עין יעקב - פסחים נה-נז | הרב שמעון משה חי רחמים
תאריך פרסום: 04.01.2022, שעה: 15:00
- - - לא מוגה! - - -
השם השם נעשה ונצליח, אנחנו ממשיכים בלימוד, בעין יעקב,
מסכת פסחים, פרק עשירי, דף קי זין, עמוד א',
אות נה.
גמרא אמר רב חיסדא,
אמר רבי יוחנן הללויה וכסיה וידידיה,
שם אחת הן.
דהיינו,
אומר הרב, כי יד על כסיה,
כמו כיסא.
ורב אמר,
קסיה ומרחביה אחת הן.
ורב אמר, מרחביה בלבד,
היבא יה להו מרחביה לרב חיסדא מי.
אומרת הגמרא, תיקו.
היבא יה להו ידידיה, לרב מאי.
אומרת הגמרא, תעשמא.
דהיים הרב ידידיה נחלק לשניים, ולפיכך ידיד
חול ויה קודש.
היבא יה להו אל אלוהיה לרב מאי.
תשמע דהי אמריו.
חזינה לאו לתהילה דבי חביבי
דכתיב בהו הללו
בחד גיסא ויהא בחד גיסא
ופליגא דרבי יהושע בן לוי, דאמר רבי יהושע בן לוי מהי הללויה?
הללוהו בהללויות הרבה.
אלו המזמורים של ההללויה שאנחנו אומרים הם משבחים
שבח והודיה על הקדוש ברוך הוא, פליגא דידי הדידי
דאמר רבי יהושע בן לוי בעשרה מאמרות של שבח נאמר ספר תהילים בניצוח
שנקרא למנצח
בניגון,
במשכיל, במזמור, בשיר, באשרה, בתהילה, בתפילה, בהודאה ובהללויה.
וגדול שבכל המאמרות הללו, הללויה,
וגדול שבכולם הללויה, שכולל שם ושבח
בבת אחת.
ואמר רב יהודה, מר שמואל, שיר שבתורה משה וישראל אמרוהו,
בשעה שעלו ישראל מן הים,
והלל זה מי אומרו?
אומרת הגמרא, נביאים שביניהם תקנו להם לישראל,
שהיו אומרים אותו על גאולתם,
ועל כל פרק ופרק ועל כל צרה וצרה שלא תבוא עליהם,
ולכשנגאלין אומרים אותו על גאולתם.
אז ההלל שנתקן מדברי חז'ל זה על העניין של שבח והודיה להשם יתברך.
תניא,
רבי מאיר אומר,
היה אומר כל שירות ותושבחות האמורות בספר התהילים כולן דוד אמרן,
שנאמר,
כלו תפילות דוד בן ישע, אקרוך לך חיתום.
אל תקריא כלו אלא כל אלו,
והלל זה מי אמרו? רבי יוסי אומר, אלעזר בני אומר.
משה וישראל אמרו בשעה שעמדו על הים, שום שעלו מן הים,
וחלוקים עליו חבריו לומר שדוד אמרו, ונראים דבריו מדבריהם.
אפשר שחטו ישראל את פסחיהן ונטלו את לולביהן,
עד שבא דוד ולא אמרו שירה,
וכי יעלה על דעתך שדוד המלך חידש את השירה הזאת
של ההלל.
דבר אחר, הרי פסלו של מיכה עומד בבכי.
בישראל אומרים את ההלל.
נו, תנו רבנן רבי אליעזר אומר,
כל שירות ותושבחות שאמר דוד בספר תהילים כנגד עצמו המרן.
רבי יהושע אומר, כנגד ציבור המרן.
והחכמים אומרים, יש מהם
כנגד עצמו, ויש מהם כנגד ציבור.
האמור בלשון יחיד כנגד עצמו,
והאמורות בלשון רבים כנגד ציבור.
ניצוח וניגון לעתיד לבוא.
משכיל
על ידי מתורגמן.
לדוד מזמור מלמד ששרתה עליו שכינה,
ואחר כך אמר שירה.
