרת עמון.

זאת אומרת, כשיש עליך מצב לא טוב,

מותר לך להשתדל להסיר מעליך את המצב הזה.

וגלות, אם אתה מחליף מקום,

גלות מכפרת עמון. עצם זה שאתה צריך לגלות מהעיר שלך לעיר אחרת,

להחליף מקום,

הגלות הזאת היא כבר מכפרת עוון, ואז אתה באמת

מצליח להתפטר מהייסורים שהיו קבועים לך במקום מסוים.

שאלה,

בספר דרך שיחה מביא שרשימות של תורמים לישיבות

או כוללים

אין צריך להעביר לאחרים.

זאת אומרת, השנוררים,

אלה שהולכים

לקבץ כסף עבור ישיבות או כוללים, יש להם רשימות של גבירים, של תורמים וזה.

אז בספר הזה, דרך שיחה אומר לא להעביר את הרשימות לאחרים.

למה?

מכיוון שאת הסל לא מעבירים לאחר.

וצריך ביאור.

הרי אמרו חכמים, זיכרונם לברכה,

אין אדם נוגע משל חברו כמלוא נימה. אם לא מגיע לך, לא תקבל. גם אם תהיה לך את הרשימה, אתה לא תקבל.

אדם לא נוגע בשל חברו.

אפילו כחוט הסערה.

ואם כן, הוא עדין בכוללים וכדומה. לכל מוסד יש את הברכה שלו,

ואף אחד לא נוגע בשל חברו.

את זה שאלו

את הרב קנייבסקי. מה הוא ענה?

אם כן,

למה אסור לעשות חנות בצד חנות?

זה נקרא יורד לאומנות חברו.

אז אתה רואה שבכל אופן,

אפילו שכל אחד לא נוגע במוכן לחברו.

אבל על פי הטבע,

ככה חייבו אותנו שאין לעשות כזה דבר, חנות בצד חנות.

אבל יש מהאחרונים שטענו שאין הבדל,

ואפשר להעביר רשימת תורמים,

ורק רואים ברכה בכך.

זאת אומרת, שאתה מוכן שגם השני יתפרנס,

אתם רואים ברכה מכך.

בכל אופן זו הייתה תשובתו.

שאלה,

כיום יש לוויינים

ורואים כל נקודה בעולם,

לא מדויק אבל,

בכל דבר קטן אפשר לראות.

איך זה שעם כל הטכנולוגיה המיוחדת הזו

לא שמענו דבר על נהר סמבטיון?

ובדורות קודמים

שמעו וראו את המקום שנמצא נהר סמבטיון.

עונה הרב קנייבסקי,

אם מן השמיים רוצים שלא יראו, אין רואים ואין שומעים.

והוא בעצמו שאל את אבא שלו,

הקהילות יעקב,

איך נסתר בימינו נהר סמבטיון?

ענה לו אביו,

אפשר להסתובב מאות פעמים מעל הנהר

ולא לראותו, אם מן השמיים מסתירים.

וככה גם ענה רבנו הרב שטיינמן בספר העלה בתמר.

ועוד הוסיף,

ואל תטעו לחשוב,

שאם היו רואים את הנהר שובת בשבת,

היו חוזרים בתשובה.

כי גדול כוח היצר.

נהר סמבטיון, הוא נקרא סמבטיון על שם השבת.

הנהר הזה גועש כל השבוע,

ובשבת הוא פוסק.

שומר שבת.

נהר שומר שבת.

והבאנו כמה סרטונים בעבר,

שרואים שיש נהרות שהן נהרות של אבנים.

שבמקום מים זורמים אבנים. בלי מים.

וקופצים, זה מדהים.

יס.

יס.

במדרש מבואר, גיבורי כוח חוסה רצונו.

במה הכתוב מדבר?

רבי יצחק אומר, בשומרי שביעית הכתוב מדבר, הם גיבורי כוח

מה הגבורה שיש בהם?

הם רואים בעיניהם

את ברכת השנה השישית

וציוויתי את ברכתי לשלוש שנים

‫אם אז כבר היה בידיהם את כל היבול

‫של שנת השבע.

‫אז מה הגמורה?

‫אז הוא אומר, עיין חזוני שביעית,

‫סימן יח', סעיף קטן ד',

‫להתראות.

‫יש פה אריכות, מה שאומר שם, וכו' וכו'.

