- - - לא מוגה! - - -
תורה תפילה,
חלק ל״ג,
פתאום הקטורת,
חלק זן.
בשיעור הקודם הזכרנו את דברי הרוקח.
שלמד שמעיין אחד היה בעזרה,
ששם היו כהנים רוחצים את רגליהם,
וזה היה מי רגליים שמוזכר כאן.
הוא הזכיר את הגמרא ביומה בירושלמי.
שם כתוב,
בהלום מי רגליים היה יפה לה מן הכל,
אלא שהם מכניסים ריח רע בעזרה מפני הכרות.
אז הפירוש הראשון הוא מביא,
שמעיין אחד היה בעזרה, כמו שאמרתי.
ואז הוא מסביר לזה את הירושלמי.
מסבירשנו
לפי הבנתנו
של הפירוש,
שזה לא מרגליים ממש.
אז מה זה מפני הכבוד?
אם זה לא מרגליים ממש,
אז מה זה מפני הכבוד?
אז פירשנו, כמו שפירש בעץ חיים,
שלא יטעו הבריות לחשוב שלוקחים מרגליים ממש.
אז בגלל הטעות שיכולים לטעות הבריות,
זה מרגליים ממש, אז לכן לא לוקחים אפילו,
שזה לא מרגליים ממש,
רק שייטעו.
וככה אפשר,
שאין שום ריח בעצם,
זה רק בגלל הטעות של הבגירות, אין פה
מפני הכבוד.
ופה הוא מביא את הירושלמי,
בסמוך,
שהוא אומר
שאין מכניסים ריח רע בעזרה עם פני הכבוד.
אז ירושלים מסביר
למה אנחנו לא לוקחים מרגליים?
בגלל הריח רע.
ולפני מה שפירשנו,
שזה לא מרגליים ממש, אז מה זה עם פני הכבוד?
זה היה הטעות של הבריות.
אז זה לא מתאים לירושלמי.
אז למה הוא אוהב את הירושלמי?
צריך לומר שהוא אוהב את הירושלמי
להוכיח
שזה באמת מרגליים ממש, לכן
הטעם הוא מפני הריח,
שהם מכניסים ריח, רע בעזרה מפני הכבוד.
אז הוא בעצם עד כאן מאשמה שהוא למד מירושלמי,
שזה מרגליים ממש.
אבל אחר כך,
ראיתי בשם אורחות חיים,
שבמעיין היה ריח רע.
אז גם לפירוש זה לא מרגליים, אלא מעיין.
אז גם שייך שיש ריח רע באותו מעיין.
אז אם כן לפי זה, גם הפירוש של הירושלמי,
כמו שהוא פירש לפני כן,
אז מה שהוא מביא את הירושלמי זה בעצם לפרש.
הנה ירושלמי מפרש.
שזה משום רע רע, והכוונה, רע רע שבמעיין.
רק קשה.
כי לפי המעריץ,
בעת חיים משמע כדברינו.
כשמעריץ מסביר על המעיין, לא יודע אם פני הכבוד.
אז הוא מגיע למסקנה שמפני הכבוד
ומפני הבריות,
תראו,
כבוד המצווה והמקדש וכולי, שלא יהיה טעות בבריות,
טעות כזאת לחשוב
שלוקחים מרגליים.
אז במפורש משמע מהמעריץ כדברינו.
כשנקי הפירוש זה לא מרגליים ממש,
אז אין שום ריח.
מה שהרוקח מביא את הירושלמי זה להביא פירוש אחר,
שלפי ירושלמי משמע שזה ממש מרגליים.
ולפי זה,
כשנפרש את הרוקח,
שזה מרגליים,
לפי ירושלמי,
שיש ריח רע,
אז מצוין.
כי הרי מקשים על הפירוש של הרוקח.
אם המעיין היה בעזרה,
אם רחצו הכוהנים את רגליהם,
רק ככה אמר הרוקח, שמעיין אחד היה בעזרה.
ששם היו הכוהנים רוחצים את רגליהם.
אז אם ככה, מקשים, אם הוא היה בעזרה,
אז מה זה שאנחנו אומרים?
אלה שאין מכניסים ריח רע בעזרה, תברור בעזרה.
מה שייך?
אז מה יוצא לדברינו?
שבאמת
זה לא ריח רע.
זה מעיין בלי ריח רע. והטעם הוא מפני הכבוד, מי שבירם ההריץ,
שלא יטעו המריאו.
ולפי ירושלמי,
באמת, דימה רגליהם ממש.
