עובדות והנהגות מדהימות על הגרש"ז אוירבך זצ"ל חלק ב'

 - לא מוגה! - 

נציב יום לעילוי נשמת אושר יצחק בן סיגלי סגולה תהן נשמתו צרורה בצרור החיים והקדוש ברוך הוא יעלה נשמתו מעלה מעלה וירחם על עמו ישראל ויגלנו במהרה ברחמים אמן אמן

עובדות והנהגות מדהימות על הגאון רבי שלמה זלמן אוירבך זכר צדיק ברכה חלק ב'

פעם הסביר מה ערך פעולה שהיא נעשת קושי. הוא שאל מדוע עריך התורה בפרטי פרטים על הכנסת האורחים של אברהם אבינו למלאכים ולא הרחיבה על מפעל חייו של אברהם אבינו שהכניס ורחים בכל עיר ועיר והקריא את שמו של הקדוש ברוך הוא בפי כל עובר ושו תורה מביאה את זה רק בראשי תיבות ויתעשל בבאר שבע אשל אכילה שתייה לינה ברמז כזה את כל המפעל הגדול שנים רבות ופה היא ביערה באריכות אז הוא מסביר היות והכנסתורים למלאכים הוא עשה מתוך קושי בייסורים בן 100 אחרי ברית ביום השלישי כשהוא כואב הכל בריצה בקושי אבל מסירות נפש זה מרומם מאוד מאוד בעיני התורה יותר מפעולות גדולות ואדירות הם פחות קושי אז צריך להעריך כל דבר שדורש מאיתנו מאמץ. בהקשר זה סיפר אחד לרב שאישה אישה עלתה מרוסיה לאחר הקומוניזם וסיפרה להם סיפורים מדהימים שהתרחשו עמה בגלות רוסיה. בסיעתה דשמיא הגלויה ומופתית שהם ראו שמה פעמים רבות ונראה לה מספר שהגזימה קצת זה לא דברים כאלה לא קורים רק לאנשים צדיקים צדיקים אז רבנו אמר לבן אדם צריך להאמין לסיפורים אלה וצריך לדעת שלהוד יודים ברוסיה עשה הקדוש ברוך הוא דברים שהם למעלה מן הטבע כדי להחזיק אותם בתלאות שהם עברו באמונת אומן ולכן הם זכו לגילויים מיוחדים והגנה מיוחדת ועוד מסופר שהוא עריץ בערצה מיוחדת את המחותן שלו הגאון רבי אברהם גולדברג שהיה אישיות מיוחדת, תלמיד חכם שבצעירותו פעל בהתמסרות למען היהדות ברוסיה סובייטית וגזרו עליו 10 שנים סיביר בכלא במחנה כפייה. בסעודת הבר מצווה של הבן שלו הוא סיפר בהתרגשות על אחת החקירות הקשות שהוא עבר. החוקר הרוסי אמר לו ביובש ציני, "מה אתה מתעקש? לא יעזור לך כלום. אתה תמות בסיביר. הבנים שלך יגדלו קומוניסטים. אך רבי אברהם התעקש והצליח. בעליו הוא אמר שבעולם הזה אנחנו עומדים במחיצתו אבל בעולם הבא ברור שלא נזכה לעמוד במחיצת אנשים בדרגות גבוהות כאלו. דרגות של עובדי השם במסירות נפש. ממי הוא רצה לקבל ברכות? ממי שעומדים בניסיון. הוא היה קונה בקביעות ינות, מחנות היינות של האלמנה, מרכז לוטניק. ובערבי שבתות שלח מי מבני הבית לקנות. ובערב פסח ירד בעצמו כדי לחזק אותה ולעודד אותה. כשהתלקה לבית עולמה, הגיעה לנחם והוא הוסיף שלמה הוא ירד בערב פסח לקנות אצלה. לא רק בשביל לחזק אותה, אלא הוא רצה לקבל ממנה ברכה. וכולם מתפלאים. רבנו צריך ברכה ממוכרת יין. אז הוא סיפר להם מעשה שהיה בימי המנדט הבריטי. נפוץ שמועה שמתחת לחנות היין שלה סליק. מחסן נשק של אחת המחתרות. יום אחד הגיעו חיילים בריטים והחלו לחפש את מסתור הנשק. בחנות היו שלושה מכלי יין בגובה אדם ובעודות שהם מחפשים הסתובבו בחנות לכאן ולכאן וכשיצאו היא רצה אליי לשאול מה דין היין האם הוא נסך