שיעור מיוחד ליום ז' דחנוכה | הרב שמעון משה חי רחמים
תאריך פרסום: 26.12.2022, שעה: 12:00
\n
- - - לא מוגה! - - -
\nיוונים, יוונים, נקבצו עליי, אזי בימי חשמנים, ופרצוחו נותניד עליי, ותינוקו חשמני.
שם השם נעשה ונצליח.
אנחנו ממשיכים בלימוד יומי
לימי החנוכה.
היום נעסוק במגילת אנטיוכוס, השיעור יהיה לרפואת יוחאי בן סילבי השרון,
השם ישלח לרפואה שלמה, מוצר מתנות חינם,
בתוך שער חולם הוא ישראל, אמן.
ויהי בימי אנטיוכוס מלך יוון, מלך גדול וחזק היה ותקיף בממשלתו, וכל המלכים ישמעו לו.
והוא כבש מדינות רבות ומלכים חזקים,
והחריב טירותם והיכליהם שרף באש.
אנשיהם אסר בבית העשורים, והוא בנה מדינה גדולה על חוף הים,
להיות לו לבית מלכות.
ויקרא לה מדינת אנטיוכה.
על שמו.
משנהו קראו לו בגריס הרשע.
הוא בנה כנגד המדינה הזאת, אנטיוכה,
מדינה אחרת, ויקרא לה בגריס, על שמו.
וכן שמותן עד היום הזה.
ובשנת עשרים ושלוש למלכו היא שנת מאתיים ושלוש עשרה שנים לבניין בית האלוקים,
שם פניו לעלות לירושלים כדי להחריב אותה.
ויען ויאמר לשרה,
ולא ידעתם כי יש עם היהודים אשר בירושלים בינינו.
לאלוהינו אינם מקריבים, ודתינו אינם עושים,
ודתי המלך עוזבים לעשות דתם.
ולא רק זה,
אלא גם מייחלים ליום שברון המלכים והשלטונים,
ואומרים,
מתי ימלוך עלינו מלכנו ונשלוט בים וביבשה,
וכל העולם כולו יינתן בידינו.
אין כבוד למלכות.
להניח את אלו האנשים על פני אדמה,
ועל כן,
בואו ונעלה עתה עליהם, ונבטל מהם הברית אשר כרת להם אלוקיהם.
שבת,
ראש חודש ומילה.
וייטב הדבר בעיני שריו ובעיני כל חילו.
ובאותה שעה קם אנטיוכוס המלך, וישלח את ניקנור משנהו בחיל גדול ועם רב, ויבוא לעיר יהודה,
ירושלים.
ויהרוג בה הרג רב.
ויבן במה בבית המקדש, במקום אשר
אמר אלוקי ישראל לעבדיו הנביאים,
שם אשכן את שמי ושכינתי לעולם.
ובמקום ההוא, לא פחות ולא יותר, הוא שוחט חזיר,
ומביא את דמו לעזרת הקודש.
ובהיות זה,
כאשר שמע על כך יוחנן בן מתתיהו,
כהן הגדול, כי נעשה מעשה זה בבית המקדש,
נתמלא כולו כסף
וחמה וזיב פניו נשתנה,
וייבאץ בלבו מה יוכל לעשות לו.
ואז
יוחנן בן מתתיהו עשה לו חרב,
שתי אמות אורכה
וזרת אחת רוחבה,
תחת בגדיו עטופה ויבוא ירושלים,
ויעמוד בשער המלך ויקרא לשוחרים.
ויאמר להם, אני יוחנן בן מתתיהו,
באתי לבוא לפני ניקנור.
ואז באו השוערים והשומרים,
ויאמרו לו, הכהן הגדול מהיהודים עומד בפתח, הגיע לבקר את כבודו.
ויען ניקנור, ויאמר להם, בוא יבוא.
ואז יוחנן הובא לפני ניקנור,
ויאמר ליוחנן, אתה הוא אחד מן המורדים אשר מרדו במלך
ואינם רוצים לעשות
שלום למלכותו?
ויען יוחנן לפני ניקנור, ויאמר, אדוני, אני הוא,
עתה באתי לפניך.
אשר תרצה אעשה.
ויען ניקנור, ויאמר ליוחנן,
אם כרצוני אתה עושה,
קח חזיר ושוחטהו על הבמה.
והלבש בגדי מלכות ותרכב על סוס המלך, כי אחד מאוהבי המלך תהיה.
אני אדאג לך, מה שנקרא,
משכורת ממני,
סוס, בגדי פאר והדר.
רק תעשה פעולה פשוטה,
קח את החזיר,
תשחט אותו על גבי המזבח.
וכאשר שמע יוחנן,
השיבו
דבר, אדוני,
יש לי משהו להגיד,
מה אני רוצה להגיד?
ירא אנוכי מבני ישראל פן ישמעו כי עשיתי זאת,
ויסקלוני באבנים.
ועתה
יצא כל איש מפניך פן יודיעום.
תוציא את כולם כדי שלא ילשינו, אולי, יהודי, משהו, יש פתאום שכן של מישהו,
קרוב של משפחה של מישהו, לא.
רק אני ואתה, ואני מוכן לעשות.
ככה אף אחד לא יודע, לא שמע, לא רע.
ואז ניקנור הוציא כל איש מלפניו,
ובאותו רגע נשא יוחנן בן מתתיהו עיניו לשמיים, ותיקן תפילתו לפני אלוקיו,
ויאמר
אלוקיי ואלוקי אבותיי, אברהם, יצחק ויעקב,
אל תתענני נא ביד הערל הזה,
כי אם יהרגני
וילך וישתבח בבית חנון אלוהיו,
ויאמר אלוהי נתנו בידי.
ובאותה שעה פסע עליו שלוש פסיעות,
ויוציא את החרב, ויתקע חרב בלבו,
וישלך אותו חלל בעזרת הקודש לפני אלוקי השמיים.
תפילה קצרה,
ומייד
הורג אותו.
