הכרת הטוב וכפיות טובה - חלק פז - הכרת הטוב במשנת הרב אפשטיין זצ"ל | הרב אמנון יצחק
תאריך פרסום: 27.01.2022, שעה: 10:10
נציב יום: נריה בן שולמית שמירה והגנה, הצלחה ברוחניות וגשמיות, בריאות איתנה. יעסוק בלימוד התורה ברמ"ח ובשס"ה, הקב"ה יזכה אותו לשמחת חיים וכל מעשיו יהיו לשם שמיים. יברך אותו ה' בפרנסה טובה ברווח ובקלות ויזכה לכל הישועות בכל מלאכת עבודת הבורא יתברך ויושפע עליו שפע רוחני וגשמי מהרה אמן.
'הכרת הטוב וכפיות טובה' חלק פז.
אנחנו מסיימים את הקטע של הכרת הטוב במשנתו של רבי זיידל אפשטיין, המשגיח של ישיבת 'תורה אור'.
בערב פסח תשס"ב, זו השנה שנסתלקה הרבנית, אחד השכנים הבחין שבבגד הפארק של המשגיח טעון תיקון, והגיע בימות החול, לקח את הבגד, מסר לרעייתו לתקן התיקון. לאחר שהשיב את המעיל סיפרו את זה לרב.
בליל הסדר, לאחר סיום תפילת מעריב, ירד הרב במיוחד לביתו של השכן להודות באופן אישי לשכנה שתיקנה את התיקון. לא הועילו ההפצרות של השכן שראה אותו יורד למנוע ממנו לרדת ושהשכנה תעלה. אבל, הוא רצה לטרוח בעצמו להכיר לה טובה בשלמות.
בתוך דברי ההספד שהוא נשא על אשתו ביקש להודות לכל הקהל העצום שהתאסף ללוותה לבית עולמה. גם בימי השבעה הודה למנחמים שהגיעו לביתו לנחמו.
כשנשאל: 'מה מקור הנהגה הייחודית הזו להודות לכל מי שבא לכבד את זכר הרבנית?'
אז הוא ציטט את מה שכתוב בשמחות (פ"ח וכעי"ז בגמ' מועד קטן כא:): 'בשעה שמת רבי שמעון בנו של רבי עקיבא נתקבץ קהל גדול לקוברו
ועלה רבי עקיבא על ספסל גדול בבית הקברות ואמר לקהל שהתאסף: "אחינו ישראל שמעו, לא שאני חכם..." וככה בדברי ענווה דיבר לגבי עצמו, "אלא יודע אני ששכרכם מרובה שלא נצטערתם ובאתם אלא לכבוד התורה... לכו לביתכם לשלום".
הרי שרבי עקיבא הודה למנחמים. אז לכן הוא נקט באותה דרך.
סיפר הג"ר גרשון ווייס המנהל הרוחני דישיבת סטאטען איילנד: שבשנים האחרונות לקיומה של ישיבת 'מתיבתא רבנו יעקב יוסף', כאשר הישיבה נחלשה מאד עקב כך שהאוכלוסיה השחורה התרבתה בשכונת איסט ניו יורק והיהודים נטשו את האיזור, בעקבות כך גם הציבור בישיבה הצטמצם מאד ורוב הרמי"ם עזבו.
באותה תקופה שלח ראש ישיבת בולטימור הג"ר יעקב יצחק רודרמן זצ"ל את אחד מראשי ישיבתו הג"ר יוסף טנדלר להציע לרבנו: 'שיבא לכהן כר"מ בשיעור העליון וכמנהל רוחני במתיבתא דבולטימור'.
ורבנו ענה: 'שהוא צריך לשקול' ולבסוף השיב: 'שאכן המצב בישיבה קשה וההצעה טובה מאד, אבל הוא משועבד לישיבת 'רבנו יעקב יוסף' בחבלי הכרת הטוב! וכל עוד הישיבה קיימת הוא נשאר בה'. למרות שהצטמצמה מאוד.