‫מכל מקום,

לסיום,

‫מי שקורא עיתונים

ושומע חדשות,

‫זה מפריע מאוד לחיות חיי אמונה.

למה?

למה?

כי החדשות מסבירים

‫את המאורעות של החיים בצורה טבעית.

טראמפ

הוא חכם,

‫והוא ממש עושה פה כל מיני חישובים ושיקולים,

‫בגלל שהוא עוזר, והם מנתחים אותו,

ואומרים ככה, וכולם אומרים בסוף, ‫שאף אחד לא יכול לדעת מה שהוא חושב, ‫ואפילו הוא לא יודע מה שהוא חושב.

זה הניתוח, כן? ‫אז הם מגינים על עצמם. ‫אני לא יודע, אבל גם הוא לא יודע.

‫אף אחד לא יודע מה טראמפ חושב.

‫והם צודקים,

‫כי רק מה שהשם נותן לו לחשוב, ‫הוא חושב.

‫ובשביל להוציא אותו טמבל,

‫אז הוא נותן לו לאיים בגיהינום, ‫ויפתחו זה, והוא יעשה, וימחק אותם, ‫ויוריד אותם, יעלה אותם,

‫והוא מחרטט כבר חודשים, ‫וזה, ופה ושם,

‫ובסוף הוא עוד לא עושה שום דבר.

‫וכל פעם הוא אומר תנאים, ‫מה, ואומר ככה, וזה הקדוש ברוך הוא מתלוצץ עליו.

‫לוקח את הבן אדם, ‫שיש לו את היכולת ואת הכוח,

‫וכבר כל הכוחות פרוסים והכול,

‫הוא לא נותן לו לעשות מה שמתבקש.

‫אתה רואה שזה עם,

בעל גאווה,

‫שלא ניתן.

‫אתה מבין, נכופף אותם.

‫גם אם תהרוג את ההנהגה, ‫וכבר הרגת את רובם,

‫אתה, הם יצמיחו עוד משוגעים. ‫זה כמו יבלית.

אתה מקצץ וזה עולה.

‫ככה זה.

זה לא ייגמר.

‫זה פרס, זה איראן, ‫אנחנו מכירים אותם מאחשורוש עוד.

‫להשמיד, להרוג ולאבד את כל היהודים, ‫זה מאז.

‫אז בינתיים הקדוש ברוך הוא ‫משתעשע איתו,

‫ונותן לו את המינים.

וביבי נגרר אחריו,

ובינתיים מתים חיילים של ישראל,

כי הוא לא מרשה לו כל כך בלבנון לעשות כל מה שהוא רוצה.

ורואים שהכול נגרר משמיים.

אז כשאדם שומע חדשות,

באמת הוא נכנס לזה שהם גם... אבל למה הוא לא זה? והוא שואל, למה הוא לא עזוב אותך, אל תשלשל אותי? שם מחליטים, פה לא מחליטים שום דבר.

כמה אנשים ישמעו חדשות ובאמת יחשבו ככה, שזה...

הקדוש ברוך הוא משתעשע איתו ומשחק איתו והכול.

והקדוש ברוך הוא לא נותן לאיראנים להסכים,

כמו פרעוש לא נתן לו להסכים.

גם כן,

התעללתי במצרים, התעללתי בפרסים.

אותו דבר, הקדוש ברוך הוא,

בשביל שיקבלו עוד הפצצות ועוד זה, וישפילו אותם.

הוא אומר, ניצחנו, ניצחנו.

כל זמן שנשאר פרסי אחת, ניצחנו, ניצחנו.

זהו.

והכל שעשועים אצל הקדוש ברוך הוא משתעשע,

ונראה את כולם שהם אפס אפסים.

אפס אפסים.

אז לא להתפעל,

לא מחדשות ולא מבטיח ולא מניתוחים ולא,

הכול שקר.

אף אחד לא יודע מה השם חושב.

רבות מחשבות בלב איש.

אבל עצת ה' היא תקום.

רק עצת ה' היא תקום.

הא הכל ידוחה והכל ישב עובה והכל יאמרו והכל יום.

אין קדוש כשם.

הכל ידוחה והכל ישב עובה.

והכל יאמרו, והכל יאמרו, ואין קדוש כשם.

הכל ירדוך, והכל ישבח.

והכל, והכל, והכל יאמרו,

אין קדוש כשם, והכל ירדוך,

והכל נשאר והוא והכל והכל והכל והכל יאמרו

אין קדוש קשם