עובדות והנהגות מדהימות - חלק ד'

 - לא מוגה! - 

נציבי יום לעילוי נשמת יניב בן מיכאל תהיה נשמתו צרורה בצרור החיים בתוך שאר נפטרי עמו ישראל וכל אלה שאין מי שיאמר עליהם קדיש במהרה בימינו אמן אמן שולמית בת מרים רפואה שלמה בנפש ובגוף בכל האיברים והגידים בריאות אתנה אריכות ימים ושנות חיים בטוב ובנעימים אמן אמן. אמן. אנחנו

ממשיכים עובדות והנהגות מדהימות חלק ד' על הרב אביגדור מילר זכר צדיק לברכה. אמן. חלק אחרון.

תמיד היה מדגיש איך לחזק מודעות לקדוש ברוך הוא. אז להשתמש במצוות הקרויות עדות עדות שהן מצוות שנועדו ליצור ולחזק באדם מודעות לשם כגון מצוות התפילין המזוזה והציצית כך אדם זוכר את יציאת מצרים כל מה שהשם עשה עבורנו וכולי התורה אומרת במפורש שמצווה ציצית יש לנצל לזכור את כל מצוות השם ולהתחזק בקיומן. הוא אמר, איך אפשר לעשות זאת? הוא אומר, תוכנית פעולה. תבחר מצווה אחת שאתה רוצה שראיית הציצית תזכיר לך. אחרי שהצלחת והיא כבר מזכירה לך את אותה מצווה, תוסיף עוד מצווה וכן הלאה והלאה והלאה. ואז תוכל להפיק ממנה תועלת שלשמי ניתנת בצורה הטובה ביותר. הוראיתם אותו וזכרתם את כל מצות השם ואחר כך יהיה זכירת השבת. למעט תזכרו ועשיתם את כל מצוותיי אם אתה זוכר את השבת השבת היא שקולה כנגד כל המצוות כולם. אז ממילא כשאתה זוכר את מצוות השבת אתה זוכר שהשקולה כנגד כל המצוות כולם אז זה נכלל בתוך זה בשנים האחרונות הוא הוסיף ארבע מצוות שכדאי להתחיל ולהכין תוכנית פעולה איך אתה תזכור הוא קרא להם מצוות מרכזיות הראשונה אהבת השם אז תתמקד באהבת השם ממה שלמדנו עד עכשיו אפשר כבר לדעת איך לאהוב את השם יראת השם זה המצווה השנייה זכירת החסדים של השם והרביעית זה אהבת ישראל הוא הציע שכל אחת מארבע כנפות תזכיר לך את ארבע המצוות. תמיד היה מלטף את הפתילים של הציציות והיה מביט בהם מפעם לפעם. וכשהיה עומד ומוסר דרשה ביום שבת, העיניים היו ממוקדות על ארבע כנפות הטלית. בית התפילין היה רואה כעית וכאות כבוד שמסמל את הקשר הקרוב האישי שלו עם הקדוש ברוך הוא. מישהו שאל אותו אם יש לנשק את המזוזה אז הוא ענה אני יכול לומר לך מה לחשוב. המזוזה צריכה להזכיר לך את השם ואת זה שהוא מסתכל עליך. מה אומר הרמבם? חייב אדם להיזהר במזוזה מפני שהיא חובת הכל תמיד וכל זמן שיכנס ויצא יפגע בשם השם שדי ויזכור אהבתו ויעור משנתו ושגיותיו בהבלי הזמן תהיה רציני תבין שהשם איתך מסתכל עליך וידע שאין דבר עומד לעולם ולעולמי עולמים אלא ידיעת צור העולם כל השאר נשכח לא קיים לא מתקיים רק ידיעת צור עולמי והיה אומר לא לפחד מכלום יראת שמיים אין הפירוש שאדם צריך להיות במצב פחד קבוע. ההפך ירא שמיים אמיתי בוטח בשם באמת ולכן הוא חי בשלווה ומנוחת הנפש והוא חש תמיד את עינו הפכוחה של השם שמביטה עליו ולכן הוא לא פחד מאף אחד משום דבר גם לא חשש מתחזיות רפואיות יות וניגש לטיפולים הכי מסוכנים ברוגע מוחלט. מכיוון שהוא חי תמיד שהשם נמצא נגד עיניו אז המציאות הרוחנית של החיים הייתה אצלו אמיתית יותר