רבנו בענוותנותו הסביר באותם ימים את הסיבה שנשאר והאחרים עזבו. הוא הסביר: 'שאני נכנסתי למתיבתא נכנסתי כ'מלמד', שכן כשנכנסתי היתה המתיבתא במצב שהנערים היו צריכים מלמדים, ואילו חברי על פי רוב נכנסו לישיבה כראשי ישיבות. ואכן, כראש ישיבה אין מה לעשות שם, אין, הצטמצמה, אבל כמלמד יש עוד הרבה מה לעשות שם'.
כידוע, כמה וכמה ישיבות באמריקה הציעו לו במשך השנים לכהן בהם אבל הוא סרב. גם הג"ר יוסף כהנמן זצ"ל גאב"ד דפוניבז' הציע לו לכהן בישיבת פוניבז'. במשך השנים כשנשאל רבנו על כך סרב לענות.
אולם השיב באופייניות: 'אומרים שרצה לקחתני, אולם בסופו של דבר לא לקחני'.
אומר הרב מאיר שיק נשיא ישיבת 'רבנו יעקב יוסף': "ישיבת זו התפארה תמיד ברבנו, היתה מלאת הכרת הטוב על ההשפעה העצומה שהוא השפיע בה קרוב לארבעים שנה. ובכל אופן, כל אימת שדיבר על הישיבה, היה מלא הכרת הטוב להנהלה, והרגיש את עצמו מחוייב אליה, וכל בקשה שנתבקש הזדרז להתייחס, כאילו רק הישיבה הטיבה עמו".
היה מלא הכרת הטוב לאלה שבאו לשמוע את שיחותיו למרות שהם נהנו ויצאו עם אוצרות פז. בפרט אלה שהשתתפו בקביעות, הכיר להם טובה.
וכששאלו אותו: 'מה מקום להכיר לנו טובה? הרי אנו מקבלים מהשיחות יותר, לאין שיעור! ואין טובה כטובה רוחנית לזכותנו לחיי נצח?'
אז הוא אמר: 'שאין סתירה. גם הוא חייב בהכרת טובתם שהם באים לשיעורים באופן קבוע'.
☆ הרב אליעזר וויינשטיין משומעי השיחות שלו מספר: שפעם כשנולד אחד מבניו הוא בא לבשר על כך לרב ולקבל את ברכתו, והוא כדרכו, שמח בשמחת זולתו, משתתף עמו, בירר פרטים על הלידה, על היולדת על הרך הנימול, על הברית, והתברר לו שהברית תהיה בפלטבוש בשבת, מרחק מחצית שעה הליכה מביתו, כמובן שרבי אליעזר וויינשטיין לא חשב להטריח את הרב לשמחת הברית, מה גם שכבר היה הסנדק בברית הקודמת. והנה, בשבת בבוקר ירד שלג כבד ובעל הברית הבין: שמי שלא חייב לא ישתתף מחמת מזג האויר הסוער. וכשהגיעה שעת הברית, הופתע לראות את רבנו מגיע להשתתף בשמחתו. בלי הזמנה. הכרת הטוב.
הג"ר יעקב אלעזר שווארצמאן שליט"א ביקש: 'שיבוא למסור שיחה בישיבת לייקווד בירושלים ביום היארצייט של הגאון רבי שניאור קוטלר זצ"ל'.
באותם ימים הוא לא חש בטוב, וגם היה משועבד לומר במקום אחר שיחה באותו יום, אבל מכל מקום אמר: שהוא 'לא יכול לסרב'.
שאלו אותו: 'מדוע?'
הוא אמר: 'יש לי הכרת הטוב כפולה לר' שניאור – הנפטר; אחד. משום שהוא נתן מכתב ברכה להדפסת הספר 'מאמרי שלמה', ודבר שני. משום שהוא קיבל את בנו רבי שמעון יהודה לישיבת לייקווד בלי מבחן!'
הפלא היה שכל הסיבה שר' שניאור קיבל את הבן שלו לישיבה בלי מבחן זה היה משום הכרת הטוב על כך שטובי הבחורים בלייקווד בשנים הראשונות היו מהמתיבתא, ישיבת מתיבתא של 'רבנו יעקב יוסף', שהרב כיהן שם. אם כן זה עצמו היה תשלום הכרת הטוב של הרב שניאור לרב, אולם רבנו הכיר טובה גם על הכרת הטובה שהכירו כלפיו.