ענה יוחנן ויאמר אלוקיי,
לא תשים עלי חטא כי הרגתיו בקודש, זה היה בתוך בית המקדש, הרצח הזה.
אז ריבונו של עולם, אני מבקש ממך שלא
תכתוב לי את העוון הזה, את הרצח הזה,
שהרגתי נפש בתור כהן עוד,
מה עם הטומאה עכשיו, כן מטמא, לא מטמא.
אתה כן תיתן את כל העמים אשר באו עימו להצר ליהודה ולירושלים.
אז לא רק שאני הרגתי אותו ותישא
לפעולה הזאת שעשיתי ולא תיחשב לפניך כעבירה,
אלא
גם כל העמים שבאו להצר,
להציק,
להרוג, להשמיד את כל עם ישראל שנמצאים בערי יהודה וירושלים,
גם הם יהיו בכלל
האדם הזה שמת.
ואז יצא יוחנן בן מתתיהו ביום ההוא ויילחם בעמים ויהרוג בהם הרג רב.
ומספר ההרוגים אשר הרג ביום ההוא 700,000
ו-70,000
אשר היו הורגים אלה לאלה.
ובשובו בנה עמוד על שמו ויקרא לו מכבי.
מי כמוך באלים, אדוני.
מה זה מכבי?
זה לא איך שהחזיק טובה לעצמו שהוא הרג 7,000 איש, אה?
אני הרגתי, אני ככה, אני לוחם מצטיין.
אלא הקדוש ברוך הוא הרג. אז אני עושה מה שנקרא
עמוד
שהעמוד זה תזכורת.
כמו שהתורה אומרת.
לגבי הנחש שהקדוש ברוך הוא מצווה למשה לשים, עשה לך שרף ושים אותו על נס.
והיה כל הנשוך ורע אותו וחייתמיר את הנחש,
וכי הנחש ממית או החטא ממית.
אלא הכוונה היא יראה וייזכר לאן פניו של הנחש מועדות בשמריה.
ייזכר בבורא עולם.
אמר יוחנן גם אני אשים עמוד,
ועל העמוד הזה יהיה רשום את האותיות מי כמוך באלים, אדוני.
וכולם ידעו שהקדוש ברוך הוא
אל אלוהי האלוהים.
ואדוני האדונים.
והוא ממית את החזקים, והנה ההוכחה
שיחיד אחד הצליח להרוג כל כך הרבה,
לא בכוחו,
בכוח של הקדוש ברוך הוא נתן לו.
ויהי כאשר שמע אנטיוכוס המלך כי נהרג ניקנור משנהו צר לו מאוד,
וישלח לאבי לפניו את בגריס הרשע
המטעה את עמו.
ויען אנטיוכוס ויאמר לבגריסה, לא ידעת אם לא שמעת אשר עשו לבני ישראל?
הרגו חיילי, ויאבוזו מחנותי ושרי.
אתה על ממונים אתם בוטחים?
או בתיכם לכם הם? מי אמר שכל הביטחון שלך זה ביטחון אמיתי? אולי יקומו עליך ויהרגו אותך?
מי אמר שכל העושר שיש לך אתה יכול ליהנות ממנו?
אולי בכלל יבוא מישהו ויאבוז אותו?
בואו נעלה עליהם יחד, נעשה עסקת חבילה, שתינו שותפים.
נעלה עליהם, ונבטל מהם את הברית אשר כרת להם אלוקי השמיים.
ומהי הברית? שבת
וראש חודש ומילה.
אז בגריס הרשע וכל מחנותיו באו לירושלים,
ויהרוג בהם הרג רב,
ויגזור בה גזרה גמורה על שבת ראש חודש ומילה.
אמרנו בשיעורים הקודמים,
שבתחילה הם גזרו
גזרות קלות יחסית.
כל קלה שמתחתנת תיבהל קודם למי?
במקום לערוס שלה, לקיסר.
ולא ללמוד תורה.
יחסית זה היה, איך אומרים, גזרות קלות שיכלו לעשות אותן בהיחווה.
יכלו לעשות אותן מה שנקרא,
אבל שבת?
או-הו, מי רוצה חדש שלום ומחלל שבת?
עד איזה יהודי מוכן למסור את החלק של הקדושה שלו כולו לסדרה אחרה?
מי רוצה לבטל חודשים שבהם תלויים כל המצוות,
כל המועדים כולם של עם ישראל?
מי רוצה לבטל ברית המילה?
אנשים נלחמו.
יש לי אדם מבוגר כבר, הוא בן 90 לפחות, הוא היה מוהל בתל אביב גם.
הוא היה מהמוהלים אז, לא היה הרבה מוהלים כמו היום.
היו בודדים.
הוא הולך במסירות נפש, היה עושה ברית, היה גם נותן מעטפה.
לא מקבל, היה נותן מעטפה
לאבי הבן.
ואז לא הייתה הטכנולוגיה של היום, מה הוא היה עושה?
היה נשאר עד הערב באותו בית, שאם חס שלום התינוק ידמם, אין טלפון להשיג אותו.
אין.
יוצאים לרחוב עם האסימונים,
במקרה הטוב.
אז מה, יחפשו אותו עכשיו? שחס שלום לא יקרה לתינוק שום דבר, אז הוא היה נשאר לילה ראשון, יושב אצל המשפחה,
עד למחרת בבוקר, מוריד את התחבושת, עושה לילד איזה,
איזה עמבטיה קלה ככה כל כמה שעות,
ולחיים טובים ולשלום.
הוא סיפר לי יום אחד שהיה לו דימום,
והוא לא הצליח להתגבר. אז הוא אומר, נשארתי שם כמה ימים, גם שבת הייתי שם אצל המשפחה, כי פחדתי שחס שלום התינוק הזה לא יסתכן.
אז הוא מספר שהוא היה בחוץ לארץ, ברוסיה, הוא היה ספר,
אבל זה היה מסווה.
המקצוע האמיתי שלו זה היה אדם שיושב ועוסק בתורה ומוהל.