מזמור לדוד מלמד שאמר שירה, ואחר כך שרתה עליו שכינה.
ולמדך שאין השכינה שורה,
לא מתוך עצלות,
ולא מתוך עצבות, ולא מתוך שחוק,
ולא מתוך קלות ראש, ולא מתוך דברים בטלים,
אלא
מתוך דבר שמחה של מצווה שנאמר,
ועתה כחולי מנגן, והיה כנגן המנגן,
ותהי עליו יד אדוני.
ואמר רב יהודה אמר רב, וכן לדבר הלכה.
ואמר רב נחמן, וכן לחלום טוב.
אומרת הגמרא איני.
ואמר רב גיד אל אמר רב, כל תלמיד חכם היושב לפני רבו, ואין שפתותיו
נוטפות מור,
תיכה ונה,
שנאמר בשיר השירים,
שפתותיו שושנים נוטפות מור עובר, אל תקריא שושנים,
אלא ששונים,
ואל תקריא מור עובר, אלא מר עבר.
אומרת הגמרא לא קשיא, הבר אבא, הב תלמידה.
והיא בעת אימה, הבר אבא, ולא קשיא,
מקמדן, נפתח, הבתר דנפתח.
כי הווה באה אליה מפתח בשמעתה.
אמר ברשע מילא דבדיחותה,
וכן בדיחי רבנן, סמכו.
ועד ארייתי ואבעימה, ופתח בשמעתה.
יפה מאוד.
אז לעיתים פתח בכך, ולעיתים
פתח בכך.
נ׳ ז׳.
תנו רבנן הלל זה מי אמרו רבי אליעזר, אומר משה וישראל אמרו הוא,
ובשעה שעמדו על ים,
הם אמרו, לא לנו השם, לא לנו.
ומשיבה רוח הקודש ואמרה להם,
למעני, למעני עשה כי איך יחל.
רבי יהודה אומר, יהושע וישראל אמרו, ובשעה שעמדו עליהם מלכי קנען,
הם אמרו, לא לנו, משיבה וגומר.
רבי אליעזר המודעי אומר, דבורה וברק אמרו,
ובשעה שעמדו עליהם סיסרא ויבין, הם אמרו,
לא לנו השם, לא לנו, משיבה רוח הקודש, ואמרה להם,
למעני למעני יעשה,
כי איך יחל?
רבי אלעזר בן עזריה
כן, רבי עקיבא אומר,
רבי עקיבא אומר, חננייה משאל ועזריה אמרו,
בשעה שעמד עליהם מבוכות יצר הרשעים אמרו לא לנו ומשיבה
רוח הקודש,
כן?
ורבי אלעזר בן עזריה אומר, חזקיה וסיעתו אמרו,
בשעה שעמד עליהם סנחריב הרשע
הם אמרו לא לנו ומשיבה וכולי.
רבי יוסי הגליל אומר, מרדכי ואסתר אמרו.
בשעה שעמד עליהם המן הרשע, הם אמרו לא לנו ומשיבה.
וחכמים אומרים נביאים שביניהם תיקנו להם לישראל, שיהיו אומרים אותו על כל פרק ופרק ועל כל צרה וצרה,
שלא תבוא עליהם.
וכשנגאלין, אומרים אותו על הגאולה.
אז מי אמר לא לנו, השם לא לנו? כמה וכמה שיטות
בגמרא.
ואמר רב חיסדא, הללויה, סוף פירקה.
רבא בר אבהונא, אמר הללויה, רש פירקה.
אמר רב חיסדא חזינא, להוליטי לדבר רב חנין בר רב.
דכתיב ואו הללויה באמצע פירקה.
ראינו, לא בהתחלה ולא בסוף.
עלמא מספקאלה.
אמר רב חנין בר רבא, הכל מודים בתהילת אדוני ידבר פיו בברקו בשר שם קדשו לעולם ועד.
הללויה דבטרי, רש פירקה.
יפה מאוד, בראש הפרק.
רשע,
יראה וכעס,
שיניו יחרוק ונמס,
תאוות רשעים תאבד.