בדרך כלל, אם מישהו מכיר לך טובה על מה שעשית לו טובה, אתה לא צריך להחזיר. זה לא גלגל הולך וחוזר כל הזמן, אלא אם כן הוא העדיף יותר ממנה שאתה נתת – אז יש מקום עוד פעם להחזיר הכרת הטוב.
☆ בשנים האחרונות מיעט למסור שיחות ודרשות מלבד במקומות הקבועים, אבל אם היה נכנס שיקול של הכרת הטוב, זה היה משתנה.
מספר הג"ר אברהם טייכמן ראש ישיבת 'יגדיל תורה': 'שרבנו היה מוסר שם שיחות מפעם לפעם היות ונכדו למד בישיבה. וסיפר רבי אהרן: 'בשנים האחרונות נמנע מלבקש ממנו לומר שיחה, לפני שהוא שאל את בני הבית אם הוא מסוגל, פיזית, לַדַבַר.
כי ידע נאמנה שאם יבקש ממנו לבוא משום הכרת הטוב הוא יסכים, אפילו אם קשה לו. הוא לא רצה לנצל את זה אם הוא לא מרגיש טוב.
בשנים שמיעט מאד לצאת מביתו ואפילו לישיבה לא הלך, כל שכן לשמחות, יום אחד הגיע לביתו אברך להזמינו לשמחת נישואי בנו, האברך ידע שהוא כבר לא יוצא מביתו והגיע כדי לקבל ברכות. כששמע רבנו שהאברך מתחתן, ביקש: 'לנסוע לחתונה', למרות חולשה גדולה, ונראה שהדבר לא יתכן, ובחוץ שרר מזג אויר חורפי מאד, אולם רבנו ביקש: 'ללכת'. התברר שהוא הכיר לו הכרת הטוב לאברך כי פעם הוא סייע לו באיזה ענין ולכן התאמץ להשתתף בחופת בנו.
אנחנו אומרים את הדברים ולא, לא קולטים אותם. תחשבו: בן אדם בן שמונים, תשעים, לא מרגיש טוב, קשה לו ללכת, קשה לו לדבר אפילו. פתאום מישהו עשה לו פעם טובה, איזה אברך פעם עשה לו איזה טובה, אז הוא מטריח את עצמו לכבד אותו, להכיר לו טובה, לנסוע, מי יודע כמה זה, חצי שעה-שעה, ולחזור, ולהשתתף, עניין של כמה שעות! שבזמן זה הוא יכול ללמוד תורה, שנים אחרונות של האנשים הם בדרך כלל מנצלים אותן להכין את עצמם לשמים, ללמוד יותר, לעשות זה... לא מוותר על הכרת הטוב. הכרת הטוב. יש הזדמנות להחזיר טובה, להכיר טובה, - מאמצים גדולים! אנחנו אומרים סיפורים... אבל צריך לצייר את הציור!
מספר התלמיד הג"ר אהרן שרגא לופיאנסקי ראש ישיבה בישיבה גדולה בוואשינגטון: 'כשסיימתי את לימודי במתיבתא 'רבנו יעקב יוסף' בניו יורק החלטתי ליסוע ללמוד בישיבת מיר בירושלים, באותה שנה כשהיתי בימות הקיץ במחנה, 'קעמפ' זה נקרא, בו כיהן רבנו כרב הקעמפ'. הם עושים שמה איזה חופשות, חודש-חודשיים בהרים, וזה, עושים קעמפים. 'לאחר שבאותה הוא שנה סייע לי להחליט: ללמוד בארץ ישראל!
אז פנו כמה גורמים להנהלת הקעמפ בדרישה: 'שלא יקבלו את רבנו בשנה הבאה להיות רב הקעמפ'', למה? כי הוא שולח אנשים, ממליץ להם ללכת לארץ ישראל ללמוד. 'וזה מדוע? כי הוא משפיע על הבחורים בדרך זו של הליכה לישיבה קדושה. ואכן, זה גרם שלשנה הבאה לא הזמינו אותו כרב קעמפ'.