מה הוא היה עושה מסווה, שם כל הגויים וכו', היו רוצים להרוג את כל מי שהיה עושה מצוות.
אז הוא אומר, היה לי כמו חנות כזו קטנה שהזכרנו אותה, כביכול אני הייתי מספר שם,
אבל בחדר האחורי, מאחורה,
עם הכניסה האחורית, שם הייתי עושה את הבריתות. היה לו כיסא קטן, אליהו הנביא והכול. הוא אומר, יום אחד הגיעה אישה
עם הילד שלו, אומרת לו רבי תמול דה ילד.
מה,
הוציאה לו את הילד ככה מתוך ה... זה, מתוך ה...
נו,
אפשלים שהיא שמה על עצמה,
והוא מיד עשה את הברית והכול, קראת צ'יק צ'אק, בהיחבב, והיא כבר באה לברוח.
היא כבר באה לברוח, תוך כדי נכנסו,
דפקו לו שם בדלת המרכזית של המספרה.
אמרו לו, מה, איפה אתה היית? אמר לו, אני יצאתי רגע לארוחת צהריים
בחדר השני, היא כבר הספיקה לברוח.
אז הוא אומר, ככה היינו מוסרים נפש, עושים בריתות. אם היו תופסים אותי,
לא יודע כמה שנים היה מקבל בסיביר.
היה מקבל שם הכול. הוא אומר, היה לנו מסירות נפש.
אתה היום מגיע,
הכול מסודר.
כן, יש גם את המוזרים האלה שנמנעים מלעשות מצוות.
אבל רוב רובו של עם ישראל, קדושים וטהורים,
מוסרים נפש עבור מצוות המילה.
אצלם המסירות נפש הייתה כפולה ומכופלת עד כדי כך.
אז מה אמרו היוונים? אנחנו נבטל את שלושת המצוות הללו, שהן השורשיות, הן העיקריות, הן היסודות של עם ישראל.
אם אנחנו נבטל את המצוות הללו, שהן שורשיות, הן היסודות של עם ישראל, בוודאי ובוודאי שהקדוש ברוך הוא ייתן אותן בידינו.
זו הייתה התוכנית שלהם.
אז בגריס הרשע וכל מחנותיו בא לירושלים, ויהרוג בהם הרג רע, ויגזור בה גזירה גמורה על שבת.
אסור לשמור שבת.
ראש חודש, אסור להכריז ולחדש ראשי חודשים.
ברית מילה, אסור לעשות ברית מילה.
ובהיות זה כאשר היה דבר המלך נכפזת,
מצאו איש אשר מל את בנו,
והביאו האיש ואשתו והתלו אותם כנגד הילד.
אתם עשתם ברית לילד שלכם? אין שום בעיה.
נתלה אותם על העץ.
לוקחים את הזה, פשוט תולים אותם על העץ מול העיניים של התינוק שלהם.
וגם אישה אשר ילדה בן אחרי מות בעלה,
ותמול אותו לשמונת ימים, מסרה נפש לעשות לו ברית מילה,
ותעלה על חומת ירושלים ובנם מהול בידה,
ותען ותאמר לך, אומרים בגריס הרשע,
ברית אבותינו לא נבטל ממנו שבת וראש רודש ומילה,
ומבני בנינו לא יוסר,
ותפל את בנה לארץ, ותיפול אחריו וימותו שניהם כאחד.
זה לא נקרא התאבדות, כן?
הם זרקו את עצמם, מה שנקרא, מתו על קידוש השם.
עשתה ברית לילד שאמרה, הנה עכשיו הוא יכול ללכת קורבן להשם, גם ככה יהרגו אותה, הנה בבקשה.
אנחנו עולים יותר מהר, שלא תצטרך להגיד, אתה הרשע, אני הרגתי אותם, לא.
אלא אני מוסר את נפשי יחד עימי,
עם הנשמה של הבן שלי, ושתינו עולים לעולם שכולו טוב.
אז בנה נופל לארץ, ולאחר מכן היא.
וימותו שניהם כאחד, ורבים מבני ישראל אשר היו עושים כן בימים ההם ולא שינו את ברית אבותם, אחד מהמצוות שעם ישראל קיימו,
וזיכה אותם לצאת מארץ ישראל ולהיכנס לארץ ישראל,
ולזכות לקבל את התורה. זה היה מסירות נפש שלהם על ברית, מצוות ברית המילה,
שהיא מצווה שורשית, עיקרית.
ובזמן ההוא אמרו בני ישראל אלו לאלו, בואו ונלך ונשבות במערה,
ונחלל את השבת וילשינו עלינו
לפני בגריס,
ואז בגריס הרשע שולח אנשים חלוצים,
ויבואו ויישבו על פי המערה, ויאמרו להם, יהודים,
צאו אלינו ויכלו מלחמנו ושתו מעינינו ומעשינו תהיו עושים.
מה אתם פה מתחבאים עכשיו? צאו צאו החוצה, איך אמרו לכם פה שולחנים מתוקים,
כיבודים,
ויבואו לכם יין, פטישים,
ויבואו לכם פה אוכל.
ויענו בני ישראל ויאמרו אל אלה אלה, זוכרים אנחנו את אשר ציוונו הקדוש ברוך הוא על הר סיני,
ששת ימים תעבוד ועשית כל מלאכתך ויום השביעי תשבות,
ועתה טוב לנו אשר נמות במערה מרעב מאשר שנצא ונחלל את יום השבת.
ובהיות זה כאשר לא יצאו אליהם,
מה עשו הרשעים האלה? הביאו עצים
ושמו על פי המערה והציתו ושרפו אותם. וימותו, כמה יתחבאו בפנים? כאלף איש.
ואחרי כן יצאו בני מתתיהו, יוחנן וארבעה אחיו, וילחמו בעמים ויהרגו בהם הרג רב,
כי בטחו באלוקי השמיים.
ואז בגריס הרשע נכנס בספינה אחת ויאנוס אל אנטיוכוס המלך.
ראה שכולם נלחמים ועוד עוד מכניעים אותו,
אמר להברח לאנטיוכה.