מהחזות החיצונית החומרית. העולם הבא לא היה אצלו מושג מופשט, אלא דבר חי ומוחשי. והוא צייר את העולם הבא בציורים. איך יראו החיים בעולם הבא? והיה מוסיף כיד דמיונו עוד ועוד ציורים להמחיש לעצמו את העולם הבא. מי ששמע אותו מתאר את העולם הבא יכול היה להרגיש ולחוות את מציאותו והיה אומר קשה מאוד להצליח לעבור את החיים אם העולם הבא אינו נמצא תדיר במחשבות העולם הבא זה הגורם החשוב המשמעותי בהחלטות ובר ברעיונות שהיו לו ונתן עצות גם לאחרים. עברו מפרדסק. אתם יודעים כמה הוא חזיר בתשובה? התיאור שנתנו על תנור שבע לא ישכח. אלפים חזרו בתשובה רק מהתנור הזה. כי כשאתה ממחיש זה מצטייר. זה מכניס אותך למוד האמיתי. כשהוא בא לנחם את הילדים של הרב שלמה פלדמן, זכר צדיק לברכה, הם סיפרו שבמשך 10 דקות ישב ותאר בפניהם בצורה חיה. איך אביהם יושב על כיסא מלכות בגן מפואר בעולם הבא וכתר מהודר מונח על ראשו ויש בו אבנים משובצות אבני חן מכל המצוות והמעשים טובים שעשה בחייו שלכם עכשיו יושב בגן עדן ומביט למטה על כל הצאצאים הצדיקים ופניו זורחות מאושר בחיוך רחב של שמחה נסוך על פניו. הוא המשיך לתאר להם את מצבו של אביהם בעולם הבא וחזר והדגיש בפניהם שזו המציאות האמיתית לא תיאוריה ולא דמיון התיאור המוחשי כל כך שהחדיר בהם גרם להם להאמין בדבר באמת ולחוש ולראות ממש ממש שהם חווים את הסיטואציה. היה נוהג להסביר האושר של חיי העולם הבא מורכב מרגעי השמחה והאושר שאדם חווה בעולם הזה. מצרפים את כולם לחוויה אחת עצומה שהיא תימשך לנצח. אז כמה שאתה יותר שמח יהיה לך עוד הדבקה להדבקה להדבקה של שמחה נצחית. בתור דוגמה הוא אמר אדם שנהנה מהעונג שהוא חש בשעה שהוא יושב עם המשפחה שלו סביב שולחן השבת עם הילדים הקטנים המתוקים ולעונג הזה מצטרפת גם ההנאה שהייתה לו לאחר מכן בשבת כשהילדים כבר גדלו ואחר כך מצטרף גם האושר אשר שהיה לו כשהמשפחה מורחבת ישבה והילדים כבר התחתנו ואחר כך הם מנחדים מענינים כל ההנאות האלה של כל השמחות כי בעולם הבא אין מגבלה של זמן ומקום וכל רגעי האושר והעונג התרחשו ביחד לנצח עוד היה נוהג לומר כשאתה מניח מטבע צדקה לזכותו של אחד מאהובך תצייר לך במחשבה את החיוך שלו למעלה שנודע לו ששמו צדקה בעבורו למה הוא מחייך למעלה? מתוך הערכה על המצווה שאתה עושה לזכותו. וזה קורה באמת. הרי ידוע שאם אדם בא לקברות צדיקים והוא רוצה שהצדיק יבוא ויברך אותו אז כתוב שהוא אומר הרי אני נותן צדקה זו למי שיקרא לנשמת הצדיק בעולם הבא ואז נשמות שנמצאות באזור, נשמות שנמצאות באזור, אז הם רצות לזכות במטבע ולקרוא לנשמה שקוראים לה למטה שהיא תגיע. כן. אז תדעו לכם, כשאתם נותנים צדקה, הנשמות שמה שמחות מאוד מאוד. והיה נוהג להסביר שהעולם הבא זה צורת קיום מיוחדת, שאנחנו מתאחדים עם השם באופן נעלה ועדין. בעולם הבא נפגוש את הבורא האוהב ולכן צריך לפתח קמיהה ותשוקה חזקה להגיע לשם. לא לפחד לעזוב את העולם. פשוט להתכונן למפגש עם האוהב הגדול שלנו אבינו שבשמיים. איזה מבט שונה משל כל האנשים. הוא גם אמר