ביקשתי שתשב תרגע ותשחזר מה היה, האם הם נגעו במכל היין. והתברר שבאחד מהשלושה נגעו וממילא דינוקיי נסך. לא מספיק לגעת, צריך גם לטלטל, אבל כנראה הם מזיזו, חשבו אולי יש בפנים, אולי. אז ברגע אחד היא אבדה שליש מנחסר. בהמשך הערב ראיתי איך היא מרוקנת בתרחה רבה את כל היין שבמל למרזב שזורם לביוב. ועשרות פעמים הביאה ליטרים של יין ועוד ליטרים בכלי ושפכה אותם. וכשסימה שפכה הרבה מים כדי שלא יבואו זבובים. מאותו יום הרגשתי שאישה שביטרה על שליש מנכסיה בלי להתווכח, כי זו היה ההלכה, ממנה צריך להתך. לעמוד בניסיון ובניסיון של ממון. לא כל אחד עומד מפחד אויב תיצור חיי. הוא שמע מהגאון רבי דוד בהרן שלפעמים בעיתות מלחמה עיקר הסכנה היא לא המלחמה אלא הדאגה. ולכן צריך לשמור על רוגע ומנוחת הנפש. ורבנו אמר לגאון רבי אליעזר טורק בשנת תנשא מלחמת המפרץ ואמר תראה כמה אנשים מתו עכשיו רק מהדאגה. אנשים חטפו התקפות לב מהפחד. אז מפחד אויב תיצור חיי. צריך לא לפחד להיות בוטח בשם שהקדוש ברוך הוא עושה הכל במידה, במשורה. אנשים פוחדים כשיש מלחמה והם לא פוחדים כל יום שהם ימותו. למה? הם לא שומעו הזעקה. אבל יש אנשים מתים בלי הזעקה. יש כאלה לא קמים בבוקר, יש כאלה נופלים, יש כאלה נדרסים, יש כאלה כל מיני. אף אחד לא מפחד. הוא לא שומע הזעקה. אבל אם הוא שומע הזעקה הוא מפחד. פע פעם הוא שאל איך אומרים הליל בליל הסדר? הרי מצינו בגמרא שלא אומרים הלל בפורים. למה? כי עבדי אחשוורוש ענן. זאת אומרת עדיין לא יצאנו מהגלות. אז איך אומרים בליל הסדר? ועוד מכריזים בתפילה ויוצא את עמו ישראל לחירות עולם. אם לחירות עולם אז למה בפורים לא אומרים? כי אנחנו עדיין עבדים של אחשוורוש. אז היינו יכולים להגיד גם עד עכשיו אנחנו עבדים של פרעה ואנחנו יודעים את האמת המר שעם ישראל בכל מקום שנמצא הוא לא עם חופשי לעשות כרצונו ועדיין אנחנו משועדים לאומות העולם ואין לנו יכולת לעשות נגד דעתם תיר ביבי לא יכול לזוז בלי טראמפטראמפ לא יכול לזוז בלי המפלגה ובלי הבחירות ובלי הכסף והדלק כל אחד חושב שהוא מנהל את העולם ויכול זה בסוף הקדוש ברוך הוא מערים לחצים על זה ועל זה ועל זה מראה שכל אחד בעצם לא יכול להחליט מה שהוא רוצה ומה שברור לו. הקדוש ברוך הוא עושה הרי לו אתה אתה לא יכול אתה נותן להם 60 יום נותן להם זה מה אתה מחרט כל היום גיהנום יפתחו שערי הגיהנום זה נהיה מלאך דומה אחראי על הגיהנום ועל הזה זה מכניס מוציא זה חרית כולם חרית כולם כולם חרית אז הוא באר עד יציאת מצרים היינו עבדים אמיתיים ומרוב שהתרגלנו לעבדות לא היינו מסוגלים למציאות אחרת. אמנם יציאת מצרים המטרה הייתה תעבדון את האלוהים על ההר הזה. דהיינו קבלת התורה. וזה עשה אותנו עבדי השם. שגם אם אנחנו נאלצים עדיין להיות עבדים של אומות העולם, זה כבר לא עבדות ממש כמו במצרים. כי המהות של יהודי שהוא עבד השם. אז בפנימיות שלו בין חורין מאבלי העולם, אבל לצערנו הרב, עד היום לא ראינו מי שבחר לקיים את הפסוק, אין עם לבד ישכון ובגויים לא יתחשב. אין מנהיג עדיין יהודי שיכול