הולך לאנטיוכוס באונייה,
ועימו אנשים פליטי חרב. ויען בגריס ויאמר לאנטיוכוס המלך, אתה המלך,
שמת ציווי לבטל מן היהודים שבת ראש חודש ומילה?
מרמה גדולה ומרת בתוכה.
אשר אם ילכו כל העמים והאומות והלשונות לא יאכלו לחמישה בני מתתיהו.
ולמה? מאריות הם חזקים,
ומנשרים הם קלים, ומדובים הם ממהרים. איך אפשר להילחם איתם?
חמסה האלה,
טיפלו בכולם, הרגו לכולם, אי אפשר.
ועתה המלך עצתי ייטב לך עליך, ולא תילחם באנשים מעט.
כי אם תילחם בהם, תבוש בעיני כל המלכים. יהיה לך ביזיון כזה גדול שכולם יגידו, זה, זה.
אתה אנטיוכוס שכולם מדברים עליך?
שמו אותך על המטבע?
אתה? זה, זה, תראה חמישה פספוסים ככה, ניצחו אותו?
לכן כתוב ושלח ספרים בכל מדינות מלכותיך, ויבואו שרי החילות,
ולא יישאר מהם אחד.
וגם פילים מלובשים בשריונים יהיו בהם.
וייטב הדבר בעיני אנטיוכוס המלך.
וישלח ספרים בכל מדינות מלכותו, ויבואו שרי עם ועם, ומלכות ומלכות מממלכות,
ופילים מלובשים בשריונים עמם הם באו.
שנית,
קם בגריס הרשע ויבואו לירושלים,
וביקע בחומה, וינתק המבוא, וישבור במקדש שלוש עשרה פרצות.
וגם מן האבנים שיבר עד אשר היו כעפר.
ויחשוב בליבו,
ויאמר, הפעם הזאת לא יוכלו לי.
כי רב חילי,
ועוז ידיי, ואלוקי השמיים, לא חשב על זה.
לא חשב כן.
הנה, נתגבר עכשיו.
וכששמעו חמישה בני מתתיהו,
ויקומו ויבואו למצפה גלעד, אשר היה שם פלטה לבית ישראל בימי שמואל הנביא.
ויגזרו צום ותענית,
וישבו על האפר לבקש רחמים מלפני אלוקי השמיים.
ואז נפל בליבם עצה טובה.
יהודה הבכור,
שמעון השני,
השלישי יוחנן, והרביעי יונתן, והחמישי אלעזר,
בירך אותם אביהם. וכן אמר, יהודה בני,
אודה ממך כיהודה בן יעקב אשר היה נמשל, כאריה.
שמעון בני,
אודה ממך כשמעון בן יעקב אשר הרג
את יושבי שכם.
יוחנן בני,
אודה ממך כאבנר בן נר שר צבא ישראל.
יונתן בני,
אודה ממך כיהונתן בן שאול אשר הרג עם פלישתים.
אלעזר בני, אודה ממך כפניחס בן אלעזר אשר קינא לאלוהיו
והציל את בני ישראל.
ועל זה יצאו חמישה בני מתתיהו וקיבלו את הכוחות של אותם האנשים.
ביום ההוא ויילחמו בעמים ויהרגו בהם הרג רב ויהרג מהם יהודה.
ובאותה שעה כאשר ראו בני מתתיהו כי נהרג יהודה
שבו ויבואו אל אביהם.
ויאמר להם למה שבתם?
ויענו ויאמרו אשר נהרג יהודה אחינו אשר היה חשוב ככולנו.
ויען מתתיהו אביהם ויאמר עליהם אני אצא עמכם ואהיה לכם בעמים.
פן יאבדו בית ישראל ואתם נבהלתם על אחיכם?
הוא נפטר על קידוש השם.
בגלל זה אתם חזרתם למלחמה?
אני יוצא איתכם.
ויצא מתתיהו ביום ההורים בניו
ויילחמו בעמים
ואלוקי השמיים נתן כל גיבורי עמים בידם ויהרגו בהם הרג רב.
כל אוחזי חרב
וכל מושכי קשת,
שרי החיל והסגנים לא נותר בהם שריד.
וינוסו העמים למדינות הים.
ואלעזר היה מתעסק להמית את הפילים
ויטבע
ברפש הפילים.
וכאשר שבו
ביקשו ואחר כך מצאו אשר טבע ברפש הפילים.
התחבא מתחת לאדמה שם בין החולות, אמר ככה עם הרומח, מלמטה נדקור את הפיל.
נדקור אותו, שלא יראה מאיפה תוקפים אותו, וככה הרוכבים שלו ייפלו והכול, ונגמר הסיפור. זה היה המשאית שלהם, המשאית הצבאית,
הטנק הצבאי.
לא היה להם כלי זין אחרים.
הבעלי חיים זה אלו הרכבים שלהם למסעות למלחמה.
וישמחו בני ישראל כי נתנו בידם שונאיהם ומהם שרפו באש ומהם דקרו בחרב ומהם תלו על העץ ובגריס הרשע המטעה את עמו שרפו אותו בית ישראל באש.
ואז אנטיוכוס המלך כאשר שמע אשר נהרגו בגריס הרשע וכל שרעי חיל אשר עמו נכנס בספינה וינוס למדינת הים.
כל מקום אשר היה בשמה היו מורדין בו וקוראין אותו הנה המלך
הבורח הבורח קראו לו.
יצא לו סטיגמה הבורח.
ואחריכן באו בני חשמונאי לבית המקדש ויבנו השערים הנשברים ויסגרו הפרצות
ויתערו את העזרה מן ההרוגים ומן התאומות ויבקשו שמן זית זך
להדליק המנורה ולא מצאו כי אם צלוחית אחת
אשר הייתה חתומה בטבעת כהן גדול.
וידעו כי היה טהור וכשיעור הדלקת יום אחד היה בה
ואלוקי השמיים אשר שיכן שמושם נתן בה ברכה
והדליקו ממנה שמונה ימים.
