\n
- - - לא מוגה! - - -
\nנציב יום
אברהם אהרון בן מאיר ואילנה יזכה לחזרה בתשובה,
זיווג הגון, הצלחה,
פרנסה בשפע ובנקל בתוך כל משפחתו וכלל ישראל. אמן.
אנחנו עכשיו
הכרת הטוב וכפיות טובה, חלק מ״ג.
כ״י טובה היא עזות פנים.
ובא בגמרא,
בבא קמא קובזן.
אזעקה,
אין אדם מעיז פניו
בפני בעל חובו.
ורש״י מפרש שם,
היינו בפני זה שעשה עימו טובה.
מי שעשה טובה,
אז אתה לא מעיז את הפנים שלך בפני בעל החוב הזה שאתה חייב לו את הטובה?
מבואר שהטבע הוא שמי שלווה הוא כל כך משועבד למטיב לו,
עד שחזקה היא
שלא יעיז פניו כנגדו.
ודרושה מידה גדושה של עזות פנים כדי להתכחש למטיב
ולכפור בטובה שקיבל ממנו.
אז יש לנו כלל, חזקה.
אין אדם מעיז פניו בפני בעל חובו, כי טבעו של כל בן אדם להכיר טובה.
ומי שלא מכיר טובה הוא צריך להיות עז פנים כל כך
שהוא יכחיש
את המתים ויכפור בטובה.
מי שלא מכיר בטובה הוא גזלן.
בנוהג שבעולם
אנשים מתייחסים לדיבורים
כדבר שאינו ממשי.
אבל אם מעיינים בגמרא ובשולחן ערוך, אז מבואר לנו
יש דיבורים
שיכולים להכשיל אדם
באיסור ריבית,
דיבורים.
ויש
שאם אדם מחסיר בדיבור,
מכשיל אדם אחר,
חס ושלום, באיסור גזל.
דוגמה,
אדם לבא מחברו כסף.
נאסר עליו לומר לו שלום או תודה למלווה אם הוא לא רגיל לברך אותו את הברכות האלה
לפני שהוא הלווה לו.
כי אז זה תשלום
בהכרת הטוב
על מה שהוא נתן לו הלוואה.
הוא לא היה רגיל להגיד לו.
פתאום הוא התחיל להגיד לו,
אה, בגלל שקיבלת כסף אתה אומר לו?
יש בזה בעיה של ריבית.
הוא עובר על ריבית דברים.
כלומר, המלווה מקבל מהלווה ברכה
שלא הייתה לו לפני שהוא נתן את כספו. הוא לא היה רגיל לברך אותו, זה הבן אדם הלווה.
הברכה היא דבר כל כך ממשי,
כל כך ממשי,
עד שמובא באחד מהראשונים שאם הלווה בירך את המלווה
אז המלווה צריך להשיב לו ברכה ללווה
וכך הוא מחזיר לו את הריבית שקיבל ממנו,
את הריבית של הדברים.
עד כדי כך זה ממשי.
צריך לחיין בזה אם הדברים מסתדרים, כי אם נתן כבר ריבית, אז כבר קיבל את הריבית.
מה שהוא מחזיר לו,
זה לא פותר אותו
ממה שהוא נתן לו, אבל בסדר, כתוב, כתוב.
ובמסכת ברכות ו',
ואמר רבי חלבו, אמר רב הונה,
כל שיודע מה חברו שהוא רגיל ליתן לו שלום,
יקדים לו שלום,
שנאמר בקש שלום ורודפהו.
ואם נתן לו ולא החזיר, נקרא גזלן.
שנאמר בישעיה ג' יד,
ואתם ביערתם הכרם
גזלת העני בבתיכם.
מסביר רשי,
בה לא אף גזלת העשיר גזלה היא,
אלא גזלת העני זה שאין לו כלום לגזול ממנו,
אלא שלא להשיב על שלומו.
הוא אומר לך שלום, רגיל להגיד לך שלום, אתה לא מחזיר לו שלום, אתה גזלן.