ולכן לא מכניסים בעזרה.
מעט כנראה לבאר, דברי רבנו הרוקח,
אבל עדיין צריך איום קצת.
כי לא משמע בלשונו שזה פירוש אחר וכו'.
יש עוד טעם בעת חיים,
למה אם באמת זה לא מרגליים ממש,
לא מכניסים מפני הכבוד,
זה מרגליים, אם זה ממעיין.
ועוד טעם הוא אומר,
פעם הזו הוא לא לעצם הדין,
למה לא מכניסים,
אלא למה בעצם הטענה, למה הוא צריך להודיע אותנו, הטענה,
אם בכל מקרה לא מכניסים,
מפני הכבוד, אם להסבר הזה,
אם להסבר של רך, רך, מה מודיע אותנו בזה בכתוב?
יש כאן עניין להשמיע אותנו.
שאם כיוון במשקל,
אף על פי שלא כיוון באשריה,
חייב
מישהו מכין,
כמו הקטורת,
אבל הוא כיוון במשקל,
אבל באשריה הוא לא כיוון בזמן, בכמות.
חייב.
וכן מביא מדברי הרמב״ם,
כך כתב על יד חיים.
ולכן נביא הטענה,
שאין מכניסים מהרגליים מפני הכבוד, להודיע לך
שבאמת זה לא מעקה.
כי אפשר ברעיון להכניס
אם היה אפשר, מרגליים,
רק לא מכניסים מפני הכבוד.
אז בעצם העיקר זה השיעור של הקטורת,
סממני הקטורת,
והעיקר
שקובע את השם קטורת.
כל אשריה
ממשרים
בין כפריסים וכו',
זה ההכשר, אבל זה לא מעקב
את השם קטורת,
ולכן חייב אפילו שלא כיוון באשריה,
רק כיוון במשקל.
אז נמשיך. טניה,
רבי נתן אומר, כשהוא שוחק,
אומר
תבדק את טבע תבדק.
מי אומר?
זה כתב תבדק.
כתב עץ יוסף, הממונה אומר כן לשוחק.
והביא בשם הקולבו,
שזה השוחק אומר לקטורת.
כשהוא שוחק את הקטורת, ככה הוא אומר.
כתב תבדק.
בזה שאמר שהכל יפה לבשמים. מפני שהכל יפה לבשמים, מה הכוונה?
כל האומר הזה יפה לבשמים.
מה העניין של זה שהכל יפה לבשמים?
כתב
עץ חיים בשם הקולבו,
שהבל
מפיו
על ידי הקול הזה,
זה טוב לבשמים.
כי עכשיו,
תוך כדי שהוא שוחק את הבשמים,
הוא אומר, התבדק את זה,
הדקת את זה.
אז הכול הזה מוציא הבל.
ההבל הזה הוא טוב לבשמים.
והוא הקדים לזה שתי פירושים, עץ חיים,
לפני שהוא הביא את הכול בו.
טעם ראשון, מצד שחום ההבל
מייבשת לחלוחית של סממנים,
ועל ידי זה הדוקו היטב,
על ידי שההבל של המפה מייבש את הלחלוחית שיש משהו
בסממנים,
על ידי שמייבש את הלחלוחית שנשאר
לגורם שייתכן יותר טוב.
וזה בעצם כדברי הקולבו, מצד ההבל מפיו, שהוא אומר,
תבדק,
בדק את תבדק, תבדק.
ועוד פירש פירוש שני,
זה בא לחזק את כוחו של השוחק,
שלחזק את כוחו של השוחק כדרך עושה מלאכה.
כשמדברים בעניין המלאכה,
יש להם נחת מעט,
ומתחזק כוחם בעת נשימת הדיבור שדיברו.
אז גם יש פה את העניין של עצם זה שהוא נחת,
שיש להם מעט,
כשמדברים בעניין המלאכה, וגם עצם זה,
הנשימות
שמוציאים
מדברים על זה,
הנשימות מוסיפים ומחזקים את הכוח.
ויביא מהשלטי גיבורים
לעניין המשוררים בשעת מלאכתם,
או בשעת מסע להפות כוחם,
שלא עשו בזה איסור. כאילו, אתה עסוק במלאכה,
כאילו,
עכשיו אתה מבזבז זמן ועושה את השאר.
לא, אין בזה איסור עומק. למה?
זה בא להפות את כוחם,
וזה דרך
הנושאי מסע,
או בשעת מלאכה,
שמשוררים בשביל להפות כוחם.