מספר רבי אהרן שרגא: כשנודע לו שרבנו הפסיד את המשרה הזו הרגיש רע מאד, שכן מי יודע כמה עגמת נפש גרם בזה לרבנו, שכן באותם שנים שכיהן כרב הקעמפ נראה היה שהוא נהנה מאוד, שהוא יושב שעות ולומד בין העצים... היה זה תפקיד נהדר, כל השעבוד שלו לקעמפ היה למסור שיעור יומי במשך שעה וחצי, ושאר היום היה פנוי.
אז ישב רבי אהרן וכתב לרבנו: 'מכתב התנצלות' על זה שהוא אחד מהגורמים שהוציאו אותו מהתפקיד הזה, בגלל שהוא עלה לארץ ישראל בהשפעתו.
וכך משיב לו רבנו במכתב: 'ידידי חביבי אהרן שרגא נ"י אחדשה"ט (אחר דרישת שלומך הטוב) באהבה... מכתבך קיבלתי וכפי הנראה ממכתבך איזה הרגשה של צער או אי נעימות, כאילו אתה יש לך חלק וגרמא במה שלא הייתי בשנה זו במקום פלוני, הנני להודיעך: שאין לך שום מקום של צער ועגמת נפש... וגם יצא לי מזה טובה גדולה! שזכיתי להשיג בקיץ זה, מה שלא היה באפשרותי בשום אופן לו הייתי בקעמפ... ואם כן, אם היה לך - לדעתך איזה גרם דגרמא, יישר כוחך!'. אז הוא מברך אותו, מרגיע אותו: הרווחתי מהנושא, לא הפסדתי.
☆ הוא היה רגיל למעט מאד בשיחה עם הסובבים במהלך הלוויות. בפרט לא במהלך לוויה של אדם גדול מישראל. הפריע לו שבמקום להתבונן במשמעות של 'סילוקן של צדיקים' - שזה כמו חורבן בית המקדש! נהפכות לפעמים הלוויות גדולי ישראל למפגש של חברים. ואפילו אם הם מדברים אודות הגדול שנפטר, בדרך כלל זה ההתעסקות היא בצד המענין, פחות ופחות בהתבוננות ולימוד מאורחותיו.
אחד ממקורביו סיפר: 'שתמיד כשליווהו ידעו שאינו אוהב שמדברים איתו בהלוויות. אולם כמה פעמים הבחין שרבנו שינה מהנהגתו זו. היה זה בפעמים שמחמת חולשה הוא ביקש או רמז למישהו שיתלווה אליו, במקרה כזה היה רבנו מדבר אתו, כשפגש ידידים וכדו' היה מכיר לו אותם ומספר לו מי הם ומהיכן מכיר אותם. וסיפר הבחור: 'שבתחילה התפלא! כי ידוע שזה בניגוד לדרכו בדרך כלל בלוויות, עד שהבין: שכל זה בגלל שקרא לו ללוותו הרגיש צורך להכיר בטובתו ולהנעים לו את הדרך.
כאמור, ניכר היה שכשעשו לרבנו טובה היה חפץ לגמול טובה. איזה טובה יגמול? טובה רוחנית. כמה פעמים אחר שעשו לו טובה הציע: ללמוד עם התלמיד בחברותא. לאחד התלמידים שעזר לו בעת ששהה בבית וזולים, הציע רבנו: ללמוד עמו סדר שלישי מסכת אחת ושנה ושילש עמו, עד שהלה הוציא לאור עולם ספר שלם עם הערות רבנו על כל המסכת בצירוף הערותיו. עם מיטיבו הרב יקותיאל זאב פיש, שהתמסר במשך שנים לרבנו ואף הסיע אותו שנים רבות ברכבו, קבע רבנו כהכרת הטוב סדר ב'פרקי דרבי אליעזר'. מלבד טובות רוחניות מספרים מקורביו ובני ביתו על טובות גשמיות מופלגות שגמל איתם מחמת הכרת הטוב. אחד ממקורביו התמסר מאד למענו ולרפואת הרבנית, תקופה ארוכה היה מסיע אותה ברכבו יום-יום וממתין עמה זמן רב לרופא.
פעם תוך כדי שרבנו הודה לו, התענין אצלו: כמה זמן הוא כבר נוסע עמה? וכדומה וסיים: 'אכן, אני חייב לך טובה, בעז"ה אכיר לך טובה!...'