הללויה דבטרי, רש פירקה.
ושעומדים בבית השם הללויה דבטרי, רש פירקה.
ובת הגמרא הקרא הם מוסיפין אף את אלו, מנחל בדרך ישתה.
על כן ירים ראש,
הללויה דבטרי, רש פירקה.
זה נוסח, כן, של הלל,
של הודיה.
ראשית חוכמה יראת אדוני שכל טוב לכל עושיהם. הללויה דבטרי, רש פירקה.
אומרת הגמרא הנעימה קטנה, אולי נאמר
כשיטת אותם
שסוברים אחרת. עדי היכן הוא אומר,
בית שמאי אומרים עד דין הבנים שמחה,
ובית הלל אומרים עד חלמיש למים ומים.
ותני האדך עד היכן הוא אומר, בית שמאי אומרים עד בצאת ישראל מצרים.
ובית הלל אומרים עד
לא לנו השם, לא לנו.
אומרת הגמרא, מי אליו?
בהאקא מפלגה.
למאן דאמר, עד אם הבנים סמכה סבר, הללויה הרש פירקה.
ומאן דאמר, בצי ישראל סבר, הללויה סוף פירקה.
אז באמת, תלוי מחלוקתם, בעניין הזה מתי
חשיב הללויה? אם חשיב בתחילה, או חשיב,
כן בסוף.
רב חיסדה מתארץ תמיא, תירוץ אחר, דכולי עלמא סברי הללויה סוף פירקה.
מאן דאמר עד בצאת ישראל שפיר, ומאן דאמר עד אם הבנים שמחה, עד ועד בכלל.
ונעימה עד הללויה, אולי נעצור בהללויה.
אומרת הגמרא, וכי תימא דלויה דינא נהיה הללויה.
ונעימה הללויה של אם הבנים שמחה, וכי תלויה זה הללויה.
ואולי נאמר את זה על הבנים של הללויה של אם הבנים שמחה.
אומרת הגמרא, כאשייה קושייה.
ראה בר אברונה מתרץ תעמדי כל העלמא הללויה רש פירקה.
ומאן דאמר אדם הבנים סמכה שפיר,
ומאן דאמר אדם בצי ישראל סבר עד ולא עד בכלל.
אומרת הגמרא ונאם עד הללויה,
נאמר עד הללויה. אומרת הגמרא וכי תימה דלא ידהינן הן הללויה.
נאם עד הללויה שבצאת ישראל.
אולי נאמר את זה עד הללויה שבצאת ישראל. אומרת הגמרא קשיא.
ממשיכה הגמרא וחותם בגאולה.
אמר רבה
קריאת שמא והלל גאל ישראל לצטוטי גואל ישראל, מה היא טעמה?
אומרת הגמרא דרחמנינו אמר בי זרע דקידושה אשר קידשנו מצוותה וציוונו
לצלותה קדשנו מצוותיך. מה הייתה אמר? אומרת הגמרא דרחמנינו
ואמר רבך אבר יעקב וצריך שיזכיר יציאת מצרים בקידוש היום זכר ליציאת מצרים.
כתיבהך למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים
וכתיבה תם זכור את יום השבת לקדשו אמר רבך
שילה דצלותה מצמיח כנשועה דאפטרה מסיים מה שנקרא בהפטרה בברכה שהוא אומר מגן דוד שמשמה בעזרת השם צומחת הישועה הגדולה לעם ישראל.
נעבור בשיאה תדשמיה צרנו באות נח לא כולל. נעבור בשיאה תדשמיה לפה ליועץ זכותו תגן עלינו אמן ואמן.
ואמן.
אנחנו בערך אבטחה.
האבטחה היא מידה ברוכה לגוף,
שמחה ולנפש מנוחה.
ועניין האבטחה אינו שיפתח בה השם שיעשה לו כל צורכו כרצונו
ושלא תאונה אליו רעה,
שאם קוים מבטחו לפעמים תכזב תוחלתו.
כי כמה צדיקים מעונים ומדוכים בייסורים קשים,
ונפישה נפי חקפן וכהנה רעות רבות וצרות המתרגשות לבוא בעולם.