מה אפשר לגזול מעני? את השלום.
אין לו משהו אחר לגזול.
כלומר, כאשר אדם אומר לזולת
דבר מסוים,
בתקווה לקבל בחזרה,
ולו יהיה זה ברכת שלום,
הרי זה שקיבל את השלום
ואינו משיב, נקרא גזלן.
עכשיו, תארו לכם,
כאשר נותנים לזולת רק מילים,
ואתה לא מחזיר זה גזלה.
אז אם זה לא יהיה מילים,
אלא נתנו לך חפץ,
או עשו בשבילך פעולה,
או שטרחו בעבורך,
ולכל הפעולות האלה יש ציפייה לתודה,
להערכה, להוקרה.
מה מקבל?
לא משיב מאומה לנותן,
יוצא שהוא גזלן
יותר ממי שאינו אומר שלום לחברו.
כשלא מכיר בטובה הוא נבל.
בספר החינוך, במצוות כיבוד אב, מצווה ל״ג,
כתב בזה לשונו,
משורשי מצווה זו של כיבוד אב,
שראוי לו לאדם
שיכיר ויגמול חסד למי שעשה עימו טובה,
ולא יהיה נבל ומתנכר וכפוי טובה,
מתנכר מלשון נוכרי,
כאילו לא מכיר את נותן הטובה,
ולא יהיה כפוי טובה. לא נבל, לא מתנכר ולא כפוי טובה.
שזו מידה רעה ומאוסה בתכלית
לפני אלוהים ואנשים.
ומבואר מדבריו,
מי שאינו מכיר בטובה, הרי הוא נבל.
והנה כתוב בתורה בדברים,
פרק ל״ו,
ל״פסוק ב״הל ה' תגמלו זאת
עם נבל ולא חכם,
הלא הוא אביך קנך ועשיך ויכוננך.
רבנו בחייה
כתב
זיכרונו לברכה,
והרמב״ן
זיכרונו לברכה כתב
שמילת נבל
שהוא האיש המתנכר בחסד שעשה לו חברו.
ואמר, כי העושה טובה חינם נקרא נדיב,
והמשלם רעה למי שהטיב עמו נקרא נבל.
המשלם רעה למי שהטיב לו נקרא נבל.
והוא שכתוב בישעיה ל״ב״ה לא יקרא עוד לנבל נדיב,
כי זה שני דברים הפוכים.
ולכך אמר הכתוב בנבל הכרמלי,
שמואל א״כ״כ״,
כי שמו כן הוא, נבל שמו ונבלה עמו.
כי דוד עשה עימו טובה גדולה,
ושמר כל אשר לו את כל הצאן והאנשים שלו,
והוא לא רצה לשלם לו גמול.
וביזה אותו ואת שלוחיו.
דוד שלח, שייתן להם מזון.
ביזה אותם.
רבו המתפרצים.
אז לכן, נבל הוא כשמו כן הוא.
וזה טעם הכתוב בחבריו של איוב.
איוב מ״ב ח׳
לבלתי עשות עמכם נבלה.
ככה אמר להם איוב. למה?
כי הם היו מלמדים זכות על מעשה השם יתברך,
שכל מעשה השם הם במשפט.
ואם יריע להם
אם תיראה נבלה.
עד כאן הדברים.
בהן הן הדברים.
ויש רק חילוק
של הרמב״ן נקרא נבל,
מי שמשלם רעה תחת טובה.
אבל בספר החינוך,
אם לא גומל חסד
למי שעשה לו טובה, כבר נקרא נבל.
זה מביא רבי שלום פוברסקי בקובץ כל תורת השז.
הכפוי טובה,
תופו לכפור בטובתו של הקדוש ברוך הוא.
למה כתוב סופו?
ובסוף כופר בטובתו של הקדוש ברוך הוא.
אומר המכתב מאליהו, יש פה דבר עמוק.
אני אפרש לכם אותו.