והוא סיפר: שכמה ימים לאחר מכן הזדמנה לו עסקת תיווך גדולה שהרוויח עליה סכום כסף נכבד מאד.
רעייתו של אחד מתלמידיו עסקה בהכנת הדפסת הספר 'מאמרי שלמה', ומאז הכיר להם רבנו טובה רבה על כך, וזכו אצלו לקירבה מיוחדת. אחר תקופה כאשר עסקה כדרכה בהקלדת ספרים וכתבי יד ארע שבעקבות תקלה במחשב נמחקו כל קבצי המחשב שהכילו שעות-שעות ארוכות של עבודה רבה! כמובן שהדבר היסב להם צער רב והם פנו למומחים לשחזר את החומר, אבל הנסיונות עלו בתוהו. כמובן שהדבר ציער אותם מאד, שכן עבודה של חודשים ארוכים ירדה לטמיון. החליטו להכנס לרבנו ולהשיח בפניו את הצער הרב. הגיעו למעונו והציגו את הענין ותוך כדי הצגת הדברים היא בכתה...! והוא ישב, שמע באוזן קשבת לכל פרטי המקרה, ולא הגיב.
לאחר שקמו ללכת פנה אליהם ואמר: 'אני חושב שיש לכם טעות ולא בדקתם טוב את הענין לכו לביתכם ותבדקו שוב'.
הדברים היו נראים לא מובנים, הלא הם ניסו את כל מה ששייך, ואפילו מומחים. דקות לאחר שהגיעו צלצל הטלפון, על קו הטלפון היה אחד המומחים שהמחשב היה אצלו ואמר: 'שלפני כמה דקות הוא ניסה שוב לבדוק את המחשב ולתדהמתו הרבה כשפתח את המחשב, הוא רואה שהכל נמצא, כאילו לא ארעה שום תקלה!"
נו, זכותו של הצדיק! הוא רואה את הצער, את ההשקעה, הוא רואה את הבכי, נו! אז 'כנראה שלא קרה שום דבר... הכל נמצא - בטח. אתם כנראה טועים'. ואכן כך היו הדברים. זה גדולי ישראל! מי שיודע להכיר טובה - יכול להחיות מתים!! כתוב שאליהו ואלישע, בזכות מה הם החיו את המתים? בזכות הכרת הטוב למארחים שלהם. אז להחזיר את הקבצים משום הכרת הטוב - זה הרבה יותר קל מלהחיות מתים, זה רק להחיות קבצים. אז אם ככה... תכירו טובה, תכירו טובה - תזכו למעלות גדולות.
וגם אני מכיר טובה לקב"ה; בניגון...: 'הכל יודוך והכל ישבחוך והכל יאמרו אין קדוש כה''.
'ישמחו במלכותך שומרי שבת וקוראי עונג שבת עם מקדשי שביעי שבת'.
תודה רבה תזכו למצוות שבת שלום יהיה לנו בע"ה. יום טוב. יום טוב!
"רַבִּי חֲנַנְיָה בֶּן עֲקַשְׁיָא אוֹמֵר: "רָצָה הקב"ה לְזַכּוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל, לְפִיכָךְ הִרְבָּה לָהֶם תּוֹרָה וּמִצְוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: "ה' חָפֵץ לְמַעַן צִדְקוֹ יַגְדִּיל תּוֹרָה וְיַאְדִּיר" (ישעיה מב, כא).
שלום, חזק וברכה לארגון, על הפצת התורה... כתוב 'בזכות נשים צדקניות נגאלו...' וכל כך חשוב בפני הבורא עניין הצניעות, וכמובן שארגון 'שופר' תמיד מפיץ ודיסקים וקלטות... זה יהיה חשוב לבורא כהקרבת קורבנות. בעזרת השם, הבורא יאהב את זה מאוד... כי אצל הבורא זה חשוב מאוד לצניעות... אז תשרה את השכינה, ותהיה יותר סיעתא דשמיא להביא את המשיח, וחזק על הארגון, חזק וברוך, ואשריכם עם ישראל, שנאמר שעם ישראל הם בישנים, רחמנים, גומלי חסדים, ויהי רצון שיבוא המשיח במהרה (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 8724*, בשלוחה 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).