על כן קיימו בני חשמונאי קיום וחזקו איסר
בני ישראל עמהם כאחד לעשות שמונה ימים הללו.
ימי משתה ושמחה.
כימי מועדים הכתובים בתורה ולהדליק בהם נרות להודיע אשר עשה להם אלוקי השמיים ניצוחם.
ובהם אין לספוד ולא לגזור צום ותענית זולתי אשר יש עליו מלפני זה.
והתפלל לפני אלוקיו אך השמונאי ובניו ואחיהם לא גזרו בהם לבטל עבודת מלאכה.
ומן העת ההוא לא היה שם למלכות יוון.
עד כדי כך הצליחו להכניע אפילו את מלכות יוון ולבטל את שמה.
ויקבלו המלכות בני חשמונאי ובני בניהם
ומהעת הזאת ועד חורבן בית האלוקים 206 שנים.
על כן בני ישראל מהיום ההוא
בכל גלותם שומרים הימים הללו.
איך אומרת הגמרא?
עתידין כל המועדים להתבטל,
חוץ מחנוכה ופורים.
אז אנחנו רואים, למרות שזה לא דאוריית אז דרבונו,
אנחנו רואים שזה דברים שהם מעלתם חשובה עד כדי כך ששאר המועדים בטלים,
לגביהם.
ויקראו להם ימי שמחה בעשרים וחמישה לחודש כסלו,
והימים האלה נשמרים וכל העולם לא יסור מהם.
ואשר היו בבית מקדשם הכהנים והלוויים וחכמיהם אשר קיימו עליהם ועל בניהם עד עולם,
והאל אשר עשה עימהם נס ופלא,
הוא יעשה איתנו נסים ונפלאות ויקוים בנו.
קימץ אתך מארץ מצרים,
אראנו נפלאות.
ואמרנו בשנים עברו על הסופגניה.
אתם יודעים שסופגניה,
אין אדם שלא אוהב אותה, אפילו גוי.
מה קשור סופגניה לגויים?
היום בכל בתי החב״ד בעולם
עושים הדלקות
של נרות חנוכה,
לא רק לחיוב של עצמם,
אלא גם מחוצה לו לזכות את היהודים שנמצאים בגולה. יש כאלה שהם יהודים והם לא נראים יהודים,
בר מינן,
עם כל מיני סממנים.
ואחד עשר סממנים היו בה,
קעקועים ועגילים וקוקו פה וקוקו שם,
ודמות כזו וחצי פרצוף מזוקן וחצי לא,
השם ישמור.
והם מזכים אותם, אפילו הרחוקים ביותר, בשלג, בשמש,
בכל מיני מקומות, פתאום הם מלא מלא מלא נמצאים, מלא גויים, פתאום הם מחליטים, מגיעים.
חסידי חב״ד, יאללה,
אנחנו כל שנה מזמינים אותנו בתל אביב.
יש את הרב של חב״ד בתל אביב.
איך קוראים לו?
אתה מכיר את הרבי?
לא, המרכזי, המרכזי.
הרב גרליצקי, כן. כל שנה מוצאי שבת, מזמין אותנו קבוע,
מעלה אותנו שם על מנוף.
יש שם איזה כיכר גדולה בתל אביב, לא כיכר של איזה.
בקיצור, שם מזמין אותנו כל מוצאי שבת.
בת של חנוכה קבוע להדליק נרות
ומגיעים שם אליה, אתה אומר מה להם ולחנוכיה עוזבים את המסעדה, עוזבים את העבוד שלהם והכול, מגיעים
זה משהו,
יש להם איזו שייכות.
אז פעם אמרתי
בואו נעשה מבצע
לקחתי את המתנדבים של זקה
ואמרתי בואו נלך לשמח הרבה ילדים חולים
לא מהקורונה
כן הרבה ילדים חולים, אני יודע מה זה שבר יד, זה שבר אף, זה שבר רגל,
זה לא מרגיש טוב
בואו נלך לשמח אותם בבית חולים
אז החלטנו לקחת בתי חולים של המחוז בתל אביב
הלכו בית חולים וולפסון, בית חולים איכילור,
אברבנל היו השבוע גם,
כל מיני מקומות כאלה, ארגנו להם סופגניות,
מאיזה תורם,
הלכו עם המתנדבים וחלק, אז בשנים עברו הייתי עושה את זה, היום כבר אין כל כך זמן, היום זה כבר, איך אומרים,
הדור הבא ממשיך את זה
והגעתי למחלקת ילדים מוולפסון עם המתנדבים והכול, ופתאום אתה רואה
באים לך ערבים, אפשר גם?
אפשר גם?
לא הבנתי,
מה אתה קשור לסופגניה? אני שואל אותו.
אני יודע שספינג' בערבית זה,
הם אוהבים כל דבר שמטוגן בשמן ומתוק,
הם אוהבים הערבים.
נו, אבל מה זה קשור אליך, סופגניה? זה חג של יהודים, זה לא חג של גויים או של נוצרים,
לא מוסלמים ולא נוצרים, מה זה קשור אליך?
אז זה מדרש שאין לו מקור, רבותיי, כן?
תקחו את הדברים בעירבון מוגבל, אבל זה רעיון יפה, ככה, שמעתי אותו לפני שנים,
וכל שנה אני חוזר אותו כי הוא שווה,
מה שנקרא, לשמוע אותו.
כשהקדוש ברוך הוא ראה שהאדם הראשון חטא בגן עדן ואכל מעץ הדעת,
עשה הפוך מרצונו יתברך.
אמר הקדוש ברוך הוא, לא, נגמר הסיפור, זהו, אני מגרש אותך ממה מגן עדן.
אבל ידע הקדוש ברוך הוא שאם הוא יגרש את אדם מגן עדן,
יבואו כל אותם החכמולוגים שנים אחרי זה ויגידו, אה, כנראה
שאלה מספיק, מה לפנק את האדם הראשון?