דימויים לעולם הבא והשתמש בעצמים שונים כמו פה בעולם הזה להזכיר לעצמו את חיי העולם הבא ותאר לעצמו הרים וגבעות ונחלים וזה וגנים ופרדסים וזה כל זה להמחיש כמה שיותר את חיי העולם הבא. פעם הוא היה בנופש ונשמעה קריזה. אדון פרידמן גש בבקשה למשרד ואז הוא אמר לבן שלו או זה תזכורת בשבילי שיום אחד כשיגיע זמני יקראו לי לגשת למשרד הראשי. כל חייו הוא התעסק ללמוד להכיר את גדולת השם והצליח להגיע על דרגה גבוהה מאוד של ענווה אמיתית באהב לספר משל על עשיר שהלך ברחוב מנפנף ומקל הליכה עם ג'ולה של זהב מפגין בי מעלתו ויוקרתו. לפתע עבר שם המלך עם הפמליה מלכותית. ברגע אחד נעלמה ופרחה כל היהירות של העשיר. כך הדבר לגבנו. אדם מבין ומכיר בכך שהוא נמצא לפני מלך מלכי המלכים. אז כל הגאווה והיהירות יורדים והוא הופך להיות עניו כי גאו גאה זה רק השם הלובש מלבוש של מלך חייב מיתה השם גאות לבש זה מלבושו של הקדוש ברוך הוא לא של בשר ודם כל שטחה חייו הוא התרחק ככל יכולתו מיהירות הוא חי תקשיבו לא תאמינו חיים פשוטים מבחינה חומרית בבית הכנסת הוא ישב על ספסל רגיל עם עוד כמה מתפללים בלי שיהיה לו אפילו מקום להניח את הסידור הוא לא לבה שעון יד כי הוא החשיב את זה רעבה ולא ארשה להתקין לחצן פתיחה לדלתא כניסה ותלבית הוא גר בקומה שנייה ומצלצלים מלמטה אז בדרך כלל עושים לחצן ופותחים את הדלת למטה הוא היה יורד לפתוח את הדלת כל פעם עד זקנותו ולא הסכים ששימו לו לחצן. זה רעבתנות, זה יהירות, זה אפילו שולחן כתיבה לא היה לו. כותב ספרים ולא היה לו שולחן כתיבה. הוא בילה את יומו בתוך חדר קטן שאין בו כלום חוץ מכיסא פשוט שידה קטנה ומדף שעליו הניח את ספריו הוא דחה בעקביות הצעות להרחיב את הבית הכנסת שלו ולא הייתה לו כל שאיפה להתכבד בקהל מתפללים גדול הוא לא חיפש שיהיה לו מניין גדול. תכף תשמעו איזה מצב היה. הסבא מכל כותב דרך חכמים בעוסקם עם הרבים להשתדל להרבות איכות למעט בכמות. ההפך ממנהג העולם שמחפשים שיהיה ריבוי אנשים, רושם וזה וזה וזה. יש ריבוי ואין איכות. אברך שלמד בישיבת בריסק בירושלים, תקשיבו טוב, הוא תרגם כמה מהסיחות שלו לעברית ושלח אליו עותק. אחד מהנחדים שאל אותו, מי זה האברך שתרגם את השיחות? הוא סרב לגלות לו. למה? הוא פחד שזה יהיה לשון הרע לספר על אברך שבזבז את הזמן להקשיב לשיחות שלו ולתרגם אותם והוא חושש מהל לשון הרע הרב שלמה פלדמן זכרונו לברכה הפציר בו לדבר לפני ילדים שהשתתפו בתוכנית הלימודים תפארת יונה שהוא יסד בבורו פארק והוא שרב והוא אמר לו בשיא הרצינות אני משפיע על אנשים דרך הכלות שלי אם הם יראו אותי ויבינו שאני אדם פשוט אני אפסיד את ההזדמנות להשפיע עליהם דרך הכלטות מדמיין לך אבל אם מרו בן אדם פשוט אה זה הוא אה חשבתי אני זוכר היה לי ציור כזה שאני למדתי בהתחלה ספרי חסידות אז ראיתי את המושג צדיק וראיתי את המושג קדוש ולא לא ידעתי מה החילוק בין צדיק לקדוש אז פעם דיברתי מישהו ואמרתי לו זה אז הוא אמר אני אקח אותך למישהו שתראה מה זה קדוש והוא לקח אותי