אלא עיקר האבטחה שיפתח בשם השם דקול עבדה מן שמאיה לטב.
וכמה שמאיה גליה דטב לה ועבד לה.
זה טוב לו.
מהשערים יודעים שזה טוב לו.
כי האדם יראה לעיניים בעינה דלא שפיר חזה ואומר לרע ולטוב ולטוב רע.
אבל הגשבוך הוא יודע מה טוב לו לעבודת השם יתברך שמו ולתיקון נפשו רוח ונשמה.
ולכן יתרצה בכל הבא אליו ויקבל כל השמחה הבא בשמחה וטוב לבא בהיותו בטוח
שאין דבר רע יורד מן השמיים רק לטוב.
ולכן ישליך על השם יעבור ואליו יהיה נושא את נפשו ולא ייגע לריק לעשות רצונו כרצונו.
ולא ידחוק את השעה ולא יהיה טרוד
אף בשום מחשבה לחשוב מחשבות רבות
על תקנתו ולהצטער על מקרה הזמן.
כי יאמין באמונה שלמה שהכל בידי שמיים וכל אשר יחפוץ אלוקים יעשה לטובתו.
ואין מידו מציל ואין מעצור להשם להושיע בן רב למעט.
והוא שנותן לו כוח לעשות חיל ורצון יראב יעשה בלי שיחשבו הם
בלי שיטרדו הם.
והבוטחים באמת בהשם בלב שלם לא מן השפה ולחוץ כדרך רבים מעמי הארץ.
בזאת יבחנו אם כנים הם שלא יבטלו רצונו כדי להשיג רצונם.
הוא יהיה עזרם ומגינם ואשר עושים רצון קונאיהם ומניחים עסקיהם בביטחונם באלוקים.
האפשר שבשביל כך יקופח פרנסתם או יתמעט טובתם? חלילה וחס.
השופט כל הארץ הוא יעשה משפט?
הס כי לא להזכיר, אדרבה,
הבוטח על חריצותו ורוב השתדלותו או שבוטח באדם מניחים אותו ביד מי שבוטח בו.
אתה יודע, להסתדר אין בעיה, תסתדר איתו, נראה אותך.
ואם לשעה מזלו עוזרו או שמשלמים לו איזה מצווה אל פניו לעבידו,
סוף סוף התהפך הגלגל עליו ועבד העושר וירד פלאים כמעשים שבכל יום.
או יהיה עושרו שמור לו לרעתו לטורדו ולעבידו מן העולם.
והבוטח בהשם כותב דוד המלך חסד יסועבנו.
ואם ראשיתו מצער ויחיה חיי צער, חלילה להאמין שהוא מחמת היותו עובד אלוקים.
רק כי השם צדיק יבחן ולא נתקנו עלילות
ודתבעלא עביד ל... וסוף הכבוד לבוא.
ושלמות מידת הביטחון היא שלא יבטח באדם כלל וכלל,
ולא יקפיד על שום אדם,
כי יאמין באמונה שלמה שהכל שלוחי דרחמנא נינו,
והרבה שלוחים למקום,
אם טוב ואם למוטב,
ומגלגלים זכות על ידי זכאי וחובה על ידי חייו.
ואם יעמדו כל העולם בכף מאזניים להרע או להיטיב,
לוקחו את השערה וגזירת המקום בכף שנייה,
מכריע גזירת המקום את כולם.
ולכן לא יישא פנים ולא יחניף ולא יגור מפני איש ולא ייגע לעשיר
שלא במשפט, כי המשפט לאלוקים הוא.
ונותן לאיש כדרכיו, להנעתו ולטובתו, הן אלה
קצות דרכי מידת הביטחון.
הוא כבר בא בארוכה בספרי הקדוש, כגון ספר חובת הלבבות.
והספר הקדוש, ראשית חוכמה,
כי אשרי אדם שוקד עליהם, ואני באתי אחריהם בדרך קצרה להעיר את עצמי ואת בני גילי.
