ביאורי תפילה - חלק לה - פיטום הקטורת ט | ר' משה כהן
תאריך פרסום: 15.09.2022, שעה: 18:00
- - - לא מוגה! - - -
הוא יורד תפילה,
חלק למדיה, כתובה קטורת,
חלק ט'.
ואם חיסר אחת מכל סמבניה, חייב מיתה.
היינו שרק אז חייב מיתה אם חיסר אחת מסמבניה.
אבל אם חיסר חצי,
כל סמבה לסמבה,
כמו שאמרנו בשבוע הקודם,
או שפיתם כל יום ביומו,
כמו שאלי הרמב״ם מכיר מרע,
ובסך הכל הוא הקטיר כל השנה את כולה,
אז היא בסדר וכשרה.
ומה חיסר?
אפילו מעלה עשן.
כך כתבו הרדק וארוחות חיים,
והם גרסו כך ממש בברייתא.
והמחזור ויטרא לא גרס ככה, אבל גם הוא סובר ככה,
שאפילו מעלה עשן זה חייב מיתה אם חיסר אותו.
והוסיף המחזור ויטרי אפילו יין,
אפילו בורית אם חיסר.
יין קפריסין, כן מה
שמתקנים בזה את הקטורת, יין קפריסין, בורית כרשינה.
אז יין קפריסין את היין ואת הבורית אם חיסר,
גם לפי המחזור ויטרי חייב מיתה.
והנה כתב עץ יוסף
שרק ה-11 סממני, אם חיסל,
בלבד חייב מיתה.
אבל מה שמבין כדי לתקן דקטורת
לא חייב מיתה.
זה לא כדיבורי המחזור ויטרי.
כשהוא אומר אחר זה סממני מלבד, משמע
שאפילו מעלה עשן, אם לא יביא,
לא חייב מיתה.
לא כמו שראינו גם ברדאפ, לאורחות חיים.
ויש לומר על כימא שהביא שם עוד עץ יוסף מהיעבץ.
שדווקא שהביא חלופה לעין כפריסין ולבורקטור שינה,
וגם למעלה עשן,
אם הוא הביא חלופה,
אז באמת לא חייב מיתה.
זה כשרה.
אבל אם לא הביא בכלל,
אז באמת
חייב מיתה, כמו שאומר המחזור ויטרי.
לא זה חלופה, אלה דברים שמועילים.
כמו יין כפרישין, מה הוא מוריד כל שינה, מה הוא מעלה עשן, על אותו עשן
אז אם הוא הביא למקומה
אז לא יהיה חייב ביתה
ועץ יוסף קטן
שחיסר
מנה מסמבניה
או הותיר מכולם וחציה
לפי ערך פירושו
חיסר מנה
מכל משקל
של כל סמל וסמל
אפילו שלא חיסר את כל הסמל הזאת,
רק מהמשקל שצריך
או שהותיר
על המשקל מנה מכל סמל וסמל
אז אפילו שהחציה כשרה
או החציה אמרנו כמדתה
אם זה לא כמדתה אלא הוסיף או הותיר במשקל של אחד מהסמל מנים
אז חייב מיתה, וכן הוא חוזר אלי פה ואם חיסר
אחת מכל סמל מנה אחת ממיתה אחרי שאמרנו שלחצאים
בתימא חצאים כשרה, כי מידתה כשרה דווקא
אבל אם חיסר אפילו מנה
וזה לא כמדתה
אז חייב מיתה
לא רק שלא כשרה, כי אם לא כשרה ממילא
ביהתו ריקנית,
איך זה נראה בהמשך, את הטעמים.
וכן מה שם במחזור ויטרי שהוא כתב שלא נתן בה מכל אחד כמשקלו האמור למעלה,
אז זה חיסר,
לא צריך לחסר את כל הסמל לגמרי. עצם זה שאתה לא נותן כמשקלו הראוי לו מותיר ומחסים,
כבר זה נקרא שהוא לא כראוי
וחייב מיתה.
אבל ספר התלמיד כתב, חיסר אחת מסמניה, מוסיף לגמרי.
ואחר כך הוא גם חזר עד הפעם השנייה,
כשהוא הקשה, למה חייב מיתה ולא כרת?
עוד פעם הוא חזר על זה,
שלגמרי.
מה הפירוש של לגמרי?
צריך להבין דבריו.
ואולי כיוונתו לגמרי,
שכל מה שלא עושה כמשקלו זה לגמרי.
זה דחוק בלשונו.
אז כמו שאמרנו במחזור ויתרי,
ועץ יוסף, חיסום המשקל, אם זה לא כמידתה,
חייב מיתה.