כאשר נפטר אדם לבית עולמו,
ויבוא אל עולם האמת,
יתגלו לפניו כל הדברים כאשר הם באמת.
והוא ידע את כל המון טעויותיו אשר טעה,
ואת גודל חטאיו אשר חטא כל ימי חייו.
כן, ובלי ספק.
שהרי אין יצר הרע בעולם האמת.
ואיך יישארו לו שם טעויות?
שם הכל ברור ונהיר.
אמנם אמרו חכמים זיכרונם רחם בעירובין יוטט,
רשעים אפילו על פתחה של גיהינום אינם חוזרים בתשובה.
איך יכול להיות? בן אדם
כבר נמצא בגיהינום,
הוא יודע כבר שזה האמת.
איך הוא לא חוזר בתשובה?
וזה תמוה.
מה, הם לא יודעים את רעת עוונותיהם גם בעולם ההוא?
אלא הביאור הוא כך.
יש ידיעה
ויש שאיפה,
ושניהם דברים נפרדים.
תראו,
יש אדם שרוצה ומתאבה לדברים,
אפילו שהוא יודע שהדברים האלה יפסידו בריאותו,
כגון סיגריות או משקאות חריפים,
ולא יוכל להינצל מן התאווה על ידי הידיעה רק.
הוא יודע.
גם כתוב לו על החפיסה.
אבל הידיעה לא מונעת אותו.
והנה, לא תיקרא תשובה
אלא רק מי שעזוב את עוונותיו ומעשיו הרעים.
אבל עזיבת המעשים לא תלויה בידיעה בלבד,
אלא בשאיפה.
והיה כי ישוב, וישנה את שאיפת ליבו,
ולא חטא עוד כמו שהיה, אז התשובה היא שלמה.
רק אם יש לו שאיפה להשתנות.
אם לא,
הרבה יודעים,
רשעים יודעים, יודעים, יודעים, יודעים,
אבל לא חוזרים.
וגילו לנו חכמים, זיכרונם לברכה, דבר נפלא מאוד.
כשאדם ימות
ונפשו שבה אל עולם האמת,
תבין הנפש את הדברים כמות שהם.
וכל הטעויות יתבררו לפניה.
אבל השאיפות הרעות שהיו לה בחייה כבר הוקבעו בה,
והם קניין בנפש.
על כן, אפילו שיתבררו הרעות לנפש, על פי האמת,
אבל השאיפות יישארו בה כשהיו.
זה מה שאמרו חכמים, אפילו על פתחה של גיהינום.
הם רואים את הצרות ואת הרעות.
אינם חוזרים בתשובה.
כי השאיפה לרעות זה קניין בנפש,
וזה לא ייפרד מהם.
העלו את טיטוס בעוב,
העלו את יושקה.
הם לא השתנו, המידות שלהם נשארו רעות. הם יודעים את האמת, הם אומרים שאין כמו ישראל בעולם האמת,
אבל לא תדרוש שלומם בטובתם, נשארו אותם רשעים בדיוק כמו שהיו.
וככה גם בעניין הכפירה בטובה.
מי שהשאיפות שלו חומריות,
והוא רק מן הנוטלים,
הב-הב כמו כלבים, רוצה רק לקחת לקבל,
והוא כפוי טובה, לא יוכל להכיר טובה.
אז גם לבסוף,
שיגיע לעולם האמת,
גם אז יהיה כופר בטובתו של הקדוש ברוך הוא.
הוא יאמין אז,
והוא ידע כמה השם היטיב לו ועשה איתו חסדים.
הוא ידע אז כמה צריך להכיר טובה,
והוא יבין ויראה כמה העוון שלו גדול מנשוא,
אבל הוא לא יוכל להרגיש
את החובה של ההודאה,
כי הוא קנה כוח של נטילה,
הוא בא לעולם האמת עם הכוח הזה אל בית עולמו.
לכן אמרו חכמים, כל הכופר בטובתו של חברו,
סופו שהוא כופר. למה סופו?