והשם אלוקים יעזור לי בתוך עמו ישראל,
ויהיה פינו וליבנו שווים לשם יתברך, אמן
כן יהי רצון.
ועכשיו בסייעתא דשמיא לרגל הילולת,
רבי ישראל אבו חצירא מספר סיפור.
אברך יקר מעיר התורה בבני ברק, רבי יצחק הכהן,
השם ישברו וחייהו, אברך ירא שמיים ושלם.
עובד את השם בתמימות שנים רבות מנישואיו,
ורבי יצחק ורעייתו לא נפקדו בפרי בטן.
כל ההשתדלויות לא הועילו להם כלום.
הרופאים התייאשו מהעובדה שהם יזכו לחבוק בן,
אך רבי יצחק האברך לא התייאש ובטח בקדוש ברוך הוא שיושיעו.
רבי יצחק נסע לנתיבות,
פעמים רבות הוא ייחל את פניו
של הצדיק הקדוש, רבי ישראל אבו חצירא, המכונה בבא סאלי.
זכותו תגן עלינו, אמן.
ובכל פעם התחמק רבנו מלהבטיחו שיפקד בבנים זכרים.
הוא בירכו בלשון רפא, ונראה היה שגזרה נגזרה על רבי יצחק.
ופעם אחת
היה רבי יצחק אצל רבנו הקדוש, עת רצון הייתה.
ושמחה שרתה במעונו של רבנו.
רבי יצחק פנה לרבנו שבירכו בהתלהבות רבה.
הוא הבטיחו שבתוך שנה מהיום
תהרה רעייתו בזרע של קיימא.
רוב רובה של השנה חלפה,
בציפייה דרוכה,
אך האכזבה באה
פעם אחר פעם.
וכשחלפו יותר מאחד עשר חודשים,
נסע רבי יצחק שוב לרבנו.
הוא טינה בפניו שכבר חלפה, עברה מרביתה של השנה, וטרם נפקד.
בוודאי, שיב רבי יצחק.
רבנו שאלו שוב ושוב, ורבי יצחק הנהן בראשו.
אם כן, הבטיחו רבנו, השנה תהרה אשתך.
אבל נותרו ימים ספורים עד לתום השנה, תמר רבי יצחק.
אומר לו הבבא סאלי, אם אמרתי לך שתוך שנה תיפקד, כך יהיה.
אמר רבנו באופן נחרץ.
ואכן ימים בודדים.
לפני תום השנה התבשרו רבי יצחק ורעייתו תחיה,
שיהרתה.
וכעבור תשעה ירחים זכו לחבוק בן זכר,
ולאחריו נולדו לו בן ובת.
רבי יצחק זכה לגדלם לתורה ולחופה,
והוא ורעייתו רובים נחת ברוח ישראל צבא מפרי ברכתו של מרן
הבבא סאלי,
רבי ישראל אבו חצירא.
זכותו תגן עלינו ועליכם תמיד אמן ואמן.
ברוכים תהיו להשם.
תודה רבה.
שלום, חזק וברכה לארגון, על הפצת התורה... כתוב 'בזכות נשים צדקניות נגאלו...' וכל כך חשוב בפני הבורא עניין הצניעות, וכמובן שארגון 'שופר' תמיד מפיץ ודיסקים וקלטות... זה יהיה חשוב לבורא כהקרבת קורבנות. בעזרת השם, הבורא יאהב את זה מאוד... כי אצל הבורא זה חשוב מאוד לצניעות... אז תשרה את השכינה, ותהיה יותר סיעתא דשמיא להביא את המשיח, וחזק על הארגון, חזק וברוך, ואשריכם עם ישראל, שנאמר שעם ישראל הם בישנים, רחמנים, גומלי חסדים, ויהי רצון שיבוא המשיח במהרה (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 8724*, בשלוחה 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).