לקיים את זה. רק מלך המשיח יבוא ולא יתחשב בגויים. הפוך הם יצטרכו להתחשב בו, יבואו וינשקו את סוליות נעלו. עכשיו סיפור ממש מזעזע, אבל מסביר את המצב. אחד נפטרה בתו התינוקת. רחמנא לצלן. לפני הלוויה הוא בא אל רבנו לשאול אותו שאלות בהלכה בעניין. תפס רבנו את ידו ואמר לו, "אתה מרגיש את היד שלי?" האברך ענה. כן. שאל אותו, "ולמה אתה לא מרגיש את השעון שאתה עונד על היד? כי לשעון התרגלת. זה חלק ממך, מהיד. זה חלק מהיד. אתה לא מרגיש אבל אני תפסתי אותך פתאום לכן אתה מרגיש אותי. אז תדע, הקדוש ברוך הוא תפס אותך עכשיו פתאום כי הוא רוצה שתרגיש אותו. ומה שקרה נועד שלא תשכח שיש בורא לעולם. וואי וואי וואי וואי כששוכחים את השם לפעמים הוא נותן להרגיש אז צריך לשמור על קשר כדי שלא יהיה פתאום לשמור על קשר כל הזמן פעם אמר על הפסוק כל דודי דופק פתחי לי במפרש רשי אל תגרמו לי שאסתלק מעליך. פתחי לי. לא תפתח. אם תעזבני יום, יום עזב, אני אסתלק ממכם. ועל הפסוק הזה הוא באר. כשיש לאדם בן יחיד והוא צריך תרופות מראות, לפעמים הבן מתייאש מהטיפולים והכל שהוא כבר מוותר על החיים. האבא עומד ואומר לו, "בני, גם אם אתה לא רוצה לחיות, תחוס עליי." גם הקדוש ברוך הוא מצטער בצער ישראל ומתחנן תשובו בתשובה שאני לא אצטרך להסתלק מעליכם אחרי טיפול קשה שהוא עבר שאל אותו הרופא איך אתה מרגיש אמר לו יש לי ייסורים אמר לו אל תגיד ייסורים תגיד כאבים אמר לו לא אני רוצה להגיד דווקא ייסורים כי ייסורים זה משורש יסור ואסור ישרו חג בעבותים זה גם לאסור לקשור אני בוחר להגיד שיש לי ייסורים כי כאשר ייסר איש את בנו השם אלוקיך מייסרקע זה אבא שהוא קושר אותי אליו על ידי הייסורים אז זה לא כאבים הוא רוצה לקשור אותי אליו שאני אהיה מחובר אליו אז לכן אני קורא ייסורים לזכור שהקדוש ברוך הוא מייסר אותי אבל כמו אבא אוהב זה לא מכות אכזר זה הכל במידה שיהיה קשר שיהיה קשר בערוב ימיו של הגאון רבי יעקב עדס זכר צדיק ברכה מראשי ישיבת פורת יוסף הוא לקח בשיתוק ורבנו הגיע לבקר כשיצא אמר לבן הגאון רבי יהודה מה הקדוש ברוך הוא רוצה מאביך במצב הזה והוא השיב לו השיב בעצמו ל אדם שנמצא במצב כזה זוכה להגיע במחשבותיו הנקיות לדביקות מוחלטת ובגעים האלה הוא מרומם את כל חייו גם אם הוא היה אדם גדול גדול קודם אבל זה מדרגה של דבקות וזה המדרגה שברגעים כאלה יכול אדם להידבק בקדוש ברוך הוא אז כדי להביא לידי כך הוא עושה כך פעם הייתה טרגדיה יהודי נפטר ביום הלידה של הבן מהקף לב. הוא הגיע לנחם את האלמנה השבורה והרצוצה ועודד את רוחה אמר לה עכשיו תדעי לך שהקדוש ברוך הוא הוא אבי יתומים בסיום השיחה היא ביקשה פסק הלכה היא אמרה שבני המשפחה רוצים שאני אקרא לתינוק על שם אבא ששמו היה שמחה. אבל אני חוששת למה שלא ידבק בו חלילה רוע מזל של אביו שנפטר בדמי ימיו. חוץ מזה שמחה שם של שמחה. ואם אני אקרא לו ככה, אני כאילו מתעלמת מהטרגדיה שפקדה אותנו בשעת הלדה. יותר מתאים לקרוא לו איוב או ירמיהו שהיה חוזה החורבן. הוא לא קיבל את הדברים ואמר לה למרות כל מה שאת