כי בסוף אפילו שהוא ייכנס כבר לעולם העליון ויעמוד בדין,
הוא יישאר כופר בטובות של הקדוש ברוך הוא, כי זה קניין אצלו בנפש.
אומנם מי שיש לו מידת ההודאה,
זוהי דבקות בשם יתברך,
וזוהי השירה
שנזכרת במלאכים
ובצדיקים.
ואיך יוכל לזכות בעולם הבא אם חסרה לו דבקות? מה גורם לדבקות? ההודאות, אל ההודאות.
וזה המוסר
שהחכמים, זיכרונם לברכה, ייסרו את כפויית טובה
ואמרו לו כי הוא יפסיד את חלקו בעולם הבא.
כפוי טובה.
כמה זה חמור.
צריך להכיר טובה על כל דבר ודבר לכל אדם.
למדנו אפילו לדומם, לבעלי חיים,
לדורות הבאים, למשפחה של המיטיבים.
אם לא מתרגלים לזה, לא תהיה דבקות בשם יתברך.
עסקיה הפסיד בגלל שלא הכיר טובה על כל הניסים שעשה לו השם,
ולא זכה להיות משיח.
אז עכשיו אני אראה לכם קטע שראיתי בפרשת השבוע
בסיפורי חסידים.
בספר נחלת יעקב,
רבי יעקב
לוברבוים
על הפסוק
ויהי כאשר פטר לנו כן היה אותי השיב על קנים ואותו תלה.
ככה מספר שר המשקים לפרעה.
לא, זה לא זה מה שרציתי להגיד.
צילמתי את הלא נכון, אני אביא לכם את זה מחר בלי נדל.
אבל
יש שם הסבר מה קורה עם אנשים שלא מכירים טובה,
כמה ברכות בסוגריים,
במרכאות,
הם מקבלים,
ומה ההפסדים שלהם בעולם האמת,
כי אין זה מה שאנחנו אמרנו.
ואנחנו לכן שרים כל יום
על ההודעה לקדוש ברוך הוא שנתן לנו עוד יום.
ושמחת בימיך והיית אך שמח ושמחת בימיך והיית אך שמח,
ושמח ושמח ושמח ושמח ושמח ושמח בימיך.
שמח, הייתך שמח.
יום טוב שיהיה לכולם.
רבי חנניהו בן עגשיו אומר,
עושה הקודש בראשות הקודש ישראל לפי כוח, הרבו יום תור ומשואות,
כהנא אמור אדונו וסלמאן צדבר יגדיל תור.
שלום, חזק וברכה לארגון, על הפצת התורה... כתוב 'בזכות נשים צדקניות נגאלו...' וכל כך חשוב בפני הבורא עניין הצניעות, וכמובן שארגון 'שופר' תמיד מפיץ ודיסקים וקלטות... זה יהיה חשוב לבורא כהקרבת קורבנות. בעזרת השם, הבורא יאהב את זה מאוד... כי אצל הבורא זה חשוב מאוד לצניעות... אז תשרה את השכינה, ותהיה יותר סיעתא דשמיא להביא את המשיח, וחזק על הארגון, חזק וברוך, ואשריכם עם ישראל, שנאמר שעם ישראל הם בישנים, רחמנים, גומלי חסדים, ויהי רצון שיבוא המשיח במהרה (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 8724*, בשלוחה 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).
כן, שלום וברכה, רציתי להודות לכם על התרומה של השלט. יש את השלט של חיזוק, לא לדבר בבית הכנסת. אנחנו בתל ציון. תלינו את זה בבית הכנסת. צילמתי את זה, ואז אשלח לכם, השם של הבית כנסת - פני אריה. תודה רבה ממש ישר כח! זה דבר טוב (לכתבה: עוד עשר שלטים הותקנו; אשקלון, בית שמש ותל אביב shofar.tv/articles/15616).