ולפי זה שהכל יפה לבשמים,
על ידי שמתחזק כוחם,
אז מה יפה לבשמים פה? מתחזק כוחם.
מה זה לבשמים?
אז אם כן, שמתחזק כוחם טוחנים היטב בכוחם. אם יש להם יותר כוח,
אז טוחנים יותר טוב.
אז התכלית בסוף,
זה יפה לבשמים.
אבל לא שנגרוס
יפה לבשמים בפתח.
כי התכלית בסוף זה לא לטוחנים,
אלא לבשמים עצמם.
דרך זה שהטוחנים מתחזקים בכוחם,
כמו שאמרנו, כדרך עושה המלאכה.
שהכל יפה לבשמים,
הביא הרדאק
לגמרא בכריתות דף ועמוד ב'.
אמר רבי יוחנן,
כשם שהדיבור רע על היין,
כך הדיבור
יפה לבשמים.
יש מפרשים,
כך ראיתי בשידור אביר יעקב,
בלי מקור,
שמועיל
שרעך יהיה נודף ביותר.
כשם שהדיבור רע על היין,
איך הדיבור יפה לבשמים, מה היה יפה לבשמים?
שמועיל שרעך יהיה נודף יותר.
ולא ברור לי מה המקור של דבריהם
שיהיה רחע נודף.
עד עכשיו ראינו,
ההבל מייבש תלחלוחית,
בנדחן יותר טוב,
או שמחזק את כוח הטוחנים,
ואז טוחנים יותר טוב.
אבל לומר שההבל הזה
יהיה רחע נודף יותר,
לא מצאתי לזה מקור.
בכל אופן,
כך הם מפרשים בשידור הבריאה עכו.
בעזרת השם, הוא ממשיך בשיעור הבא, פתאום מקצורת,
חלק ח'.
כבוד הרב, מאור עינינו, אין דף, עט ודיו היכולת להכיל את אשר ליבנו מבקש לומר. ב"ה בזכותכם רואים אנו עד כמה גדול אלוקי ישראל, כמה גדול אלוקי הרב אמנון יצחק, יה"ר שהשי"ת ישמרכם מכל מרעין בישין, וכל אויביכם שהם אויבי התורה הקדושה, שיפלו תחת רגליכם, אכי"ר. קשה ועצוב לראות את התופעה של קריעת מודעות, ואי אפשר להתרגל לכך. מר ממש. ואשרי הבחור שמדביק מחדש. כבוד הרב מלמד שאין אדם מלאך – אלא חצי אדם וחצי מלאך. אך כבוד הרב עצמו – אדם כמלאך. אתמול זכיתי למעט ביזיונות. שעת ניסיון קשה מאוד, אך ב"ה בזכותכם נשארתי שפויה לגמרי. יהי רצון שבזכות הבזיון שקבלתי ונתתי ברכת הדיוט למשפחה שהגיעה מרחוק לישועה – שיהיו להם בשורות טובות. בשורה משמחת נוספת, גיסי הניח ציצית ובירך, ואשתו ואנשים מסביב שמחו מאוד וענו אמן. ועוד כמה דברים יפים אירעו ביום שני. האוכל של א. מ. מטובל בטוב טעם ונדיבות, יה"ר שימשיכו ויצליחו, אמן. שוב אודה לכבוד הרב ולכל העמלים במלאכה – יהי רצון שהשם יתברך יגשים כל משאלות ליבכם לטובה. ותודה מיוחדת גם לרבנית היקרה, שאם לא אודה לה – הרי זו כפיות טובה ממש. ודבר אחרון היום בבוקר עברנו מהמקום, ששמו שלט ענק של מורינו והלב היה מלא שמחה לראות. יה"ר שנזכה ברחמים לקבל פני משיח צדקנו במהרה, אמן.
שלום כבוד הרב, נשלח סרטון של אדם שאינו מוכר, המסביר בקצרה ותוקף בחריפות את התנהלות מועצת הרבנות, בטענה שהיא גורמת להכשלת הציבור בענייני נבלות וטריפות. אמנם הדברים ידועים לרבים, אך ייתכן שהצפייה בסרטון תועיל גם לכמה תמימים שעדיין אינם מודעים למציאות, ותפתח את עיניהם (לקליפ "אתה מוריד לנו את האמונה ברבנים" shofar.tv/videos/10084).