כן, שלום וברכה, רציתי להודות לכם על התרומה של השלט. יש את השלט של חיזוק, לא לדבר בבית הכנסת. אנחנו בתל ציון. תלינו את זה בבית הכנסת. צילמתי את זה, ואז אשלח לכם, השם של הבית כנסת - פני אריה. תודה רבה ממש ישר כח! זה דבר טוב (לכתבה: עוד עשר שלטים הותקנו; אשקלון, בית שמש ותל אביב shofar.tv/articles/15616).
שלום וברכה לארגון 'שופר' הארגון הקדוש והחשוב, שזכה ומזכה את הרבים, מסתמא כבר למעלה מ-40 שנה ע"י פרסום שיעורי והרצאות הרב הגאון והצדיק רבי אמנון יצחק שליט"א, שכשחושבים על העוצמה של הפעילות ועל גודל ההשפעה עצמה של כבוד הרב שליט"א, כמה הוא זכה וזיכה את הרבים במשך עשרות שנים, ובעזרת השם עוד היד נטויה עד ביאת גואל צדק, הרי זה פשוט לא ייאמן. עשרות אלפים ומאות אלפים, ואולי גם יותר, של יהודים שחזרו בתשובה שלמה, וחלקם התחזקו בדברים מסוימים, כל אחד לפי מה שהוא, כל אחד לפי עניינו, הרי זה זיכוי הרבים, לכאורה הכי גדול שהיה ודאי במאה השנים האחרונות, או אולי אפילו יותר, אולי אפילו יותר, לא מכיר את ההיסטוריה, אבל ודאי מה שזכור לנו לא היה זיכוי הרבים בסדר גודל כזה, ואשרינו שזכה הדור שלנו ל: "אִישׁ אֲשֶׁר רוּחַ בּוֹ" (במדבר כז, יח) ואשר גמר אומר לזכות את עם ישראל, ולקרב את הגאולה על ידי הפצת התשובה בכל רחבי העולם, לעורר את עם ישראל לתורה, ליראת שמים, לשוב אל דרך השם בטוב טעם ודעת, בנעימות, וכמובן שהדברים שלו משפיעים לא רק על הרחוקים אלא גם על הקרובים, וכל מי שמאזין ושומע את ההרצאות ואת הדרשות שנאמרים ויוצאים מן הלב, זה ב: "טוּב טַעַם וָדַעַת" (תהלים קיט, סו) זה משפיע, זה מחלחל, ואני לא חושב שיש מישהו ששומע את הדברים ולא מתחזק וזה לא משפיע עליו. אה...!!! אני זוכר, לפני כ -20 שנה הייתי גר בבני ברק והייתי זוכה ללכת לשמוע את כבוד הרב שליט"א בדרשות בליל שבת, אני חושב שזה היה בבית כנסת 'אליהו הנביא' לא הייתי מוותר מדי שבת לשמוע את הדרשה, פשוט הייתי נמשך, נמשך "מׇשְׁכֵנִי אַחֲרֶיךָ" (שיר השירים א, ד) מבחינה כזאת של פשוט נמשך לדברים שנאמרים ויוצאים מן הלב, וההסבר לזה שהדברים כל כך משפיעים וכל כך מחזקים. זה פשוט שדברים 'היוצאים מן הלב!' יוצאים מן הלב הכוונה מבן אדם אמיתי שכולו אמת, וכל דבר הוא הולך עד הסוף בלי פשרות, כידוע לכל מי שעוקב אחרי כבוד הרב במשך שנים. הוא רואה איך שהאמת היא נר לרגליו, הוא לא מוותר על כל דבר, קטן כגדול, ואם יתברר לו משהו מסוים שזו האמת, אז הוא הולך עם זה עד הסוף בלי פשרות, והוא לא נרתע ולא חת מכל מיני מקטריגים ומלעיזים וכל מיני עניינים, ואין כאן המקום לפרט, כידוע. זה איש אמת, וכשאיש אמת אומר את הדברים, אז ממילא הדברים שלו הרבה יותר משפיעים מכל אחד אחר, כי ככל שהדברים הם יותר יוצאים מן הלב, הם יותר פנימיים, הם יותר אמיתיים, אז ממילא זה משפיע. זה ברור ומוחלט שזה ההסבר לזה. אין שום הסבר אחר. וממילא אשרינו שזכינו! לבן אדם שהוא אוהב ישראל ברמה כזאת, שהפקיר, פשוט הפקיר את כל חייו למען עם ישראל כבר עשרות שנים. והכל נובע מאהבה אמיתית לעם ישראל, כמו שכתוב, כידוע, בפרשת