שלום וברכה לארגון 'שופר' הארגון הקדוש והחשוב, שזכה ומזכה את הרבים, מסתמא כבר למעלה מ-40 שנה ע"י פרסום שיעורי והרצאות הרב הגאון והצדיק רבי אמנון יצחק שליט"א, שכשחושבים על העוצמה של הפעילות ועל גודל ההשפעה עצמה של כבוד הרב שליט"א, כמה הוא זכה וזיכה את הרבים במשך עשרות שנים, ובעזרת השם עוד היד נטויה עד ביאת גואל צדק, הרי זה פשוט לא ייאמן. עשרות אלפים ומאות אלפים, ואולי גם יותר, של יהודים שחזרו בתשובה שלמה, וחלקם התחזקו בדברים מסוימים, כל אחד לפי מה שהוא, כל אחד לפי עניינו, הרי זה זיכוי הרבים, לכאורה הכי גדול שהיה ודאי במאה השנים האחרונות, או אולי אפילו יותר, אולי אפילו יותר, לא מכיר את ההיסטוריה, אבל ודאי מה שזכור לנו לא היה זיכוי הרבים בסדר גודל כזה, ואשרינו שזכה הדור שלנו ל: "אִישׁ אֲשֶׁר רוּחַ בּוֹ" (במדבר כז, יח) ואשר גמר אומר לזכות את עם ישראל, ולקרב את הגאולה על ידי הפצת התשובה בכל רחבי העולם, לעורר את עם ישראל לתורה, ליראת שמים, לשוב אל דרך השם בטוב טעם ודעת, בנעימות, וכמובן שהדברים שלו משפיעים לא רק על הרחוקים אלא גם על הקרובים, וכל מי שמאזין ושומע את ההרצאות ואת הדרשות שנאמרים ויוצאים מן הלב, זה ב: "טוּב טַעַם וָדַעַת" (תהלים קיט, סו) זה משפיע, זה מחלחל, ואני לא חושב שיש מישהו ששומע את הדברים ולא מתחזק וזה לא משפיע עליו. אה...!!! אני זוכר, לפני כ -20 שנה הייתי גר בבני ברק והייתי זוכה ללכת לשמוע את כבוד הרב שליט"א בדרשות בליל שבת, אני חושב שזה היה בבית כנסת 'אליהו הנביא' לא הייתי מוותר מדי שבת לשמוע את הדרשה, פשוט הייתי נמשך, נמשך "מׇשְׁכֵנִי אַחֲרֶיךָ" (שיר השירים א, ד) מבחינה כזאת של פשוט נמשך לדברים שנאמרים ויוצאים מן הלב, וההסבר לזה שהדברים כל כך משפיעים וכל כך מחזקים. זה פשוט שדברים 'היוצאים מן הלב!' יוצאים מן הלב הכוונה מבן אדם אמיתי שכולו אמת, וכל דבר הוא הולך עד הסוף בלי פשרות, כידוע לכל מי שעוקב אחרי כבוד הרב במשך שנים. הוא רואה איך שהאמת היא נר לרגליו, הוא לא מוותר על כל דבר, קטן כגדול, ואם יתברר לו משהו מסוים שזו האמת, אז הוא הולך עם זה עד הסוף בלי פשרות, והוא לא נרתע ולא חת מכל מיני מקטריגים ומלעיזים וכל מיני עניינים, ואין כאן המקום לפרט, כידוע. זה איש אמת, וכשאיש אמת אומר את הדברים, אז ממילא הדברים שלו הרבה יותר משפיעים מכל אחד אחר, כי ככל שהדברים הם יותר יוצאים מן הלב, הם יותר פנימיים, הם יותר אמיתיים, אז ממילא זה משפיע. זה ברור ומוחלט שזה ההסבר לזה. אין שום הסבר אחר. וממילא אשרינו שזכינו! לבן אדם שהוא אוהב ישראל ברמה כזאת, שהפקיר, פשוט הפקיר את כל חייו למען עם ישראל כבר עשרות שנים. והכל נובע מאהבה אמיתית לעם ישראל, כמו שכתוב, כידוע, בפרשת השבוע בפרשת קדושים "לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ" (ויקרא יט, יז) הם מפרשים את הסמיכות ב: 'כלי יקר' בפרוש רש"י ועוד. מה השייכות