הקנאות הטהורה והכנה של כבוד הרב שליט"א כלפי ה' יתברך נדירה ומייצגת את אהבתו וביטולו המוחלט להשי"ת. כבוד הרב מהווה דוגמה למחויבות מוחלטת לתורה ולקיום מצוות, ופועל אך ורק לשם שמים, ביושר ובאומץ. תודה להשי"ת שזוכים לראות דרך זו בפועל. שבת שלום ומבורך (הרב אמנון יצחק בראיון אחד על אחד אצל אלעזר שטורם ערוץ TOV).
ב"ה זה וסגולת "עבדו" אלו סגולות שממש עובדות חזק... ניסיתי את הסגולה הזאת לא רק על פרנסה אלא על עוד דברים ועובד ממש טוב. תודה כבוד הרב על הסגולות שאתה נותן לנו, על החיזוקים בתשובה, על כל שעה ושעה שאתה זמין עבורנו, יה"ר שהשי"ת יברך אותך בכל הברכות הכתובות בתורה (אמן) אתה כמשה רבנו של הדור שלנו!
בוקר טוב. ב"ה ראיון מרתק ומעשיר – כל מילה של הרב נאמרת בקפידה, בקול מדוד ובדיוק. ניכר שליטה ברוח, התנהגות מרתקת ודקויות שמלמדות רבות, מעבר לדברי התורה המיוחדים והנדירים שמועברים. נוכחותו של הרב בדורנו מהווה מקור חיזוק, ברכה והשראה, במיוחד בזמנים מאתגרים. תודה על ההקשבה, ההכלה, הברכות והעצות – הכל נאמר מתוך לב טהור ומסירות אמיתית. שבת שלום (הרב אמנון יצחק בראיון אחד על אחד אצל אלעזר שטורם ערוץ TOV).
ב"ה זכינו בכבוד הרב, תלמיד חכם מופלג, סיני ועוקר הרים "וְצַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם" (משלי י, כה) יראת השמים, הטהרה והעמידה על האמת ניכרות בכל דבריו. זכותו תגן על כל עם ישראל, אמן (הרב אמנון יצחק בראיון אחד על אחד אצל אלעזר שטורם ערוץ TOV). יהי רצון שהשי"ת יברך את כל העוסקים עמו בהפצת תורה ואמונה, בכל ברכות התורה. שבת שלום וחג שמח.
בסיום הראיון אמר המראיין: „אני לא התחנפתי אליך.” דווקא משפט זה הדגיש את ייחודיות הדברים שנאמרו: "אצלי אתה לא מצטרף למניין... זה שולחן ערוך ...!" הרב בחר לומר את האמת בבהירות וביושר, ללא התחנפות וללא ויתור, מתוך נאמנות מוחלטת להלכה ולדרך התורה. גם כאשר הדברים אינם קלים לשמיעה – הם נאמרים בכבוד, בצלילות ובאחריות. ראיון שממחיש כיצד אמירת אמת נקייה משאירה רושם עמוק ויוצרת כבוד אמיתי (הרב אמנון יצחק בראיון אחד על אחד אצל אלעזר שטורם ערוץ TOV).
כבוד הרב היקר, ב"ה עכשיו זכיתי לצפות בראיון, לראות לא רק לשמוע וכל רגע התמוגגתי ושמחתי באיזה רב זכינו לדבוק כמה חוכמה ושנינות. קןדם כל אין מתאים יותר מכבודו להביאו לערוץ שהמראיין כינה אותו ״קול האמת״ אכן רבנו הוא הוא קול האמת שאפשר להשתמש בדמות רבנו כלוגו ״האמת״ שנשמע 40 שנה + ויישמע לנצח אמן. לא צריך להיות מומחה בשפת גוף להבחין איך הרב יושב נינוח בשילוב ידיים שנשאל שאלות והתשובות נשלפות במהירות, שנינות, חינניות בחדות מיוחדת במינה בחיוך ובחן שהשי"ת חננו… מצא חן בעיני ה׳. רק איש אמת כרבנו יושב נינוח ורגוע… כי רק איש אמת שמדבר מהלב שפיו וליבו שוים יושב רגוע מחייך ושולף תשובות חדות כמו תער... זה אחת הסיבות מיני רבות שגרמו לי לדבוק ברבנו כשפגשתי לראשונה ביוטיוב… שעונה בשלוף 40 שנה לאלפי שואלים שמפתיעים בשאלות והתקלות לכאורה, נסיונות