ובטעם חיוב מיתה,
חלק כמשוע ראשונים לעת.
אלה אברייתא בסמוך של דבש פסלה,
שם כתוב גם חסר אחת מסמליה אחרי פליטה,
וחלק פירשו פה אחרי פתימה לחצי מתושרה.
אז גם פירשנו בשיעור אז מה שקרשו הראשונים שם.
מסמל סכין, מה שהוסיפו הראשונים כאן.
אז כתב הרד״ק, וכן הערכות חיים
לפי שנכנסות קטורת זרה, אם אין כותב משקל הראוי, חסר מעשר דמני,
הקטורת היא זרה, אלוהים במצוות התורה, בימים אלה,
אפילו חיסות המעלה עשן,
אז חייב ניתן.
תפילת עם. למה?
כפי שנאמר,
ויגרד טזן ב' ולא ימות כי בענן יראה על הכבורת.
אז מה השוואה?
שאם לא ייראה כמו שצריך,
אם לא יהיה עשן,
אז אפילו מעלה עשן חסר,
אז לא יתקיים בלמות אלא הפוך, נמות.
אז חייב מיטה, אם אין מעלה עשן,
אם הקטורת היא זרה, אז הוא סתם בא ביה ריקנית.
ואמר רבי זעירא,
אם שום הכנסה יתרה,
מה זה הכנסה יתרה? שנכנס בלי שום מצווה.
זה יתרה.
אז הוא חייב כמו חסר.
כשאדם החסר,
כאילו שהוא בא לקיים קצת קטורת,
והוא לא חיסר.
זה קטורטי זרה, זה כאילו הוא בא בלי כלום.
אז כשהוא בא בלי כלום,
זה כמו בא כשחיסר, במשניה הוא חייב מיטה.
יש מפרשים, מה זה שאמר רבי זעירא, עם משום הכנסה יתרה?
זה בא לומר על הצד ההפוך, יש חיסר אחת מסלמניה?
שחיסר מהמשקל או חיסר לגמרי?
או אמר רבי זעירא, הכנסה יתרה, שהוסיף
על הסלמני יותר מהשיעור.
במחזור ויטרי כתב,
כשנכנס לאחד,
אפילו שזה לא לפני ולפנים, לאחד,
אם הקטורת היא זאת שהוא חיסר בה,
היא קטורת זרה,
חייב להיות איזו ביאה ריקנית.
וזה הכנסה יתר האורן, כמו שאמרנו, כמו שאמרנו.
כשהוא נכנס,
ביאה ריקנית, מיותרת.
זה נכנס בלי שום מצווה.
אז מה ראה שחיה מתה תכתיב ויקרא תזמן ויבוא בכל עת על הקודש?
מה זה לקודש? זה אחד.
לבד את הפרוכת.
כתוב באותו פסוק. זה לפני ולפנים.
ולא ימות. מה זה כתוב באותו פסוק?
הרי שאם יבוא שלא לצורך, ימות. הוא לומד את זה גם על לפני ולפנים וגם על האחד.
אם יש ביאה ריקנית,
איך תוריד לזהרה, זה ביאה ריקנית.
חייב מתה.
אז זה דומה למה שאמרנו בשם הרתק והארחות חיים. רק הוא הוסיף שזה בעיה אחד.
וחייב מתה.
בהרעדי קווית הפסוקים על הכפורת.
זאת אומרת שהוא מבין שזה הולך רק על יום הכיפורים, שרץ לפני ולפנים.
אבו דרם
פירש לעיל,
אם חיסוד רחן וסלמניה חייב מתה.
בפעם הראשונה מעברה את זה לפני כן.
שזה מודמר לפני ולפנים, לא בעיה אחד.
רק שם אבו דרם הסביר שמוכח בפסוק גם שביאה ריקנית חייב מתה.
למה?
כתוב הפסוק.
ויקראת את זה נוגעים.
וכיסה ענן הקטורת את הכפורת,
קשר על העדרות ולא ימות.
מה זה ענן הקטורת?
שהענן
של הקטורת,
כהלכתו וכהמשפטו, עם כל הסלמנים ועם כל מי שקרם הראוי,
אז לא ימות.
אבל אם אין, זה לא כמשפטו וכהלכתו,
חיסר שם משהו,
אז באמת
הוא ראה פסוק שירות,
גם על זה שנכנס ביאה ריקנית, עבד לפני ולפנים, הסבירה רבו דרם.
הראבן והרוקח לעיל משמע שהם גם הביאו את הפסוקים של האחד.