בין שתי הדברים? - כי אדם שהוא אוהב את החבר שלו, אז הוא מוכיח אותו, אכפת לו ממנו, הוא לא רוצה שהוא ירד לבאר שחת. אבל מי שרואה את חברו עובר עבירה והוא לא מוכיח אותו והוא לא מנסה להשפיע עליו בצורה הנכונה, כמו הגדרים של המצוות הוכחה, כמו שמבואר ברמב״ם (הלכות דעות, פרק ו') והוא לא מנסה להשפיע בדרך הנכונה - אז הוא לא אוהב, זה שנאה. מי שיכול לראות את חברו יורד לבאר שחת ולא מנסה להשפיע, זה פשוט שנאה. על זה התורה אומרת "לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ" אלא "הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ" וכידוע, שאומר היערות דבש, בחלק א', דרוש י' כמדומני, שהשנאת חינם שהייתה בזמן החורבן, זה התבטא בזה שלא הוכיחו זה את זה. הם יכלו לראות אנשים שעוברים עבירה, ולאף אחד לא היה אכפת מהשני, אף אחד לא הוכיח את השני, זו השנאה הכי גדולה. כי מי ששונא את חברו, אז אם אילו הוא לא מוכיח אותו, לא אכפת לו שהוא יירש גיהנום. ואצל כבוד הרב שליט"א רואים את ההפך הגמור, את ה: "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ" (ויקרא יט, יח) את אהבת ישראל העצומה, שאכפת לו מעם ישראל. ועל זה הוא הקדיש את כל חייו, ובעזרת השם ימשיך להקדיש עוד ועוד ביתר שאת וביתר עוז ובבריות גופא ונהורא מעליא, ויזכה לאריכות ימים ושנים, ונזכה לקבל איתו ביחד את פני משיח צדקנו במהרה בימינו, אמן. יישר כוח גדול גם על הקו הנפלא הזה, שמעביר את הדברים של כבוד הרב, וממשיך לזכות את עם ישראל. יישר כוחכם, חזקו ואמצו (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 8724*, בשלוחה 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).
שלום לארגון שופר, רציתי להגיד תודה לרבנו הגדול הרב אמנון יצחק שליט"א, המזכה הרבים הגדול שימשיך ככה בפעילות שלו. אני מאוד התחזקתי איתו, אני שומע אותו הרבה, ממש ממש מתחזק. ואני באמת אני חזרתי בתשובה, אני הייתי חילוני פעם, הייתי זה... בזכות הרב, הרב החזיר אותי ככה, החזיר אותי בתשובה וברוך השם, אז אנחנו רוצים ככה שהרב ככה נחזיר עטרה ליושנה, וימשיך עם כל המסע החיזוקים, גם בארץ, גם בעולם. בעזרת השם יבוא משיח צדקנו במהרה בימינו "וּבָא לְצִיּוֹן גּוֹאֵל" (ישעיה נט, כ) אמן! (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 8724*, בשלוחה 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).
שלום לארגון שופר, רציתי להגיד תודה רבה על כל הענקית, להגדיל תורה ולהאדירה ולהפיץ את דרך אבינו שבשמים לכל היהודים בארץ ובעולם. מחכים אנחנו מהרצאותיו של הרב שיחזרו בבחינת "חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם" (איכה ה, כא) ובעזרת השם שיהיה בהצלחה! (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).
ב"ה לפני שנתיים אני והבן שלי עשינו שבת בבית של האברכים שלך והתפללנו עם הרב - היתה שבת נפלאה (י.ע. בת ים).