כן, שלום וברכה, רציתי להודות לכם על התרומה של השלט. יש את השלט של חיזוק, לא לדבר בבית הכנסת. אנחנו בתל ציון. תלינו את זה בבית הכנסת. צילמתי את זה, ואז אשלח לכם, השם של הבית כנסת - פני אריה. תודה רבה ממש ישר כח! זה דבר טוב (לכתבה: עוד עשר שלטים הותקנו; אשקלון, בית שמש ותל אביב shofar.tv/articles/15616).
שלום וברכה לארגון 'שופר' הארגון הקדוש והחשוב, שזכה ומזכה את הרבים, מסתמא כבר למעלה מ-40 שנה ע"י פרסום שיעורי והרצאות הרב הגאון והצדיק רבי אמנון יצחק שליט"א, שכשחושבים על העוצמה של הפעילות ועל גודל ההשפעה עצמה של כבוד הרב שליט"א, כמה הוא זכה וזיכה את הרבים במשך עשרות שנים, ובעזרת השם עוד היד נטויה עד ביאת גואל צדק, הרי זה פשוט לא ייאמן. עשרות אלפים ומאות אלפים, ואולי גם יותר, של יהודים שחזרו בתשובה שלמה, וחלקם התחזקו בדברים מסוימים, כל אחד לפי מה שהוא, כל אחד לפי עניינו, הרי זה זיכוי הרבים, לכאורה הכי גדול שהיה ודאי במאה השנים האחרונות, או אולי אפילו יותר, אולי אפילו יותר, לא מכיר את ההיסטוריה, אבל ודאי מה שזכור לנו לא היה זיכוי הרבים בסדר גודל כזה, ואשרינו שזכה הדור שלנו ל: "אִישׁ אֲשֶׁר רוּחַ בּוֹ" (במדבר כז, יח) ואשר גמר אומר לזכות את עם ישראל, ולקרב את הגאולה על ידי הפצת התשובה בכל רחבי העולם, לעורר את עם ישראל לתורה, ליראת שמים, לשוב אל דרך השם בטוב טעם ודעת, בנעימות, וכמובן שהדברים שלו משפיעים לא רק על הרחוקים אלא גם על הקרובים, וכל מי שמאזין ושומע את ההרצאות ואת הדרשות שנאמרים ויוצאים מן הלב, זה ב: "טוּב טַעַם וָדַעַת" (תהלים קיט, סו) זה משפיע, זה מחלחל, ואני לא חושב שיש מישהו ששומע את הדברים ולא מתחזק וזה לא משפיע עליו. אה...!!! אני זוכר, לפני כ -20 שנה הייתי גר בבני ברק והייתי זוכה ללכת לשמוע את כבוד הרב שליט"א בדרשות בליל שבת, אני חושב שזה היה בבית כנסת 'אליהו הנביא' לא הייתי מוותר מדי שבת לשמוע את הדרשה, פשוט הייתי נמשך, נמשך "מׇשְׁכֵנִי אַחֲרֶיךָ" (שיר השירים א, ד) מבחינה כזאת של פשוט נמשך לדברים שנאמרים ויוצאים מן הלב, וההסבר לזה שהדברים כל כך משפיעים וכל כך מחזקים. זה פשוט שדברים 'היוצאים מן הלב!' יוצאים מן הלב הכוונה מבן אדם אמיתי שכולו אמת, וכל דבר הוא הולך עד הסוף בלי פשרות, כידוע לכל מי שעוקב אחרי כבוד הרב במשך שנים. הוא רואה איך שהאמת היא נר לרגליו, הוא לא מוותר על כל דבר, קטן כגדול, ואם יתברר לו משהו מסוים שזו האמת, אז הוא הולך עם זה עד הסוף בלי פשרות, והוא לא נרתע ולא חת מכל מיני מקטריגים ומלעיזים וכל מיני עניינים, ואין כאן המקום לפרט, כידוע. זה איש אמת, וכשאיש אמת אומר את הדברים, אז ממילא הדברים שלו הרבה יותר משפיעים מכל אחד אחר, כי ככל שהדברים הם יותר יוצאים מן הלב, הם יותר פנימיים, הם יותר אמיתיים, אז ממילא זה משפיע. זה ברור ומוחלט שזה ההסבר לזה. אין שום הסבר אחר. וממילא אשרינו שזכינו! לבן אדם שהוא אוהב ישראל ברמה כזאת, שהפקיר, פשוט הפקיר את כל חייו למען עם ישראל כבר עשרות שנים. והכל