כי הראבן הזכיר את הפסוק ואל ירוא בכל עת על הקודש,
שזה אחד.
הרוקח בזאת תבוא אהרון על הקודש.
אז יש משמעות בדבריהם שהם גם דיברו על היפה.
בספר התמיד כאן כתב
שכמה דיברו מיום הכיפורים.
ואפילו לא הכתרה, על הפיתום דיברו,
פיתומה על החצאים.
אז למה הוא אמר שמדובר שחיסר,
הוא הולך על יום הכיפורים?
וגם אומרים לי הרמב״ם,
שהרמב״ם לא דיבר בהלכה הזאת שמדובר על יום הכיפורים.
וגם סמך לו דבש פסלה, הרמב״ם את הדין הזה, הדין ש...
אם הוא שם דבש בסלעה
הוא שמח לזה, אז הוא שומחה ממה נפשו?
אם הוא אקטיר גם בדבש בסולעה
ואם הוא אקטיר בדבש בסולעה, עוד פעם, זה נקרא ביאה ריקנית
ושלא לצורך,
אז אם אתה אומר שחייב מיטה, אז למה אתה כותב בדבש בסלעה? תגיד חייב מיטה.
אם לא אקטיר, אז למה חייב מיטה?
אז צריכה להבין, דיברה הרמב״ם, אם הוא אקטיר, אז גם בדבש התחייב מיטה.
אם הוא לא אקטיר,
אז גם כשחייב מיטה חייב מיטה.
וגם ממשיך הרמב״ם ואומר,
כפי שאני עושה תקטורת זרה,
זה קשה לספר התמיד.
אם הוא אקטיר
או לא אקטיר רק עשה.
אם הוא עשה,
איפה מציבו שעל העשייה לבד חייב מיטה.
ואם הוא אקטיר היה צריך לומר לרמב״ם מפני שהקטיר.
לא קטורת, לא נעשית קטורת, שהקטיר.
או שיגיד קטורת פסולה
ונכנס שלא לצורך.
ונשאר ספר התמיד בקושייה בדברי הרמב״ם ובדברי הסוגיה פה לפי
מה שהסברנו.
ועוד,
נכנס לספר התמיד למה שאומרים
שחייב משום הכנסה יתרה, מה שאמר רבי זעירה.
אף משום הכנסה יתרה.
אז אם הוא עושה את החיוב של הכנסה יתרה.
מה, שנכנסתי לא לצורך?
הכנסה יתרה, כבר אמרנו חייב מיטה, אם חסר חוץ מכוס על מניה חייב מיטה.
זה אמרנו שהסיבה היא לפי הפורשים של הראשונים שאמרנו.
זה נקרא כניסה שלא לצורך. אז מה הוא מוסיף הכנסה יתרה? דבר נוסף זה לא נוסף, זה מה שאמרנו.
שחייב מיטה, כי הוא נכנס בקטוריית לא כשירה. זה נקרא כניסה שלא לצורך.
ותראה ששם הבא ללמדנו
שאפילו נכנס בלי כלום.
ושלא בשעת הקטרה. עשה כבר את העבודה כראוי, יצא,
חזר פעם נוספת בלי כלום, בלי צורך העבודה.
שגם שם יש בלי הרקנית שחייב איתה.
או שנכנס בשעת הקטרה, ומה זה יתרה?
הוסיף בקדורת, בשיעורה,
כמו שהזכרנו לאש, אחד מהראשונים רואים את הפירוש הזה, זה ספר ותמיד.
שכנסה יתרה, שאוסיף יתר בשיעור של הקדורת.
וצריך לעיין.
מה שהוא עכשיו בדברי הרמב״ם,
בדבש וסלה,
הוא שאל, למה הוא לא חייב מיתה? אם על דבש וסלה,
אז זה נקרא כתובת זרה, מכתובים על כתובת זרה, זה נקרא שהוא בא סתם, ויהיה עריקנית, אז חייב מיתה.
אז למה הרמב״ם חילק את הדינים? דבש וסלה וחיסר חייב מיתה.
אבל יש שם דבר ששומרים של דבש וסלה,
זה רק דכתחילה שלא ישתמשו בזה.
אם אתם שם את הדבש, אל תשתמשו בזה. זה לא מעכב אל יעבד.
לפי השיטה הזאת,
אז כמובן דיבר הרמב״ם,
שגבדבש וסלה ולא חייב מיתה.
אפילו שהקטיר, הרמב״ם דיבר על הקטיר.
אם חיסר אחת מסוימת עינייה והקטיר, פה זה חייב מיתה.