השבוע בפרשת קדושים "לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ" (ויקרא יט, יז) הם מפרשים את הסמיכות ב: 'כלי יקר' בפרוש רש"י ועוד. מה השייכות בין שתי הדברים? - כי אדם שהוא אוהב את החבר שלו, אז הוא מוכיח אותו, אכפת לו ממנו, הוא לא רוצה שהוא ירד לבאר שחת. אבל מי שרואה את חברו עובר עבירה והוא לא מוכיח אותו והוא לא מנסה להשפיע עליו בצורה הנכונה, כמו הגדרים של המצוות הוכחה, כמו שמבואר ברמב״ם (הלכות דעות, פרק ו') והוא לא מנסה להשפיע בדרך הנכונה - אז הוא לא אוהב, זה שנאה. מי שיכול לראות את חברו יורד לבאר שחת ולא מנסה להשפיע, זה פשוט שנאה. על זה התורה אומרת "לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ" אלא "הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ" וכידוע, שאומר היערות דבש, בחלק א', דרוש י' כמדומני, שהשנאת חינם שהייתה בזמן החורבן, זה התבטא בזה שלא הוכיחו זה את זה. הם יכלו לראות אנשים שעוברים עבירה, ולאף אחד לא היה אכפת מהשני, אף אחד לא הוכיח את השני, זו השנאה הכי גדולה. כי מי ששונא את חברו, אז אם אילו הוא לא מוכיח אותו, לא אכפת לו שהוא יירש גיהנום. ואצל כבוד הרב שליט"א רואים את ההפך הגמור, את ה: "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ" (ויקרא יט, יח) את אהבת ישראל העצומה, שאכפת לו מעם ישראל. ועל זה הוא הקדיש את כל חייו, ובעזרת השם ימשיך להקדיש עוד ועוד ביתר שאת וביתר עוז ובבריות גופא ונהורא מעליא, ויזכה לאריכות ימים ושנים, ונזכה לקבל איתו ביחד את פני משיח צדקנו במהרה בימינו, אמן. יישר כוח גדול גם על הקו הנפלא הזה, שמעביר את הדברים של כבוד הרב, וממשיך לזכות את עם ישראל. יישר כוחכם, חזקו ואמצו (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 8724*, בשלוחה 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).
שלום לארגון שופר, רציתי להגיד תודה לרבנו הגדול הרב אמנון יצחק שליט"א, המזכה הרבים הגדול שימשיך ככה בפעילות שלו. אני מאוד התחזקתי איתו, אני שומע אותו הרבה, ממש ממש מתחזק. ואני באמת אני חזרתי בתשובה, אני הייתי חילוני פעם, הייתי זה... בזכות הרב, הרב החזיר אותי ככה, החזיר אותי בתשובה וברוך השם, אז אנחנו רוצים ככה שהרב ככה נחזיר עטרה ליושנה, וימשיך עם כל המסע החיזוקים, גם בארץ, גם בעולם. בעזרת השם יבוא משיח צדקנו במהרה בימינו "וּבָא לְצִיּוֹן גּוֹאֵל" (ישעיה נט, כ) אמן! (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 8724*, בשלוחה 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).
שלום לארגון שופר, רציתי להגיד תודה רבה על כל הענקית, להגדיל תורה ולהאדירה ולהפיץ את דרך אבינו שבשמים לכל היהודים בארץ ובעולם. מחכים אנחנו מהרצאותיו של הרב שיחזרו בבחינת "חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם" (איכה ה, כא) ובעזרת השם שיהיה בהצלחה! (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).
ב"ה לפני שנתיים אני והבן שלי עשינו שבת בבית של האברכים שלך והתפללנו עם הרב - היתה שבת נפלאה (י.ע. בת ים).