כתוב שהמלאכים היו צולים לו בשר ומוזגים לו יין והכול, כנראה נגמר התקציב שם בגן עדן. אז הקדוש ברוך הוא החליט להוריד אותו, לעבוד את האדמה וכולי וכולי.
אמר הקדוש ברוך הוא, במקום שאני אגרש אותו מגן עדן, זה לא יפה
שבעל הבית מגרש את האורח שלו.
אמר, אני אשלח את המלאך גבריאל.
שלח את המלאך גבריאל ואמר לאדם הראשון, טוב,
חבל, קח את המטלטלין שלך, אתה יוצא, לאן אני יוצא?
אתה יוצא חביבי לעולם הזה מגן עדן, נגמר הסיפור, זהו.
עכשיו אתה צריך לעבוד בעצמך, להזיע ארורה אדמה בעבורך, בעיצבון תוכנן כל ימי חייך,
וקוץ, לא תמיד יצמח הטוב, קוץ ודרדרת עצמי, אחלך וכולי.
אמר האדם הראשון, אין שום בעיה,
אני מוכן לצאת, מה שהקדוש ברוך הוא גזר באמת חטאתי, הכל טוב ויפה.
אבל דבר אחד, אני רוצה מזכרת מפה.
למה? אתה יודע שעוד כמה דורות יבואו מצאצא עם מג'נונים.
יגידו, מה פתאום, עזוב אותך, אין גן עדן, אין גיהנום, זה הכל סיפורים, זה הכל בדיות.
תביא לי איזה אסמכתה שהייתי פה, שאני אוכל לנפנף בה לדורות הבאים,
מדור לדור איזה מזכרת.
אמר לה המלאך, אין שום בעיה, אני מביא לך אסמכתה.
איך קוראים לה?
אמר לה, אסמכתה הזאת קוראים סופגניה.
חלק את המילה סופגניה לשלוש, יצא לנו סוף
גניה.
לפני שאתה יוצא עכשיו מגן עדן, שזה גן השם,
אני נותן לך מתנה שנקראת סופגניה. אמר, איך היא נראית?
כל כך מעניין אותי. אמרתי לך, חכה, תקבל את המתנה, תראה, תטעם הכול. לא, לא, לא, אני חייב לדעת איך היא נראית.
אמר לו, היא שזופה משני הצדדים, יש לה פס לבן ככה באמצע, מקיף אותה,
והיא מלאה בתוכן ומכוסית באבקה.
אמר, אני חייב, חייב, אני חייב, אין.
אמר, אין בעיה, הנה, תצא בבקשה. הנה, בבקשה, זה סופגניה. אמר, מה הסוד בה?
הוא אומר, יבואו מצאצאיך, אה?
יבואו מצאצאיך וירצו לבטל ולעקור לעם ישראל שלושה יסודות גדולים,
שזה שבת,
ראש חודש ומילה, ושלושתם רמוזים בסופגניה,
ריבה כנגד עם הברית.
אמדם דם אנחנו אסור לנו לאכול,
אבל ריבה זה בסגנון,
כן? אותו צבע.
לבנה
זה ראשי חודשים, כנגד ראשי חודשים זה אבקת סוכר מלמעלה.
והתוכן,
אם אין קמח,
אין תורה.
והקמח, התורה משתווה יחד עם יום השבת, שזה השמן, שבתוך הסופגניה. בקיצור,
את שלושתם רוצים לבטל ושלושם רמוזים.
אמרתי, עכשיו אני מבין,
עם השכל הקטן, למה אפילו גויים רוצים את המתנה הזאת?
אפילו גויים רוצים לאכול סופגניה, אה?
איך אמר לי אחד הילדים?
אבא, תראה מה זה,
שבועיים לפני חנוכה כבר בכל המאפיות שמים סופגניות, אפילו במאפייה שלנו, של הקהילה, שמים.
מה, זה מוריד את הטעם הטוב של חנוכה.
אנחנו לא מרגישים את חנוכה. פעם היו הילדים מחכים לסופגניה שהאימא מכינה בבית.
היום זה נהיה כבר בהישג יד, חודש, חודשיים, שלוש לפני הזמן.
כבר עכשיו מתחילים עם אוזני הבן.
אז שום דבר. נו, אני לא מרגיש את הימים הטובים הללו, שחכמים תיקנו לנו, איך אני ארגיש אותם?
פעם היו מחכים לזה, היו מרגישים.
אני זוכר, אימא שלי הייתה מכינה לביבות בבית,
ככה לביבות עם אשל,
וינה וכולי, חלבי,
ואז היה מכשיר של קפה, לא כמו היום של המתקדמים.
אז היה מכשיר כזה, קפה ביתי, עם המקציף פלט,
היו עושים גרא, וכל ילד היה מקבל איזה כוס שוקו חם,
והיה מקבל את הסופגניה, וואו, וואו, וואו, זה היה תענוג.
היה לי אחות אחת שהייתה מנגנת על קורדיון,
תמר עצור ישועתי,
והאחרת על גיטרה.
ואני ואבא שלי היינו שרים, והשתבח שמולעד, איזה הרגשה של חנוכה.
אם כל אחד ייזכר, החור ראשו היה קטן,
איך היו בבית שלו,
של ההורים שלו, הבית של סבא, איך היו מתנהגים והכול, למה?
כי הממשות בדבר הזה, והממשות הזו, היא זו שהותירה.
אמרתי, אם ככה מובן אפילו למה הגויים, שהם לא קשורים בכלל לעם ישראל, למצוות של עם ישראל,
הם רואים משהו שהעם ישראל עושה, הוא-הוא, הם רוצים גם לקבל ממנו איזה שייכות והכול.
זו מתנה שהקדוש ברוך הוא נתן לנו.
אז אם זו מתנה שהקדוש ברוך הוא נתן לאדם הראשון,
למה שאנחנו לא נטעם מהמתנה הזאת?
למה שאנחנו לא ניקח אותה ונאמץ אותה?
אז לכן אפילו הם באים והם משתמשים לכאורה במתנה הזאת.