אז אם ככה מתיישבים דברי הרמב״ם,
שזה דווקא לכתחילה שלא ישתמש.
בסלה שלא ישתמש לכתחילה,
עם גבש.
אך לא ברור ברמב״ם, הוא דיבר על קודש הקודשים,
לפני ולפנים, יום הכיפורים,
אפילו בהיכל יש חייב מיתה.
כי רמח זרוביטרי אמרנו שפירא שפירא אפילו על ההיכל,
כמו שהוא דירג בפסוקים שהבאנו.
ואמרנו שכנראה גם הראווה עם הרוקח.
באמת מתיישבים דברי הרמב״ם לגמרי,
כמו שהוא שאל, למה הרמב״ם לא מבאר לנו שזה יום הכיפורים?
הוא היה צריך לבאר.
גם בספר היה תמיד שהרמב״ם צריך לבאר את דבריו, דרכו לבאר.
שמה הרמב״ם סובר כמו שאר הראשונים, שדובר רק על יום הכיפורים?
ובאכל, לא דיברנו.
וזה לא ברור העניין הזה.
בעזרת השם,
שנזכה להבין כראוי,
ושאל לנו, פתאום הכתוב על תרבו וזר השם,
תראה איך נראה לפני השם.
רבי חנין ולבשור, ועשה כל גבול מטוב ספיר.
לפי תרבות על אום ספור של מרד מכנס לחזור לגבי.
-במשם.
בוקר טוב כבוד הרב. ב"ה ההרצאה בברוקלין מרגשת מאוד. כמעט כל הרצאה או שיעור ששמעתי באקראי זה ממש כמו אגרות קודש עונה לכל שאלה שבאותו רגע. תודה רבה ענקית. אין על רבנו הקדוש.🙏 הרב היחיד שדברי תורה חודרים עמוק לתוך הלב ופועלים. זה כמו איפוס ליאוש. ואז דף חדש הכל משתנה. רואים כל דבר בצורה נכונה. אין מילים.
🌹 מעלתה של הארת פנים 🌹״אם אדם לא מאיר פנים כל המתנות לא שוות כלום. אם הוא מאיר פנים נחשב שנתן הכל אפילו שלא נתן... אז מי שמאיר פנים לסובבים בנעימות ובנחת מרוויח בכפל לא רק מצווה חשובה בין אדם לחברו, אלא המצווה הכי גדולה בעולם, קידוש השם.״ ✨ הרב אמנון יצחק שליט״א ✨ ב"ה הרצאה מדהימה, תודה רבה 🙌
לרבנו היקר, אנחנו מודים לבורא עולם ששם אותך בעולמנו ונתן לנו שכל בינה ודעת להבחין ולהכיר בך ברב האמת. תודה שאתה מוסר נפש מדי שעה למען עם ישראל. יהי רצון וכל עם ישראל יזכה להכיר בך ולדבוק באמת. והשי"ת הטוב יאריך ימיך בטוב ובנעימים הרבה מזל טוב לרגל יום הולדתך, אמן! אוהבים משפחת ב. י .
שלום וברכה לרב היקר והאהוב! ב"ה קראתי בעיון רב את כלל הברכות והאיחולים המרגשים שגרמו לשמחה רבה. אני לא מכיר אישיות ראויה ממך לכול החום והאהבה מאנשים יקרים שכתבו, ברכו באפשרויות שונות וכאלה שברכו בליבם. בכל אופן, אני מצטרף ואם יורשה לי מוסיף שבעתיים על כל הברכות החמות והלבביות!!!🌹♥️🙏
לכבוד הרב היקר אמנון יצחק שליט״א, ליום הולדתך אנו רוצים להודות על אור התורה שאתה מפיץ , על הסבלנות על מאור הפנים ועל הדרך המיוחדת שבה אתה מקרב ומחזק את כולנו. יה"ר שהקב״ה ימלא כל משאלות ליבך לטובה ולברכה שיתן לך השי"ת כוחות איתנים להמשיך להנהיג את דרכנו מתוך בריאות איתנה שפע, שמחה ונחת מכל משפחתך. מזל טוב ואריכות ימים ושנים בטוב ובנעימים. מאחלים: משפחת מ. מיבנה, ההורים של נ. מ.