ערב טוב לקהילת פז ויקרים, לכל משפחת קפז, לכל ארגון שופר, לאנשים המיוחדים שמאחורי באמת באמת השמות המיוחדים. אני אתחיל בשבח והודיה לבורא עולם. קודם כל נציג את עצמנו ... מנתניה, ברוך השם. עברנו לידת בית עם... המדהימה. ועם... שהתלוותה אליה, שתי מילדות עבריות כמו במצרים, הרגשתי פלא עצום, פלא הבריאה. הם הגיעו אליי ותמכו בי והיו פה, ולא האמנתי שאני אוכל לעשות לידת בית. אז תודה להשם יתברך, הם היו פה. זה פשוט היה מדהים. אז תודה רבה למילדות הצדיקות, ותודה רבה לרב שמעון, שהיה המוהל שלנו, וברוך השם, ילדנו בן צדיק בשם שילה דוד. ותודה רבה ל... על האוכל הטעים. ברוך השם, כל הדרך הזאת לוותה בכשרויות הנכונות, במוהל הנכון, ברוך השם, במילדות נכונות. אז תודה להשם יתברך. אני רוצה להגיד בראש ובראשונה שאנחנו מאוד מאוד מעריכים באמת את כל ה... רואים שיש ברכה של הרב אפילו בדברים שהם עושים, רואים שהם ממש מלווים בברכת הרב, כי ברוך השם, אנחנו יודעים שהרב שלנו, הרב אמנון יצחק, אז צריך לשמור אותו. אנחנו יודעים שכל מה שאומר השם איתו, אז ברוך השם, אנחנו רואים שהשם היה איתנו לאורך כל הדרך, אז תודה רבה, ומקווים באמת גם נעלה תודה באתר, בעזרת השם, בלי נדר, ושהקדוש ברוך הוא תמיד ישלח לכולם ברכה והצלחה לכל קהילות פז היקרים. אז תודה רבה, ונתראה בביאת המשיח הקרוב. ערב טוב (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*)..
שלום וברכה לקו החשוב, יישר כוח על כל המסרים, על כל השיעורים, על כל החיזוקים. רציתי לומר שבזמן האחרון הקשבתי לסדרה של יש ביטחון ויש ביטחון. שמעתי את כולם ומאוד מאוד מאוד התחזקתי. רציתי רק לדעת האם הרב קורא את השיעורים מתוך איזה ספר, והייתי מעוניין לדעת איזה ספר זה כדי להשיג אותו. אשמח אם תיצרו איתי קשר. תודה ויישר כוח על הכול (לכתבה יש בטחון ויש בטחון shofar.tv/articles/15699).
שלום וברכה, מדבר אברך ממודיעין עילית. אני רוצה להודות מאוד קודם כל למורינו הרב הגאון, הרב אמנון יצחק שליט"א, על השיחות המופלאות בכל פרשיות השבוע ובכל ההרצאות שהוא מוסר. דברי חיזוק מתאימים לכולם, גם לאברכים, גם למתחזקים, לכולם כאחד, וגם בעיקר לשירות הטלפון הזה של שופר, שופר קול (8724*), שניתן להאזין גם במכשירים כשרים, שאנחנו משתמשים בזה בדרכים, מחכים לאוטובוס, מחכים לפה, ובינתיים שומעים דברי תורה, דברי חיזוק. השם יעזור שתמשיכו הלאה לזכות את הרבים, והרב בעזרת השם ימשיך ביתר שאת וביתר עוז, עד ביאת משיח צדקנו. יישר כוח גדול (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).
לאחר 12 שנות ציפייה לילדים, הזוג זכה לבן זכר לאחר אמונה והתמדה בסגולות: הכנסת עגלה לבית, לימוד יומי ב"אור החיים" וסגולת "והגדת לבנך". למרות קושי וניסיונות – הישועה הגיעה, והם מודים להשי"ת וכן לרב שליט"א על הליווי והברכות (לכתבה סיפור הישועה לאחר 12 שנים - נפקד בזש"ק! shofar.tv/articles/15697).