אבל כידוע, המתנה הזו מיועדת לעם ישראל, למי ששייך דווקא במצוות הללו של שבת,
של חודש, של מילה.
ולכן זכינו שבימי החנוכה כל המצוות הללו מקיפים את הימים הללו.
גם שבת,
יש לנו בתוך השמונה ימים של חנוכה,
יום השביעי, שבת.
יש לנו גם ראש חודש,
זה ראש חודש טבת.
אומר הבני סוחו, דבר נפלא, כן, שבת זה שבת הקרובה.
אומר הבני יששכר, דבר נפלא, וראה זה פלא, יצא גם
שבת
וגם חנוכה, שזה שני חודשים נפרדים. זה טבת,
זה כסלו, מצטרפים יחד.
יום השביעי מסדר את הכול
כדי להוכיח לאותן אומות העולם, אתם רציתם לעקור. אני זוכה ומתקן לבניי תיקון לדורות עולם.
שום דבר לא יצליח להזיז את הבנים שלי מלקיים את רצוני יתברך.
וכותב מרן, הבן אישך יזכו אותה תגן עלינו אמין. והרב פלג'י,
שאם יש לאדם ברית מילה, או שהודיעו לו, כי לברית לא מזמינים,
לברית מילה בחנוכה, יעזוב את הכול, אפילו יסגור את הספר שלו של הלימוד,
וירוץ כדי להשתתף בברית מילה.
אז אנחנו רואים את שלושת הדברים הללו שרמוזים לנו שבת, חודש ומילה,
איך הם בדיוק שייכים אצלנו בחג החנוכה.
יהי רצון שהקדוש ברוך הוא יזכה אותנו לקבל את השפע של האור הזה,
שהוא גנוז מששת ימי בראשית,
והוא יורד בימים הללו של שמונת ימי החנוכה,
שהאור הזה בעזרת השם ישפיע עלינו שפע,
קדושה וטהרה,
וסיעתא דשמיא הגדולה,
עם מידות טובות,
הנהגות טובות, קדושה וטהרה, לעבודתו יתברך תמיד.
אמן, כן יהי רצון.
שלום כבוד הרב, נשלח סרטון של אדם שאינו מוכר, המסביר בקצרה ותוקף בחריפות את התנהלות מועצת הרבנות, בטענה שהיא גורמת להכשלת הציבור בענייני נבלות וטריפות. אמנם הדברים ידועים לרבים, אך ייתכן שהצפייה בסרטון תועיל גם לכמה תמימים שעדיין אינם מודעים למציאות, ותפתח את עיניהם (לקליפ "אתה מוריד לנו את האמונה ברבנים" shofar.tv/videos/10084).
הקנאות הטהורה והכנה של כבוד הרב שליט"א כלפי ה' יתברך נדירה ומייצגת את אהבתו וביטולו המוחלט להשי"ת. כבוד הרב מהווה דוגמה למחויבות מוחלטת לתורה ולקיום מצוות, ופועל אך ורק לשם שמים, ביושר ובאומץ. תודה להשי"ת שזוכים לראות דרך זו בפועל. שבת שלום ומבורך (הרב אמנון יצחק בראיון אחד על אחד אצל אלעזר שטורם ערוץ TOV).
ב"ה זה וסגולת "עבדו" אלו סגולות שממש עובדות חזק... ניסיתי את הסגולה הזאת לא רק על פרנסה אלא על עוד דברים ועובד ממש טוב. תודה כבוד הרב על הסגולות שאתה נותן לנו, על החיזוקים בתשובה, על כל שעה ושעה שאתה זמין עבורנו, יה"ר שהשי"ת יברך אותך בכל הברכות הכתובות בתורה (אמן) אתה כמשה רבנו של הדור שלנו!
בוקר טוב. ב"ה ראיון מרתק ומעשיר – כל מילה של הרב נאמרת בקפידה, בקול מדוד ובדיוק. ניכר שליטה ברוח, התנהגות מרתקת ודקויות שמלמדות רבות, מעבר לדברי התורה המיוחדים והנדירים שמועברים. נוכחותו של הרב בדורנו מהווה מקור חיזוק, ברכה והשראה, במיוחד בזמנים מאתגרים. תודה על ההקשבה, ההכלה, הברכות והעצות – הכל נאמר מתוך לב טהור ומסירות אמיתית. שבת שלום (הרב אמנון יצחק בראיון אחד על אחד אצל אלעזר שטורם ערוץ TOV).
ב"ה זכינו בכבוד הרב, תלמיד חכם מופלג, סיני ועוקר הרים "וְצַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם" (משלי י, כה) יראת השמים, הטהרה והעמידה על האמת ניכרות בכל דבריו. זכותו תגן על כל עם ישראל, אמן (הרב אמנון יצחק בראיון אחד על אחד אצל אלעזר שטורם ערוץ TOV). יהי רצון שהשי"ת יברך את כל העוסקים עמו בהפצת תורה ואמונה, בכל ברכות התורה. שבת שלום וחג שמח.
בסיום הראיון אמר המראיין: „אני לא התחנפתי אליך.” דווקא משפט זה הדגיש את ייחודיות הדברים שנאמרו: "אצלי אתה לא מצטרף למניין... זה שולחן ערוך ...!" הרב בחר לומר את האמת בבהירות וביושר, ללא התחנפות וללא ויתור, מתוך נאמנות מוחלטת להלכה ולדרך התורה. גם כאשר הדברים אינם קלים לשמיעה – הם נאמרים בכבוד, בצלילות ובאחריות. ראיון שממחיש כיצד אמירת אמת נקייה משאירה רושם עמוק ויוצרת כבוד אמיתי (הרב אמנון יצחק בראיון אחד על אחד אצל אלעזר שטורם ערוץ TOV).