כבודו אבא היקר מפז יה"ר שהשי"ת ישמרכם ויברכם לעד אמן ואמן💐 רצינו לאחל לרב מזל טוב מעומק הלב בבריאות ואריכות ימים ושנים בהמשך עשייה מבורכת ונחת לבורא יתברך, תודה להשי"ת שזכינו בכם אין מילים לתאר את התודה הענקית על כל מה שאתם עושים עבור עם ישראל, תודה להשי"ת שזכינו בכם יה"ר שהשי"ת ישמרכם לאריכות ימים ושנים אוהבים אתכם מעומק הנשמה כל הישועות והברכות וההצלחות בבניין שופר הגדול במהרה ובביאת משיח צדקנו יחד עם כבודו אמן ואמן הרבה מזל טוב ומאחלים לרב שיזכה להיות שמח תמיד ויגשים השי"ת משאלות ליבכם לטובה משפחת א.🩷
תודה רבה לכבוד הרב על כל העשיה למען כבוד ה' יתברך, אנו בטוחים שבזכות העשיה של הרב מתמתקים הדינים מעל עם ישראל בכלל ובפרט, על השפלת השקר והעמדת האמת, על שמחזיר אותנו בתשובה יום יום, על שמלמד אותנו דעת בינה והשכל מא' ועד ת', מלמדנו לדייק בדברנו, על הדאגה והאכפתיות לכל יהודי ובפרט לנו, היריעה קצרה מהכיל את כל התודות שאנו חייבים וזה המעט שאנו יכולים להשיב כהכרת הטוב לרב. מאחלים לרב חודש טוב ומזל טוב עד 120 בבריאות שלמה ואיתנה, יהי רצון שחפץ ה' עליכם יצלח ותמשיכו בזיכוי הרבים ובהחזרת כל עם ישראל בתשובה שלמה לאביהם שבשמים, תזכו לנחת רוח מכל המשפחה והתלמידים ותזכו לראות בעבודת כהן גדול בבית המקדש ולחזות פני משיח צדקנו במהרה בימינו אמן כן יהי רצון! נ. מ. ומשפחתו.
לכבוד הרב האהוב והיקר לי מכל. אני מאחל לך שאת כל הברכות שבירכת ואיחלת לכולם יה"ר שהשי"ת ישפיע מטובו ויברכך. לנחת מכל משפחתך, בריאות עד 120 שמחה והגשמת כל היעדים והמשאלות שיש לרב, בקודש - ומה שהוא רוצה בשביל עם ישראל. כי כזה אתה רבינו כל כולך זה נתינה לבנים של הקב"ה. אוהב מוקיר ומעריך, י. ח.
בס"ד, עליכם השלום והברכה מו"ר, רציתי לעדכן בקידוש שם שמים בזכות כבוד הרב. ב"ה עשינו השגחה של כשרות על אולם ארועים גדול. שזה כולל את כל הדרך של הרב: הכשרה של כל הכלים במטבח התעשייתי, בקיצור עשינו הכשרה כמו בפסח לאולם. והגיע צוות של כ-10 אברכים לבדוק את כל הירקות מתולעים על ידי שולחנות שיקוף באור, וחיתוך של כל הגמבות פלפלים ושיקוף. ובירור האורז והקוסקוס וכל הבדיקה של כל פרט ופרט עד גרגיר השומשום. וכמובן שהבאנו תבלינים ממשפחת ש. הי"ו אמן. וכל המשגיחים הן מטעם הרבנות והן מטעם כשרויות אחרות והספקים ועובדי האולם מאוד התפעלו לטובה ואמרו "שמעולם לא ראו דבר כזה אף כשרות ואף השגחה לא עושה כמונו!" וזה אולם שעובד עם כל ההשגחות החרדיות "בָּרוּךְ ה' לְעוֹלָם אָמֵן וְאָמֵן" (תהלים פט, נג) תודה רבה לרב על הכל מכל כל, אשרינו שב"ה זכינו בזכותך.
לכבוד הרב היקר והאהוב, יום הולדת שמח! תודה מעומק הלב על הזכות שנפלה בחלקי להכירך, ועל כך שב"ה בזכותך זכיתי לחזור בתשובה, להתחזק באמונה ולגלות מחדש את הדרך אל השי"ת. אתה שליח נאמן של הקדוש ברוך הוא, המאיר את לבבות, מחזק את עם ישראל ומפיץ אור ותורה בעולם. מאחלת, שתזכה לבריאות איתנה, לאריכות ימים ושנים, לשמחה גדולה, לפרנסה טובה, ולנחת מכל יקיריך. שתמשיך להיות צינור של אור, אהבת השי"ת וקדושה, ושכל מילה טובה שתוצא מפיך תחזור אליך בברכה כפולה ומכופלת. ♡ מזל טוב, הרב היקר! שתזכה לראות את פירות עמלך, ולהמשיך להאיר את העולם כולו, אמן! בהערכה עצומה, באהבה ובהכרת הטוב.