ערב טוב לקהילת פז ויקרים, לכל משפחת קפז, לכל ארגון שופר, לאנשים המיוחדים שמאחורי באמת באמת השמות המיוחדים. אני אתחיל בשבח והודיה לבורא עולם. קודם כל נציג את עצמנו ... מנתניה, ברוך השם. עברנו לידת בית עם... המדהימה. ועם... שהתלוותה אליה, שתי מילדות עבריות כמו במצרים, הרגשתי פלא עצום, פלא הבריאה. הם הגיעו אליי ותמכו בי והיו פה, ולא האמנתי שאני אוכל לעשות לידת בית. אז תודה להשם יתברך, הם היו פה. זה פשוט היה מדהים. אז תודה רבה למילדות הצדיקות, ותודה רבה לרב שמעון, שהיה המוהל שלנו, וברוך השם, ילדנו בן צדיק בשם שילה דוד. ותודה רבה ל... על האוכל הטעים. ברוך השם, כל הדרך הזאת לוותה בכשרויות הנכונות, במוהל הנכון, ברוך השם, במילדות נכונות. אז תודה להשם יתברך. אני רוצה להגיד בראש ובראשונה שאנחנו מאוד מאוד מעריכים באמת את כל ה... רואים שיש ברכה של הרב אפילו בדברים שהם עושים, רואים שהם ממש מלווים בברכת הרב, כי ברוך השם, אנחנו יודעים שהרב שלנו, הרב אמנון יצחק, אז צריך לשמור אותו. אנחנו יודעים שכל מה שאומר השם איתו, אז ברוך השם, אנחנו רואים שהשם היה איתנו לאורך כל הדרך, אז תודה רבה, ומקווים באמת גם נעלה תודה באתר, בעזרת השם, בלי נדר, ושהקדוש ברוך הוא תמיד ישלח לכולם ברכה והצלחה לכל קהילות פז היקרים. אז תודה רבה, ונתראה בביאת המשיח הקרוב. ערב טוב (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*)..
שלום וברכה לקו החשוב, יישר כוח על כל המסרים, על כל השיעורים, על כל החיזוקים. רציתי לומר שבזמן האחרון הקשבתי לסדרה של יש ביטחון ויש ביטחון. שמעתי את כולם ומאוד מאוד מאוד התחזקתי. רציתי רק לדעת האם הרב קורא את השיעורים מתוך איזה ספר, והייתי מעוניין לדעת איזה ספר זה כדי להשיג אותו. אשמח אם תיצרו איתי קשר. תודה ויישר כוח על הכול (לכתבה יש בטחון ויש בטחון shofar.tv/articles/15699).
שלום וברכה, מדבר אברך ממודיעין עילית. אני רוצה להודות מאוד קודם כל למורינו הרב הגאון, הרב אמנון יצחק שליט"א, על השיחות המופלאות בכל פרשיות השבוע ובכל ההרצאות שהוא מוסר. דברי חיזוק מתאימים לכולם, גם לאברכים, גם למתחזקים, לכולם כאחד, וגם בעיקר לשירות הטלפון הזה של שופר, שופר קול (8724*), שניתן להאזין גם במכשירים כשרים, שאנחנו משתמשים בזה בדרכים, מחכים לאוטובוס, מחכים לפה, ובינתיים שומעים דברי תורה, דברי חיזוק. השם יעזור שתמשיכו הלאה לזכות את הרבים, והרב בעזרת השם ימשיך ביתר שאת וביתר עוז, עד ביאת משיח צדקנו. יישר כוח גדול (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).
לאחר 12 שנות ציפייה לילדים, הזוג זכה לבן זכר לאחר אמונה והתמדה בסגולות: הכנסת עגלה לבית, לימוד יומי ב"אור החיים" וסגולת "והגדת לבנך". למרות קושי וניסיונות – הישועה הגיעה, והם מודים להשי"ת וכן לרב שליט"א על הליווי והברכות (לכתבה סיפור הישועה לאחר 12 שנים - נפקד בזש"ק! shofar.tv/articles/15697).