אומרת תקראי לו שמחה לא יעונה לכם כל רע. והמשיך במילות נחביו אמר לה את לא האם הראשונה שמרגישה כך. התורה מספרת בפרשת וישלח על הלידה של בנימין. כאשר אמו רחל נפטרה עליו בשעת הלידה. לא האבא נפטר בלידה, האמא רחל נפטרה בלידה. ולפני שהיא נפטרה, היא ביקשה לקרוא לו בן אוני. ויעקב בחר לקרוא לו בנימין. החזיר את כל הציבור 3000 שנה אחורה. חיית המעמד המרטית בלידת בנימין שהיה צעיר הבנים ליעקב אבינו ברחל אמנו. אמר להם שבו בנפשכם. כמה בעל יכול להיות אכזרי כשהוא לא ממלא את המשאלה האחרונה של אשתו. ועל אחת כמה וכמה אדם גדול הציל נפש בחיר שבאבות יעקב אבינו. היעלה על הדעת שהוא יפר את המשאלה האחרונה של רעייתו ויקרא לבן בניגוד לדעתה. והסביר במת הקלשון ודאי שקשה היה ליעקב לשנות מדעתה של רחל אבל ברוב תבונתו בחוכמת הנפש הוא ידע שאחריותו כאב לבן מחייבת לא לקרותו על שם טראגי כזה בן אוני שמשמעו בן צערי אז הוא יגדל וכל הזמן הוא יזכור שהוא גרם שאמא שלו תמות בלידה וכל ימיו ירדפו אותו רגשי השם ויכאב לו וזה יפריע לו לעלות בדרך העולם התעזר יעקב בגבורה וקרא לו בנימין. הוא לקח את השם בן עוני והפך אותו לשם חיובי בן ימין, שזה היד החזקה. ימין אדוני עושה חיל. מצד אחד הוא שמר על הנפש של הבן ודאג לעתידו. מצד שני הצליח לקיים את צבואת האם הנערצת. לא כפישותה, אבל כמשמעה. בעניין זה גם הוא נכנס פעם לנחם אלמנה צעירה ואמר לה, אני בטוח שיש כאלה שאומרים לך שעם הזמן הצער ישכח וככה הם רוצים לנחם אותך. אך האמת שאי אפשר לשכוח קרובין ולכן זה טעות את לעולם לא תשכחי אלא שהמשימה שלך היא לחיות במצב הזה ויחד עם זה להתחזק באמונה וביטחון שהשם יעזור לך סיפר הגאון הצדיק רבי אלימלך בידרמן, יהודי שלא זכה לפרי בטן במשך שנים רבות ורפעים לא נתנו לו תקווה, נכנס עם רעייתו לרבנו ובכו בכו בכו על מרגורליו. המתין עד שהפסיקו לבכות, השתתף בצערם ואמר להם בשפתם ביידיש, כיא אומר הקדוש ברוך הוא לא חייב לנו כלום. כל מה שהוא נותן זה חסדים אז אין מה להתלונן ולדרוש יותר ממה שמקבלים. גם הדברים שאנחנו מקבלים לא ראויים ולא כדאיים. ואז הוסיף, אבל יש עצה לעורר רחמי שמיים על ידי שתעשו לפנים משורת הדין ואז תזכו שגם יעשו עמכם לפנים משורת הדין ואז אולי יחוס השם ויקוד אתכם בדבר ישועה ורחמים קיבלו את העצה וקיבלו להתנדב לסייע לחולים ולמשפחותיהם. לאחר שנה חוכו בן בכור בשמחה וזכו לעוד שני ילדים. לעשות לפנים משורת הדין. לא חייבים לנו כלום. אבל אם אנחנו עושים גם מה שאנחנו לא חייבים ומוסיפים על מה שחייבים, מידה כנגד מידה תחזיר לנו גם כן ואפשר שיעשו איתנו גם לפנים ממידת הדין ועל זה הכל יודוך והכל ישבחוך והכל יאמרו הכל יאמרו אין קדוש כשם הכל יודוך והכל ישבחוך והכל יאמרו והכל יאמרו אין קדוש קשם הכל יודוך והכל ישבחוך והכל והכל והכל יאמרו אין קדושם הרי אני מכוון קיים מצוות חכמים דאורייתא בשמחה דאורייתא 19 דאורייתא קב את אביך מנך דאורייתא לעשות נחת רוח לקדוש ברוך הוא לעשות נחת רוח לתנא הקדוש שיהיו ספתותיו דובבות בכבר ‏Yeah.