נובע מאהבה אמיתית לעם ישראל, כמו שכתוב, כידוע, בפרשת השבוע בפרשת קדושים "לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ" (ויקרא יט, יז) הם מפרשים את הסמיכות ב: 'כלי יקר' בפרוש רש"י ועוד. מה השייכות בין שתי הדברים? - כי אדם שהוא אוהב את החבר שלו, אז הוא מוכיח אותו, אכפת לו ממנו, הוא לא רוצה שהוא ירד לבאר שחת. אבל מי שרואה את חברו עובר עבירה והוא לא מוכיח אותו והוא לא מנסה להשפיע עליו בצורה הנכונה, כמו הגדרים של המצוות הוכחה, כמו שמבואר ברמב״ם (הלכות דעות, פרק ו') והוא לא מנסה להשפיע בדרך הנכונה - אז הוא לא אוהב, זה שנאה. מי שיכול לראות את חברו יורד לבאר שחת ולא מנסה להשפיע, זה פשוט שנאה. על זה התורה אומרת "לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ" אלא "הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ" וכידוע, שאומר היערות דבש, בחלק א', דרוש י' כמדומני, שהשנאת חינם שהייתה בזמן החורבן, זה התבטא בזה שלא הוכיחו זה את זה. הם יכלו לראות אנשים שעוברים עבירה, ולאף אחד לא היה אכפת מהשני, אף אחד לא הוכיח את השני, זו השנאה הכי גדולה. כי מי ששונא את חברו, אז אם אילו הוא לא מוכיח אותו, לא אכפת לו שהוא יירש גיהנום. ואצל כבוד הרב שליט"א רואים את ההפך הגמור, את ה: "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ" (ויקרא יט, יח) את אהבת ישראל העצומה, שאכפת לו מעם ישראל. ועל זה הוא הקדיש את כל חייו, ובעזרת השם ימשיך להקדיש עוד ועוד ביתר שאת וביתר עוז ובבריות גופא ונהורא מעליא, ויזכה לאריכות ימים ושנים, ונזכה לקבל איתו ביחד את פני משיח צדקנו במהרה בימינו, אמן. יישר כוח גדול גם על הקו הנפלא הזה, שמעביר את הדברים של כבוד הרב, וממשיך לזכות את עם ישראל. יישר כוחכם, חזקו ואמצו (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 8724*, בשלוחה 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).
שלום לארגון שופר, רציתי להגיד תודה לרבנו הגדול הרב אמנון יצחק שליט"א, המזכה הרבים הגדול שימשיך ככה בפעילות שלו. אני מאוד התחזקתי איתו, אני שומע אותו הרבה, ממש ממש מתחזק. ואני באמת אני חזרתי בתשובה, אני הייתי חילוני פעם, הייתי זה... בזכות הרב, הרב החזיר אותי ככה, החזיר אותי בתשובה וברוך השם, אז אנחנו רוצים ככה שהרב ככה נחזיר עטרה ליושנה, וימשיך עם כל המסע החיזוקים, גם בארץ, גם בעולם. בעזרת השם יבוא משיח צדקנו במהרה בימינו "וּבָא לְצִיּוֹן גּוֹאֵל" (ישעיה נט, כ) אמן! (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 8724*, בשלוחה 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).
שלום לארגון שופר, רציתי להגיד תודה רבה על כל הענקית, להגדיל תורה ולהאדירה ולהפיץ את דרך אבינו שבשמים לכל היהודים בארץ ובעולם. מחכים אנחנו מהרצאותיו של הרב שיחזרו בבחינת "חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם" (איכה ה, כא) ובעזרת השם שיהיה בהצלחה! (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).