לרבי מלוב זכר צדיק ברכה אז אני בדמיון שלי מהסיפורים שאני קורא קדוש הקדוש הקדוש הקדוש חשבתי איזה אדם אני אראה מה הגעתי הרב הרבי מלו היה יהודי קטן צנוום וזה זה היה בשבילי הלם כאילו זה קדוש זאת אומרת, לפעמים יש לאדם חזות ככה, איזה דמיון שהוא מדמיין איזה משהו והוא חושב שזה תלוי בגודל בזה. איי איי אבל נוכחתי באותו מעמד מה זה קדוש. סיפרתי את זה פעם. אז א הוא התרחק מכל סוג של כבוד בשמחות שערכו בני הקהילה. היו צריכים להפעיל עליו לחץ שיסכים לקבל כיבודים שהם רצו להעניק לו. הוא הרא לגבאי בבית הכנסת שלו לא לתת לו עלייה לתורה. אפילו בבית הכנסת שלו לא התיר שישירו לכבודו אור זרוע ועלה צדיק. שום שיר דומה. פעם שהוא נכנס לבר מצווה של אחד מהנחדים התחילו להשיר לכבודו. הוא יצא מהעולם. רק אחרי הפצרות הוא הסכים לחזור. בשמחת תורה בבית הכנסת שלו במזרח פלטבוש ניסו המתפללים לברר מתי הוא יגיע להקפות לחכות לו להשאיר לכבודו. והוא מנע את עצמו מכל זה בכל כוחו וכל פעם היה מגיע מכיוון אחר ומנסה להתגנב לבית הכנסת בדרכים אחרות שלא יראו אותו והזהיר אם ישאירו לכבודו הוא ילך ולא ישאר בבית כנסת כשהיו מבקשים לצלם אותו אז הוא היה אומר חבל על הפילים אבל אם ראה שזה משמח את האנשים אז הוא היה מתרצא. כשהיו מספרים לו על התועלת הגדולה שקיבלו ממנו, היה משתדל לקצר את השיחה. לעתים רק היה אומר תודה או שפשוט מתעלם מהשבחים. פעם כשנסע במכונית, אחד הנוסעים שיבח והל אותו על התועלת הרוחנית העצומה שהוא קיבל. אז הוא עצר אותו, אמר לו, "תשמע, אתה מאכיל אותי רע. הדברים האלה עושים עליי רושם." יהודי באנגליה התקשר אליו פעם ואמר מאז שהתחלתי לשמוע את הכלטות של הרב וכבר שמעתי יותר מ1000 נהייתי תלמיד חכם שלכם לא הוא ענה לו אתה נהיית החברותא שלי בחורף הראשון לאחר שבית הכנסת עבר ממזרח פלטבוש לפלטבוש היה קשה לאסוף מניין למנחה בשעה 4: אחרי הצהריים עובדים אנשים שמה טים זמני ורבים מבני הקהילה עדיין לא עברו לאזור לא עלו לירושלים לפי כך הלך רבנו להתפלל מנחה בישיבת מיר הסמוכה בשעה שהיא מוקדמת יותר והוא עמד להתפלל בירקתי בית המדרש וכשהחל חזרה תשליח ציבור והבחינו בו המתפללים אז נוצרה התקהלות סביבו והאנשים הפצירו בו לעבור קדימה למזרח בפעם השנייה הוא בא להתפלל שם והיו אלה ראשי ישיבה כבר שבאו להעביר אותו לקדמת העולם. בפעמים הבאות שהוא בא הוא עלה לקומה שנייה והתפלל יד חלון שצופה לבית המדרש להתחמק מתשומת הלב היתרה שהוא קיבל. בסופו של דבר גם שם הבחינו בו מאז הוא הפסיק לבוא לישיבה והתפלל בבית הכנסת שלו כמה בחורים מהישיבה שמו לב לדבר והחלו להתארגן שבכל פעם יבואו שניים או שלושה בחורים להשלים את המניין בבית כנסת שלו. גם אז חקר אותם הרב, מדוע הם לא נמצאים בישיבה בזמן הלימודים? וכל פעם היו צריכים לתת תירוץ שיתקבל על דעתו. זאת אומרת, הוא העדיף להתפלל אפילו יחיד ולא להטריח אנשים שיבואו בשעה שהם צריכים ללמוד. פעם הגיע אדם שגר בירושלים לדבר עמו על צדקה שהוא מארגן ותוך כדי שיחה