שווא להתקלות יותר נכון… …ולא שהרב יודע את השאלות מראש ומסוננים גם עבורו מראש בפתקים חחח חחח ב"ה הרב עומד אמיץ חזק ובלי פחד מול כל שאלה שתשאל כי אמת יש אחת!!! המראיין סיכם את זה ב 4 מילים, כששאל את רבנו על ספייקס (ספק) והרב ענה ״ספק זה עמלק״ - ״אי אפשר להתמודד איתך״ ב-4. המילים האלה המראייין סיכם את עוצמתו של הרב את החוכמה והבינה והשכל החד והחריף שהשי"ת חננו... שאף אחד לא יכל ולא יכול ולא יוכל על רבינו "בֵּן פֹּרָת יוֹסֵף בֵּן פֹּרָת עֲלֵי עָיִן" (בראשית מט, כב). אלפי מיליוני סרטונים של שו״ת ביוטיוב יעידו על כך שכל מי שניסה לקנטר, להפיל, לבלבל, לעצבן, לנסות להוציא מריכוז וכו' וכו' את רבנו לא צלח והשואל חזר הביתה עם זנב בין הרגליים… רק יחידי סגולה מצליחים בכך... יה"ר ברכת ה׳ עליך תמיד תהיה ..ותמיד תמשיך להיות ״וְאִם תּוֹצִיא יָקָר מִזּוֹלֵל כְּפִי תִהְיֶה״ (ירמיה טו, יט) קול השי"ת מדבר מגרונך... תודה לכבודו על כל הפרשנות והניתוחים על טראמפ וכו׳ שבזכותו ובזכות פרשנותו מצליחה להבין מה קורה בעולם, מי נגד מי. כל ראיון כזה גורם לשמןח יותר להפנים יותר לעכל יותר (לא מובן מאליו אף פעם) זכות נפלה בחלקנו שאנחנו דבקים בך, בדרכך, בשעורייך בכל! יהי רצון שנזכה תמיד לדבוק באיש יקר וחשוב לעם ישראל בכלל ולנו בפרט... המושיע הפרטי שלנו, שנשתל מלמעלה עבורנו כדברי הגדולים שמעידים על רבנו! וכמו שהרב אמר פעם לבחור בשו״ת שאמר לרב ״איפה אנחנו ואיפה אתה הרב בעולמות העליונים, פה אנחנו זוכים איך שהוא...' והרב ענה; ״אבל יש עצה מי שיידבק בי יש לו חלק ממה שאקבל שם״ יהי רצון שנקבל ולו פיסה... שהשי״ת תמיד אוהב אותך! ותמיד תמצא חן בעיני השי"ת ...חן חן תמצא, חן חן מצא! תודה על שעה ורבע של ראיון של אושר! ישר כוח ועלה והצלח ביתר שאת ועוז אמן (הרב אמנון יצחק בראיון אחד על אחד אצל אלעזר שטורם ערוץ TOV).
כבוד הרב שליט"א. חזק ואמץ!!! השאלה של המראיין על קורח והשוואתו לשואה השאירה אותו בהלם עם התשובה של כבוד הרב על התיקון של 24,000 תלמידיו של רבי עקיבא! יה"ר שהמראיין יחזור בתשובה. אשרינו שזכינו שיש לנו רבי כזה! (הרב אמנון יצחק בראיון אחד על אחד אצל אלעזר שטורם ערוץ TOV).
ב"ה סיימתי לצפות בראיון כולו – ראיון מרגש, מעשיר ומעורר לב. ניכרת הבנה רחבה ועמוקה בכל נושא שהוצג, ותשובות בהירות ונוגעות, הנאמרות מתוך יישוב הדעת ואמונה פשוטה. דברי הרב בביאור שיטתו של רבי יואל מסאטמר זצ״ל בסוגיית הציונות נאמרו בעומק ובאחריות, מתוך נאמנות לדרך התורה. במיוחד בלטה האמירה הברורה כי כל הנהגת השי"ת מדויקת ומכוונת, ודברים אלו נאמרו בכזו בהירות עד שהם מסירים ספק ומחזקים את האמונה. לאורך הראיון ניכרת הנהגה של סבלנות, אהבת ישראל וברכה – כדוגמת הנהגתו של משה רבנו ע״ה, שבירך את העם גם מתוך קושי. למרות אתגרים ומניעות, הרב ממשיך במסירות להאיר את עיני הציבור ולהרבות חיזוק ואמונה. זכות גדולה לעם ישראל שזוכה להנהגה כזו (הרב אמנון יצחק בראיון אחד על אחד אצל אלעזר שטורם ערוץ TOV).