ב"ה לפני שנתיים אני והבן שלי עשינו שבת בבית של האברכים שלך והתפללנו עם הרב - היתה שבת נפלאה (י.ע. בת ים).
ערב טוב לקהילת פז ויקרים, לכל משפחת קפז, לכל ארגון שופר, לאנשים המיוחדים שמאחורי באמת באמת השמות המיוחדים. אני אתחיל בשבח והודיה לבורא עולם. קודם כל נציג את עצמנו ... מנתניה, ברוך השם. עברנו לידת בית עם... המדהימה. ועם... שהתלוותה אליה, שתי מילדות עבריות כמו במצרים, הרגשתי פלא עצום, פלא הבריאה. הם הגיעו אליי ותמכו בי והיו פה, ולא האמנתי שאני אוכל לעשות לידת בית. אז תודה להשם יתברך, הם היו פה. זה פשוט היה מדהים. אז תודה רבה למילדות הצדיקות, ותודה רבה לרב שמעון, שהיה המוהל שלנו, וברוך השם, ילדנו בן צדיק בשם שילה דוד. ותודה רבה ל... על האוכל הטעים. ברוך השם, כל הדרך הזאת לוותה בכשרויות הנכונות, במוהל הנכון, ברוך השם, במילדות נכונות. אז תודה להשם יתברך. אני רוצה להגיד בראש ובראשונה שאנחנו מאוד מאוד מעריכים באמת את כל ה... רואים שיש ברכה של הרב אפילו בדברים שהם עושים, רואים שהם ממש מלווים בברכת הרב, כי ברוך השם, אנחנו יודעים שהרב שלנו, הרב אמנון יצחק, אז צריך לשמור אותו. אנחנו יודעים שכל מה שאומר השם איתו, אז ברוך השם, אנחנו רואים שהשם היה איתנו לאורך כל הדרך, אז תודה רבה, ומקווים באמת גם נעלה תודה באתר, בעזרת השם, בלי נדר, ושהקדוש ברוך הוא תמיד ישלח לכולם ברכה והצלחה לכל קהילות פז היקרים. אז תודה רבה, ונתראה בביאת המשיח הקרוב. ערב טוב (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*)..
שלום וברכה לקו החשוב, יישר כוח על כל המסרים, על כל השיעורים, על כל החיזוקים. רציתי לומר שבזמן האחרון הקשבתי לסדרה של יש ביטחון ויש ביטחון. שמעתי את כולם ומאוד מאוד מאוד התחזקתי. רציתי רק לדעת האם הרב קורא את השיעורים מתוך איזה ספר, והייתי מעוניין לדעת איזה ספר זה כדי להשיג אותו. אשמח אם תיצרו איתי קשר. תודה ויישר כוח על הכול (לכתבה יש בטחון ויש בטחון shofar.tv/articles/15699).
שלום וברכה, מדבר אברך ממודיעין עילית. אני רוצה להודות מאוד קודם כל למורינו הרב הגאון, הרב אמנון יצחק שליט"א, על השיחות המופלאות בכל פרשיות השבוע ובכל ההרצאות שהוא מוסר. דברי חיזוק מתאימים לכולם, גם לאברכים, גם למתחזקים, לכולם כאחד, וגם בעיקר לשירות הטלפון הזה של שופר, שופר קול (8724*), שניתן להאזין גם במכשירים כשרים, שאנחנו משתמשים בזה בדרכים, מחכים לאוטובוס, מחכים לפה, ובינתיים שומעים דברי תורה, דברי חיזוק. השם יעזור שתמשיכו הלאה לזכות את הרבים, והרב בעזרת השם ימשיך ביתר שאת וביתר עוז, עד ביאת משיח צדקנו. יישר כוח גדול (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).
לאחר 12 שנות ציפייה לילדים, הזוג זכה לבן זכר לאחר אמונה והתמדה בסגולות: הכנסת עגלה לבית, לימוד יומי ב"אור החיים" וסגולת "והגדת לבנך". למרות קושי וניסיונות – הישועה הגיעה, והם מודים להשי"ת וכן לרב שליט"א על הליווי והברכות (לכתבה סיפור הישועה לאחר 12 שנים - נפקד בזש"ק! shofar.tv/articles/15697).