כבוד הרב היקר, ב"ה עכשיו זכיתי לצפות בראיון, לראות לא רק לשמוע וכל רגע התמוגגתי ושמחתי באיזה רב זכינו לדבוק כמה חוכמה ושנינות. קןדם כל אין מתאים יותר מכבודו להביאו לערוץ שהמראיין כינה אותו ״קול האמת״ אכן רבנו הוא הוא קול האמת שאפשר להשתמש בדמות רבנו כלוגו ״האמת״ שנשמע 40 שנה + ויישמע לנצח אמן. לא צריך להיות מומחה בשפת גוף להבחין איך הרב יושב נינוח בשילוב ידיים שנשאל שאלות והתשובות נשלפות במהירות, שנינות, חינניות בחדות מיוחדת במינה בחיוך ובחן שהשי"ת חננו… מצא חן בעיני ה׳. רק איש אמת כרבנו יושב נינוח ורגוע… כי רק איש אמת שמדבר מהלב שפיו וליבו שוים יושב רגוע מחייך ושולף תשובות חדות כמו תער... זה אחת הסיבות מיני רבות שגרמו לי לדבוק ברבנו כשפגשתי לראשונה ביוטיוב… שעונה בשלוף 40 שנה לאלפי שואלים שמפתיעים בשאלות והתקלות לכאורה, נסיונות שווא להתקלות יותר נכון… …ולא שהרב יודע את השאלות מראש ומסוננים גם עבורו מראש בפתקים חחח חחח ב"ה הרב עומד אמיץ חזק ובלי פחד מול כל שאלה שתשאל כי אמת יש אחת!!! המראיין סיכם את זה ב 4 מילים, כששאל את רבנו על ספייקס (ספק) והרב ענה ״ספק זה עמלק״ - ״אי אפשר להתמודד איתך״ ב-4. המילים האלה המראייין סיכם את עוצמתו של הרב את החוכמה והבינה והשכל החד והחריף שהשי"ת חננו... שאף אחד לא יכל ולא יכול ולא יוכל על רבינו "בֵּן פֹּרָת יוֹסֵף בֵּן פֹּרָת עֲלֵי עָיִן" (בראשית מט, כב). אלפי מיליוני סרטונים של שו״ת ביוטיוב יעידו על כך שכל מי שניסה לקנטר, להפיל, לבלבל, לעצבן, לנסות להוציא מריכוז וכו' וכו' את רבנו לא צלח והשואל חזר הביתה עם זנב בין הרגליים… רק יחידי סגולה מצליחים בכך... יה"ר ברכת ה׳ עליך תמיד תהיה ..ותמיד תמשיך להיות ״וְאִם תּוֹצִיא יָקָר מִזּוֹלֵל כְּפִי תִהְיֶה״ (ירמיה טו, יט) קול השי"ת מדבר מגרונך... תודה לכבודו על כל הפרשנות והניתוחים על טראמפ וכו׳ שבזכותו ובזכות פרשנותו מצליחה להבין מה קורה בעולם, מי נגד מי. כל ראיון כזה גורם לשמןח יותר להפנים יותר לעכל יותר (לא מובן מאליו אף פעם) זכות נפלה בחלקנו שאנחנו דבקים בך, בדרכך, בשעורייך בכל! יהי רצון שנזכה תמיד לדבוק באיש יקר וחשוב לעם ישראל בכלל ולנו בפרט... המושיע הפרטי שלנו, שנשתל מלמעלה עבורנו כדברי הגדולים שמעידים על רבנו! וכמו שהרב אמר פעם לבחור בשו״ת שאמר לרב ״איפה אנחנו ואיפה אתה הרב בעולמות העליונים, פה אנחנו זוכים איך שהוא...' והרב ענה; ״אבל יש עצה מי שיידבק בי יש לו חלק ממה שאקבל שם״ יהי רצון שנקבל ולו פיסה... שהשי״ת תמיד אוהב אותך! ותמיד תמצא חן בעיני השי"ת ...חן חן תמצא, חן חן מצא! תודה על שעה ורבע של ראיון של אושר! ישר כוח ועלה והצלח ביתר שאת ועוז אמן (הרב אמנון יצחק בראיון אחד על אחד אצל אלעזר שטורם ערוץ TOV).
כבוד הרב שליט"א. חזק ואמץ!!! השאלה של המראיין על קורח והשוואתו לשואה השאירה אותו בהלם עם התשובה של כבוד הרב על התיקון של 24,000 תלמידיו של רבי עקיבא! יה"ר שהמראיין יחזור בתשובה. אשרינו שזכינו שיש לנו רבי כזה! (הרב אמנון יצחק בראיון אחד על אחד אצל אלעזר שטורם ערוץ TOV).
ב"ה סיימתי לצפות בראיון כולו – ראיון מרגש, מעשיר ומעורר לב. ניכרת הבנה רחבה ועמוקה בכל נושא שהוצג, ותשובות בהירות ונוגעות, הנאמרות מתוך יישוב הדעת ואמונה פשוטה. דברי הרב בביאור שיטתו של רבי יואל מסאטמר זצ״ל בסוגיית הציונות נאמרו בעומק ובאחריות, מתוך נאמנות לדרך התורה. במיוחד בלטה האמירה הברורה כי כל הנהגת השי"ת מדויקת ומכוונת, ודברים אלו נאמרו בכזו בהירות עד שהם מסירים ספק ומחזקים את האמונה. לאורך הראיון ניכרת הנהגה של סבלנות, אהבת ישראל וברכה – כדוגמת הנהגתו של משה רבנו ע״ה, שבירך את העם גם מתוך קושי. למרות אתגרים ומניעות, הרב ממשיך במסירות להאיר את עיני הציבור ולהרבות חיזוק ואמונה. זכות גדולה לעם ישראל שזוכה להנהגה כזו (הרב אמנון יצחק בראיון אחד על אחד אצל אלעזר שטורם ערוץ TOV).
כבוד הרב היקר ב"ה עוד ראיון מעלף חד ברור ואמיתי וכל מי שזוכה לראיין אותך פשוט זכה תודה לרב היקר שמראה לציבור את הדרך הישרה והבטוחה (הרב אמנון יצחק בראיון אחד על אחד אצל אלעזר שטורם ערוץ TOV).