סיפר סיפורים מרגשים אודות החסדים הרבים שעושה חמים של אותו מספר בירושלים והרב אביגדור הקשיב בהנאה וביקש ממנו תמשיך תספר ספר לי עוד סיפורים נוספים. אחרי שהוא שמע ארבעה סיפורים של חסד, הודה לאיש בחמימות ואמר, "אני חייב לך קרת הטוב גדולה. רציתי לשמוע על עשיית החסד העצומה של חמיך. עכשיו אני מרגיש באמת שאני כלום." אחרי חסדים כאלה שעושה חמיב אני ממש כלום. למרות שהיה עניו אמיתי הנהיג עצמו כאציל נכבד נאמן למסורת ריבותה בסלובדקה. שמה מלמדים על מעלת האדם והוא הרגיש כאציל. אתם יודעים למה? בגלל שהחבר הכי טוב שלו זה הקדוש ברוך הוא ולא סתם מלך של איזה אי קטן באוקיינוס אלא מלך מלכי מלכים ששולט ומנהיג את העולם כולו. אחד הדברים שהפיינו את ההופעה הצילית שלו זה הקפדה מושלמת על סדר. המכנסיים תמיד מגוהצות. החולצה לבנה. חליפה ונעליים שחורים תמיד נקיים מצוחצחים. אין כתם ואין רבב. בכל מקרה של מזג אוויר קר או גשום תמיד רעות הולך עם כפפות ומטריעיה מעל ראשו כמו הבריטים כל הופעתו בהנהגתו התגלמות מושלמת של סדר מופתי הוא הנהיג את עצמו כשגריר של הקדוש ברוך הוא ולימד את תלמידיו שהרמבם אומר אומר שזה דבר רצוי וראוי לשבח שאדם שתדל בכוונה תחילה לנהוג באופן נכבד ואצילי. יש כאלה שבאים פה לתפילה בגלל שנהגנו להתפלל עם חליפה וכובע. אז הם משאירים את זה פה כאילו זה בגדי עבודה והולכים בחוץ כמו פושטים. הפוך. תשמעו מה אומר. או שאתה אציל, או שאתה מייצג את הקדוש ברוך הוא, או אתה סתם פלח. הוא אומר, תשתדל לנהוג באופן נכבד ואצילי, תיצור שם טוב לעצמך, תקדש שם שמיים ותגדיל את כבוד השם בעולם. והוא סבר שאין סתירה בין ענווה לאצילות. כל אחת נובעת מחברתה וחוזרת ומזינה את חברתה. אצלו צמחו שתיהן. ענווה גדולה ואמיתית ואצילות מלכותית. למה? מתוך ידיעתו העמוקה את הבורא ומתוך אהבה עזה שהוא חש בעמקה ליבו כלפי החבר הטוב ביותר שלו הקדוש ברוך הוא סיום בתו של הגאון רבי אביגדור מילר זכר צדיק ברכה עברה לידו פעם ברחוב בשעה שהיה עסוק פסוק בהליכה יומית בשקוע במחשבות היא התקרבה אליו וברכה אותו לשלום והוא הגיב ואמר מה שלומך בדיוק עכשיו הודתי לשם על כך שאת נשואה מה שאלה אותו בתדהמה אבא אני כבר נשואה 40 שנה למה עכשיו? אז הוא אמר לה, אני מודה לשם בכל יום שהצלחתי לחתן אותך. אתם שומעים מה זה הודעה? מה זה חיבור? מה זה אהבה? יש לנו מה לקחת מפה, יש מה להשתנות, ללמוד, להשתפר. יהי רצון במהרה בימינו. אמן ואמן. אמ ישמחו במלכותך שומרי שומרי שומרי שבת מקורא עונג שבתמת ישמחו במלכותך שומרי שומרי שומרי שבת וכל עונג שבת מקדש מקדש מקדש מקדש מקדש שמ שבת מקדש מקדש מקדש מקדש מקדש שעי שבת ושמחת בחגך והיית אך שמח ושמחת בחגיך והיית אך שמח ושמחת בחגך והיית שמח דגדום ושמחת בחגך והיית שמח חג שמח שיהיה לכל בית ישראל אמן הרי אני מכווה לקיים קצת חכמים דאורייתא בשמחת דאורייתא גומל נפשו ישחס לדאורייתא כבד את אביך ואת אמך דאורייתא לעשות נחת רוח לקדוש הקדוש ברוך הוא ולעשות נחתו על התנה הקדוש שיוסף